‫הטכניון- המכון הטכנולוגי לישראל. הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים‬    ‫חוסן עירוני ורשתות‬‫מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬    ...
‫תוכן‬    ‫3‬                                            ‫1 . הקדמה‬    ‫3‬                     ‫1.1 ‪ -Resilience‬הגדרות‬...
‫השומרות על יציבות לאורך זמן‬                                       ‫1. הקדמה‬ ‫(‪ .)Stockholm‬שתי הגדרות אלו מציגות את‬  ...
‫הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר הינה‬              ‫על אף שהגדרה זו ממצה את נושא החוסן‬   ‫מערכת שעברה הפרעה כה משמעותית עד‬...
‫הממוצעת בה גבוהה בכ01 מעלות מסביבתה‬ ‫(6991 ‪ .)Hoshi‬אך החזרה למצב בו הטמפ‬        ‫בטוקיו תתאזן רחוק מלהגיע השינויים‬‫ב...
‫חורף גשום במיוחד החליטו פרנסי העיר שיש‬                  ‫לא ניתן לסכם את נושא החוסן של מערכות‬      ‫חשש שבתי הלבנים שלה...
‫האקולוגית, כמו למשל יערנות קהילתית, ככלי‬                  ‫‪ .)1990( Chance to See‬אדאמס הגיע‬‫לשיקום ההון הטבעי שנהרס ב...
‫עוד שכבה משתנה הממפה תפוסה והתנהגות‬                      ‫יותר מאשר אם אותם תושבים יעברו דירה‬                          ...
‫התנועה ע"פ שני פרמטרים עיקריים: סוג‬                        ‫התנועה והתמשכותה.‬                                 ‫סוג התנו...
‫מתחילה להיפרם. באופן דומה עיר בעלת‬‫רשתות קינמטיות תוכל להגיב באופן טוב יותר‬                                            ...
‫(איור 41) שישומם יסיט את העיר ממסלול‬                                           ‫2 . תקדימים‬       ‫הצריכה הקיים למסלול ...
‫הבנויה מורכבת ממבנים בודדים אשר‬                  ‫רשתות מימשל, דינמיקה חברתית, זרימה‬ ‫מתנהגים כסוג של מיקרו קוסמוס ומאפ...
‫אחד המאמרים המעניינים בנושא הרישות‬                   ‫המעבר בין שני הגרידים מאפשר לחללים‬   ‫העירוני מתעסק דווקא בחינוך....
‫עם המידע הרלוונטי עבורו בכל מקום, בין אם‬                 ‫המודל אותו מציע מתיוס מבוסס על מעבר‬      ‫הוא תלמיד בית-ספר ה...
‫ידוע כי ניו אורלינס חשופה לפגעי הסביבה.‬      ‫העיר ממוקמת מתחת למפלס הים על גבי‬ ‫אדמת סחף שוקעת וגובלת בנהר המיסיסיפי‬ ...
‫איור 22: ניו אורלינס לאחר ההוריקן. מתוך:‬‫61‬   ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
‫3 . שאלות מחקר-‬            ‫נושא של רשתות מורפולוגיות ככלי ליצירת‬             ‫עיר חסינה מעלה שאלות רבות, על חלקן‬     ...
‫העיר התחתית בחיפה (נספחים א-ה). נכון‬                             ‫4 . מקרה בוחן- העיר חיפה‬       ‫להיום אין במערכת זו מ...
‫מוקד הינה הנקודה המחברת מספר רשתות‬                  ‫איור 42: סימון של רשת מורפולוגית כל גבי‬ ‫(6691 ‪ .)Burt‬כל צומת אח...
‫מאפשרת זרימת חשמל בנתיבים קבועים‬                 ‫לסוגים דומה לקטלוג גרפים שונים בתורת‬  ‫מראש. כאשר יש תקלה נדרשים צוות...
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & bnaya bauer
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & bnaya bauer

497 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & bnaya bauer

  1. 1. ‫הטכניון- המכון הטכנולוגי לישראל. הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים‬ ‫חוסן עירוני ורשתות‬‫מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬ ‫מקרה בוחן- העיר התחתית, חיפה‬ ‫נוי לזרוביץ 985651603‬ ‫בניה בואר 537511040‬‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  2. 2. ‫תוכן‬ ‫3‬ ‫1 . הקדמה‬ ‫3‬ ‫1.1 ‪ -Resilience‬הגדרות‬ ‫6‬ ‫1.1.1 נקודה קריטית בחוסן העירוני‬ ‫7‬ ‫2.1.1 מאפייני החוסן העירוני‬ ‫8‬ ‫2.1 רשתות עירוניות‬ ‫8‬ ‫1.2.1 רשתות קבועות מישוריות‬ ‫8‬ ‫2.2.1 רשתות קבועות מרחביות‬ ‫9‬ ‫3.2.1 רשתות קינמטיות‬ ‫01‬ ‫3.1 הקשר שבין רשתות לחוסן‬ ‫11‬ ‫2 . תקדימים‬ ‫11‬ ‫1.2 ‪Henna, Finland‬‬ ‫31‬ ‫2.2 ‪Anijo Mathew‬‬ ‫41‬ ‫3.2 ניו-יורק‬ ‫51‬ ‫3.2 הוריקן קטרינה בניו אורלינס‬ ‫71‬ ‫3 . שאלות מחקר‬ ‫81‬ ‫4 . מקרה בוחן- העיר חיפה‬ ‫81‬ ‫1.4 שכבות קיימות- מפוי ‪GIS‬‬ ‫91‬ ‫2.4 מאפיינים של רשתות קיימות‬ ‫91‬ ‫1.2.4 מרחק ממוקד‬ ‫91‬ ‫2.2.4 קבועה/ קינמטית‬ ‫91‬ ‫3.2.4 טיפולוגיות‬ ‫02‬ ‫3.4 שכבות אפשריות (מוצעות)‬ ‫22‬ ‫4.4 מאפיינים של רשתות מוצעות‬ ‫32‬ ‫5 . אקסונומטריה מפוצצת של רשתות‬ ‫52‬ ‫1.5 מצב קיים‬ ‫52‬ ‫2.5 משמעות המוקדים‬ ‫52‬ ‫3.5 מצב מוצע‬ ‫62‬ ‫6 . היכולת ליישם את הרשתות בערים קיימות‬ ‫72‬ ‫7 . הצעה לעיר העתיד- ‪The Resilient City‬‬ ‫82‬ ‫8 . דיון‬ ‫92‬ ‫9 . מקורות‬ ‫13‬ ‫01. נספחים‬‫2‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  3. 3. ‫השומרות על יציבות לאורך זמן‬ ‫1. הקדמה‬ ‫(‪ .)Stockholm‬שתי הגדרות אלו מציגות את‬ ‫לאחרונה נראה כאילו העולם קם עלינו להורגנו,‬ ‫שני צידי המטבע בהגדרת החוסן: יציבות‬ ‫כאילו נמאס לו מהחיה האנושית והוא החליט‬ ‫ושיקום. בכדי לבטא פרמטרים אלו בהגדרת‬ ‫לעשות מעשה. אסונות, פגעי טבע ומלחמות‬ ‫חוזן עירוני נסתמך על הגדרתו הבסיסית של‬ ‫משמשים ובאים עלינו חדשות לבקרים ותמונות‬ ‫‪( C. S. Holling‬שנה) "המידה בה ערים‬ ‫הזוועה מאכלסות כל מדיום תקשורתי אפשרי.‬ ‫מסוגלות לסבול שינוי לפני התארגנות‬ ‫את הקטסטרופות ההמוניות המשמידות אלפי‬ ‫מחודשת סביב מבנים ותהליכים." 1 נראה כי‬ ‫בני אדם באבחת צונאמי מאזנת עקומת גידול‬ ‫הגדרה זו מתייחסת בעיקר להשלכות שיקום‬ ‫האוכלוסין, שעברה לא מזמן את האדם ה7‬ ‫העיר אך לא ליציבות העיר לאורך זמן. בשל‬ ‫מליארד הפוסע תחת השמש. וגם עקומה זו‬‫כך הוגדר בחוסן העירוני כ: " המידה בה ערים‬ ‫נראית כמשחק ילדים מול עקומת הגדילה של‬ ‫מסוגלות לספוג שינויים ולהתאושש‬ ‫הערים הגדולות ( .‪Applegath, Arney et al‬‬ ‫מטראומות, ולהיחשב אותה עיר (מבחינת‬ ‫9002). שיעור הגדילה של ערים אלו עולה על‬ ‫מאפייניה הפיסיים, החברתיים, הכלכליים‬ ‫כל דמיון בעוד מליוני בני-אדם משרכים רגליהם‬‫והפוליטיים), טרם התארגנות מחודשת סביב‬ ‫במשעולי האספלט הלוהטים לעבר חלומות‬ ‫מבנים ותהליכים"2.‬ ‫הפלסטיק של העיר הגדולה.