1. ‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬
‫הנגר כמשאב:‬
‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
‫ו לוטם קירש ט‬ ‫נעמה בלונדר‬
‫סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬
‫1‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬

2. ‫עמוד:‬
‫5‬ ‫1 . מבוא ....................................................................................................‬
‫1.1 מטרות העבודה ............................................................................................‬
‫5‬
‫2.1 מבנה העבודה ..............................................................................................‬
‫5‬
‫6‬ ‫2 . מושגי יסוד ............................................................................................‬
‫3 . הקדמה .........................................................................................................‬
‫8‬
‫8‬‫1.3. השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי ......................................‬
‫9‬‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע ...........................................‬
‫11‬‫4 . רקע תיאורטי: משבר המים וההתמודדות המדינית עמו .........................................‬
‫1.4 שיטות טיהור והתפלה .......................................................................‬
‫11‬
‫1.1.4. אגן ירוק ..........................................................................‬
‫11‬
‫2.1.4 התפלה ............................................................................‬
‫21‬
‫3.1.4. טיהור שפכים ...................................................................‬
‫31‬
‫5 . רקע לניהול משמר נגר ...................................................................................‬
‫51‬
‫1.5 רקע הידרולוגי .................................................................................‬
‫51‬
‫2.5 רקע גיאוגרפי- עירוני ........................................................................‬
‫61‬
‫3.5 רקע תכנוני .....................................................................................‬
‫61‬
‫71‬‫4.5 חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת ..........................................‬
‫6 . הקשר בין עיור למטא ורולוגיה ..........................................................................‬
‫71‬
‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני .......................................................‬
‫71‬
‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר .........................................................‬
‫71‬
‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. ..............81‬
‫2‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬

3. ‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬
‫חוק המים .........................................................................‬
‫02‬ ‫7.1.‬
‫חוק הניקוז ........................................................................‬
‫02‬ ‫7.2.‬
‫העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .............................12‬ ‫7.3.‬
‫32‬‫חלופות ומודלים לניהול משק המים ........................................‬ ‫7.4.‬
‫גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים ................32‬ ‫7.5.‬
‫מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה. ....42‬ ‫7.6.‬
‫8 . תכנון עירוני רגיש למים .......................................................................................‬
‫52‬
‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים .......................................................‬
‫52‬
‫2.8. מטרות משנה .....................................................................................‬
‫52‬
‫3.8. תכנון משמר מי נגר .............................................................................‬
‫62‬
‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות ...................................................................‬
‫62‬
‫..................................................... 72‬ ‫5.8. תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬
‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח ..............................................‬
‫82‬
‫92‬‫9.8.הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה. ........................................‬
‫01.8. אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני ........................03‬
‫13‬ ‫11.8 שיקולים בהקמת אגן ניקוז ...........................................................‬
‫21.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬
‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא ל .......................................................‬
‫23‬
‫9 . טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .............................................................‬
‫43‬
‫.............. 43‬ ‫1.9 . אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬
‫2.9 . שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר נתון .....................43‬
‫1.2.9 ריצוף חדיר חלקית ...............................................................‬
‫53‬
‫2.2.9. מסנני חול ..........................................................................‬
‫63‬
‫3‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬

4. ‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬
‫73‬
‫4.2.9. רצועות סינון .....................................................................‬
‫73‬
‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה .......................................................‬
‫83‬
‫6.2.9. בריכות ............................................................................‬
‫93‬
‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים ...........................................................‬
‫04‬
‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול ...........................................................‬
‫04‬
‫9.2.9. מערכת הביו-פילטר ..........................................................‬
‫14‬
‫סיכום ..............................................................................................................‬
‫44‬
‫ביבליוגרפיה .....................................................................................................‬
‫64‬
‫נספח א': רשימת איורים .....................................................................................‬
‫84‬
‫4‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬

5. ‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬ ‫1. מבוא‬
‫העירוני.‬
‫ה מהרגישים‬ ‫מאז ומעולם, נושא המים הי‬
‫2.1 מבנה העבודה‬ ‫מעטות השנים שהניבו כמות‬ ‫בישראל.‬
‫משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים‬
‫ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון‬
‫ידועות כשנות בצורת וכשנ ים בעלי משקעים‬
‫רגיש למים. הראשון רואה מניעת נזקי הצפות‬
‫מועטים.‬
‫כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת‬
‫משימור המים כאל המטרה הראשית. מאחר‬ ‫בשלושת‬ ‫ניתן לחלק את מדיניות המים‬
‫והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי‬ ‫העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי‬
‫התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין‬ ‫הראשון, בא לידי ביטוי‬ ‫ולחסכון אקטיבי.‬
‫הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר‬ ‫בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון‬
‫לבין גישת השימוש מחדש, אלא מתגבשת‬ ‫מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים‬
‫תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית‬ ‫רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף.‬
‫למשאב המים.‬ ‫המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות‬
‫ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר‬
‫לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים‬
‫מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון‬
‫(תר"מ) כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני,‬
‫ומביא להתפלתם של כ 42 מיליון מטר מעוקב‬
‫את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית‬
‫של מים (לסמן, 6002).‬
‫ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון‬
‫וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות‬ ‫מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים,‬
‫הכלכלית שלהם. לגוף העבודה הוקדם רקע‬ ‫נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר.‬
‫תיאורטי המציג סקירה היסטורית של‬ ‫חוק המים מ 7591 מציג את הנגר כגורם‬
‫התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע‬ ‫בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור‬
‫המטאורולוגי לתכנון בפועל.‬ ‫האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה‬
‫זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד‬
‫יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר‬
‫את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.‬
‫העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר‬
‫והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום‬
‫בנגר כמשאב מים נוסף.‬
‫1.1 מטרות העבודה‬
‫העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן‬
‫לייעל את ניהול הנגר בישראל. העבודה‬
‫סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את‬
‫-5-‬

6. ‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬ ‫מים אפורים:‬ ‫2. מושגי יסוד‬
‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביסה‬
‫%08-05‬ ‫ורחצה. מים אפורים מורכבים מ-‬ ‫מטרת הפרק היא לייצר מכנה משותף עבור‬
‫מים שיוריים. מים אפורים נבדלים ממים‬ ‫קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה‬
‫שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים‬ ‫וניקוז. בפרק יוסברו מושגים ומונחים‬
‫והביולוגיים שבהם (מצואה והפרשות ועד‬ ‫הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים (תר"מ).‬
‫כימיקלים רעילים). מי גשם שלא עברו סינון‬
‫נגר: מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי‬
‫נחשבים מים אפורים.‬
‫הקרקע. מים אלה הם משני סוגים:‬
‫אגן היקוות: המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן‬
‫נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את‬
‫היקוות על-קרקעי עליו יורדים גשמים. האגן‬
‫מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן‬
‫מוגדר כשטח ממנו מנ וקז הנגר לנקודה אחת‬
‫הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל‬
‫– זו בעצם מגדירה את האגן.‬
‫לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג‬
‫רכיבי המאזן ההידרולוגי : מקורות מים (קרי‬ ‫הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים‬
‫גשם), דיות, התאדות, חלחול וזרימה דרך‬ ‫ובנהרות.‬
‫מוצא האגן. הידרולוגים עוסקים בתגובתו של‬
‫האגן לאירועי גשם – כלומר ברכיבי המאזן‬ ‫נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם‬
‫ההידרולוגי.‬ ‫חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו‬
‫החוצה. מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים‬
‫אקוויפר ( ‪ :)Aquifer‬מלטינית: אקווה - מים,‬ ‫ככל שהגשמים עזים‬ ‫מכלל המשקעים.‬
‫מאגר מים תת-קרקעי (מי תהום) הנוצר כאשר‬ ‫יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר‬
‫מי משקעים (גשם, שלג וכו') אשר חלחלו אל‬ ‫החלחול מועט ואין המים מספיקים‬
‫הקרקע, נלכדים בתוך שכבות סלע תת-‬ ‫ככל שפני השטח‬ ‫להיספג באדמה.‬
‫קרקעיות וחדירות למים, דוגמת שכבות אבן‬ ‫משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר.‬
‫גיר ואבן חול. נקרא גם - ָאקווה.‬ ‫מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי‬
‫הנחלים והנהרות.‬
‫אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת-‬
‫קרקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע‬
‫מי-ביוב הכוללים מי מדיחי‬ ‫מים שחורים:‬
‫בחופשיות, אולם במקביל שכבות סלע בלתי‬
‫כלים, מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות‬
‫חדירות למים (דוגמת צפחה או חרסית)‬
‫השירותים. מים אלו מכילים כמות גדולה‬
‫הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו‬
‫יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי‬
‫מונעות מהמים לנוע מתוכו .‬
‫מחלות) ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור‬
‫שפכים הכולל לפחות טיפול קדם, טיפול‬
‫: עוצמת הזרימה‬ ‫ספיקת נגר על-קרקע‬ ‫ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם‬
‫המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן ( קרי‬ ‫לשימוש.‬
‫מ"ק/ שעה) ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן‬
‫או במוצאו.‬
‫-6-‬

7. ‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬ ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬
‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב חצר‬ ‫זמן נקוב.‬
‫פנימית. ה "אגן המבנני" הינו אותו חלק של‬
‫אירוזיה – שחיקת מים: שחיקת הקרקע על‬
‫המבנן המהווה אגן, המתנקז לנקודה אחת,‬
‫ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה‬
‫בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן‬
‫משיעור חדירת המים לקרקע. בתהליך זה‬
‫האגן.‬
‫נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים.‬
‫רות‬ ‫גבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ‬
‫מאמצע גגות‬ ‫האחריות של המבנים כי אם‬ ‫התאדות ודיות : המים הנלקחים על ידי‬
‫הבתים, כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן‬ ‫הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה‬
‫המבנני ומחצית אל מחוצה לו.‬ ‫לאטמוספירה – אותם יש לנכות מן הגשם‬
‫בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר‬
‫33 טבלה של מיפוי השטחים‬ ‫בעמוד‬
‫עיליים ולחלחול.‬
‫במבנן – חדירים, בלתי חדירים וגגות..‬
‫היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים‬
‫ביחידות של עובי (מ"מ) – הנפח המחולק‬
‫לשטח האגן.‬
‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל.‬
‫מקור: נחום-לוי, 7002‬
‫-7-‬

8. ‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬ ‫3 . הקדמה‬
‫וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות‬
‫פסולת הולכות וגדלות. אלו מפרים את הסדר‬ ‫1.3 השפעות פיתוח עירוני על‬
‫הטבעי הקיים. מחקרים רבים טוענים כי‬ ‫הנוף הסובב והטבעי‬
‫מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך‬
‫ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם‬
‫הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים‬
‫כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם.‬
‫היום, זאת הודות לכך שמרכזי הייצור‬
‫התפתחות הערים במהלך שתי המאות‬
‫%57‬ ‫והצריכה התעשייתיים מהווים כ-‬
‫האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה‬
‫מהזיהום העולמי –כ- %07 מצריכת האנרגיה‬
‫ניכרת. האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי‬
‫העולמית (רוג'רס, 7991).‬
‫בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות‬
‫אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני‬ ‫ארוכת טווח ? האם היא ברת שינוי ?‬
‫בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות‬
‫עד המאה ה- 81 שיטות הייצור וההובלה‬
‫מאגרי המים. הפיכה של תכסיות טבעיות‬
‫התבססו על כוחו הפיזי של האדם, מים ורוח‬
‫לתכסיות אטומות, הגדלת צריכת כמויות‬
‫בלבד – בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול‬
‫המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי‬
‫המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה‬
‫מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית‬
‫הפיזית. יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח‬
‫במקורות המים הזמינים לאדם (גבירצמן,‬
‫הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על‬
‫2002).‬
‫הסביבה.‬
‫000,042 -‬ ‫הפסד החלחול עלול להגיע לבין‬ ‫91,‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-‬
‫000,07 מ"ק לשנה לכל קמ"ר שטח עירוני‬ ‫הוסרו המגבלות הללו. חל גידול ניכר בשטחן‬
‫בנוי. ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים‬ ‫של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן.‬
‫ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב-‬ ‫מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה‬
‫000,52 מ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‬ ‫000,57 -‬ ‫הכפרית וקליטתם בערים. בעקבות כך נוצר‬
‫לצורך הדיון, ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד‬ ‫הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות‬
‫של 000,061 מ"ק/קמ"ר, וטיפול נכון במי‬ ‫היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת‬
‫000,05‬ ‫הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‬ ‫וגדלה. התפתחות תשתיות כגון ביוב,‬
‫מ"ק/קמ"ר.‬ ‫תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד אפשרו את‬
‫האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר.‬
‫נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף‬
‫הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה- 02‬
‫0091‬ ‫השטח מעל אקויפר החוף:‬ ‫‪‬‬
‫ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של‬
‫קמ"ר.‬
‫המשאבים הטבעיים, יחד עם כמויות שפכים‬
‫0991: 242‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬
‫ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה.‬
‫קמ"ר.‬
‫המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת‬
‫0202: 005‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬
‫התחדשותן.‬
‫קמ"ר.‬
‫-8-‬

9. ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬
‫0991: 07 מיליון מ"ק.‬
‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬
‫0202: 051 מיליון מ"ק.‬
‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור‬
‫משאבי הטבע‬
‫איור 3: פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות;‬
‫פיתוח כלכלי, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת‬
‫מקור: קמפבל, 6991 בתוך: בארי, 4002‬
‫העשורים האחרונים – לפחות בשמה הנוכחי.‬
‫"עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת‬
‫הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם‬
‫מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן‬
‫קשרים תפקודיים בין תתי מערכות. כלומר,‬
‫שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים,‬
‫פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של‬
‫אך לא על חשבון הדורות הבאים" ( פיילסטון‬
‫מערכת אחרת. הסביבה העירונית שונה, בכך‬
‫וחובריו, 6991)‬
‫שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות‬
‫– מים, חשמל, תקשורת, סילוק פסולת וכד'.‬
‫הנתק בין המערכות השונות מאפשר‬
‫למתכננים להתמקד. להלן מספר נקודות‬
‫דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית,‬
‫הגרסה הסינטטית, לבין המערכת הטבעית.‬
‫: מהווה‬ ‫מערכת הניקוז הנגר העירונית‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר-קיימא והחיסכון במים.‬
‫מקור: בארי, 4002‬
‫תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו‬
‫בעקבות הפיתוח העירוני. תשתית הניקוז‬ ‫ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר‬
‫הנהוגה, מתבססת על צנרת אטומה,‬ ‫מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים – בכך‬
‫המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי‬ ‫מתממש רווחו. היום, על מנת לגרום לאנשים‬
‫העיר, במהירות. מצב זה בעייתי היות והמצב‬ ‫מסוימת – עליה להבטיח‬ ‫לבוא ולגור בעיר‬
‫יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים‬ ‫רמת חיים גבוהה. השאיפה לרמת חיים‬
‫שהתקיימו בעיר, כולל מאגרי מים תת‬ ‫גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור‬
‫קרקעיים. בסביבה הטבעית לנגר תפקיד‬ ‫פסולת בהתאם. פיתוח עירוני בר קיימא‬
‫חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית,‬ ‫שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה‬
‫פירוק והעשרת הקרקע, שמירה על תנאי‬ ‫שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת‬
‫גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך‬ ‫חיים.‬
‫שנות אבולוציה (כגון לחות ואספקת מים)‬
‫וכמובן בהעשרת מים תהום.‬
‫-9-‬

10. ‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬
‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬ ‫איור 4: תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני.‬
‫מעוקבים בשנה ).‬ ‫מקור: שמיר בתוך: בארי, 4002 ( חומר שנמסר‬
‫מקור: גבירצמן, 2002 .‬ ‫ועובד אישית).‬
‫מערך גנים ופארקים : מתוכננים ומעוצבים‬
‫כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט‬
‫המרחב העירוני. ישנם מגוון פארקים המנסים‬
‫לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים‬
‫הקיימים בטבע. אולם, בפועל הם אינם‬
‫מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים‬
‫הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי.‬
‫התאמה מרבית בין הפארק לעיר נעוצה‬
‫איור 6: תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים‬
‫באזור טבעי לבין אזור עירוני.‬ ‫במתכננים עצמם. פארקים רבים בעולם, וגם‬
‫מקור: ‪ Musiake et al‬מתוך בארי, 4002 .‬ ‫בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או‬
‫בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה‬
‫השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה‬ ‫אקולוגית בה הם נמצאים. על כן מושקעת‬
‫במחזור המים אשר התפתח במשך שנות‬ ‫אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את‬
‫האבולוציה. ההבדל הוא שזו (הפגיעה)‬ ‫התנאים הדרושים עבורו, תוך כדי ניצול‬
‫מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה‬ ‫משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת‬
‫לזמן הנדרש להתפתחותה. התכנון העירוני‬ ‫שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו‬
‫החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה‬ ‫של המתכנן. בין המערכות החיצוניות‬
‫מושכלת ומחושבת.‬ ‫התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני‬
‫היקוות מים מרוחקים, מהם נלקחים מים‬
‫להשקיית הצמחייה – ואם זו אינה מקומית‬
‫צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה‬
‫הטבעית אינה מסוגלת לספק.‬
‫- 01 -‬

11. ‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬ ‫4. רקע תיאורטי‬
‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬
‫משבר המים וההתמודדות המדינית עמו‬
‫מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של‬
‫3102‬ ‫התפלת מי ים, בכמות שתגיע בשנת‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬
‫לכ-006 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו שקולה‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬
‫לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬
‫כל שנה.‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים. כל‬
‫שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של‬
‫המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות‬ ‫מים שפירים, ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון.‬
‫המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים,‬
‫באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש‬
‫בהשקיה במקום מים שפירים, בהיקף המגיע‬
‫לכ- 004 מליון מ"ק/שנה.‬
‫לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון‬
‫במים וליצירת מקורות חדשים. החסכון‬
‫הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק‬
‫הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות.‬
‫המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית‬
‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬
‫לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים‬
‫לאקוויפרים.‬
‫חוסכים במים. אך אין די בחסכון פסיבי ויש‬ ‫מקור: גבעתי, 8002‬
‫למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים.‬
‫מספר גורמים למשבר :‬
‫1.4 שיטות טיהור והתפלה‬
‫עליה בצריכת המים - בעיקר בשל‬ ‫‪‬‬
‫כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר‬ ‫הגידול באוכלוסיה‬
‫דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים‬ ‫ירידה בהיצע המים - בשל רצף של‬ ‫‪‬‬
‫אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי‬ ‫ארבע שנות בצורת, שהאחרונה‬
‫שתייה. המשך העבודה ירחיב על אופני‬ ‫שבהן חריפה מאד.‬
‫הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם. סקירת‬ ‫אטימת שטחי חלחול - הבינוי הנרחב‬ ‫‪‬‬
‫השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את‬ ‫במישור החוף גורם להיאטמות של כ-‬
‫התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת‬ ‫%02 מהשטחים הזמינים לחלחול מי‬
‫המים.‬ ‫גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום.‬
‫סגירת קידוחי מי שתיה - אירועי‬ ‫‪‬‬
‫אגן ירוק ( ‪ -)wetland‬מערכת‬ ‫4.1.1‬
‫זיהום מן העבר, שתרמו לחלחול‬
‫של ביצות מלאכותיות שמטרתן‬
‫מזהמים במשך עשרות שנים מפני‬
‫לחקות את תהליכי הטיהור‬
‫השטח אל מי התהום, גורמים‬
‫- 11 -‬

12. ‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬ ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬
‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬ ‫אגנים ירוקים פועלים כמסננים‬
‫טבעיים של זיהומים שונים‬
‫בשפכים כגון חומרים אורגניים,‬
‫חומרים מוצקים מרחפים ומתכות‬
‫כבדות. יכולתם של האגנים‬
‫הירוקים לטיהור שפכים הוכרה‬
‫במחצית השנייה של המאה ה-‬
‫02 לאחר שהחלו להתפרסם‬
‫המחקרים הראשונים בנושא.‬
‫איור 8: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫כיום פועלות בעולם אלפי‬
‫לאקוויפרים.‬
‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר.‬ ‫מערכות ירוקות לטיהור שפכים.‬
‫הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים‬
‫נעשים על ידי הזרמתם דרך‬
‫השורשים של צמחים הגדלים‬
‫בבריכות האגן הירוק. צמחים אלו‬
‫יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים‬
‫ומתאימים להשתרשות במצע רדוד‬
‫ועשיר במים. בדרך כלל משמשים‬
‫בתהליך בצמחי קנה, ששורשיהם‬
‫יוצרים תעלות במצע הגידול, דרכן‬
‫איור 9: מבט על סכמתי על אגן ירוק.‬ ‫חודר החמצן אל השפכים. מצע‬
‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר‬
‫הגידול עליו גדלים הצמחים הוא‬
‫4.1.2. התפלה היא תהליך המיועד‬ ‫בדרך כלל תערובת של חול, חצץ‬
‫להוציא מלחים ומינרלים‬ ‫וקרקע מקומית המאפשרת את‬
‫ממים, על מנת לקבל מים‬ ‫זרימת הנוזלים דרכה. הצמחים‬
‫הראויים לשתייה או‬ ‫מפתחים שורשים צפופים היוצרים‬
‫לחקלאות.ישנם מספר סוגי‬ ‫משטח בעל שטח פנים גדול עליו‬
‫זיקוק בתהליך זה:‬ ‫מתפתחת אוכלוסיית‬
‫זיקוק רב שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים עשירה.‬
‫בשיטת הזיקוק הרב-שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את‬
‫משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה‬ ‫המזהמים האורגניים בשפכים‬
‫לאיוד המים. את התהליך מבצעים‬ ‫ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה.‬
‫במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר‬ ‫חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי‬
‫לחץ שונה וטמפרטורה שונה. כך‬ ‫הצמחים, כך נוצרים יחסי גומלין בין‬
‫שניתן לחזור על התהליך מספר‬ ‫הצמחים למיקרואורגניזמים‬
‫פעמים תוך ניצול החום הכמוס‬
‫- 21 -‬

13. ‫טיפול ראשוני, שניוני‬ ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬
‫ושלישוני. איכות הקולחים‬ ‫מתעבים, על מנת לחמם את המים‬
‫נקבעת על פי מספר‬ ‫של הדרגה הבאה. החימום גורם‬
‫השלבים בתהליך הטיהור.‬ ‫לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה.‬
‫טיפול ראשוני: טיפול מכני‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם‬
‫הכולל סינון גס של השפכים,‬ ‫קיטור, מספר ליטרים של מים‬
‫שיקוע גרוסת (שיקוע של‬ ‫מותפלים.‬
‫חלקיקים כבדים) ושיקוע‬
‫ראשוני הכולל הרחקת חלק‬ ‫זיקוק אדים דחוסים‬
‫מהמוצקים המרחפים‬ ‫בשיטת זיקוק דחיסת האדים,‬
‫והחומר האורגני.‬ ‫מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק,‬
‫טיפול שניוני : טיפול ביולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים,‬
‫בו מתבצע תהליך של פירוק‬ ‫מדחס מכני דוחס את האדים ובכך‬
‫החומר האורגני בשפכים,‬ ‫מעלה את הטמפרטורה שלהם, אלה‬
‫הרחקת המוצקים‬ ‫מתעבים על צינורות תוך מסירת‬
‫המרחפים, שיקוע של הבוצה‬ ‫החום הכמוס שלהם למים הנכנסים‬
‫(המכילה בעיקר את‬ ‫למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה‬
‫החיידקים המפרקים) וחיטוי‬ ‫לאיודם‬
‫הקולחים לצורך סילוק‬
‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫אוסמוזה הפוכה‬
‫(מעבירי מחלות). בתהליך‬ ‫אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה=פעפוע)‬
‫מתקבלים קולחים צלולים‬ ‫היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ‬
‫בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך‬ ‫גבוה דוחסים מים מליחים דרך‬
‫המתבטא בריכוז צח"ב‬ ‫ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כווני‬
‫(צריכת חמצן ביולוגית)‬ ‫של המים ללא המלחים, בכך גורמים‬
‫הנמוך מ 02 מ"ג/ל' וריכוז‬ ‫לסינון של המלחים מן המים, זאת‬
‫מוצקים מרחפים הנמוך מ‬ ‫בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי‬
‫03 מ"ג/ל'.‬ ‫(השואף ליצור איזון בריכוז המלחים).‬
‫טיפול שלישוני : טיפול‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים‬
‫שלישוני הוא טיפול נוסף‬ ‫המליחים כנגד הממברנה, המגיע‬
‫לקולחים המעלה את איכות‬ ‫לעתים למאות אטמוספירות (אשכנזי,‬
‫הקולחים לכזו אשר ניתן‬ ‫7002).‬
‫להשתמש בקולחים להשקיה‬
‫בלתי מוגבלת-גידולים‬ ‫תהליך‬ ‫4.1.3. טיהור שפכים.‬
‫חקלאיים למאכל אדם ו/או‬ ‫הטיפול בשפכים במכוני‬
‫השקיה מעל אקוויפרים וזאת‬ ‫הטיהור האינטנסיביים נחלק‬
‫לשלושה שלבים עיקריים:‬
‫- 31 -‬

14. ‫בלי חשש לבריאות הציבור‬
‫או זיהום האקוויפר.‬
‫סינון גרביטציוני : החדרה‬ ‫‪‬‬
‫לתת קרקע - סינון הקולחים‬
‫על ידי החדרה דרך חול‬
‫שבסופו מתקבלים קולחים‬
‫באיכות גבוהה מאוד. תהליך‬
‫זה דורש משאבי קרקע‬
‫גדולים (בישראל הדבר‬
‫נעשה כיום רק במכון‬
‫הטיהור של גוש דן -‬
‫השפד"ן).‬
‫סינון בלחץ: סינון הקולחים‬ ‫‪‬‬
‫על ידי העברתם במסנני חול‬
‫סגורים, בשיטה זו אין צורך‬
‫בשטח גדול וקיימת בקרה‬
‫טובה יותר על איכות‬
‫הקולחים. המחיר הוא בצורך‬
‫בעבודה עם לחצים גבוהים‬
‫המסופקים על ידי משאבות -‬
‫תהליך הדורש אנרגיה.‬
‫דוגמה לתהליך כזה בארץ‬
‫הוא מכון טיהור השפכים‬
‫בכרמיאל.‬
‫משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים‬
‫מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון‬
‫שטח ואנרגיה. העבודה מציגה התכנות של‬
‫שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל- מי‬
‫(מתוך: אתר ויקיפדיה).‬ ‫הגשם.‬
‫- 41 -‬

15. ‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬
‫המרבית נקראת ספיקת השיא של הסופה.‬
‫1.5 רקע הידרולוגי‬
‫מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה‬
‫אקראי. כאשר בוחרים את שכיחות הסופה‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם‬
‫המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את‬ ‫גרביטציונית על פני הקרקע. בדרכו הוא עשוי‬
‫ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת‬ ‫להיעצר בשקעים טבעיים או בנויים, ליצור‬
‫השיא בשכיחות הנידונה. קביעת תקופת‬ ‫שלוליות ומקווי מים, להתאדות ישירות או דרך‬
‫החזרה (שכיחות) היא למעשה קביעת‬ ‫הצמחייה, לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע‬
‫מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות.‬ ‫לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון‬
‫מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה"כ נפח הנגר‬ ‫אגם, נחל או הים (שמיר, 6002).‬
‫הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של‬ ‫כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא‬
‫מתקנים למיתון ספיקות ו/ או לאגירת נגר‬ ‫אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות. נקודת‬
‫לצורך שימוש בו.‬ ‫המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז‬
‫פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר‬ ‫אליה. האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית‬
‫שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר‬ ‫הוא אגן נחל, שמוצאו בים או בנחל גדול יותר.‬
‫וספיקותיו. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה‬ ‫לדוגמא: אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון‬
‫להצפות ונזקיהן בשטח המפותח. כחלק‬ ‫לים. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת.‬
‫מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת‬
‫מערכת של נקזים, רובם צינורות תת קרקעיים‬
‫המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש.‬
‫בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע ,‬
‫כתוצאה ישירה מכך, ירידת המשקעים על‬
‫שטח בנוי יוצרת נגר על- קרקעי. ריבוי הנגר‬
‫העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות:‬
‫א. הפחתה משמעותית בהעשרת מי‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת אגן ניקוז/היקוות.‬
‫התהום לאקוויפר.‬
‫האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו‬
‫סכנה של הצפות תכופות, הגורמות‬ ‫ב.‬
‫על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי‬
‫נזקים כבדים.‬
‫בתנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה, סוג הקרקע,‬
‫שימושי קרקע, תכסיות קרקע, צמחיה. הנגר‬
‫הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת‬
‫המוצא בהידרו גרמה, שהיא מהלך הספיקות‬
‫על ציר הזמן במקום זה. הספיקה היא הכמות‬
‫ליח' זמן וסה"כ הכמות שעברה בנקודה זו‬
‫- 51 -‬

16. ‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬
‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬
‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התחום‬
‫העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים‬
‫עקב הפעילות העירונית.‬
‫באספקט הכמותי: השכיחות הגבוהה של‬
‫שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם‬
‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬
‫לחלחל, גורמת לכך שיותר חלקים בתחום‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה 09 .‬
‫העירוני הופכים ל"תורמי נגר". כמויות הנגר‬
‫על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי‬
‫גדלו, החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם‬
‫אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני. התפישה‬
‫נפגעת העשרת מי התהום (גלר, 8991)‬
‫הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי‬
‫המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת‬ ‫העיר התקינים, על כן התגבשה התפישה כי‬
‫הצפות ונזקים. מניעת הנזק גם במישור הבנוי‬ ‫יש לסלקו במהירות מהשטח. נקודת המוצא‬
‫וגם במורד (נחלים, אגמים, מקוואות גדולים).‬ ‫הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול‬
‫במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי‬ ‫להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני‬
‫מים, זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול‬ ‫ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם‬
‫נכון ומשמעותי של הנגר. האתגר העיקרי‬ ‫שימוש יעיל שלהם. השימוש יכול להיות ישיר‬
‫ביישום תר"מ הוא שרבים מאנשי המקצוע‬ ‫ועקיף בדרכם למי התהום.‬
‫כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת‬
‫2.5. רקע גיאוגרפי- עירוני‬
‫הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני‬
‫בנוי (בורמיל, כרמון, שמיר, 3002).‬ ‫מישור החוף המרכזי, בין חדרה לאשדוד‬
‫ממוקם מעל אקוויפר החוף, שהוא מקור המים‬
‫3.5 רקע תכנוני‬
‫הרב-עונתי העיקרי של ישראל. המגזר‬
‫"ניהול וניקוז נגר" – משמעותו כי הנגר ינוהל‬ ‫העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים‬
‫להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב‬ ‫מסה"כ תושבי המדינה. כ %55 מהאוכלוסיה‬
‫ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים‬ ‫העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו. בשטח‬
‫להגרם. ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס‬ ‫העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני‬
‫למספר מאפיינים: נפח הנגר היוצא מהשטח,‬ ‫מי גשם וצינורות ניקוז. הנזקים הכלכלים ואי‬
‫ספיקת הנגר, ספיקת שיא של סופת גשם,‬ ‫הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים‬
‫איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים‬ ‫עירוניים, גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן‬
‫נוספים.‬ ‫כיום עם מערכת קווי ניקוז (גלר, 8991).‬
‫ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה‬ ‫בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי‬
‫. הראשון‬ ‫אמצעים לתכנון מונחה מטרות‬ ‫בגישה לנגר עירוני. שינוי זה רואה בנגר מקור‬
‫מכתיב את האמצעים העומדים ברשות‬ ‫מים, מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה‬
‫- 61 -‬

17. ‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬
‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע לא‬
‫6.הקשר בין עיור למטארולוגיה‬
‫אטומה. השני, לעומת זאת, מכתיב למתכנן‬
‫כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם‬ ‫את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר‬
‫הפיתוח העירוני, עקב האופי החם של‬ ‫הפיתוח. תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן‬
‫הסביבה העירונית. האוויר החם העולה‬ ‫את חופש היצירתיות באמצעים להשגת‬
‫מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים‬ ‫המטרה (תכנון טופוגרפיה, שימושי קרקע,‬
‫מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים.‬ ‫תכסיות קרקע). (ברומיל, כרמון ושמיר,‬
‫5002)‬
‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני‬
‫4.5. חסרונות ובעיות בגישה התכנונית‬
‫-צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי‬
‫הקיימת‬
‫הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה.‬
‫הגישה המקובלת בקרב מהנדסים‬
‫- המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים‬
‫ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני‬
‫עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי‬
‫רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק.‬
‫התהום.‬
‫לשיטה זו חסרונות כלכליים‬
‫-עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל"יישור"‬ ‫ואקולוגיים (אטקס, 1002):‬
‫השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח.‬
‫א. בניית מערכות ניקוז ותיעול על-‬
‫-שינוי צורת הידרוגרמת הנגר- הכיסוי הבלתי‬ ‫קרקעיות ותת- קרקעיות הן מרכיב‬
‫חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך‬ ‫יקר בעלות הפרויקט. מערכות‬
‫שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן‬ ‫הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של‬
‫סחף ולכלוך.‬
‫ב. בפיתוח העירוני נעשה שימוש‬
‫בחומרים אטומים והם מונעים חלחול‬
‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר‬ ‫מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים‬
‫לחדור למי התהום, כך הם זורמים‬
‫שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף: בסביבה‬ ‫לים ואובדים.‬
‫עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים‬
‫שמקורן בפעילות העירונית (דלק מכוניות‬ ‫ג. מי הגשמים נאספים במורד אגן‬
‫למשל) מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים‬ ‫הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות‬
‫לערוצי הניקוז הטבעיים. סחיפת המזהמים‬ ‫גדולות ובפרקי זמן קצרים.‬
‫גרועה במיוחד בגשם הראשון.‬
‫ד. במקום המפגש של צינור הניקוז עם‬
‫הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף‬
‫ואבדן קרקע, שכן הקרקע נסחפת‬
‫במורד הערוץ.‬
‫- 71 -‬

18. ‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬
‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬
‫המדרכה. כור ההעברה של‬
‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬
‫תקופת חזרה של 001-05 שנה‬
‫(חדד, 7002, 02).‬
‫מערכת משנית; תעלות וצינורות‬
‫תת קרקעיים המיועדים‬
‫להתמודד עם אירועי גשם‬
‫קטנים, בעלי תקופת חזרה של‬
‫איור 21: שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬
‫01-5 שנים.‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן‬
‫ישנן מערכות ניקוז מחוררות או‬ ‫ההידרולוגי.‬
‫מקור:‪ 1999 , Prince George County‬בתוך: חדד-‬
‫תאי בקרה נטולי רצפה אטומה.‬ ‫סלע, 7002 .‬
‫נראה כי מערכות אלו גורמות‬
‫להקטנת הנגר במוצא, האטה‬ ‫הקמת שכונת מגורים, אזורי תעשייה, מערכות‬
‫במהירות הזרימה ושיפור‬ ‫תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת‬
‫ההחדרה למי התהום.‬ ‫למערכת הניקוז.‬
‫-%03‬ ‫3. מדיניות פיתוח שתבטיח‬ ‫פיתוח ושילוב של אלמנטים "רגישי מים"‬
‫%53 שטחים מחלחלים בכל‬ ‫ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני.‬
‫מתחם פתוח.‬
‫1. ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר‬
‫4. המשך פיתוח והחדרה של מוצרי‬ ‫לשטחים חדירים. כושר החלחול‬
‫בנייה חדירים למים.‬ ‫הגבוה של קרקעות מישור החוף‬
‫מאפשר הזרמת הנגר לשטחים‬
‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על‬
‫אלו. הנגר יקטן והעשרת מי‬
‫המאזן ההידרולוגי ועל הנגר‬
‫התהום תגדל.‬
‫בפרט.‬
‫2. מערכת ניקוז עירונית מורכבת‬
‫הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי. במשך‬
‫לרוב משתי תתי מערכות:‬
‫מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי‬
‫המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת‬ ‫מערכת ראשית; מערך הכבישים‬
‫אחת. השינוי באורח החיים המודרני, המלווה‬ ‫( אליו חופף מערך הצינורות‬
‫בפיתוח מואץ, מתרחש בקצב כה מהיר עד כי‬ ‫התת קרקעיים) המיועד למקרים‬
‫הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא‬ ‫של סופות גשם חזקות, בהן‬
‫להסתגל אליו. השינוי במבנה הקרקע – הן‬ ‫עוצמת הנגר עולה על כושר‬
‫בתבליט והן בתכסית, גורמים לשינויים‬ ‫ההובלה של צנרת הניקוז.‬
‫העודפים שלא נקלטים במערכת‬
‫- 81 -‬

19. ‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬
‫תהליכי החלחול לקרקע.‬
‫פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי‬
‫הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים‬
‫קרקעות מחלחלות, בניינים תופסים את‬
‫מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות‬
‫את מקומה של הזרימה הטבעית. יש‬
‫להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא‬
‫נלקחו במהלך התכנון.‬
‫ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח‬
‫עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר‬
‫– אלו גבוהים בהרבה. כתוצאה מכך מתרבים‬
‫מקרי ההצפות בערים.‬
‫איור 31: נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח.‬
‫מקור:חדד-סלע, 7002 .‬
‫- 91 -‬

20. ‫הארצית המשולבת למשק המים-‬ ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬
‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬ ‫הבירוקרטית לניהול הנגר:‬
‫משק המים בעשורים הבאים. פרק 4‬
‫מצב קיים אל מול מגמות חדשות‬
‫דן באיגום, בהחדרה והגנה על מי‬
‫תהום. אושר ב- 6002 . המטרה היא‬ ‫חוק המים‬ ‫7.1.‬
‫לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים‬
‫לפי חוק המים התשי"ט- 9591, כל‬
‫והשטפונות ולשמר את האקוופיר,‬
‫מקורות המים במדינת ישראל‬
‫תוך צמצום נזקי הצפות. לפי הוראה‬
‫מולאמים.‬
‫בתמ"א יש להקצות בכל מגרש (ברוב‬
‫חלקי הארץ) %51 משטח המגרש‬ ‫בשנת 7591 חוקק חוק הניקוז‬
‫לחלחול.‬ ‫וההגנה מפני שטפונות. מטרתו‬
‫הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני‬
‫7002 קמה הרשות‬ ‫בראשית‬
‫שטפונות. בהתאם לחוק, האחריות‬
‫הממשלתית למים ולביוב. המועצה‬
‫על ביצועו נתונה לשר החקלאות.‬
‫מורכבת משמונה חברים: מנהל‬
‫אולם, מספר סמכויות היו לפי החוק‬
‫הרשות, ארבעה נציגים של משרדים‬
‫7002 , עם‬ ‫לנציב המים והחל מ‬
‫ממשלתיים (חקלאות, סביבה, פנים‬
‫הקמת הרשות הממשלתית למים‬
‫ותשתיות), נציג משרד האוצר ושני‬
‫ולביוב- למנהל הרשות.‬
‫נציגי ציבור.‬
‫בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל‬
‫האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף‬
‫תחומי האחריות בנושא משק המים‬
‫במסגרת משרד החקלאות הכפוף‬
‫תחת רשות ממשלתית אחת- הרשות‬
‫למנכ"ל משרד החקלאות. תחום‬
‫הממשלתית למים ולביוב שעוגנה‬
‫שימור קרקע וניקוז הוא אחד‬
‫בחוק ההסדרים בשנת 6002, ריכוז‬
‫משלושה תחומים עיקריים של האגף,‬
‫הסמכויות במסגרת מועצה‬
‫הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות‬
‫סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית‬
‫הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו‬
‫המהווה רגולטור עצמאי לתחום,‬
‫התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות.‬
‫תביא לניהול יעיל של משק הניקוז‬
‫תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את‬
‫השגת היעדים ומימוש מדיניות‬
‫ארוכת טווח בתחום.‬
‫חוק הניקוז‬ ‫7.2.‬
‫נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק‬
‫הניקוז וההגנה מפני שטפונות. גישת‬
‫החוק היא ברובה טיפול למניעת‬
‫43- תכנית המתאר‬ ‫נזקים. תמ"א‬
‫- 02 -‬

21. ‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬ ‫העברת משק המים לידי‬ ‫7.3.‬
‫פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת‬ ‫תאגידים עצמאיים‬
‫המים.‬
‫בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק‬
‫היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין‬
‫המים ברשויות המקומיות (יחידה במשרד‬
‫לאומי, החל מ 8002 תוכנן כי בכל רשות בה‬
‫הפנים) מאמצים רבים בהפיכת משקי המים‬
‫לא יוקם תאגיד, יכפה עליה התהליך‬
‫ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים (אדר,‬
‫באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים.‬
‫וגלס, שבתאי, 6002).‬
‫נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק‬
‫², ישנן שתי סיבות‬ ‫על פי ועדת 'גרונאו'‬
‫המים:‬
‫עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב‬
‫בשנים האחרונות על ידי ממשלה. האחת היא‬
‫1. מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני,‬ ‫שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות‬
‫הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא‬ ‫להקים תאגידים, השנייה היא הזנחה‬
‫מבוקרים הוא הסיבה המהותית‬ ‫מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר‬
‫ביותר.‬ ‫השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות, שכעת‬
‫2. הרצון לנתק את משק המים והביוב‬ ‫דורשות השקעה של כ 4-3 מיליארד שקלים.‬
‫מהפוליטיקה העירונית.‬
‫הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא‬
‫3. לתאגיד עצמאי כלכלית הכח‬
‫תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק‬
‫וההשפעה בטווח הקצר. ביכולתו של‬
‫המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי‬
‫זה לגייס הון שאין לעיריות. תאגידי‬
‫הוא מצב הדומה לזה של בריטניה.‬
‫מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס‬
‫הון דרך אג"ח, או אשראי בנקאי.‬ ‫חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת‬
‫הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫1002 וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את‬
‫הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות‬ ‫משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות‬
‫בהשקעות אלו (ולא המשקיע‬ ‫כלכליות סגורות, כאשר ההכנסות משמשות‬
‫הפרטי). הסיכון הוא מפוזר‬ ‫בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא‬
‫והמשקיעים רואים בכך הזדמנות‬ ‫נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות – כפי‬
‫כלכלית טובה. ההנחה היא כי כאשר‬ ‫שנהוג ברשויות רבות בארץ.‬
‫יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול‬
‫על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות‬
‫של משק המים תשתפר אף יותר.‬
‫המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן‬
‫מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת,‬ ‫תמריץ כספי: התאגיד משלם לעירייה תמורת‬
‫השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים.‬ ‫רשת המים והביוב, הציוד והנכסים – ואלו‬
‫בשלב הבא תחל ההפרטה – וקודם כל‬ ‫עוברים לרשותו. לצורך כך נעשה סקר‬
‫%52 ממניות‬ ‫הנפקה בבורסה, כאשר‬ ‫הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת‬
‫התאגידים יוצעו למכירת הציבור. בעתיד‬ ‫מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך‬
‫הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים‬ ‫הנכסים. על פי החוק, אפשר להתחיל‬
‫- 12 -‬

22. ‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬
‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬
‫( קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת‬
‫הכבלים, כביש חוצה ישראל ועוד ). (אדר,‬
‫וגלס, שבתאי, 6002).‬
‫- 22 -‬

23. ‫גישות לשיתוף גורמים‬ ‫7.5.‬ ‫חלופות ומודלים לניהול‬ ‫7.4.‬
‫פרטיים בניהול מערכות‬ ‫משק המים‬
‫המים‬
‫כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים, נבחנו‬
‫ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק‬ ‫עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות‬
‫המים. הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם‬ ‫ניהול אספקת המים במשק. המודלים נבדלים‬
‫פרטי, דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן‬ ‫זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני‬
‫כמעט מלא, מס' מדינות בארה"ב וארגנטינה.‬ ‫(חן, 6002).‬
‫אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי‬
‫גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על‬
‫מתרחש בצרפת, שם ניתן לחברות פרטיות‬
‫נושאים כגון: שיקום מערכות המים, מציאת‬
‫זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים‬
‫המימון וההשקעות, תחזוקה שוטפת ותפעול‬
‫והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי‬
‫המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים.‬
‫הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית‬
‫היא הקמת תאגידים עירוניים, מצב זה קיים‬ ‫המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה‬
‫בגרמניה ואוסטרליה, שם חברות המים והביוב‬ ‫מתבססים על נתונים כללים:‬
‫הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות‬
‫בישראל צריכת המים השנתית‬ ‫-‬
‫אשר מתפעלות את משקי המים.‬
‫הממוצעת לנפש היא כ- 001 מ"ק.‬
‫החל מיולי 1002 הושם המודל שלישי בארץ,‬ ‫בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית‬ ‫-‬
‫במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.‬ ‫הממוצעת לנפש הינה מעל 003 מ"ק‬
‫– הודות לצריכה הגבוהה של הגינון‬
‫לאורך השנים, נלמדו לקחים מן הגישות‬
‫הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר‬
‫השונות. הלקח הראשון מדבר על פיקוח‬
‫הנמוך.‬
‫ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר‬
‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לרשות‬
‫של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול.‬
‫3.2 שקלים‬ ‫מקומית הינה כ-‬
‫המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של‬
‫בתוספת מע"מ.‬
‫התאמת מחיר המים לעלות האמתית. נקבע‬
‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לתושב הינה‬
‫גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות‬
‫כ- 5.4 שקלים.‬
‫רחוק טווח לטובת מערך מוצלח.‬
‫המרווח אמור לממן את השיקום‬ ‫-‬
‫עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים‬
‫ותחזוקת תשתיות ההולכה, התפעול‬
‫עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים‬
‫השוטף ופחת המים.‬
‫הפרטיים והחיצוניים. המודל הראשון מושתת‬
‫ברשויות מקומיות רבות, תקבולי‬ ‫-‬
‫על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על‬
‫המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו‬
‫שדרוג, אחזקה, גבייה ותפעול מערכות המים.‬
‫למשק המים או להשקעה בתשתיות.‬
‫זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר‬
‫בעולם, הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות‬
‫מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות‬
‫או להגביר את התפוקה. מודל מנוגד‬
‫- 32 -‬

