באביב 2011 , כחמישה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל נערך סקר יערני-אקולוגי ב- 52 עומדי היער נטע האדם השרוף של תחום יער ניר עציון. בסקר נמדדו והוערכו מצבם של עצי היער, מצב הצומח הטבעי של תת היער ומצב ההתחדשות. מטרות הסקר היו תיעוד, הכרה והבנה של מצב היער לאחר השריפה בהשוואה למצבו לפני השריפה, רישום של עוצמת השריפה בעומדי היער השונים והשפעתה על מידת ההתחדשות של מיני היער הנטוע ומרכיבי הצומח הטבעי. הבנת תהליכים בשטח זה כדוגמא ליערות נטועים הכוללים תת יער, ויצירת בסיס נתונים לתכנון ממשק טיפול ביער ניר עציון. בסקר נבדקו ונרשמו פרטים ומשתנים רבים שרוכזו בבסיס מידע. יוצרו מפות נושאיות ונערך עיבוד של הנתונים- בהשוואה לנתוני סקר האינוונטר שנערך מספר שנים קודם לכן. נמצא שעוצמת השריפה הגבוהה הייתה בעיקר ביערות של אורן ירושלים ופחות בברושים ובאורן ברוטיה. לפני השריפה התפתח חורש כתת יער ביערות הוותיקים של אורן ירושלים, אבל ההתחדשות במקומות אלה איטית יחסית. התחדשות הצומח הטבעי המעוצה חלה יותר במקומות סלעיים ובמפנים צפוניים. חורש האלון המצוי מתחדש יותר על אבן גיר, והקטלב מתחדש על סלעים רכים של קרטון או קרטון חוארי, שם גם מתחדשים יותר שיחים. אורן ירושלים מהזן המזרחי נצפה יותר בסביבת חורשים וביערות צעירים. בסקר אותרו טרסות חקלאיות קדומות, בעיקר בגיא אחד היורד לנחל בוסתן, ומתוכנן שיקום פעיל של הטרסות כבוסתן וכרצועת חיץ. הסקר יוכל לשמש ככלי לטיפול פרטני בכל עומדי היער, לתכנון הפעילות בכלל היער שנשרף כאן והיערות האחרים וככלי ללימוד נושא ההתחדשות וההתפתחות לאחר השריפה. לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/

1. יער ניר עציון
סקר יערני-אקולוגי ביער השרוף המתחדש
ינואר 2012
סיכום ועריכה: ניר הר, אגף הייעור
סקר אינבנטר ביולי 2005 , חולית הסקר של מרחב צפון: ארקדי לטרמן וגרגורי בלום
סקר באביב 2011 של מצב היער לאחר השריפה: חולית הסקר של מרחב צפון
סקר הצומח הטבעי וציון תופעות: ניר הר
סייעו: כליל אדר ויוליה אולשנסקי ממחלקת יער במרחב צפון
רישומים נקודתיים בקיץ: קורס מדריכים של חוגי סיור
תקציר
באביב 2011 , כחמישה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל נערך סקר יערני-אקולוגי ב- 52 עומדי היער נטע האדם השרוף של תחום יער ניר
עציון. בסקר נמדדו והוערכו מצבם של עצי היער, מצב הצומח הטבעי של תת היער ומצב ההתחדשות. מטרות הסקר היו תיעוד, הכרה והבנה של
מצב היער לאחר השריפה בהשוואה למצבו לפני השריפה, רישום של עוצמת השריפה בעומדי היער השונים והשפעתה על מידת ההתחדשות של
מיני היער הנטוע ומרכיבי הצומח הטבעי. הבנת תהליכים בשטח זה כדוגמא ליערות נטועים הכוללים תת יער, ויצירת בסיס נתונים לתכנון ממשק
טיפול ביער ניר עציון. בסקר נבדקו ונרשמו פרטים ומשתנים רבים שרוכזו בבסיס מידע. יוצרו מפות נושאיות ונערך עיבוד של הנתונים- בהשוואה
לנתוני סקר האינבנטר שנערך מספר שנים קודם לכן.
נמצא שעוצמת השריפה הגבוהה הייתה בעיקר ביערות של אורן ירושלים ופחות בברושים ובאורן ברוטיה. לפני השריפה התפתח חורש כתת יער
ביערות הוותיקים של אורן ירושלים, אבל ההתחדשות במקומות אלה איטית יחסית. התחדשות הצומח הטבעי המעוצה חלה יותר במקומות סלעיים
ובמפנים צפוניים. חורש האלון המצוי מתחדש יותר על אבן גיר, והקטלב מתחדש על סלעים רכים של קרטון או קרטון חוארי, שם גם מתחדשים
יותר שיחים. אורן ירושלים מהזן המזרחי נצפה יותר בסביבת חורשים וביערות צעירים.
בסקר אותרו טרסות חקלאיות קדומות, בעיקר בגיא אחד היורד לנחל בוסתן, ומתוכנן שיקום פעיל של הטרסות כבוסתן וכרצועת חיץ.
הסקר יוכל לשמש ככלי לטיפול פרטני בכל עומדי היער, לתכנון הפעילות בכלל היער שנשרף כאן והיערות האחרים וככלי ללימוד נושא
ההתחדשות וההתפתחות לאחר השריפה.
אגף הייעור
עם מחלקת יער של מרחב צפון

2. 1 . אובמ
בתחילת דצמבר 2010 התרחשה שריפה בכרמל. בשריפה זו, שהייתה הגדולה ביותר מאז תועדו שריפות בכרמל, נשרפו
חורשים, שיחיות ויערות נטועים. היערות הנטועים היו בהרכבים שונים ובגילאים שונים, ותת היער שהתפתח בהם היה תוצאה
של הצומח המקורי שבסביבתם, של טיפוס היער שבו היה ושל גיל היער. עוצמות השריפה בכל מקום היו תוצאה של תנאי מזג
האוויר, ובעיקר הרוחות ששררו בעת השריפה, של הצומח שהיה במקום, הטופוגרפיה ושל פעולות הכיבוי תוך כדי השריפה.
בחורף שלאחר השריפה ירדה כמות גשמים שהתקרבה לממוצע הרב שנתי. הסקר הנוכחי התבצע באביב, בחודשים אפריל-מאי
2011 . הסקר נערך כדי לתאר ולתעד את המצב הקיים, להעריך את מידת ההתחדשות ולתכנן את הטיפול בשטחים השרופים.
שטח הסקר – נמצא בתחום יער ניר עציון )יער 1111 לפי תמ"א 22 (. השטח שהוגדר לסקר הוא עומדי היער של תחום יער ניר
עציון שנמצאים בטיפול קק"ל, בחלק השרוף של היער. העומדים היו רובם ככולם נטועים לפני השריפה. השטח שייך ברובו
לאגן הניקוז של נחל בוסתן. החלק העיקרי נמצא בין נחל בוסתן לנחל דוכן הנשפך אליו מצפון. בין שני הנחלים קיימת שלוחה
המשתפלת בהדרגה מגובה 320 מ' מעל פני הים במזרח ועד ל- 140 מ' במפגש הנחלים. מבנה השלוחה אסימטרי – חלקה הצפוני
יורד בשיפוע של עד 27% )ובמרכז המדרון עד 40% ( לנחל דוכן, ואילו כלפי דרום השיפועים מתונים – כ- 15% . מספר עומדים
נמצאים צפונית יותר, עד לקרבת נחל אורן בתחום גבהים דומה. כתוצאה מכך, מרבית העומדים הצפוניים הם במפנים עם רכיב
צפוני ומרבית העומדים שבאזור השלוחה העיקרית הם מפנים בעלי רכיב דרומי. בסיכום, מתוך 52 העומדים שבסקר, 8 הם
במפנים צפוניים, 12 צפון מערביים או צפון מזרחיים, 4 מערביים או מזרחיים, 20 דרום מערביים ו- 8 דרומיים.
גאולוגיה – מבנה, תצורות ומסלע – מספר קווי העתק )קווי שבר( מפרידים בין הכרמל הגבוה בצפון, המשתרע מאזור חיפה ועד
לעוספיה ומלון יערות הכרמל, והכרמל הנמוך – הדרומי, המתחיל מקו דלית אל כרמל-ניר עציון-פתחת נחל אורן ודרומה. קווי
ההעתק האלה עוברים דרך תחום יער ניר עציון שבו נערך הסקר )ראה מפה 1 , ע"פ שגב ושש, 2009 (. העומדים הבודדים
הצפוניים נמצאים בכרמל הגבוה. כיוון שהוא מוגבה יחסית, הורמו ונחשפו בו תצורת נמוכות יחסית בטור הסטרטיגרפי. עומדים
1/101-103 בצפון, סמוך לנחל אורן נמצאים על דולומיט )עם אופקים של קרטון חווארי( של תצורת יגור מתקופת הקרטיקון
התחתון )תצורה זו היא דולומיטית במזרח הכרמל, עד גירית וקרטונית במערב(. מעליהם קיימת שכבה צרה של טוף מהרל
ומעליה קרטון עם שכבות אבן גיר של תצורת עוספיה מהקנומן )בה נמצאים עומדים 1/104 , 1/124 (. מעל לתצורה זו נמצאים
טוף טווסים וקרטון ערקן הקיימים בתחום היער אבל אין בהם עומדים נטועים ולכן לא נכללו בסקר.
מרבית שאר השטח נמצא בכרמל הנמוך שבו השתמרה תצורת בע'נה )"בינה"( מתקופת הטורון הגבוהה יותר בטור הסלעים.
תצורה זו מתחלקת לשני פרטים: התחתון הוא פרט מוחרקה שנחשף בעיקר לאורך נחל דוכן. הוא בנוי מאבן גיר )בדרך כלל
שוניתי(, לעתים עם מעט אופקים חוואריים. מעליו פרט סומק שמהווה את מרבית השטח שבין נחלי דוכן ובוסתן )כלומר, מרבית
עומדי הסקר(, והוא כולל שכבות שהרכבן הוא בדרך כלל קרטון חווארי וחוואר שיכולות להכיל גם אופקי אבן גיר. אבן הגיר של
פרט מוחרקה נוצרה בשוניות שהתפתח בגבול הים הפתוח במערב ובים השקט והרדוד בלגונות שמאחריהם. הסלע החוארי של
תצורת סומק נוצר באגן תת מימי צר )אגן דליה( שריכז אליו חרסית מקרקעות הסביבה היבשתיות שהתערבבו עם החומר
הקרטוני שנוצר בים. מצב זה של הווצרות באגן צר עשויה להתבטא בשונות רבה בתכונות הסלע בין המקומות השונים הקרטון
של תצורות עוספיה וערקן נוצר בים עמוק יחסית ללא אספקה של חרסיות.