‬ ‫אם נסתכל על ערים בנו ת ימיינו הרי שיש‬ ‫כך, מבלי משים כמעט, הצטברו הערים למסה‬ ‫מספר תחומים בהם הערים צריכות לפתח‬ ‫מתפתלת והומה המשלבת בתוכה פחונים‬ ‫"חוסן" בכדי שאכן ייחשבו לחסינות, כמו:‬ ‫עלובים סחופי ביוב ומגדלי יוקרה המשקיפים‬ ‫שינויים דמוגרפיים- הצטופפות‬ ‫•‬ ‫עליהם דרך חלונות כפולי זגוגית. מהו חוסנה‬ ‫וגדילה של ערים בעקבות גידול‬ ‫של חברה המאפשרת ניגודים שכאלה? מהו‬ ‫האוכלוסין , הגירה‬ ‫חוסנה של עיר בה דרים הפחון והמגדל‬ ‫שינויים כלכליים‬ ‫•‬ ‫בכפיפה אחת?‬ ‫שינויים של המבנה החברתי- שנוי‬ ‫•‬ ‫בעבודה זו ננסה לעמוד על מהות המושג‬ ‫בהרכב התא המשפחתי, קהילות‬ ‫"‪ "Resilience‬אשר לצורך עבודה זו קיבל את‬ ‫ווירטואליות לעומת פיסיות‬ ‫שמו העברי "חוסן עירוני", לא רק במתכונתו‬ ‫שינויים אקלימיים- המצריכים‬ ‫•‬ ‫החברתית, אלא במיוחד במתכונתו‬ ‫התמודדות עם משאבים מתכלים‬ ‫האדריכלית. לאחר שנבחין מהו חוסן עירוני‬ ‫וזיהום סביבתי (אוויר, מים, קרקע-‬ ‫נבדוק האם ניתן להגדיל את חוסנה של העיר‬ ‫פסולת).‬ ‫ע"י שימוש ברשתות עירוניות ובמיוחד‬ ‫שינויים פוליטיים‬ ‫•‬ ‫ברשתות עירוניות קינמטיות.‬ ‫אסונות טבע‬ ‫•‬ ‫טרור‬ ‫•‬ ‫1.1 ‪ -Resilience‬הגדרות‬ ‫המושג חוסן ( ‪ )resilience‬הינו מושג מורכב‬ ‫1 ‪The degree to which cities are able to‬‬ ‫שהגדרתו משתנה בתחומים שונים.‬‫‪tolerate alteration before reorganizing around‬‬ ‫”‪a new set of structures and processes‬‬ ‫בפסיכולוגיה מקובלת ההגדרה של חוסן אנושי‬ ‫‪(Holling, Understanding the complexity of‬‬ ‫כ"יכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים‬ ‫,‪economic, ecological and social systems‬‬ ‫קשים ובתוכם מצבים טראומטיים"‬ ‫)1102‬ ‫(9002 .‪ .)Applegath, Arney et al‬מצד שני‬ ‫2 הגדרה זו היא הגדרה שניתנה על-ידינו, תוך‬‫התבססות על ההגדרה הקיימת והוספת התיחסות‬ ‫ניתן למצוא את הגדרת החוסן של מערכות‬ ‫להתאוששות ושיקום העיר לאחר אסונות, פגעי‬ ‫אקולוגיות: תכונה של מערכות אקולוגיות‬ ‫טבע, ותקלות בקנה מידה גדול.‬
  4. 4. ‫הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר הינה‬ ‫על אף שהגדרה זו ממצה את נושא החוסן‬ ‫מערכת שעברה הפרעה כה משמעותית עד‬ ‫העירוני חשוב לזכור על איזה רקע צמחה‬ ‫שהיא נאלצה להתארגן מחדש (איור 2).‬ ‫הגדרה זו. הגדרות הבסיס של חוסן לקוחות‬ ‫דוגמה בולטת במיוחד לכשלון כזה היא ניו-‬ ‫משני תחומים שונים לחלוטין: הנדסה‬ ‫אורלינס לאחר פגיעתו של הוריקן קטרינה‬ ‫ואקולוגיה. חוסן הנדסי מוגדר כ"היכולת של‬ ‫בשנת 5002 (6002 ‪ .)K.Comfort‬במהלך‬ ‫ההחומר לחזור לתצורתו המקורית לאחר‬ ‫הסופה נפגעו החומות שהוקמו על גדות‬ ‫שהופעל עליו כח חיצוני כלשהו (מתיחה,‬ ‫המיסיסיפי וגרמו לכך שמי הנהר פרצו לתוך‬ ‫לחיצה, כפיפה..)" ( ‪Applegath, Arney et‬‬ ‫העיר בכמויות אדירות, כל זאת מעבר לנזק‬ ‫9002 .‪ .)al‬חוסן אקולוגי מוגדר כ"יכולתה של‬ ‫הישיר שגרמה הסופה עצמה. הערכות הנזק‬ ‫מערכת אקולוגית 3 לשמור על יציבות, או‬ ‫של ההוריקן עומדות כיום על למעלה מ 09‬ ‫להמשיך ולקיים את עצמה, נוכח שינויים‬ ‫מליארד דולר, ולמעלה מאלף ושמונה מאות‬ ‫בסביבה הפיזית" (9991 ‪ .)Folke‬ניתן‬ ‫הרוגים. העיר לא הצליחה למעשה להתאושש‬ ‫להתיחס להבדלים בהגדרות האלו כהתיחסות‬ ‫עד היום מהנזקים שנגרמו לעיר באותה‬ ‫לפרמטרים שונים המתארים את אותה‬‫תקופה, על אף השקעות עצומות מצד הממשל‬ ‫תופעה. אם נתאר שינויים שעוברים על‬ ‫האמריקאי.‬ ‫מערכת כגרף (איור 1) חוסן אקולוגי מתאר‬ ‫את המרחק בין שיאי השינוי וחוסן הנדסי‬ ‫מתאר את שיפוע השינוי.‬ ‫איור 2:עקומה המתארת מערכת שהופרה‬ ‫ונאלצה להתארגן מחדש‬ ‫כאשר המערכת איננה קורסת ישנם מספר‬ ‫תרחישים אפשריים וכל מערכת מגיבה באופן‬ ‫איור 1: עקומת חוסן עירוני‬‫שונה. מערכת התחבורה באירופה הינה יציבה‬ ‫בכדי להמחיש את ההבדלים בין ההגדרות‬ ‫הנדסית אך פחות יציבה אקולוגית, התפרצות‬ ‫השונות נציג מספר דוגמאות של מצבים בהם‬ ‫הר הגעש באיסלנד לא שיתקה באחת את כל‬ ‫הדרת החוסן ההנדסי והאקולוגי של המערכת‬ ‫מערכת התעופה אך היא גרמה להתדרדרות‬ ‫אינו בהכרח תואם:‬ ‫מתמשכת, מרגע שעננת האפר חלפה,‬ ‫החזרה לשיגרה הייתה מהירה ויעילה (איור‬ ‫3).‬ ‫3 מערכת אקולוגית מוגדרת כ: ‪“It is a linked‬‬ ‫‪system of people and Nature. The term‬‬ ‫‪emphasizes that humans must be seen as a‬‬ ‫‪part of, not a part from Nature” (Berkes e‬‬ ‫)8991,‪Folke‬‬‫4‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  5. 5. ‫הממוצעת בה גבוהה בכ01 מעלות מסביבתה‬ ‫(6991 ‪ .)Hoshi‬אך החזרה למצב בו הטמפ‬ ‫בטוקיו תתאזן רחוק מלהגיע השינויים‬‫במערכת האורבנית איטיים במיוחד בצפיפויות‬ ‫כה גבוהות (איור 5).‬ ‫איור 3: עקומה המתארת מערכת שהופרה אך‬ ‫חזרה במהרה לקודמתה‬ ‫הפסקת החשמל הגדולה שהתרחשה בצפון‬ ‫אמריקה באוגוסט 3002, שבשיאה היו 06‬ ‫מליון איש מנותקים מחשמל, החלה בקריסתו‬ ‫איור 5: עקומה המתארת מערכת שהופרה‬ ‫של קו מתח עליון באוהיו ( ‪Gottlieb and‬‬ ‫באיטיות וחוזרת לקודמתה באיטיות‬ ‫3002 ‪ .)Glanz‬קריסה זו הינה דוגמה‬ ‫למערכת חסינה אקולוגית, מכיוון שמשך הזמן‬‫אחת ההפרעות שקשה להתנגד להם ושיקומם‬ ‫העובר בין שיא לשיא הינו קצר, אך איננה‬ ‫ארוך הוא שריפות יער. במקרים אלו העמידות‬ ‫עמידה הנדסית, ברגע שהייתה תקלה‬‫ההנדסית חלשה והעמידות האקולוגית בינונית‬ ‫המערכת נפלה בתגובת שרשרת בלתי צפויה‬ ‫במקרה הטוב (איור 6). בשנת 7091 הייתה‬ ‫(איור 4).‬ ‫במונטנה שריפת יער (איור 6). בשנת 9091‬ ‫צולמה התמונה הזו, בשנת 8491 התמונה‬‫הזו, ובשנת 98 התמונה הזו. היער משקם את‬ ‫עצמו לאורך זמן, אך התהליך איטי.‬ ‫איור 4: עקומה המתארת מערכת חסינה‬ ‫אקולוגית‬ ‫איי חום עירוניים זוהי תופעה של מפל‬ ‫טמפרטורות שהולך וגדל במעבר משולי העיר‬ ‫איור 6:עקומה המתאר עמידות הנדסית‬ ‫אל מרכזה (7891 ‪ .)Hadad‬השפעת אי-‬ ‫חלשה ואקולוגית בינונית‬ ‫החום שנוצר בטוקיו מתגלה עם חלוף השנים,‬ ‫עלייה בתחלואה ועלייה בהוצאות עבור מיזוג‬ ‫המבנים איננה דבר שולי בעיר שהטמפ‬‫5‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  6. 