SlideShare a Scribd company logo

Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

•
•
T
Tagit Klimor

hebrew

Education
1 of 42
Download to read offline
‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי מרבית הפיתוח העירוני בישראל בימינו מתבצע באמצעות תכנון‬ ‫שכונות ולא באמצעות יחידות בודדות או ערים חדשות כפי שהיה נהוג פעם. על כן כיום לתכנון‬ ‫שכונות, בין אם חדשות ובין אם מדובר בהתערבות בשכונות קיימות יש חשיבות מכרעת על פני‬ ‫הערים. המעבר לתכנון בר-קיימא הוא הכרחי במציאות הישראלית של ימינו, מציאות של צפיפות‬ ‫הולכת וגוברת, מחסור במים ומשאבי אנרגיה. אנו בטוחים שתחילתו של שינוי תפיסתי זה בתחום‬ ‫התכנון יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקנה המידה של שכונה, מאחר וזו מהווה את סביבת‬ ‫המגורים המידית והקרובה של כולנו.‬ ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בשכונות חדשות וקיימות על מנת‬ ‫להתאימן לערכים ולעקרונות של בניה בת-קיימא. גוף העבודה מסתמך על סקר ספרות מקצועית,‬ ‫בניסיון לבודד את מרכיבי התכנון בר-הקיימא הרלוונטיים והמשמעותיים להפיכתן של שכונות‬ ‫לבנות-קיימא. בהמשך נבחנים ארבע מקרים לדוגמא של שכונות מהעולם בהן יושמו בהצלחה‬ ‫אותם עקרונות שנסקרו, מה שמלמד על ישימות הפתרונות. לבסוף מוצעת בדיקה עקרונית של‬ ‫ישימות העקרונות במציאות התכנונית בישראל והמסקנות הנגזרות ממנה.‬ ‫עבודה זו בשום אופן לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים, אנו‬ ‫מציעים כאן נקודת מבט רחבה על תכנון שכונות במסגרת ערכים ועקרונות ברי-קיימא. הפתרונות‬ ‫הקונקרטיים והמפורטים הם רבים ותלויים ביצירתיות המתכנן, שצריך לבחון את האתר לעומקו‬ ‫ולפתור את הסוגיות העולות בו בהתאם לעקרונות המוצעים. כל אתר ולו הקטן ביותר שונה‬ ‫מאתרים אחרים במכלול מרכיביו ועל כן דורש פתרון שונה ויצירתי משלו.‬
‫תוכן‬ ‫1. מבוא ................................................................................................................. 4‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה ................................................................................ 4‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע לעבודה ................................................................................ 4‬ ‫4. שאלות המחקר המרכזיות ..................................................................................... 5‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת המחקר ................................................................................. 5‬ ‫1.5. קרקע .....................................................................................................................6‬ ‫2.5. מים ........................................................................................................................6‬ ‫3.5. אנרגיה....................................................................................................................7‬ ‫4.5. איכות הסביבה ........................................................................................................8‬ ‫5.5. שיטת המחקר ..........................................................................................................9‬ ‫6. סקירת ספרות ................................................................................................... 01‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה ......................................................... 01‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי ...................................................................................... 01‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה ............................................................................................. 41‬ ‫3.1.6. מים ............................................................................................................... 12‬ ‫4.1.6. אנרגיה ........................................................................................................... 32‬ ‫5.1.6. שיתוף הציבור בשכונות כמנוף לקיימות ............................................................. 42‬ ‫2.6. כדאיות כלכלית לבניה בת-קיימא ............................................................................. 52‬ ‫3.6. יישום עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה – תקדימים מהעולם .......................... 62‬ ‫1.3.6. ואובן )‪ ,(Vauban‬פרייבורג, גרמניה ................................................................... 62‬ ‫2.3.6. 10‪ ,Bo‬מלמו, שוודיה....................................................................................... 92‬ ‫3.3.6. המרבי )‪ ,(Hammarby Sjostad‬סטוקהולם, שוודיה ............................................ 13‬ ‫4.3.6. ארגון ושיתוף התושבים- ‪ ,SSBx‬ניו-יורק, ניו-יורק ............................................. 33‬ ‫7. ממצאים ותוצאות ............................................................................................... 53‬ ‫8. סיכום ומסקנות ................................................................................................. 83‬ ‫רשימת מקורות ..................................................................................................... 14‬
‫כמו כן מטרת העבודה תהיה להציג את‬ ‫פשטות הכלים והעקרונות תכנוניים‬ ‫1. מבוא‬ ‫0‬ ‫העומדים בבסיסו של תכנון בר-קיימא‬ ‫במהלך המאה ה-02 ובעיקר ב-06 השנים‬ ‫לשכונות. פשטות זו יש בה כדי לייצר‬ ‫האחרונות טכנולוגיות וסטנדרטים מודרניים‬ ‫מקומות יעילים יותר מבחינת ניצול הקרקע‬ ‫הנחו את תהליכי הפיתוח. מהירות, זמינות‬ ‫והאנרגיה, ובכך לייצר סביבות איכותיות,‬ ‫ועלות אלו הפרמטרים העיקריים שאיתם בד‬ ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬ ‫בבד הלכה המודרניזציה, אלה דרשו אתרים‬ ‫אחידים וחסרי הפרעות. התוצאות‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫2‬ ‫וההשפעות של גישות תכנוניות אלו התבהרו‬ ‫לעבודה‬ ‫רק שנים לאחר אימוצן, שהוגדרו‬ ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין‬ ‫כ"סטנדרטים מודרניים".‬ ‫שתי מגמות תכנוניות מרכזיות: )1(‬ ‫רק בעשורים האחרונים אנו מתחילים להבין‬ ‫התרחבות ותכנון אזורים עירוניים חדשים,‬ ‫שרבים מהמקומות העירוניים שיצרנו הם‬ ‫תוך תפיסה ופגיעה בשטחים טבעיים‬ ‫מלאכותיים מידי בלי אחיזה ממשית במקום‬ ‫המקיפים אותם; )2( שימור איכות חיים‬ ‫ובקונטקסט. אנשים רבים מעדיפים לשנות‬ ‫ומניעת התדרדרותם של אזורים עירוניים‬ ‫את מקום מגוריהם ממקומות אלו לסביבות‬ ‫קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫פרבריות נעימות יותר. עתה עלינו להתפקח‬ ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית‬ ‫וללמוד להקים מקומות שיעניקו תחושת‬ ‫שכונות חדשות, הגדרת אזורי מגורים‬ ‫מקום, ושישאבו את ההשראה מסביבתם‬ ‫ומסחר, תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה‬ ‫הטבעית. אין זה אומר שעלינו לוותר על‬ ‫נוסף, חדשני יותר, כזה שיביא בחשבון גם‬ ‫"הסטנדרטים המודרניים", להפך עלינו‬ ‫את הנושא הסביבתי.‬ ‫להמשיך ולהתפתח תוך הכרה שהאדם‬ ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫והסביבה הם במרכז וקשורים זה לזה בלי‬ ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים‬ ‫שניתן יהיה להפרידם. שינוי אסטרטגי זה‬ ‫והם אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד‬ ‫בחשיבה התכנונית שלנו יוביל אותנו‬ ‫שני הולך ומתגבר הגידול באוכלוסיה‬ ‫לאינספור אפשרויות מפורטות לקראת‬ ‫העירונית, שדורשת יותר ויותר תשתיות‬ ‫סביבה בת-קיימא.‬ ‫מודרניות עתירות אנרגיה ובעלות השלכות‬ ‫רבות יותר על הסביבה. מכאן, היות ועיקר‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1‬ ‫התכנון העירוני בימינו, הן של אזורים‬ ‫העבודה‬ ‫חדשים והן של התערבות באזורים קיימים,‬ ‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של‬ ‫מתבצע בקנה מידה של תכנון שכונות, אפשר‬ ‫תכנון שכונות בנות-קיימא כיחידות‬ ‫לטעון שהשכונה היא היחידה הבסיסית שיש‬ ‫תכנוניות שניתן בקלות רבה להחיל עליהן‬ ‫ביכולתה לחולל שינוי עירוני. על כן על‬ ‫עקרונות תכנון בר-קיימא ובכך לקדם‬ ‫השכונות החדשות להיות מתוכננות בגישה‬ ‫סביבות "ירוקות" בקנה המידה של הסביבה‬ ‫שונה מזו שאנו מכירים כיום, גישה שבאה‬ ‫הקרובה והמיידית של התושבים, ומאוחר‬ ‫לידי ביטוי באופן בולט במסגרת אג'נדה 12:‬ ‫יותר גם כגורם בעל השפעה מכרעת על קנה‬ ‫המידה העירוני.‬
‫4. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫3‬ ‫"הגישה לפיתוח ישובים צריכה לכלול קידום‬ ‫פיתוח אנרגיה בת-קיימא בכל הארצות:‬ ‫לאור הבנת הצורך בייצור סביבות מגורים‬ ‫היעדים הם אספקת טכנולוגיות יעלות יותר‬ ‫בנות-קיימא נדרש לבחון את הנושאים‬ ‫באנרגיה ואנרגיה ממקורות חלופיים או‬ ‫הבאים:‬ ‫מתחדשים ליישובים כדי לצמצם את‬ ‫מהם העקרונות העומדים בבסיסו‬ ‫ההשפעות השליליות של ייצור האנרגיה על‬ ‫ברמה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫תכנון‬ ‫של‬ ‫בריאות האדם ועל הסביבה.‬ ‫השכונתית? וכיצד הם ניתנים‬ ‫עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬ ‫ליישום הן בתכנון שכונות חדשות‬ ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬ ‫והן בתכנון בתוך מרקמי שכונות‬ ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬ ‫קיימות?‬ ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬ ‫מה אפשרויות היישום והכדאיות‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה;‬ ‫של פיתוח בר-קיימא ברמה‬ ‫לעודד תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת‬ ‫השכונתית אל מול גישות פיתוח‬ ‫נתיבים בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי‬ ‫כדאי‬ ‫ולמה‬ ‫קונבנציונאליות?‬ ‫רגל; ולעודד דפוסי פיתוח המשלבים שימושי‬ ‫להשקיע בפיתוח בר-קיימא?‬ ‫קרקע ותכנון תחבורה במטרה להקטין את‬ ‫מהו הערך המוסף של שכונות בנות-‬ ‫1‬ ‫הביקוש לתחבורה".‬ ‫קיימא מעבר לנתונים הפיסיים של‬ ‫שכונות שיתוכננו בהתאם לגישה זו עתידות‬ ‫שמירה על איכות הסביבה?‬ ‫להביא לרמת חיים גבוהה יותר, שתבוא לידי‬ ‫האם פיתוח בר-קיימא בקנה המידה‬ ‫ביטוי ביצירת סביבת חיים נוחה יותר, וזו‬ ‫השכונתי יכול לשמש כזרז לפיתוח‬ ‫תתבסס על ניצול קרקע טוב יותר, טיפוח‬ ‫בר-קיימא כולל יותר ברמה‬ ‫סביבה ירוקה יותר באמצעות שימור מי נגר‬ ‫העירונית והאזורית? מה היתרונות‬ ‫וחסכון במים, יצירת נוחות אקלימית‬ ‫בקנה המידה השכונתי על פני קני‬ ‫והפחתת זיהום אוויר הודות לשימוש‬ ‫מידה גדולים יותר בהקשר זה?‬ ‫במקורות אנרגיה מתחדשים, ועידוד‬ ‫תחבורה בת-קיימא )תחבורה ציבורית,‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת‬ ‫4‬ ‫תחבורה לא ממונעת, תנועת הולכי רגל(.‬ ‫המחקר‬ ‫ברוח דברים אלו נדרש לבחון את אופן‬ ‫הפיתוח העתידי של השכונות החדשות‬ ‫נושא בניה בת-קיימא הוא נושא רב-תחומי,‬ ‫העתידות לקום, ושל אלו הקיימות כבר‬ ‫הנמצא בשלבי התפתחות ראשונים בישראל,‬ ‫ודורשות התערבות ושדרוג.‬ ‫ומטופל במסגרות שונות – ממשלתיות,‬ ‫אקדמיות, מוסדיות ופרטיות, העוסקות‬ ‫בתחומי הבניה, האנרגיה, המים ואיכות‬ ‫הסביבה. להשגת התוצאות הסביבתיות‬ ‫הרצויות, העיסוק בבניה בת-קיימא מחייב‬ ‫שיתוף פעולה מורכב של אדריכלים,‬ ‫מהנדסים, אנשי מקצוע מתחומי התמחות‬ ‫1 מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון‬ ‫פרומקין, אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר‬ ‫שונים ומומחים בתחום איכות הסביבה.‬ ‫והיבטים ישראליים, המשרד לאיכות הסביבה,‬ ‫ירושלים, אפריל 2002.‬ ‫5‬
‫מעתודות הקרקע. לכן השלכות סביבתיות‬ ‫את העקרונות לתכנון בר-קיימא, ניתן לחלק‬ ‫חמורות כמו נגיסה בשטחי נופש ורווחה,‬ ‫למספר ערכי על הרלוונטיים לכל רמות‬ ‫כליה של ערכי טבע, חי, צומח ונוף, ושל‬ ‫התכנון בכל קני המידה, ערכי על אלו‬ ‫מורשת תרבותית והיסטורית. לא רק זה‬ ‫מהווים את הבסיס לתפיסה של תכנון בר-‬ ‫אלא שבשנים האחרונות, עם עליית‬ ‫קיימא ומהווים את הכיוון אליו רצוי לשאוף‬ ‫המודעות לנושאים הסביבתיים, התלו בארץ‬ ‫בכל הסביבות החדשות שאנו מנסים לייצר,‬ ‫אתרים רבים בהם קיים זיהום קרקע מים‬ ‫ואלו הקיימות שבהן אנו יוצרים‬ ‫ממגוון מזהמים, אתרים אלו מונעים פיתוח‬ ‫התערבויות, בעבודת התכנון שלנו. ערכי העל‬ ‫ויוצרים בעיות סביבתיות נלוות כגון מקור‬ ‫האלו הם תולדה של חשיבה סביבתית‬ ‫לחלקיקי אבק מזוהמים, זיהום מקורות‬ ‫כוללת, וניתן לסווג אותם לקטגוריות‬ ‫מים, פגיעה בחי ובצומח ועוד.‬ ‫הבאות: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות‬ ‫מתוך כך עולה כי משאב הקרקע של ישראל‬ ‫הסביבה. חשוב להבין שערכי על אלו הם לא‬ ‫הנו משאב במחסור, וכאשר בוחנים את‬ ‫הגדרה חד משמעית לתכנון בר-קיימא,‬ ‫עקרונות התכנון בראיה בת-קיימא, משאב‬ ‫וחשיבותם והתכנים השונים בתוך כל אחד‬ ‫זה הנו בעל משקל "עודף" בשל לחצי‬ ‫מערכי על אלו יכול להשתנות ממדינה‬ ‫הפיתוח הקיימים במדינה בה לחצי הפיתוח‬ ‫למדינה ומחבל ארץ לחבל ארץ, בהתאם‬ ‫הולכים‬ ‫הקרקע‬ ‫ומשאבי‬ ‫מואצים‬ ‫האקלימיות‬ ‫התחיקתיות,‬ ‫לנסיבות‬ ‫ומתמעטים.‬ ‫והסביבתיות הקיימות באותו אזור. על כן‬ ‫ניצול מקסימאלי וחסכוני של הקרקע נכון‬ ‫מטבע הדברים יוצגו ערכים אלו בהקשרם‬ ‫לכל קני המידה של התכנון, אך תוך כדי‬ ‫לסביבה בישראל.‬ ‫שימוש בו חשוב להתחשב באופי‬ ‫היישוב/שכונה/אזור, ועל ידי כך להתאים‬ ‫1.5. קרקע‬ ‫9‬ ‫את הפתרון המתבקש. ניצול יעיל של קרקע‬ ‫קרקע היא הבסיס למחיה. מערכות‬ ‫ברמה השכונתית יכול לבוא לידי ביטוי לא‬ ‫אקולוגיות, אנשים ופעילות כלכלית, זקוקים‬ ‫רק בפעולת הציפוף, אלא גם בניצול תת-‬ ‫לקרקע כתשתית. ברוב העולם הקרקע הינה‬ ‫קרקע, מאחר וצפיפות הדיור העירונית‬ ‫משאב במחסור על כן, לאורך ההיסטוריה,‬ ‫יכולה לאפשר את הכדאיות של פרויקטים‬ ‫התחרות על משאב הקרקע מהווה עילה‬ ‫מסוג זה. כלי נוסף במהלך זה מהווה חיסכון‬ ‫למלחמות ומאבקים.‬ ‫בשטח המיועד לדרכים, ברמה השכונתית‬ ‫כשני שליש משטח מדינת ישראל הנו שטח‬ ‫בהחלט יש מקום למערכות תחבורה‬ ‫מדברי בדרום המדינה על כן, רוב אוכלוסיית‬ ‫חלופיות כגון שבילי אופניים והולכי רגל‬ ‫המדינה מתרכזת בשטחים הצפוניים‬ ‫ותחבורה ציבורית לסוגיה.‬ ‫בצפיפות גבוהה בהרבה מהצפיפות‬ ‫הממוצעת 2 . בכך הופכת מדינת ישראל‬ ‫2.5. מים‬ ‫01‬ ‫לאחת המדינות הצפופות בעולם, בה משאבי‬ ‫הערך מים מתייחס למערכת המים הכוללת‬ ‫הקרקע הולכים ומתמעטים. גדילת צרכי‬ ‫וחשיבותה ליצירת חיים ולתמיכה במערכות‬ ‫הבינוי, התיעוש והתשתית מפחיתים לא הרף‬ ‫חיות. מערכת המים מתייחסת למים‬ ‫2 הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה בארץ הינה כ-‬ ‫403 נפש לקמ"ר ע"פ נתוני הלמ"ס, 4002.‬ ‫6‬
‫זה ישנן שתי פעולות עיקריות שניתן לנקוט:‬ ‫הפחתת השטחים האטומים ומתן אפשרות‬ ‫לחלק מהמים לחלחל למי התהום, ושימוש‬ ‫מקורות המים בישראל נחלקים לשלושה:‬ ‫חוזר במים על ידי הפרדת מי דלוחים ) ‪Gray‬‬ ‫מי תהום, מי אגם הכינרת ומים ממקורות‬ ‫‪ (water‬לטובת השקיית שטחים ציבוריים.‬ ‫אחרים )תפיסת שיטפונות או השבת מים(.‬ ‫כידוע אספקת המים משלושת המקורות‬ ‫אינה קבועה ותלויה בין השאר, בחסדי‬ ‫3.5. אנרגיה‬ ‫11‬ ‫שמים. בנוסף לבעיה זו מצטרפות בעיות‬ ‫במקורות אנרגיה לשימוש האדם, יש‬ ‫נוספות מעשה ידי אדם:‬ ‫להבדיל בין מקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫הגדלת נגר עילי בשל פיתוח עירוני‬ ‫)נחצבים מקליפת כדור הארץ( לבין מקורות‬ ‫מואץ – תהליכי בינוי ועיור יצרו‬ ‫אנרגיה מתחדשים. אנרגיה מתכלה‬ ‫קרומי בטון על גבי הקרקע אשר‬ ‫)קונבנציונאלית( מופקת משריפת נפט, פחם,‬ ‫אינם מאפשרים למים לחלחל‬ ‫גז טבעי וכו', ואילו אנרגיה מתחדשת‬ ‫ולמלא את האקוויפרים, המים‬ ‫)חלופית( מופקת ממקורות שאינם מתכלים‬ ‫זורמם על גבי הקרקע ואוספים‬ ‫בזמן סביר, כגון: קרינת השמש, רוח, ביו-‬ ‫עמם פיח ושמני מכוניות, גורמים‬ ‫מסה, זרימת מים, חום וכו'.‬ ‫להצפות וזיהום קרקע.‬ ‫כאן חשוב לציין שההתייחסות התכנונית‬ ‫זיהום מקורות המים – רוב מקורות‬ ‫לאנרגיה היא לא רק במובנים של אספקה על‬ ‫המים חשופים לזיהומים הנובעים‬ ‫בסיס אנרגיה מתחדשת, אלא לא פחות מכך‬ ‫משימושי קרקע אינטנסיביים‬ ‫במובן של חסכון באנרגיה הודות לתכנון‬ ‫בקרבתם.‬ ‫נכון. הוכח כי תכנון נכון משפר נוחות‬ ‫איכות מי הקולחים – למרות היותה‬ ‫אקלימית של תושבים, ובכך מקטין את‬ ‫של ישראל בין המדינות המובילות‬ ‫צריכת האנרגיה באופן כללי.‬ ‫בהשבת מי קולחים לשימושי‬ ‫משק האנרגיה מהווה נדבך חשוב בכל‬ ‫חקלאות ותעשייה, ישנם שימושים‬ ‫כלכלה ובמיוחד בכלכלת מדינה כמו ישראל,‬ ‫רבים המחייבים שימוש במים‬ ‫החסרה מקורות מחצביים )פחם, נפט וגז(,‬ ‫שפירים.‬ ‫עקב כך ישראל נאלצת לייבא את מרבית‬ ‫במקביל לבעיות אלו מבדיקות שנעשו עולה‬ ‫האנרגיה הראשונית ממקורות שונים בעולם.‬ ‫כי הצרכן הביתי צורך כשליש מהיצע המים‬ ‫על כן תלות זו בייבוא ובשימוש במקורות‬ ‫השפירים 3 . בהתאם לכך, על ידי הבנה את‬ ‫אנרגיה מחצביים מחייבת חשיבה מיוחדת,‬ ‫הבעיות במשק המים הנובעות מאספקטים‬ ‫הן בהיבט אמינות האספקה, והן בהיבט של‬ ‫הטבעיים, המלאכותיים ומוקדי הצריכה,‬ ‫תרומת חומים אלו לזיהום הסביבה ברמה‬ ‫עולה כי דווקא קנה המידה השכונתי טומן‬ ‫המקומית והגלובאלית. בעוד שלמקורות‬ ‫בחובו את הפתרונות היצירתיים הדרושים‬ ‫אנרגיה חלופית יש יתרונות רבים:‬ ‫לחסכון במים בנוסף לפתרונות המקובלים‬ ‫פוטנציאל – צריכת האנרגיה‬ ‫בקני המידה הביתי או האזורי. בקנה מידה‬ ‫העולמית בשנה, שקולה לקרינת‬ ‫השמש המגיעה לכדור הארץ כל 54‬ ‫3 407 מלמ"ק מתוך 0591 מלמ"ק – הנתון על פי‬ ‫תכנית אב מעבר משק המים )גבירצמן, 2002(‬ ‫7‬