3. יער שלא נשרף
יער שרוף
3.4
1/104
3.4
3/104
10.4
2/201
10.4
2/210
10.4
2/211
11.4
2/217
3.5
2/105
3.5
1/104
3.5
2/102
3.5
2/105
ברוש שלא נשרף
וקטלבים צעירים
א. ברוטיה, חורש שרוף חלקית,
גבעה סלעית של נארי קרטוני
ועלי קנרס בתת היער
אורן קנרי – שריפת
עלווה ושריפת קרקע
חזקה. העצים התחדשו
מהגזע לאחר מכן
אורן ירושלים, רובם זן מזרחי מקומי
על גבעה סלעית של נארי קרטוני
עם העתקים גאולוגיים בולטים
אורן ירושלים זן מזרחי מקומי
ברוש על טרסות. העומד נשרף חלקית
אורן ירושלים
בן 70-60
עם קיסוסית
שרופים בצפון השטח
א. ברוטיה )מעורב מחטני צעיר( שרוף
עצים שרופים של א. ירושלים זן
מזרחי בחזית וברקע
בתוך עומד נטע אדם צעיר
כעת שולט תת יער עשבוני
נראים פרחי חסה כחולת פרחים
לוח 1
מקרא למספרים בגוף התמונות:
מועד סקר וצילום )יום וחודש, 2011 )
חלקה ועומד ביער ניר עציון

4. קרקע וחקלאות עבר – על אבן הגיר והדולומיט מתפתחת קרקע טרה רוסה חומה-אדומה. סלעי הקרטון מכוסים
בדרך כלל בנארי. הנארי מורכב בדרך כלל מקרום למינרי דק וקשה הנראה על פני השטח, מתחתי "נארי עליון"
קשה יחסית בעובי של עד 1 מ', ו"נארי תחתון" פריך מתחתיו העובר בהדרגה לסלע האם Yaalon & Singer, (1974) הקרקע על הקרטונים היא רנדזינה חומה. על קרטון חווארי וחואר מתפתחת רנדזינה גירנית. שטחים רבים
היו מעובדים בעבר. סימני עיבוד עוד בשנות ה- 40 של המאה העשרים אפשר לראות בצילום אוויר מדצמבר 1944
)ראה מפה 2(. טרסות חקלאיות קיימות בערוצים ובמדרונות ותוארכו החל מהתקופה הרומית )ש. דר, מידע אישי
בסיור בשטח(. התיישבות חקלאיות שנמצאה באתרים ארכיאולוגיים באזור החלה עם התיישבות של שומרונים
באותה תקופה )דר, 2003 .)
הצומח – יערות נטע אדם ניטעו כאמור בעומדים שבהם נערך הסקר )ראה מפה 3 (. בגיאיות הערוצים ובדרום
השטח מופה בעבר חורש של אלון מצוי )להב ופרקש, 1987 (. בחלק הצפון המערבי של השטח באזור העומדים
הבודדים של 1/105-106 מופה שלטון של בר זית )על תצורת סומק, במקום שהוגדר בסקר כאבן גיר(. קטעים
קטנים נוספים של בר זית ואלת המסטיק מופו בתחום היער מחוץ לעומדים הנטועים. בצפון השטח, בסביבת
העומדים הקטנים של 1/101-103 תוארה בתה של סירה קוצנית )בנוסף לחורש אלון מצוי –על תצורת יגור(.
מרביתו של שאר השטח סומן כצומח מעורב בשם הכוללני של אורןאלון ואורןאורן ואלון. אורן ירושלים טבעי
"מהזן המזרחי" לא מופה בנפרד. ח. להב ניסתה לבודד אוכלוסיות על ידי הגדרת אורנים במרחק 500 מיער נטע
אדם, ומטבע הדברים אלה שטחים שלא היו בשטח הסקר. בתחום יער ניר עציון השרוף, שטחים אלה נמצאים
בצפון השטח ובמערבו. שוהמי (Shohami & Nathan, 2011) עשה עבודה גנטית על עצי אורן מזרחי בתחום יער
ניר עציון מדרום לשטח שנשרף בשריפה הנוכחית. ע. שטייניץ מצא לאחרונה עומדי יער של אורן מזרחי נקיים
גנטית בצפון הכרמל.
רמת המשקעים השנתית היא כ- 650 מ"מ בשנה במערב השטח ו- 700 מ"מ בצפון מזרח השטח )מפה 1(. בחורף
2011 התקבלה בחיפה בכרמל כמות שמהווה 91% מהממוצע הרב שנתי )חיפאי, 2011 ( . לפני השריפה בתחילת
דצמבר הצטברו 3 מ"מ בלבד. ב- 10-13 בדצמבר, כשבוע לאחר השריפה ירדו 116 מ"מ. מינואר החלו להתקבל
משקעים סדירים, וחודשי האביב מרץ-מאי היו גשומים מהרגיל. אפריל היה החודש הגשום ביותר בשנה זו,
כשעיקר הכמות ירדה ב- 4-5 בחודש ) 67 מ"מ(. יום הסקר הראשון ב- 3.4 היה לפני פרק הגשם הזה, הימים השני
והשלישי היו לפני אירוע נוסף של 37 מ"מ והיומיים האחרונים במאי היו כבר לאחר כל האירועים המשמעותיים.
מטרת הסקר – תיעוד, הכרה והבנה של מצב היער באביב שלאחר השריפה בהשוואה למצבו לפני השריפה, רישום
והבנה של עוצמת השריפה בעומדי היער השונים והשפעתה על מידת ההתחדשות של מיני היער הנטוע ומרכיבי
הצומח הטבעי. הבנת תהליכים בשטח זה כדוגמא ליערות נטועים הכוללים תת יער, סימון אתרים לשימור או
טיפוח ויצירת בסיס נתונים לתכנון ממשק טיפול ביער ניר עציון.

5. קטעי חורש לא שרוף
11.4
2/216
11.4
2/216
11.4
2/113
4.5
1/124
4.5
1/124
4.5
1/124
3.4
1/202
10.4
2/207
חורש שנותר במורד אפיק נחל
דוכן וברושים שנותרו מעליו
קטלב חרוך, אך ירוק בחלקו
בגיא מדרום לנחל בוסתן סמוך
לגבול השריפה
אשחר רחב עלים ירוק בתוך
עומד א. הצנובר שרוף חלקית
קטלב ירוק בתוך עומד
אורן הצנובר שרוף חלקית
קטלב צעיר בתוך יער מעורב
מחטני )א. ברוטיה( שנשרף
רק מעט
קטלב בחורש שנשרף חלקית
בצפון השטח
אלון מצוי בחורש שנשרף
חלקית בצפון השטח על רקע
אורנים שרופים
בר זית בחורש שנשרף חלקית
בצפון השטח על רקע אורנים
שרופים
לוח 2

6. גבול יער שרוף עם חורש שלא נשרף
3.4
3/101,121
3.4
3/126
10.4
2/201
10.4
2/209 , 4/108
11.4
2/127
4.5
1/101-2
3.4
3/126
17.7
2/213
מחטני מעורב שרוף, וחורש
ירוק בגדת נחל דוכן
מבט דרומה לאזור נחל בוסתן
מהמחטניים השרופים אל החורש בנחל
ואל היער ממול
חורש ירוק בקטע
סלעי )נארי על
קרטון בינוני-רך(
בתוך עומד מחטני
מעורב
מחטניים שרופים משני צידיו של נ' בוסתן
וחורש ירוק מעבר לתחום השריפה
אורן ברוטיה שרוף
)כאן חלקית( וחורש
אחרי גבול השריפה
מעבר לנחל בוסתן
א. ברוטיה שרוף בעומד שרוף
חלקית )ראה לוח א'( וחורש
הנמצא אחרי גבול השריפה
מעבר לנ' בוסתן
א. ברוטיה שרוף בגבעה
וחורש שרוף חלקית
בערוץ הנשפך לנחל אורן
אורן טבעי )ברובו(
שרוף מעבר )מצפון(
לנחל אורן
יער א. ברוטיה שרוף עם קטעי נוף
ירוקים בקיץ בסקר חוגי הסיור.
כחצי שנה לאחר השריפה מצב
העצים שרדו נעשה ברור יותר
לוח 3

7. 2 . הדובעה תוטיש
.1 ביולי 2005 נערך סקר אינוונטר על ידי חולית הסקר של מרחב צפון, ובו נרשמו )א( הרכב היער שמתבטא בשלושת מיני העצים
העיקריים על פי ספירת עצים במדגמים )ב( נתונים של סוג הסלע ואחוז הכיסוי שלו )ג( נתונים של כיסוי עצי החורש של תת
היער, כיסוי שיחים וכיסוי בני שיח והמינים העיקריים של כל קבוצה.
.2 באפריל-מאי 2011 , לאחר השריפה, נערכה על ידי חולית הסקר של המרחב הערכה של אחוז השריפה של עצי היער, מספר עצים
שנראו כאורן מזרחי שזוהו ומידת הפגיעה בהם ונביטת עצי המחט.
.3 באותו סקר נערך על ידי ניר הר רישום של הצומח הטבעי, קיום טרסות חקלאיות ותופעות ייחודיות באותם עומדים. הוגדרו
תצורות צומח וטיפוסי צומח על פי השיטה המפותחת בימים להגדרת צומח אחידה )ראה סעיף 10 להלן(.
.4 ביולי 2011 נערך סקר על ידי 7 חוליות של קורס המדריכים של חוגי הסיור. כל חוליה התמקדה בחלק מסוים מהיער וחלקן בדקו
נושאים מסוימים, המידע שאספו מרוכז בהמשך בנספח.
.5 כמעט כל המידע שנאסף הועלה על גליון אקסל על פי 52 שורות של עומדי היער שנסקרו ועל פני 136 עמודות של הגליון
האלקטרוני.
.6 יצרנו שכבת ממ"ג ) GIS ( של הסקר. מרביתו של גליון הנתונים הועבר כטבלת מאפיינים של שכבת הסקר בנוסף לנתונים
בסיסיים של עומדי היער שקיימים במערכת קק"ל. השכבה שוכפלה מספר פעמים ליצירה של שכבות יעודיות שמתבססות על
אותו בסיס נתונים ומתבטאות במפות בצבעים שונים ובכיתובים שונים בהתאם למטרות ולאפיונים הנדרשים.
.7 יצרנו 7 מפות בעזרת השכבה הזו ובעזרת שכבות נוספות שנמצאות במערכת הממ"ג של קק"ל, כגון )א( אורתופוטו של יולי 2010
)צולם לפני השריפה, הוכן ע"י מפ"י-המרכז למיפוי ישראל בהבחנה של 50 ס"מ והתקבל אחרי השריפה(, )ב( אורתופוטו שצולם
בינואר 2010 , כחודש לאחר השריפה והוכן ע"י מפ"י עבור קק"ל בהבחנה של 25 ס"מ. )ג( שכבת גבול השריפה הנמצאת כשכבת
ממ"ג בקק"ל )ד( צילומי אוויר מדצמבר 1944 )מסדרת PS=Palestine Servis הבריטית( שהתקבלו ממפ"י ועוגנו ע"י אברי
קדמון וניר הר )ה( מפת הדמיה של מידת הפגיעה באורנים ובאלונים( יוצרה על ידי אריק רוזנפלד עבור קק"ל. )ו( שכבות של
טרסות שהתקבלו בדיגיטציה על ידי יוליה אולשנסקי על בסיס הצילומים הישנים, ועל ידי חווה להב על פי האורתו פוטו של אחרי
השריפה. )ז( וכמו כן, שכבות של דרכים, בתים, קווי גובה, אפיקי נחלים, קווי גשם ועוד.
.8 עיבוד סטטיסטי נערך בתוכנות Excel, SPSS, JMP . נבדק אופי התפלגות הנתונים, נעשו מתאמים )קורלציות(, רגרסיות
לינאריות ובלתי לינאריות, רגרסיות מרובות משתנים, ניתוח אשכולות ואורדינציה.
.9 מקרא לקודים וקיצורים: קושי סלע: חואר= 0 , אבן גיר או דולומיט= 7 והקרטונים במצבי הביניים שביניהם. קטלב: מין שולט= 4 ,
מין שני= 3 וכו'. הרכב מינים ביער נטוע= שלושה מינים עיקריים כיחס בעשרות אחוזים של ספירת עצים במדגמים. מרכיבי צומח
טבעי באחוזי כיסוי. מפנה: דרומי= 1 , מזרחי-מערבי= 3 , צפוני= 5 .
.10 שיטת ההגדרה של טיפוסי צומח טבעי נעשתה על פי שיטה המפותחת עתה בין הארגונים העוסקים במיפוי וסקרי צומח: מגדירים
תצורת צומח )בדרך הנותנת יתרון לצורות חיים גבוהות( מרשימה של 27 תצורות. להגדרת טיפוס הצומח מוסיפים לתצורה את
המין הראשון של צורת החיים השלטת ושני מינים נוספים על פי מפתח בחירה. כאן השתמשנו בגרסה היוצאת מנקודת המוצא של
שיוך המינים לצורות החיים על פי מצבם הבוגר הבלתי מופר, עצים מתחדשים הוגדרו כצומח עצי נמוך, ושיחים מתחדשים הוגדרו
כצומח שיחי נמוך.מרשימה זו נעשה שימוש גם בתצורות המגדירות תצורת צומח על פי מיני עצים במצב נמוך )מופר( – כמו צומח
עצי נמוך, צומח שיחי נמוך.

