סקר סלע קרקע צומח נערך בחוות דור (2010) ברכס הכורכר, לצורך הכרת השטח לקראת נטיעה מתוכננת. תוארו טיפוסים של בוסתן, שיחיות ועשבוניים רב שנתיים על כורכר. A survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Dor farm (Carmel coast, Israel). Types of wild orchard, garige and perennial herbaceous vegetation formations were defined, growing in habitats of Kurkar. לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/

1. -1-
ינואר 2010
הייעור ומרחב צפו ניר הר, קקל אג
צומח בחוות דור – יער רכס החו סקר קרקע
הכרמל. למישור חו כביש החו בי הממוק שטח הסקר – משתרע על רכס כורכר נמו
. 16 מ' מעל פני הי של 7 הגבהי 0 בתחו של 21% , בשיפועי עד בינוניי המדרונות מתוני
של יחידות השטח לסוגי לייעור ובחינת התאמת בתי הגידול המיועדי מטרת הסקר – אפיו
לשימור. , איתור ערכי טבע ונו . כמו כ נטיעה שוני
שיטת העבודה
על פני השטח נראי 1. הגדרה של יחידות שטח על פי הרכב הסלע והקרקע, כפי שה
ועל פי הרכב הצומח. שיטת ההגדרה של יחידות הצומח נעשתה על פי שיטה ובחתכי
הגבוהות יותר שפותחה במיפוי הצומח הטבעי בקקל, הנותנת עדיפות לצורות החיי
. והיא מתוארת בקצרה מתחת לטבלת היחידות שלהל
מבנה של הצומח הטבעי, לבי המיני של לימוד היחס שבי 2. הכרת בתי הגידול בדר
מעל מחשופי . בחינה של מיני הצומח העיקריי השורשי מערכת הקרקע והסלע ומיקו
. קודמי ובמחקרי בסקרי ובחציבות ובהשוואה למידע שנאס סלע טבעיי קרקע
. 3. בחינת ההתאמה של בתי הגידול לנטיעת עצי
ביחידות המיפוי מפורטות בטבלה תוצאות הסקר – תכונות הסלע, הקרקע והרכב הצמחי
. ומונחי מקרא והסבר קיצורי . מתחת הטבלה מוצגי שלהל
בעיקר סלע – כורכר המכוסה נארי. הסלע נוצר כתוצאה משטיפה של חומר גירני שמקורו בשלדי
חול גירנית. מקובל כיו והיווצרות של אב כתוצאה מכ דיונות, והתאבנות של צדפות, לתו
. בכל תקופה בי עלה בה קרחוניות שמפלס הי בתקופות בי שהכורכר נוצר מתחת לפני הי
קרחונית כזו נוצרו עוד שכבות של כורכר המחולקות לתצורות המשתייכות לחבורת חפר,
48,000 שנה). מקור החול (מרבית התצורות בנות 57,000 שמרביתה נוצרה בתקופת הפליסטוק
, רכסי הכורכר . לכ גובה רכסי הכורכר יורד בהתא , וג צפו הוא מהנילוס, הוא פחת לכיוו
, וחוות דור שלושה רכסי כורכר מקבילי . קיימי של אזור השרו מהרכסי באזור דור נמוכי
יושבת על הרכס המזרחי.
לאוויר ונוצרה מעליו קרקע גירנית הנארי הוא שכבה קשה יחסית שנוצרה לאחר שהסלע נחש
הסלע הנקבובי (כפי שנעשה מהקרקע לתו 30,000 שנה חומר גירני נשט ובתקופה גשומה לפני כ
ליצירה של אותה שכבה קשה. ) וגר בסלעי קרטו ג
כלל. היא שונה מקרקעות על השלוחה הקרקע היא פארא רנדזינה חומה, דלת גיר בדר קרקע
שלה חולי בעיקרו שהמרק , בכ הרנדזינה החומה המתפתחות על נארי המכסה סלעי קרטו
החולי של הקרקע והסלע יוצר בית גידול כמות מעטה של סילט וחרסית). המרק (מכיל ג
בו מעטה. שכבת הנארי יכולה להאיט את התייבשות הקרקע שנמצאת בסדקי שתאחיזת המי
כלל לקבוצת קרקעות החול משויכות בדר . הקרקעות של סביבת הכורכרי הסלע או בכיסי
החומות אדומות, אבל קרקעות אלו מתייחסות יותר לחמרה, שלא נוכחת באזור הסקר.