‫צמחייה ברחובות ובגינות ושימוש בחומרי‬ ‫האנרגיה‬ ‫בתחום‬ ‫מבודדים.‬ ‫בנייה‬ ‫המתחדשת, פיתוח תשתיות לשימוש‬ ‫זמינות – במדינות רבות קיימים‬ ‫באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רמת הבית‬ ‫משאבים כמו שמש, רוח, מים, ביו-‬ ‫והשכונה. בתחום ניצול הפסולת )ביו-מסה(,‬ ‫מסה, חום וכו', שהם בעיקר פועל‬ ‫ניתן לפתח תשתיות שכונתיות לשימוש‬ ‫יוצא של מיקום גיאוגרפי ושל‬ ‫האנרגיה המשתחררת מאתרי פסולת‬ ‫תנאים טופוגרפיים, אקלימיים‬ ‫קרובים.‬ ‫וגיאולוגיים. וכידוע לניצול משב‬ ‫מקומי יש השפעות חיוביות על‬ ‫4.5. איכות הסביבה‬ ‫21‬ ‫אמינות האספקה, המאזן המסחרי‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס לבריאות‬ ‫והתעסוקה.‬ ‫האדם, הסביבה בה הוא נמצא ואיכות‬ ‫הגנה על איכות הסביבה –‬ ‫החיים. עלינו לזכור שכדור הארץ הינו‬ ‫מקורות‬ ‫לניצול‬ ‫הטכנולוגיות‬ ‫מערכת אקולוגית מורכבת המכילה‬ ‫מתחדשים אינן גורמות לפליטת‬ ‫אלמנטים רבים הקשורים זה בזה, הפרת‬ ‫מזהמים.‬ ‫האיזון באלמנט אחד יוצר שרשרת תגובות‬ ‫עלות הפעלה נמוכה – בעיקר בשל‬ ‫לא רצויות הפוגעות במארג החיים העדין על‬ ‫העובדה שאין הוצאות על דלק, אך‬ ‫הכדור.‬ ‫יחד עם זאת ראוי לציין שבחלק‬ ‫התעשייתית‬ ‫החקלאית,‬ ‫המהפכות‬ ‫ההקמה‬ ‫עלות‬ ‫מהטכנולוגיות‬ ‫והטכנולוגית גרמו לריבוי טבעי מואץ של‬ ‫הראשונית היא גבוהה יחסית עקב‬ ‫אוכלוסיית העולם ולניצול משאבי כדור‬ ‫החדשנות הטכנולוגית.‬ ‫הארץ בקצב העולה על יכולת התחדשותם.‬ ‫מודולריות – רבים מהמתקנים‬ ‫החברה המודרנית, התעשייתית מייצרת‬ ‫לניצול אנרגיה מתחדשת ניתן לבנות‬ ‫מידי שנה זיהומים שונים הנפלטים‬ ‫ביחידות קטנות יחסית, שאפשר‬ ‫ממקורות מגוונים כגון תחבורה, תעשייה‬ ‫להרחיב עם הזמן ליחידות גדולות‬ ‫וכו'. השפעת הזיהומים ניכרת ברמה‬ ‫יותר, כשהביקוש גדל, לדוגמא:‬ ‫המקומית והעולמית לאורך שנים רבות. כל‬ ‫טורבינות רוח או קולטים פוטו-‬ ‫שנה יוצאים מכלל שימוש, משאבים חיוניים‬ ‫וולטאיים.‬ ‫של קרקע ומים עקב זיהומם, חשוב לזכור כי‬ ‫בתכנון שונות נושא האנרגיה מתבטא בשלוש‬ ‫נקיטת אמצעים למניעת הזיהומים מבעוד‬ ‫רמות: ניצול אנרגיה פאסיבית על ידי שימוש‬ ‫מועד חוסכת אמצעים רבים הדרושים‬ ‫בחומרי בנייה, הצללה וכיון מבנים ביחס‬ ‫לטובת ניקוי וטיהור של משאבי הטבע‬ ‫לאקלים ולמיקרו-אקלים, שימוש באנרגיה‬ ‫שניזוקו בניסיון להחזירם למצבם הטבעי.‬ ‫מתחדשת וניצול פסולת להפקת אנרגיה.‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס גם לשימור‬ ‫בתחום הנוחות האקלימית, התכנון צריך‬ ‫ערכי טבע ומסורת מקומית, שימור מגוון‬ ‫להתחשב במיקום המגרשים ביחס לתנאי‬ ‫המינים ועוד. בהקשר זה מורחב תפקידה של‬ ‫האקלים, העמדת המבנים בהתאם לכיווני‬ ‫הצמחייה שיש לה חשיבת מרכזית בוויסות‬ ‫הרוחות וזוויות המבנים ביחס לשמש,‬ ‫האקלים באזורים בנויים ושמירה על הנוף‬ ‫הצללה מקסימאלית בקיץ, באמצעות‬ ‫8‬
‫של‬ ‫מרבית‬ ‫והבנה‬ ‫המאפשרות הנאה‬ ‫המערכת הטבעית.‬ ‫לאי-יישום הפרמטרים השונים שא איכות‬ ‫הסביבה יש השפעה בשני מישורים השלובים‬ ‫השינוי בממוצע הטמפרטורות בין אזור כפרי, פרברי ועירוני.‬ ‫זה בזה ללא אפשרות להפריד ביניהם:‬ ‫פגיעה בבריאות האדם והסביבה –‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין גם את המונח של‬ ‫זיהום אוויר, רעש, קרינה, פסולת,‬ ‫"טבע עירוני", מונח זה מתייחס לאתרי טבע‬ ‫זיהום קרקע וכו'.‬ ‫הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על‬ ‫פגיעה באיכות החיים – נוחות‬ ‫האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי.‬ ‫אקלימית, צמחיה, ריבוי מזיקים,‬ ‫יתרונם של שטחים מסוג זה הוא רב, הם‬ ‫זיהום חזותי, פגיעה באור וכו'.‬ ‫תורמים למיתון מפגעים סביבתיים,‬ ‫ברמה השכונתית רצוי לפעול להוצאת‬ ‫ממצבים את דמותה של העיר, וחשוב מכל –‬ ‫התנועה מאזורי המגורים להפחתת זיהום‬ ‫מספקים תוכן לפעילות חינוך ופנאי לתושבי‬ ‫האוויר מכלי התחבורה, הקצאת שטחים‬ ‫העיר. באזורים אלו קיימת עדיפות לשימוש‬ ‫עבור שתילת צמחיה, החל משתילת עצים‬ ‫בצמחיה מקומית המותאמת לתנאי‬ ‫לאורך המדרכות ליצירת הצללה ועד ליצירת‬ ‫האקלים ולאופי האזור, כך שתבטיח גינון‬ ‫גינות בעלות נפח מספיק ליצירת מיקרו-‬ ‫חסכוני ועמיד בתנאי מזג האוויר. שמירת‬ ‫אקלים, הקצת שטחים למרכזי מחזור‬ ‫חלק משטחי העיר כנוף מקומי טבעי,‬ ‫שכונתיים ולאיסוף סוגי פסולת שונים.‬ ‫מאפשרת יצירת אזורים המעניקים תחושת‬ ‫בשכונות שונות פתרונות אלו יכולים לבוא‬ ‫טבע על כל המגוון שבו. וכל זאת בהשקעה‬ ‫לידי ביטוי באופנים שונים, שיגזרו מאופי‬ ‫כספת נמוכה מזו הנדרשת לתחזוקת שטחים‬ ‫וצפיפות השכונות המתוכננות.‬ ‫ציבוריים מגוננים ומטופלים בתוך היישוב.‬ ‫בשונה משמורת טבע, באתר טבע עירוני‬ ‫צורכי האדם והקהילה חשובים ושווים‬ ‫5.5. שיטת המחקר‬ ‫31‬ ‫באותה המידה כמו השמירה על משאבי‬ ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע‬ ‫הטבע. לכן חשוב בתכנון שטחים אלו‬ ‫התיאורטי, שיטת המחקר בעבודה זו‬ ‫להקדיש תשומת לב שווה לשימור‬ ‫תתבסס על העקרונות הבאים:‬ ‫המשאבים ולפיתוח תשתיות קולטות קהל‬ ‫9‬
‫של סביבה עירונית, היא הבנה שבמידה רבה‬ ‫לימוד של העקרונות לתכנון בר-‬ ‫סביבה זו נגזרת מאופן התנועה של כלים,‬ ‫קיימא, הרלוונטיים לקנה המידה‬ ‫אנשים וסחורות במרחב, ברגע שאמצעי‬ ‫השכונתי.‬ ‫התנועה משתנים, משתנה גם אופי הפעילות‬ ‫בחינה של תקדימים מהעולם לאופן‬ ‫של האנשים והתנועה במרחב, ולאלו‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא‬ ‫השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫או חלקי, וזאת על מנת ללמוד על‬ ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫הישימות ושיטות המימוש של‬ ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫עקרונות לתכנון בר-קיימא של‬ ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי‬ ‫שכונות.‬ ‫וקניות הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי‬ ‫בחינת ישימות העקרונות לתכנון‬ ‫המגורים, והועברו לאזורים מרוחקים‬ ‫במציאות‬ ‫לשכונות‬ ‫בר-קיימא‬ ‫הנגישים אך ורק ברכב. הרחובות תוכננו‬ ‫הישראלית, לאור חוקים ורשויות‬ ‫בהתאם לתנועת מהירות הרכבים, והבניינים‬ ‫התכנון.‬ ‫נסוגו מהמדרכות על מנת לפנות מקום‬ ‫סיכום המלצות לאופן יישום‬ ‫לחניות. ייתכן כי בפעם הראשונה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫לתכנון‬ ‫העקרונות‬ ‫בהיסטוריה הרחובות העירוניים הפכו‬ ‫לשכונות בישראל.‬ ‫למנוכרים.‬ ‫בעיה נוספת איתה נדרש להתמודד התכנון‬ ‫היא העובדה שצרכי התושבים והטכנולוגיה‬ ‫6. סקירת ספרות‬ ‫5‬ ‫משתנים בקצב מהיר בהרבה מהקצב בו‬ ‫משתנה הסביבה הבנויה. כאשר אנו‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-‬ ‫41‬ ‫קיימא ברמת השכונה‬ ‫מתכננים צריך לזכור שבזמן שאורך החיים‬ ‫של רחוב יכול להיות 000,1 שנים ושל בניין‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי‬ ‫71‬ ‫אולי 002 שנים, לשרותי האחזקה והתפעול‬ ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬ ‫)לרבות הטכנולוגיות לביצועם( אורך חיים‬ ‫ועיצוביים‬ ‫תכנוניים‬ ‫של 52 שנים בממוצע.‬ ‫אשר תומכים בסביבות‬ ‫מושכות,‬ ‫עירוניות‬ ‫מבנה עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנות-‬ ‫מצליחות‬ ‫זו‬ ‫שעבודה‬ ‫למרות‬ ‫קיימא, במטרה לעודד‬ ‫מתמקדת בתכנון בר-‬ ‫את ההבנה שעקרונות‬ ‫קיימא לשכונות, ראוי‬ ‫בסיסיים‬ ‫תכנוניים‬ ‫לציין שהבנת התכנון בר-‬ ‫יכולים לתרום תרומה‬ ‫הקיימא לא תהיה מלאה‬ ‫ליצירת‬ ‫משמעותית‬ ‫ללא ההבנה שסביבות‬ ‫סביבה עירונית איתנה‬ ‫קשורות זו בזו. קיימות‬ ‫שבה יש מקום לשיטות‬ ‫השכונה קשורה בתכנון‬ ‫ההקמה ולטכנולוגיות‬ ‫העירוני הכולל, שמתוכו‬ ‫החדשות שמתפתחות.‬ ‫נגזרים מיקומה של‬ ‫סכמה עקרונית למבנה עירוני פולי-צנטרי עם‬ ‫יישום עקרון קהילות הולכי-רגל.‬ ‫נקודת המפנה להבנה‬ ‫01‬
‫ניתן למצוא בערים כמו: לונדון, בירמינגהם,‬ ‫התחבו‬ ‫ה‬ ‫מנצ'סטר ועוד.‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫קהילת הולכי-רגל )השכונה(‬ ‫להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים לתמוך‬ ‫בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים:‬ ‫חנויות ושירותים נוטים להיות‬ ‫י והאזורי אחת הגישות‬ ‫ממוקדים לאורך הרחוב הראשי‬ ‫המוצלחות בתכנון היא "קהילת הולכי-רגל"‬ ‫סכמה עקרונית למבנה שכונה על פי עקרון קהילת הולכי-רגל.‬ ‫שחוצה את השכונה, היכן‬ ‫)‪ .(Walkable community‬גישה זו מאפשרת‬ ‫שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה‬ ‫ליצור אבן-יסוד נוחה לתכנון עירוני בר-‬ ‫המרכזיים, או מתקנים כמו תחנות‬ ‫קיימא, מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות‬ ‫רכבת או תחנות אוטובוסים. הרמה‬ ‫גם כ"מרכזים ודרכים" ושימוש נרחב בו‬ ‫11‬
‫השירותים והמגורים. אזורים אלו‬ ‫בדרך כלל לא מוגדרים מבחינת‬ ‫יעודי הקרקע שלהם, ועל כן הם‬ ‫בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר‬ ‫ליצירת פיתוח למגורים ושימושים‬ ‫מעורבים, שייצרו חיבור חזק יותר‬ ‫בין חלקי השכונה והעיר.‬ ‫ספר,‬ ‫כמו כן אפשרויות ליצירת עירוב‬ ‫מרכזי בריאות ושטחים פתוחים‬ ‫שימושים טמונות בשוליים של‬ ‫מפוזרים בפנים השכונה ויוצרים‬ ‫השכונה לאורך הצירים המרכזיים,‬ ‫מרכזים קהילתיים בשכונה במקביל‬ ‫אזורים אלו נמצאים מחוץ‬ ‫למרכז המסחרי.‬ ‫למרכזים העמוסים ועל כן הרבה‬ ‫על השכונה להציע מגוון רחב של‬ ‫יותר קל לפתחם ולמצות את‬ ‫אפשרויות מגורים, לא רק במובן‬ ‫הפוטנציאל הגלום בהם.‬ ‫של גודל, אלא גם במובנים של‬ ‫מגורים ברי-השגה וברמות קביעות‬ ‫אפשרויות ליישום‬ ‫שונות. דבר זה מאפשר ליצור‬ ‫רעיון עקרוני זה של קהילת הולכי-רגל‬ ‫קהילות מעורבות ולא שכונות‬ ‫מהווה את הבסיס לחשיבה תכנונית, בייחוד‬ ‫למגזר או מעמד מסוימים.‬ ‫ברמה שהתכנון העירוני/שכונתי יכול לחזק‬ ‫צפיפות המגורים גבוהה יותר סביב‬ ‫ולהעצים את המבנה האורבאני בר-הקיימא.‬ ‫המרכז, לאורך צירי התנועה‬ ‫בין השאר זה כולל:‬ ‫המרכזיים, והולכת ויורדת לקראת‬ ‫הכוונה של פיתוח אזורי מסחר‬ ‫הקצה של השכונה.‬ ‫ופנאי אל המרכזים השכונתיים‬ ‫צירי התנועה נחלקים על ידי‬ ‫הקיימים והבטחה שהפיתוח מחוץ‬ ‫מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי‬ ‫למרכז לא יערער את מעמדם של‬ ‫אופניים והולכי רגל, וחוצים את‬ ‫המרכזים ההיסטוריים והקיימים.‬ ‫המרכז השכונתי במקום לעבור‬ ‫של‬ ‫האטרקטיביות‬ ‫של‬ ‫הגברה‬ ‫סביבו.‬ ‫העירוניים/שכונתיים‬ ‫המרכזים‬ ‫קנה המידה המומלץ לשכונות‬ ‫הקיימים באמצעות הרחבה של‬ ‫שמותאמות להולכי רגל עומד על‬ ‫קשת השירותים שהם מספקים‬ ‫רדיוס של כ-008 מ'.‬ ‫ושיפור מצבם הפיזי.‬ ‫עקרונות אלו מתאימים הן לתכנון שכונות‬ ‫יצירת מדרג צפיפויות מתאים סביב‬ ‫חדשות והן להתערבות ושינוי שכונות‬ ‫המרכזים השכונתיים, מצד אחד‬ ‫קיימות, אך יחד עם זאת בשכונות קיימות‬ ‫כדי לתמוך בהם ומצד שני לא‬ ‫כדאי לשים לב לנקודות נוספות:‬ ‫להעמיס עליהם יתר על המידה.‬ ‫הפוטנציאל הגבוהה ביותר ליצירת‬ ‫במידה וישנם אזורים מרוחקים‬ ‫עיבוי בשכונה נמצא בדרך כלל‬ ‫מידי מהמרכז השכונתי, נדרש‬ ‫בשטחי ההפקר של ה"איזור"‬ ‫לזהות זאת ולתמוך ביצירת תת-‬ ‫המסחר,‬ ‫אזורי‬ ‫בין‬ ‫)‪,(zoning‬‬ ‫21‬
‫לאוטובוס,‬ ‫לחכות‬ ‫אופניים,‬ ‫וברחובות שקטים יותר, אפילו‬ ‫מקום לילדים לשחק.‬ ‫רחובות ומבננים בשכונה‬ ‫צפיפות הפיתוח‬ ‫מבנה הפיתוח בתוך השכונה מתבטא בצורה‬ ‫ניצול יעיל של קרקע מתקיים באמצעות‬ ‫של רחובות ומבננים המוגדרים על ידי צירי‬ ‫תכנון "מתאים" של צפיפויות בשכונה.‬ ‫תנועה. הרחובות והמבננים מסודרים כך‬ ‫השימוש במונח "מתאים" הוא מכוון, מכיוון‬ ‫שהם מאפשרים תנועה ישירה של הולכי רגל‬ ‫וצפיפות הפיתוח יכולה להשתנות בהתאם‬ ‫אל ומהתשתיות השכונתיות המרכזיות‬ ‫למקום, לנגישות, לקונטקסט, לסביבה‬ ‫ובכללן אזורי מסחר ומרכזי תחבורה. מבנה‬ ‫ולסוגי המגורים והמסחר. הצפיפות צריכה‬ ‫הרחובות מאפשר בחירה של מסלולים‬ ‫להגיב והתייחס באופן יצירתי לכל הנושאים‬ ‫שונים מכל נקודה בשכונה. באופן כללי רצוי‬ ‫הללו, ולהיות תוצר לוואי של העיצוב‬ ‫שהמבננים יעשו קטנים יותר לקראת המרכז‬ ‫השכונתי, ולא רק הנחיות תכנון מונחתות‬ ‫על מנת לאפשר יותר חופש תנועה באזור‬ ‫מלמעלה.‬ ‫הצפוף.‬ ‫יחד עם זאת ניתן לזהות מספר עקרונות‬ ‫אין כללים מוגדרים לתכנון רחובות, על כן‬ ‫תכנוניים שיכולים לעזור ליצור סביבות‬ ‫חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס‬ ‫שיוצרות ניצול טוב יותר של הקרקע:‬ ‫לקונטקסט, ליחסי בנוי-פנוי ועיצוב‬ ‫לדרישות עבור חניות יש השלכות‬ ‫הסביבה. דבר זה אפשר יצירה של מגוון‬ ‫רבות הן על צפיפות הפיתוח והן על‬ ‫עצום של רחובות החל משדרות רחבות ועד‬ ‫האיכות. פתרונות יצירתיים יכולים‬ ‫לסמטאות אינטימיות, אך יחד עם זאת ניתן‬ ‫לשנות משמעותית את איכות אזור‬ ‫לזהות מספר כללים מנחים לתכנון רחובות:‬ ‫המגורים.‬ ‫צמתים דורשים עיצוב גם כדי‬ ‫תכנון רשת הרחובות וסידור‬ ‫להדגיש את חשיבותם כנקודת‬ ‫מקומות החניה הם גורם מכריע‬ ‫מפגש של שני צירים וגם לווידוא‬ ‫בתכנון הסביבה השכונתית.‬ ‫החזיתות שלהם פונות ויוצרות‬ ‫נדרש לבחון את תשתית השטחים‬ ‫מרחב ציבורי.‬ ‫הציבוריים בשכונה לפני שמתכננים‬ ‫התווך בין הבניינים לרחוב צריך‬ ‫שטחים חדשים, במידה ויש מספיק‬ ‫לקחת בחשבון את כל הפונקציות‬ ‫שטחים ציבוריים ביחס לצפיפות‬ ‫התומכות שנדרשות, כגון: מקומות‬ ‫הנדרשת בשכונה רצוי להפנות את‬ ‫פריקה, תנועת אופניים, ריהוט רחוב‬ ‫המאמץ התכנוני לכיוונים אחרים.‬ ‫וכו', וכל אלו צריכים להשתלב עם‬ ‫שוב גם במקרה זה ההיגיון של קהילת‬ ‫הצורך לאזן בין קנה המידה של‬ ‫הולכי-הרגל מהווה נקודת פתיחה טובה‬ ‫הרחוב, לנצפות של הרחוב‬ ‫לתכנון צפיפות ותשתית שכונתית. נקודת‬ ‫ולפרטיות של הבתים.‬ ‫ההתחלה היא בלהתחיל לחשוב איפה‬ ‫רחובות צריכים למלא מגוון של‬ ‫החנויות המקומיות, בתי הספר והשטחים‬ ‫תפקידים – מקומות לחיות, לקנות,‬ ‫הפתוחים? איפה עוברת התחבורה הציבורית‬ ‫לחנות, לנהוג, ללכת, לרכב על‬ ‫31‬
‫כמו התכנון המקורי. פיתוח חדש‬ ‫צריך להיות מתוכנן עם חשיבה‬ ‫מעמיקה מראש בנוגע לאופני‬ ‫האחזקה התפעול שלו, לא רק‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫במובן בחירת החומרים והטיפול‬ ‫חלק זה התמקד בעיקר במבנה של הסביבה‬ ‫בנוף, אלא גם במובן של אחריות‬ ‫העירונית/שכונתית, מרכיב זה הוא חשוב‬ ‫לביצוע ולמימון.‬ ‫ביותר לתכנון בר-קיימא , אך לכשעצמו הוא‬ ‫הראיה כי פיתוח חדש הוא זרז‬ ‫אינו יכול להשיג קיימות. השגת הקיימות‬ ‫לשיפור אזורים קיימים. השאיפה‬ ‫בסביבה עירונית צריכה להיתמך על ידי‬ ‫היא לא ליצור פיתוח חדש נקודתי,‬ ‫תכנון מפורט יותר של אלמנטים נוספים‬ ‫אלא לבחון כיצד הפיתוח החדש‬ ‫שעוד נדון בהם בהמשך. יחד עם זאת להלן‬ ‫יכול להשתלב במרקמים הישנים‬ ‫מספר נושאים נוספים שראוי להתייחס‬ ‫ולתרום גם להם.‬ ‫אליהם בתכנון סביבה עירונית/שכונתית בת-‬ ‫קיימא:‬ ‫כמו שניתן להבין ממגוון הנושאים שעלו‬ ‫מעורבות‬ ‫קהילות‬ ‫של‬ ‫יצירה‬ ‫כאן, תכנון ב-קיימא הוא תכנון מולטי-‬ ‫הכוללות קבוצות חברתיות שונות.‬ ‫דיסציפלינארי, שדורש ראיה הוליסטית‬ ‫אחד הלקחים מתכנון שכונות‬ ‫ומתכללת של מגוון רחב מאוד של נושאים‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-02‬ ‫ואנשי מקצוע.‬ ‫הוא שהאיזור תרם לקיטוב חברתי‬ ‫וליצירת שכונות של עשירים ועניים.‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה‬ ‫81‬ ‫על כן צריך לשאוף ליצור ערוב רב‬ ‫יותר של אפשרויות מגורים להימנע‬ ‫נוף וטבע הינם גורמים קריטיים המשפיעים‬ ‫מריכוז גבוה של יחידות דיור זהות.‬ ‫על איכות הסביבה האורבאנית שלנו.‬ ‫תפקידם אינו רק "מקומות ירוקים" אלא‬ ‫תכנון מגוון שירותים ותשתיות‬ ‫השפעה יסודית על הצורה והתהליך של‬ ‫שעונים על מגוון דרישות. מרכזי‬ ‫פיתוח הסביבה. תכנון נוף אינו רק תוספת,‬ ‫קניות מרכזיים מחוץ לערים יכולים‬ ‫אלא הבסיס ליצירת מקום. אלו לא רק‬ ‫להוות פיתרון יעיל עבור אלו שיש‬ ‫עצים, שיחים, עשבים ומדשאות נרחבות‬ ‫להם מכוניות, אך בכל זאת לא ניתן‬ ‫המשביעות את הצורך שלנו בירוק. נוף‬ ‫לוותר על מרכזי הערים או הרחובות‬ ‫משלב: צורות קרקע, מערכות אקולוגיות‬ ‫המסחריים על הגיוון הרב שבהם‬ ‫ורשת שטחים פתוחים, היוצרים את‬ ‫שנגיש לכולם במרחק הליכה.‬ ‫הסביבה הטבעית בת-הקיימא.‬ ‫יצירת תחבורה ציבורית איכותית.‬ ‫אצל רבים קיימת מקובעות מסוימת‬ ‫זוהי דרישת יסוד להפחתת התלות‬ ‫במחשבה, שעירוניות וטבע אינם מתחברים,‬ ‫ברכב הפרטי ולשינוי בתפיסת‬ ‫כאשר במציאות שניהם שותפים לסביבה‬ ‫התכנון, מתכנון עבור מכוניות‬ ‫טבעית אחת: פיתוח בנוי על קרקע, פיתוח‬ ‫לתכנון עבור הולכי רגל.‬ ‫הקרקע ייחודי למקום ולנוף המסוים שלו.‬ ‫ההכרה בכך שאחזקה ותפעול‬ ‫לטווח ארוך חשובים באותה המידה‬ ‫41‬