6. ‫חורף גשום במיוחד החליטו פרנסי העיר שיש‬ ‫לא ניתן לסכם את נושא החוסן של מערכות‬ ‫חשש שבתי הלבנים שלהם ישטפו במים‬ ‫בלי לדבר על המערכת הגדולה מכולן,‬ ‫הרבים בחורף הבא. מיד זימנו הפרנסים את‬ ‫המערכת בה חיה האנושות, כדור הארץ. האם‬ ‫חכמי העיר וביקשו מהם לטכס עצה, מה‬ ‫אסונות הטבע שהתרחשו בעשור האחרון הן‬‫לעשות כדי למנוע את האסון הנורא הממשמש‬ ‫דרכה של אמא אדמה לומר, עד כאן? או שמה‬ ‫ובא? ישבו החכמים ימים ולילות, הציעו‬ ‫זהו צירוף מיקרי של גידול האוכלוסיה‬ ‫פתרונות והעלו קושיות. לאחר 04 יום ו04 ליל‬ ‫והתפשטותה לעבר אזורים בסיכון גבוה?‬ ‫הגיעו החכמים לפתרון: יש להחליף את‬ ‫בשנות ה-06 פיתח דר לאבלוק ( ‪Lovelock‬‬ ‫הלבנים שמהם בנויה העיר ללבנים כבדות‬ ‫5991) תיאוריה לפיה כדור הארץ מתנהג‬ ‫יותר. קם הצעיר שבחבורה ושאל: "מה נעשה‬ ‫כמעט כאורגניזם חי. לפי תאוריה זו, פגיעה‬ ‫עם הלבנים הישנות, איך נדע איזה לבנה‬ ‫באיבר אחד של המערכת האקולוגית, מסכנת‬ ‫שייכת למי?". מיד התישבו חכמי חלם לטכם‬ ‫את המכלול האורגניזמי כולו, ולכן פגיעה בזן‬‫עצה, ישבו 04 יום ו 04 ליל, לא עצמו עין לרגע,‬ ‫נכחד כלשהו או במחצב כלשהו של כדור‬ ‫ולבסוף הגיעו לפתרון. מדרום לעיר נמצא‬ ‫הארץ, פוגע בכל מרקם החיים האקולוגי‬ ‫שדה גדול נטוש, כל אדם יציב את לבניו‬ ‫מערער ומסכן את עצם קיומו של כדור הארץ‬ ‫הישנות בדיוק כפי שהם נמצאות היום בעיר,‬ ‫בכללותו.‬ ‫וכך כל אחד ידע אילו לבנים שייכות לו.‬ ‫תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים‬ ‫עמלו תושבי חלם ימים ולילות, שרפו לבנים‬ ‫הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה.‬ ‫חדשות וכבדות, והחליפו את הלבנים הישנות,‬ ‫המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש‬ ‫אחת אחת. ושוב, לאחר 04 יום ו 04 ליל,‬ ‫סלע שצמחים ובעלי חיים קיימים עליו‬ ‫לאחר שסיימו להחליף את כל הלבנים,‬ ‫באקראי. תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את‬ ‫התישבו התושבים לנוח מחוץ לעיר וללגום‬ ‫העולם בצורה שונה לחלוטין, כמעגל אדיר של‬ ‫מעט בורשט צונן. לאחר המנוחה קמו תושבי‬ ‫חיים, מליבתו ועד לשולי האטמוספירה שלו4.‬‫העיר להשקיף על מלאכתם ולהפתעתם הרבה‬ ‫לאחר שהבהרנו כי קיימת הגדרה לחוסן‬ ‫גילו כי העיר בנויה פעמיים. פעם אחת‬ ‫עירוני, וכי היא משפיעה על כל תחומי החיים‬ ‫במקומה המקורי עם לבנים חדשות ופעם‬ ‫של תושבי העיר, ננסה להגדיר את המרכיבים‬ ‫אחת בשדה הדרומי עם הלבנים המקוריות.‬ ‫של החוסן העירוני. על מנת לעשות זאת נבחן‬ ‫איזו מהערים היא עירם? בשער איזו עיר‬ ‫מתי עיר משנה את פניה וחודלת להיות העיר‬ ‫יקבעו את השלט "ברוכים הבאים לחלם"?‬ ‫שהתקיימה עד אותו רגע. לאחר שנבין מתי‬‫בעייתם של תושבי חלם אולי נראית משעשעת‬ ‫העיר משתנה ננסה להגדיר מהם המאפיינים‬ ‫אך בבסיסה עומדת שאלה עקרונית, מתי‬ ‫המביאים לאותו שינוי ומהם המאפיינים‬ ‫מפסיקה עיר להיות אותה העיר והופכת‬ ‫המונעים אותו.‬ ‫למשהו חדש לחלוטין?. מתי חוסנה של העיר‬ ‫1.1.1 נקודה קריטית בחוסן העירוני‬ ‫לא עמד לה, והיא הפסיקה להתקיים בצורתה‬ ‫המקורית והפכה למשהו חדש?‬ ‫לפני שנים לא רבות אי-שם במזרח אירופה,‬ ‫הייתה עיירה קטנה שנקראה חלם 5. לאחר‬ ‫לא ניתן לקבוע בדייקנות מתי עיר משתנה‬ ‫באופן מהותי, מהי אותה נקודה זמן מדוייקת,‬ ‫מכיוון שהיחס לשינוי איננו רק פיסי וחברתי‬ ‫ספריו של לאבלוק היוו את הבסיס לתוכנית‬ ‫4‬ ‫אלא גם תפיסה תרבותית של מהות השינוי.‬ ‫לחיפוש חיים על מאדים. היכולת לתאר כוכב‬ ‫כמערכת אחת מאפשרת להצביע על מקומות בהם‬ ‫דוגמה נפלאה לכך ניתן למצוא בספרו‬ ‫סביר שיתקיימו חיים.‬ ‫האוטוביוגרפי של דוגלאס אדאמס ‪Last‬‬ ‫הסיפור מבוסס על משל הספינה של תזאוס, ע"פ‬ ‫5‬ ‫פלוטרך.‬‫6‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  7. 7. ‫האקולוגית, כמו למשל יערנות קהילתית, ככלי‬ ‫‪ .)1990( Chance to See‬אדאמס הגיע‬‫לשיקום ההון הטבעי שנהרס בהוריקן קטרינה‬ ‫למקדש יפני ושוחח עם המדריך על משך‬ ‫או גינון קהילתי בתגובה לנזק הנגרם‬ ‫הזמן שהמבנה עומד:‬ ‫מחקלאות תעשייתית.‬ ‫‪"So it isnt the original building?" I had‬‬ ‫חוסן עירוני אינו שואף לנקודה יציבה אלא‬ ‫.‪asked my Japanese guide‬‬ ‫מתאפיים בגמישות וביכולת לקבל שינויים.‬ ‫,‪"But yes, of course it is," he insisted‬‬ ‫מדענים בתחום מציגים 3 גישות בסיסיות‬ ‫.‪rather surprised at my question‬‬ ‫המקנות למערכות חברתיות-אקולוגיות חוסן‬ ‫"?‪"But its burnt down‬‬ ‫בפני שינויים:‬ ‫".‪"Yes‬‬ ‫".‪"Twice‬‬ ‫1. כמו השינויים שהמערכ יכולה לספוג‬ ‫".‪"Many times‬‬ ‫ועדין להמשיך את התפקוד‬ ‫".‪"And rebuilt‬‬ ‫הפונקציונלי‬ ‫‪"Of course. It is an important and‬‬ ‫2. המידה שבה המערכת יכולה‬ ‫".‪historic building‬‬ ‫להתארגן לבד מחדש.‬ ‫".‪"With completely new materials‬‬ ‫3. היכולת לבנות ולהעלות את רמת‬ ‫".‪"But of course. It was burnt down‬‬ ‫הלמידה וההסתגלות‬ ‫"?‪"So how can it be the same building‬‬ ‫ישנם מספר פרמטרים אשר מרכיבים את‬ ‫".‪"It is always the same building‬‬ ‫ההגדרה של "חוסן" בהקשר האורבני:‬ ‫‪I had to admit to myself that this was in‬‬ ‫‪fact a perfectly rational point of view, it‬‬ ‫עוצמת השינוי/ ההפרעה : מאפיין זה מגדיר‬ ‫‪merely started from an unexpected‬‬ ‫את כמות השינוי שמתרחש בעיר. שינויים‬ ‫.‪premise‬‬ ‫קיצוניים ישפיעו יותר על חוסנה של העיר‬ ‫מאשר שינויים קטנים. אם אדם אחד עובר‬ ‫בשל ההבדלים המשמעותיים בין ערים,‬ ‫דירה לא תהיה לכך השפעה גדולה, אך אם‬ ‫תרבויות, ומקומות לא נוכל להגדיר מתי עיר‬ ‫אלף תושבים יעברו דירה ההשפעה על העיר‬ ‫מפסיקה להיות אותה עיר והופכת למשהו‬ ‫תגדל.‬ ‫אחר. למרות זאת נוכל להגדיר מספר‬ ‫מאפיינים עירוניים המגדירים את חוסנה של‬ ‫טווח ההשפעה: כמה אחוזים משטח העיר‬ ‫עיר. עיר שתעמוד במאפיינים אלו תהיה עיר‬ ‫מושפעים מהשינוי ובאיזה חלק של העיר הם‬ ‫חסינה, ועיר שלא תהיה עיר בסיכון גבוה יותר.‬ ‫נמצאים. אחוזים גבוהים של השפעה‬ ‫אין זה אומר שהעיר בהכרח תשתנה, אך‬ ‫המרוכזים במרכז העיר ישפיעו על חוסנה של‬ ‫הסבירות לכך גבוהה יותר.‬ ‫העיר יותר מאחוזים נמוכים, מבוזרים‬‫ומבודדים. אם אלף תושבים עוברים דירה והם‬ ‫מאפייני החוסן העירוני‬ ‫1.1.2‬ ‫כולם גרים ברחוב אחד במרכז העיר יש לכך‬ ‫חוסן עירוני (כפי שכבר הוסבר קודם) הוא‬ ‫השפעה גדולה יותר מאשר אלף תושבים‬ ‫היכולת של המערכת החברתית-אקולוגית‬ ‫המפוזרים בכל פרברי העיר הרחוקים.