2. -2-
הכרמל, נמצאת קרקע גרומוסולית (ורטיסולית) המעבר למישור חו לרגלי השלוחה ע
אלוביאלית כבדה.
רב של שיחיה (גריגה), עד עשבוניי שוני בעיקר מופעי צומח – יחידות הצומח הטבעי ה
היחידות השיחיות, בתו נמצאי בודדי ממקור נטוע. עצי כול ה . יחידות של עצי שנתיי
פירוט היחידות על פי סדר הגובה שיחיית הגדות) להל ממקור נטוע (מלבד האשל שבתו ה ג
בטבלה). והצפיפות (ראה ג
היא 40% משכבת העצי כעצי יער שניטעו בעבר בשטח. כ מוכרי שרוב עצי נוי – מיני
ממקו שהגיעה בהפצת זרעי שניטעה בעבר ויתכ פולשני. יתכ השיטה המכחילה הידוע כע
במצב טוב, נראי במקו הנמצאי . כללית, העצי אחרי אותה במיני להחלי אחר. יש מקו
אינה מצביעה על יכולת הישרדות של שתילי יותר, ונוכחות היו רבי שבעבר ה אבל יתכ
לאחר נטיעה ללא השקיה.
ה שחלק שניטע בעבר בחווה. יתכ חלק מבוסת ה שהעצי בחורש – יתכ בוסת
במצב נראי . העצי שקדי , ע וותיק יותר. היחידה כוללת בעיקר זיתי התחדשות מבוסת
של חציבות עתיקות שמרכזות רטיבות וקרקע עצי תאנה, בעיקר באתרי א טוב יותר וכוללי
. כלל בתי גידול טובי ומהוות בדר
אשחר אי ופטל מבטאת בית גידול טוב שיחיה (גריגה) צפופה – בשליטת אלת המסטיק ע
של קיו הפטל מבטאי המזרחי של השלוחה. צפיפותה וקיו יחסית. נמצאת בחלק מהמדרו
, בעיקר שהשיחי א שהרטיבות נמצאת בעומק ויתכ כי יתכ רטיבות שקיימת בבית הגידול, א
שעובר בה אפיק של נחל באדמה הכבדה שלרגלי המדרו הנמצאי במי , נעזרי בחלק התחתו
לשמר את תצורת הצומח או בשכבה עמוקה בסלע הנמצאת באותו מפלס בקירוב. עדי נושא מי
שיש להשקות בתחילה את תהיה נטיעה, יתכ 12% מכלל השטח. א המקורית, שמהווה כ
מהעומק. עד שיתבססו ויקלטו מי השתילי
15% משטח היחידה. זו תצורת הצומח כ גדלה בסביבה של משטחי נארי המכסי שיחיה דלילה
בבית הגידול מאשר 31% ממנו). בית הגידול הזה מכיל פחות מי הנפוצה בשטח הסקר (מהווה כ
(מרחק אופקי או ממרחק של מספר מטרי השיחיה הצפופה. אלת המסטיק עשויה לקלוט מי
ישירות מהסלע או מסדקי סלע מי קולטי סורי המלווי ומצי עומק אנכי). צמרנית הסלעי
ואפשר עצי הבוסת ג של רטיבות מסוימת בסלע. על גבי אותה תשתית נטועי קיו ומבטאי
לתוכה. לעבות את הבוסת
הכרמל (בו נמצאות בריכות השלוחה למישור חו האפיק העובר בי נמצאת לאור שיחיית גדות
הרב לקבוצת העשבי ). הצומח השיחי הוא בעיקר פטל והוא מלווה בקנה המשתיי הדגי
של היחידה. עשבוני. יש לשמר את 4 הדונמי השיחי מעל הנו . מספר עצי אשל בולטי שנתיי
נמצאת בעיקר במורד האפיק של שיחיית הגדות. בית הגידול טוב, נשמרת בו שיחיה מופרת
. אפשר לטעת באפיק את כל הצומח במיני עצי מניעה להחלי חלק מהשנה. אי רטיבות לאור
). שני קטעי ואחרי רגישי רטיבות בקרקע (מיני בוסת הדורשי היחידה הזו מיני לאור
צריכה להיות בחירת המיני השטח ובדרומו מעל לגובה האפיק. ש בצפו ה נוספי מופרי
זהירה יותר.