8. התחדשות עצי חורש
אלון מצוי – התחדשות מבסיס הגזע )מצואר השורש(
3.4
3/107
3.4
1/202
3.4
3/104
3.5
2/105
10.4
2/210
3.5
2/128
התחדשות
אורנים
3.4
3/126
4.5
1/104
4.5
1/104
אלון מצוי –
התחדשות
מהענפים
עצמת שריפה 90%
ליד טחב
התחדשות האלון
התחדשות האלון
לוח 4

9. התחדשות עצי חורש
מינים נוספים
3.4
3/104
10.4
3/102
10.4
3/102
10.4
3/102
11.4
2/216
11.4
2/213
3.5
2/105
3.5
2/102
3.5
2/128
4.5
1/105
17.7
2/207
קטלב
אלה א"י אלה א"י
בר זית
אשחר רחב עלים
זית
בר זית
בר זית
בר זית
קטלב
בקיץ
קטלב
בסקר חוגי הסיור ביולי
התחדשות
הבר זית
פרגים
לוח 5

10. התחדשות שיחים
10.4
3/102
10.4
3/102
11.4
2/110
4.5
1/124
4.5
1/104
4.5
1/104
17.7
1/104 4.5
1/106
4.5
1/106
אלת המסטיק
אלת המסטיק
אחרי שריפה בעוצמה גבוהה
אלת המסטיק צמודה
לגזע אורן ברוטיה
אלת המסטיק
מתחדשת בקטע חורש שרוף
על רקע יער אורנים שרוף
אנטמולוגיה )זיהוי של צ. מדר וצ. מנדל ע"פ צילום(
זחלים מכרסמים
בעלי אלון מצוי
צעירים, כנראה של
צרעה צמחונית
הפרשות מהגזע בקיץ
שאחרי השריפה,
כנראה כתגובה
לחיפושיות קליפה
בסקר חוגי
הסיור ביולי
פינות ביער
מבנה חווה ביער
מעורב מחטני שרוף,
באר ושלולית באביב
מקום גזע
שרוף
התחדשות
אלת
המסטיק
לוח 6

11. 3 . רקסה תואצות
נאספו כאמור נתונים רבים שנרשמו בדפי השדה ומרביתם הנתונים רוכזו בטבלה של בסיס הנתונים. ריכוז של חלק מהנתונים
מוצג בטבלה 1 . טבלה זו שימשה בסיס לקורלציות ולרגרסיות )ראה להלן(.
3.1 עומדי היער הסקר נעשה על בסיס העומדים הקיימים. חלק מהעומדים המקוריים חולקו לשניים. הסיבות לכך היו ) 1 )
בתוך העומד המקורי היו שני שטחים השונים משמעותית באחוז תת היער של החורש הטבעי בתוכם )כמו למשל עומד 2/108
שחולק ל- 108 ול- 128 שהוא בעיקר חורש( ) 2 ( עומדים שחלק אחד שלהם נשרף במידה משמעותית וחלק שני לא נשרף, או
נשרף מעט והם כיום שונים מאד בתכונותיהם )כך למשל עומד 1/113 חולק ל- 1/113 עם 20% שריפה ו- 1/123 עם 100%
שריפה(. בעומדים המחולקים, אחד מהם שמר על שמו המקורי, והשני קיבל שם זמני כשהספרה השנייה בו היא 2 )כמו
1/123 שהתפלג מ- 1/113 , 2/128 שהתפלג מ- 2/108 , שהוזכרו לעיל(. בטבלה 1 מספרי העומדים שחולקו מוצגים על רקע
תכלת וכחול. בסיכום, השטח כולל 52 עומדים בחלקות 1 עד 4 . עומד נוסף שנשרף חלקית ליד עין הוד ) 6/103 ( אינו נכלל
בסיכום זה.
3.2 סלע קרקע וטרסות – הגדרות הסלע ואחוזי כיסוי הסלע בעומדי היער מוצגים על גבי מפה גאולוגית )מפה 1 (. הגדרות
הסלע דומות בקירוב לצפוי על פי תצורות הסלע, עם שונות מסוימת בין העומדים המבטאת שונות הקיימת בשטח כתוצאה
מכך שבעומדים מקומות נמוכים במדרון אנו נמצאים על גבי שכבות נמוכות יותר בחתך הסטרטיגרפי של כל תצורה. הטור
הסטרטיגרפי כולל שינויים הדרגתיים וגם רובדי ביניים השונים מהסלע השכיח בתצורה. שונות נוספת נובעת מתפרוסת
המסלע במרחב. כמו כן, יש לזכור שההגדרות נעשו בדיגום מהיר יחסית בשדה. על סלעי הקרטון נמצאת שכבת נארי
שבחלקה העליון )הקרום הלמינרי והנארי העליון( הינה קשה מסלע האם ובחלקה התחתון הנארי התחתון הפריך מסלע האם.
לכן, הגדרת הקושי של הקרטון נעשתה בדרך כלל על ידי בדיקת הנארי, והערכה של קושי הסלע על פי קושי הנארי והערכה
של מידת החוואריות.
בהתאם לכך, על תצורת יגור בצפון השטח נמצאה אבן גיר, אבל גם קרטון חוארי. על תצורת עוספיה נמצאו קרטון בינוני עד
חוארי )עומד 2/101 (, קרטון רך חווארי ) 1/104 ( וברובד שמעליו אבן גיר ) 1/124 (. על פרט מוחרקה של תצורת בע'נה נמצא
כצפוי בדרך כלל אבן גיר ) 1/101 , 1/102 , 2/108 ( , אבל גם מרכיבים חוואריים בעומדים אחרים. מרבית העומדים שבגוש
היער העיקרי נמצאים על גבי המסלע של פרט סומק של תצורת בע'נה. בעומדים השונים בתחום זה הוגדרו סלעים בעיקר
של קרטון בינוני עד רך, ובחלק מהם קרטון חוארי. בשלושה העומדים המערביים )הנמצאים ליד המיפוי של פרט מוחרקה(
ובשני עומדים בדרום הוגדרה אבן גיר ויתכן שהם צריכים להיות משויכים לפרט מוחרקה.
אחוז כיסוי הסלע נע בין 0-50% . ניתן לראות את אחוזי הכיסוי במפה 1 . הכיסוי הממוצע בין העומדים הוא 19% .
הקרקע - על סלעי אבן הגיר והדולומיט הוגדרה בדרך כלל קרקע טרה רוסה חומה אדומה )צבע חום אדמדם כהה(. סלעי
הקרטון וגם הקרטון החווארי מכוסים רובם ככולם בנארי ומעליהם קרקע רנדזינה חומה )צבע חום כהה בדרך כלל(. קרקע
קולובית נמצאה בעומדים שבערוץ נחל דוכן בצבע חום כהה מאד.
אפשר להתרשם חזותית ממיקום המסלעות וקטעי הקרקע הפתוחים בצילום האוויר מדצמבר 1944 המוצב במפה 2 . נראים
קטעים של אחוז כיסוי סלע גבוה )המכוסים חורשים בדרך כלל( וקטעים ללא סלע )שהיה בהם עיבוד חקלאי באותה תקופה,
ראה להלן(.

