‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל / הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים / סמסטר א תש"ע‬‫קורס 319602 - בין טכנולוגיה לאקולוגיה – ...
‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי קיימת השפעה ניכרת לשילוב רכבת במערך תנועה עירוני ולאופן‬                             ...
‫תוכן עניינים‬‫........................................................................................................ 3‬...
‫2 הצגת הנושא ומטרות‬                                                                               ‫1 מבוא‬              ...
‫תחבורה במטרה להקטין את הביקוש‬                               ‫1‬                                ‫לתחבורה".‬              ...
‫ע"פ נתוני הלמ"ס (לשנת 2002) כלי הרכב‬                 ‫ערפל, אבק ודילול כמות החמצן הקרוב לפני‬    ‫אחראים לפליטה של %61.8...
‫מחנייה קבועה עברו לקצרת מועד, לחניית לילה‬       ‫ומה שצפוי בעתיד- חנייה בתשלום לדיירים.‬    ‫מצב המחסור בחנייה לא הופיע ...
‫תשתיות של תחבורה ציבורית. כמות‬  ‫האוכלוסייה המשתמשת בשרותי תחבורה וכן‬      ‫הצורך בהן גדל בהתמדה. הפיתרון לעליה‬‫בביקוש...
‫ההשפעות הסביבתיות. בהתמקדות בהתגלמות‬                                               ‫תשתיות‬  ‫הבעיה בעצם מתעלמים מהסיבות...
‫עירוניות יכולה לחלץ אותנו מהפקק האינסופי‬                                                                          ‫ומזיה...
‫הצורך להחזיק רכב פרטי הינו מצומצם מאוד‬                      ‫תנועה במרכזי ערים, באזורי מגורים‬‫ונועד לנסיעות ארוכות. באז...
‫ג. מגורים בעלי צפיפות נמוכה- פרברים הדורשים‬         ‫לשעות העומס ולצמצום משך הנסיעה. הם‬   ‫מערכת תחבורה ציבורית מהירה ל...
‫הנסיעה מלוחות סולאריים ושבשבות היושבות‬         ‫על גגות הקרונות ועל המסילה עצמה.‬                                       ...
‫ג. בחינת אופן יישומן של תחנות רכבת בנות קיימא‬             ‫תשלום הביא אנשים להסתמך בתחבורה‬  ‫תת קרקעיות לעומת מערכות בנ...
‫הנסיעה, תמורה כספית, שירות טוב, אבטחה,‬             ‫המגורים והמסחר, פינוי פקקי התנועה וצמצום‬                           ...
‫ישנו יתרון גדול לעיר בעלת מערכת תנועה‬                                                     ‫ציבורית המאפשרת להגיע ממקום ל...
‫יביאו חסכון ויכולים להבטיח חזון ירוק בעתיד,‬              ‫אפילו סוג הבד שעל המושבים ולוח ההפעלה‬ ‫אך בטווח הארוך אין אנו...
‫שדרוג לתשתיות העירוניות, אחרת הגישה אליהן‬        ‫בנפרד תעלה כפול. הדבר נכון לפרויקט‬               ‫בעיר קיים ממשק עם 3...
‫לפיתוח מסחר, מגורים ותעסוקה בסביבתה וכן‬              ‫שינקנסן", אשר חיברה באפקטיביות רבה בין‬ ‫עירוב שימושים בשטחי הקרקע...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Future use of urban transportation corridors as a potential for future development sasha boriviker & yael garnik nisim

552 views
480 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
552
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
5
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Future use of urban transportation corridors as a potential for future development sasha boriviker & yael garnik nisim

  1. 1. ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל / הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים / סמסטר א תש"ע‬‫קורס 319602 - בין טכנולוגיה לאקולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה / מנחה: אדר תגית כלימור‬‫הפוטנציאל בשימוש עתידי במרחב‬ ‫תכנון בר-קיימא לתנועת רכבות בעיר‬ ‫מגישים: סשה בוריבקר, ויעל גרניק נסים‬ ‫0‬
  2. 2. ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי קיימת השפעה ניכרת לשילוב רכבת במערך תנועה עירוני ולאופן‬ ‫היישום קיים פוטנציאל רחב.‬ ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בתחבורה העירונית בכדי לשלבן בתהליך‬ ‫הפיתוח העירוני, לשיקום שטחים, הגדלת השטחים הפתוחים ולמתן פתרונות אנרגטיים יעילים‬ ‫וחסכוניים לסביבה.‬ ‫עבודה זו לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים. אנו מציעים כאן‬ ‫נקודת מבט רחבה שנועדה להסתכל אחרת על הדברים ולבחון דרכים ליישום פתרונות יעילים‬ ‫בעיר, כאשר לתכנון ולפיתוח העירוני תפקיד מפתח בהשפעה על איכות החיים .‬‫‪It would be difficult; indeed, to overestimate the transcendent importance of the part‬‬‫‪the railroad has played in making the Nation what it is to-day. Perhaps it would be‬‬‫‪within bounds to say that without railroads to bind the States into one homogeneous‬‬‫.‪whole, the Nation never could have attained its present size and importance‬‬ ‫)‪(Professor Sir Charles Frederick Carter‬‬‫זה יהיה קשה, להעריך את החשיבות הנעלה של התפקיד שאותו מלאה הרכבת בעשיית האומה כפי שהיא‬ ‫היום. אולי זה יהיה בגבולות המותר להגיד כי ללא השימוש במסילות הברזל בכדי לאגד אתהמדינות‬ ‫(בתוך בריטניה) לתוך שלם אחד הומוגני, העם לא יכול היה להגיע לגודל והחשיבות הנוכחית שלו.‬‫(פרופ סר צארלס פרדריק קרטר)‬ ‫1‬
  3. 3. ‫תוכן עניינים‬‫........................................................................................................ 3‬ ‫1 מבוא‬‫......................................................................... 3‬ ‫2 הצגת הנושא ומטרות העבודה‬‫......................................................................... 4‬ ‫3 הבעיה הנדונה והרקע למחקר‬‫המצב הקיים ........................................................................................ 4‬ ‫1.3‬‫.............................................................................. 7‬ ‫4 שאלות המחקר המרכזיות‬‫......................................................................... 7‬ ‫5 רקע תיאורטי ושיטת המחקר‬‫מדיניות השימוש בתחבורה ...................................................................... 7‬ ‫1.5‬‫שיטת המחקר..................................................................................... 