‬ ‫להתמודד עם הפרעות או שינויים הכוללים:‬ ‫ציר הזמן: משך הזמן שבו מתרחש השינוי.‬ ‫אסונות טבע, קונפליקטים אתיים ופוליטיים,‬‫שינוי המתרחש בפרק זמן קצר ישפיע יותר על‬ ‫פשעים, טרור ושינויים דמוגרפיים. היכולת של‬ ‫חוסן העיר משינוי הנמשך לאורך שנים רבות.‬ ‫המערכות להתמודד עם ההפרעות השונות‬ ‫אם אלף תושבים המתגוררים ברחוב אחד‬ ‫לאורך זמן זהו מימד חשוב בפיתוח בר קיימא‬ ‫עוזבים באותו שבוע ההשפעה תהיה גדולה‬ ‫(6002 ‪ .)K.Comfort‬חלק מהקניית החוסן‬ ‫תלויה בחיזוק הקהילות ורתימתן לפרקטיקה‬‫7‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  8. 8. ‫עוד שכבה משתנה הממפה תפוסה והתנהגות‬ ‫יותר מאשר אם אותם תושבים יעברו דירה‬ ‫במרחב.‬ ‫במשך עשר שנים.‬ ‫1.2.1 רשתות קבועות מישוריות‬ ‫ערים שמצליחות להתמודד עם שינויים גדולים‬ ‫בכל אחת מהקטגוריות, ולשמור על יציבות גם‬ ‫המפה הבסיסית המוכרת לכולם, מפת‬ ‫מול שינויים קטנים ותכופים, יהיו ערים‬ ‫הרחובות, מהווה דוגמה לצורת הרשת‬ ‫חסינות. קשה לקבוע מראש אלו ערים יצליחו‬ ‫הבסיסית, רשת קבועה מישורית (איור 7).‬ ‫להתמודד עם שינויים אלו ואילו לא, ולרוב‬ ‫רשת זו מתאפיינת ביחסים קבועים 6 בין‬ ‫רואים את הדברים רק במבחן התוצאה. אך‬ ‫הצמתים ובאפשרות לפרוס אותה למשטח‬ ‫יתכן וקישוריות גבוהה תוך עירונית יכולה‬ ‫אחד ללא חורים.‬ ‫להשפיע על יכולת ההתמודדות עם אירועים‬ ‫טראומטיים. בכדי לקבוע את רמת הקישוריות‬ ‫של העיר ניתן להשתמש ברשתות עירוניות.‬ ‫2.1 רשתות עירוניות‬ ‫העיר, אותו כרך הומה של רחובות, תשתיות,‬ ‫אנשים ובניינים, יכול להיות כאוטי ומבלבל.‬ ‫למזלנו כל מכשיר סלולארי מאכלס כיום מפות‬ ‫מקוונות העוזרות לנו להתמצא במרחב. אך‬ ‫איור 7:רשתות קבועות ומישוריות ( ‪Burt‬‬ ‫עם האוכל בא התיאבון, ומיפוי המרחב לא‬ ‫6691)‬ ‫נותר ברמת הרחובות. כיום ניתן למפות כמעט‬ ‫2.2.1 רשתות קבועות מרחביות‬ ‫כל מידע עירוני ואפליקציות רבות עוזרות לנו‬ ‫לנווט בין שכבות המידע השונות. שתי‬ ‫רשתות אלו מתארות יחסי גומלין בין צמתים‬ ‫אפליקציות בולטות במיוחד המקדמות את‬ ‫במרחב שלא ניתן לפרוס אותן למישור ללא‬ ‫התפתחות המיפוי העירוני הן ‪ GIS‬ו ‪Goggle‬‬ ‫חורים וללא הצטלבויות בין המקטעים‬ ‫‪. Maps‬‬ ‫המחברים אותן (איור 8). רשת המייצגת את‬ ‫הקשרים בין דירות שונות בעיר היא רשת‬ ‫מה משמעותן של אותן מפות? מהו המידע‬ ‫מרחבית, חלק מהאנשים קשורים בקשרי‬ ‫העומד מאחוריהן? רבות מהמפות הן בעצם‬ ‫ידידות וחלקם בקשרי משפחה. הרשת הזו‬ ‫רשת. רשת הינה מערכים מחזוריים רגולריים‬ ‫בשל מורכבותה הגדולה לא ניתנת לפריסה‬ ‫במרחב הדו והתלת מימדי (בורט, 6691). כל‬ ‫למישור בלי חורים וכפילויות.‬ ‫רשת מכילה סט כללים הקובעים אילו צמתים‬ ‫יחוברו בניהן וכיצד. אוסף הרשתות יוצר‬ ‫תמונה, השואפת, לייצג את המציאות בצורה‬ ‫מופשטת. הרשתות יכולות לייצג מבנים,‬ ‫שטחים פתוחים, כבישים, אך מפות ‪GIS‬‬ ‫יכולות לשמש גם למיפוי של התנהגויות‬ ‫אנושיות, כפי שלמשל ניתן לראות במחקר‬ ‫שנערך בערים אדינבורו ולובליאנה ( ‪Marusic‬‬ ‫1102). המחקר מתמקד במאפיינים של‬ ‫ארועים אפשריים בשטחים ציבוריים פתוחים,‬‫6 אומנם לעיתים משתנים סדרי התנועה, בצמתים,‬ ‫בייחוד פארקים וכיכרות, ע"י מיפוי ההתנהגות‬ ‫אך שינויים אלו הם שינויים קבועים, אין אפשרות‬ ‫האנושית באיזורים אלו. כך למעשה ניתן לקבל‬ ‫לכבישים המחברים בין צמתים להשתנות באופן‬ ‫דינמי לאורך שעות היממה.‬‫8‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  9. 9. ‫התנועה ע"פ שני פרמטרים עיקריים: סוג‬ ‫התנועה והתמשכותה.‬ ‫סוג התנועה:‬ ‫ניתן לתאר תנועה במרחב תוך התיחסות‬ ‫למערך צירים קרטזי ( ‪ )X,Y,Z‬בסיסי, כאשר‬ ‫כל תנועה מתייחסת לאחד הצירים לפחות.‬ ‫: שינוי מיקום‬ ‫תנועה קווית (לינארית)‬ ‫האובייקט מתבטא במשוואת ישר המחברת‬ ‫איור 8: רשתות קבועות מרחביות ( ‪Burt‬‬ ‫בין שתי נקודות.‬ ‫6691)‬‫: מיקום האובייקט בחלל‬ ‫תנועה סיבובית‬ ‫3.2.1 רשתות קינמטיות‬ ‫נשאר קבוע, האוריינטציה משתנה ע"י סיבוב‬ ‫סביב אחד מהצירים, או כמה מהם במקביל.‬ ‫רשתות קינמטיות, הן מישוריות והן מרחביות,‬ ‫מתאפיינות בשינוי הקשרים בין הצמתים,‬ ‫התמשכות התנועה:‬ ‫ולפעמים אף ביטול צמתים, כחלק מסט‬ ‫תנועה דיגיטלית: תנועה העוברת בין שני‬ ‫הכללים הבסיסי של הרשת (איור 8). דוגמה‬‫מצבי קיצון ללא מצבי ביניים ( ,‪Schumacher‬‬ ‫לרשתות כאלו הן רשתות חברתיות‬ ‫9002 .‪( )Scheffer et al‬איור 01). דוגמה‬ ‫באינטרנט. רשתות אלו משתנות ללא הפסקה,‬ ‫לכך ניתן לראות המצב הפתיחה של דלת.‬ ‫חברים מתחברים ומתנתקים מהאינטרנט‬ ‫ברגע שדלת נפתחה, ולו סדק צר, היא כבר‬ ‫ומאנשים ונוצרת תנועה בלתי פוסקת ברשת.‬ ‫איננה סגורה, ולכן מצבה יהיה פתוח או סגור.‬‫בדרך כלל בתנועה כזו מצב הקצה הוא מטרת‬ ‫התנועה.‬ ‫איור 01:סכמת תנועה דיגיטלית‬ ‫תנועה אנלוגית: תנועה רציפה. התנועה‬ ‫מתאפיינת במעבר חלק בין שני מצבים או‬ ‫יותר ( .‪Schumacher, Scheffer et al‬‬ ‫9002) (איור 11). רפפות העוקבות אחרי‬ ‫תנועת השמש בכדי להצל על מבנה נעות בין‬ ‫שני מצבי קיצון אך התנועה הינה המשכית‬ ‫וחלקה כאשר כל נקודה בתנועה זו בעלת‬ ‫חשיבות שווה לשאר הנקודות. בתנועה זו‬ ‫איור 9: רשתות קינמטיות (3891 ‪)Kent‬‬ ‫בדרך כלל חשובה התנועה עצמה ולא‬ ‫המצבים שהונים בניהם היא מתרחשת.‬ ‫1.3.2.1 תנועה ברשתות קינמטיות‬ ‫תנועה היא שינוי מצבו של אובייקט במרחב‬ ‫הפיזי או הוירטואלי ( ,‪Schumacher‬‬ ‫9002 .‪)Scheffer et al‬ניתן לקטלג את‬‫9‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  10. 10. ‫מתחילה להיפרם. באופן דומה עיר בעלת‬‫רשתות קינמטיות תוכל להגיב באופן טוב יותר‬ ‫איור 11:סכמת תנועה אנלוגית‬ ‫לשינויים מכיוון שהיא שניתן יהיה להשתמש‬ ‫ביכולות הדינמיות של כל רשת בכדי לפצות‬ ‫בארכיטקטורה ניתן לשייך את התנועה‬ ‫על פגמים או חוסרים שנוצרו עקב השינוי.‬ ‫לאלמנטים מבניים ואז משמעות התנועה‬ ‫תהיה שינוי באלמנט עצמו כגון מבנים‬ ‫דוגמה לכך ניתן לראות במערכת התחבורה‬ ‫מתקפלים או תגובות לטמפרטורה אנשים‬ ‫בארץ. כאשר כביש נחסם ניתן לנסוע בדרכים‬ ‫וכדו. בנוסף לכך ניתן לשייך את התנועה‬ ‫חלופיות עד שהתקלה בכביש החסום תפטר.