12. חל
קה
עומד הרכב מינים טיפוס יער
גיל
כיסוי
סלע
קושי
סלע
עצי
חורש
קודם
שיחים
קודם
ב"ש
קודם
עצים
ושיחים
כלל
מעוצים
מחט
שרוף
מחט
נובט
עצי
חורש
נוכחי
עצי
חורש
%חידוש
שיחים
נוכחי
שיחים
%
חידוש
עצים
ושיחים
%חידוש
יחס
מקור
עץשיח
יחס
חידוש
עץשיח א.ב א.י א.ג א.קנרי מעמ
מחט
דליל ברוש חורש קטלב
אורן
מז'
קודם מפנה
101 1 א.ב 10 אורן ברוטיה 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 4.00 0.75 0.071 0.025 1 0.133 4 0 20 90 70 20 40 30 7 40 63
102 1 א.ב 10 אורן ברוטיה 4 0 2 0 0 0 0 0 0 0 1 4.00 0.60 0.063 0.020 1 0.133 4 1 100 100 80 20 50 30 0 40 63
103 1 אי 10 אורן ירושלים 4 12 2 0 0 0 0 0 0 1 0 1.00 0.33 0.050 0.033 2 0.100 2 1 90 100 80 20 60 20 2 14 63
104 1 אי 8 א.ב 2 אורן ירושלים 4 0 3 0 0 0 0 0 0 1 0 1.00 0.55 0.071 0.055 3 0.100 3 1 90 95 85 10 55 30 1.5 25 63
124 1 אי 8 א.ב 2 חורש 4 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 2.40 0.64 0.189 0.091 5 0.343 12 1 70 100 90 10 55 35 7 25 63
105 1 אי 10 אורן ירושלים 5 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 2.50 0.43 0.123 0.050 2 0.294 5 1 100 77 57 20 40 17 7 20 63
106 1 אי 6אב 2אג 2 מעמ 4 10 0 0 0 0 1 0 0 0 0 2.50 0.67 0.140 0.067 2 0.250 5 1 80 70 50 20 30 20 7 10 63
201 1 א.ב 10 אורן ברוטיה 5 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 3.00 1.20 0.727 0.400 20 1.000 60 0 80 150 110 40 50 60 7 30 48
202 1 בר 8 אק 2 ברוש מצוי 5 5 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1.50 1.50 0.100 0.100 2 0.100 3 0 20 60 50 10 20 30 7 20 48
202 1 בר 8 אק 2 ברוש מצוי 4 5 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1.00 1.25 0.089 0.100 2 0.080 2 0 20 55 45 10 20 25 7 10 48
222 1 בר 8 אק 2 ברוש מצוי 5 5 1 0 1 0 0 0 0 0 0 3.00 2.40 0.941 0.800 20 1.000 60 0 20 95 85 10 25 60 7 20 48
203 1 בר 9 אק 1 ברוש מצוי 4 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 5.00 4.17 0.968 0.833 10 1.000 50 0 10 67 62 5 12 50 3.5 5 48
101 2 א.ב 10 אורן ברוטיה 5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 0.80 0.222 0.200 3 0.250 3 0 30 32 27 5 15 12 3 30 48
122 2 אב 9בר 1 אורן ברוטיה 4 0 3 0 0 0 0 0 0 0 1 0.50 0.75 0.257 0.300 6 0.200 3 1 10 65 35 30 20 15 2.5 30 49
102 2 א.ב 9 בר 1 אורן ברוטיה 4 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 1.25 0.311 0.350 7 0.280 7 1 40 55 45 10 20 25 6 15 49
104 2 א.כ 8 אי 1 בר 1 אורן קנרי 4 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0.67 1.00 0.417 0.500 15 0.333 10 0 100 60 60 0 30 30 0 0 48
105 2 א.ב 7 בר 2אי 1 מעמ 5 35 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0.33 0.75 0.229 0.300 6 0.133 2 1 95 65 35 30 20 15 2 10 14
107 2 אי 9 בר 1 אורן ירושלים 3 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0.50 0.33 0.225 0.200 6 0.300 3 1 20 50 40 10 30 10 2 50 48
108 2 א.ב 10 )דליל( ברוטיה דליל 4 9 0 0 0 1 0 0 0 0 0 4.00 8.00 0.111 0.200 1 0.100 4 1 100 45 45 0 5 40 7 35 48
128 2 א.ב 10 )דליל( חורש 4 9 3 1 0 0 0 0 0 0 0 20.00 22.00 0.667 0.000 0 0.667 12 1 100 18 18 0 0 18 3.5 40 48
110 2 א.ב 9בר 1 אורן ברוטיה 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0.33 1.75 0.073 0.150 3 0.029 1 1 30 65 55 10 20 35 2.5 10 48
111 2 אי 5 א.ב 5 מעמ 4 2 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1.67 0.29 0.178 0.086 3 0.500 5 1 70 65 45 20 35 10 7 30 47
123 2 א.ב 7 בר 2 אי 1 מעמ 3 0 3 0 0 0 1 0 0 0 0 2.50 0.40 0.167 0.067 2 0.417 5 1 100 62 42 20 30 12 6 17 47
113 2 א.ב 7 בר 2 אי 1 מעמ 2 0 3 0 0 0 1 0 0 0 0 2.50 0.40 0.167 0.067 2 0.417 5 0 20 62 42 20 30 12 6 20 47
117 2 א.ב 10 אורן ברוטיה 2 0 3 0 0 0 0 0 0 0 1 1.50 0.48 0.135 0.080 2 0.250 3 0 100 47 37 10 25 12 3.5 14 47
127 2 א.ב 10 אורן ברוטיה 1 0 3 0 0 0 0 0 0 0 1 1.50 0.48 0.135 0.080 2 0.250 3 1 5 47 37 10 25 12 3.5 10 47
201 2 א.ב 9 בר 1 אורן ברוטיה 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 0.67 0.200 0.167 3 0.250 3 0.5 70 40 30 10 18 12 3 10 49
207 2 א.ב 8 בר 1 אק 1 אורן ברוטיה 1 0 3 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 0.33 0.150 0.100 3 0.300 3 1 20 50 40 10 30 10 3 10 45
209 2 א.ג 8 א.ב 1 אי 1 אורן גלעין 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0.67 0.67 0.200 0.200 3 0.200 2 1 90 65 25 40 15 10 7 15 27
210 2 א.ב 8 אי 1 בר 1 אורן ברוטיה 2 2 3 0 0 0 0 0 0 0 1 3.00 0.75 0.229 0.100 2 0.400 6 0 30 55 35 20 20 15 5 10 48
211 2 אי 10 אורן ירושלים 2 2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1.25 0.67 0.180 0.133 4 0.250 5 0 90 60 50 10 30 20 4 24 90
212 2 א.ב 7 אי 2 בר 1 מעמ 2 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 5.00 0.91 0.143 0.045 1 0.250 5 0 40 62 42 20 22 20 3.5 20 48
213 2 א.ב 9 בר 1 אורן ברוטיה 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0.67 0.91 0.119 0.136 3 0.100 2 0 90 52 42 10 22 20 3 17 48
214 2 אב 10 )דליל( ברוטיה דליל 1 3 0 0 0 1 0 0 0 0 0 2.00 1.39 0.140 0.111 2 0.160 4 0 90 63 43 20 18 25 3 40 48
215 2 א.ג 9 בר 1 אורן גלעין 2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0.33 0.20 0.067 0.060 3 0.100 1 0 95 70 60 10 50 10 3 10 48
216 2 א.ג 10 אורן גלעין 2 0 4 0 0 0 0 0 1 0 0 0.63 0.34 0.277 0.229 8 0.417 5 0 50 67 47 20 35 12 2 8 48
217 2 בר. 9 אי 1 ברוש מצוי 2 0 4 0 1 0 0 0 0 0 0 1.00 0.50 0.333 0.250 5 0.500 5 1 20 40 30 10 20 10 4 5 48
218 2 א.ב 9 בר 1 אורן ברוטיה 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0.50 0.20 0.200 0.160 4 0.400 2 1 10 40 30 10 25 5 7 10 47
101 3 א.ב 6 בר 2 אי 1 מעמ 3 25 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1.50 1.00 0.083 0.067 2 0.100 3 1 80 70 60 10 30 30 5 15 48
121 3 א.ב 6 בר 2 אי 1 חורש 4 25 0 1 0 0 0 0 0 0 0 4.00 1.33 0.357 0.167 5 0.500 20 1 80 80 70 10 30 40 3.5 17 48
102 3 א.ב 7 אי 2 בר 1 מעמ 4 13 3 0 0 0 1 0 0 0 0 0.33 0.68 0.216 0.273 6 0.133 2 1 98 57 37 20 22 15 2 17 14
122 3 א.ב 7 אי 2 בר 1 מעמ 4 13 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0.17 0.60 0.219 0.300 6 0.083 1 1 98 52 32 20 20 12 2 15 14
103 3 א.ב 10 אורן ברוטיה 4 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0.17 0.17 0.200 0.200 6 0.200 1 1 80 65 35 30 30 5 2 15 30
104 3 אי 10 אורן ירושלים 4 3 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1.00 0.86 0.062 0.057 2 0.067 2 0 100 85 65 20 35 30 3 15 90
105 3 א.ב 10 אורן ברוטיה 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 1.17 0.062 0.067 2 0.057 2 1 80 75 65 10 30 35 3 15 49
126 3 א.ב 6 א.ג 2 אי 2 מעמ 2 6 0 0 0 0 1 0 0 0 0 40.00 1.13 0.482 0.025 1 0.889 40 1 80 105 85 20 40 45 3.5 30 30
106 3 א.ב 6 א.ג 2 אי 2 מעמ 1 6 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0.67 0.57 0.091 0.086 3 0.100 2 1 80 75 55 20 35 20 4 17 30
107 3 אי 9 א.ב 1 אורן ירושלים 2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0.50 0.33 0.150 0.133 4 0.200 2 1 90 60 40 20 30 10 5 35 90
113 3 א.ג 8 א.ב 2 אורן גלעין 2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0.60 0.33 0.200 0.167 5 0.300 3 1 80 60 40 20 30 10 6 40 30
114 3 בר 9 אי 1 ברוש מצוי 2 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0.17 0.50 0.467 0.600 6 0.200 1 1 90 35 15 20 10 5 2 15 49
108 4 א.ב 9 בר 1 אורן ברוטיה 2 0 3 0 0 0 0 0 0 0 1 1.00 0.20 0.100 0.060 3 0.300 3 1 10 70 60 10 50 10 3 10 45
119 4 ברוש מצוי 10 ברוש מצוי 5 0 3 0 1 0 0 0 0 0 0 20.00 40.00 0.500 0.000 0 0.500 15 1 20 40 30 10 0 30 0 0 45
טבלה 1: נתונים ישירים ומחושבים
מצב קודם
מצב אחרי השריפה נתונים בינריים: קיים = 1
3.4 להלן. , הסבר ומקרא לקיצורים ולטיפוסים ראה בסעיפים 3.3

13. עשבוניים
10.4
3/102
3703 10.4
3/102
11.4
2/216
10.4
2/212
11.4
2/215
11.4
2/117
3.5
2/105
3.5
2/102
4.5
1/124
בני שיח
3.5
2/105
17.7
2/201
לוטמית
לוטם
סייפן התבואה שולט
בעשבוניים ביער צעיר שרוף
טמוס
מטפס
במהירות
על אלון
מצוי שרוף
סחלב
דבורנית
פרחי חבלבל סורי
ביער אורן ברוטיה עם
א. מצוי בתת היער
האבקה
בחסה
כחולת
פרחים
חורש ועשב רב שנתי
על רקע היער השרוף
סייפן התבואה
וחלבלוב השמש ביער
אורן הצנובר שרוף
קנרס פורח ביולי
בסקר חוגי הסיור.
ראה בלוח א' אותו במצב
עלים באביב
לוח 7