31‬ ‫2.5‬‫.......................................................................................... 31‬ ‫6 סקירת ספרות‬‫ריכוז העקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא לרכבות ........................... 41‬ ‫1.6‬‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות תנועה לרכבות בעיר ...................... 61‬ ‫2.6‬‫תקדימים מהעולם ............................................................................... 91‬ ‫3.6‬‫...................................................................................... 72‬ ‫7 ממצאים ותוצאות‬‫הכדאיות בתכנון תחנות רכבת תת-קרקעיות............................................... 72‬ ‫1.7‬‫........................................................................................ 92‬ ‫8 סיכום ומסקנות‬‫......................................................................................... 03‬ ‫9 רשימת מקורות‬ ‫2‬
  4. 4. ‫2 הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1 מבוא‬ ‫העבודה‬ ‫במשך השנים האחרונות עולה התודעה אצל‬‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של תכנון‬ ‫אדריכלים ומתכננים אחרים לגבי החשיבות‬ ‫בר קיימא למערכות תנועה בעיר, בדגש על‬ ‫המכרעת לגישת תכנון נכונה למערכות התנועה‬ ‫רכבות, תחנות רכבת ומסילות ברזל.‬ ‫בעיר. כבר לפני עשרות שנים התחילו להופיע‬ ‫ולחפש כיצד עקרונות הקיימות נפגשים מול‬ ‫סימנים לבעיות הנובעות מעומסי תנועה‬‫כלכליות, צרכים ואילוצים בשטח, נושאים בעלי‬ ‫והכדאיות ליצירת מערכות תנועה ציבוריות‬ ‫השפעה חזקה על הקנה מידה העירוני ובעלי‬ ‫נוחות ולא מזהמות.‬ ‫יכולת להפוך מיידית את הסביבה הקרובה‬ ‫המצב הפך לכדאי לתחבורה ציבורית המשתלבת‬ ‫ל"ירוקה".‬ ‫באופן נכון ומלא בתכנון העירוני. חלק מאותה‬ ‫העבודה מנתחת את הפתרונות הקיצוניים‬ ‫ראיה תומכת בעתיד עם מערכות תנועה‬ ‫לתנועה בעיר על ידי הורדת הרכבת אל מתחת‬ ‫משוכללות וחלקה האחר בצמצום תנועה‬ ‫לפני השטח ואילו כלים פשוטים ושיקולים‬ ‫מוטורית ופרטית.‬ ‫שהדבר משמש, היעילות בניצול קרקע, אנרגיה‬ ‫השיח אודות מהי תחבורה "ירוקה" , מלבד‬‫ומשאבים, והכול למען יצירת סביבות איכותיות,‬ ‫הליכה ורכיבה על אופניים, מתייחס גם‬ ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬ ‫למכאניקה, כלומר: מנועים חשמליים, מנועי גז‬ ‫ובנזין חסכוניים ופחות מזהמים, ואנרגיה‬ ‫מתחדשת מבנזין לחשמל.‬ ‫בראיה האקולוגית, בניינים אינם עומדים עוד‬ ‫לבדם אלא ניצבים כאלמנטים חזקים‬ ‫בקומפלקס גדול, אשר כולל תשתיות, מערכות‬ ‫תנועה ומבני תמך. כל אלמנט במשוואה מחויב‬ ‫להתייחס לסביבתו ולעבוד כחלק אינטגראלי‬ ‫ממנה.‬ ‫אנו לא יכולים עוד להתכחש למציאות הכופה‬ ‫עלינו "טיפול ירוק" לבניה ולפיתוח העירוני.‬ ‫מושג שהחל כסלוגן והפך למשפט מוכר של סוכני‬ ‫נדל"ן, "גם כאשר הירוק היחיד בבית זו הגינה‬ ‫השכנה", התפתח ברחבי העולם כברירה טבעית,‬ ‫אשר נכנסת לחיינו ולכיסנו יותר ככל שעובר‬ ‫הזמן ומציבה לנו אפשרות יחידה בלבד: לבנות‬ ‫נכון, חכם וחסכוני.‬ ‫3‬
  5. 5. ‫תחבורה במטרה להקטין את הביקוש‬ ‫1‬ ‫לתחבורה".‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫3 הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫זיהום האוויר נחקר שנים רבות והוכח כגורם‬ ‫למחקר‬ ‫למספר גדול של מקרי מוות ברחבי העולם וכן‬ ‫למחלות רבות הקשורות לנשימה, המקור‬ ‫המצב הקיים‬ ‫3.1‬‫בעיקרי לזיהום האוויר המגיע מגורם אנושי הינו‬‫דווקא מאמצעים ניידים: כלי רכב, תעופה, שייט‬ ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין שתי‬ ‫וכ"ב. עיקר המזהמים הנפלטים מאמצעי‬ ‫מגמות תכנוניות מרכזיות: (1) התרחבות ותכנון‬ ‫אזורים עירוניים חדשים, תוך תפיסה ופגיעה‬ ‫תחבורה הם: גופרית דו-חמצנית (²‪ ,)SO‬פחמן‬ ‫בשטחים טבעיים המקיפים אותם; ( 2) שימור‬ ‫חד-חמצני (‪ ,)CO‬חנקן דו-חמצני(2‪)NO‬‬ ‫איכות חיים ומניעת התדרדרותם של אזורים‬ ‫ועופרת(‪.)Pb‬‬ ‫עירוניים קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית שטחי‬ ‫בניה חדשים, הגדרת אזורי מגורים ומסחר,‬ ‫תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה נוסף, חדשני‬ ‫יותר, כזה שיביא בחשבון גם את הנושא‬ ‫הסביבתי.‬ ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים והם‬ ‫אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד שני הולך‬ ‫ומתגבר הגידול באוכלוסיה העירונית, שדורשת‬ ‫יותר ויותר תשתיות מודרניות עתירות אנרגיה‬ ‫ובעלות השלכות רבות יותר על הסביבה. כל אלו‬ ‫גרף סכמתי בפוטוכימיה, המציג קשר בין הופעת‬ ‫מזהמים שונים באוויר לשעות העומס בכבישים.‬ ‫הובילו לגישה אחרת, הדוגלת בקיימות: שימור‬ ‫ניתן לראות כיצד בשעה 00:8 ריכוז הגזים‬ ‫המשאבים, צמצום הבזבוז ועידוד חיים ללא‬ ‫הפחממניים מכפיל את עצמו וכיצד גז ‪ NO‬הופך ל-‬ ‫זיהום. גישה זו באה לידי ביטוי במסגרת אגנדה‬ ‫2‪ NO‬ובצהרים הופך לגזים מחמצנים כגון האוזון‬ ‫(30).‬ ‫12:‬ ‫"עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬ ‫פליטות הזיהום יכולות להיות מחלקיקים‬ ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬ ‫מוצקים או נוזליים, אורגאניים או כימיים,‬ ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬ ‫וגורמות בפיזורן באזורים מיושבים למקרי‬ ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬ ‫מוות, מחלות, קרינה מסוכנת ואף לשינויים‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה; לעודד‬ ‫במערכת האקלימית המקומית, כגון: עננות,‬ ‫תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת נתיבים‬ ‫בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל; ולעודד‬ ‫דפוסי פיתוח המשלבים שימושי קרקע ותכנון‬ ‫1‬ ‫מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון פרומקין,‬‫אגנדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר והיבטים ישראליים,‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, אפריל 2002.‬ ‫4‬