‫מקומות‬ ‫הפיכת‬ ‫–‬ ‫חברתית‬ ‫לאהובים ובו-זמנית הגדלת הקניין,‬ ‫נוף‬ ‫צמצום הלחץ העירוני ושיפור איכות‬ ‫בעיר, דרך פיתוחים חדשים ותהליך עיצוב‬ ‫החיים.‬ ‫שונה.‬ ‫כלכלית – שמירה על איכויות‬ ‫נוף הינו בלתי נפרד מהחיים בעיר, ועליו‬ ‫הנדל"ן, בשל שמירה על איכות‬ ‫לקחת חלק מרכזי בכל פעולה של הפיתוח‬ ‫החיים הטובה.‬ ‫העירוני. בגישה יותר עמוקה, ניתן להגיד כי‬ ‫העיר מצטרפת לטבע ולא ההפך.‬ ‫גישה זו מתחילה מההבנה כי אפילו החללים‬ ‫תכנון נוף הינו אלמנט בסיסי בתהליך‬ ‫בין הבניינים יוצרים את הבסיס לנוף.‬ ‫התכנון ובהחלט מסוגל להפוך לשחקן מפתח‬ ‫שטחים אלו נמצאים היכן שהקרקע חשופה‬ ‫בתהליך הקיימות.‬ ‫גישה זו מדברת על קיום אקולוגי בעל שיווי‬ ‫תכנון השכונה צריך לצמוח מהקונטקסט הסביבתי והנופי שלה כך שיבוא לידי‬ ‫ביטוי במבנה השכונה‬ ‫לשמש, וחדירה למי הגשמים כך שבאמצעות‬ ‫משקל של עיר וטבע, כאשר לשניהם‬ ‫תכנון נכון הצמחייה מסוגלת לצמוח‬ ‫יתרונות. הטבע יוצר יופי אסטטי בעיר,‬ ‫ולהתפתח ללא הגבלה.‬ ‫משפר את המיקרו-אקלים, שומר על ויסות‬ ‫לחצים של הסביבה על האזור העירוני ונותן‬ ‫יתרונות לשילוב נוף וטבע בסביבה עירונית‬ ‫מרגוע מנטאלי וקונטרסט לתושבים. טבע‬ ‫ההכרה כי צמחייה מכל סוג שהוא משפיעה‬ ‫ונוף בעיר הינם חשובים לשיפור איכות‬ ‫על המיקרו-אקלים שבסביבתה, כלל אינה‬ ‫החיים בשטחים העירוניים ולהפיכתם‬ ‫חדשה.‬ ‫לחללים ברי-קיימא, מבחינה: אקולוגית,‬ ‫הצמחייה ידועה בעבור:‬ ‫חברתית וכלכלית:‬ ‫צריכת 2‪ CO‬ובמקומו השבת חמצן‬ ‫אקולוגית – השפעה על המיקרו-‬ ‫לאוויר, וזאת באמצעות תהליך‬ ‫אקלים ויצירת בתי גידול לחיי‬ ‫הפוטוסינתזה )לדוגמא, כמות ה-‬ ‫הטבע.‬ ‫2‪ CO‬הנפלטת ממכונית במשך שנה‬ ‫51‬
‫לאפקט הצמחייה יש השפעה חיובית על‬ ‫אחת, תעובד לחמצן על ידי 5 עצים‬ ‫סביבתנו ועל בריאות האדם: האוויר נקי‬ ‫לאורך תקופה של 99 שנים(.‬ ‫יותר, פחות חלקיקי זיהום ומיקרו-אקלים‬ ‫צמחיה מתפקדת כפילטר לזיהומי‬ ‫נוח יותר. אך יש גם מימד תפיסתי-כלכלי‬ ‫אויר מפחיתה את האבק באוויר –‬ ‫לדבר, נוף בשכונה, כמו למשל: פארקים,‬ ‫חלקיקי אבק ופיח המגיעים לעצים‬ ‫גינות ועצים, יכולים להפוך מקומות מגורים‬ ‫נתפסים בעלווה שלהם עד אשר‬ ‫למושכים יותר ולהעלות את איכות החיים‬ ‫נשטפים לקרקע ע"י הגשם.‬ ‫בהם. אם נתבונן בגורמים שמשכו אנשים‬ ‫צמחיה סופגת רעש ויכולה לשמש‬ ‫לעבור מהעיר, נוכל לראות רמזים ל"מה‬ ‫מרכיב בידודי.‬ ‫שחסר בעיר" – כלומר, סביבות ירוקות‬ ‫צמחים מעלים את הלחות ומורידים‬ ‫היוצרות קונטרסט עם הקווים הנוקשים של‬ ‫את הטמפרטורה, בנוסף לכך הם‬ ‫הבניינים.‬ ‫סופגים ומעכבים את מי הגשם‬ ‫השפעת הנוף היא מעבר לאיכות האסתטית‬ ‫מלרדת לניקוז העירוני.‬ ‫והאקולוגית בעיר. קיום הנוף משפיע על‬ ‫צמחיה הופכת את הטמפ'‬ ‫פסיכולוגיית האדם ובריאותו הנפשית.‬ ‫הממוצעת ליותר ממוזגת )מקטינה‬ ‫ניסיונות קליניים הראו כי חולים שהתבוננו‬ ‫את החום בקיץ ומעלה את‬ ‫החוצה מהחלון וראו צמחייה, החלימו מהר‬ ‫הטמפרטורה בחורף(.‬ ‫יותר, מאשר חולים שראו רק משטחים‬ ‫צמחיה משמשת כ"שובר רוחות" –‬ ‫מרוצפים 4 .‬ ‫מסוגלת להקטין את מהירות הרוח‬ ‫כך שצמחייה בוגרת ונוף, במיוחד חזקה‬ ‫עד %05 ולהוריד את מקדם הקור‬ ‫ומשמעותית כמו עצים גדולים, מסוגלת‬ ‫הנוצר בעקבות רוחות, דבר שיכול‬ ‫להשפיע על התנהגות האדם. אין זה אומר כי‬ ‫החימום‬ ‫דרישות‬ ‫את‬ ‫להוריד‬ ‫ניתן לפתור את כל הבעיות החברתיות‬ ‫למבנים.‬ ‫באמצעות שיפור הסביבה הפיזית, אך‬ ‫מהלך טמפרטורות שעתי ברחובות ירוקים וברחובות חשופים )6-3 ביוני 7991(‬ ‫4 ?‪Hewitt, M. (2001), Can trees cut pain‬‬ ‫.1002 ‪Times, 4 September‬‬ ‫61‬
‫שימושית הודות לצורה המיוחדת שלה או‬ ‫הודות ליכולת ההתאקלמות בתנאי זיהום‬ ‫או צל קשים במיוחד. על כן נדרש שיקול‬ ‫דעת בעת תכנון הצמחייה בהתאם לצורך‬ ‫שנדרש לענות עליו.‬ ‫אל הנוף, מכאן שיש לקחת את‬ ‫השילוב של סוגי צמחים תלוי בסוג הקרקע,‬ ‫נושא הצמחייה ביתר רצינות בתהליך‬ ‫מים ואקלים זמינים. כל אלו יחד יוצרים את‬ ‫התכנון.‬ ‫בית הגידול המקומי, המושך ציפורים,‬ ‫הכנסה של נוף לעיר ולשכונה יכולה להפחית‬ ‫חרקים וחיות קטנות. ובהמשך הוא יוצר‬ ‫את הלחצים הנראים, הנוצרים והנחווים‬ ‫ומתחבר לעוד ועוד בתי גידול שונים, אך‬ ‫בה. חלק מהגורמים הם: תחבורה עמוסה,‬ ‫כולם קשורים )יערות, מרחבי צמחייה‬ ‫צפיפות ורעש. נוף כזה לא חייב להיות‬ ‫פתוחים, מדשאות, אגמים, גדות נחלים‬ ‫פארקים גדולים, הוא יכול להיות נקודות‬ ‫וכו'(. זה מעניק את היכולת למשיכת חיי‬ ‫ירוקות קטנות, גני כיס או רצועות דקות‬ ‫טבע ושיפור המגוון הביולוגי באזורים‬ ‫במרקם העירוני השכונתי. מראות ירוקים‬ ‫עירוניים.‬ ‫מפחיתים לחץ ומרגיעים את חושינו,‬ ‫לא כל הצמחים יגדלו בכל מקום ובכל מצב,‬ ‫הסביבה הופכת ליותר נעימה, ובכך ניתן‬ ‫חלקם טובים לאזורים יבשים בעלי קרקע‬ ‫להוריד את אחת הסיבות לעזיבת השכונות‬ ‫יבשה, ואחרים לרטובה, חלקם דורשים‬ ‫העירוניות לטובת הפרברים.‬ ‫אזורים חשופים לשמש ואחרים מוצללים.‬ ‫כאשר בוחרים צמחייה יש להתחשב‬ ‫צמחים הם מקור מזון ומחסה למגוון‬ ‫בתחזוקה הנדרשת )בהתאם לקרקע,‬ ‫חרקים, ציפורים ויונקים קטנים, ואלו‬ ‫לאקלים ולרשויות של אותו אזור(. באופן‬ ‫בתורם הם מקור מזון לחיות אחרות.‬ ‫כללי זנים מקומיים, בדרך כלל יסתגלו ביתר‬ ‫צמחים זקוקים לקרקע, מים ואור בכדי‬ ‫קלות לאקלים המקומי ובכך יצרכו פחות‬ ‫לגדול ולקיים בכך את שרשרת המזון. אך‬ ‫מים וטיפול. צמחייה עמידה‬ ‫לא כל שתילה תתאים‬ ‫לזיהום מתאימה במיוחד‬ ‫לכך. נדרש מגוון של מיני‬ ‫לרחובות עירוניים, ולעומתה‬ ‫צמחים על מנת למשוך‬ ‫חרקים‬ ‫המושכת‬ ‫כזו‬ ‫מגון של חרקים וציפורים.‬ ‫וציפורים מתאימה לשטחים‬ ‫במרבית המקרים זני‬ ‫פתוחים וגינות.‬ ‫צמחים מקומיים מושכים‬ ‫אליהם יותר בעלי חיים‬ ‫מאסטרטגיה נופית ליישום‬ ‫מאשר צמחייה אקזוטית‬ ‫מפורט‬ ‫מחלקים מרוחקים של‬ ‫להגברת המגוון הביולוגי‬ ‫העולם. כנ"ל זנים שהם‬ ‫בשטחים בנויים יש חשיבות‬ ‫אקזוטיים. אין זה פוסל‬ ‫רבה בשימוש ברשתות של‬ ‫בצמחייה‬ ‫שימוש‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים,‬ ‫שלעתים‬ ‫אקזוטית,‬ ‫שטחים אלו מאפשרים‬ ‫רשת שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים‬ ‫קרובות יכולה להיות‬ ‫באזורים עירוניים‬ ‫71‬
‫באמצעותו נדרש תמיד לבדוק את‬ ‫האפשרויות ליצירת הקשרים בין השטחים‬ ‫הפתוחים של השכונה לאלו של השכונות‬ ‫הסמוכות ולאלו שהם ברמה העירונית.‬ ‫כאשר מתכננים שכונה או אזור עירוני חדש‬ ‫השטח הבנוי לטבעי. בשל כך גדל הפוטנציאל‬ ‫טבעיים בעיר המבורג, גרמניה.‬ ‫רצוי לפעול לפי מספר עקרונות:‬ ‫כדאי לבצע הערכה של הנוף באתר,‬ ‫כולל סקר סביבתי ואקולוגי על‬ ‫צמחייה מקומית, בתי גידול וכו'. זה‬ ‫יעזור לזהות אזורים רגישים‬ ‫ומאפייני נוף המשרתים את‬ ‫הסביבה ושחובה לשמרם, כגון:‬ ‫עצים גדולים, נתיבים של מי נגר,‬ ‫קרקע סופגת וטובה לניקוז,‬ ‫מערכות אקולוגיות ובתי גידול‬ ‫ירוקים, צמחים‬ ‫מיוחדים.‬ ‫מטפסים, שתילה באזורי חציצה ועוד.‬ ‫בטופוגרפיה‬ ‫להתחשב‬ ‫רצוי‬ ‫אסטרטגיה זו מסוגלת לשמור על הקרקע‬ ‫המקומית, ולא לשטח את האתר‬ ‫מפני פיתוח יתר, באותו הזמן לספק את‬ ‫באופן אחיד. רצוי לדרג את‬ ‫הפונקציות האקולוגית ולהביא לגישה‬ ‫המגרשים על בסיס הטופוגרפיה‬ ‫משופרת לשטחים ציבוריים פתוחים. עקרון‬ ‫הקיימת על מנת לשמור על‬ ‫זה צריך לבוא לידי ביטוי בתכנון שכונות‬ ‫חדשות, ובהתערבות בשכונות קיימות,‬ ‫81‬
‫השימוש בעקרונות אלו כנקודת התחלה‬ ‫לתכנון השכונה ייצור אלמנטי נוף מהותיים,‬ ‫חת‬ ‫תר.‬ ‫שיעניקו לאתר את אופיו. יותר מכך, לא רק‬ ‫שהם עוזרים ליצור פיתוח שמגיב למיקום‬ ‫ולפונקציונאליות שלו באופן סביבתי יותר,‬ ‫אלא הם גם מאפשרים לאתר פתרון ייחודי‬ ‫שנראה טבעי ולא מנוכר בסביבתו.‬ ‫צפויות בעונות הגשומות של השנה.‬ ‫שטחים‬ ‫מראש‬ ‫לשמור‬ ‫רצוי‬ ‫כחלק‬ ‫בנות-קיימא‬ ‫ניקוז‬ ‫מערכות‬ ‫משופעים שאינם מתאימים לבניה‬ ‫מהמערכת הנופית‬ ‫כחלק מרצף של שטחים פתוחים‬ ‫אנו יודעים שבטון ואספלט חוסמים שטחים‬ ‫ליניאריים. שטחים אלו הם‬ ‫נרחבים בעיר מיכולת חלחול תקין, כך‬ ‫ייחודיים ומהווים חלק מהאופי‬ ‫שנשארים שטחים זעירים להתפתחות‬ ‫ורוח המקום של האתר, שבעתיד‬ ‫הצמחייה. כיום כ-%79 משטח מבנן עירוני‬ ‫יהפוך לשכונה, שתזוהה עם‬ ‫לרוב חסום לחלחול מים. מעט מאוד מים‬ ‫המאפיינים הללו. אזורים טבעיים‬ ‫מסוגלים לחדור לקרקע העירונית, להגיע‬ ‫אלו שגם כך לא ניתן לבנות עליהם‬ ‫למי תהום, כל השאר מתועלים למער'‬ ‫הם חלק מההיסטוריה הטבעית של‬ ‫הניקוז העירונית או ישירות לנחלים, לים‬ ‫האתר ובמידה ויפגעו לא ניתן יהיה‬ ‫וכדומה. צמצום כמות המי הנגר המנוקזים‬ ‫לשחזרם אחר כך. כמו כן אזורים‬ ‫למערכות העירונית הוא חיובי מכל היבט:‬ ‫אלו יתרמו לאיכות חיים של‬ ‫פחות שפכים לטיפול – פחות בזבוז אנרגיה,‬ ‫התושבים חדשים ברמה המיידית‬ ‫יותר מים שמגיעים ישירות לקרקע – יותר‬ ‫מרגע אכלוס השכונה עוד לפני‬ ‫מים להשקיה ויותר החזרת מים למי‬ ‫ששאר הצמחייה הנטועה תספיק‬ ‫התהום. איסוף מי נגר וניקוזם לביוב הפך‬ ‫להתפתח.‬ ‫למאוד פופולארי בעולם. בעקבות כך,‬ ‫נדרש להבין את תנאי המיקרו-‬ ‫השיטפונות הפכו לנפוצים יותר, תכופים‬ ‫אקלים המקומי. אילו אספקטים‬ ‫יותר וקשים יותר בנזק. והדבר שורף המון‬ ‫ניתן לנצל באמצעות התכנון‬ ‫אנרגיה ומשאבים ליצירת פתרונות, כמו‬ ‫)לדוגמא: למדרונות הפונים דרומה‬ ‫מגני שיטפונות מלאכותיים וטיפול ושיקום‬ ‫יש יתרון לקלוט יותר קרינת שמש(.‬ ‫אזורים שנפגעו.‬ ‫הודות לתשומת לב לתנאים‬ ‫הגורמים העיקריים המשפיעים על ניקוז‬ ‫הסביבתיים ניתן למנוע או להקל על‬ ‫טבעי הם:‬ ‫האתר מפני פגעי טבע קיצוניים‬ ‫כמות וגודל שטח הקרקע החסומה‬ ‫הקיימים באזור )לדוגמא: על ידי‬ ‫והלא חסומה שעליה יורד גשם.‬ ‫בניית קיר צמחיה המגן מהרוח ניתן‬ ‫סוג האדמה ואחוז חדירותה למים.‬ ‫להוריד את כמות האנרגיה שאנו‬ ‫כמות ותדירות המשקעים.‬ ‫מבזבזים על קירור וחימום(.‬ ‫91‬
‫האנושית ממשאבי נופש טבעיים. כדי לקבל‬ ‫מושג על המורכבות הזו יש להבין שאנשים‬ ‫מעריכים לא רק את החוויה ה"לא צרכנית"‬ ‫של שימוש בשטח )צפייה בציפורים או הנאה‬ ‫מהשקיעה(, שגם אותם קשה לאמוד, אלא‬ ‫גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש.‬ ‫קטן‬ ‫ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו‬ ‫של מגרשים פרטיים בודדים, או ברמה‬ ‫מרבית האנשים לא ישתמשו ישירות, או‬ ‫השכונתית שבה מערכות אלו יכולות לקבל‬ ‫התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים –‬ ‫ביטוי גם כאלמנט מרכזי בנוף השכונתי.‬ ‫בהווה או בעתיד – נהנים, או יוכלו ליהנות,‬ ‫ממנו.‬ ‫הערכות כלכליות של נכסי טבע ונוף‬ ‫אך ברור לכל כי גם אם לא ניתן לחשב בדיוק‬ ‫עד עתה נידונה תרומתם של השטחים‬ ‫את ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים בתוך‬ ‫הטבעיים לאיכות החיים בשכונה. דרך‬ ‫השכונה ואלו שסמוכים לה, הרי שיש להם‬ ‫אחרת להסתכל על ערכם של שטחים‬ ‫השפעה ישירה על הערך הנדל"ני של‬ ‫פתוחים היא באמצעות הכלים של כלכלת‬ ‫המגרשים הסמוכים להם. להלן מספר‬ ‫משאבי טבע וסביבה. תת-תחום זה של‬ ‫דוגמאות ממחקרים בנושא העלאת ערך‬ ‫הכלכלה פיתח תיאוריות וטכניקות לאומדן‬ ‫5‬ ‫הנכסים והמערכת הטבעית:‬ ‫ערכם של שטחים פתוחים, פארקים ומשאבי‬ ‫כך כבר ב-9191 הצדיק פרדריק לאו‬ ‫נוף נוספים.‬ ‫אולמסטד, מעצב הסנטרל פארק‬ ‫ערכם של משאבים מוגדר באמצעות מושג‬ ‫בניו יורק, את השטחים הפתוחים‬ ‫ה"ערך כלכלי הכולל" ) ‪Total Economic‬‬ ‫במונחים כלכליים:‬ ‫‪ .(Value‬וברמת העיקרון ניתן לבנות‬ ‫"... כיום יודעים בבירור שבית ספר‬ ‫משוואה בסיסית שתיראה כך:‬ ‫וגן משחקים הממוקמים היטב, או‬ ‫‪TEV = Bd - Cd - Bp‬‬ ‫אפילו אתרים מיועדים להקמתם,‬ ‫‪ Bd‬מייצג בנוסחה זו את רווחי הפיתוח, ‪Cd‬‬ ‫... מגדילים את ערך שאר‬ ‫המקרקעין באזור שאותו בית ספר‬ ‫את עלויות הפיתוח ו-‪ Bp‬את הרווחים‬ ‫אמור לשרת ביותר מאשר ערך‬ ‫הנגרמים משמירת הסביבה. מכאן עולה‬ ‫השטח הנלקח לצורך זה, בדיוק כמו‬ ‫שאם ‪ TEV‬הוא חיובי על הפיתוח להתקדם,‬ ‫שפארק מקומי... מגדיל את ערך‬ ‫ואם הוא שלילי, יש לעצרו.‬ ‫המקרקעין בשכונות המגורים אותן‬ ‫עבודה רבה הושעה בניתוח המרכיבים‬ ‫הוא משרת יותר מאשר ערך השטח‬ ‫המגולמים בנוסחה זו. חלק מהערכים של‬ ‫הנלקח כדי להקימו."‬ ‫האתר קל מאוד לאמוד, מכיוון שהשוק‬ ‫האיגוד האמריקאי לנופש ופארקים‬ ‫קובע אותם )לדוגמא, ערכו של דונם לפיתוח‬ ‫פרסם לאחרונה סקירה המתארת‬ ‫למגורים, או ערכם של עצי הסקה(. אולם‬ ‫האומדן של התועלות שאינן נסחרות בשוק‬ ‫קשה הרבה יותר.‬ ‫5 הדוגמאות מובאות מתוך: ד"ר יעקב גארב, הערך‬ ‫הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחים, דו"ח המוגש‬ ‫בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח קשה‬ ‫לוועד לאיכות החיים – הר נוף בסיוע קרן קרב, יולי‬ ‫1002.‬ ‫במיוחד לאמוד את אלו הקשורים בהנאה‬ ‫02‬
‫המספריים של צריכת המים הכוללת‬ ‫מחקר‬ ‫6‬ ‫בישראל של מגזר זה :‬ ‫צריכת המים הביתית בישראל נעה בין 001‬ ‫ל-032 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ- 561‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ליטר לנפש. התפלגות ממוצע צריכת מים‬ ‫למשפחה בישראל )נכון לשנת 9002( היא:‬ ‫%53 - הדחת מים באסלות‬ ‫%5 - גינון‬ ‫%23 - מי אמבטיה ומקלחת ) מים‬ ‫מדן התחלתי‬ ‫אפורים (‬ ‫טוב לגבי התוספת לערך השוק של‬ ‫%41 - מי כביסה ) מים אפורים (‬ ‫נכסים הפונים אל הפארק או אל‬ ‫%6 - מי הדחת כלים‬ ‫שטח פתוח הוא %02.‬ ‫%5 - מי שתייה ובישול‬ ‫האמריקאית‬ ‫היערנות‬ ‫אגודת‬ ‫%3 - מי כיורי אמבטיה ) מים‬ ‫העריכה, שעץ בודד בגיל 05 מספק‬ ‫אפורים (‬ ‫בשנה צינון אוויר בסך 37$, האת מי‬ ‫סה"כ %94 מצריכת מים ביתית היא‬ ‫נגר וסחף הקרקע בסך 57$, הגנה על‬ ‫ממקורות של מים אפורים , הניתנים‬ ‫חיות הבר בסך 57$, והפחתת זיהום‬ ‫לשימוש חוזר ע"י תהליך מחזור מים.‬ ‫אוויר בסך 05$.‬ ‫הממוצע בישראל עומד על צריכה של 58‬ ‫ליטרים מים אפורים לבן-אדם ביום.‬ ‫3.1.6. מים‬ ‫91‬ ‫מים אפורים הם מים שמוחזרו, כלומר‬ ‫נקודת התחלה בבחינת קיימות בנושא‬ ‫משומשים – שמם האמיתי הוא "דלוחין".‬ ‫המים, היא זהה כמו במשאבים אחרים –‬ ‫מים אפורים זורמים בסביבת משקי הבית,‬ ‫האם ניתן לצמצם את השימוש בהם? כאן‬ ‫ואינם מכילים רעלים כמו מים שחורים‬ ‫חשוב לציין שבניגוד למשאבים אחרים, את‬ ‫למשל. צבעם של מים אפורים הוא עכור,‬ ‫המים ניתן לחלק לאיכויות, לדוגמא, איכות‬ ‫ומכאן שמם.‬ ‫מי שתייה אינה נדרשת להדחת אסלות. על‬ ‫מים אפורים מכילים לרוב כמות מוצקים‬ ‫כן ניתן להסיק בקלות כי חיסכון במים‬ ‫אורגניים ברמה נמוכה יחסית, אך לעיתים,‬ ‫אפשרי על בסיס שימוש באיכויות מים‬ ‫כמו במי שטיפת הכלים – הרמה גבוהה.‬ ‫מוגדרות לצרכים מוגדרים, ועל ידי כך‬ ‫מים אפורים קלים יותר לסינון פיזי יחסית‬ ‫מניעה של שאיבת יתר של מים באיכות מי‬ ‫למים ממקורות אחרים בסביבה האדם, אך‬ ‫שתייה ממי התהום או ממקורות מים‬ ‫קשה לטהר מים אפורים גם מהכימיקלים,‬ ‫אחרים.‬ ‫מהחומרים האורגניים והחיידקים שבתוכם,‬ ‫מאחר והמגזר הפרטי הוא הצרכן‬ ‫המשמעותי ביותר של מים באיכות מי‬ ‫שתייה, הוא גם הופך להיות בעל הפוטנציאל‬ ‫6‬ ‫הנתונים מובאים מתוך האתר: מחזור מים‬ ‫הגדול ביותר לחסוך בהם. נבחן את הנתונים‬ ‫אפורים במשקי בית בישראל,‬ ‫‪http://www.greycycle.co.il‬‬ ‫12‬
‫מים אפורים מכילים ברוב המקרים‬ ‫כימיקלים ומלחים, אשר מזיקים‬ ‫לקרקע ולצמחיה בגינה )להבדיל‬ ‫מים אפורים – לאחר תהליך מחזור מים‬ ‫72‬ ‫ממים שחורים מטוהרים(. כדי‬ ‫נכון ומקצועי – ניתנים לשימוש חוזר בשתי‬ ‫להגיע לרמת איכות טובה של מחזור‬ ‫דרכים:‬ ‫מים אפורים לצורכי השקיה, מומלץ‬ ‫השבת מים אפורים למיכלי ההדחה‬ ‫שחומרי הניקוי, הסבון והכימיקלים‬ ‫בשירותים )שימוש ברמה הביתית(.‬ ‫בהם משתמשים משקי הבית יהיו‬ ‫השקיה של שטחי גינון )שימוש‬ ‫מעוטי מלחים, מזיקים וכימיקלים‬ ‫ברמה הפרטית או הציבורית(.‬ ‫בלתי מתפרקים ביולוגית.‬ ‫היתרונות הגלומים בתהליך מחזור מים‬ ‫82‬ ‫רעיון השבת מים אפורים מחייב‬ ‫אפורים הם רבים:‬ ‫התייחסות להיבטים שונים כגון:‬ ‫חסכון במים שפירים )מי שתייה(.‬ ‫היבטים הנדסיים, תברואתיים‬ ‫שמירה על מאגרי המים של ישראל.‬ ‫וכלכליים, הכרוכים בהשקעה‬ ‫חסכון כלכלי לצרכנים.‬ ‫בבניית צנרות מיוחדות בבתים‬ ‫הגדלת הריאה הירוקה סביב לבית.‬ ‫ומתקני טיהור והשבת מים אפורים.‬ ‫הקטנת התלות במי גשמים.‬ ‫הצפי הוא כי ב- 1202 כ- %04‬ ‫הרחבת מודעות לחשיבות חסכון‬ ‫מאוכלוסיית ישראל תתגורר בבתים‬ ‫במים.‬ ‫חדשים, בהם ניתן להתקין מערכות‬ ‫מים כפולות, כאשר אחת מהן תיועד‬ ‫ישום ברמת השכונה – מים אפורים לצורכי‬ ‫02‬ ‫לצורכי מחזור מים אפורים.‬ ‫השקיה‬ ‫אחד מהשימושים הגדולים ביותר בעת‬ ‫נכון להיום השבת מים אפורים במשקי הבית‬ ‫מחזור מים אפורים הוא לצורכי השקיה של‬ ‫בישראל אסורה על פי החוק. כלומר, אפילו‬ ‫גינות. השכונה מהווה את היחידה העירונית‬ ‫מי שמעוניין להשקיע ולהתקין מערכת‬ ‫הקטנה ביותר שבה ניתן להתחיל ליישם את‬ ‫מחזור מים אפורים בביתו, ובטח התקנת‬ ‫נושא השימוש במים אפורים באופן ממוסד‬ ‫מערכת כזו ברמה שכונתית, עושה זאת‬ ‫לרווחת כלל הציבור. מחזור מים אפורים‬ ‫בניגוד למדיניות משרד הבריאות, האוסר על‬ ‫ברמה העירונית מניב ערכים מוספים במספר‬ ‫שימוש במערכות מחזור מים לבתים‬ ‫תחומים כגון: הקטנת אובדני מים בצנרת‬ ‫פרטיים. החשש של משרד הבריאות הוא,‬ ‫העירייה, חסכון רב בהקצאת משאבים‬ ‫שאותם מים אפורים ממוחזרים יגיעו‬ ‫להשקעות בתשתיות הביוב העירוניות,‬ ‫בטעות למערכות המים הרגילות, ויגרמו‬ ‫חסכון בעלות השולית של הפקת מים‬ ‫לזיהומים מסוכנים לציבור. רק שינוי‬ ‫מותפלים, ביטחון באספקת מי גינון גם‬ ‫חקיקה בנושא זה יוכל לחולל שינוי‬ ‫בתקופות בצורות- וכל זאת תוך חסכון‬ ‫משמעותי במשק המים. במידה ושינוי כזה‬ ‫כלכלי לצרכן. אך אם רוצים להשקות גינה‬ ‫יקרה אין ספק כי לצד המערכות שיתחילו‬ ‫במים אפורים מטוהרים, יש לזכור מספר‬ ‫להופיע בבתים הפרטיים, יחלו להקים‬ ‫דברים:‬ ‫שכונות חדשות רבות עם מערכות לשימוש‬ ‫22‬
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

