תוכנית ארוע טרזין "העיר כאילו"

‫מופע לציון 07 שנה לגטו טרזיינשטאט (טרזין)‬ ‫1102.11.42 - 1491.11.42‬ ‫במעמד שר החינוך, מר גדעון סער‬ ‫ברכות:‬ ‫גדעון סער שר החינוך‬ ‫רני אידן ראש המועצה האזורית עמק חפר‬ ‫ראובן מרחב יו”ר ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫מרדכי לבני סגן יו”ר הקרן להנצחת זכר חללי‬ ‫גטו טרזין, נציג הדור הראשון‬ ‫פרופ’ אלי לוונטל יו”ר הקרן להנצחת זכר‬ ‫חללי גטו טרזין‬ ‫עודד ברידא מנכ”ל בית טרזין‬ ‫המופע:‬ ‫תחת המטריה‬ ‫יוליה פבזנר - בימוי‬‫מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: ינאי גונצ’רובסקי, עיבוד: משה זורמן, נעמה תמיר.‬ ‫רפי קדישזון - נהול מוזיקלי‬ ‫אליה רודה - סופרן, ינאי גונצ’רובסקי - בריטון.‬ ‫אלי גורנשטיין - הנחיה, שירה וקריאה‬ ‫5 קומות‬ ‫דפנה טליתמן - עיצוב במה, מיכל שמיר - הדרכה קולית, יאיר ברוך - הפקה‬ ‫מילים: פייר ז’אן ברנז’ר, קרל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: יותם מהלר.‬ ‫עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן, יותם מהלר - פסנתר.‬ ‫פתיחה‬ ‫שיר ערש‬ ‫מאת נטע שחר ונעמה תמיר - נגני “העיר כאילו”‬ ‫מילים: קארל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: נעמה תמיר.‬ ‫מארש טרזין‬ ‫אנה שפיץ - מצו-סופרן.‬ ‫מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: קובי לוריא, עיבוד: מאיר בריסקמן.‬ ‫העיר כאילו‬ ‫כל המשתתפים, סולן: ארז כהן, בריטון.‬ ‫מילים: ליאו שטראוס, תרגום, לחן ועיבוד: יאיר ברוך.‬ ‫ברוכה הבאה לטרזיינשטאט‬ ‫ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן,‬ ‫מילים: ליאו שטראוס, לחן ועיבוד: אורי רגב.‬ ‫מור קן-תור - סופרן.‬ ‫עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן.‬ ‫“ונחיה”‬ ‫בלדה לבטן הרעבה‬ ‫מילים: אברהם חלפי, לחן: אלי גורנשטיין, עיבוד: ליאור רונן.‬ ‫מילים: יוסף וואלק, לחן ועיבוד: מאיר בריסקמן וינאי גונצ’רובסקי, תרגום: ניר כהן.‬ ‫אלי גורנשטיין, ליווי: עינת אזולאי, אנה שפיץ.‬ ‫ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, מאיר בריסקמן - טנור.‬ ‫‪Zitra‬‬ ‫קרוסל‬ ‫מילים ולחן: פפיק רוביצ’ק, עיבוד: נעה פורט.‬ ‫מילים: מנפרד גרייפנהאגן וליאו שטראוס, לחן: מרטין רומן, עיבוד: יותם מהלר.‬ ‫כל המשתתפים.‬ ‫מור קן-תור - סופרן.‬ ‫געגוע הביתה‬ ‫משתתפים: סמינר “היסטוריה, מוזיקה וזיכרון” , בית טרזין, אוגוסט 1102,‬ ‫מילים: מ. בראון, לחן ועיבוד: עדי דויטש.‬ ‫בניהולו של ניר כהן‬ ‫אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, ליאור שטרן - סופרן.‬ ‫עינת אזולאי יאיר ברוך מאיר בריסקמן ינאי גונצ’רובסקי ארז כהן ‬ ‫פינה קטנה בפראטר‬ ‫מריה ליובמן יותם מהלר נעה פורט מור קן-תור אליה רודה ‬ ‫מילים: אוטו סטוצ’סקי, לחן ועיבוד: נטע שחר, ליאור שטרן - סופרן.‬ ‫ליאור שטרן אנה שפיץ נעמה תמיר‬ ‫‪Black Jim‬‬ ‫נגני “העיר כאילו”: עדי דויטש - פסנתר, מורן צ’סטר - צ’לו,‬ ‫מילים: אריך וויינרט, לחן ועיבוד: ארז כהן ונעה פורט, תרגום: עליזה ש”ק.‬ ‫דרה בלומנטל-בלום - קונטרה בס, ליאור רונן - קלרינט‬ ‫ארז כהן - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, נעה פורט - מצו-סופרן.‬ ‫התאחדות יוצאי‬ ‫צ’כוסלובקיה‬ ‫‪Embassy of the‬‬ ‫המשרד לאזרחים‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‪Slovak Republic‬‬ ‫ותיקים‬

