נערך מעקב בחלקת 100 עצים של אלון התבור בשמורת המשושים, שנמשך כבר 12 שנים. הוא מאפשר להבין את קצב התיבשות האלונים, הגורמים להתיבשות ואפיוני העצים המתייבשים. הגורם העיקרי להתייבשות הוא הפחתה בכמות המשקעים, והתהליך ניכר אחרי שנות בצורת רצופות. נפגעים בעיקר עצים זקנים בקוטר גזע גדול ונוף גדול, ובמידה מסוימת נפגעים עצים הנמצאים בתחרות של עצים שכנים. כנראה שהמצאות של סלע ואבניות רבה בבית הגידול מסייעת להאטת ההתייבשות.
עד גבול מסוים, אפשר להתייחס לתמותת חלק מהעצים כאל תופעה טבעית. היער מדלל את עצמו, שורדים אלה שנמצאים בבתי גידול טובים, ומתקיימת תחלופה דורית – עצים זקנים מתים או מקטינים את נוכחותם ביער, ועצים צעירים נכנסים במקומם.
נראו ביער מספר זריעים צעירים. רצוי לעשות סקר יסודי של התחדשות זריעים. אם מספרם הוא יותר ממספר העצים המתייבשים, חלקם עשויים להיכנס כעצים באוכלוסיית עצי היער ולהמשיך את קיומו. כיוון שהשטח נמצא ברעיה, אפשר לשקול הגנה על חלק מהנבטים בעזרת גידור פרטני למשך מספר שנים. ניתן גם לטעת, עם הגנה והשקיה בשנים הראשונות. זה פתרון שמאפשר את המשכיות היער אם אין מספיק זריעים שגדלו באופן טבעי, אבל מכניס תהליך שאינו חלק מהדינמיקה הטבעית בשמורת הטבע. אפשרות נוספת להקטנה או עצירה של ההתייבשות היא תוספת השקיה לעצים בוגרים שנמצאים בסיכון להתייבשות.
בכל מקרה, חשוב להמשיך את המעקב. זו למעשה חלקה של מחקר ארוך טווח שכבר יש בה היסטוריה של מדידות, והמשך הלימוד בה יתרום רבות להבנה והיערכות למצב של התייבשות עכשווית ועתידית כאן ובמקומות נוספים
25. P.Alpert, F. Jin and A. Kitoh, "The Projected Death of the Fertile Crescent",Chapter 9 in
the book "A World after Climate Change and Culture-Shift", Jim Norwine Editor ,Springer, pp. 193-204, 2013
Fig. 9.1 Difference of
seasonal (October-April)
total evaporation (E),
precipitation (P), and
percipitation
minus evaporation (P-E)
between the future (2075 to
2099) and current (1979 to
2007) time
periods in the 20-km global
super high-resolution runs.
Dashed contour lines
indicate the negative
changes, i.e. reduction in the
future. The measurement is
mm/season. (The figures
follow Jin et al.
2010)