  6. 6. ‫ע"פ נתוני הלמ"ס (לשנת 2002) כלי הרכב‬ ‫ערפל, אבק ודילול כמות החמצן הקרוב לפני‬ ‫אחראים לפליטה של %61.89 מכלל פליטת‬ ‫הקרקע.‬‫הפחמן החד חמצני בארץ; %51.55 מכלל פליטת‬ ‫בלונדון בין ה-9-5 בדצמבר 2591 נמדדו כמויות‬ ‫תחמוצות החנקן (%70.96 ;)‪ NOx‬מכלל פליטת‬ ‫גדולות מאוד של גופרית וחלקיקים גדולים,‬ ‫הפחמימנים; ו- %98.92 מכלל פליטת החומר‬ ‫כתוצאה ממפעלים ומתנורים ביתיים שעבדו‬‫החלקיקי המרחף בארץ. מדי שנה נמדדות מאות‬ ‫ללא הפסקה בשל הקור הכבד. בהתאם לתנאים‬ ‫ואלפי חריגות מן התקנים הסביבתיים שנקבעו‬ ‫המטרואולוגיים מעל העיר, שכללו לחצים‬ ‫בחוק כתוצאה מפליטות מזהמים מכלי רכב2.‬ ‫גבוהים במערכת, מערבולות וראות נמוכה, פיזרו‬ ‫כך לדוגמא, מדידות שבוצעו בתל אביב במהלך‬ ‫את המזהמים בריכוזים גבוהים בתוך העיר‬ ‫יום כיפור בשנת 6002, הראו כי ריכוז ה-‪3NOx‬‬ ‫וגרמו לערפל כבד ולכ-0004 הרוגים מחנק‬‫היה כמעט אפסי, לעומת הימים האחרים בשבוע‬ ‫וממחלות כגון: ברונכיטיס, אסטמה ומחלות לב‬ ‫בהם הריכוז הופיע כגבוה במיוחד.‬ ‫וריאה נוספות. חוקרים ממשיכים בימינו לברר‬ ‫האם המוות של יותר מ-0008 תושבי לונדון‬ ‫בחודשיים הבאים בתחילת 3591 קשורים לאותו‬ ‫האירוע.‬ ‫מדידה בתל אביב מ-6002 המראה כי ביום כיפור‬ ‫ה"ערפל" של לונדון,2591.‬ ‫ריכוז הגזים ‪ NOx‬ירד קרוב לרמה אפסית.‬ ‫במדינת ישראל מהווה זיהום אוויר מתחבורה‬ ‫חניה‬ ‫בעיה חמורה. בעיה זו הולכת ומחריפה כתוצאה‬ ‫במרכזי ערים ישנה בעיה חמורה של מקומות‬ ‫מהגידול החד הנרשם במספר כלי הרכב‬ ‫חניה. הבעיה נמצאת כיום לפני התפוצצות,‬ ‫בכבישים ובהיקף הנסיעה.‬ ‫במיוחד לאור העובדה כי ישנן יותר מכוניות‬ ‫בכבישי ישראל נעים כיום כ-שני מליון ומאתיים‬ ‫מאשר מקומות חניה.‬ ‫אלף כלי רכב (לשם השוואה: בשנת 0991 המספר‬ ‫בממשלה ובעיריות בישראל הגיעו להבנה כי‬ ‫עמד על 1 מיליון כלי רכב וב-0691 על כ-07 אלף‬ ‫המצב הגיע למבוי סתום וכי לא ניתן להמשיך‬ ‫בלבד) הנוסעים למעלה מ- 83 מיליארד ק"מ‬ ‫בהסדרי חנייה הקיימים ברחובות הסואנים של‬ ‫בשנה (ע"פ נתוני הלמ"ס). הגידול המתמשך‬‫מרכזי מטרופולין כמו תל אביב, ירושלים וחיפה.‬ ‫במספר כלי הרכב בארץ, והעלייה בסך הנסיעה‬ ‫השנתית גורמים לשחיקת התשתיות המוגבלות‬ ‫ולעליה בצפיפות בכבישים. אלה מביאים לגידול‬ ‫2 מתוך אתר אדם טבע ודין‬ ‫בכמויות מזהמי האוויר הנפלטים בגובה נמוך‬ ‫‪http://www.adamteva.org.il‬‬ ‫3‬ ‫המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.‬‫תחמוצות חנקן מזהמות הנוצרות מבעירה לא תקינה של‬ ‫חנקן בדלק ובאוויר וגורמות לעננה כהה המרחפת מעל‬ ‫העיר.‬ ‫5‬
  7. 7. ‫מחנייה קבועה עברו לקצרת מועד, לחניית לילה‬ ‫ומה שצפוי בעתיד- חנייה בתשלום לדיירים.‬ ‫מצב המחסור בחנייה לא הופיע ביום אחד אלא‬ ‫התדרדר במשך עשרות שנים. המבנים הישנים‬ ‫לא מסוגלים לאפשר חניה, החדשים נבנו‬ ‫בהתעלמות מוחלטת מהצורך בשטחים אלו‬ ‫ולבסוף בשל כמות התנועה המאסיבית הרשויות‬ ‫נתנו תוקף להרחבת הכבישים וצמצום מקומות‬ ‫החניה סביבם. בנוסף היזמים עצמם בעלי‬ ‫אינטרס לנצל את השטחים היקרים לרווח‬ ‫נדל"ני מאשר לחנייה.‬ ‫עומס תנועה‬ ‫הנוסחה לעומסי תנועה מדברת על קיבולת של‬ ‫כבישים לעומת כמות הרכבים בהם. התוצאה‬ ‫העיקרית מעומסי תנועה הינה כישלון של‬ ‫מערכת התחבורה ויצירת זיהום אויר ומטרדים‬ ‫נוספים לסביבה כגון רעש, אבק ותאונות. הסיבה‬ ‫העיקרית שנהג ממשיך כל יום לעמוד באותו‬ ‫פקק נובעת מחוסר אמון במערכת התחבורה‬ ‫הציבורית, אשר אינה מציעה לו דבר מעבר‬ ‫לצורך הבסיסי- להגיע ממקום אחד לאחר וכל‬ ‫זה בעירבון מוגבל.‬ ‫בעוד בישראל נלחמים בתופעה על ידי דיווחים‬ ‫מהתקשורת (חלקם דיווחי שווא מכוונים),‬ ‫במקומות שונים ברחבי העולם נוקטים בעמדות‬ ‫ומצמצמים את כמות הרכבים באזורי העומס‬ ‫ומציעים פתרונות תחבורתיים שונים.‬ ‫פתרון חניה מקורי.‬‫6‬
  8. 8. ‫תשתיות של תחבורה ציבורית. כמות‬ ‫האוכלוסייה המשתמשת בשרותי תחבורה וכן‬ ‫הצורך בהן גדל בהתמדה. הפיתרון לעליה‬‫בביקוש חייב לשלב התייחסות סביבתית יחד עם‬ ‫4 שאלות המחקר‬‫חשיבה על נוחות המשתמש, כלכליות הפתרונות‬ ‫ולשלול יחס להשפעות הסביבתיות בדלת‬ ‫המרכזיות‬ ‫האחורית. חשוב שהציבור ידע את כל‬ ‫מהם העקרונות בתכנון מערכת תנועה‬ ‫‪‬‬‫המשמעויות הנלוות מפיתוח תשתיות התחבורה‬ ‫אקולוגית/בת קיימא בעיר?‬ ‫ומה המחיר שאנחנו משלמים עבורן בטווח‬ ‫כיצד עקרונות אלו ניתנים ליישום במערכת‬ ‫‪‬‬ ‫הארוך.‬ ‫התחבורה בישראל?‬ ‫מהן אפשרויות היישום והכדאיות של פיתוח‬ ‫‪‬‬ ‫בר קיימא למערכות התנועה בישראל? מהן‬ ‫מדיניות השימוש בתחבורה‬ ‫5.1‬ ‫הגישות הקיימות בנושא?‬ ‫לתשתיות התחבורה יתרונות רבים, היא‬ ‫האם הראיה האקולוגית יכולה לתמוך‬ ‫‪‬‬ ‫מאפשרת ניידות ותנועה לשם הגעה לעבודה‬ ‫בהורדת רכבות אל מתחת לקרקע והאם‬ ‫ולצורך פעילויות פנאי. לאוכלוסיה ברוב‬ ‫היא רואה כדאיות במעשה? והאם קיימות‬ ‫המדינות המתועשות ישנה אפשרות בחירה‬ ‫חלופות עדיפות יותר?‬ ‫גדולה יותר מבעבר באשר לבחירת מקום‬ ‫מגוריהם ביחס למרחק ממקום עבודתם. ישנה‬ ‫גישה לפעילות רחבה יותר ויותר זמן פנוי‬ ‫5 רקע תיאורטי ושיטת‬‫לפעילויות פנאי. חשיבות נוספת ומרכזית קשורה‬ ‫לכל נושא המסחר, הנגישות והמהירות‬ ‫המחקר‬ ‫שמתאפשרת אודות לתשתיות התחבורה. ניתן‬ ‫נושא התחבורה והסביבה נמצא לאחרונה‬ ‫להעביר סחורה ממקום למקום בזמנים קצרים‬ ‫בקדמת הבמה. בעבר הדאגות בתחום היו‬ ‫וביעילות.‬ ‫קשורות למטרדי רעש, צפיפות בכבישים, ניתוק‬ ‫למרות כל היתרונות שקיימים בתשתיות‬ ‫הקהילה ואיבוד שטחים לטובת אוטוסטראדות,‬ ‫התחבורה ישנו גם תג מחיר. חלק מן העלויות‬ ‫מסילות רכבת ועוד. כיום הדאגות התרחבו כדי‬ ‫נלקחות בחשבון ונתמכות ע"י נותני שרותי‬ ‫להכיל את ההשפעה של משאבים ההולכים‬ ‫התחבורה והמשתמשים בשירותים הנ"ל. שאר‬ ‫ומדלדלים, זיהום האוויר ומטרדים שונים‬ ‫העלויות , ובעיקר אלו הקשורות באספקטים‬ ‫הנובעים מעומסי תנועה וכדומה. ישנן פעילויות‬ ‫סביבתיים לרוב לא נלקחים בחשבון ולא‬ ‫כלכליות אשר מציעות יתרונות חברתיים באופן‬ ‫מובאים בקבלת החלטות חשובות הקשורות‬ ‫בולט, במסגרת נוחות וחיסכון בזמן ובמחיר של‬ ‫בתכנון תחבורה. חשוב לציין שכל הנושא‬ ‫כל הבעיות והנזקים שנגרמים ע"י השימוש‬ ‫הסביבתי אינו משתקף במחיר. ישנן מערכות‬ ‫ופיתוח התחבורה שלעיתים פוגעת בצורה גסה‬ ‫תחבורה שנראות על פניו אידיאליות למשתמש‬ ‫בסביבה.‬ ‫אך טומנות בתוכן תג מחיר סביבתי גדול.‬ ‫הרקע לבעיות בנושא התחבורה והסביבה נובע‬ ‫מכך שיש מעט מדי השקעה ומחשבה על פיתוח‬ ‫7‬