3. -3-
כ שעיר מכסי , בעיקר זקנ הרב שנתיי – יחידה עשבונית שבה המיני רב שנתיי עשבוניי
בה צומח 50% . נמצאת בגב השלוחה בשטח מישורי. העובדה שאי כ החד שנתיי 27% והמיני
העל קרקעי מתחדש כל שנה) מרמזת על בית גידול יובשני יחסית. הקרקע כא קיימא (הנו ב
. חלק מיחידת צומח הנוי נטוע למעשה בבית עשויה להיות עמוקה יותר אבל מתייבשת בקי
לפני בחירת שבו או התחדשות זריעי הגידול הזה וכדאי לבדוק את מידת ההצלחה של המיני
בהשקיית עזר. הנטועי . בבית הגידול הזה רצוי ללוות את השתילי המיני
ביחידות ג ורקפות (הנמצאי כמו חצבי היחידה כוללת בתוכה מיני עשב רב שנתי ייחודיי
לתכנ , וא ולהימנע מפגיעה בה ריכוזי לסמ וא לב למיקומ . יש לשי אחרות) ואירוסי
שתהיה חדירת אור, בעיקר עבור החצב (צפוי שרקפות דווקא ישגשגו בתנאי צל). נטיעה כ
: התאמת יחידות השטח לנטיעה ולטיפוח סיכו
קרקע. עצי במערכת הסלע והיציבות של מי למידת הקיו הצומח הטבעי המקומי מבטא סמ
בבית הגידול מיני את מידת ההצלחה של אות מבטאי בשטח כעצי נוייער או בוסת הנטועי
. שיחיית הגדות נמצאת באדמה כבדה שיש בה רטיבות מתמדת. בית הגידול טוב נטועי שבו ה
שרמת הרטיבות דורשי רטיבות, אבל רצוי לשמר את היחידה. במורד האפיק יתכ עבור מיני
ישנה רטיבות מסוימת כל השנה ואפשר לנצל זאת לנטיעה מתאימה. בשטח נמוכה יותר אבל עדיי
ערנות להתפתחות יחסית תו עמידי מיני ע שיקו המופר שאינו באפיק יש לטעת לצור
בשלוחה מעל שיחיית הגדות נמצאת השיחיה הצפופה בבית גידול טוב . במעלה המדרו השתילי
בקירוב. השטח עשוי להתאי שנעזרת ברטיבות בעומק שעשויה להיות במפלס של הערו ויתכ
את היחידה הזו. רצוי לשמר ג מעמיקי שורש, אול או שיחי עבור עצי
משטחי , בעיקר בכיסי הקרקע שבי לטעת כא מרבית השטח הוא יחידת השיחיה הדלילה. נית
. עצי הראשוני ולהיעזר בהשקיה בשלבי הנארי אבל יש לעקוב אחר התפתחות השתילי
בעיקר בבית הגידול שהוא המשכה של היחידה הזו ואפשר לטעת עצי נטועי הקיימי הבוסת
מחצבות עתיקות קטנות נראה שאפשר לעבותה. בתו יחידת הבוסת בתו וא כא ג דומי
יותר. ביחידת העשב הרב שנתי רגישי עצי בוסת ואפשר לטעת בה שבתי הגידול משופרי
אפשר לטעת בליווי השקיית עזר רבה יותר ואת יחידת צומח הנוי אפשר לעבות בעצי נוי או יער
לתוכה. את עצי הבוסת או להמשי נוספי
של החציבה העתיקה הדרומית על הצומח הטבעי שבה, וריכוזי יש לשמר ערכי טבע כמו מצוקי
פתוח לכיוו נו ע עבור החצב). יש להשאיר קטעי מוארי אירוס וחצב (כולל השארת קטעי
הסמו כביש החו לכיוו של עצי חי רכס הכרמל והמישור שלרגליו. מצד שני, כדאי להקי
. וכאמור, לטעת על גבי האזור המופרי

4. -4-
: להל מצורפי הבאי בעמודי
, מרכיבי הצומח, הסלע, הקרקע והעדיפות לנטיעה והעתקה בה פירוט גודל 1. טבלת היחידות ע
2. תמונות המציגות את הצומח ובתי הגידול
ובשתי צורות הצגה: כיתובי שמותיה 3. מפות השטח. מוצגות היחידות ע
שהוצגו את הסימני (התואמי גרפיי א. היחידות מוצגות על גבי אורתופוטו בצבע וסימני
). הקודמי בסקרי
המאפשר לראות את צורת הופעת גבולות היחידות על גבי אורתופוטו באופ ב. מוצגי
האוויר. בצילו
PDF ה הנחיות לצפייה בקוב
מדי אבל תשמר שלא יהיו גדולי בנפרד כ PDF שהומרו ל מורכב ממספר רכיבי הקוב