Recommended

Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in Sustainability
Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in SustainabilityNewport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in Sustainability
Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in SustainabilityAmerican Society of Civil Engineers, Orange County Branch
 
Civic center
Civic centerCivic center
Civic centerPolytechnic University of the Philippines
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldTagit Klimor
 
Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonEducational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonTagit Klimor
 
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 

Recommended

Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in Sustainability
Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in SustainabilityNewport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in Sustainability
Newport Beach Civic Center and Park - Lessons Learned in SustainabilityAmerican Society of Civil Engineers, Orange County Branch
 
Civic center
Civic centerCivic center
Civic centerPolytechnic University of the Philippines
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldTagit Klimor
 
Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonEducational thinking and ecological standards - Shekar Alon
Educational thinking and ecological standards - Shekar AlonTagit Klimor
 
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & ...Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
Designing The City Final
Designing The City FinalDesigning The City Final
Designing The City Finalkhourys
 
Designing The City
Designing The CityDesigning The City
Designing The Cityguest81706b
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blogguest17b2dc
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blogguest718123
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09Nachman Shelef
 
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belmanUrban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belmanTagit Klimor
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודMerhavMIU
 
כללים למקום מוצלח
כללים למקום מוצלחכללים למקום מוצלח
כללים למקום מוצלחGeoplanning - Zvika Mintz
 
Residential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve EstherResidential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve EstherTagit Klimor
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודMerhavMIU
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושניMerhavMIU
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050MerhavMIU
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 