‫הנהגת יהדות צ’כיה בראשותו של יעקב אדלשטיין תמכה בהקמת הגטו‬‫בטרזיינשטאט באוקטובר 1491, כששערי ההגירה נסגרו. אדלשטיין, בן‬‫ה-83, שנתמנה כ’זקן היהודים’ בגטו, האמין ב”הצלה על-ידי עבודה”, וקיווה‬‫שריכוז יהודים בתחומי הפרוטקטוראט הצ’כי, ימנע את שילוחם מהגטו‬ ‫ויסייע בדחיקת הקץ עד לניצחון בעלות הברית במלחמה.‬‫המציאות הקשה בגטו עמדה בסתירה לכל מה שהבטיחו הגרמנים. בינואר‬‫2491 נסדקה אשליית המקלט עם תחילת השילוחים מטרזיינשטאט למזרח‬‫והוצאות להורג בתלייה של שישה עשר יהודים בעוון “פגיעה בכבוד הגרמני”.‬ ‫העוון היה שליחת מכתבים לבני משפחתם.‬‫גטו טרזיינשטאט קיבל צביון מיוחד משום שהגרמנים רצו להפכו גטו לזקנים‬‫ולבעלי זכויות מגרמניה ומאוסטריה, ולהשתמש בו כ”גטו לראווה” ככלי שרת‬‫לתעמולתם. בניגוד לצפוי הצליחו המנהיגים היהודים בגטו לארגן לאסירים‬‫היהודים במידה מסוימת תנאי חיים מתוקנים שכללו: טיפול וחינוך ילדים‬‫ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון, דיור, עבודה, תרבות, פעילויות ספורט‬ ‫ועוד.‬ ‫שוונק 7191 - 5491‬ ‫קארל‬‫תחת איומים ולחצים קשים השתתפו ההנהגה היהודית ויהודי הגטו‬‫בתרמית הגרמנית ב”ייפוי” הגטו שהסתיר את התנאים האמיתיים ששררו‬‫בגטו – הרעב, הצפיפות, המחלות, התמותה הגבוהה והטרנספורטים – לקראת‬‫ובעת ביקור משלחת הצלב האדום הבינלאומי ביוני 4491 בגטו ולאחר מכן‬ ‫שוונק יליד פראג, קומיקאי, כותב, מלחין ובמאי צעיר שהגיע לבשלות יצירותיו בגטו.‬‫גם בזמן צילומי סרט התעמולה “התיעודי” “טרזיינשטאט” ביולי / אוגוסט‬ ‫ניסה להיחשף בשם העט פטר קליץ’, אך רק לאחר שנשלח לגטו טרזיינשטאט,‬‫4491. כל זאת כדי שלא לסכן את חייהם וחיי בני משפחותיהם, ובציפייה‬ ‫כישרונו לכתיבת מופעי קברט וביצועם בא לידי ביטוי.‬ ‫לתום המלחמה.‬ ‫שוונק נשלח ב-42 בנובמבר 1491 לגטו טרזיינשטאט במשלוח הראשון. אחרי‬ ‫שעות העבודה נהג להופיע בפני חבריו לשם העלאת המורל. מופע הקברט‬ ‫הראשון שלו בגטו היה, כפי הנראה “כרטיס האוכל האבוד”, שהועלה בחדר‬ ‫קילוף תפוחי האדמה. הוא אסף סביבו אנשים מוכשרים ויחד איתם העלה את‬ ‫ההצגות “לחיי החיים” ו”רוכב האופניים האחרון” שנפסל בשל חריפותו על-ידי‬ ‫המועצה היהודית (הנהגת הגטו) שחששה מתגובת הנאצים.‬ ‫שוונק היה אחראי על הערבים המוסיקליים: “הכל הולך”, “גטו לעצמו”, “הכל לא‬ ‫הולך, או אותו דבר אבל אחרת”.‬ ‫תפיסת עולמו של שוונק שהיה קומוניסט מוצהר, באה לידי ביטוי במסרים‬ ‫המקאבריים של מחזותיו.