24. ‫מדדים להערכת המדיניות‬ ‫7.6.‬ ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬
‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬ ‫השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם‬
‫רכיביה.‬ ‫חיצוני מתמחה. יתרונות קרדינליים להעברת‬
‫אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות‬
‫ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות:‬
‫על ידי גורם פרטי מומחה:‬
‫א. מדדים של תרומה לערכים פיסיים‬
‫1. העברת נטל המימון של עבודות‬
‫מימיים ותועלות כלכליות ישירות של‬
‫השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך‬
‫ניהול וניקוז הנגר.‬
‫הקטנת העומס הכלכלי על הרשות‬
‫1.תוספת למשאבי המים הניתנים‬ ‫האחראית.‬
‫לניצול יעיל, בכמות ובאיכות נאותה.‬ ‫2. מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת‬
‫והכנסת שיטות ניהול ובקרה‬
‫2. תרומה להקטנת נזקי שטפונות‬
‫מתקדמות אשר קיימות בסקטור‬
‫באזורים בנויים, בעורקי תחבורה‬
‫הפרטי.‬
‫ובתשתיות הלאומיות.‬
‫3. מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן‬
‫3. תרומה להקטנת העלויות של‬ ‫והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע‬
‫מערכות הניקוז.‬ ‫לאמינות ואיכות השירות.‬
‫4. העברת אחראיות מלאה לגבייה‬
‫ב. מדדים של תרומה כלכלית.‬
‫וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני‬
‫1. תרומה למניעת סחף ולהבטחת‬ ‫מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים‬
‫פוריותה של קרקע חקלאית.‬ ‫פוליטיים.‬
‫2. תרומה לסביבה, למשאבי הטבע‬ ‫ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום‬
‫והנוף.‬ ‫ושדרוג המערכת (בלבד) על ידי גורם‬
‫חיצוני/קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח‬
‫3. תרומה להגדלת הערך הכלכלי של‬
‫ארוך.‬
‫השטח המפותח הבנוי, העירוני והאזורי.‬
‫מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות‬
‫4. השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל‬
‫מקיפות, חשוב להתאים את היקף ההשקעות‬
‫ערך הנדל"ן.‬
‫בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים‬
‫ג. מדדים המתייחסים לנושא מבחינה‬ ‫ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים‬
‫מקצועית וארגונית:‬ ‫והתשתיות (חן, 6002).‬
‫1. תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח‬ ‫הערת שוליים: ועדה ציבורית מ 5002 בראשות‬
‫יעילים של המערכת הממלכתית.‬ ‫פרופ' ראובן גרונאו. ביטול מדרגות תעריפי‬
‫מים וביוב, קביעת מחיר המים על פי עלותם,‬
‫2 . תרומה לשילוב ועידוד של יכולת‬ ‫ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת,‬
‫ואינטרס מקומי.‬ ‫העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי‬
‫המלצות הוועדה.‬
‫- 42 -‬

25. ‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬
‫ממשלתית מקומית.‬
‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:‬
‫1. התכנות יישומית‬
‫2. יציבות המערכת הכלכלית והארגונית‬
‫לאורך שנים.‬
‫- 52 -‬

26. ‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬
‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬
‫8. תכנון עירוני רגיש למים‬
‫השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי‬
‫הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים‬
‫על- קרקעי וחלחול.‬
‫תר"מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני,‬
‫2.8 . מטרות משנה‬ ‫תוך התחשבות במשאבי המים, כמותם‬
‫ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני רגיש למים,‬
‫א. ייעול מערכת הניקוז. עלות בנייתן‬
‫ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות.‬
‫ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה‬
‫ע"י עיכוב הנגר הזורם בעיר,‬ ‫א. הגנה על מקורות המים.‬
‫השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע‬
‫בישראל מדובר במיוחד על שמירה‬
‫ניתן להקטין את מימדי מערכת‬
‫של מי התהום. שימור הכמות‬
‫הניקוז, המתוכננת להתמודד עם‬
‫והאיכות של המים במקורותיהם היא‬
‫סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה.‬
‫מטרה ראשונה במעלה. מבין מקורות‬
‫ב. שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור‬ ‫המים מי התהום זוכים לבולטות‬
‫הנוף העירוני- הנחת הייסוד היא שמי‬ ‫כאשר ההתיישבות העירונית‬
‫הנגר הם משאב ולא מטרד, השימוש‬ ‫ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי‬
‫הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה‬ ‫(אקוויפר חדיר בחלקו העליון).‬
‫ומתקני מים ציבוריים.‬
‫ב. הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות‬
‫ג. חסכון בצריכת מים בעיר- הביקוש‬ ‫בערים ובנחלים- הפחתת שכיחותן‬
‫למים הולך וגובר בעקבות גידול‬ ‫ועוצמתן של הצפות בשטחים‬
‫האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות‬ ‫עירוניים, הגורמת לנזקי רכוש כבדים‬
‫החיים. תר"מ עוסק בשילוב אביזרים‬ ‫ואי נוחות גדולה, הפחתה של‬
‫חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן‬ ‫שטפונות בערוצי הנחלים, הגורמים‬
‫בזה הציבורי.‬ ‫לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח.‬
‫ג. שימור המאזן האקולוגי הטבעי-‬
‫שימור המאזן הטבעי הוא תמצית‬
‫3.8 . תכנון משמר מי נגר‬
‫ה"מטרה הירוקה", המכוונת להקטנת‬
‫ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום‬ ‫טביעת הרגל האנושית על כדוה"א,‬
‫נפילתה- האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו‬ ‫שתכליתה העליונה יכולה להיות‬
‫פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה‬ ‫שמירת משאבי הטבע עבור הדורות‬
‫יותר (ארי, 2002).‬ ‫הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו.‬
‫‪low‬‬ ‫יש המנסחים מטרה זו כ‬
‫הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של‬
‫‪ ,impact‬פיתוח‬ ‫‪development‬‬
‫ניהול הנגר, שיטת הניקוז הנהוגה בארץ‬
‫המתבצע תוך מאמץ למזעור‬
‫- 62 -‬