More Related Content

Similar to Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
Designing The City Final
Designing The City FinalDesigning The City Final
Designing The City Finalkhourys
 
Designing The City
Designing The CityDesigning The City
Designing The Cityguest81706b
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09Nachman Shelef
 
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belmanUrban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belmanTagit Klimor
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודMerhavMIU
 
Residential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve EstherResidential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve EstherTagit Klimor
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודMerhavMIU
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושניMerhavMIU
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050MerhavMIU
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 

Similar to Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya (20)

דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
Designing The City Final
Designing The City FinalDesigning The City Final
Designing The City Final
 
Designing The City
Designing The CityDesigning The City
Designing The City
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירונית
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
Mayors Institute In Israel Kick Off Meeting Nov09
 
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belmanUrban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
 
כללים למקום מוצלח
כללים למקום מוצלחכללים למקום מוצלח
כללים למקום מוצלח
 
Residential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve EstherResidential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
Residential construction in violated territories - Ilagyeve Esther
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושני
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 

More from Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירTagit Klimor
 
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויהמרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויTagit Klimor
 

More from Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
 
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינויהמרחב הציבורי כסוכן שינוי
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
 

Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

  • 1.
  • 2. ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי מרבית הפיתוח העירוני בישראל בימינו מתבצע באמצעות תכנון‬ ‫שכונות ולא באמצעות יחידות בודדות או ערים חדשות כפי שהיה נהוג פעם. על כן כיום לתכנון‬ ‫שכונות, בין אם חדשות ובין אם מדובר בהתערבות בשכונות קיימות יש חשיבות מכרעת על פני‬ ‫הערים. המעבר לתכנון בר-קיימא הוא הכרחי במציאות הישראלית של ימינו, מציאות של צפיפות‬ ‫הולכת וגוברת, מחסור במים ומשאבי אנרגיה. אנו בטוחים שתחילתו של שינוי תפיסתי זה בתחום‬ ‫התכנון יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקנה המידה של שכונה, מאחר וזו מהווה את סביבת‬ ‫המגורים המידית והקרובה של כולנו.‬ ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בשכונות חדשות וקיימות על מנת‬ ‫להתאימן לערכים ולעקרונות של בניה בת-קיימא. גוף העבודה מסתמך על סקר ספרות מקצועית,‬ ‫בניסיון לבודד את מרכיבי התכנון בר-הקיימא הרלוונטיים והמשמעותיים להפיכתן של שכונות‬ ‫לבנות-קיימא. בהמשך נבחנים ארבע מקרים לדוגמא של שכונות מהעולם בהן יושמו בהצלחה‬ ‫אותם עקרונות שנסקרו, מה שמלמד על ישימות הפתרונות. לבסוף מוצעת בדיקה עקרונית של‬ ‫ישימות העקרונות במציאות התכנונית בישראל והמסקנות הנגזרות ממנה.‬ ‫עבודה זו בשום אופן לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים, אנו‬ ‫מציעים כאן נקודת מבט רחבה על תכנון שכונות במסגרת ערכים ועקרונות ברי-קיימא. הפתרונות‬ ‫הקונקרטיים והמפורטים הם רבים ותלויים ביצירתיות המתכנן, שצריך לבחון את האתר לעומקו‬ ‫ולפתור את הסוגיות העולות בו בהתאם לעקרונות המוצעים. כל אתר ולו הקטן ביותר שונה‬ ‫מאתרים אחרים במכלול מרכיביו ועל כן דורש פתרון שונה ויצירתי משלו.‬
  • 3. ‫תוכן‬ ‫1. מבוא ................................................................................................................. 4‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה ................................................................................ 4‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע לעבודה ................................................................................ 4‬ ‫4. שאלות המחקר המרכזיות ..................................................................................... 5‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת המחקר ................................................................................. 5‬ ‫1.5. קרקע .....................................................................................................................6‬ ‫2.5. מים ........................................................................................................................6‬ ‫3.5. אנרגיה....................................................................................................................7‬ ‫4.5. איכות הסביבה ........................................................................................................8‬ ‫5.5. שיטת המחקר ..........................................................................................................9‬ ‫6. סקירת ספרות ................................................................................................... 01‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה ......................................................... 01‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי ...................................................................................... 01‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה ............................................................................................. 41‬ ‫3.1.6. מים ............................................................................................................... 12‬ ‫4.1.6. אנרגיה ........................................................................................................... 32‬ ‫5.1.6. שיתוף הציבור בשכונות כמנוף לקיימות ............................................................. 42‬ ‫2.6. כדאיות כלכלית לבניה בת-קיימא ............................................................................. 52‬ ‫3.6. יישום עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה – תקדימים מהעולם .......................... 62‬ ‫1.3.6. ואובן )‪ ,(Vauban‬פרייבורג, גרמניה ................................................................... 62‬ ‫2.3.6. 10‪ ,Bo‬מלמו, שוודיה....................................................................................... 92‬ ‫3.3.6. המרבי )‪ ,(Hammarby Sjostad‬סטוקהולם, שוודיה ............................................ 13‬ ‫4.3.6. ארגון ושיתוף התושבים- ‪ ,SSBx‬ניו-יורק, ניו-יורק ............................................. 33‬ ‫7. ממצאים ותוצאות ............................................................................................... 53‬ ‫8. סיכום ומסקנות ................................................................................................. 83‬ ‫רשימת מקורות ..................................................................................................... 14‬
  • 4. ‫כמו כן מטרת העבודה תהיה להציג את‬ ‫פשטות הכלים והעקרונות תכנוניים‬ ‫1. מבוא‬ ‫0‬ ‫העומדים בבסיסו של תכנון בר-קיימא‬ ‫במהלך המאה ה-02 ובעיקר ב-06 השנים‬ ‫לשכונות. פשטות זו יש בה כדי לייצר‬ ‫האחרונות טכנולוגיות וסטנדרטים מודרניים‬ ‫מקומות יעילים יותר מבחינת ניצול הקרקע‬ ‫הנחו את תהליכי הפיתוח. מהירות, זמינות‬ ‫והאנרגיה, ובכך לייצר סביבות איכותיות,‬ ‫ועלות אלו הפרמטרים העיקריים שאיתם בד‬ ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬ ‫בבד הלכה המודרניזציה, אלה דרשו אתרים‬ ‫אחידים וחסרי הפרעות. התוצאות‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫2‬ ‫וההשפעות של גישות תכנוניות אלו התבהרו‬ ‫לעבודה‬ ‫רק שנים לאחר אימוצן, שהוגדרו‬ ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין‬ ‫כ"סטנדרטים מודרניים".‬ ‫שתי מגמות תכנוניות מרכזיות: )1(‬ ‫רק בעשורים האחרונים אנו מתחילים להבין‬ ‫התרחבות ותכנון אזורים עירוניים חדשים,‬ ‫שרבים מהמקומות העירוניים שיצרנו הם‬ ‫תוך תפיסה ופגיעה בשטחים טבעיים‬ ‫מלאכותיים מידי בלי אחיזה ממשית במקום‬ ‫המקיפים אותם; )2( שימור איכות חיים‬ ‫ובקונטקסט. אנשים רבים מעדיפים לשנות‬ ‫ומניעת התדרדרותם של אזורים עירוניים‬ ‫את מקום מגוריהם ממקומות אלו לסביבות‬ ‫קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫פרבריות נעימות יותר. עתה עלינו להתפקח‬ ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית‬ ‫וללמוד להקים מקומות שיעניקו תחושת‬ ‫שכונות חדשות, הגדרת אזורי מגורים‬ ‫מקום, ושישאבו את ההשראה מסביבתם‬ ‫ומסחר, תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה‬ ‫הטבעית. אין זה אומר שעלינו לוותר על‬ ‫נוסף, חדשני יותר, כזה שיביא בחשבון גם‬ ‫"הסטנדרטים המודרניים", להפך עלינו‬ ‫את הנושא הסביבתי.‬ ‫להמשיך ולהתפתח תוך הכרה שהאדם‬ ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫והסביבה הם במרכז וקשורים זה לזה בלי‬ ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים‬ ‫שניתן יהיה להפרידם. שינוי אסטרטגי זה‬ ‫והם אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד‬ ‫בחשיבה התכנונית שלנו יוביל אותנו‬ ‫שני הולך ומתגבר הגידול באוכלוסיה‬ ‫לאינספור אפשרויות מפורטות לקראת‬ ‫העירונית, שדורשת יותר ויותר תשתיות‬ ‫סביבה בת-קיימא.‬ ‫מודרניות עתירות אנרגיה ובעלות השלכות‬ ‫רבות יותר על הסביבה. מכאן, היות ועיקר‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1‬ ‫התכנון העירוני בימינו, הן של אזורים‬ ‫העבודה‬ ‫חדשים והן של התערבות באזורים קיימים,‬ ‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של‬ ‫מתבצע בקנה מידה של תכנון שכונות, אפשר‬ ‫תכנון שכונות בנות-קיימא כיחידות‬ ‫לטעון שהשכונה היא היחידה הבסיסית שיש‬ ‫תכנוניות שניתן בקלות רבה להחיל עליהן‬ ‫ביכולתה לחולל שינוי עירוני. על כן על‬ ‫עקרונות תכנון בר-קיימא ובכך לקדם‬ ‫השכונות החדשות להיות מתוכננות בגישה‬ ‫סביבות "ירוקות" בקנה המידה של הסביבה‬ ‫שונה מזו שאנו מכירים כיום, גישה שבאה‬ ‫הקרובה והמיידית של התושבים, ומאוחר‬ ‫לידי ביטוי באופן בולט במסגרת אג'נדה 12:‬ ‫יותר גם כגורם בעל השפעה מכרעת על קנה‬ ‫המידה העירוני.‬
  • 5. ‫4. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫3‬ ‫"הגישה לפיתוח ישובים צריכה לכלול קידום‬ ‫פיתוח אנרגיה בת-קיימא בכל הארצות:‬ ‫לאור הבנת הצורך בייצור סביבות מגורים‬ ‫היעדים הם אספקת טכנולוגיות יעלות יותר‬ ‫בנות-קיימא נדרש לבחון את הנושאים‬ ‫באנרגיה ואנרגיה ממקורות חלופיים או‬ ‫הבאים:‬ ‫מתחדשים ליישובים כדי לצמצם את‬ ‫מהם העקרונות העומדים בבסיסו‬ ‫ההשפעות השליליות של ייצור האנרגיה על‬ ‫ברמה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫תכנון‬ ‫של‬ ‫בריאות האדם ועל הסביבה.‬ ‫השכונתית? וכיצד הם ניתנים‬ ‫עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬ ‫ליישום הן בתכנון שכונות חדשות‬ ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬ ‫והן בתכנון בתוך מרקמי שכונות‬ ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬ ‫קיימות?‬ ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬ ‫מה אפשרויות היישום והכדאיות‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה;‬ ‫של פיתוח בר-קיימא ברמה‬ ‫לעודד תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת‬ ‫השכונתית אל מול גישות פיתוח‬ ‫נתיבים בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי‬ ‫כדאי‬ ‫ולמה‬ ‫קונבנציונאליות?‬ ‫רגל; ולעודד דפוסי פיתוח המשלבים שימושי‬ ‫להשקיע בפיתוח בר-קיימא?‬ ‫קרקע ותכנון תחבורה במטרה להקטין את‬ ‫מהו הערך המוסף של שכונות בנות-‬ ‫1‬ ‫הביקוש לתחבורה".‬ ‫קיימא מעבר לנתונים הפיסיים של‬ ‫שכונות שיתוכננו בהתאם לגישה זו עתידות‬ ‫שמירה על איכות הסביבה?‬ ‫להביא לרמת חיים גבוהה יותר, שתבוא לידי‬ ‫האם פיתוח בר-קיימא בקנה המידה‬ ‫ביטוי ביצירת סביבת חיים נוחה יותר, וזו‬ ‫השכונתי יכול לשמש כזרז לפיתוח‬ ‫תתבסס על ניצול קרקע טוב יותר, טיפוח‬ ‫בר-קיימא כולל יותר ברמה‬ ‫סביבה ירוקה יותר באמצעות שימור מי נגר‬ ‫העירונית והאזורית? מה היתרונות‬ ‫וחסכון במים, יצירת נוחות אקלימית‬ ‫בקנה המידה השכונתי על פני קני‬ ‫והפחתת זיהום אוויר הודות לשימוש‬ ‫מידה גדולים יותר בהקשר זה?‬ ‫במקורות אנרגיה מתחדשים, ועידוד‬ ‫תחבורה בת-קיימא )תחבורה ציבורית,‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת‬ ‫4‬ ‫תחבורה לא ממונעת, תנועת הולכי רגל(.‬ ‫המחקר‬ ‫ברוח דברים אלו נדרש לבחון את אופן‬ ‫הפיתוח העתידי של השכונות החדשות‬ ‫נושא בניה בת-קיימא הוא נושא רב-תחומי,‬ ‫העתידות לקום, ושל אלו הקיימות כבר‬ ‫הנמצא בשלבי התפתחות ראשונים בישראל,‬ ‫ודורשות התערבות ושדרוג.‬ ‫ומטופל במסגרות שונות – ממשלתיות,‬ ‫אקדמיות, מוסדיות ופרטיות, העוסקות‬ ‫בתחומי הבניה, האנרגיה, המים ואיכות‬ ‫הסביבה. להשגת התוצאות הסביבתיות‬ ‫הרצויות, העיסוק בבניה בת-קיימא מחייב‬ ‫שיתוף פעולה מורכב של אדריכלים,‬ ‫מהנדסים, אנשי מקצוע מתחומי התמחות‬ ‫1 מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון‬ ‫פרומקין, אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר‬ ‫שונים ומומחים בתחום איכות הסביבה.‬ ‫והיבטים ישראליים, המשרד לאיכות הסביבה,‬ ‫ירושלים, אפריל 2002.‬ ‫5‬