14. טרסות חקלאיות קדומות נחשפו באופן בולט בשריפה. יתכן שבחלק מהמקומות הנטיעה הייתה דווקא שם כיוון שהן היוו מקומות מתאימים
לנטיעה, אבל לא הייתה מודעות מיוחדת לקיומן ולמשמעותן לאחר מכן. קווי טרסות נראים בצילום האוויר מ- 1944 ואת רובן ניתן לזהות גם
כיום )ראה לוח 9 (. ריכוז הטרסות הגדול נמצא בשטח של כ- 100 דנם בעומד 2/213 )אורן ברוטיה, 90% שריפה( ובעומד שמעליו 2/105
)מעורב עצי מחט צעיר, 95% שריפה(. בסיור עם הארכיאולוגים שמעון דר ויגאל בן אפרים נמצאו חרסים מהתקופה הרומית המתאימים
לתיארוך של טרסות שנחפרו באזור, של מועד הקמתן הראשון. לאחר מכן הן היו בשימוש תקופות ארוכות עד לאחרונה. כולל טרסות נוספות
בעומדים סמוכים מתקבלת מערכת חקלאית בשטח של כ- 200 דונם. כאמור, נערכה דיגיטציה של הטרסות על פי הצילום של 1945 המעוגן.
מדידות וסקיצות של חלק מהטרסות נעשו על ידי חוגי הסיירות )ראה נספח(. קיימת תוכנית, המתחילה להתבצע, של שיקום הטרסות.
3.3 טיפוסי היער הנטוע ואחוז השריפה – טיפוסי היער ) CoverType במערכת היערנית il_forest ( היו הבסיס הראשוני לחלוקה לעומדים
)טבלה 1 (. הרכב היער )שלושה מינים עיקריים( נרשם בסקר האינבנטר. כאשר המין העיקרי מהווה לפחות 80% , הוא נקרא בדרך כלל על שמו.
כשאין מין בולט באחוז זה וההרכב הוא עצי מחט, הוא נקרא מעורב עצי מחט )מעמ(. כשהעצים השולטים הם עצי חורש, העומד יכול להיקרא
"חורש". עומדים נפרדים סמוכים שהוגדרו כאותו טיפוס בדרך כלל כאשר הם ניטעו במועדים שונים. בשכבת ה- il_forest מקובלים צבעים
קבועים עבור הטיפוסים השונים, כך הם מופיעים בדרך כלל במפות השליטה. במפה 3 מוצגים הטיפוסים בעומדים על פי הצבעים המקובלים
ומצורף מקרא הצבעים. במפה 4 )וגם במפות 2,5,7 ( מוצגים השמות של טיפוסי היער. 14 עומדים הם של אורן ברוטיה )א.ב.(, 7 אורן ירושלים
)א.י.(, 12 מעורב מחטני, 6 ברוש מצוי, 4 אורן הצנובר )א. הגלעין – א.ג.(, ועומדים בודדים של א. ברוטיה דליל, אורן קנרי וחורש.
האורתופוטו שנעשה בתוך כחודש ממועד השריפה )ינואר 2011 ( מוצג ברקע במפות 7-4 .
אחוזי השריפה שנרשמו בסקר מוצגים במפה 4 במדרג צבעים של האחוז השרוף וברישום האחוז. אורן ירושלים נשרף במידה רבה יחסית, אורן
ברוטיה וברוש במידה מעטה )ראה להלן(.
תצוגה נוספת של הערכת השריפה מוצגת במפה 5 . על גבי הדמיה של מידת השריפה שנעשתה על ידי אריק רוזנפלד )ראה פרק השיטות( מוצג
מידע של יפוסי היער בעומדים, אחוזי שריפת המחטניים ואחוז כיסוי החורש לפני ואחרי השריפה. התאמת ההדמיה להערכות הקרקעית הינה
חלקית בלבד ותידון בהמשך.
3.4 הצומח הטבעי לפני ואחרי השריפה ונביטת עצי היער – הצומח הטבעי שהוערך ונרשם בסקר בעומדי היער הוגדר לתצורות ולטיפוסי צומח
ומוצג במפה 6 . תצורות הצומח הוגדרו כפי שהוסבר בפרק השיטות והן מסומנות במפה בצבע ובצורות גרפיות וברישום בגוף המפה על גבי
העומדים. התצורות כוללות עשבוניים, בתות, שיחיות בשתי רמות צפיפות, חורשים בשלוש רמות צפיפות וצומח עצי נמוך ושיחי נמוך. רמות
הצפיפות שנמצאו בסקר הן "פזור" )פחות מכיסוי 10% של השכבה הראשית( עד "בינוני" )כיסוי 1/3 עד 2/3 מהשטח( טיפוסי הצומח רשומים
כהמשך לשמות של תצורות הצומח. נתון נוסף הנמצא מתחת לשם הטיפוס הוא אחוז הכיסוי של מיני העצים של החורש. אחוזי הכיסוי של מיני
העצים נעים בין 1-4% בתוך העשבוניים, הבתות והשיחיות, 2-7% בצומח העצי הנמוך ו- 5-60% בחורשים.
הצומח הטבעי לפני השריפה תועד בסקר האינבנטר שלפני השריפה. נרשמו אחוזי כיסוי של עצי חורש 5 עד 40% למעשה עד 60% ( בעיקר של
אלון מצוי, אלה וקטלב, מינים שיחניים נמצאו במרבית העומדים והגיעו עד 60% במספר מקומות ומינים של בני שיח עד 30% . השוואות בין
הצומח לפני ואחרי השריפה יוצגו בדיון. בטבלה 1 לעיל כבר הוצגו פרמטרים מחושבים של אחוזי התחדשות )צומח נוכחי ביחס לצומח קודם(.
אורן ירושלים טבעי מהזן המזרחי נראה ככל הנראה ככתמים בתצ"א של 1944 )ראה מפה 2 (. בסקר הוערכה כמות האורנים האלה שזוהו על פי
צורתם החיצונית ונרשמו הפרטים השרופים ביניהם. המספרים של לפני השריפה ואחריה רשומים במפה. ריכוזים גבוהים של אורן ירושלים
מזרחי נמצאו בחלקה 3 )במערב השטח(. כמות השיא הייתה בעומד 3/101 )יחד עם עומד 3/123 שהתפצל ממנו( נמצאו שם 25 פרטים שרובם
נשרפו, רק 3 מהם שרדו. בעומד 3/102 )יחד עם 3/122 שהתפצל ממנו נמצאו 13 פרטים מהם 6 שרדו.
נביטה )התחדשות( של עצי מחט רשומה בטבלה 1 ועל גבי מפה 3 במונחים בינריים של יש-אין. ב- 34 עומדים נראתה נביטה בעונה זו.

15. 3.4
3/104
10.4
3/102
10.4
3/102
3.5
2/105
3.5
2/105
3.5
2/102
10.4
4.5
4.5
חורש שאינו שרוף
בתקופת הסקר מעל
חתכי סלע-קרקע על
תצורת יגור בכביש
חרייבה מגבעת נשר
אלון מצוי
קטלב
אלון מצוי וקטלב על דולומיט
פרט מת של אלון מצוי בחורש
שרשי קטלב בדולומיט
שרשי א. מצוי בכיס
קרקע בדולומיט
4.5
4.5
קטלב
על
קרטון
חוארי
חתכי קרקע-סלע
יער צעיר שרוף
על הקרטון
החווארי
אורן מזרחי
לוטם
מרווני
אורנים,
כולל א. זן
מזרחי על
נארי של
קרטון רך
אורן זן מזרחי על נארי
של קרטון חווארי
ברושים על
הקרטון
החווארי
קרטון חוארי עם רנדזינה חומה
התחדשות אלון
מצוי על קרטון
חוארי
קטלב וברושים
על קרטון
חווארי
לוח 8

16. 11.4
2/213
3.5
2/105
3.5
2/105 17.7
2/105
17.7
2/105
16.8
9.5
8.5
טרסות שנחשפו לאחר שריפת היער
גיא עם טרסות
מפותחות מעל
נחל בוסתן עם
עומד שרוף
של אורן
ברוטיה
11.4
2/213
11.4
2/213
המשך הטרסות במעלה הגיא עם
יער מעורב מחטני צעיר שרוף
אלה א"י גדלה בתוך טרסה במעלה
הגיא ואורן מזרחי למעלה
מדידות טרסות ע"י חוגי הסיור
סיורים
להכרת
הטרסות
ועדת הוראת
המעבר
וקק"ל
ארכיאולוגים
וחוקרי סחף
עבודת
הצוותים
של חוגי
הסיור
לוח 9

17. 4 . ןויד
4.1 הצגת ניתוחים במספר שיטות
4.1.1 מתאמים על בסיס טבלה 1 נבדקה התפלגות כל המשתנים ונמצא שעקב השונות הרבה בכל אחד מהפרמטרים, אף
אחד מהם אינו מתפלג בהתפלגות נורמלית. עקב כך, מבחני מתאם )קורלציה( נעשו בשיטה הלא-פרמטרית של ספירמן
(Spearman) . כל המתאמים מוצגים בטבלה 2 . משבצות של מתאמים (r) שנמצאו מובהקים ברמת בטחון של 95% סומנו
ברקע ירוק עם כוכבית. כאשר המתאם היה במובהקות של לפחות 99% הם נרשמו בצבע אדום מעל הרקע הירוק עם שתי
כוכביות, ומתאמים שלא נמצאו מובהקים אבל עמדו ברמה של 90% לפחות סומנו ברקע תכול. גודל המדגם n = 52 )זה
מספר העומדים(. בגודל מדגם הזה ערך r שמעליו המתאם מובהק ב- 95% הוא r=0.28 . הדיון במשמעות המתאמים יהיה
להלן במסגרת הדיון בנושאים השונים.
4.1.2 גרפי XY ורגרסיות לינאריות ואחרות – 15 זוגות של פרמטרים נבחנו זה מול זה. נבחרו השוואות שנראה בהם עניין
התחלתי, או שעלו תוך כדי הדיון, או שהתקבל הבדל משמעותי ברמת המתאם ובמובהקות של מבחני המתאם הפרמטרי
)על פי פירסון, שלא הוצג( והמבחן הלא-פרמטי שנערך כאן )ראה לעיל( הבדלים אלה נוצרו בין המבחן שלקח בחשבון
התפלגות נורמלית )שאינה קיימת כאן כאמור( והתפלגות שאינה נורמלית והיה עניין לראות אם היחס בין שני הגורמים
אינו לינארי. בגרפים מוצג ריבוע מקדם המתאם r2 והוא מצביע על יחס מובהק החל מערך של r2=0.078 .
מצבים שבהם לא התקבל קשר לינארי מובהק ואילו קשר שאינו לינארי התקבל מובהק, התקבלו בקשרים הנוגעים לאחוז
התחדשות עצי החורש כלהלן: ) 1 ( אחוז ההתחדשות יורד ככל שעוצמת השריפה הייתה הגדולה ביחס שהוא על פי פולינום
מהמעלה הרביעית. על פי זאת, חידוש עצי החורש מושפע אך מעט מעצמת השריפה עד לשריפת המחטניים בעוצמה של
עד 70% , והוא יורד משמעות כשנשרפו 80 עד 100 אחוז מעצי היער המחטני )איור 1 ( .) 2 ( אחוז חידוש עצי החורש עולה
על פי פולינום מהמעלה השלישית כאשר גם אחוז חידוש השיחים גבוה )איור 2 ( ) 3 ( אחוז חידוש עצי החורש עולה באופן
לוגריתמי כאשר לפני השריפה היה יחס עץשיח גבוה )כלומר, כשהיו יותר עצים באופן יחסי, )איור 3 (. העליה
הלוגריתמית מתבטאת בכך שכאשר השיחים לפני השריפה היו רבים במיוחד ביחס לעצי החורש, התחדשות עצי החורש
אחרי השריפה הינה מעטה באופן משמעותי.
4.1.3 רגרסיות מרובות – כתוצאה ממורכבות המערכת, המתאמים והרגרסיות של גורם מול גורם אינם נותנים תמונה
שלמה, ואכן, אחוז השונות המוסברת ברובם אינה גבוהה. תמונה שלמה יותר של יחסים בין גורמים יכולה להתקבל
ברגרסיה רבת משתנים. רגרסיה כזו יכולה לנטרל גורמים עקיפים, ותוצאותיה יכולות להסב את תשומת הלב לכך שקשר
מסוים בין שני גורמים שנמצא מובהק לכאורה עשוי לייצג גורמים סמויים נוספים. הגורמים הבאים נבחנו והתקבלו עבורם
מודלים מובהקים של קשר למספר פרמטרים. מודלים אלה התקבלו עבור גיל היער, כיסוי הסלע, קושי הסלע, אחוז עצי
המחט המתחדשים, אחוז חידוש עצי החורש, קיומו של הקטלב, אחוז השיחים לפני השריפה ומספר עצי האורן המזרחי
)איורים 11-17 (. מאסף הגורמים הקשורים לנושאים שנבחנו הם בחלקם גורמים משפיעים ובחלקם גורמים מושפעים, והם
יידונו להלן במסגרת הדיון בגורמים השונים.

