5. הכיור היה ממוקם בדרום מערב המקדש , בין האולם ולמזבח . לכיור היו שנים - עשר ברזים כמספר הכוהנים שהיו נחוצים לעבודת הקורבן באותו היום .
6. כל בוקר , כשיצא הכהן לעבודתו במקדש הוא פסע מבית המוקד – מקום בו ישנו הכהנים בלילה – לכיוון הפינה הצפון מערבית של המזבח . משם הסתובב ופנה לכיוון צפון עד שהגיע למקום הכיור . בית המוקד
19. כהן אחד היה עולה במזרח הכבש לוקח גחלים לקטורת ממערכת העצים המערבית באמצעות המחתה שהחזיק בידו .
20. את הגחלים היה הכהן לוקח אל תוך ההיכל שם נמצא מזבח הזהב - הוא מזבח הקטורת .
21. אחריו היה הולך הכהן המקטיר . אותו כהן היה נושא את הבזך - הוא הכלי המיוחד שבו הייתה טמונה הקטורת . אליו גם היה מצטרף כהן נוסף שתפקידו היה לעזור בהקטרה .
22. לאחר ששפך את הגחלים על המזבח היה יוצא הכהן הראשון מתוך ההיכל לאחר מכן הכהן המקטיר היה מוציא מתוך הבזך את כל הקטורת ומעבירה אל תוך ידיו . לאחר פעולות אלו , היה מכריז הממונה על המשמר על הקטרת הקטורת !
23. הכהן היה צובר לאיטו את הקטורת על גבי הגחלים ו מייד ענן הקטורת היה עולה ומעלה ניחוחו ...
24. הכהן היה צובר לאיטו את הקטורת על גבי הגחלים ו מייד ענן הקטורת היה עולה ומעלה ניחוחו ...
25. בין כל סממני הקטורת שהפיצו ריח טוב הייתה החלבנה שהייתה מפיצה ריח רע וזאת כדי להראות שבמידה וירצו הרשעים לחזור בתשובה ולהכלל עם שאר ישראל מייד יהפכו הם להיות חלק מן הכלל . חשוב לזכור : חזרה לדף הכלים
26. לאחר הקרבת תמיד של שחר והקטרת הקטורת יכול הכהן לעבור למלאכתו הבאה ... איזה כלי במקדש נקבע לדורות כסמל מדינת ישראל ?
32. בהדלקת המנורה היה הכהן משתמש במספר כלים : מלקחיה ומחתותיה כד שמן הכוּז לצורך הוצאת הפתילות הישנות והאפר שנותר , ולצורך הכנסתם של הפתילות החדשות . להכנסת השמן החדש לכל נר ונר לצורך הוצאת הפסולת
33. לאחר דישון המזבח הפנימי היה הכהן נכנס להיטיב את חמש הנרות המערביים במנורה . הטבת המנורה כללה ניקוי נרות המנורה ונתינת שמן חדש ופתילות חדשות . ולאחר שהוזה דם התמיד - קודם לקטורת - חזר הכהן והיה מטיב את שתי נרות המזרחיים הנותרים .
34. בעת החורבן נלקחה מנורת הזהב וגלתה מא " י . והיום , עד לבניינו של המקדש השלישי , נזכרים אנו בה בזמן הדלקת נרות החנוכה . חזרה לדף הכלים
35. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
36. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
37. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
38. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
39. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
40. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
41. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
42. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
43. לאחר שקידש את ידיו ורגליו , יכול הכהן לגשת לעבודת היום הראשונה במקדש . איזה כלי במקדש נבנה על גבי אפרו של אדם הראשון ?
45. המזבח החיצון היה ממוקם בעזרת ישראל בין האולם לבין עזרת הנשים כשכבש המזבח משוך לדרום
46. 58 טפחים 32 32 אמה 32 16 גובהו של מזבח היה 58 טפחים בסיסו היה 32 על 32 אמה בגגו של מזבח היו 4 קרנות כל קרן הייתה אמה מרובעת נוסף לכל אלו היה את הכבש אורכו היה 32 אמה ורוחבו 16 אמה . שבעזרתו עלו לראש המזבח
47. ביסוד המזבח , היו שני נקבים דקים במערב ובדרום מערב נקבים אלו נקראו השיתין . לתוכם היו שופכים את שיירי דם הקורבנות . באמצעו של המזבח היה מצוי חוט הסקרא סימן זה סימל את ההפרדה בין הדמים שנזרקים על גבי המזבח לבין הדמים שנזרקים בתחתיתו של מזבח
48. על המזבח החיצון היו שלוש מערכות עצים , כשכל מערכת שימשה לצורך אחר . 1. המערכה המערבית שימשה לצורך הקטרת הקטורת 2. המערכה הצפון – מערבית הייתה מקום האש התמידי במזבח 3. המערכה הצפון – מזרחית שימשה למקום בו נשרפו הקורבנות שהוקרבו . קטורת אש תמיד קורבן
49. סידור העצים במערכת הבאת עצים וחומרי בעירה קיבוץ האפר והגחלים שנותרו מקורבנות האתמול לערימה אחת - התפוח כל בוקר , קודם להקרבת קורבן התמיד , היו הכוהנים עולים ומכינים את המזבח .