  • 6. ‫מעתודות הקרקע. לכן השלכות סביבתיות‬ ‫את העקרונות לתכנון בר-קיימא, ניתן לחלק‬ ‫חמורות כמו נגיסה בשטחי נופש ורווחה,‬ ‫למספר ערכי על הרלוונטיים לכל רמות‬ ‫כליה של ערכי טבע, חי, צומח ונוף, ושל‬ ‫התכנון בכל קני המידה, ערכי על אלו‬ ‫מורשת תרבותית והיסטורית. לא רק זה‬ ‫מהווים את הבסיס לתפיסה של תכנון בר-‬ ‫אלא שבשנים האחרונות, עם עליית‬ ‫קיימא ומהווים את הכיוון אליו רצוי לשאוף‬ ‫המודעות לנושאים הסביבתיים, התלו בארץ‬ ‫בכל הסביבות החדשות שאנו מנסים לייצר,‬ ‫אתרים רבים בהם קיים זיהום קרקע מים‬ ‫ואלו הקיימות שבהן אנו יוצרים‬ ‫ממגוון מזהמים, אתרים אלו מונעים פיתוח‬ ‫התערבויות, בעבודת התכנון שלנו. ערכי העל‬ ‫ויוצרים בעיות סביבתיות נלוות כגון מקור‬ ‫האלו הם תולדה של חשיבה סביבתית‬ ‫לחלקיקי אבק מזוהמים, זיהום מקורות‬ ‫כוללת, וניתן לסווג אותם לקטגוריות‬ ‫מים, פגיעה בחי ובצומח ועוד.‬ ‫הבאות: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות‬ ‫מתוך כך עולה כי משאב הקרקע של ישראל‬ ‫הסביבה. חשוב להבין שערכי על אלו הם לא‬ ‫הנו משאב במחסור, וכאשר בוחנים את‬ ‫הגדרה חד משמעית לתכנון בר-קיימא,‬ ‫עקרונות התכנון בראיה בת-קיימא, משאב‬ ‫וחשיבותם והתכנים השונים בתוך כל אחד‬ ‫זה הנו בעל משקל "עודף" בשל לחצי‬ ‫מערכי על אלו יכול להשתנות ממדינה‬ ‫הפיתוח הקיימים במדינה בה לחצי הפיתוח‬ ‫למדינה ומחבל ארץ לחבל ארץ, בהתאם‬ ‫הולכים‬ ‫הקרקע‬ ‫ומשאבי‬ ‫מואצים‬ ‫האקלימיות‬ ‫התחיקתיות,‬ ‫לנסיבות‬ ‫ומתמעטים.‬ ‫והסביבתיות הקיימות באותו אזור. על כן‬ ‫ניצול מקסימאלי וחסכוני של הקרקע נכון‬ ‫מטבע הדברים יוצגו ערכים אלו בהקשרם‬ ‫לכל קני המידה של התכנון, אך תוך כדי‬ ‫לסביבה בישראל.‬ ‫שימוש בו חשוב להתחשב באופי‬ ‫היישוב/שכונה/אזור, ועל ידי כך להתאים‬ ‫1.5. קרקע‬ ‫9‬ ‫את הפתרון המתבקש. ניצול יעיל של קרקע‬ ‫קרקע היא הבסיס למחיה. מערכות‬ ‫ברמה השכונתית יכול לבוא לידי ביטוי לא‬ ‫אקולוגיות, אנשים ופעילות כלכלית, זקוקים‬ ‫רק בפעולת הציפוף, אלא גם בניצול תת-‬ ‫לקרקע כתשתית. ברוב העולם הקרקע הינה‬ ‫קרקע, מאחר וצפיפות הדיור העירונית‬ ‫משאב במחסור על כן, לאורך ההיסטוריה,‬ ‫יכולה לאפשר את הכדאיות של פרויקטים‬ ‫התחרות על משאב הקרקע מהווה עילה‬ ‫מסוג זה. כלי נוסף במהלך זה מהווה חיסכון‬ ‫למלחמות ומאבקים.‬ ‫בשטח המיועד לדרכים, ברמה השכונתית‬ ‫כשני שליש משטח מדינת ישראל הנו שטח‬ ‫בהחלט יש מקום למערכות תחבורה‬ ‫מדברי בדרום המדינה על כן, רוב אוכלוסיית‬ ‫חלופיות כגון שבילי אופניים והולכי רגל‬ ‫המדינה מתרכזת בשטחים הצפוניים‬ ‫ותחבורה ציבורית לסוגיה.‬ ‫בצפיפות גבוהה בהרבה מהצפיפות‬ ‫הממוצעת 2 . בכך הופכת מדינת ישראל‬ ‫2.5. מים‬ ‫01‬ ‫לאחת המדינות הצפופות בעולם, בה משאבי‬ ‫הערך מים מתייחס למערכת המים הכוללת‬ ‫הקרקע הולכים ומתמעטים. גדילת צרכי‬ ‫וחשיבותה ליצירת חיים ולתמיכה במערכות‬ ‫הבינוי, התיעוש והתשתית מפחיתים לא הרף‬ ‫חיות. מערכת המים מתייחסת למים‬ ‫2 הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה בארץ הינה כ-‬ ‫403 נפש לקמ"ר ע"פ נתוני הלמ"ס, 4002.‬ ‫6‬
  • 7. ‫זה ישנן שתי פעולות עיקריות שניתן לנקוט:‬ ‫הפחתת השטחים האטומים ומתן אפשרות‬ ‫לחלק מהמים לחלחל למי התהום, ושימוש‬ ‫מקורות המים בישראל נחלקים לשלושה:‬ ‫חוזר במים על ידי הפרדת מי דלוחים ) ‪Gray‬‬ ‫מי תהום, מי אגם הכינרת ומים ממקורות‬ ‫‪ (water‬לטובת השקיית שטחים ציבוריים.‬ ‫אחרים )תפיסת שיטפונות או השבת מים(.‬ ‫כידוע אספקת המים משלושת המקורות‬ ‫אינה קבועה ותלויה בין השאר, בחסדי‬ ‫3.5. אנרגיה‬ ‫11‬ ‫שמים. בנוסף לבעיה זו מצטרפות בעיות‬ ‫במקורות אנרגיה לשימוש האדם, יש‬ ‫נוספות מעשה ידי אדם:‬ ‫להבדיל בין מקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫הגדלת נגר עילי בשל פיתוח עירוני‬ ‫)נחצבים מקליפת כדור הארץ( לבין מקורות‬ ‫מואץ – תהליכי בינוי ועיור יצרו‬ ‫אנרגיה מתחדשים. אנרגיה מתכלה‬ ‫קרומי בטון על גבי הקרקע אשר‬ ‫)קונבנציונאלית( מופקת משריפת נפט, פחם,‬ ‫אינם מאפשרים למים לחלחל‬ ‫גז טבעי וכו', ואילו אנרגיה מתחדשת‬ ‫ולמלא את האקוויפרים, המים‬ ‫)חלופית( מופקת ממקורות שאינם מתכלים‬ ‫זורמם על גבי הקרקע ואוספים‬ ‫בזמן סביר, כגון: קרינת השמש, רוח, ביו-‬ ‫עמם פיח ושמני מכוניות, גורמים‬ ‫מסה, זרימת מים, חום וכו'.‬ ‫להצפות וזיהום קרקע.‬ ‫כאן חשוב לציין שההתייחסות התכנונית‬ ‫זיהום מקורות המים – רוב מקורות‬ ‫לאנרגיה היא לא רק במובנים של אספקה על‬ ‫המים חשופים לזיהומים הנובעים‬ ‫בסיס אנרגיה מתחדשת, אלא לא פחות מכך‬ ‫משימושי קרקע אינטנסיביים‬ ‫במובן של חסכון באנרגיה הודות לתכנון‬ ‫בקרבתם.‬ ‫נכון. הוכח כי תכנון נכון משפר נוחות‬ ‫איכות מי הקולחים – למרות היותה‬ ‫אקלימית של תושבים, ובכך מקטין את‬ ‫של ישראל בין המדינות המובילות‬ ‫צריכת האנרגיה באופן כללי.‬ ‫בהשבת מי קולחים לשימושי‬ ‫משק האנרגיה מהווה נדבך חשוב בכל‬ ‫חקלאות ותעשייה, ישנם שימושים‬ ‫כלכלה ובמיוחד בכלכלת מדינה כמו ישראל,‬ ‫רבים המחייבים שימוש במים‬ ‫החסרה מקורות מחצביים )פחם, נפט וגז(,‬ ‫שפירים.‬ ‫עקב כך ישראל נאלצת לייבא את מרבית‬ ‫במקביל לבעיות אלו מבדיקות שנעשו עולה‬ ‫האנרגיה הראשונית ממקורות שונים בעולם.‬ ‫כי הצרכן הביתי צורך כשליש מהיצע המים‬ ‫על כן תלות זו בייבוא ובשימוש במקורות‬ ‫השפירים 3 . בהתאם לכך, על ידי הבנה את‬ ‫אנרגיה מחצביים מחייבת חשיבה מיוחדת,‬ ‫הבעיות במשק המים הנובעות מאספקטים‬ ‫הן בהיבט אמינות האספקה, והן בהיבט של‬ ‫הטבעיים, המלאכותיים ומוקדי הצריכה,‬ ‫תרומת חומים אלו לזיהום הסביבה ברמה‬ ‫עולה כי דווקא קנה המידה השכונתי טומן‬ ‫המקומית והגלובאלית. בעוד שלמקורות‬ ‫בחובו את הפתרונות היצירתיים הדרושים‬ ‫אנרגיה חלופית יש יתרונות רבים:‬ ‫לחסכון במים בנוסף לפתרונות המקובלים‬ ‫פוטנציאל – צריכת האנרגיה‬ ‫בקני המידה הביתי או האזורי. בקנה מידה‬ ‫העולמית בשנה, שקולה לקרינת‬ ‫השמש המגיעה לכדור הארץ כל 54‬ ‫3 407 מלמ"ק מתוך 0591 מלמ"ק – הנתון על פי‬ ‫תכנית אב מעבר משק המים )גבירצמן, 2002(‬ ‫7‬
  • 8. ‫צמחייה ברחובות ובגינות ושימוש בחומרי‬ ‫האנרגיה‬ ‫בתחום‬ ‫מבודדים.‬ ‫בנייה‬ ‫המתחדשת, פיתוח תשתיות לשימוש‬ ‫זמינות – במדינות רבות קיימים‬ ‫באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רמת הבית‬ ‫משאבים כמו שמש, רוח, מים, ביו-‬ ‫והשכונה. בתחום ניצול הפסולת )ביו-מסה(,‬ ‫מסה, חום וכו', שהם בעיקר פועל‬ ‫ניתן לפתח תשתיות שכונתיות לשימוש‬ ‫יוצא של מיקום גיאוגרפי ושל‬ ‫האנרגיה המשתחררת מאתרי פסולת‬ ‫תנאים טופוגרפיים, אקלימיים‬ ‫קרובים.‬ ‫וגיאולוגיים. וכידוע לניצול משב‬ ‫מקומי יש השפעות חיוביות על‬ ‫4.5. איכות הסביבה‬ ‫21‬ ‫אמינות האספקה, המאזן המסחרי‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס לבריאות‬ ‫והתעסוקה.‬ ‫האדם, הסביבה בה הוא נמצא ואיכות‬ ‫הגנה על איכות הסביבה –‬ ‫החיים. עלינו לזכור שכדור הארץ הינו‬ ‫מקורות‬ ‫לניצול‬ ‫הטכנולוגיות‬ ‫מערכת אקולוגית מורכבת המכילה‬ ‫מתחדשים אינן גורמות לפליטת‬ ‫אלמנטים רבים הקשורים זה בזה, הפרת‬ ‫מזהמים.‬ ‫האיזון באלמנט אחד יוצר שרשרת תגובות‬ ‫עלות הפעלה נמוכה – בעיקר בשל‬ ‫לא רצויות הפוגעות במארג החיים העדין על‬ ‫העובדה שאין הוצאות על דלק, אך‬ ‫הכדור.‬ ‫יחד עם זאת ראוי לציין שבחלק‬ ‫התעשייתית‬ ‫החקלאית,‬ ‫המהפכות‬ ‫ההקמה‬ ‫עלות‬ ‫מהטכנולוגיות‬ ‫והטכנולוגית גרמו לריבוי טבעי מואץ של‬ ‫הראשונית היא גבוהה יחסית עקב‬ ‫אוכלוסיית העולם ולניצול משאבי כדור‬ ‫החדשנות הטכנולוגית.‬ ‫הארץ בקצב העולה על יכולת התחדשותם.‬ ‫מודולריות – רבים מהמתקנים‬ ‫החברה המודרנית, התעשייתית מייצרת‬ ‫לניצול אנרגיה מתחדשת ניתן לבנות‬ ‫מידי שנה זיהומים שונים הנפלטים‬ ‫ביחידות קטנות יחסית, שאפשר‬ ‫ממקורות מגוונים כגון תחבורה, תעשייה‬ ‫להרחיב עם הזמן ליחידות גדולות‬ ‫וכו'. השפעת הזיהומים ניכרת ברמה‬ ‫יותר, כשהביקוש גדל, לדוגמא:‬ ‫המקומית והעולמית לאורך שנים רבות. כל‬ ‫טורבינות רוח או קולטים פוטו-‬ ‫שנה יוצאים מכלל שימוש, משאבים חיוניים‬ ‫וולטאיים.‬ ‫של קרקע ומים עקב זיהומם, חשוב לזכור כי‬ ‫בתכנון שונות נושא האנרגיה מתבטא בשלוש‬ ‫נקיטת אמצעים למניעת הזיהומים מבעוד‬ ‫רמות: ניצול אנרגיה פאסיבית על ידי שימוש‬ ‫מועד חוסכת אמצעים רבים הדרושים‬ ‫בחומרי בנייה, הצללה וכיון מבנים ביחס‬ ‫לטובת ניקוי וטיהור של משאבי הטבע‬ ‫לאקלים ולמיקרו-אקלים, שימוש באנרגיה‬ ‫שניזוקו בניסיון להחזירם למצבם הטבעי.‬ ‫מתחדשת וניצול פסולת להפקת אנרגיה.‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס גם לשימור‬ ‫בתחום הנוחות האקלימית, התכנון צריך‬ ‫ערכי טבע ומסורת מקומית, שימור מגוון‬ ‫להתחשב במיקום המגרשים ביחס לתנאי‬ ‫המינים ועוד. בהקשר זה מורחב תפקידה של‬ ‫האקלים, העמדת המבנים בהתאם לכיווני‬ ‫הצמחייה שיש לה חשיבת מרכזית בוויסות‬ ‫הרוחות וזוויות המבנים ביחס לשמש,‬ ‫האקלים באזורים בנויים ושמירה על הנוף‬ ‫הצללה מקסימאלית בקיץ, באמצעות‬ ‫8‬
  • 9. ‫של‬ ‫מרבית‬ ‫והבנה‬ ‫המאפשרות הנאה‬ ‫המערכת הטבעית.‬ ‫לאי-יישום הפרמטרים השונים שא איכות‬ ‫הסביבה יש השפעה בשני מישורים השלובים‬ ‫השינוי בממוצע הטמפרטורות בין אזור כפרי, פרברי ועירוני.‬ ‫זה בזה ללא אפשרות להפריד ביניהם:‬ ‫פגיעה בבריאות האדם והסביבה –‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין גם את המונח של‬ ‫זיהום אוויר, רעש, קרינה, פסולת,‬ ‫"טבע עירוני", מונח זה מתייחס לאתרי טבע‬ ‫זיהום קרקע וכו'.‬ ‫הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על‬ ‫פגיעה באיכות החיים – נוחות‬ ‫האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי.‬ ‫אקלימית, צמחיה, ריבוי מזיקים,‬ ‫יתרונם של שטחים מסוג זה הוא רב, הם‬ ‫זיהום חזותי, פגיעה באור וכו'.‬ ‫תורמים למיתון מפגעים סביבתיים,‬ ‫ברמה השכונתית רצוי לפעול להוצאת‬ ‫ממצבים את דמותה של העיר, וחשוב מכל –‬ ‫התנועה מאזורי המגורים להפחתת זיהום‬ ‫מספקים תוכן לפעילות חינוך ופנאי לתושבי‬ ‫האוויר מכלי התחבורה, הקצאת שטחים‬ ‫העיר. באזורים אלו קיימת עדיפות לשימוש‬ ‫עבור שתילת צמחיה, החל משתילת עצים‬ ‫בצמחיה מקומית המותאמת לתנאי‬ ‫לאורך המדרכות ליצירת הצללה ועד ליצירת‬ ‫האקלים ולאופי האזור, כך שתבטיח גינון‬ ‫גינות בעלות נפח מספיק ליצירת מיקרו-‬ ‫חסכוני ועמיד בתנאי מזג האוויר. שמירת‬ ‫אקלים, הקצת שטחים למרכזי מחזור‬ ‫חלק משטחי העיר כנוף מקומי טבעי,‬ ‫שכונתיים ולאיסוף סוגי פסולת שונים.‬ ‫מאפשרת יצירת אזורים המעניקים תחושת‬ ‫בשכונות שונות פתרונות אלו יכולים לבוא‬ ‫טבע על כל המגוון שבו. וכל זאת בהשקעה‬ ‫לידי ביטוי באופנים שונים, שיגזרו מאופי‬ ‫כספת נמוכה מזו הנדרשת לתחזוקת שטחים‬ ‫וצפיפות השכונות המתוכננות.‬ ‫ציבוריים מגוננים ומטופלים בתוך היישוב.‬ ‫בשונה משמורת טבע, באתר טבע עירוני‬ ‫צורכי האדם והקהילה חשובים ושווים‬ ‫5.5. שיטת המחקר‬ ‫31‬ ‫באותה המידה כמו השמירה על משאבי‬ ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע‬ ‫הטבע. לכן חשוב בתכנון שטחים אלו‬ ‫התיאורטי, שיטת המחקר בעבודה זו‬ ‫להקדיש תשומת לב שווה לשימור‬ ‫תתבסס על העקרונות הבאים:‬ ‫המשאבים ולפיתוח תשתיות קולטות קהל‬ ‫9‬
  • 10. ‫של סביבה עירונית, היא הבנה שבמידה רבה‬ ‫לימוד של העקרונות לתכנון בר-‬ ‫סביבה זו נגזרת מאופן התנועה של כלים,‬ ‫קיימא, הרלוונטיים לקנה המידה‬ ‫אנשים וסחורות במרחב, ברגע שאמצעי‬ ‫השכונתי.‬ ‫התנועה משתנים, משתנה גם אופי הפעילות‬ ‫בחינה של תקדימים מהעולם לאופן‬ ‫של האנשים והתנועה במרחב, ולאלו‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא‬ ‫השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫או חלקי, וזאת על מנת ללמוד על‬ ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫הישימות ושיטות המימוש של‬ ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫עקרונות לתכנון בר-קיימא של‬ ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי‬ ‫שכונות.‬ ‫וקניות הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי‬ ‫בחינת ישימות העקרונות לתכנון‬ ‫המגורים, והועברו לאזורים מרוחקים‬ ‫במציאות‬ ‫לשכונות‬ ‫בר-קיימא‬ ‫הנגישים אך ורק ברכב. הרחובות תוכננו‬ ‫הישראלית, לאור חוקים ורשויות‬ ‫בהתאם לתנועת מהירות הרכבים, והבניינים‬ ‫התכנון.‬ ‫נסוגו מהמדרכות על מנת לפנות מקום‬ ‫סיכום המלצות לאופן יישום‬ ‫לחניות. ייתכן כי בפעם הראשונה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫לתכנון‬ ‫העקרונות‬ ‫בהיסטוריה הרחובות העירוניים הפכו‬ ‫לשכונות בישראל.‬ ‫למנוכרים.‬ ‫בעיה נוספת איתה נדרש להתמודד התכנון‬ ‫היא העובדה שצרכי התושבים והטכנולוגיה‬ ‫6. סקירת ספרות‬ ‫5‬ ‫משתנים בקצב מהיר בהרבה מהקצב בו‬ ‫משתנה הסביבה הבנויה. כאשר אנו‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-‬ ‫41‬ ‫קיימא ברמת השכונה‬ ‫מתכננים צריך לזכור שבזמן שאורך החיים‬ ‫של רחוב יכול להיות 000,1 שנים ושל בניין‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי‬ ‫71‬ ‫אולי 002 שנים, לשרותי האחזקה והתפעול‬ ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬ ‫)לרבות הטכנולוגיות לביצועם( אורך חיים‬ ‫ועיצוביים‬ ‫תכנוניים‬ ‫של 52 שנים בממוצע.‬ ‫אשר תומכים בסביבות‬ ‫מושכות,‬ ‫עירוניות‬ ‫מבנה עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנות-‬ ‫מצליחות‬ ‫זו‬ ‫שעבודה‬ ‫למרות‬ ‫קיימא, במטרה לעודד‬ ‫מתמקדת בתכנון בר-‬ ‫את ההבנה שעקרונות‬ ‫קיימא לשכונות, ראוי‬ ‫בסיסיים‬ ‫תכנוניים‬ ‫לציין שהבנת התכנון בר-‬ ‫יכולים לתרום תרומה‬ ‫הקיימא לא תהיה מלאה‬ ‫ליצירת‬ ‫משמעותית‬ ‫ללא ההבנה שסביבות‬ ‫סביבה עירונית איתנה‬ ‫קשורות זו בזו. קיימות‬ ‫שבה יש מקום לשיטות‬ ‫השכונה קשורה בתכנון‬ ‫ההקמה ולטכנולוגיות‬ ‫העירוני הכולל, שמתוכו‬ ‫החדשות שמתפתחות.‬ ‫נגזרים מיקומה של‬ ‫סכמה עקרונית למבנה עירוני פולי-צנטרי עם‬ ‫יישום עקרון קהילות הולכי-רגל.‬ ‫נקודת המפנה להבנה‬ ‫01‬