  9. 9. ‫ההשפעות הסביבתיות. בהתמקדות בהתגלמות‬ ‫תשתיות‬ ‫הבעיה בעצם מתעלמים מהסיבות לבעיה, שהן‬ ‫ביסודן פוליטיות וכלכליות.‬ ‫תכנון תשתיות תחבורה מצריך מחשבה מעמיקה‬ ‫ומקיפה ועלולות להיות לו השפעות מרחיקות‬ ‫לכת סביבתיות. יש לקחת בחשבון לא רק את‬ ‫השלב של השימוש לאחר הבניה אלא להתייחס‬ ‫לכל השלבים, כל תהליך הבניה וגם כאשר‬ ‫המערכת מסיימת את תפקידה. מה ניתן לעשות‬ ‫עם התשתית, יש צורך בראיה של מעגל חיים‬ ‫שלם בהקשר של עלות ויתרונות בשימוש.‬ ‫הבעיות עולות בגלל הקושי בחיזוי כל היתרונות‬ ‫והבעיות הסביבתיות שעלולות להיווצר בעקבות‬‫מדיניות סביבתית ב-7002, ניוקאסל, אנגליה: כחלק‬ ‫מקמפיין להקטין את כמות הפחמן ע"י העדפת‬ ‫שימוש בתשתיות או בנייתן.‬‫נסיעה ברכבת על פני טיסות, הנהלת התחנה כיסתה‬ ‫את רציפי הבטון בשטיחי דשא מלאכותי.‬ ‫בעשרים השנים האחרונות נעשה ניסיון להגדיר‬ ‫עקרונות לתכנון תחבורה תוך התחשבות‬‫מדיניות תכנון תחבורה צריכה לכלול בתוכה את‬ ‫מקסימאלית בסביבה. ישנם ארבעה עקרונות‬‫האספקטים הטובים ביותר עבור צמיחה כלכלית‬ ‫מרכזיים:‬ ‫ובאותה נשימה להבטיח יתרונות סביבתיים‬ ‫א. חשיבה מקדימה על הקשר שבין שימוש‬ ‫רחבים. תכנון אסטרטגי מצריך הבנה של בעיות‬ ‫בקרקע ותחבורה תוך מאמץ להקטין ככל‬ ‫סביבתיות ותפיסה חדה של טרנדים עתידיים‬ ‫שניתן השפעות סביבתיות לוקאליות על‬ ‫במדיניות סביבתית ורגולציה. לספקי השירותים‬ ‫התושבים.‬ ‫של התחבורה הציבורית הדבר הכרחי לעתיד‬ ‫החברה וחיוניותה, והדבר נכון גם לממשלות‬ ‫ב. מאמץ לגרום לשינוי תפיסתי של אנשים-‬‫שיכולות לבנות תמיכה של הבוחרים עם מדיניות‬ ‫פחות שימוש בתחבורה ציבורית מזהמת,‬ ‫סביבתית רצינית ומכובדת.‬ ‫עדיפות לתכנון מוקדם ותמיכה כספית.‬ ‫הבעיה עם הדאגה הסביבתית שהיא אינה‬ ‫ג. הגבלת תנועת המכוניות באזורים בעלי‬ ‫עומדת בקנה אחד עם המטרות של ארגונים או‬ ‫רגישות סביבתית גבוהה, במטרה להקטין‬ ‫חברות למכור יותר מכוניות או יותר כרטיסים‬ ‫את כמות הפליטות ולאפשר גישה רק‬ ‫לתחבורה ציבורית. הפרדוקס הזה קיים בכל‬ ‫לאזורים שהגישה אליהם הכרחית.‬ ‫מקום.‬ ‫ד. התייחסות לגלובליזציה של הבעיה- העמדת‬ ‫בעיות הזיהום והשימוש במשאבים שאינם‬ ‫יעילות בניצול קרקע למערכות תנועה‬ ‫מתחדשים על סדר היום של גופים‬ ‫ככל שעובר הזמן, מבינים יותר כי מצבה של‬ ‫סביבתיים ורשויות מקומיות.‬ ‫מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי ילך‬ ‫ויחמיר משנה לשנה. בתוך הערים המצב גרוע‬ ‫פוליטיקה וכלכליות‬ ‫עוד יותר בגלל מחסור בחנייה, זיהום אוויר‬ ‫ותחבורה ציבורית זוחלת התקועה בפקקים כמו‬ ‫רבים מהאמצעים המקומיים מעודדים הוצאה‬ ‫שאר המכוניות. תחבורה ציבורית עירונית‬ ‫של פעילויות מחוץ למרכזי הערים ונסיעות‬‫מהירה, בנתיבים נפרדים, המקושרת לרכבות בין‬ ‫ארוכות יותר. סיבות אלו הביאו להגדלת‬ ‫8‬
  10. 10. ‫עירוניות יכולה לחלץ אותנו מהפקק האינסופי‬ ‫ומזיהום האוויר הנוצר ממנו.‬ ‫המחסור בשטחים לבניה בעיר גורם לחיפוש אחר‬ ‫פתרונות לבניה צפופה מאי פעם, צמצום שטחי‬ ‫חניות, הורדת כבישים למנהרות תת קרקעיות‬ ‫ועוד, אולם את הכבישים ממשיכים להרחיב‬ ‫מתוך ראייה שגויה כי הורדת התנועה מתחת‬ ‫לאדמה הינה בעלת תג מחיר בלתי אפשרי וכי‬‫פרויקט "החפירה הגדולה, בוסטון ארה"ב- לפני ואחרי.‬ ‫הפתרון לפקקים הינו יותר נתיבים ליותר‬ ‫מכוניות.‬ ‫שילוב בין מערכות תנועה‬ ‫כאשר מאפשרים לתחבורה ציבורית תנועה‬ ‫לפי דוגמת מערכת התחבורה בעיר קוריטיבה,‬ ‫בנתיבים יעודים לה, יש להמשיך לטפל בכביש‬ ‫הוחלט להקים פרויקט דומה בבוגוטה, בירת‬ ‫ולצמצם אותו. רכבת קלה ונתיבים ציבוריים‬ ‫קולומביה. היום זו מערכת ‪ 4 BRT‬הגדולה‬ ‫מהירים חייבים לכלול שירות רחב יותר, הכולל‬ ‫בעולם, ובשעת העומס פועלים בה כ- 0001‬ ‫נסיעה נוחה, מרווחת, מהירה ומדויקת- כל אלו‬ ‫אוטובוסים בו זמנית. המערך של האוטובוסים‬ ‫יובילו לכך שרוחב הכביש לא ישתנה אלא אפילו‬ ‫בעיר בנוי על קווי הסעה עיקריים ועל‬ ‫יצומצם, והפקקים ייעלמו.‬ ‫אוטובוסים ירוקים המאספים בשכונות‬ ‫בתכנון תנועה בעיר, צוות המתכננים חייבים‬ ‫ומוליכים אל הקווים העיקריים. באוטובוסים‬ ‫לראות את הקרקע כאזור מחייה יקר ערך ובעל‬ ‫הירוקים הנסיעה בחינם.‬ ‫עדיפות. הפתרון בניצול קרקע נכון הינו העמדת‬ ‫הנוסעים משלמים על הנסיעה במתקנים‬ ‫כלל השיקולים יחד, תוך הגדרת סדרי עדיפות‬‫אוטומטיים בכניסה לתחנה ולא לנהג האוטובוס‬ ‫בניהם ובעיקר הטמעת השינוי בתפיסה- הצורך‬ ‫ולכן העלייה לאוטובוס מהירה מאד. מפלס‬ ‫בהרבה שטחים אינו לכלי רכב אלא לבני האדם.‬ ‫התחנה זהה למפלס דלתות האוטובוסים, וזה‬‫מאפשר כניסה זורמת ונוחה גם עם עגלות ילדים‬ ‫בשנת 0591 בעיר בוסטון, שתוכננה כעיר‬ ‫וגם לנכים בכיסאות גלגלים. בתחנות מרכזיות‬ ‫אירופאית, הרסו 63 בניינים בכדי לבנות כביש‬ ‫יש מתקנים משוכללים לאחסון אופניים, עם‬ ‫מהיר עילי, מתוך ראייה כי יפנה את שטחי העיר.‬ ‫שמירה ופיקוח וללא תשלום.‬ ‫בעקבות מחקר שנערך בארצות הברית ב-4791‬‫לפני הקמת המערכת בבוגוטה נסיעה של 03 ק"מ‬ ‫(‪ )The transportation Review‬ובלחץ התושבים,‬ ‫ארכה כשעתיים. זמן הנסיעה היום התקצר‬ ‫החל פרויקט להורדת הכביש מתחת לאדמה‬ ‫לפחות מחצי.‬ ‫ולווה באהדה בכל רחבי העולם. הרעש, הזיהום‬ ‫והחסימה לקו החוף הביאו את המדינה להשקיע‬ ‫בפרויקט של למעלה מ-01 מיליארד דולר, הכולל‬ ‫מגורים, מסחר, שטחי ציבור ופארקים נרחבים.‬ ‫הפרויקט שכינויו "החפירה הגדולה" ( ‪The Big‬‬ ‫4 מערכת הסעה המונית מהירה המשתמשת בתשתית‬ ‫‪ )Dig‬הסתיים ב-6002 ומאז משמש כדוגמא חיה‬ ‫כביש במקום במסילות ברזל. מאחר שעלות סלילת‬ ‫קילומטר כביש נמוכה בהרבה מעלות בניית מסילות, ניתן‬ ‫למתכננים רבים ליכולת שיקום שטח עירוני.‬‫להקים במהירות ובזול מערכת הסעה דמוית רכבת תחתית‬ ‫המבוססת על כבישים ואוטובוסים.‬ ‫9‬