50. כששרתה שכינה בישראל היה עשן הקורבנות העולה מן המזבח ניצב כעמוד זקוף , ולא הייתה הרוח הנושבת מסיטה אותו ממקומו .. אז ידעו ישראל שה ' שוכן בקרבם חזרה לדף הכלים
51. בתוך המקדש , בתוך קודש הקודשים היה מונח כלי אחד בלבד . איזה כלי במקדש היה נושא את נושאיו במדבר ?
52. בתוך המקדש , בתוך קודש הקודשים היה מונח כלי אחד בלבד . איזה כלי במקדש היה נושא את נושאיו במדבר ?
53. בתוך המקדש , בתוך קודש הקודשים היה מונח כלי אחד בלבד . איזה כלי במקדש היה נושא את נושאיו במדבר ?
54. בתוך המקדש , בתוך קודש הקודשים היה מונח כלי אחד בלבד . איזה כלי במקדש היה נושא את נושאיו במדבר ?
56. על ראשו של הארון היו שני הכרובים , גובהם עשרה טפחים גובהו אמה וחצי אורכו 9 טפחים רוחבו 15 טפחים אלו מידותיו של הארון : 15 9 1.5 10 10
57. הארון היה מורכב מארבעה חלקים : 1. ארון זהב 2. ארון עץ 3. ארון זהב 4. הכפורת
58. הארון היה מורכב מארבעה חלקים : 1. ארון זהב 2. ארון עץ 3. ארון זהב 4. הכפורת
59. הארון היה מורכב מארבעה חלקים : 1. ארון זהב 2. ארון עץ 3. ארון זהב 4. הכפורת לאחר חיבור הארונות יחדיו נוספו לארון 2 בדים – הם המוטות שבעזרתם נשאו את הארון .
60.
61.
62. צנצנת המן התורה מקל אהרון שהציץ ציץ וגמל שקדים בתוך ארון הברית היו מספר פריטים :
67. ברגלים היו מרימים את פרוכת הקודש מראים לישראל את חיבתם לפני המקום כשהיו הכרובים פונים זה לזה היו ישראל מרגישים ורואים את קרבתם למקום חזרה לדף הכלים
68. איזה כלי במקדש היה שומר על טריותו של הלחם במשך שבוע ימים ? בכל שבת ושבת היו הכהנים עסוקים בעבודה שהתייחדה דווקא לשבת קודש ...
71. לשולחן לחם הפנים היו שני בדים - אלו שתי מוטות שאיתם נשאו את השולחן . בנוסף לכך היו לו 4 מנקיות - אלו היו ארבעה לוחות זהב שעמדו משני צידי השולחן לאורכו . בין כל שני לוחות היו מונחים הקשוות . אלו היו חצאי קנים של זהב שעליהם היה מונח לחם הפנים . מלבד כל אלו היו על השולחן שני בזיכי לבונה שהיו כמעין כפות עם לבונה בתוכם .
72. לשולחן לחם הפנים היו שני בדים - אלו שתי מוטות שאיתם נשאו את השולחן . בנוסף לכך היו לו ארבעה מנקיות - אלו היו ארבעה לוחות זהב שעמדו משני צידי השולחן לאורכו . בין כל שני לוחות היו מונחים הקשוות . אלו היו חצאי קנים של זהב שעליהם היו מונח לחם הפנים . מלבד כל אלו היו על השולחן שני בזיכי לבונה שהיו כמעין כפות עם לבונה בתוכם .
73. לשולחן לחם הפנים היו שני בדים - אלו שתי מוטות שאיתם נשאו את השולחן . בנוסף לכך היו לו ארבעה מנקיות - אלו היו ארבעה לוחות זהב שעמדו משני צידי השולחן לאורכו . בין כל שני לוחות היו מונחים הקשוות . אלו היו חצאי קנים של זהב שעליהם היו מונח לחם הפנים . מלבד כל אלו היו על השולחן שני בזיכי לבונה שהיו כמעין כפות עם לבונה בתוכם .
74. מידותיו של השולחן : אורכו שנים עשר טפחים מנקיותיו - גובהם עשרים ואחד טפחים 5 6 12 21 ורוחבו שישה טפחים ורוחבם חמישה טפחים
75. חלות לחם הפנים החדש בזיכי הלבונה השולחן החלפת לחם הפנים הייתה נערכת משבת לשבת – שני כוהנים היו לוקחים את לחם הפנים הישן ואת שני הבזיכים . שני כוהנים , הבאים אחריהם , היו משימים את לחם הפנים החדש ואת שני בזיכי הלבונה החדשים .
76. את לחם הפנים של שבוע שעבר היו הכוהנים אוכלים באחת מלשכות המקדש , הלחם היה מתחלק בין כל הכוהנים של אותו המשמר שעבד במקדש באותו השבוע . בזמן ששכינה שרתה בישראל , גם חתיכה מועטת מלחם הפנים הייתה משביעה ומתברכת במעיו של הכהן האוכלה . חזרה לדף הכלים