  • 11. ‫ניתן למצוא בערים כמו: לונדון, בירמינגהם,‬ ‫התחבו‬ ‫ה‬ ‫מנצ'סטר ועוד.‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫קהילת הולכי-רגל )השכונה(‬ ‫להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים לתמוך‬ ‫בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים:‬ ‫חנויות ושירותים נוטים להיות‬ ‫י והאזורי אחת הגישות‬ ‫ממוקדים לאורך הרחוב הראשי‬ ‫המוצלחות בתכנון היא "קהילת הולכי-רגל"‬ ‫סכמה עקרונית למבנה שכונה על פי עקרון קהילת הולכי-רגל.‬ ‫שחוצה את השכונה, היכן‬ ‫)‪ .(Walkable community‬גישה זו מאפשרת‬ ‫שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה‬ ‫ליצור אבן-יסוד נוחה לתכנון עירוני בר-‬ ‫המרכזיים, או מתקנים כמו תחנות‬ ‫קיימא, מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות‬ ‫רכבת או תחנות אוטובוסים. הרמה‬ ‫גם כ"מרכזים ודרכים" ושימוש נרחב בו‬ ‫11‬
  • 12. ‫השירותים והמגורים. אזורים אלו‬ ‫בדרך כלל לא מוגדרים מבחינת‬ ‫יעודי הקרקע שלהם, ועל כן הם‬ ‫בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר‬ ‫ליצירת פיתוח למגורים ושימושים‬ ‫מעורבים, שייצרו חיבור חזק יותר‬ ‫בין חלקי השכונה והעיר.‬ ‫ספר,‬ ‫כמו כן אפשרויות ליצירת עירוב‬ ‫מרכזי בריאות ושטחים פתוחים‬ ‫שימושים טמונות בשוליים של‬ ‫מפוזרים בפנים השכונה ויוצרים‬ ‫השכונה לאורך הצירים המרכזיים,‬ ‫מרכזים קהילתיים בשכונה במקביל‬ ‫אזורים אלו נמצאים מחוץ‬ ‫למרכז המסחרי.‬ ‫למרכזים העמוסים ועל כן הרבה‬ ‫על השכונה להציע מגוון רחב של‬ ‫יותר קל לפתחם ולמצות את‬ ‫אפשרויות מגורים, לא רק במובן‬ ‫הפוטנציאל הגלום בהם.‬ ‫של גודל, אלא גם במובנים של‬ ‫מגורים ברי-השגה וברמות קביעות‬ ‫אפשרויות ליישום‬ ‫שונות. דבר זה מאפשר ליצור‬ ‫רעיון עקרוני זה של קהילת הולכי-רגל‬ ‫קהילות מעורבות ולא שכונות‬ ‫מהווה את הבסיס לחשיבה תכנונית, בייחוד‬ ‫למגזר או מעמד מסוימים.‬ ‫ברמה שהתכנון העירוני/שכונתי יכול לחזק‬ ‫צפיפות המגורים גבוהה יותר סביב‬ ‫ולהעצים את המבנה האורבאני בר-הקיימא.‬ ‫המרכז, לאורך צירי התנועה‬ ‫בין השאר זה כולל:‬ ‫המרכזיים, והולכת ויורדת לקראת‬ ‫הכוונה של פיתוח אזורי מסחר‬ ‫הקצה של השכונה.‬ ‫ופנאי אל המרכזים השכונתיים‬ ‫צירי התנועה נחלקים על ידי‬ ‫הקיימים והבטחה שהפיתוח מחוץ‬ ‫מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי‬ ‫למרכז לא יערער את מעמדם של‬ ‫אופניים והולכי רגל, וחוצים את‬ ‫המרכזים ההיסטוריים והקיימים.‬ ‫המרכז השכונתי במקום לעבור‬ ‫של‬ ‫האטרקטיביות‬ ‫של‬ ‫הגברה‬ ‫סביבו.‬ ‫העירוניים/שכונתיים‬ ‫המרכזים‬ ‫קנה המידה המומלץ לשכונות‬ ‫הקיימים באמצעות הרחבה של‬ ‫שמותאמות להולכי רגל עומד על‬ ‫קשת השירותים שהם מספקים‬ ‫רדיוס של כ-008 מ'.‬ ‫ושיפור מצבם הפיזי.‬ ‫עקרונות אלו מתאימים הן לתכנון שכונות‬ ‫יצירת מדרג צפיפויות מתאים סביב‬ ‫חדשות והן להתערבות ושינוי שכונות‬ ‫המרכזים השכונתיים, מצד אחד‬ ‫קיימות, אך יחד עם זאת בשכונות קיימות‬ ‫כדי לתמוך בהם ומצד שני לא‬ ‫כדאי לשים לב לנקודות נוספות:‬ ‫להעמיס עליהם יתר על המידה.‬ ‫הפוטנציאל הגבוהה ביותר ליצירת‬ ‫במידה וישנם אזורים מרוחקים‬ ‫עיבוי בשכונה נמצא בדרך כלל‬ ‫מידי מהמרכז השכונתי, נדרש‬ ‫בשטחי ההפקר של ה"איזור"‬ ‫לזהות זאת ולתמוך ביצירת תת-‬ ‫המסחר,‬ ‫אזורי‬ ‫בין‬ ‫)‪,(zoning‬‬ ‫21‬
  • 13. ‫לאוטובוס,‬ ‫לחכות‬ ‫אופניים,‬ ‫וברחובות שקטים יותר, אפילו‬ ‫מקום לילדים לשחק.‬ ‫רחובות ומבננים בשכונה‬ ‫צפיפות הפיתוח‬ ‫מבנה הפיתוח בתוך השכונה מתבטא בצורה‬ ‫ניצול יעיל של קרקע מתקיים באמצעות‬ ‫של רחובות ומבננים המוגדרים על ידי צירי‬ ‫תכנון "מתאים" של צפיפויות בשכונה.‬ ‫תנועה. הרחובות והמבננים מסודרים כך‬ ‫השימוש במונח "מתאים" הוא מכוון, מכיוון‬ ‫שהם מאפשרים תנועה ישירה של הולכי רגל‬ ‫וצפיפות הפיתוח יכולה להשתנות בהתאם‬ ‫אל ומהתשתיות השכונתיות המרכזיות‬ ‫למקום, לנגישות, לקונטקסט, לסביבה‬ ‫ובכללן אזורי מסחר ומרכזי תחבורה. מבנה‬ ‫ולסוגי המגורים והמסחר. הצפיפות צריכה‬ ‫הרחובות מאפשר בחירה של מסלולים‬ ‫להגיב והתייחס באופן יצירתי לכל הנושאים‬ ‫שונים מכל נקודה בשכונה. באופן כללי רצוי‬ ‫הללו, ולהיות תוצר לוואי של העיצוב‬ ‫שהמבננים יעשו קטנים יותר לקראת המרכז‬ ‫השכונתי, ולא רק הנחיות תכנון מונחתות‬ ‫על מנת לאפשר יותר חופש תנועה באזור‬ ‫מלמעלה.‬ ‫הצפוף.‬ ‫יחד עם זאת ניתן לזהות מספר עקרונות‬ ‫אין כללים מוגדרים לתכנון רחובות, על כן‬ ‫תכנוניים שיכולים לעזור ליצור סביבות‬ ‫חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס‬ ‫שיוצרות ניצול טוב יותר של הקרקע:‬ ‫לקונטקסט, ליחסי בנוי-פנוי ועיצוב‬ ‫לדרישות עבור חניות יש השלכות‬ ‫הסביבה. דבר זה אפשר יצירה של מגוון‬ ‫רבות הן על צפיפות הפיתוח והן על‬ ‫עצום של רחובות החל משדרות רחבות ועד‬ ‫האיכות. פתרונות יצירתיים יכולים‬ ‫לסמטאות אינטימיות, אך יחד עם זאת ניתן‬ ‫לשנות משמעותית את איכות אזור‬ ‫לזהות מספר כללים מנחים לתכנון רחובות:‬ ‫המגורים.‬ ‫צמתים דורשים עיצוב גם כדי‬ ‫תכנון רשת הרחובות וסידור‬ ‫להדגיש את חשיבותם כנקודת‬ ‫מקומות החניה הם גורם מכריע‬ ‫מפגש של שני צירים וגם לווידוא‬ ‫בתכנון הסביבה השכונתית.‬ ‫החזיתות שלהם פונות ויוצרות‬ ‫נדרש לבחון את תשתית השטחים‬ ‫מרחב ציבורי.‬ ‫הציבוריים בשכונה לפני שמתכננים‬ ‫התווך בין הבניינים לרחוב צריך‬ ‫שטחים חדשים, במידה ויש מספיק‬ ‫לקחת בחשבון את כל הפונקציות‬ ‫שטחים ציבוריים ביחס לצפיפות‬ ‫התומכות שנדרשות, כגון: מקומות‬ ‫הנדרשת בשכונה רצוי להפנות את‬ ‫פריקה, תנועת אופניים, ריהוט רחוב‬ ‫המאמץ התכנוני לכיוונים אחרים.‬ ‫וכו', וכל אלו צריכים להשתלב עם‬ ‫שוב גם במקרה זה ההיגיון של קהילת‬ ‫הצורך לאזן בין קנה המידה של‬ ‫הולכי-הרגל מהווה נקודת פתיחה טובה‬ ‫הרחוב, לנצפות של הרחוב‬ ‫לתכנון צפיפות ותשתית שכונתית. נקודת‬ ‫ולפרטיות של הבתים.‬ ‫ההתחלה היא בלהתחיל לחשוב איפה‬ ‫רחובות צריכים למלא מגוון של‬ ‫החנויות המקומיות, בתי הספר והשטחים‬ ‫תפקידים – מקומות לחיות, לקנות,‬ ‫הפתוחים? איפה עוברת התחבורה הציבורית‬ ‫לחנות, לנהוג, ללכת, לרכב על‬ ‫31‬
  • 14. ‫כמו התכנון המקורי. פיתוח חדש‬ ‫צריך להיות מתוכנן עם חשיבה‬ ‫מעמיקה מראש בנוגע לאופני‬ ‫האחזקה התפעול שלו, לא רק‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫במובן בחירת החומרים והטיפול‬ ‫חלק זה התמקד בעיקר במבנה של הסביבה‬ ‫בנוף, אלא גם במובן של אחריות‬ ‫העירונית/שכונתית, מרכיב זה הוא חשוב‬ ‫לביצוע ולמימון.‬ ‫ביותר לתכנון בר-קיימא , אך לכשעצמו הוא‬ ‫הראיה כי פיתוח חדש הוא זרז‬ ‫אינו יכול להשיג קיימות. השגת הקיימות‬ ‫לשיפור אזורים קיימים. השאיפה‬ ‫בסביבה עירונית צריכה להיתמך על ידי‬ ‫היא לא ליצור פיתוח חדש נקודתי,‬ ‫תכנון מפורט יותר של אלמנטים נוספים‬ ‫אלא לבחון כיצד הפיתוח החדש‬ ‫שעוד נדון בהם בהמשך. יחד עם זאת להלן‬ ‫יכול להשתלב במרקמים הישנים‬ ‫מספר נושאים נוספים שראוי להתייחס‬ ‫ולתרום גם להם.‬ ‫אליהם בתכנון סביבה עירונית/שכונתית בת-‬ ‫קיימא:‬ ‫כמו שניתן להבין ממגוון הנושאים שעלו‬ ‫מעורבות‬ ‫קהילות‬ ‫של‬ ‫יצירה‬ ‫כאן, תכנון ב-קיימא הוא תכנון מולטי-‬ ‫הכוללות קבוצות חברתיות שונות.‬ ‫דיסציפלינארי, שדורש ראיה הוליסטית‬ ‫אחד הלקחים מתכנון שכונות‬ ‫ומתכללת של מגוון רחב מאוד של נושאים‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-02‬ ‫ואנשי מקצוע.‬ ‫הוא שהאיזור תרם לקיטוב חברתי‬ ‫וליצירת שכונות של עשירים ועניים.‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה‬ ‫81‬ ‫על כן צריך לשאוף ליצור ערוב רב‬ ‫יותר של אפשרויות מגורים להימנע‬ ‫נוף וטבע הינם גורמים קריטיים המשפיעים‬ ‫מריכוז גבוה של יחידות דיור זהות.‬ ‫על איכות הסביבה האורבאנית שלנו.‬ ‫תפקידם אינו רק "מקומות ירוקים" אלא‬ ‫תכנון מגוון שירותים ותשתיות‬ ‫השפעה יסודית על הצורה והתהליך של‬ ‫שעונים על מגוון דרישות. מרכזי‬ ‫פיתוח הסביבה. תכנון נוף אינו רק תוספת,‬ ‫קניות מרכזיים מחוץ לערים יכולים‬ ‫אלא הבסיס ליצירת מקום. אלו לא רק‬ ‫להוות פיתרון יעיל עבור אלו שיש‬ ‫עצים, שיחים, עשבים ומדשאות נרחבות‬ ‫להם מכוניות, אך בכל זאת לא ניתן‬ ‫המשביעות את הצורך שלנו בירוק. נוף‬ ‫לוותר על מרכזי הערים או הרחובות‬ ‫משלב: צורות קרקע, מערכות אקולוגיות‬ ‫המסחריים על הגיוון הרב שבהם‬ ‫ורשת שטחים פתוחים, היוצרים את‬ ‫שנגיש לכולם במרחק הליכה.‬ ‫הסביבה הטבעית בת-הקיימא.‬ ‫יצירת תחבורה ציבורית איכותית.‬ ‫אצל רבים קיימת מקובעות מסוימת‬ ‫זוהי דרישת יסוד להפחתת התלות‬ ‫במחשבה, שעירוניות וטבע אינם מתחברים,‬ ‫ברכב הפרטי ולשינוי בתפיסת‬ ‫כאשר במציאות שניהם שותפים לסביבה‬ ‫התכנון, מתכנון עבור מכוניות‬ ‫טבעית אחת: פיתוח בנוי על קרקע, פיתוח‬ ‫לתכנון עבור הולכי רגל.‬ ‫הקרקע ייחודי למקום ולנוף המסוים שלו.‬ ‫ההכרה בכך שאחזקה ותפעול‬ ‫לטווח ארוך חשובים באותה המידה‬ ‫41‬
  • 15. ‫מקומות‬ ‫הפיכת‬ ‫–‬ ‫חברתית‬ ‫לאהובים ובו-זמנית הגדלת הקניין,‬ ‫נוף‬ ‫צמצום הלחץ העירוני ושיפור איכות‬ ‫בעיר, דרך פיתוחים חדשים ותהליך עיצוב‬ ‫החיים.‬ ‫שונה.‬ ‫כלכלית – שמירה על איכויות‬ ‫נוף הינו בלתי נפרד מהחיים בעיר, ועליו‬ ‫הנדל"ן, בשל שמירה על איכות‬ ‫לקחת חלק מרכזי בכל פעולה של הפיתוח‬ ‫החיים הטובה.‬ ‫העירוני. בגישה יותר עמוקה, ניתן להגיד כי‬ ‫העיר מצטרפת לטבע ולא ההפך.‬ ‫גישה זו מתחילה מההבנה כי אפילו החללים‬ ‫תכנון נוף הינו אלמנט בסיסי בתהליך‬ ‫בין הבניינים יוצרים את הבסיס לנוף.‬ ‫התכנון ובהחלט מסוגל להפוך לשחקן מפתח‬ ‫שטחים אלו נמצאים היכן שהקרקע חשופה‬ ‫בתהליך הקיימות.‬ ‫גישה זו מדברת על קיום אקולוגי בעל שיווי‬ ‫תכנון השכונה צריך לצמוח מהקונטקסט הסביבתי והנופי שלה כך שיבוא לידי‬ ‫ביטוי במבנה השכונה‬ ‫לשמש, וחדירה למי הגשמים כך שבאמצעות‬ ‫משקל של עיר וטבע, כאשר לשניהם‬ ‫תכנון נכון הצמחייה מסוגלת לצמוח‬ ‫יתרונות. הטבע יוצר יופי אסטטי בעיר,‬ ‫ולהתפתח ללא הגבלה.‬ ‫משפר את המיקרו-אקלים, שומר על ויסות‬ ‫לחצים של הסביבה על האזור העירוני ונותן‬ ‫יתרונות לשילוב נוף וטבע בסביבה עירונית‬ ‫מרגוע מנטאלי וקונטרסט לתושבים. טבע‬ ‫ההכרה כי צמחייה מכל סוג שהוא משפיעה‬ ‫ונוף בעיר הינם חשובים לשיפור איכות‬ ‫על המיקרו-אקלים שבסביבתה, כלל אינה‬ ‫החיים בשטחים העירוניים ולהפיכתם‬ ‫חדשה.‬ ‫לחללים ברי-קיימא, מבחינה: אקולוגית,‬ ‫הצמחייה ידועה בעבור:‬ ‫חברתית וכלכלית:‬ ‫צריכת 2‪ CO‬ובמקומו השבת חמצן‬ ‫אקולוגית – השפעה על המיקרו-‬ ‫לאוויר, וזאת באמצעות תהליך‬ ‫אקלים ויצירת בתי גידול לחיי‬ ‫הפוטוסינתזה )לדוגמא, כמות ה-‬ ‫הטבע.‬ ‫2‪ CO‬הנפלטת ממכונית במשך שנה‬ ‫51‬
  • 16. ‫לאפקט הצמחייה יש השפעה חיובית על‬ ‫אחת, תעובד לחמצן על ידי 5 עצים‬ ‫סביבתנו ועל בריאות האדם: האוויר נקי‬ ‫לאורך תקופה של 99 שנים(.‬ ‫יותר, פחות חלקיקי זיהום ומיקרו-אקלים‬ ‫צמחיה מתפקדת כפילטר לזיהומי‬ ‫נוח יותר. אך יש גם מימד תפיסתי-כלכלי‬ ‫אויר מפחיתה את האבק באוויר –‬ ‫לדבר, נוף בשכונה, כמו למשל: פארקים,‬ ‫חלקיקי אבק ופיח המגיעים לעצים‬ ‫גינות ועצים, יכולים להפוך מקומות מגורים‬ ‫נתפסים בעלווה שלהם עד אשר‬ ‫למושכים יותר ולהעלות את איכות החיים‬ ‫נשטפים לקרקע ע"י הגשם.‬ ‫בהם. אם נתבונן בגורמים שמשכו אנשים‬ ‫צמחיה סופגת רעש ויכולה לשמש‬ ‫לעבור מהעיר, נוכל לראות רמזים ל"מה‬ ‫מרכיב בידודי.‬ ‫שחסר בעיר" – כלומר, סביבות ירוקות‬ ‫צמחים מעלים את הלחות ומורידים‬ ‫היוצרות קונטרסט עם הקווים הנוקשים של‬ ‫את הטמפרטורה, בנוסף לכך הם‬ ‫הבניינים.‬ ‫סופגים ומעכבים את מי הגשם‬ ‫השפעת הנוף היא מעבר לאיכות האסתטית‬ ‫מלרדת לניקוז העירוני.‬ ‫והאקולוגית בעיר. קיום הנוף משפיע על‬ ‫צמחיה הופכת את הטמפ'‬ ‫פסיכולוגיית האדם ובריאותו הנפשית.‬ ‫הממוצעת ליותר ממוזגת )מקטינה‬ ‫ניסיונות קליניים הראו כי חולים שהתבוננו‬ ‫את החום בקיץ ומעלה את‬ ‫החוצה מהחלון וראו צמחייה, החלימו מהר‬ ‫הטמפרטורה בחורף(.‬ ‫יותר, מאשר חולים שראו רק משטחים‬ ‫צמחיה משמשת כ"שובר רוחות" –‬ ‫מרוצפים 4 .‬ ‫מסוגלת להקטין את מהירות הרוח‬ ‫כך שצמחייה בוגרת ונוף, במיוחד חזקה‬ ‫עד %05 ולהוריד את מקדם הקור‬ ‫ומשמעותית כמו עצים גדולים, מסוגלת‬ ‫הנוצר בעקבות רוחות, דבר שיכול‬ ‫להשפיע על התנהגות האדם. אין זה אומר כי‬ ‫החימום‬ ‫דרישות‬ ‫את‬ ‫להוריד‬ ‫ניתן לפתור את כל הבעיות החברתיות‬ ‫למבנים.‬ ‫באמצעות שיפור הסביבה הפיזית, אך‬ ‫מהלך טמפרטורות שעתי ברחובות ירוקים וברחובות חשופים )6-3 ביוני 7991(‬ ‫4 ?‪Hewitt, M. (2001), Can trees cut pain‬‬ ‫.1002 ‪Times, 4 September‬‬ ‫61‬