  11. 11. ‫הצורך להחזיק רכב פרטי הינו מצומצם מאוד‬ ‫תנועה במרכזי ערים, באזורי מגורים‬‫ונועד לנסיעות ארוכות. באזורים פחות מרכזיים‬ ‫ובפרברים‬ ‫עיקר בעיית הנתונה מסתכמת במטרדי רעש‬ ‫ואבק, המלווים בענני פיח מרכבים ישנים (ללא‬ ‫אחד המאפיינים הראשיים של המרקם העירוני‬ ‫מערכות מסננות) ובקול נמוך מרכבים כבדים5.‬ ‫הינו הקנה מידה של הכבישים, המכתיבים את‬‫במרכזי הערים ניתן לצמצם את שטחי הכבישים‬ ‫המרחק בין חזיתות הבניינים. אולם קיימים‬ ‫מבלי לפגוע בתחבורה העירונית, ולהפוך את‬ ‫גורמים נוספים לרוחב הרחוב, כגון גובהי‬ ‫אזורי המטרד הגדולים למדרכות, כיכרות‬ ‫הבניינים וזכויות השמש שהם מקבלים, אך אין‬‫סואנות עם מזרקות מים לאנשים ולא למכוניות.‬ ‫חולקים על מרחבים גדולים, היכולים לשמש גם‬ ‫כמדרכות רחבות עם שטחי צמחיה, מקומות‬‫כבר עשרות שנים קיימת תודעה לתכנון להוצאת‬ ‫ישיבה חיצוניים לבתי הקפה ומסלולים‬ ‫מערכות תנועה ראשיות אל מחוץ למרכזי‬ ‫לאופניים. השטח הנותר, ברוחבו המינימאלי‬ ‫הערים, על ידי בניית כבישי טבעת מהירים‬ ‫הדרוש יהפוך לנתיבי תחבורה ציבורית של רכבת‬ ‫מסביב למרכז- הטבעת החיצונית היא הרחבה‬ ‫קלה, אוטובוסים, מוניות ואלטרנטיבות נוספות,‬ ‫והמהירה יותר. העיר מוסקווה שתוכננה על‬ ‫ללא אפשרות חנייה על הרחוב. מתחת לכבישים‬ ‫רעיון זה עדיין מתקשה בעומסי תנועה במרכז‬ ‫הסואנים, בעומק האדמה יופעלו קווי רכבת‬‫אך אין ספק בכך שרוב התנועה הכבדה מתבצעת‬ ‫תחתית והרחובות הצרים מסביב ישרתו להולכי‬ ‫בטבעת החיצונית.‬ ‫רגל בלבד. המבנה הבסיסי והפשוט הזה של‬ ‫כביש רחב בעיר הינו צורת מבט שונה, המציעה‬ ‫בלונדון, פותחה תחבורה ציבורית משוכללת‬ ‫תכנון עירוני חכם לאזורים קיימים והחדשים‬‫לאחר שהבינו כי אין די כבישים, מקומות חנייה‬ ‫המתפתחים, אשר יכולים למנוע עומס תנועה‬ ‫ואין די אוויר נקי כדי לאפשר למכוניות לזהם,‬ ‫ולהציע במקום כלים להתמודדות יצירתית.‬ ‫כך הוחלט שלא ניתן לאפשר לכל תושב לנסוע‬ ‫שטח הקרקע במרכזי הערים יקר, מחיר הקרקע‬ ‫ברכב פרטי. דבר דומה קרה בלוס אנגלס, אך‬ ‫הממוצע במרכז תל אביב היום מגיע לכ-02‬ ‫שם הוחלט באופן מיידי לאפשר לנסוע אך ורק‬ ‫מיליון שקל לדונם בודד. בנוסף למחיר‬ ‫לרכבים העומדים בתקן לצמצום הזיהום‬ ‫ולהתנגדות התושבים, אשר מתחילים ללמוד על‬ ‫הסביבתי. בניו-יורק לעומת זאת חל איסור‬ ‫דרכים אחרות לחיות טוב, הפתרונות לפקקים‬ ‫להיכנס למרכזים הסואנים עם פחות מ-3‬ ‫על ידי הרחבת הכביש והוספת נתיבים אינם‬‫נוסעים ברכב פרטי, וכן הגבלות נוספות על כמות‬ ‫רלוונטיים. מהנדסים ואדריכלים הבינו כי‬‫הימים המותרים לרכב של תושב מסוים במהלך‬ ‫הגדלת הכביש רק תגדיל את נפח התנועה. כיום‬ ‫השבוע.‬ ‫הגדלת רוחב הכבישים מתבצעת רק באזורים‬ ‫בהם שווי הקרקע נמוכה ואף אפסית, כגון‬ ‫כבישי אגרה‬ ‫כבישים בין עירוניים ואזורי פרברים, בהם לא‬ ‫קיימת מערכת תחבורה ציבורית הנותנת מענה.‬ ‫כבישי אגרה הם כבישים שהשימוש בהם כרוך‬ ‫גם היום ישנם ישובים רבים בישראל בהם‬ ‫בתשלום. הם מהווים פתרון תחבורתי בתשלום‬ ‫התחבורה הציבורית היחידה הינה אוטובוס‬ ‫אחד או שניים ביום.‬ ‫קול בעוצמות נמוכות מאוד הנוצר מכלי רכב כבדים,‬ ‫5‬ ‫באזורי מגורים במרכזי הערים, היכן שקיימת‬ ‫הוכח כיוצר תחושות דיכאון וחרדה אצל אנשים, גם אלו‬ ‫הגרים במרחק של עשרות ומאות מטרים מהכביש.‬ ‫נגישות למסחר, תעסוקה ושירותים שונים ברגל,‬ ‫01‬
  12. 12. ‫ג. מגורים בעלי צפיפות נמוכה- פרברים הדורשים‬ ‫לשעות העומס ולצמצום משך הנסיעה. הם‬ ‫מערכת תחבורה ציבורית מהירה לעיר כגון‬ ‫נועדו, בין היתר, להסטת עומסי התנועה‬ ‫מיניבוסים.‬ ‫מכבישים שאינם כבישי אגרה. האגרה‬ ‫המשולמת משמשת, לבדה או ביחד עם אמצעי‬ ‫מימון אחרים, לתחזוקתו של הכביש ולפיתוחו,‬ ‫או לשם השבת ההשקעה שהשקיע מפעיל הכביש‬ ‫בהקמתו. הרעיון העומד בבסיסה של השיטה,‬ ‫הוא שנטל מימונו של הכביש מוטל באופן ישיר‬ ‫על אלה שעושים בו שימוש בפועל.‬ ‫שיטה זו נהוגה במדינות רבות בעולם כגון‬ ‫איטליה, שוויץ, צרפת ועוד. בישראל מופעלים‬ ‫מספר כבישי אגרה: כביש 6, מנהרות הכרמל‬ ‫והנתיב המהיר בכביש 1.‬ ‫חלוקה לאזורי תנועה‬ ‫קיימת חשיבות לחלק את העיר כאשר מתכננים‬ ‫את מערך התנועה שלה. ישנו הבדל באופן‬ ‫התנועה בין האזורים השונים, בין אלו‬ ‫המשרתים את העיר- תשתיות ותעשיה, ואלו‬ ‫המאפשרים חיים ופנאי- מגורים, תעסוקה,‬ ‫פארקים וכו.‬ ‫בכדי שמערכת תחבורה ציבורית תוכל לעבוד‬ ‫ביעילות בעיר, עליה להתאים עצמה לפעילויות‬ ‫העיר ולחלקיה. העיר צריכה לכלול מערכות‬ ‫פנימיות ומערכות חיצוניות, מהירות ואיטיות,‬ ‫ביום ובלילה.‬ ‫לכל סביבה נדרשת מערכת תנועה שונה‬ ‫המותאמת לתנאי המקום:‬ ‫א. מגדלים במרכז העיר- יחידות מגורים, משרדים,‬ ‫בתי קפה וחנויות, מלווה בצורך תחבורתי גבוה,‬ ‫בפתרונות תחבורה ובשטח גדול להולכי רגל,‬ ‫מוגבל ברוחב הכביש ובכמות התנועה הפרטית.‬ ‫ב. אזורי מגורים ומסחר בעלי צפיפות בינונית‬ ‫הגובלים במרכז- מלווה במקומות מסחר קטנים‬ ‫ובצורך לתחבורה ציבורית מהירה המתחברת‬ ‫למרכז.‬ ‫11‬
  13. 13. ‫הנסיעה מלוחות סולאריים ושבשבות היושבות‬ ‫על גגות הקרונות ועל המסילה עצמה.‬ ‫שינוי תפיסתי‬ ‫בהולנד קיים אחוז השימוש הגדול ביותר‬ ‫גם לאחר שהגיעו למסקנה כי תחבורה ציבורית‬ ‫באופניים בעולם: כ-%82 מכל הנסיעות במדינה‬ ‫עדיפה, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לפתרון‬ ‫נעשות על ידי אופניים.‬ ‫העדיף בערים בישראל: רכבת קלה או אוטובוס,‬ ‫שימוש בתחבורה ציבורית‬ ‫האם קיימת חלופה טובה יותר? זולה יותר?‬ ‫והאם כדאי לבצע פתרונות הנדסיים מסובכים,‬‫חשיבות התחבורה הציבורית אינה מוטלת בספק‬ ‫כגון רכבת תחתית בכדי להגדיל את השטחים‬ ‫ועיקרה צמצום התנועה הפרטית להקטנת‬ ‫הפתוחים בעיר.‬ ‫מטרדים של רעש, זיהום ועוד, ובעיקר בכדי‬ ‫לרכבת קלה יש תדמית אלגנטית ולאוטובוסים‬ ‫לשפר את איכות החיים בסביבה. התחבורה‬ ‫יש תדמית עממית ומיוזעת, אך מה משניהם הוא‬‫הציבורית אינה יכולה להעניק עוד שירות בסיסי‬ ‫הפתרון התחבורתי המתאים לארץ? השורה‬ ‫בלבד לנוסע, אלא בכדי להילחם בנוחות המציע‬ ‫התחתונה אומרת שמערך אוטובוסים מהיר הוא‬ ‫רכב פרטי על התחבורה להעניק דברים נוספים,‬ ‫פתרון זול בהרבה, הניתן ליישום מהיר, ויכול‬ ‫כגון: נוחות, יעילות ופתרונות נקודתיים.‬ ‫לשמש חלופה כמעט מלאה לשימוש ברכב פרטי‬ ‫הכלכליות של אותם שינויים ופתרונות תתבטא‬ ‫בעיר.‬ ‫בהגדלת כמות הנוסעים לאורך זמן.‬ ‫בעירחיפה פועל קו אוטובוס מספר 002, העובר‬ ‫בין מקומות הבילוי העיקריים לבין השכונות‬ ‫השונות בעיר ומאפשר לבליינים לחזור הביתה‬ ‫בנוחות ומונע את הצורך ב"נהג תורן" שלא‬ ‫שותה. הקו פועל במשך כל שעות הלילה,‬ ‫הצעירים מדווחים שהאוטובוסים מלאים‬ ‫והרבה הורים ישנים טוב יותר בלילה.‬ ‫גישה חברתית‬ ‫האם פתרון של רכבת קלה מתאים לישראל?‬ ‫שינוי תפיסתי באופן השימוש בתחבורה‬ ‫תחבורה שאינה מזהמת‬ ‫וההסתמכות על מערכות מסוימות יכול להניב‬‫פירות ולצמצם את הפגיעה הסביבתית במימדים‬ ‫כיום קיימות טכנולוגיות רחבות לאפשרויות‬‫עצומים. השינוי יכול להופיע בצורות רבות, כגון:‬ ‫תנועה ללא בנזין. הפתרונות לצמצום העופרת‬ ‫קהילות חברתיות לצמצום השימוש ברכבים‬ ‫בבנזין והרכבים ההיברידיים ייעלמו בעתיד‬ ‫מזהמים, פרסום והסברה סביבתית, נסיעות‬ ‫ויוחלפו ברכבי החשמל וגז הקיימים, באופניים‬ ‫חינם, שיתוף רכבים ומגורים ללא רכב.‬ ‫ובהליכה. האמצעים הזמינים היום כוללים מגוון‬ ‫רחב של פתרונות חשמליים מאופניים ועד רכבות‬ ‫מאז שנת 1991 הנסיעה בתחבורה ציבורית‬ ‫אקספרס, וככל שמתקדם הזמן הטכנולוגיה‬ ‫בהולנד חופשית לכל הסטודנטים. דבר שהביא‬ ‫מאפשרת עוצמה ומהירות, נוחות, חסכון‬‫להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית באופן ניכר.‬ ‫וצמצום, וכן אנרגיה זמינה וזולה. בין התכנונים‬ ‫בעצם בהפיכת הנסיעה בתחבורה ציבורית ללא‬ ‫הקיימים- רכבת המסוגלת להפיק חשמל בזמן‬ ‫21‬