18. טבלה 2 : מתאמים על פי קורלציה לא-פרמטרית
טבלה זו נוצרה על בסיס טבלה 1
הסבר לפרמטרים ולקיצורים ראה סעיפים 3.3 , 3.4

19. איור 1 :
איור 2 :
איור 3 :
איור 5 :
איור 4 :
איור 6 :
איור 7 :
1 =דרומי, 5 =צפוני
גיל היער הנטוע

20. איור 8 :
איור 9 :
איור 10 :
4.2 דיון בנושאים
4.2.1 תכונות בית הגידול וסביבת היער בעיקר לפני השריפה
גיל היער – הגורמים הבאים מסבירים ביחד 57% r2adjusted=0.57) ( את ההקשרים של גיל היער )על פי הרגרסיה המרובה, )איור 11 (: אורן ירושלים ביערות
הבוגרים, אורן הצנובר )א. גלעין( ביערות הצעירים. היערות הבוגרים הם בעיקר על סלעים קשים )לכיוון אבן גיר(. ביערות הבוגרים יש פחות התחדשות
)נביטה( של מיני מחטניים ופחות התחדשות שיחים. גורמים נוספים שנמצאו בקשר מובהק עם גיל היער )על פי טבלת המתאמים – טבלה 2 ועל פי איור 5 )
הם: ביער בוגר יש יותר עצי חורש, יש יותר שיחים, אולם חידוש העצים והשיחים אחרי השריפה הינו מועט.
הנטיעות בשנים הראשונות של הקמת היער היו בעיקרן אכן של אורן ירושלים. יתכן שביערות הבוגרים )או במיוחד תחת אורן ירושלים התפתח יותר תת
יער של עצי חורש מקומיים. ביערות אלה עוצמת השריפה היתה גדולה ויתכן שזו הסיבה להתחדשות מעטה יחסית של תת היער. השפעה שלילית של
עצים בוגרים שהייתה בהם עוצמת שריפה גדולה ונוצרו כמויות אפר גדולות נמצאה גם על ידי פרבולוצקי וחוב' ) 1996 ( ונאמן ) 1996 (. אפשר לקשור לכך
גם את ממצאיהם של טסלר וחוב ) 2010 א,ב( על השפעתן של שריפות חוזרות להפחתה של התחדשות.
אחוז כיסוי הסלע – הגורמים הבאים מסבירים 25% של הסביבות הסלעיות )איור 12 (: עצי מחט דליל )למעשה דליל בגלל הסלעיות( ועצי אורן ירושלים
גדלים יותר בסביבות סלעיות, עצי אורן קנרי ביער זה ועצי ברוש גדלים )כלומר, ניטעו( במקומות שאינם סלעיים. התחדשות העצים והשיחים רבה יותר
במסלעות. מעניין שבמתאמים הישירים לא נמצא אף גורם שהיה לו קשר לכיסוי הסלע. כנראה שרק בהנתן כל הגורמים שפורטו כאן ביחד, הם מגיעים
לקשר בעל מובהקות גבוהה (p=0.0024) עם הגורם.
קשיות הסלע – סקלת הקושי מחוואר דרך קרטון רך, קרטון קשה עד אבן גיר מתאימה לצירוף המרובה הבא המתאר 28% מההתאמה לסקלה הזו )איור
14 (: קטלב גדל בסלעים רכים, שיחים מתחדשים יותר בסלעים רכים, כלל העצים מתחדשים יותר בסלעים קשים, מאידך, היחס בין העצים לשיחים גבוה
יותר בסלעים הרכים. על פי המתאמים הישירים, במצב שלאחר השריפה, עצי החורש רבים על סלעים קשים והיחס הנוכחי בין אחוז הכיסוי של העצים
לכיסוי השיחים הינו גבוה. כלומר לסיכום הנושא – מיני העצים מתחדשים יותר ומגיעים לאחוז כיסוי גבוה יותר על סלעים קשים )של אבן גיר, דולומיט או
קרטון קשה( מלבד הקטלב הגדל יותר בסלעים רכים, והשיחים מתחדשים יותר בסלעים רכים )על קרטון חוארי או קרטון רך(. מעניין שההתאמות לעצים
ולשיחים נמצאו לגבי ההתחדשות )הצימוח( אחרי השריפה ולא לגבי הצומח שלפני השריפה. התחדשות השיחים בסלעים רכים תואם ממצאים של הר
( 2008 ( על יתרון סלעי הקרטון באגירת מים ותנועתם לאחר מכן אל השורשים.
התאמה של קטלב )ואף של אורן טבעי( לקרטון חוארי ושל חורש אלון מצוי לסלעי דולומיט ואבן גיר נמצאה על ידי רבינוביץ-וין ) 1986 (. התחדשות עצי
חורש אחרי שריפה על סלעים קשים על חשבון עצי האורן נמצאה ע"י ספיר וכרמל ) 2010 .)
המפנה – משפיע לחיוב על עצי החורש לפני השריפה ואחרי השריפה )איור 4 ( אין לו השפעה על אחוזי הכיסוי של השיחים. יתרון המפנה הצפוני באזור
הים תיכוני היא תופעה מוכרת. התחדשות רבה יותר במפנה הצפוני לאחר שריפה נמצאה ע"י ספיר וכרמל ) 2010 ( וע"י Wittenberg et al. (2007)

21. איור 11 : מודל רגרסיה רבת
משתנים של גורמים המסבירים
במשותף את הקשר
לגיל היער הנטוע
איור 12 : מודל רגרסיה רבת
משתנים של גורמים המסבירים
במשותף את הקשר
לאחוז כיסוי הסלע
שיחים לפני השריפה – הגורמים הבאים מסבירים במשותף 45% מסביבת השיחים )איור 13 (: הם גדלו ביערות בוגרים, עם עצי חורש,
כאשר יחס העציםשיחים היה לטובת השיחים. פחות ביערות מחט דלילים, פחות בברושים, ולאחר השריפה נמצאו בסביבה זו יותר
קטלבים. מגמות דומות התקבלו גם ברגרסיות הישירות )איורים 5,6,7 )
צומח מעוצה לפני השריפה – כאן לא נבחן מודל מרובה. כאשר כלל המעוצים גבוה, ישנם אחוזים גבוהים של כל המרכיבים – של העצים,
של השיחים ושל בני השיח. הקשר להתחדשויות אחרי השריפה יידון בסעיפים הבאים. המפנה הצפוני כאמור מעודד את עצי החורש.
אורן ירושלים זן מזרחי לפני השריפה – הגורמים הבאים מסבירים במשותף 42% של סביבת האורן הטבעי )איור 15 (: אחוז החידוש של
עצי החורש ואחוז הכיסוי שלהם כיום הינם גבוהים בסביבה זו. גיל היער היה נמוך )כלומר, עצים אלה נמצאו דווקא ביערות צעירים; יתכן
שקל היה לזהותם כאן(. הם גדלו יותר בסביבה של חורש, וכמו כן ביערות של "מעורב עצי מחט" ושל אורן ירושלים נטוע. יתכן שקרבת
האורן הטבעי לחורשים היא כיוון שהוא אכן חלק מהחורש הטבעי. יתכן שההתחדשות רבה יותר בסביבתו כיוון שהוא גדל במקומות
פתוחים יחסית.
המחטנים הנטועים לפני השריפה- על פי המתאמים הישירים: אורן ירושלים הנטוע היה כאמור בעיקר ביערות הותיקים, והיו בו עצים
ושיחים רבים. ביערות אורן הצנובר )הגלעין( היו מעט עצי חורש והיו יותר שיחים מעצים )והיחס נשמר גם אחרי השריפה(. יערות המחט
המעורבים הם )כאמור( צעירים יחסית ותת היער הנפוץ בהם היה בני שיח. בברוש כיסוי הסלע מועט כאמור, השיחים היו מועטים והיו
יותר עצים משיחים. יערות המחט הדליל היו באזורים מסולעים, היה מיעוט שיחים בתת היער והיו יותר עצים משיחים.

22. איור 13 : מודל רגרסיה רבת
משתנים של גורמים
המסבירים במשותף את
הקשר לאחוז השיחים לפני
השריפה
איור 14 : מודל רגרסיה רבת
משתנים של גורמים
המסבירים במשותף את
הקשר לקשיות הסלע
איור 15 : מודל
רגרסיה רבת משתנים
של גורמים המסבירים
במשותף את הקשר
לאורן המזרחי
4.2.2 אחוזי שריפה אחוזי התחדשות ומצב צומח נוכחי
אחוז עצי מחט שרופים – במתאמים ישירים אחוז העצים השרופים הינו פחות בברוש
ופחות באורן ברוטיה, והתחדשות של עצי חורש הינה מעטה )ראה לעיל 4.1.2
]הקשר פולינומי[ וראה להלן(.
אחוז התחדשות עצים ושיחים – הגורמים הבאים מסבירים במשותף 97% מגורמי
ההתחדשות )של עצים+שיחים( ומסביבתם )איור 16 (: התחדשות העצים רבה,
התחדשות השיחים רבה גם כן באותם מקומות והעצים היו רבים מהשיחים במקומות
אלה לפני השריפה. והשפעות קטנות מתבטאות בכיסוי סלע גבוה, שריפת מחטניים
גבוהה, יותר התחדשות בסביבה של חורש ופחות בסביבת יער דליל. מתאמים
ישירים מראים גם גיל יער צעיר, אחוז שיחים נמוך לפני השריפה, אבל כלל עצים
ושיחים לפני השריפה היה רב. לסיכום הנושא: כאשר היו מעט מעוצים לפני
השריפה, ובעיקר מעט שיחים, אחוז הצימוח ביחס למצב הקודם היה גבוה לאחר
השריפה. כלומר, אין יחס קבוע של הצימוח לאחר השריפה לבין מצב המעוצים לפני
השריפה, ואם היו קודם מעט מעוצים, הצימוח ביחס למצב הקודם היה רב.
הערה: הגיל הוא של היער
הנטוע שבתוכו נמצאו פרטי
האורן המזרחי המקומי

23. איור 16 : מודל רגרסיה רבת
משתנים של גורמים
המסבירים במשותף את
הקשר
לאחוז החידוש של העצים
והשיחים
איור 17 : מודל רגרסיה
רבת משתנים של
גורמים המסבירים
במשותף את הקשר
לשלטון הקטלב בתת
היער לאחר השריפה
אחוז כיסוי המינים של עצי החורש בנפרד לאחר השריפה הינו גבוה על סלעים קשים, כאשר גם קודם היה כיסוי גבוה של חורש, כאשר יחס
עציםשיחים היה גבוה קודם וגם לאחר השריפה, ואף כאשר כיסוי הקטלב גבוה. כיסוי השיחים לאחר השריפה גבוה כשאחוז ההתחדשות
שלהם היה גבוה, וכשיחס העציםשיחים נמוך )כלומר, יש יותר שיחים, וגם אחוז חידוש שיחים כאשר הם מהווים רוב ביחס לעצים(. היחס
הנוכחי עץשיח עולה כאשר היחס הזה היה גבוה גם לפני השריפה )טבלה 2 , איור 8(. שאלה מעניינת היא הקשר בין אחוז כיסוי השיחים לאחר
השריפה ואחוז כיסוי העצים לאחר השריפה. בטבלת המתאמים הבלתי פרמטרית )מתאמים לא פרמטריים על פי ספירמן שהתבקשו כאמור
כיוון שההתפלגות אינה נורמלית( )טבלה 2 ( אין לכאורה קשר בין שני הגורמים. מאידך בעריכת רגרסיה, מתקבל מתאם גבוה, הן לינארי, ויותר
מכך מתאם פולינומי ביניהם )איור 9 )
הקטלב לאחר השריפה – הצבת הקטלב בבסיס הנתונים הייתה כך שככל שהוא שלט או היה במיקום בכיר מבין העצים לאחר השריפה, הוא
קיבל מספר גבוה יותר. לא נערכה השוואה לגבי רישום הקטלב לפני השריפה. שני הגורמים הבאים מסבירים במשותף 10% מקיום הקטלב
לאחר השריפה )איור 17 (: סלע רך )ראה גם איור 10 ( ואחוז נמוך של עצי יער שרופים. במתאמים הישירים הוא נמצא במתאם גם לכיסוי עצי
החורש שלאחר השריפה ולאחוז החידוש של עצי החורש.
4.2.3 טרסות חקלאיות
בחלק ניכר של השטח נמצאו כאמור טרסות חקלאיות עתיקות. תוך כדי הסקר הגענו לאזור של טרסות מפותחות בערות היורד לנחל בוסתן
בהיקף של כ- 200 דונם )לוח 9(. נערכו מספר סיורים, וישנה תוכנית המתחילה להתבצע לשיקומם הפעיל.