  • 17. ‫שימושית הודות לצורה המיוחדת שלה או‬ ‫הודות ליכולת ההתאקלמות בתנאי זיהום‬ ‫או צל קשים במיוחד. על כן נדרש שיקול‬ ‫דעת בעת תכנון הצמחייה בהתאם לצורך‬ ‫שנדרש לענות עליו.‬ ‫אל הנוף, מכאן שיש לקחת את‬ ‫השילוב של סוגי צמחים תלוי בסוג הקרקע,‬ ‫נושא הצמחייה ביתר רצינות בתהליך‬ ‫מים ואקלים זמינים. כל אלו יחד יוצרים את‬ ‫התכנון.‬ ‫בית הגידול המקומי, המושך ציפורים,‬ ‫הכנסה של נוף לעיר ולשכונה יכולה להפחית‬ ‫חרקים וחיות קטנות. ובהמשך הוא יוצר‬ ‫את הלחצים הנראים, הנוצרים והנחווים‬ ‫ומתחבר לעוד ועוד בתי גידול שונים, אך‬ ‫בה. חלק מהגורמים הם: תחבורה עמוסה,‬ ‫כולם קשורים )יערות, מרחבי צמחייה‬ ‫צפיפות ורעש. נוף כזה לא חייב להיות‬ ‫פתוחים, מדשאות, אגמים, גדות נחלים‬ ‫פארקים גדולים, הוא יכול להיות נקודות‬ ‫וכו'(. זה מעניק את היכולת למשיכת חיי‬ ‫ירוקות קטנות, גני כיס או רצועות דקות‬ ‫טבע ושיפור המגוון הביולוגי באזורים‬ ‫במרקם העירוני השכונתי. מראות ירוקים‬ ‫עירוניים.‬ ‫מפחיתים לחץ ומרגיעים את חושינו,‬ ‫לא כל הצמחים יגדלו בכל מקום ובכל מצב,‬ ‫הסביבה הופכת ליותר נעימה, ובכך ניתן‬ ‫חלקם טובים לאזורים יבשים בעלי קרקע‬ ‫להוריד את אחת הסיבות לעזיבת השכונות‬ ‫יבשה, ואחרים לרטובה, חלקם דורשים‬ ‫העירוניות לטובת הפרברים.‬ ‫אזורים חשופים לשמש ואחרים מוצללים.‬ ‫כאשר בוחרים צמחייה יש להתחשב‬ ‫צמחים הם מקור מזון ומחסה למגוון‬ ‫בתחזוקה הנדרשת )בהתאם לקרקע,‬ ‫חרקים, ציפורים ויונקים קטנים, ואלו‬ ‫לאקלים ולרשויות של אותו אזור(. באופן‬ ‫בתורם הם מקור מזון לחיות אחרות.‬ ‫כללי זנים מקומיים, בדרך כלל יסתגלו ביתר‬ ‫צמחים זקוקים לקרקע, מים ואור בכדי‬ ‫קלות לאקלים המקומי ובכך יצרכו פחות‬ ‫לגדול ולקיים בכך את שרשרת המזון. אך‬ ‫מים וטיפול. צמחייה עמידה‬ ‫לא כל שתילה תתאים‬ ‫לזיהום מתאימה במיוחד‬ ‫לכך. נדרש מגוון של מיני‬ ‫לרחובות עירוניים, ולעומתה‬ ‫צמחים על מנת למשוך‬ ‫חרקים‬ ‫המושכת‬ ‫כזו‬ ‫מגון של חרקים וציפורים.‬ ‫וציפורים מתאימה לשטחים‬ ‫במרבית המקרים זני‬ ‫פתוחים וגינות.‬ ‫צמחים מקומיים מושכים‬ ‫אליהם יותר בעלי חיים‬ ‫מאסטרטגיה נופית ליישום‬ ‫מאשר צמחייה אקזוטית‬ ‫מפורט‬ ‫מחלקים מרוחקים של‬ ‫להגברת המגוון הביולוגי‬ ‫העולם. כנ"ל זנים שהם‬ ‫בשטחים בנויים יש חשיבות‬ ‫אקזוטיים. אין זה פוסל‬ ‫רבה בשימוש ברשתות של‬ ‫בצמחייה‬ ‫שימוש‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים,‬ ‫שלעתים‬ ‫אקזוטית,‬ ‫שטחים אלו מאפשרים‬ ‫רשת שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים‬ ‫קרובות יכולה להיות‬ ‫באזורים עירוניים‬ ‫71‬
  • 18. ‫באמצעותו נדרש תמיד לבדוק את‬ ‫האפשרויות ליצירת הקשרים בין השטחים‬ ‫הפתוחים של השכונה לאלו של השכונות‬ ‫הסמוכות ולאלו שהם ברמה העירונית.‬ ‫כאשר מתכננים שכונה או אזור עירוני חדש‬ ‫השטח הבנוי לטבעי. בשל כך גדל הפוטנציאל‬ ‫טבעיים בעיר המבורג, גרמניה.‬ ‫רצוי לפעול לפי מספר עקרונות:‬ ‫כדאי לבצע הערכה של הנוף באתר,‬ ‫כולל סקר סביבתי ואקולוגי על‬ ‫צמחייה מקומית, בתי גידול וכו'. זה‬ ‫יעזור לזהות אזורים רגישים‬ ‫ומאפייני נוף המשרתים את‬ ‫הסביבה ושחובה לשמרם, כגון:‬ ‫עצים גדולים, נתיבים של מי נגר,‬ ‫קרקע סופגת וטובה לניקוז,‬ ‫מערכות אקולוגיות ובתי גידול‬ ‫ירוקים, צמחים‬ ‫מיוחדים.‬ ‫מטפסים, שתילה באזורי חציצה ועוד.‬ ‫בטופוגרפיה‬ ‫להתחשב‬ ‫רצוי‬ ‫אסטרטגיה זו מסוגלת לשמור על הקרקע‬ ‫המקומית, ולא לשטח את האתר‬ ‫מפני פיתוח יתר, באותו הזמן לספק את‬ ‫באופן אחיד. רצוי לדרג את‬ ‫הפונקציות האקולוגית ולהביא לגישה‬ ‫המגרשים על בסיס הטופוגרפיה‬ ‫משופרת לשטחים ציבוריים פתוחים. עקרון‬ ‫הקיימת על מנת לשמור על‬ ‫זה צריך לבוא לידי ביטוי בתכנון שכונות‬ ‫חדשות, ובהתערבות בשכונות קיימות,‬ ‫81‬
  • 19. ‫השימוש בעקרונות אלו כנקודת התחלה‬ ‫לתכנון השכונה ייצור אלמנטי נוף מהותיים,‬ ‫חת‬ ‫תר.‬ ‫שיעניקו לאתר את אופיו. יותר מכך, לא רק‬ ‫שהם עוזרים ליצור פיתוח שמגיב למיקום‬ ‫ולפונקציונאליות שלו באופן סביבתי יותר,‬ ‫אלא הם גם מאפשרים לאתר פתרון ייחודי‬ ‫שנראה טבעי ולא מנוכר בסביבתו.‬ ‫צפויות בעונות הגשומות של השנה.‬ ‫שטחים‬ ‫מראש‬ ‫לשמור‬ ‫רצוי‬ ‫כחלק‬ ‫בנות-קיימא‬ ‫ניקוז‬ ‫מערכות‬ ‫משופעים שאינם מתאימים לבניה‬ ‫מהמערכת הנופית‬ ‫כחלק מרצף של שטחים פתוחים‬ ‫אנו יודעים שבטון ואספלט חוסמים שטחים‬ ‫ליניאריים. שטחים אלו הם‬ ‫נרחבים בעיר מיכולת חלחול תקין, כך‬ ‫ייחודיים ומהווים חלק מהאופי‬ ‫שנשארים שטחים זעירים להתפתחות‬ ‫ורוח המקום של האתר, שבעתיד‬ ‫הצמחייה. כיום כ-%79 משטח מבנן עירוני‬ ‫יהפוך לשכונה, שתזוהה עם‬ ‫לרוב חסום לחלחול מים. מעט מאוד מים‬ ‫המאפיינים הללו. אזורים טבעיים‬ ‫מסוגלים לחדור לקרקע העירונית, להגיע‬ ‫אלו שגם כך לא ניתן לבנות עליהם‬ ‫למי תהום, כל השאר מתועלים למער'‬ ‫הם חלק מההיסטוריה הטבעית של‬ ‫הניקוז העירונית או ישירות לנחלים, לים‬ ‫האתר ובמידה ויפגעו לא ניתן יהיה‬ ‫וכדומה. צמצום כמות המי הנגר המנוקזים‬ ‫לשחזרם אחר כך. כמו כן אזורים‬ ‫למערכות העירונית הוא חיובי מכל היבט:‬ ‫אלו יתרמו לאיכות חיים של‬ ‫פחות שפכים לטיפול – פחות בזבוז אנרגיה,‬ ‫התושבים חדשים ברמה המיידית‬ ‫יותר מים שמגיעים ישירות לקרקע – יותר‬ ‫מרגע אכלוס השכונה עוד לפני‬ ‫מים להשקיה ויותר החזרת מים למי‬ ‫ששאר הצמחייה הנטועה תספיק‬ ‫התהום. איסוף מי נגר וניקוזם לביוב הפך‬ ‫להתפתח.‬ ‫למאוד פופולארי בעולם. בעקבות כך,‬ ‫נדרש להבין את תנאי המיקרו-‬ ‫השיטפונות הפכו לנפוצים יותר, תכופים‬ ‫אקלים המקומי. אילו אספקטים‬ ‫יותר וקשים יותר בנזק. והדבר שורף המון‬ ‫ניתן לנצל באמצעות התכנון‬ ‫אנרגיה ומשאבים ליצירת פתרונות, כמו‬ ‫)לדוגמא: למדרונות הפונים דרומה‬ ‫מגני שיטפונות מלאכותיים וטיפול ושיקום‬ ‫יש יתרון לקלוט יותר קרינת שמש(.‬ ‫אזורים שנפגעו.‬ ‫הודות לתשומת לב לתנאים‬ ‫הגורמים העיקריים המשפיעים על ניקוז‬ ‫הסביבתיים ניתן למנוע או להקל על‬ ‫טבעי הם:‬ ‫האתר מפני פגעי טבע קיצוניים‬ ‫כמות וגודל שטח הקרקע החסומה‬ ‫הקיימים באזור )לדוגמא: על ידי‬ ‫והלא חסומה שעליה יורד גשם.‬ ‫בניית קיר צמחיה המגן מהרוח ניתן‬ ‫סוג האדמה ואחוז חדירותה למים.‬ ‫להוריד את כמות האנרגיה שאנו‬ ‫כמות ותדירות המשקעים.‬ ‫מבזבזים על קירור וחימום(.‬ ‫91‬
  • 20. ‫האנושית ממשאבי נופש טבעיים. כדי לקבל‬ ‫מושג על המורכבות הזו יש להבין שאנשים‬ ‫מעריכים לא רק את החוויה ה"לא צרכנית"‬ ‫של שימוש בשטח )צפייה בציפורים או הנאה‬ ‫מהשקיעה(, שגם אותם קשה לאמוד, אלא‬ ‫גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש.‬ ‫קטן‬ ‫ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו‬ ‫של מגרשים פרטיים בודדים, או ברמה‬ ‫מרבית האנשים לא ישתמשו ישירות, או‬ ‫השכונתית שבה מערכות אלו יכולות לקבל‬ ‫התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים –‬ ‫ביטוי גם כאלמנט מרכזי בנוף השכונתי.‬ ‫בהווה או בעתיד – נהנים, או יוכלו ליהנות,‬ ‫ממנו.‬ ‫הערכות כלכליות של נכסי טבע ונוף‬ ‫אך ברור לכל כי גם אם לא ניתן לחשב בדיוק‬ ‫עד עתה נידונה תרומתם של השטחים‬ ‫את ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים בתוך‬ ‫הטבעיים לאיכות החיים בשכונה. דרך‬ ‫השכונה ואלו שסמוכים לה, הרי שיש להם‬ ‫אחרת להסתכל על ערכם של שטחים‬ ‫השפעה ישירה על הערך הנדל"ני של‬ ‫פתוחים היא באמצעות הכלים של כלכלת‬ ‫המגרשים הסמוכים להם. להלן מספר‬ ‫משאבי טבע וסביבה. תת-תחום זה של‬ ‫דוגמאות ממחקרים בנושא העלאת ערך‬ ‫הכלכלה פיתח תיאוריות וטכניקות לאומדן‬ ‫5‬ ‫הנכסים והמערכת הטבעית:‬ ‫ערכם של שטחים פתוחים, פארקים ומשאבי‬ ‫כך כבר ב-9191 הצדיק פרדריק לאו‬ ‫נוף נוספים.‬ ‫אולמסטד, מעצב הסנטרל פארק‬ ‫ערכם של משאבים מוגדר באמצעות מושג‬ ‫בניו יורק, את השטחים הפתוחים‬ ‫ה"ערך כלכלי הכולל" ) ‪Total Economic‬‬ ‫במונחים כלכליים:‬ ‫‪ .(Value‬וברמת העיקרון ניתן לבנות‬ ‫"... כיום יודעים בבירור שבית ספר‬ ‫משוואה בסיסית שתיראה כך:‬ ‫וגן משחקים הממוקמים היטב, או‬ ‫‪TEV = Bd - Cd - Bp‬‬ ‫אפילו אתרים מיועדים להקמתם,‬ ‫‪ Bd‬מייצג בנוסחה זו את רווחי הפיתוח, ‪Cd‬‬ ‫... מגדילים את ערך שאר‬ ‫המקרקעין באזור שאותו בית ספר‬ ‫את עלויות הפיתוח ו-‪ Bp‬את הרווחים‬ ‫אמור לשרת ביותר מאשר ערך‬ ‫הנגרמים משמירת הסביבה. מכאן עולה‬ ‫השטח הנלקח לצורך זה, בדיוק כמו‬ ‫שאם ‪ TEV‬הוא חיובי על הפיתוח להתקדם,‬ ‫שפארק מקומי... מגדיל את ערך‬ ‫ואם הוא שלילי, יש לעצרו.‬ ‫המקרקעין בשכונות המגורים אותן‬ ‫עבודה רבה הושעה בניתוח המרכיבים‬ ‫הוא משרת יותר מאשר ערך השטח‬ ‫המגולמים בנוסחה זו. חלק מהערכים של‬ ‫הנלקח כדי להקימו."‬ ‫האתר קל מאוד לאמוד, מכיוון שהשוק‬ ‫האיגוד האמריקאי לנופש ופארקים‬ ‫קובע אותם )לדוגמא, ערכו של דונם לפיתוח‬ ‫פרסם לאחרונה סקירה המתארת‬ ‫למגורים, או ערכם של עצי הסקה(. אולם‬ ‫האומדן של התועלות שאינן נסחרות בשוק‬ ‫קשה הרבה יותר.‬ ‫5 הדוגמאות מובאות מתוך: ד"ר יעקב גארב, הערך‬ ‫הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחים, דו"ח המוגש‬ ‫בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח קשה‬ ‫לוועד לאיכות החיים – הר נוף בסיוע קרן קרב, יולי‬ ‫1002.‬ ‫במיוחד לאמוד את אלו הקשורים בהנאה‬ ‫02‬
  • 21. ‫המספריים של צריכת המים הכוללת‬ ‫מחקר‬ ‫6‬ ‫בישראל של מגזר זה :‬ ‫צריכת המים הביתית בישראל נעה בין 001‬ ‫ל-032 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ- 561‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ליטר לנפש. התפלגות ממוצע צריכת מים‬ ‫למשפחה בישראל )נכון לשנת 9002( היא:‬ ‫%53 - הדחת מים באסלות‬ ‫%5 - גינון‬ ‫%23 - מי אמבטיה ומקלחת ) מים‬ ‫מדן התחלתי‬ ‫אפורים (‬ ‫טוב לגבי התוספת לערך השוק של‬ ‫%41 - מי כביסה ) מים אפורים (‬ ‫נכסים הפונים אל הפארק או אל‬ ‫%6 - מי הדחת כלים‬ ‫שטח פתוח הוא %02.‬ ‫%5 - מי שתייה ובישול‬ ‫האמריקאית‬ ‫היערנות‬ ‫אגודת‬ ‫%3 - מי כיורי אמבטיה ) מים‬ ‫העריכה, שעץ בודד בגיל 05 מספק‬ ‫אפורים (‬ ‫בשנה צינון אוויר בסך 37$, האת מי‬ ‫סה"כ %94 מצריכת מים ביתית היא‬ ‫נגר וסחף הקרקע בסך 57$, הגנה על‬ ‫ממקורות של מים אפורים , הניתנים‬ ‫חיות הבר בסך 57$, והפחתת זיהום‬ ‫לשימוש חוזר ע"י תהליך מחזור מים.‬ ‫אוויר בסך 05$.‬ ‫הממוצע בישראל עומד על צריכה של 58‬ ‫ליטרים מים אפורים לבן-אדם ביום.‬ ‫3.1.6. מים‬ ‫91‬ ‫מים אפורים הם מים שמוחזרו, כלומר‬ ‫נקודת התחלה בבחינת קיימות בנושא‬ ‫משומשים – שמם האמיתי הוא "דלוחין".‬ ‫המים, היא זהה כמו במשאבים אחרים –‬ ‫מים אפורים זורמים בסביבת משקי הבית,‬ ‫האם ניתן לצמצם את השימוש בהם? כאן‬ ‫ואינם מכילים רעלים כמו מים שחורים‬ ‫חשוב לציין שבניגוד למשאבים אחרים, את‬ ‫למשל. צבעם של מים אפורים הוא עכור,‬ ‫המים ניתן לחלק לאיכויות, לדוגמא, איכות‬ ‫ומכאן שמם.‬ ‫מי שתייה אינה נדרשת להדחת אסלות. על‬ ‫מים אפורים מכילים לרוב כמות מוצקים‬ ‫כן ניתן להסיק בקלות כי חיסכון במים‬ ‫אורגניים ברמה נמוכה יחסית, אך לעיתים,‬ ‫אפשרי על בסיס שימוש באיכויות מים‬ ‫כמו במי שטיפת הכלים – הרמה גבוהה.‬ ‫מוגדרות לצרכים מוגדרים, ועל ידי כך‬ ‫מים אפורים קלים יותר לסינון פיזי יחסית‬ ‫מניעה של שאיבת יתר של מים באיכות מי‬ ‫למים ממקורות אחרים בסביבה האדם, אך‬ ‫שתייה ממי התהום או ממקורות מים‬ ‫קשה לטהר מים אפורים גם מהכימיקלים,‬ ‫אחרים.‬ ‫מהחומרים האורגניים והחיידקים שבתוכם,‬ ‫מאחר והמגזר הפרטי הוא הצרכן‬ ‫המשמעותי ביותר של מים באיכות מי‬ ‫שתייה, הוא גם הופך להיות בעל הפוטנציאל‬ ‫6‬ ‫הנתונים מובאים מתוך האתר: מחזור מים‬ ‫הגדול ביותר לחסוך בהם. נבחן את הנתונים‬ ‫אפורים במשקי בית בישראל,‬ ‫‪http://www.greycycle.co.il‬‬ ‫12‬
  • 22. ‫מים אפורים מכילים ברוב המקרים‬ ‫כימיקלים ומלחים, אשר מזיקים‬ ‫לקרקע ולצמחיה בגינה )להבדיל‬ ‫מים אפורים – לאחר תהליך מחזור מים‬ ‫72‬ ‫ממים שחורים מטוהרים(. כדי‬ ‫נכון ומקצועי – ניתנים לשימוש חוזר בשתי‬ ‫להגיע לרמת איכות טובה של מחזור‬ ‫דרכים:‬ ‫מים אפורים לצורכי השקיה, מומלץ‬ ‫השבת מים אפורים למיכלי ההדחה‬ ‫שחומרי הניקוי, הסבון והכימיקלים‬ ‫בשירותים )שימוש ברמה הביתית(.‬ ‫בהם משתמשים משקי הבית יהיו‬ ‫השקיה של שטחי גינון )שימוש‬ ‫מעוטי מלחים, מזיקים וכימיקלים‬ ‫ברמה הפרטית או הציבורית(.‬ ‫בלתי מתפרקים ביולוגית.‬ ‫היתרונות הגלומים בתהליך מחזור מים‬ ‫82‬ ‫רעיון השבת מים אפורים מחייב‬ ‫אפורים הם רבים:‬ ‫התייחסות להיבטים שונים כגון:‬ ‫חסכון במים שפירים )מי שתייה(.‬ ‫היבטים הנדסיים, תברואתיים‬ ‫שמירה על מאגרי המים של ישראל.‬ ‫וכלכליים, הכרוכים בהשקעה‬ ‫חסכון כלכלי לצרכנים.‬ ‫בבניית צנרות מיוחדות בבתים‬ ‫הגדלת הריאה הירוקה סביב לבית.‬ ‫ומתקני טיהור והשבת מים אפורים.‬ ‫הקטנת התלות במי גשמים.‬ ‫הצפי הוא כי ב- 1202 כ- %04‬ ‫הרחבת מודעות לחשיבות חסכון‬ ‫מאוכלוסיית ישראל תתגורר בבתים‬ ‫במים.‬ ‫חדשים, בהם ניתן להתקין מערכות‬ ‫מים כפולות, כאשר אחת מהן תיועד‬ ‫ישום ברמת השכונה – מים אפורים לצורכי‬ ‫02‬ ‫לצורכי מחזור מים אפורים.‬ ‫השקיה‬ ‫אחד מהשימושים הגדולים ביותר בעת‬ ‫נכון להיום השבת מים אפורים במשקי הבית‬ ‫מחזור מים אפורים הוא לצורכי השקיה של‬ ‫בישראל אסורה על פי החוק. כלומר, אפילו‬ ‫גינות. השכונה מהווה את היחידה העירונית‬ ‫מי שמעוניין להשקיע ולהתקין מערכת‬ ‫הקטנה ביותר שבה ניתן להתחיל ליישם את‬ ‫מחזור מים אפורים בביתו, ובטח התקנת‬ ‫נושא השימוש במים אפורים באופן ממוסד‬ ‫מערכת כזו ברמה שכונתית, עושה זאת‬ ‫לרווחת כלל הציבור. מחזור מים אפורים‬ ‫בניגוד למדיניות משרד הבריאות, האוסר על‬ ‫ברמה העירונית מניב ערכים מוספים במספר‬ ‫שימוש במערכות מחזור מים לבתים‬ ‫תחומים כגון: הקטנת אובדני מים בצנרת‬ ‫פרטיים. החשש של משרד הבריאות הוא,‬ ‫העירייה, חסכון רב בהקצאת משאבים‬ ‫שאותם מים אפורים ממוחזרים יגיעו‬ ‫להשקעות בתשתיות הביוב העירוניות,‬ ‫בטעות למערכות המים הרגילות, ויגרמו‬ ‫חסכון בעלות השולית של הפקת מים‬ ‫לזיהומים מסוכנים לציבור. רק שינוי‬ ‫מותפלים, ביטחון באספקת מי גינון גם‬ ‫חקיקה בנושא זה יוכל לחולל שינוי‬ ‫בתקופות בצורות- וכל זאת תוך חסכון‬ ‫משמעותי במשק המים. במידה ושינוי כזה‬ ‫כלכלי לצרכן. אך אם רוצים להשקות גינה‬ ‫יקרה אין ספק כי לצד המערכות שיתחילו‬ ‫במים אפורים מטוהרים, יש לזכור מספר‬ ‫להופיע בבתים הפרטיים, יחלו להקים‬ ‫דברים:‬ ‫שכונות חדשות רבות עם מערכות לשימוש‬ ‫22‬