  14. 14. ‫ג. בחינת אופן יישומן של תחנות רכבת בנות קיימא‬ ‫תשלום הביא אנשים להסתמך בתחבורה‬ ‫תת קרקעיות לעומת מערכות בנות קיימא על‬ ‫הציבורית לנסיעות ארוכות יותר (ויקרות יותר),‬ ‫הקרקע.‬ ‫אך הכדאיות לתרומה הסביבתית נתפסה‬ ‫ד. בחינה של תקדימים מישראל ומהעולם לאופן‬ ‫כחיובית הרבה יותר. מאז יצאה התקנה,‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא או חלקי,‬ ‫התחבורה ציבורית של הולנד, שהינה איכותית‬ ‫וזאת על מנת ללמוד על הישימות ושיטות‬ ‫וזולה גם למי שאינו סטודנט, הביאה אפילו‬ ‫המימוש של עקרונות לתכנון בר-קיימא‬ ‫לצמצום השימוש באופניים, דבר שאולי ומעמיד‬ ‫לתחבורה.‬ ‫סתירה לאמירה האקולוגית.‬ ‫ה. סיכום המלצות לאופן יישום העקרונות לתכנון‬ ‫גישה ירוקה‬ ‫בר-קיימא לתחבורה בישראל.‬ ‫כיום שטחי התנועה עצמם נתפסים כבעלי‬ ‫פוטנציאל נדל"ני לרווחת העיר בדמות שטחים‬ ‫סקירת ספרות‬ ‫6‬ ‫ירוקים, המקטינים רעש, זיהום ואיי חום,‬ ‫ויוצרים מיקרו אקלים ונוף עירוני נעים‬ ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬ ‫תכנוניים ועיצובים אשר תומכים בסביבות‬ ‫עירוניות מושכות, מצליחות ובנות-קיימא,‬ ‫במטרה לעודד את ההבנה שעקרונות תכנוניים‬ ‫בסיסיים יכולים לתרום תרומה משמעותית‬ ‫ליצירת סביבה עירונית איתנה שבה יש מקום‬ ‫לשיטות ההקמה ולטכנולוגיות החדשות‬ ‫מסילה ירוקה בעיר קגושימה ביפן. הדשא אסתטי,‬ ‫שמתפתחות.‬ ‫מפחית את הרעש ה עירוני ומונע איי חום.‬ ‫נקודת המפנה להבנה של סביבה עירונית, היא‬ ‫יותר. שדירה ירוקה מצידי הכביש, מלבד יכולת‬ ‫הבנה שבמידה רבה סביבה זו נגזרת מאופן‬ ‫ייצור החמצן, יכולה לשמש גם כקרקע מחלחלת‬ ‫התנועה של התחבורה, אנשים וסחורות במרחב.‬ ‫למי גשם, אזורי פנאי, משחקים וכאזורי מפגש‬‫ברגע שאמצעי התנועה משתנים, משתנה גם אופי‬ ‫מוצללים לתושבים, במיוחד לאקלים בישראל.‬‫הפעילות של האנשים והתנועה במרחב. לגורמים‬ ‫בנוסף, ברחבי העולם נהוג לנצל את שטחי‬ ‫אלו השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫מסילות הרכבת בתוך העיר למדשאות ירוקות.‬ ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫שיטת המחקר‬ ‫5.2‬ ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי וקניות‬ ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע התיאורטי,‬ ‫הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי המגורים‬ ‫שיטת המחקר בעבודה זו תתבסס על העקרונות‬ ‫והועברו לאזורים מרוחקים הנגישים אך ורק‬ ‫הבאים:‬‫ברכב. הרחובות תוכננו בהתאם לתנועת מהירות‬ ‫א. לימוד של העקרונות לתכנון בר-קיימא לתחבורה‬ ‫הרכבים, והבניינים נסוגו מהמדרכות על מנת‬ ‫בסביבה אורבאנית.‬ ‫לפנות מקום לחניות.‬ ‫כיום עמלים בערים הגדולות על החזרת הסדר‬ ‫ב. בחינת אופן יישומם של העקרונות על מערכת‬‫הישן- הוצאת הרכב מחוץ למרכזי הערים ועיבוי‬ ‫תחבורה של רכבות והכלכליות הנובעת מכך.‬ ‫31‬
  15. 15. ‫הנסיעה, תמורה כספית, שירות טוב, אבטחה,‬ ‫המגורים והמסחר, פינוי פקקי התנועה וצמצום‬ ‫גמישות ועוד.‬ ‫רוחב הכבישים.‬ ‫התקשורת עם הנוסע צריכה להיות במשך כל‬‫הנסיעה ולכלול מידע כללי המאפשר תכנון בזמן‬ ‫6.1 עקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא‬ ‫אמת, כולל שירותים, שיבושי תנועה, זמני‬ ‫לרכבות‬ ‫נסיעה, צריכות ופליטות פחמן.‬ ‫העקרונות לתכנון בר קיימא מסמלים ערכי יסוד‬ ‫לפיתוח מערכות תחבורה העונים לצרכי‬ ‫קירבה של תשתיות הרכבת לאנשים‬ ‫הנוסעים מבלי להתפשר על האיכות החיים של‬ ‫נגישות וקירבה לתחנה תגביר משמעותית את‬ ‫העתיד.‬ ‫השימוש ברכבת. מקומות חניה רבים בסביבת‬ ‫מטרת העקרונות להוות חלק בלתי נפרד‬ ‫התחנה יקטינו את הרכבים על הכביש העירוני,‬ ‫מתרבות הנסיעה, התעשייה והצריכה, לעמוד‬ ‫תחנות במרחקי הליכה קצרים (רצוי עד 005 מ)‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות תוך התחשבות‬ ‫יקטינו את כמות המכוניות שבהחזקת תושבים‬ ‫במערכת כולה ובמחזור החיים השלם.‬ ‫ברדיוס זה.‬ ‫העקרונות חייבים להיות מאוזנים עם הסביבה‬ ‫הרכבת מהווה אמצעי גישה לתעסוקה, שירותי‬ ‫ודרישותיה, כחלק מהשלם, בכדי להשיג‬ ‫בריאות ופעילות פנאי עבור אנשים רבים. חייבת‬ ‫מערכת תחבורה בת קיימא אשר תתרום‬‫להיות נגישות לכל אלו ולכל אחד, במיוחד לבעלי‬ ‫לשגשוג, רווחה ותרומה לבריאות של כדוה"א.‬‫יכולת נגישות נמוכה כגון קשישים, נכים והורים‬ ‫זוהי האחריות של חברות הרכבות ורכבת‬ ‫עם ילדים קטנים.‬ ‫ישראל, לאמץ וליישם את העקרונות הללו בתוך‬ ‫ישנה חשיבות גבוה לזמינות של מידע על‬ ‫הארגונים שלהם וכחלק חשוב בתכנון הפריסה‬ ‫שירותים לפני ובמהלך הנסיעה, כמו כן עלות‬ ‫העתידית.‬ ‫הכרטיס חייב להיות במסגרת תקציב של‬ ‫השכבה הענייה בעיר. הדברים האלו חייבים‬ ‫דו שיח עם הנוסעים‬ ‫להיות מותאמים ל-4 הקבוצות הנוסעים:‬ ‫יצירת תרבות נסיעה בה קיימת תשתית מירבית‬ ‫עסקים, פנאי, בעלי מטען כבד ושאר הנוסעים‬ ‫לנוחות הנוסעים, מקום להטעין מחשב נייד,‬ ‫היומיומיים. מלבד ההגעה ליעד, איש העסקים‬ ‫לקרוא ספר, לישון ולנהל שיחות טלפון עם‬ ‫רוצה לעבוד ללא הפרעות, הילדים רוצים‬ ‫המשרד יכולים לענות לדרישות וציפיות הנוסע.‬ ‫להשתעשע ומי שבדרך לשדה התעופה עם‬ ‫העמדת הנוסע במקום המאפשר לו התנהלות‬‫מזוודות כבדות ירצה להניח אותן למשך הנסיעה‬ ‫לוגיסטית, נוחות ואפשרות לביצוע בחירות,‬ ‫מבלי לגרום הפרעה למסדרון הנוסעים או לאלו‬ ‫מסוגלים להפוך נסיעה לחוויה אופטימאלית.‬ ‫היושבים לצידו.‬ ‫הקשר עם הנוסע צריך להתחיל מהכניסה לתחנה‬ ‫אותו נוסע ירצה גם להגיע לנמל כמה שיותר‬ ‫ועד היציאה מהתחנה, זה כולל את המעבר הנוח,‬ ‫קרוב ועדיף מבלי להיעזר בתחבורה נוספת,‬ ‫הבידוק הביטחוני, זמני יציאה וכו. היכולת‬ ‫ועדיף שיהיה לו אפשרות לממשק עם המערכת‬ ‫להקשיב לנוסע תניב את התשובות לצרכי‬ ‫של שדה התעופה, לנוחות המקסימאלית.‬ ‫הפיתוח העתידי.‬ ‫יצירת מערכת תנועה כוללנית‬ ‫שני הנושאים החשובים ביותר לנוסע הינם‬ ‫אמינות ובטיחות. מעבר לכך ישנם: שירות,‬ ‫תדירות, מהירות, דייקנות, איכות ונוחות‬ ‫41‬