עשוי להשתנות הגודל על כדי דפדו לרוחב ותו מוצבי ככל האפשר. חלק מהדפי איכות
. שתראה ברור בכל ד את הצפיה כ אפשר להגדיל ולהקטי לצור . בהתא של כל הקוב המס

5. יחידות סלע-קרקע-צומח בשטח המיועד לנטיעה בחוות דור (בתחום יער -1112 רכס החוף)
ה ר כ ב צ ו מ ח ט ב ע י ס ל ע ו ק ר ק ע - ה ג ד ר ה , ת צ ו ר ה ג א ו ל ו ג י ת ו ה ו פ ע ה
קבוצת שטח שכבה ראשית שכבה משנית נוכחות סלע קרקע
% קוד עדיפות
יחידות שם יחידה דונם צורה כיסוי % הרכב מינים סוג כיסוי % עץשיח סוג הופעה תצורה כיסוי % סוג צבע טבלת צבע אבניות מיפוי לנטיעה
5 נטע אדם עצי נוי 20 2 4440 עצים אקל מכחל אי גרג--מסט כורכר נארי חפר פארארנדזינה חום נוי גבוהה
9.4 עם צלף ומסט חומה כהה בוסתן או נוי. והחלפת מינים
יער טבעי י.ד. בוסתן בחורש 7.5 עצים 40 זית 7שקד 3 גרג--מסט 20 כורכר נארי חפר 15 פארארנדזינה חום 10 בוסתן גבוהה
דליל עם תאנה חומה כהה שימור ועיבוי כבוסתן
שיחיה שיחיה צפופה 7.5 שיחים 66 מסט 5אשאי 3פטל 1 עשב רש--קיפודן 10% 5 זית כורכר נארי חפר פארארנדזינה חום שצ בינונית
(גריגה) עם חצב ורקפת חומה כהה עדיף לשמר את תצורת הצומח המקורית
10 7.5 שד בינונית (+) YR2.8/2 שיחיה דלילה 19.0 שיחים 17 מסט 7אטד 2צלף 1 בתה--צמרנית 3% 3 זית כורכר נארי חפר 15 פארארנדזינה חום
עם מציץ סורי 2% שקד חומה כהה אפשר לעבות עם עצי בוסתן
0 7.5 גדות נמוכה YR5/3 שיחיית גדות 3.9 שיחים 60 פטל 7טיון 2קידה 1 עשב רש--קנה 2% 20 אשל אין גרומוסול (ורטיסול) חום
(אלוביאלית) יש לשמר את תצורת הצומח
שיחיה מופרת 10.4 שיחים גרומוסול מופר גבוהה
ופארארנדזינה שטח לשיקום
עשב רש עשב רש זקנן 3.8 עשב 27 זקנן 7קפדן 2עכנאי 1 עשב חש 50 כורכר נארי חפר 8 פארארנדזינה חום עשב גבוהה (-)
רש מרכבים, סוככיים ועוד חומה כהה מאד יתכן שבית הגידול יובשני יחסית
סהכ 61.5
עדיפות לנטיעה גבוהה או גבוהה (-) 31.1
סהכ עדיפות בינונית (+) ומעלה 50.1 הרכב המינים (של הצומח הטבעי) מציג את שלושת המינים העיקריים של השכבה הראשית ומבטא את חלק הכיסוי היחסי שלהם מתוך 10 , כמקובל במפות השליטה
סהכ עדיפות בינונית ומעלה 57.6 מונחים גאולוגיים וקרקעיים:
(בהצללה-מונחים שהופיעו בדוחות קודמים, לא בסקר זה)
מקרא וקיצורים (קיצורים שאינם בסקר זה מוצללים): תצורה: קבוצת שכבות סלע הניתנת לאפיון ולמיפוי הערות א. אפיונים מיוחדים, עומק קרקע ומפנה ראה בפרק בתי הגידול.
שהן נסרקו לתוכו ובקובץ אקסל מוקלד PDF גרג= גריגה א.= אלון פרט: חלוקת משנה של תצורה ב. פירוט נוסף קיים בדפי השדה. אפשר לעיין בהם בקובץ
עשב= עשבוניים אמ= אלון מצוי חבורה: קבוצת תצורות בעלת השתרעות גאוגרפית נרחבת
רש= רב שנתי אי= אורן ירושלים דולומיט: סלע קשה בהרכב סידן מגנזיום פחמתי השיטה של קביעת השכבה הראשית והשכבה המשנית (על פי אחוזי כיסוי):
חש= חד שנתי ברזת= ברזית אבן גיר: סלע קשה בהרכב סידן פחמתי א. השכבות האפשריות הן: עצים (חורש טבעי, יער טבעי ויער טבעי דליל); גריגה (שיחיה); בתה (בני שיח), עשבוניים רש; עשבוניים חש
ג.= אבן גיר מסט= אלת המסטיק קרטון: סלע רך ונקבובי בהרכב סידן פחמתי ב. כאשר השכבה הגבוהה מהווה לפחות 15% כיסוי, היא תהיה השכבה הראשית.