24. איור 17 : אנליזת אשכולות של
הפרמטרים שבטבלה 1 בתוכנת
SPSS . המספרים הם הסדר המקורי
של המשתנים
איור 18 : אורדינציה של המשתנים
בתוכנת JMP . P1,P2,P3 הם שלושת
צירי המרחב.
אנליזת האשכולות והאורדינציה מראים קרבה בין
המשתנים. באשכולות, כל טיפוסי היער נמצאים
ביחד )עם מספר דברים נוספים(עצים ושיחים
נוכחיים נמצאים בקרבתם. בנפרד, תכונות סלע
ועצים, שיחים ובני שיח קודמים.
באורדינציה מרכיבי החורש הקודמים נמצאים
ביחד מצד אחד, והמצב הנוכחי ממולם. עצי היער
בגוש נפרד ומולם בעיקר משתנים נוספים
הקשורים ליער.
ניתן לראות שיש קרבה מסוימת במאסף התכונות
בין משתנים מאותו סוג. זו נקודת מבט נוספת על
כל המכלול.
P1
P2
P3

25. מפה 1 : מפה גאולוגית של סביבת יער ניר עציון באזור השרוף עם ציון סוג הסלע ואחוזי כיסוי הסלע בעומדי היער
סוג הסלע
אחוז כיסוי הסלע
תצורת יגור

26. מפה 2 : תצלומי אוויר מ- 1944 עם אורתופוטו 2010 טיפוסי היער הנטוע ועצי האורן המזרחי

27. מפה 3 : עומדי היער הנטוע על אורתופוטו 2010 עם אחוז העצים השרופים נביטת מחטניים והמלצות כריתה

28. מפה 4 : אחוזי היער השרוף בעומדים
צבע פנים הפוליגון הוא אחוז השריפה
צבע המסגרת הוא טיפוס היער

29. 4.2.3 יעקרק רקסב הפירש תכרעה לומ ריווא ימוליצ יפ לע הפירש תאמדה
שכבות הסקר הוצבו על גבי המפה שהוכנה ע"י א. רוזנפלד )עבור אגף הייעור בקק"ל( של הדמיית השפעות השריפה על
אורנים ואלונים. מפת הרקע הוכנה כך שנערכה השוואה בין צילום אוויר שנעשה לפני השריפה, לצילום של אחרי השריפה.
אורנים ואלונים זוהו לכאורה )האלון הוא המרכיב העיקרי של החורש הטבעי( ודורגה מידת השריפה לאלון חי, אלון שרוף, אורן
חי, אורן פגוע ואורן שרוף. בעיבוד הנתונים של מפת הרקע יוצרו פוליגונים בגודל של 1 דונם ומעלה. יש לציין שבסיס
ההערכה של שריפת המחטניים היה שונה בסקר הקרקעי ובהדמאה. בהדמאה אורן שרוף הוגדר כך רק כאשר לא הייתה עליו
עלווה במועד הצילום )שנעשה כחודש לאחר השריפה(, כלומר, עץ עם עלים יבשים יכול להיות מוגדר כעץ פגוע, אך לא מת.
חולית הסקר התיחסה )באביב( לעץ עם עלווה יבשה כעץ יבש. הם התיחסו גם למידת השריפה של הגזע, וכך, עץ עם צמרת
ירוקה אבל פגוע בגזע הוגדר כשרוף בעוצמה גבוהה יחסית. בנוסף, כדי שעץ יהיה מנותח בהדמאה, עליו להיות קרוב לעצים
שכנים ובקוטר נוף של לפחות 1.5-2 מ' כי באורתופוטו שלפני השריפה גודל פיקסל היה 0.5 מ' והיה קשה לזהות צורה של עץ.
יער צעיר עשוי לא לעבור ניתוח מסיבה זו.
נבחן את הגדרות ההדמאה כפי שהתבטאו בצבעים במפה בהשוואה לרישום שנערך בסקר בעומדים של אחוזי שריפת
המחטניים ושל אחוזי הכיסוי של עצי החורש לפני ואחרי השריפה.
"אלון חי" התקבל בתחום הסקר במספר עומדים לאורך אפיק נחל דוכן. להשוואה, בעומד 1/203 נרשמו 50% כיסוי ברושים
שנשארו כך אחרי השריפה, ב- 3/121 נותר 20% מתוך 40% כיסוי של עצי חורש כלומר, מחצית מהחורש לא נשרף( וב- 1/201
היה 60% כיסוי עצי חורש שנשאר כך אחרי השריפה. לעומת זאת, ב- 1/202 וב 1/201 נשאר רק מעט מהחורש שהיה. אפשר
לומר שזיהוי אלונים במקום היה נכון, הערכת ההשרדות של העצים הייתה נכונה בחלק מהעומדים ואינה נכונה באחרים. רצף
של אלון חי זוהה נכון מחוץ לגבול השריפה מנחל בוסתן ודרומה.
"אלון שרוף" סומן בקטעים רבים בעומדים רבים. גוש גדול סומן בעומד 3/122 . שם נרשמו 10% כיסוי חורש שנשאר ממנו 1% ,
אבל גם עומד של יער מחטני מעורב שנשרף ב- 98% . היער היה כאן צעיר )נטיעת 1997 ( ויתכן שמרכיב החורש נראה דומיננטי.
בעומדים 2/108,128 סומן שטח רצוף של אלון שרוף, ואכן, ב- 2/128 היה 40% כיסוי חורש שנותרו ממנו 12% וב- 2/108 היה
יער דליל ובו 18% חורש שנותרו ממנו 4% . נראה אם כך שהגדרה של "אלון שרוף" הינה נכונה בקירוב )קשה להשוות את
הקטעים הקטנים שהוגדרו כך(.
"אורן חי" כמעט שלא סומן בכל שטח הסקר. מחציתו של עומד 3/106 סומנה כאורן חי. בסקר נרשם בכלל העומד 80% שריפה.
מעבר לתחום השריפה, בחלק הדרום מזרחי של היער המרוחק מנחל בוסתן )שם היה "אלון חי"( )כך גם ביער נחל חיק הסמוך(,
התקבלה הדמאה של אורן חי.
"אורן שרוף" התקבל במקומות מעטים. בעומד 3/102 התקבל אורן שרוף בכרוב למחצית העומד שאחוז השריפה שלו היה
98% . בזוג העומדים הגדול של 1/104-124 סומן אורן שרוף ביותר ממחצית השטח והשריפה שם היא 70% . ב- 1/103 הקטן גם
כן סומן אורן שרוב בחלק גדול מהעומד והאחוז בסקר היה 90% . מצד שני, ישנם עומדים רבים נוספים שנרשמו בסקר ב- 98- 100% ולא סומנו כאורן שרוף. נראה שהגורם הזה של "אורן שרוף" התקבל בחסר.
"אורן פגוע" התקבל במרבית השטח שלא זוהה כאלון. בסקר, השטח הזה סומן באחוזי שריפה שונים שנעים בין 10-100 .
לסיכום, יתכן שזיהוי עצי החורש )האלון( הינו קרוב לאמת, והערכת השריפה באלונים בהשוואה לסקר הינה נכונה לפחות ב-
50% . באורנים, מרבית השטח נמצאת בתחום הבינוני ונראה שלא התקבלו הערכות מדויקות.

30. מפה 5 : הדמאת הפגיעה בעצי אורן ואלון עם אחוזי הפגיעה של עצי היער וכיסוי עצי החורש לפני ואחרי השריפה

31. מפה 6 : טיפוסי הצומח הטבעי לאחר השריפה ואחוז כיסוי מיני העצים

32. מפה 7 : מפת השריפה עם קווי גשם, עם טיפוס היער הנטוע וטיפוס הצומח הטבעי
טיפוס היער הנטוע