  16. 16. ‫ישנו יתרון גדול לעיר בעלת מערכת תנועה‬ ‫ציבורית המאפשרת להגיע ממקום למקום מהר,‬ ‫באמצעות שילוב בין מערכות תחבורה, ספקים‬ ‫ומערכת נגישה.‬ ‫רכבת יכולה לספק חלק משמעותי במערכת‬ ‫כזאת, אך אין לה יכולת למלא קנה מידה קטן,‬ ‫פקקים וללא צורך בחנייה.‬ ‫בין דלת לדלת, ולכן קיים צורך במערכת‬ ‫משולבת אשר תהיה נקודת החוזק בנסיעה‬ ‫עמדת השכרת אופניים בתל-אביב, 1102.‬ ‫חסכונית הדוגלת בקיימות. לשם כך יש לתאם‬ ‫בין הרכבות לרשויות המקומיות ולספקי‬ ‫הכרטיס החכם "רב קו" נכנס לשימוש עיקרי‬ ‫התחבורה האחרים, שיעבדו בסנכרון מלא למען‬ ‫באוטובוסים בישראל מתחילת 0102, לאחר‬ ‫צרכי הנוסע, החל מהמערכות שדרכן הנוסע‬ ‫הצלחה בלונדון, הוא מאפשר להחליף קווים‬ ‫מתכנן את המסע ועד הקישוריות בגמר כל‬ ‫בקלות וחוסך כסף לנוסע המתמיד, ובתקווה‬ ‫נסיעה. כל אמצעי חייב להוכיח כי הוא המתאים‬ ‫שבעתיד גם יחליף את כרטיסי הנייר של‬ ‫ביותר לקנה מידה שהוא משרת- אין טעם‬ ‫הרכבות.‬ ‫באוטובוס ל-002 איש באזור של 001 או 05‬ ‫נוסעים.‬ ‫כל הדברים שתוארו כאן אינם מהווים תחליף‬ ‫החשיבה הזו צריכה להתחיל מהממשלה על ידי‬‫לעירוב שימושים ועידוד ליצירת מקומות עבודה‬ ‫תכנון ופיתוח תשתיות התחבורה בעתיד, כולל‬ ‫הקרובים למגורים, להקטנת מספר הנוסעים‬ ‫מסירת מידע וקביעת התעריפים לנסיעות.‬ ‫לעומת הולכי הרגל, עירוב שימושים יוצר גיוון‬ ‫למרות התחרות בין ספקי התחבורה ויכולתה של‬ ‫ואפשרויות חדשות לשוק העבודה המקומי‬ ‫הממשלה להכריחן לבצע תיאום, בין אם לבדן‬ ‫ומנצל את הרגליים- החיסכון אנרגיה היעיל‬ ‫או באמצעות ספק צד ג.‬ ‫ביותר.‬ ‫נסיעה "טובה" תוגדר על ידי הנוסע רק בסוף,‬ ‫הקטנת הפגיעה בסביבה‬ ‫לאחר שהייתה לו חניה, השירות בתחנה היה נוח‬ ‫ונעים, המידע שקיבל סיפק אותו והנסיעה לא‬ ‫תפעול ותחזוקת הרכבות חייב לעבוד כמו עסק,‬ ‫התעכבה. אין ספק שקשה לרצות את כולם אך‬‫אשר משפר עצמו ובכך מגדיל יעילות ומקטין את‬ ‫יש צורך להכיר במושג "הקילומטר האחרון"‬ ‫ההשפעות הסביבתיות. ההשפעות העיקריות‬ ‫בכדי לשפר את חוויית הנסיעה הכוללת. הנושא‬ ‫הנובעות מרכבות הן: שימוש באנרגיה כתוצאה‬ ‫מתחיל להאיץ בדמות כרטיסים חכמים ואתרים‬ ‫משינוי אקלימי, רעש ורעידות, פסולת וזיהום,‬ ‫ברשת המשלבים מידע מגוון של חברות שונות.‬ ‫צריכה וייצור, פליטת מזהמים לאוויר, פגיעה‬ ‫בסוף חודש אפריל 0102 התחיל פרויקט של‬ ‫בצמחים ובבעלי החיים ותפיסת שטחי קרקע.‬ ‫עיריית תל-אביב להשכרת אופניים ברחבי העיר,‬ ‫כל ההשפעות האלו ניתנים לצמצום ואף ביטול‬ ‫כולל 02 תחנות בשלב הראשון, בניהם תחנות‬ ‫באמצעות יישום שורה של שינויים תכנוניים‬ ‫הרכבת, ובעתיד יוקמו למעלה מ-001 תחנות‬‫וטכנולוגיים לאורך המסילה, בתחנות ובקרונות‬ ‫נוספות. אדם היוצא מהרכבת יכול לשכור‬ ‫עצמם. ניתן לבחור חומרים טובים יותר,‬ ‫אופניים (גם חשמליים) ולהגיע ליעדו ללא‬ ‫הניתנים למחזור מלא ומזהמים פחות, מערכת‬ ‫שריפת דלק יעילה יותר או מערכת חשמלית,‬ ‫51‬
  17. 17. ‫יביאו חסכון ויכולים להבטיח חזון ירוק בעתיד,‬ ‫אפילו סוג הבד שעל המושבים ולוח ההפעלה‬ ‫אך בטווח הארוך אין אנו יודעים כיצד התנאים‬ ‫שבקטר.‬‫החברתיים, הכלכליים והאקלים ישפיעו עליהם.‬ ‫תמיכה בכלכלה העירונית‬ ‫שקיפות‬ ‫לרכבות מקדם כלכלי גבוה, על ידי שיפור‬ ‫יצירת מאגרי מידע שקופים והקמת קהילות‬ ‫הפרודוקטיביות והתחרות המקומית. קיימים‬ ‫לייעוץ ולשיפור המערך העתידי יכולים ליצור‬ ‫שווקים מרכזים במדינה: אזורים פנים‬ ‫אמינות גבוהה. נתינת אפשרות לציבור, לראות,‬ ‫עירוניים, מסדרונות בין עירוניים וקצוות‬ ‫ולפקח יביא צעד נוסף בהתקדמות לקראת‬ ‫המקשרות אל מחוץ למדינה, כגון נמלים. לכל‬ ‫הקיימות.‬ ‫אחד מהשווקים הללו יש תפקיד חשוב: להיות‬ ‫שוק הרכבות מכיר את הצורך לערב בעלי מניות‬ ‫אמין, נגיש ובעל יכולת גבוהה לצמיחה כלכלית.‬‫ואת הרשויות בתכנון האסטרטגי העתידי, יצירת‬ ‫עלות הפעלת הרכבת חייבת להיות נמוכה‬ ‫תרבות לשיתוף דומה עם הנוסעים ושאר בעלי‬ ‫מהרווחים שלה בשווקים, לכן החשיפה צריכה‬ ‫האינטרס חשובים לא פחות. שקיפות לגבי‬ ‫להיות למגוון רחב של שווקים מלבד נוסעים‬ ‫החלטות, ביצועים והתקדמות, הינה קריטית‬ ‫רגילים, כגון מטען סחורות לתעשייה בשיתוף‬ ‫מפני שיכולתה להביא אהדה ולהעניק את‬ ‫הובלה עם הנמלים.‬ ‫הפתרונות התכנוניים, גם על ידי צמצום‬ ‫בתוך העיר התפקיד קצת שונה ועיקרו הגדלת‬ ‫החסמים הבירוקראטיים.‬ ‫מספר הנוסעים, בעיקר על חשבון רכבים פרטיים‬ ‫ואוטובוסים. בתוך הקרונות ניתן לאפשר עבודה,‬ ‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות‬ ‫קשר אינטרנט ופרסום מוצרים, בדגש על תוצרת 6.2‬ ‫תנועה לרכבות בעיר‬ ‫מקומית.‬ ‫הרכבות שנולדו לקצר מרחקים בין ערים הפכו‬ ‫לגדולות ומהירות יותר וכעת הן משלבות‬ ‫תכנון נכון לתשתיות‬‫פתרונות תנועה במרכזי ערים ובפרברים, בשילוב‬ ‫תשתיות טובות הן גם חוסכות יותר וגם יעילות‬‫עם מערכות תנועה אחרות: אוטובוסים, מכוניות‬ ‫יותר. מאחר ותשתיות הרכבת נבנות בתקצוב‬ ‫והולכי רגל.‬ ‫ציבורי, היא חייבת להצדיק את המחיר בעיקר‬ ‫לעומת הרכבת הבינעירונית הגדולה, רכבות‬ ‫בחיסכון לטווח הארוך. אין כלכליות בתכנון‬ ‫קלות ותחתיות (מטרו) נועדו לשחרר עומסי‬ ‫תשתיות בטכנולוגיה ישנה או בחוסר סנכרון‬ ‫תנועה בעורקים הראשיים במרכזי הערים, על‬ ‫לתשתיות אחרות. אם אפשר תוך כידי לשפר את‬ ‫ידי צמצום מספר הרכבים וכן האוטובוסים‬ ‫התשתיות העירוניות אז הדבר חייב להיעשות.‬ ‫בכביש, בנוסף לצמצום משמעותי בזיהום‬ ‫התכנון צריך להתחשב בתהליכים שקורים‬ ‫האוויר הנובע מפליטות פחמן מהרכבים‬ ‫מסביב. אם המטרה של הממשלה להפחית‬ ‫העומדים. החיסרון בחניה בעיר הינו אספקט‬ ‫פליטות פחמן, אז התכנון חייב לכלול זאת כערך‬ ‫נוסף שהרכבת באה לטפל.‬ ‫גבוה.‬‫תחנות מרכזיות צפויות להיכנס בפיתוח מרכזים‬ ‫כמו כן התכנון חייב לקחת בחשבון שינויים‬ ‫עירוניים גדולים וצפופים ואלו יתמקדו ויהוו‬ ‫עתידיים, היכולים להיווצר עוד טרם גמר‬‫כאמצעי המגביר את החיבור בין פעילויות שונות‬ ‫התכנון. הכלכליות בנושא איננה ממוטלת בספק-‬ ‫של תנועה ופיתוח עירוני.‬ ‫מאחר והתשתיות מהוות כ-%09 מן הפיתוח.‬ ‫הפתרונות לתכנון ושיפור תשתיות לפי הקיימות,‬ ‫61‬