‬ ‫לרשתות וירטואליות המתארות את עיר או‬ ‫ככל שהכביש שנחסם ראשי יותר העומס על‬ ‫מבנה, תנועה ברשת כזו מתארת שינוי‬‫שאר המערכת יגדל, אך אפילו אם כביש החוף‬ ‫ביחסים בין אלמנטים שונים אך אינה מתארת‬ ‫יחסם, עדיין יהיו מספיק דרכים חלופיות בכדי‬ ‫בהכרח תנועה פיזית של אובייקט במרחב. את‬ ‫לאפשר לכל האנשים להגיע למחוז חפצם.‬ ‫יכולת התנועה של אובייקט, ממשי או‬ ‫במרך הרכבות, לעומת זאת, אין המצב כך,‬ ‫וירטואלי, ניתן ליצג ע"י שימוש בדרגות חופש.‬ ‫וראינו זאת פעמים רבות בתקופה האחרונה.‬ ‫כל דרגת חופש מייצגת אפשרות של גוף‬ ‫מערך הרכבות קטן מכדי להכיל את כל‬ ‫לתנועה אחת, בלתי תלויה בתנועות אחרות.‬ ‫התנועה עליו וכך נוצרים באופן קבוע עיקובים‬ ‫גיאומטריה מגבילה דרגות חופש. ככל‬ ‫ושיבושים קשים.‬ ‫שאובייקט פחות מקובע הוא יכול לנוע ביותר‬ ‫היכולת לתאר את המצב הקיים בעיר בעזרת‬ ‫כיוונים ודרגות החופש שלו יגדלו.במישור ניתן‬ ‫רשתות מישוריות או מרחביות קבועות או‬ ‫למנות שלוש דרגות חופש לכל גוף ובמרחב‬ ‫קינמטיות, היא השלב הראשון בדרך לעיר‬ ‫מקסימום 6 (3 הזזות ו3 סיבובים) (איור 21).‬ ‫חסינה יותר. לאחר שנוכל לתאר את מערך‬ ‫הרשתות השונות בעיר ולהגדירן בצורה‬ ‫מיטבית, נוכל לבחון אילו ערים מתפקדות‬‫בצורה טובה יותר. כך נוכל ללמוד אילו רשתות‬ ‫טובות יותר לעיר. מכאן נסללת הדרך לשיפור‬ ‫ערים קיימות, או אפילו תכנון חדשות, כך‬ ‫איור 21: דיאגרת דרגות חופש‬ ‫שהרישות העירוני יעלה בקנה אחד עם‬ ‫הממצאים מהשלבים הקודמים.‬ ‫3.1 הקשר שבין רשתות לחוסן‬ ‫כפי שהראנו לעיל (סעיף 1.1) הגדרת החוסן‬ ‫העירוני מתייחסת ליכולת של עיר לשמור על‬ ‫המארג הקיים בלי להתארגן מחדש סביב‬ ‫מבנים ותפקודים גם לאחר "טראומות".‬ ‫למעשה ניתן לתאר הגדרה זו תוך שימוש‬ ‫במונחים מתחום הרשתות. החוסן העירוני‬ ‫הוא היכולת של עיר לשמור על מערכות‬ ‫היחסים בתוך הרשתות ובין הרשתות‬ ‫המתארות אותה לנוכח שינויים קבועים או‬ ‫זמניים.‬ ‫עיר בעלת רשתות מקבילות היכולות להחליף‬ ‫אחת את השנייה תהיה יותר חסינה מעיר‬ ‫בעלת רשת אחת שבמקרה של "קרע במארג"‬‫01‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  11. 11. ‫(איור 41) שישומם יסיט את העיר ממסלול‬ ‫2 . תקדימים‬ ‫הצריכה הקיים למסלול עמיד ובר קיימא:‬ ‫1.2 ‪Henna, Finland‬‬ ‫היכולת לספוג שינויים גלובליים- הקטנת‬ ‫כיום, כאשר למעלה מ-%05 מאוכלוסיית‬ ‫טביעת הרגל האקולוגית.‬ ‫העולם מתגוררת בערים (‪,)2007 WWF‬‬ ‫היכולת לספוג שינויים מקומיים- הגדלת‬ ‫מהווים המוקדים העירוניים את המערכות‬ ‫הגמישות העירונית והמבנית.‬ ‫הארכיטקטוניות החשובות. אפילו בפינלנד‬ ‫הנחשבת מדינה מפותחת, האוכלוסיה‬ ‫ממשיכה להתכנס לתוך הערים (איור 31).‬ ‫התכנון הנוכחי של העיר לא כולל בתוכו את כל‬ ‫משאבי העיר, כך נוצר מצב שבעוד האוכלוסיה‬ ‫מתכנסת לעיר- השטח הנצרך לתמיכה בעיר‬ ‫גדל. הפרוייקט שתוכנן ע"י מרקו מיגליורנזי‬ ‫מתכנן ערים מהמרכז ל"חוסן עירוני"‬ ‫בשטוקהולם בשיתוף משרד אדריכלים גרמני‬ ‫איור 41: אלמנטים לחסינות עירונית, העיר‬ ‫‪ N2M‬מנסה להגדיר את יחסי הגומלין עיר-‬‫האנה,פינלנד מתוך ( ‪Applegath, Arney et‬‬ ‫בניין-סביבה בפינלנד על רקע ההיסטוריה‬ ‫9002 .‪)al‬‬ ‫העירונית תוך ניסיון לעמוד באתגרי העתיד.‬ ‫בכדי לתת מענה לצרכים המשתנים של העיר‬‫כחלק מניתוח המצב הקיים כיום בערים, ומה‬ ‫מציע הפרוייקט, כמקרה בוחן של תכנון בעיר‬ ‫מעצב אותן גילו המתכננים כי ערים גדולות‬ ‫האנה, יצירת אינטראקציות חברתיות-‬ ‫כיום מושכות השקעות ועסקים מהפריפריה‬ ‫אקולוגיות שיאפשרו התמודדות דינמית עם‬ ‫אל הליבה. העיר הקומפקטית הופכת לגוש‬ ‫שינויים אורבניים.‬ ‫עירוני גדול המורכב ברובו מרקמה פרברית,‬‫תהליך הידוע בכינויו "זחילה עירונית". עיירות‬ ‫וערים בינוניות הממוקמות בתוך השדה‬ ‫המגנטי של הערים הגדולות מאבדות‬ ‫אוכלוסיה ומוקדים כלכליים ומשיכתם יורדת‬ ‫אף יותר, וכך העיר גדלה ממידה מדיום‬ ‫לאקסטרה לארג החקלאות הכפרית הופכת‬ ‫לזניחה באספקת מזון. כפועל יוצא שטחי‬ ‫איור 31: הצעה לעיר חסינה, העיר‬ ‫חקלאות מומרים לאיזורי מגורים וכך נגררות‬ ‫האנה,פינלנד מתוך ( ‪Applegath, Arney et‬‬‫הערים הגדולות, והארצות כולן, להיות תלויות‬ ‫9002 .‪)al‬‬ ‫בשרשרת המזון העולמית.‬ ‫הפרוייקט מניח כי לא ניתן לנבא את העתיד,‬ ‫בכדי להימנע ממצב זה הציבו המתכננים‬ ‫אך ניתן בהתבסס על הידע המדעי שיש לנו‬‫לעצמם מטרה לחשוב מחדש על ההתפתחות‬ ‫כיום להגדיר עקרונות שיאפשרו התמודדות‬‫העירונית ועל ריסון השדה המגנטי של הערים‬ ‫עם שינויים שונים. וכך נוצרת תוכנית שאיננה‬ ‫הגדולות ויצירת איזון בין 3 קטגוריות שונות:‬ ‫סטטית אלא אוסף של כלים ושיטות‬‫העיר, העיירה, הכפר (המגה עיר, העיר והעיר‬ ‫המתגבשים לאסטרטגיה תכנונית בת קיימא.‬‫הכפרית). לשם כך הגדירו המתכננים ארבעה‬ ‫למעשה הגדירו המתכננים שני אלמנטים‬ ‫מוטיבים עיקריים שהאינטראקציות השונות‬ ‫עיקריים לחוסן עירוני: גלובליים ולוקאלים‬ ‫בניהם יאפשרו התפתחות של עיר חסינה:‬‫11‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  12. 12. ‫הבנויה מורכבת ממבנים בודדים אשר‬ ‫רשתות מימשל, דינמיקה חברתית, זרימה‬ ‫מתנהגים כסוג של מיקרו קוסמוס ומאפשרים‬ ‫מחזורית והסביבה הבנויה (איור 51).‬ ‫גמישות ע"י החלפת תפקודים.‬‫בכדי לממש תהליך תכנון פרמטרי דינמי כזה,‬ ‫יש למצוא מבנה גמיש שיהווה את יחידת‬ ‫הבסיס לרקמה עירונית, שיוכל לקבל איכויות‬ ‫ופרוגרמה אך יחד עם זאת להיות די גמיש‬ ‫לקבל שינוי בעת הצורך(איור 61).‬ ‫איור 51: מרכיבי העיר החסינה ( ,‪Applegath‬‬ ‫9002 .‪)Arney et al‬‬ ‫איור 61: יחידות הבסיס של הרקמה‬ ‫רשתות ממשלתיות - שלטון עירוני מוצלח‬ ‫העירונית. מתוך תקדים העיר האנה,פינלנד‬ ‫בראש ובראשונה מרחיב את הטיפול בקהילות‬ ‫מתוך (9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬ ‫עירוניות ויוצר אפשרות להתאגדויות של‬ ‫קבוצות אינטרסים קטנות בכדי לחלוק ידע‬‫התכנון החדש מתבסס על יצירת שתי רשתות‬ ‫ולבטא רצונות. העצמה חברתית של תושבי‬‫מקבילות, כל אחת מהן מאפשרת קונפיגורציה‬ ‫העיר היא הבסיס לארגון עצמי של העיר ובכך‬ ‫אורבנית שונה. כל אחת מהרשתות הללו‬ ‫להתמודד עם שינויים בלתי צפויים.‬ ‫מכילה שתי שכבות עיקריות: שכבת החללים‬ ‫ושכבת הבניינים (איור 71). מכיוון שהמטרה‬ ‫דינמיקה קבוצתית - קהילות בעלות רשתות‬ ‫היא גמישות מרבית על-מנת לאפשר שינויים‬ ‫חברתיות צפופות הן בעלות יכולת טובה יותר‬ ‫מהותיים התשתיות ממוקמות בשולי שכבת‬ ‫להגיב ולהסתגל לשינויים בסביבתם הקרובה.