33. 5 . םוכיס
השריפה בכרמל בדצמבר 2010 הייתה חריגה בהיקפה ובנזקיה וכתוצאה מכך גם בהשפעתה המשמעותית על הסביבה
לאחר שריפות קודמות נערכו מחקרים ונאסף מידע, שיכול לשמש אותנו גם כיום כשאנו מנסים להבין מהם התהליכים הצפויים בשטח וכיצד אפשר להיערך
לשיקום, מניעת שריפות עתידיות והכוונה של תהליכים.
הסקר הנוכחי נערך ביער ניר עציון, שהוא היער הדרומי בשטח השרוף. הוא נערך כחלק מהיערכות של קק"ל להבנת המצב בשטח ולתכנון של טיפול ביערות
שנשרפו בטווח הקצר ובטווח יותר ארוך. לצורך כך נערך הסקר שבו נעשה רישום של מצב עצי היער נטע האדם, מצב הצומח הטבעי על מרכיביו ומידת
התחדשותו ואיתור של אתרים ותופעות מיוחדות. סקר האינבנטר שנערך בכל היערות כפעולת שגרה נתן לנו מידע חשוב שמאפשר השוואה ייחודית בין
המצב שהיה לפני השריפה, אל המצב שלאחריה. נאסף מידע רב שחלקו החשוב נבדק ונותח והוצג לעיל. ניתן לתמצת את הממצאים באופן הבא:
עוצמת השריפה הייתה רבה יותר בדרך כלל ביערות הבוגרים של אורן ירושלים. עצי אורן ירושלים נשרפו יותר, ועצי ברוש ואורן ברוטיה נשרפו פחות.
ביערות הוותיקים של אורן ירושלים התפתח יותר תת יער של עצי חורש ושיחים, אולם חידוש מרכיבי תת היער מועט יחסית, כנראה כתוצאה מעוצמות
השריפה. במסלעות היה יותר חורש טבעי ושם יש גם יותר התחדשות. כאשר כמות מרכיבי החורש שלפני השריפה הייתה מעטה, אחוז ההתחדשות ביחס
לכמות הקודמת הינו רב.
בסלעים רכים של קרטון וקרטון חווארי יש יותר התחדשות של קטלב ושל שיחים. עצי החורש מתחדשים יותר על סלעים קשים של אבן גיר. כמו כן,
ההתחדשות רבה יותר במפנים הצפונים. אורן ירושלים טבעי מהזן המזרחי נמצא יותר בסביבות של חורשים וביערות צעירים )יתכן שכאן היה קל יותר
לזהותו(.
נעשה כאן נסיון של הדמאת מצב היער והחורש לאחר השריפה על ידי פענוח השוואתי של אורתופוטו שנעשו לפני ואחרי השריפה. חלק מהמוצג במפות
שהתקבלו תואם בקירוב את המצב שנראה בסקר, אבל כלי זה עדיין אינו יכול לשמש תחליף לסקרים. יש להמשיך ולפתח את כלי ההדמאה על ידי כיול של
כלי הפענוח אל השטח ויתכן שבעתיד הוא יוכל לשמש כלי יעיל.
חלק מהמידע שנאסף בסקר יוכל לשמש לתכנון ממשק לטווח הקצר, וחלק ניכר מהתובנות שהגענו אליהם כאן ישמשו ללימוד כל נושא ההיערכות לעתיד
ולהבנה של תהליכים המתרחשים לאחר השריפה. ישנה חשיבות לכך שעברנו בכל עומדי היער, וכל פעילות שתתוכנן ביער תוכל להיעזר במידע שנאסף
עבור כל עומד.
מיד לאחר השריפה בלטו לעין הטרסות החקלאיות העתיקות. במהלך הסקר איתרנו ריכוז של טרסות )מעין חווה חקלאיות של גידול במדרגות( בערוץ שיורד
לנחל בוסתן. בזמן שעבר מאז ביצוע הסקר, החלה כריתת עצים ביער בהתאם להמלצות הכריתה שנעשו בסקר. אחד המקומות הראשונים לפינוי העצים הוא
באותן טרסות, שנדרשה בהן עבודה זהירה של הוצאת העצים. בשטח זה ייעשה שיקום על ידי נטיעת בוסתנים והגיא הרחב עם הבוסתנים ישמש כרצועת
חיץ. במהלך הסקר איתרנו וסימנו אתרים לשימור או טיפוח. כגון מסלעות עם חורש או צומח מיוחד, ריכוזים של אורן מזרחי, ועוד, שתנתן להם תשומת לב
מיוחדת בהמשך.

34. ספרות
דר ש., 2003 . רקית – אחוזתו של מרינוס בכרמל. הוצאת אוניברסיטת תל אביב
הר נ., 2008 . מבנה מערכת הקרקע והסלע והדינמיקה של המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי
באזור אלונים מנשה. עבודת דוקטור, הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חיפאי, 2011 . סיכום עונת המשקעים 2010/2011 בחיפה. http://sf.tapuz.co.il/shirshur-393-152769056.htm
טסלר, נ., אלבז, נ., קפלן, ד., רותם, ד., 2011 . סקר שדה בעקבות השריפה בכרמל 2010 . מצב צומח והשתקמותו, אפיון קרקע וחומרת
שריפה. רשות הטבע והגנים.
טסלר , נ. ויטנברג, ל., גרינבאום, נ., 2011 . השפעת שריפות יער חוזרות על תהליכי השתקמות של קרקע וצומח בכרמל. דו"ח סופי לרשות
הטבע והגנים.
להב, ח., פרקש, מ., 1986 . כרמל: סקר טבע ונוף 1981-1983 . החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמכון לשמירת טבע, 472 עמ'.
נאמן, ג., 1996 . התחדשות יער אורן טבעי בכרמל לאחר שריפה והשפעת טיפוים על התהליך. אקולוגיה וסביבה 1996:3 גליון 1-2 .
ספיר, ג., וכרמל, י., 2010 . חיזוי התחדשות צומח אחרי שריפה ביערות אורן נטועים. אקולוגיה וסביבה 2010:3 14-23
פרבולוצקי, א., נאמן, ג., שילר, ג., 1996 . השריפה בכרמל 1986 – לקחים ממשקיים. אקולוגיה וסביבה 113-120 .
שגב, ע., שש, א. 2009 . הגיאולוגיה של הכרמל. מחזורים וולקנו-סדימנטריים על הקצה הצפון-מערבי של הפלטפורמה הערבית בתקופת
האלביאן-טורון. דו"ח מלווה את מיפוי אזור עתלית 1:50,000 . דו"ח GSI/7/2009 המכון הגאולוגי, ירושלים.
Shohami D., Nathan R., 2011. The effect of fire on gene flow via pollen dispersal
in Aleppo pine (Pinus halepensis. Abstract. The Hebrew University of Jerusalem.
Yaalon, D. H., Singer, S. 1974. Vertical variations in strength and porosity of calcrete (Nari) on chalk, Shefela, Israel, and interpretation of its origin. J. of Sedimentary Petrology, 44: 1016-1023.
Wittenberg, L., Malkinson, D., Beeri, O., Halutzy, A., Tesler, N., 2007. Spatial and temporal patterns of vegetation recovery following sequences. Catena 71: 76-83.

35. חוליה: 1 משתתפים: ערן, קמליה, רות
חוליה 2. משתתפים: בן, נועה פלג, רועי והגר
מספר וגרפיקה מהות הנקודה/
חלקה
פרוט ותוספות ערכיות 1-10
1
201780/734550
טרסות ומבנה נראות טרסות
נמוכות על
המפנה המערבי
של הערוץ
5
2
201330/734450
גל אבנים גל אבנים מעשה
ידי אדם.
במקביל לערוץ
ובתוכו.
2
3 תצפית נוף תצפית יפה על
ניר עציון והים.
הרבה רוח מעט
צל
4
4
תצפית צפונה
ממפגש נ' דוכן-
בוסתן
צנירים ומערות צנירים ומערות
על שלוחות ההר.
ניתן להגיע אליהן
ברגל
2
מספר וגרפיקה מהות הנקודה פרוט ותוספות ערכיות 1-10
20164/73444 גל אבנים, חומה על הגבעה שאריות
חומה.
2
20155/73491 הבדל בין השרוף
לירוק
קו ברור ויפה בין
החלק השרוף לבריא.
כמו כן יש גם טרסות
במקום
3
20156/73441 )נראו חוגלות(, סלע
עצום ומגניב
במקום גם נראו חזרה
של חוגלות
201535/73442 גלי אבנים , מאובן הרבה צמחי קיסוסית
מסביב,
3
20024/73406 ריכוז של עצים
מתחדשים
2
מספר חוליה: 3 המשתתפים :איתמר, נועם, ירון ומירב.
מספר וגרפיקה מהות הנקודה/ חלקה פירוט ותוספות ערכיות 1-10
201150/734350 מחשוף נארי מלבב.
תצפית אל עבר קו
השריפה
עץ שעון על הנארי
הקליםה ירדה . מקום
נוח לישיבה.
2
201350/7343250 סלע קירטון בצורת
פטרייה
סלע הניראה מהשביל
בצורת פטרייה
2
21350/7343250 צניר בצידו השני, הצפוני,
של השביל ניתן לראות
צניר יפה במסלע
קרטוני.
2
200780/734480 התחדשות מרובה של
קטלבים
במדרון המערבי ניתן
לראות קטלבים רבים
שרופים שהוציאו
ליבלובים ירוקים
המראים סימני
התחדשות.
2
חוליה מספר 4 משתתפים נטע, סמדר, אשל וגיא
מספר וגרפיקה מהות הנקודה פרוט ותוספות ערכיות 1-10
1 אורן קנרי 2
2 תצפית לים 3
3 צמח מוזר גבעול אדום, עלים
ירוקים. כנראה סימן
להתחדשות חורש.
4 סלע עם מאובנים
5 אולי גת, שווה לחפור,
מסומן משביל.
6 טרסות יפות בגובה של לארך מטר 2
8 אורנים מתחדשים
9 שלוחה יפה של עצים
ירוקים ולא שרופים
נספח
אתרים ראויים לציון שנרשמו על ידי קורס מדריכים של חוגי הסיור בשטח הסקר

36. חוליה מספר 5 משתתפים שי מורג וחברים
מספר
וגרפיקה
)זהה
למפה(
מהות
הנקודה/חלקה
פירוט ותוספות ערכיות 1-10
חוליה
מס' 5
הפירוט מתייחס לדף מצולם א' להלן
1 טרסה מעולה נעה בגובה בין 2 מ' ל- 0.5 מ' באורך 65 מ'. 5
אורנים שרופים למחצה.
התחדשות של אלת המסטיק וזית
52 מטר טרסה 2
במצב בסדר.
גובה 1 מ', לאורכה 3 אורנים שרופים.
התחדשות של אלת המסטיק אשחר א"י
3 טרסה טרסה באורך 20 מ' ברורה של מקס' 2 מ' ,
) הולכת וקטנה עד איחוד עם הטרסה ) 2
טרסות נוספות ראה בדפים המצולמים להלן
א
ב
ג
בערוץ הטרסות מעל נחל בוסתן

37. רפסמ הילוח6 .גרבדלוג הענ ,רפוע דוד , טנרב ןורש: הילוחה ירבח רפסמהקיפרגו הקלח /הדוקנה תוהמ תופסותו טוריפ תויכרע1-10 1 200230 / 734320 +ףושח עלסמתושדחתה הלודג ףושח עלסמ תקלח ,קיטסמה תלא:תושדחתה+ הלא ,ןולא ,בורח .תיסוסיק ,תילארשיצרא 2 200210 / 734390 .ןוטב+םינבא םורעמסרהנש הנבמ ומכ הארנ סורה הנבמ 1 3 200225/ 734240 לש תניינעמ העפותםינרואה הז ךא היירטפכ הארנ ןבל עבצב הרהמב ררופתמ לדוגב ,ירודכ לוגיע תרוצב .תולוג 4 200200/ 734230 תוסרט 5200190/ 734200 +רעי תקחר ןיעמ .םילודג םיעלס רעי תחרק לש גוס10X30 ,םידדוב םיצע םע רטמ ללגב תואלקח םוקמכ הארנ .תוסרטה 6 200130/ 734220 ץע +םימוצע םיעלס .שדחתמ אל ,םוצע םיעזגב אלמ רוזאה לכ ןרוא יצע ,םהניבו םימוצע תלא לש תושדחתה .םיפורש .בורחו ןולא ,קיטסמה 7 200120/ 734260 םיצע אלל ,רעי תחרק םיינוניב םיעלס ןומהכ( לוגיע תרוצב הייבשעו10 )סוידר רטמ 8 200150/ 734360 ןרוא יצע תורמצה םיפופצ תיסחי ,ירמגל ופרשנ אל יכ תוקורי .חומצל וכישמה ןכלו 9 200160/ 734300 חותפ רוזא טעמ םע ,ןרוא יצעב טעומ תיז לש תושדחתה 10 200040/ 734250 םיפופצ םינרוא תופיכ -םיפורש יצחתושדחתמ 11 199950/ 734550 םיפושח עלס תוריק .םיפורש םיטעמ םיצע