  18. 18. ‫שדרוג לתשתיות העירוניות, אחרת הגישה אליהן‬ ‫בנפרד תעלה כפול. הדבר נכון לפרויקט‬ ‫בעיר קיים ממשק עם 3 סוגים של מערכות‬ ‫המטרונית בחיפה ולפרויקט הרכבת הקלה‬ ‫רכבת:‬ ‫בירושלים, אשר בו השקיע העירייה מאות‬ ‫א. רכבת לטווח ארוך- אשר משולבת עם רכבת‬ ‫מיליונים בשדרוג כל התשתיות שבתוואי‬ ‫אקספרס בתוך העיר.‬ ‫החפירה.‬ ‫ב. רכבת עילית/תחתית בתחומי המחוז- משרת את‬ ‫מחקרים שונים בעולם הראו כי במדינות בהן‬ ‫המרחקים בין מרכז העיר לפרבריה.‬ ‫הוקמו קווי רכבת מהירה, עלות הנדל"ן קפצה‬ ‫ג. רכבת פנים עירונית- נוסעת בגבולות העיר‬ ‫בקשר ישיר לסביבת התחנה, בזמן שבאזורים‬ ‫וכוללת רכבת קלה, מטרו ועוד.‬ ‫הרחוקים יותר לא השתנו המחירים. רכבת‬ ‫במהירות גבוהה מושכת אנשים מכל תחומי‬ ‫חשוב להכיר בעובדה שתחבורה היא חלק‬ ‫החיים: נוסעים עסקיים , תיירים ואחרים, אשר‬ ‫אינטגראלי מכל מערכת של כלכלה מודרנית‬ ‫להם עניין משותף- להגיע מהר ובנוחות, לכן‬ ‫והשימוש בתחבורה גדל עם התרחבות‬‫לעיתים הם יעדיפו רכבת מהירה על פני תחבורה‬ ‫האוכלוסייה ועם השינויים שחלים בה מבחינה‬ ‫אחרת, כולל מטוסים.‬ ‫כלכלית. כמובן שישנם גורמים אחרים,‬‫על פי סקר שנערך על ידי חברת ההנדסה והייעוץ‬ ‫פוליטיים וחברתיים, אך הנוסע הפשוט תמיד‬‫הקליפורנית ‪ ,HNTB‬האדם הממוצע שנדרש לבצע‬ ‫יעמיד את הצורך שלו בתחבורה אל מול המצב‬‫נסיעה בין 058-051 קילומטרים בארצות-הברית‬ ‫הכלכלי, כפי שיבחר בין רכב פרטי מסוים לאחר‬ ‫יבחר ברכבת על פני טיסה או רכב פרטי.‬ ‫כן יבחר בתחבורה ציבורית מסוימת המתאימה‬ ‫לו, כסכימה של עלות אל מול תועלת. הקמת קו‬ ‫הרכבת המהירה החוץ עירונית הפכה למתחרה‬ ‫רכבת תמיד תהווה עלויות גבוהות יותר מהקמת‬ ‫קיצונית אל מול טיסות לטווחים קצרים,‬ ‫כביש עם מערכת היסעים מסוימת.‬‫הנפוצות באירופה ובשאר העולם, על ידי צמצום‬ ‫כמות הדלק וזמן הנסיעה ככל שהטכנולוגיה‬ ‫הורדת קו רכבת מתחת לקרקע, תהיה זולה יותר‬ ‫מתפתחת. מלבד ישראל- אם וכאשר יבנה קו‬ ‫ממנהרה לרכבים, בהתאם לגודל החפירה, כפי‬ ‫הרכבת לאילת.‬ ‫שמנהרות לרכבים מכילות לרוב שני נתיבים לכל‬‫טיסות פנים הפכו לצפופות, זמני המתנה לקראת‬ ‫כיוון (נתיב נסיעה ונתיב עקיפה או חילוץ) ובכך‬ ‫טיסה ולאחריה יכולים להיות לעיתים כאורך‬ ‫גודל המנהרות יצריכו כמות חפירה כפולה‬ ‫הטיסה ויותר, בעוד שהרכבת מציעה פתרונות‬ ‫מאשר מנהלה לרכבת.‬ ‫נוחים יותר, זולים יותר ומהירים יותר‬ ‫חישובים כלכליים צריכים לקחת בחשבון‬ ‫למרחקים עד 056 ק"מ, ובכך גוזלת את נוסעי‬ ‫נושאים רבים, החל מעלויות התכנון, הבניה,‬‫הטיסות. בנוסף, סטטיסטיקות מראות כי טיסת‬ ‫ההפעלה והתחזוקה, אך גם את הנזק הסביבתי‬‫פנים בבריטניה מייצרת כמות פחמן פי 5 מאשר‬ ‫שנגרם לטווח הקצר והארוך. החשיבה לטווח‬ ‫אותו המסע ברכבת.‬ ‫ארוך על ההשפעות הסביבתיות של התחבורה‬ ‫היא הכרחית ועל ידי תכנון נכון ומודע להן, ניתן‬ ‫רכבות מהירות הנכנסות לתחומי העיר התחילו‬ ‫להוזיל עלויות בצורה משמעותית.‬‫להופיע משנות ה-05, כדוגמת טוקאידו אקספרס‬ ‫פרויקטים גדולים בנושא תשתיות, כגון רכבת‬ ‫(‪ )Tokaido Express‬הנקראת גם "טוקאידו‬ ‫קלה בעיר, תמיד יעדיפו לכלול בתכולת העבודות‬ ‫71‬
  19. 19. ‫לפיתוח מסחר, מגורים ותעסוקה בסביבתה וכן‬ ‫שינקנסן", אשר חיברה באפקטיביות רבה בין‬ ‫עירוב שימושים בשטחי הקרקע. תחנות גדולות‬ ‫הערים בחופה המזרחי של יפן. מאוחר יותר‬ ‫יכולות לתמוך בקהילה המקומית, לפתח את‬ ‫הרכבות המהירות עברו לאירופה, תחילה בצרפת‬‫אזורן ולעודד צמיחה להמרצת הכלכלה באזורים‬ ‫והיום רשת יורוסטאר (‪ )Eurostar‬המקשרת בין‬ ‫שעשויים להיות חלש ים על ידי חיזוק הגרעינים‬ ‫לונדון, פריס ובריסל דרך רשת גשרים ומנהרות‬ ‫המקומיים.‬ ‫וגורמת לפגיעה בעסקי טיסות הפנים על ידי‬ ‫הורדה של %36 מכמות הנוסעים.‬ ‫למרות שהתפיסה וההבנה השתנתה עם הזמן,‬ ‫רכבות מהירות מחברות ערים ומטרופולינים‬ ‫הקשרים בין תחבורה ואיכות סביבה מוכרים‬ ‫וביכולתן להקטין מרחקים ולהפוך מרחבים‬ ‫זמן רב. הדאגות הסביבתיות המסורתיות ברובן‬ ‫עצומים לרשת אחת.‬ ‫נשארות ברמה המקומית ולרוב נופלות על‬ ‫מתכננים העוסקים בתכנון נקודתי. כיום אנו‬ ‫האפקט הכלכלי של הרכבת המהירה בעיר הביא‬ ‫נמצאים בעידן שבו ההשפעה של התחבורה על‬ ‫את העמותה הבריטית "‪"Green Gauge‬‬ ‫הסביבה המקומית התרחבה וזוקפת לעצמה‬ ‫(בתרגום: מדד ירוק , עמותה ללא מטרות רווח‬ ‫הרבה יותר נושאים עקרוניים הקשורים‬ ‫למחקר ולקידום רכבות מהירות בבריטניה)‬ ‫למערכת האקולוגית הגלובלית. נושא‬ ‫לפרסם מאמר בשם: "רכבות מהירות, פיתוח‬ ‫ההתחממות הגלובאלית, החור באוזון ונושאים‬ ‫וחידוש של ערים". בין האמירות הנוקשות של‬ ‫סביבתיים נוספים, הינם ניתנים לפתרון עוצמתי‬ ‫המאמר רשום: "ברור כי שירותי רכבת מהירה,‬ ‫כאשר מדובר במערכת מאסיבית כמו רכבות,‬ ‫עם כל הקווים המהירים המקושרים אליה,‬ ‫אשר בהעדפתה על ידי כמות נוסעים גדולה‬ ‫יכולים לשמש כגורם מרכזי בהתפתחות של‬‫בהרבה מכל רכב אחר, תקטין את כמות הרכבים‬ ‫כלכלת העיר, התומכת בפיתוח העיר‬ ‫על הכביש יחד עם הזיהום והפגיעה הסביבתית,‬ ‫ובהתחדשות של האזורים המוזנחים בה.‬ ‫שתהיה בשליטה הדוקה יותר תחת ארגון‬ ‫הצמיחה בתחבורה מהירה לאורך יבשת אירופה‬ ‫המנסה להרוויח אהדה מנוסעיו.‬ ‫וההתאמה בהתרחבות הכלכלית של ערים שונות‬ ‫לאורך המסלול, בכמה מדינות במהלך שני‬ ‫האפשרויות לפיתוח תחנות רכבת‬ ‫6.2.1‬ ‫העשורים האחרונים, הראו כמה באמת עוצמתי‬ ‫בנות קיימא בישראל‬ ‫6‬ ‫כלי זה."‬ ‫בנוסף לעובדה שהנדל"ן מגיב בתשואות באופן‬‫ישיר למיקום תחנת רכבת חדשה, כפי שקרה עם‬ ‫ניתן לאמר כי פיתוח מסילות לרכבות מהירות‬ ‫תחנות הרכבת בתל אביב, קיימים פתרונות‬ ‫יוביל מיידית לפיתוח עירוני עוצמתי ברמות‬ ‫נוספים להפוך את תחנת הרכבת ל"ירוקה".‬ ‫שונות, במיוחד בערים גדולות ומפותחות היכן‬ ‫העובדה שתחנות הרכבת בארץ יוצרות הגנה‬ ‫שימוקמו התחנות הראשיות וגם באזורי תחנות‬ ‫מינימאלית הדרושה מפני אלמנטי הטבע, כגון‬ ‫הביניים, היכן שיושבות קהילות הפרברים.‬ ‫גשם ושמש, מראה על תחילת חשיבה סביבתית‬ ‫תחנות רכבת חדשות תהינה בעלות פוטנציאל‬ ‫המגיעה מחוסר כדאיות לסגור תחנות ולשלב‬ ‫מערכות מיזוג-אויר מכאניות. הבעיה מתחילה‬ ‫כאשר האוורור הטבעי הנעים בקיץ הופך לרציף‬ ‫‪6 Greengauge 21: HIGH SPEED TRAINS AND THE‬‬ ‫‪DEVELOPMENT AND REGENERATION‬‬‫החשוף לרוחות קרות בחורף. תחנת רכבת בתנאי‬ ‫.6002 ‪OF CITIES, June‬‬ ‫81‬

×