‬ ‫החללים.‬ ‫לכן עידוד התושבים להתנהג כקהילות הוא‬ ‫קריטי בכדי להבטיח חוסן עירוני. שיפור חיי‬ ‫קהילה, הקטנת הפערים הכלכליים ואספקה‬ ‫של אינטרקציות מגבשות חיוניים ליצירת‬ ‫תחושת קהילתיות. לכן, תחושת שייכות‬ ‫לסביבה כלשהי, מעוררת את חוש האחריות‬ ‫ההדדית המחזקת את החוסן בפני זעזועים.‬ ‫זרימה מחזורית - ייצור מול צריכה. שני‬ ‫הזרמים העיקריים במערכת עירונית,‬ ‫המסוגלים לייצר חיוניות חברתית מבלי לפגוע‬ ‫במערכות האקולוגיות.‬ ‫איור 71:מעבר בין גרידים עירוניים . מתוך‬ ‫תקדים העיר האנה,פינלנד מתוך‬ ‫סביבה בנויה - טיפולוגיות הבניה המרכיבות‬ ‫(9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬ ‫את הרקמה האורבנית. ריבוי של יחסים‬ ‫מרחביים המייצרים דרישות שונות. הסביבה‬‫21‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  13. 13. ‫אחד המאמרים המעניינים בנושא הרישות‬ ‫המעבר בין שני הגרידים מאפשר לחללים‬ ‫העירוני מתעסק דווקא בחינוך. דר אניגו‬ ‫העירוניים לשמש למגוון תפקודים במהלך‬ ‫מתיו מאוניברסיטת שיקגו הציע דרך חדשה‬ ‫חייהם וזאת בלי הצורך להרוס תשתיות או‬ ‫להקניית ידע לילדים המבוססת על שימוש‬ ‫לשנות בצורה דרסטית את המרחב (איור 81).‬ ‫בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות במרחב‬ ‫היכולת להמיר בניינים ושטחים ציבוריים‬ ‫העירוני (0102 ‪.)Mathew‬‬ ‫ממצב אחד למשנהו מאפשרת תאים‬ ‫העירוניים הפיכות של %001. הרקמה‬ ‫בעבר חברויות היו נוצרות על בסיס קרבה‬ ‫האורבנית יכולה כעת להגיב לגירויים פנימיים‬‫פיסית, אנשים היו חברים של השכנים שלהם,‬ ‫וחיצוניים.‬ ‫של ההורים של הילדים בגן או של עמיתים‬ ‫לעבודה. עם התפתחות התקשורת החלו‬ ‫להתפתח קהילות מבוססות עניין, אנשים יצרו‬ ‫קשר באמצעות האינטרנט וביססו חברות‬ ‫וקהילה שלעיתים הובילו מאוחר יותר גם‬ ‫למפגשים פיסיים (איור 91). אחת הדוגמאות‬ ‫הבולטות לקהילות כאלו הם אתרי ההיכרויות‬ ‫באינטרנט. באתרים אלו נמצאות קהילות‬‫גדולות של אנשים המתכתבים אחד עם השני‬ ‫וזאת מתוך מטרה שהקשר הוירטואלי יוביל‬ ‫בסופו של דבר גם לקשר פיזי.‬ ‫איור 81: גמישות הפרוגרמה העירונית . מתוך‬ ‫תקדים העיר האנה,פינלנד מתוך‬ ‫(9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬ ‫היכולת הזו נתמכת בתכנון של מערך מבנים‬ ‫היכולים לשנות תפקודים גם הם, וכך חצר‬ ‫פרטית המוקפת בניינים יכולה להפוך למרכז‬ ‫מסחרי שכונתי המוקף במשרדים או לכיכר‬ ‫ציבורית המוקפת במוזיאונים ומבני ציבור, וכל‬ ‫איור 91:קהילות פיסיות ווירטואליות‬ ‫זאת תוך שימוש בגריד העירוני ובגריד‬ ‫(0102 ‪.)Mathew‬‬ ‫הקונסטרוקטיבי הקיימים.‬ ‫כיום מערכת החינוך מבוססת על הקניית ידע‬ ‫כתוצאה מכך מתקבלת רקמה עירונית‬ ‫נרחבת במגוון נושים למספר גדול של‬ ‫המאפשרת למרחב העירוני לשמור על‬ ‫תלמידים. במסגרת זו כל התלמידים מקבלים‬ ‫התשתיות החשובות בנקודות מפתח, ולשנות‬‫מערכת רחבה מאוד של ידע, אך יתכן וידע זה‬ ‫את תפקוד העיר לאורך הזמן, תוך הקטנת‬ ‫לא יהיה רלוונטי עבור התלמיד. לעומת זאת‬ ‫טביעת הרגל האקולוגית והגדלת הגמישות.‬ ‫ישנה דרך נוספת, המאפיינת בעיקר בי"ס‬ ‫2.2 ‪Anijo Mathew‬‬ ‫מקצועיים, בהם קבוצות קטנות של תלמידים‬ ‫מידע בנושא ספציפי המותאם להם אישית.‬‫31‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  14. 14. ‫עם המידע הרלוונטי עבורו בכל מקום, בין אם‬ ‫המודל אותו מציע מתיוס מבוסס על מעבר‬ ‫הוא תלמיד בית-ספר הלומד מתמטיקה‬ ‫מחברה המבוססת על צריכת ידע לחברה‬ ‫באמצעות שיטוט בעיר, ובין אם זה קשיש‬ ‫המבוססת על יצור ידע, מחברה הקוראת‬ ‫העושה טיול שורשים לזכרונות ילדותו.‬ ‫ספרים לחברה הכותבת בלוגים. אחד הכלים‬ ‫הבסיסיים של שיטה זו היא מערכת התקשורת‬ ‫3.2 ניו-יורק- דוגמה לעיר בעלת חוסן גבוה‬ ‫הסלולרית. מערכת זו מאפשרת להתכתב עם‬ ‫בשעה 03:9 ב11 בספטמבר 1002 החלה‬ ‫המרחב הוירטואלי בזמן אמת תוך ציון‬ ‫מתקפת הטרור הגדולה ביותר שהעולם‬ ‫המיקום הפיזי המדויק באמצעות ‪.GPS‬‬ ‫המערבי ידע. קבוצת טרוריסטים מארגון אל‬ ‫טכנולוגיה זו מאפשרת למעשה את המעבר‬ ‫קעידה חטפו 4 מטוסי נוסעים גדולים. שניים‬ ‫מהשאלה "מה איתך?" לשאלה "היכן אתה?"‬ ‫מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים, במרכז‬ ‫לא עוד נקודת ציון אחת מקובעת, אלא נקודות‬ ‫הסחר העולמי וגרמו לקריסתם. מטוס נוסף‬ ‫ציון משתנות המאפשרות דינמיקה חברתית‬ ‫רוסק אל תוך הפנטגון והחריב את אחד‬ ‫במרחב.‬ ‫מאגפיו ואילו המטוס הרביעי יועד להתרסק‬ ‫לפי תפיסתו של מתיו המרחב מורכב משני‬‫בבית הלבן, אך לבסוף התרסק באיזור חקלאי‬ ‫חלקים מרכזיים: חלל- המערכת הפיסית בה‬ ‫בפנסילבניה לאחר שהחטופים נאבקו עם‬ ‫מתרחשות אינטראקציות. והמקום- אוסף‬‫חוטפיהם. במתקפה זו נרצחו 8992 בני אדם.‬ ‫החוויות האישיות מאותה מערכת פיסית.‬ ‫כוחות חילוץ והצלה רבים עבדו חודשים בפינוי‬ ‫הטכנולוגיה מאפשרת לשלב את ההגדרות‬ ‫וחיפוש אחר נעדרים. ואילו העיר ניו יורק‬ ‫הללו ולהלביש על המציאות הפיסית את‬ ‫נותרה פצועה ומדממת .הרבה פסימיות‬ ‫המציאות החוויתית האישית על ידי יצירה של‬ ‫אופפה את העיר לאחר מאורע זה וחששות,‬ ‫רשת מידע חברתית המבוססת על החוויות‬ ‫האם ניו יורק תהפוך לעיר מבצר ובכך תשנה‬ ‫האישיות במקום (איור 02). וכך, העיר הופכת‬ ‫את כל מהותה? האם אחוזי האבטלה יגדלו‬ ‫למפה מלאה בנקודות ציון, חלקן קבועות‬ ‫פלאים ובכך חלק ניכר מתושבי העיר יחו‬ ‫וחלקן משתנות, עם מערכות קשרים בניהן,‬ ‫בעוני?האם זוהי פגיעה אנושה בתיירות?‬ ‫המאפשרות חלוקה של החוויות האישיות עם‬‫האם הכלכלה תצליח להתאושש אחרי מאורע‬ ‫הסביבה תוך כדי שיטוט פיזי בעיר.‬ ‫שכזה?‬ ‫לאחר שנים ספורות ניתן להביט אחורה ולומר‬ ‫כי היו אלו חששות שווא. בעזרת עבודה קשה‬ ‫ועבודות שיקום נרחבות בתחומים שונים ניו‬ ‫יורק הצליחה רשמית להתאושש מאירועי‬ ‫ה11/9 ובכך הראתה רמת חוסן גבוהה.‬ ‫איור 02: רשת חברתית חווייתית ( ‪Mathew‬‬ ‫0102).‬ ‫בצורה זו המציאות הפיסית מגובה ע"י מציאות‬ ‫וירטואלית שתעשיר את המשתמש בזמן אמת‬‫41‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  15. 15. ‫ידוע כי ניו אורלינס חשופה לפגעי הסביבה.