דול.= דולומיט עזרר= עוזרר חוואר: סלע על בסיס קרטון המכיל חרסית או מרכיבים נוספים ג. אם השכבה הגבוהה אינה מכסה 15% אבל השכבה שמתחתיה אינה מכסה שטח שהוא פי שלוש ממנה, השכבה הגבוהה תהיה הראשית.
ט. רוסה= טרה רוסה (חסרת גיר) ערית= עירית כורכר: סלע שנוצר מליכוד חול דיונה עם חומר גירני ד. כאשר 2 או 3 השכבות הגבוהות מכסות אחוז שטח מועט והשכבה הבאה אינה פי שלוש מהשכבות הגבוהות יחד,
ר. הנקרה= ראש הנקרה צמר= צמרנית נארי: שכבה חיצונית קשה בעיקרה שנוצרה על סלע קרטוני
אאט= אלה אטלנטית קפדן= קיפודן טרשים: סלע בעל הופעה מחודדת לאחר שעבר בלייה קרסטית ה. לאחר קביעת השכהשכבה הראשית תהיה אחת הגבוהות בהתאם לקריטריונים הקודמים.
אאי= אלה אי קיצנ= קייצנית טרה רוסה: קרקע לא גירנית בגווני אדום על סלעים קשים ו. שכבה משנית תהיה תמיד נמוכה יותר מהשכבה הראשית.
אלה= אלה אי או אט. לא מחולקת או כלאיים רנדזינה: קרקע בגווני חום מכילת גיר על סלעים רכים ז. כאשר קיימת נוכחות של מרכיבי שכבות גבוהות באחוז נמוך, הן מפורטות בטבלה בעמודה נוכחות עץשיח
אשאי= אשחר אי קרטם= קורטם דק פארארנדזינה: דמוית רנדזינה, לא מפותחת מסיבה ליתולוגית או אקלימית
מכחל= שיטה מכחילה שערב= שעורת הבולבוסין קרקע יער (חומה): קרקע כהה עמוקה יחסית על חילופי סלע

6. יחידות סלע-קרקע-צומח ובתי גידול
סל ע הכ ורכר ושכבת הנארי שמעלי ו
נרא ים פס י הש י כ ו ב ה צ ו ל ב של הד י ו נה המק ור י ת
כורכר
נארי
מה יח י ד ה העש ב ונ י ת ב ג ב השל ו ח ה
אל ע צ י הנ ו י הכ ו ל ל י ם ע צ י י ער
השי חי ה ה צפופ ה
אלת המסטי ק, אש חר א י ו כ תמ י רקפ ו ת
ש י ח יה דל י ל ה במעלה המדר ו ן
ו ש י ח י ה צפ ו פה בחל ק מתחת י ת המדר ו ן
שיח יה צפ ו פה
שיח יה ד לי לה
נאר י: הנאר י העל י ו ן הקשה מסלע האב
והמעטה הח י צ ו נ י ש ל הקר ו ם הל מ ינר י ה קש ה עו ד י ו תר ח צ י בה עת י קה ב כ ו ר כר כ ב י ת ג י ד ו ל מש ופר
קר ו ם למ ינר י
נאר י על י ו ן
רכס הכרמל
מישור חוף הכרמל

7. הש י ח י ה הד ל י לה מצפ ו ן לדר ו ם הש י ח י ה הד ל י לה מדר ו ם ל צפ ו ן
ב דר ו ם הש טח ח צ י ב ו ת עת י ק ו ת
בת ח ו ם הש י ח י ה הדל י ל ה
ח צ י בה עמ ו קה ב כ ו ר כר בדר ו ם הש טח.
על המצ ו ק י ם צמח י סלע י ם, רקפ ו ת ו ח צ ב
ו לר ג ל יה ש טח מ ו פר
ערכי טבע נוספ ים
א יר וס י ם בסב י ב ת העשב ו נ י י ם הרב שנת י י ם ע ופ ו ת מ י ם בס ב י ב ת ב ר י כ ו ת הדג י ם הסמו כ ו ת