‬ ‫באוקטובר 4491 נשלח בטרנספורטים האחרונים לאושוויץ, למחנה העבודה‬ ‫מאוזלביץ ובסוף מארס 5491 אל צעדת המוות.‬ ‫בית טרזין‬‫בית טרזין הוקם בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בשנת 5791, כעמותה להנצחת‬‫זכרם של אסירי גטו טרזיינשטאט שנספו בשואה. מטרות העמותה:‬‫בית מפגש לניצולים והגשמת חזונם כי המקום יהיה מרכז חינוך ומחקר‬ ‫לתלמידים, סטודנטים וחוקרים בו ילמדו ויעסקו בקורות הגטו ואנשיו.‬‫בבית טרזין יש מוזיאון, אולמות תצוגה לתערוכות, ספריה וארכיון הכולל‬‫אלפי פריטים מקוריים מחיי הגטו. בארכיון גם מסד נתונים המכיל 000,061‬ ‫1491 - 5491‬ ‫גטו טרזיינשטאט‬‫רשומות של יהודים מצ’כיה, סלובקיה, אוסטריה, גרמניה, הולנד, דנמרק‬ ‫טרזיינשטאט (טרזין בצ’כית), הוקמה ב-0871 כעיר מבצר צפונית לפראג ויועדה‬‫ומדינות נוספות ממרכז אירופה, אשר היו אסורים בגטו. העמותה מקיימת‬ ‫לאוכלוסייה של 000,7 נפש, מחציתה חיילים. לאחר כיבוש צ’כוסלובקיה על‬‫מרכז חינוכי הפועל כל השנה עבור תלמידי בתי ספר, חיילים, סטודנטים,‬ ‫ידי הגרמנים (9391.3.51), הוקם ב-42 בנובמבר 1491 גטו טרזיינשטאט, כביכול‬‫קבוצות וגמלאים. העמותה פועלת כגשר המחבר בין הקורבנות, הניצולים‬ ‫עבור יהודי צ’כיה כשלמעשה היה זה מחנה ריכוז ומעבר למחנות המוות במזרח‬‫והדורות הבאים ומארחת אוסף ייחודי של יצירות אמנות שנוצרו בגטו, אשר‬ ‫אירופה. בשיא פעילותו (ספטמבר 2491) נדחסו בגטו 194,85 אסירים, והוא פעל‬‫בו הפעילות התרבותית היתה מפתח לשימור הכבוד האישי של כל פרט,‬ ‫עד ל-8 במאי 5491.‬ ‫למרות התנאים הלא אנושיים.‬ ‫כ-000,851 יהודים תחילה מצ’כיה, ואחר כך מגרמניה, אוסטריה, הולנד, דנמרק,‬ ‫סלובקיה, הונגריה ומצעדי המוות הועברו אליו, כ-000,09 מהם שולחו ממנו‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיינשטאט (ע”ר)‬ ‫בית טרזין, גבעת חיים איחוד, ד.נ. עמק חפר 53983‬ ‫למחנות ההשמדה, מהם שרדו כ-008,4; כ-005,53 מתו בגטו מרעב וממחלות,‬ ‫טל’ 5159636-40, 4989636-40 פקס. 3979636-40‬ ‫וביום השחרור היו בו כ-000,03 יהודים. מ-121,21 ילדים יהודים (ילידי 8291-5491)‬ ‫‪info@bterezin.org.il‬‬ ‫‪www.bterezin.org.il‬‬ ‫שנשלחו לטרזיינשטאט, שעתידם היה בבת עיניה של ההנהגה היהודית בגטו,‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק‬ ‫100,9 נשלחו למחנות המוות ומהם שרדו רק 523.‬

תוכנית ארוע טרזין "העיר כאילו"

by Beit Theresienstadt - בית טרזין

Accessibility

Categories

Upload Details

Usage Rights

Statistics