‬ ‫העיר ממוקמת מתחת למפלס הים על גבי‬ ‫אדמת סחף שוקעת וגובלת בנהר המיסיסיפי‬ ‫ובאגם הפונטהרטיין. העיר חשופה למפרץ‬ ‫מקסימקו ובלהוריקנים העלולים להגיע מכיוון‬ ‫זה.בשנות ה03-02 של המאה הקודמת‬‫נבנתה מערכת מורכבת של סכרים ומשאבות‬‫שהיו אמורים למנוע הצפות ולהגן מפני סערות‬‫בדרגה של עד 3 בסולם של 5. לאורך השנים‬ ‫העיר המשיכה לשקוע באיטיות, כאשר‬ ‫הסכרים שנבנו על גדות המיסיסיפי מנעו‬‫הצטברות של אדמת סחף שיכלה ליצור תלים‬ ‫איור 12: אתר הגראונד זירו,תהליך‬ ‫של הגנה לעיר וכך נוצר האפקט ההפוך.‬ ‫ההתאוששות, מתוך:‬ ‫לאורך שנים ביקשה העיר תמיכה כספית מן‬ ‫-‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L‬‬ ‫הממשלה לתחזוק ושדרוג הסכרים‬ ‫‪3775338,00.html‬‬ ‫והמשאבות אך נושא זה נדחה משנה לשנה‬ ‫מסדר היום עד לאסון הגדול. הוריקן קטרינה‬ ‫4.2 הוריקן קטרינה בניו אורלינס- דוגמה לעיר‬ ‫נחשב לאסון טבע שאינו בשליטת בני אדם,‬ ‫בעלת חוסן עירוני ירוד‬ ‫אך התכנון הקלוקל של החסינות של העיר‬ ‫ההוריקן בניו אורלינס חשף את המצב הפגיע‬ ‫היה כן בשליטתם. ניו אורלינס שהיתה בעבר‬ ‫שבו היתה נתונה העיר מכמה בחינות: מצב‬ ‫עיר נמל משגשגת איבדה לאורך העשורים‬ ‫הסביבה הפיסית, תשתיות ישנות, כלכלה‬ ‫האחרונים ממעמדה הכלכלי, בעקבות‬ ‫דועכת ומבנה חברתי מתפורר.( ‪K.Comfort‬‬ ‫החלשות ענף הדלק בלואיזינה. האבטלה‬ ‫6002). ההוריקן היה הטריגר אך ההרס‬ ‫עלתה וכ%52 מתושבי העיר נמצאו חיים‬ ‫הנרחב העיד על עיר חסרת חוסן. המצב הזה‬‫מתחת לקו העוני. רובם חסרי אמצעים ויכולת‬ ‫לא ייחודי לניו אורלינס והוא יכול לקרות בערים‬ ‫לעזוב את העיר ולהתפנות בעת הצורך. גם‬ ‫רבות הן בארה"ב והן בעולם.האתגר של ערים‬ ‫חיי הקהילה הלכו והתפוררו. כל אלה הביאו‬ ‫הוא לייצר תשתית חסינה, פיסית וחברתית,‬ ‫לתוצאות הטרגיות שנתגלו לאחר האסון: כ‬ ‫אשר תהיינה מסוגלת להתמודד עם הסיכונים‬ ‫0031 הרוגים, 5.1 מיליון תושבים מפונים‬ ‫האפשריים למקום, בכך שהנזק מאירועים‬ ‫מבתיהם, 000,06 מיליון בתים הרוסים (איור‬ ‫ושינויים קיצוניים ומשמעותיים יצטמצם‬ ‫22). הנזק נערך ביותר מ002 ביליון דולר.‬ ‫למקסימום והשיקום יהיה מהיר.‬ ‫במקרה הזה שיקום העיר תלוי בתמיכה‬ ‫הממשלתית, לעיר כיישות עצמאית אין סיכוי‬ ‫מקרה של הרס מוחלט של עיר כפי שקרה בניו‬ ‫להשתקם לבד.זוהי דוגמה מובהקת לכשלון‬ ‫יורלינס ב 92 לאוגוסט 5002 הוא מקרה די‬ ‫של חוסן עירוני.‬ ‫נדיר. אפילו ברעידת אדמה בסן פרנציסקו‬ ‫ב6091 איזורים שלמים בעיר נותרו ללא פגע‬ ‫כמו גם בשריפה הגדולה בשיקגו שאירעה‬ ‫ב1781.לעומתם ההרס בניו אורלינס שיתק‬ ‫את כל העיר, פגיעה בשירתים, תקשורת,‬ ‫חשמל, גז, תחבורה למשך שבועות. הפתרון‬ ‫היחידי שניתן לניצולים היה פינוי מהמקום.‬‫51‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  16. 16. ‫איור 22: ניו אורלינס לאחר ההוריקן. מתוך:‬‫61‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  17. 17. ‫3 . שאלות מחקר-‬ ‫נושא של רשתות מורפולוגיות ככלי ליצירת‬ ‫עיר חסינה מעלה שאלות רבות, על חלקן‬ ‫עבודה זה תנסה לענות.‬ ‫שאלות עיקריות:‬ ‫כיצד יכולה סביבה מעשה ידי אדם להתאים‬ ‫את עצמה לשינויים הנדרשים מעיר בת‬ ‫קיימא?‬ ‫האם ניתן לשפר את חוסנה של עיר קיימת?‬ ‫האם ניתן לתכנן חוסן עירוני?‬ ‫שאלות משניות:‬ ‫מתי עיר מפסיקה להיות עיר?‬ ‫האם ניתן לכמת את חוסן העירוני?‬ ‫מה הקשר בין חוסן לגמישות?‬ ‫מהי התאוששות עירונית?‬ ‫עם איזו עוצמה של שינויים העיר צריכה‬ ‫להתמודד בכדי להיחשב חסינה?‬ ‫מהן יחסי הגומלין בין מערכת טבעית‬ ‫לאורבנית ההופכים את שניהם ל"חסונות"?‬ ‫האם קיים "חוסן" ברמת המבנה הבודד?‬ ‫האם ישובים לא עירוניים יכולים להוות יחידה‬ ‫בעלת חוסן עירוני?‬‫71‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  18. 18. ‫העיר התחתית בחיפה (נספחים א-ה). נכון‬ ‫4 . מקרה בוחן- העיר חיפה‬ ‫להיום אין במערכת זו מידע מלא על כל‬ ‫כמקרה בוחן בחרנו להתמקד באיזור העיר‬ ‫האספקטים של העיר חיפה, ובמיוחד לא של‬ ‫התחתית בחיפה,אשר מהווה דוגמה לאיזור‬ ‫האספקטים החברתיים ומערכת התקשורת‬ ‫אשר עבר טלטלות רבות בעשורים האחרונים‬ ‫הפרטית בעיר.‬ ‫והוכח כבעל חוסן.‬ ‫לאחר שהופקו מפות ממערכת ה‪ GIS‬הומרו‬ ‫העיר חיפה היא עיר מעורבת השוכנת מצד‬‫מפות אלו לרשתות עירוניות. התהליך התבצע‬ ‫אחד על הר ומצד שני על חוף ומרכזו של‬ ‫ע"י הגדרה של צמתים, סימונן, וסימון‬ ‫המטרופולין הצפוני בישראל. כמו כל עיר‬‫הקשרים הקיימים בין הצמתים השונות, על פי‬ ‫אחרת בישראל, שום דבר לא פשוט בה. בנייה‬ ‫ההגדרות של יציאת רשת מורפולוגית ( ‪Burt‬‬ ‫חדשה וישנה, עדות ולאומים, סטודנטים‬ ‫6691). לדוגמה: מפת הרחובות הופקה‬ ‫ופועלים דרים בה בכפיפה אחת. כיצד נראית‬ ‫מהמערכת (איור 32). כל הצמתים סומנו‬ ‫חיפה אם נפשיט אותה מעדייה ונשאיר רק את‬ ‫כצמתים של הרשת, והרחובות עצמם סומנו‬ ‫העקרונות, רק את הרשתות המרכיבות‬ ‫כקשרים בין הצמתים (איור 42). לאחר סימון‬ ‫אותה?‬ ‫הרשת התקבלה רשת עצמאית מופשטת‬ ‫המתארת את הרחובות באזור (איור 52).‬ ‫פירוק העיר לשכבות המרכיבות אותה ככלי‬ ‫תכנוני אינו חדש. כבר בשנות ה 06 התפרסמה‬ ‫הגישה הקונסייאנית בבנוי ערים (0102 ‪,)Gu‬‬ ‫אשר הציעה חלוקה של המרקם האורבני ל3‬ ‫שכבות עיקריות:‬ ‫1. תוכנית הקרקע הכוללת את קווי‬ ‫המתאר של המבנים, רחובות,‬ ‫כבישים,צמחיה, חלקות. תוכנית‬ ‫קומת הקרקע מהווה את המסגרת‬ ‫המורפולוגית.‬ ‫2. מרקם המבנים‬ ‫3. שימושי קרקע‬ ‫לכל שכבה יש דרגת ייציבות שונה. כאשר‬‫איור 32: מפת רחובות העיר התחתית חיפה,‬ ‫קומת הקרקע היא הכי יציבה כלומר הכי‬ ‫מתוך מערכת ‪ GIS‬של עיריית חיפה‬ ‫חסינה בפני שינויים ואילו השכבה השלישית‬ ‫של שימושי הקרקע היא הכי גמישה והכי‬ ‫פחות חסינה לשינויים. רעיונות אלו מיושמים‬ ‫בתכנון העירוני בשלושת העשורים האחרונים‬ ‫והם אשר היוו את הבסיס לפיתוח כלי ה ‪GIS‬‬ ‫המוכר לנו כיום.‬ ‫1.4 שכבות קיימות- מפוי ‪GIS‬‬ ‫מערכת ה‪ GIS‬של עריית חיפה מאפשרת‬ ‫גישה מלאה למידע רב שהצטבר במהלך‬ ‫השנים, מידע זה מאפשר ניתוח של העיר‬ ‫ברמות שונות. עבודה זו מתמקדת באיזור‬‫81‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  19. 19. ‫מוקד הינה הנקודה המחברת מספר רשתות‬ ‫איור 42: סימון של רשת מורפולוגית כל גבי‬ ‫(6691 ‪ .)Burt‬כל צומת אחרת ברשת ניתנת‬ ‫מפת הרחובות‬ ‫לאפיון ע"י מספר הצמתים הקטן ביותר שיש‬ ‫לעבור בכדי להגיע למוקד. כאשר המערכת‬ ‫מורכבת מרשת אחת בלבד או ממספר‬ ‫רשתות לא מחוברות, ניתן לקבוע כללים‬ ‫תכנוניים למציאת מוקדי הרשת. ברשת‬ ‫המתארת מערכת עירונית מוקדים אלו יהיו‬ ‫חופפים למוקדים העירוניים. תחנת כוח,‬ ‫לדוגמה, תהייה מוקד ברשת המתארת את‬ ‫מערכת החשמל העירונית. הטיימס סקוור‬ ‫(‪ )Times Square‬מהווה מוקד ברשת‬ ‫המתארת את מערכת הכבישים של ניו-יורק.‬ ‫2.2.4 רשת קבועה/ קינמטית‬ ‫כפי שהזכרנו לעיל רשתות עירוניות יכולות‬ ‫איור 52: רשת הרחובות של בעיר התחתית‬ ‫להיות קבועות או קינמטיות. רוב הרשתות‬ ‫באופן דומה נבנו רשתות נוספות (נספחים ו-ז)‬ ‫העירוניות כיום, בשל אופיה של‬ ‫של האזור והופרדו מהמפה הקיימת (נספחים‬ ‫הארכיטקטורה העכשווית, הינן קבועות.‬ ‫ח-ט). בנוסף לכך מופתה התחבורה הציבורית‬ ‫המבנה העירוני איננו מסוגל להכיל שינויים‬ ‫באזור באופן עצמאי ע"י בדיקת התחנות‬ ‫בזמן אמת. יחד עם זאת ישנן מערכות היום‬ ‫השונות והקווים העוברים בהם (נספחים י-יא).‬ ‫שמסוגלות להכיל שינויים מסויימים גם‬ ‫במרחב הממשי ובמיוחד במרחב הוירטואלי.‬ ‫המשמעות של רשת קינמטית המתארת‬ ‫2.4 מאפינים של הרשתות הקיימות‬ ‫מציאות עירונית הוא בשינוי המרחק‬ ‫מהמוקדים (3891 ‪ ,)Kent‬בין אם ע"י הוספת‬ ‫לא ניתן לקבוע מאפיינים אחידים לכל‬ ‫מקטעים ובין אם ע"י איחוד צמתים. היכולת‬ ‫הרשתות הקיימות בשל ההבדלים‬ ‫לאחד צמתים או להרחיק בניהן מאפשר‬ ‫המשמעותיים שישנם ביניהם. דבר אחד עולה‬ ‫לשנות את הזרימה ברשת בין הצמתים‬ ‫מהרשתות הקיימות בבירור, הן דלות. כל‬ ‫השונות ובכך לנתב את העיר בצורה שונה.‬ ‫פגיעה קטנה באחד הקשרים מנתק חלקים‬‫אם נבחן, לדוגמה, רשת חשמל עירונית: רשת‬ ‫משמעותיים ברשת. חסימה של כביש תיצור‬ ‫קבועה תאפשר לכל צרכן גישה לתחנת כוח‬ ‫עומסי תנועה כבדים באזור (מספיק להאזין‬ ‫(או תחנת ממסר) אחת וכאשר תהיה תקלה‬ ‫לדיווחי התנועה ברדיו ולהבין עד כמה שכיחים‬ ‫הצרכן יחווה הפסקת חשמל. רשת קינמטית‬ ‫האירועים הללו באיזור חיפה בכלל ובאיזור‬‫באותה עיר תאפשר במקרה של תקלה להסיט‬ ‫העיר התחתית בפרט). מערכת הביוב כפי‬‫חלק מהצמתים ובכך לקשור את הצרכן מחדש‬ ‫שהיא מופיעה במערכת ה‪ GIS‬הייתה‬ ‫לתחנות כוח אחרות.‬ ‫מצחיקה אם לא היה מדובר בעיר בה‬ ‫מתגוררים מאות אלפי בני-אדם.‬ ‫3.2.4 טיפולוגיות‬ ‫אך לפני שאנו קופצים למסקנות ננסה להגדיר‬ ‫טיפולוגיות של רשתות מחלקות את מגוון‬ ‫כמה פרמטרים כלליים של רשתות עירוניות:‬ ‫הרשתות הקיימות לסוגים ע"י בחינת מערך‬ ‫הקשרים בין הצמתים ברשת. אופן החלוקה‬ ‫1.2.4 מרחק ממוקד‬‫91‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
  20. 20. ‫מאפשרת זרימת חשמל בנתיבים קבועים‬ ‫לסוגים דומה לקטלוג גרפים שונים בתורת‬ ‫מראש. כאשר יש תקלה נדרשים צוותי חברת‬ ‫הגרפים, אך מכיוון שמדובר במערכות‬‫החשמל להגיע למקום וליצור מעקפים על מנת‬ ‫עירוניות ישנם מצבים שהסיכוי שיתקיימו שולי.‬ ‫לאפשר את חידוש זרימת החשמל. אנו‬ ‫גרף המכיל צמתים ללא שום קשר בניהן‬ ‫מציעים ליצור רשת חשמל קינמטית, רשת זו‬ ‫אפשרי בתורת הגרפים, אך הוא חסר‬ ‫בשונה מהרשת הקיימת תדע לנתב את‬ ‫משמעות כרשת עירונית.‬ ‫החשמל בשני הכיוונים ובכך לאפשר לכל צרכן‬ ‫הקטלוג הראשוני של הרשתות מתייחס‬ ‫להפוך ליצרן (גם אם יצרן קטן) ובכך להקל על‬ ‫למרחביות של הרשת. רשת המכילה דרכים‬ ‫העומס בשעות הקריטיות וכן לאפשר אספקת‬ ‫החותכות זו את זו הינה רשת מרחבית. ניתן‬ ‫חשמל מינימלית בשעת תקלה. בנוסף לכך‬ ‫לאפיין את הרשתות גם כמעגלים ועצים וכדו.‬ ‫יוכלו יחידות הממסר השונות לתקשר בניהן‬ ‫מכיוון שרשת עירונית תהיה ע"פ רוב מורכבת‬ ‫ולהחליט מתי יש צורך לפתוח קווים נוספים‬ ‫מאוד הדרך הקלה ביותר לאפיין את הרשתות‬ ‫בניהן ומתי לא. בדרך זו ניתן יהיה למנוע‬ ‫יהיה על ידי תיאור כללי ההתקשרות בין‬‫נפילת חשמל מוחלטת בלי התרעה כמעט בכל‬ ‫הצמתים השונות או המאפיינים הסטטיסטיים‬ ‫חלקי העיר. רשת זו יכולה להיות מישורית ,‬ ‫של קישורים אלו.‬‫אם יוחלט שבכל חציה של שני קווי מתח תוקם‬ ‫תחנת ממסר, או מרחבית אם יוחלט לאפשר‬ ‫חציית קווי מתח ללא מגע בניהם. היבט נוסף‬ ‫אשר חשוב לציין היום כשמדובר ברשמת‬ ‫מהגדרות אלו עולה כי רוב הרשתות הקיימות‬ ‫חשמל עירונית הוא החיבור האפשרי למקורות‬ ‫כיום הינם קבועות וע"פ רוב גם מישוריות.‬ ‫אנרגיה מתחדשות אשר הולכים ומתפתחים‬ ‫בנוסף לכך אין חפיפה בין מוקדים ברשתות‬ ‫כיום וכך במידה וישנה הפרעה ברשת‬ ‫השונות, וכך גם אם יש רשת שמתפקדת‬ ‫הקינמטית ניתן להמשיך ולספק אנרגיה מבלי‬ ‫היטב היא לא נשענת על מערכת של רשתות‬ ‫לשבש את הפעילות.‬ ‫תומכות שיעזרו לה להמשיך לתפקד לאורך‬ ‫זמן. בכדי לשנות מצב זה צריך לעשות שני‬‫רשת תחבורה ציבורית - רשת זו מתארת את‬ ‫שינויים מהותיים: להעשיר את הרשתות‬ ‫תנועת התחבורה הציבורית בעיר כאשר כל‬ ‫הקיימות ולהפכם לחסינות יותר. להוסיף‬ ‫תחנה מהווה צומת וקווי התחבורה הציבורית‬ ‫רשתות נוספות שיקשרו בין הרשתות הקיימות‬ ‫מקשרים בין הצמתים השונות. הגדרת‬ ‫ויעזרו לפצות על חוסרים שונים.‬ ‫המרחביות של רשת זו עלולה להיות‬ ‫מבלבלת: לו נצייר מצב שבו שני קווי אוטובוס‬ ‫3.4 שכבות אפשריות (מוצעות)‬ ‫חוצים זה את נתיבו של זה, אך לא עוצרים‬ ‫הצעה למספר שכבות נוספות שיכולות להוות‬ ‫באותן תחנות, נקבל רשת תנועה מרחבית,‬ ‫רשת וניתנות למיפוי בעזרת ה ‪ , GIS‬חלקן‬ ‫בעוד שתנועת האוטובוסים עצמם מתבצעת‬ ‫קבועות וחלקן קינמטיות. חשוב לציין כי ניתן‬‫במישור. רשת זו יכולה להיות רשת קינמטית‬ ‫לחשוב על רשתות נוספות שלא צויינו בעבודה‬ ‫לפחות בחלקה מכיוון שתנועת אוטובוסים‬ ‫זו.‬‫יכולה להיות מוסטת לרחובות אחרים ולתחנות‬ ‫אחרות אם מתעורר הצורך, הרכבות‬ ‫רשת חשמל- רשת החשמל העירונית‬ ‫והכרמלית לא יוכלו לסטות ממסלולן ולכן‬ ‫מורכבת משני סוגים של יחידות קצה: יצרנים‬ ‫האלמנטים הללו ברשת יהיו בהכרח קבועים.‬ ‫וצרכנים. בנוסף לכך ישנן תחנות ממסר‬ ‫המסיטות את זרם החשמל העירוני. הצמתים‬ ‫רשת שטחים פתוחים - השטחים הפתוחים‬ ‫ברשת זאת הם אוסף הצרכנים היצרנים‬ ‫בעיר מהווים מוקד לשלל פעילויות, ממוסדות‬ ‫ויחידות הממסר. כיום רשת החשמל העירונית‬ ‫ולא ממוסדות, רבות משתתפים ומצומצמות.‬‫02‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

×