1. ‫שיח בדממה‬

2. ‫בית חולים צרפתי - נצרת‬
‫המכון להתפתחות הילד‬
‫טיפול דיאדי קבוצתי בילדים עם אילמות סלקטיבית‬
‫מגישות: חנאן ח'מיס זועבי,‬
‫פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית‬
‫פאתן חדאד,‬
‫מטפלת במוסיקה ותנועה‬

3. ‫"הרציונאל – "אני לא לבד‬
‫סימולציית חיים –דרך רעיון ההצפה.‬ ‫‪‬‬
‫האצה בתהליכים הטיפוליים.‬ ‫‪‬‬
‫קבוצת הדומים.‬ ‫‪‬‬
‫כוחה של המוסיקה.‬ ‫‪‬‬
‫הביחד של שני מארגים מטפלים.‬ ‫‪‬‬

4. ‫רקע תיאורטי – אפיוני התסמונת‬
‫ההגדרה לפי ‪ ; DSM-IV-TR‬הקושי העיקרי המאפיין את התופעה‬ ‫-‬
‫הינו כשלון תמידי לדבר בסיטואציות חברתיות מסוימות, במקומות בהם‬
‫מצופה שיחה למרות היכולת לדבר בסיטואציות אחרות.‬
‫חומרת האילמות משתנה מסביבה לסביבה.‬ ‫-‬
‫ההפרעה חייבת להימשך לפחות בחודש אחד בתנאי שלא מדובר בחודש‬ ‫-‬
‫הראשון ללימודים )לאור העובדה שהקושי יכול לנבוע מביישנות(.‬
‫השתיקה יכולה להימשך ממספר חודשים ועד למספר שנים- במהלך‬ ‫-‬
‫הילדות ולעיתים גם בהתבגרות ובבגרות.‬
‫במקום לתקשר באופן ורבאלי, הילד מתקשר באמצעות מחוות גופניות,‬ ‫-‬
‫תנועות ראש כאלו ואחרות, ובמקרים מסוימים, קולות חד –הברתיים‬
‫קצרים ומבע מונוטוני.‬

5. ‫אבחנה מבדלת‬
‫- האבחנה אינה מתאימה להפרעות בתקשורת או שאינה חלק מהתפתחות‬
‫אפשרית של הפרעות תפיסה, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.‬
‫- חרדה חברתית והימנעות חברתית יכולים להופיע ביחד עם אילמות‬
‫סלקטיבית ואז ניתן לתת את שתי האבחנות.‬

6. ‫התסמונת והמודל בחברה מזרחית‬
‫‪ ‬חוסר המודעות לבעיית הסלקטיב מיוטיזם- בכלל.‬
‫‪ ‬לפי התרבות בחברה המזרחית השתיקה לא מאובחנת‬
‫כהפרעה –כתחלואה, שכן הנורמות הקובעות דוגלות‬
‫בצניעות, שקט, משמעת וצייתנות.‬
‫‪ ‬שיתופו והשתתפותו של האבא בחינוך בכלל ובטיפול‬
‫רגשי בפרט אינו מובן מאליו בתפיסה החברתית ובתרבות‬
‫הערבית הרווחת.‬

7. ‫מטרות הקבוצה‬
‫הפגת מתח וביטוי עצמי, רגשי ומחשבתי לילדים‬ ‫‪‬‬
‫"השותקים".‬
‫לחולל שינוי ביחסים בתוך הדיאדות.‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף וגיוס האבות בתהליך ובעשייה הטיפולית.‬ ‫‪‬‬
‫השימוש בקבוצה ככלי לתמיכה, למודלינג וליצירת שינוי.‬ ‫‪‬‬

8. ‫תהליך בניית הקבוצה‬
‫‪ ‬הכנה; יצירת שיתוף של שתי מטפלות, בדיקת הרקע של‬
‫המטופלים שהגיעו למכון ושילובם לקבוצה אחת )ילדים‬
‫שהיו בטיפול פרטני ועברו תהליך אבחון(. הכנת טפסים‬
‫שונים ושאלונים מפורטים להורים ולגננות -לפני ואחרי‬
‫הקבוצה.‬
‫‪ ‬סלקציה.‬
‫‪ ‬תיאום עם הנהלת המכון ועם ההורים .‬

9. ‫השיטה‬
‫מפגשים קבוצתיים של דיאדות אם-ילד, ומפגשים‬ ‫‪‬‬
‫קבוצתיים של דיאדות אב - ילד.‬
‫פעילות נפרדת של כל דיאדה בתוך הקבוצה במשימות‬ ‫‪‬‬
‫מובנות .‬
‫הנחית הדיאדות לפעילות חופשית.‬ ‫‪‬‬
‫מפגשים קבוצתיים של ההורים לצורך הדרכה ועיבוד‬ ‫‪‬‬
‫תכנים.‬
‫מפגשים פרטניים עם הורים בהתאם לצורך.‬ ‫‪‬‬

10. ‫הכלים‬
‫‪ ‬שימוש במשחקים חברתיים שונים, בעיקרם לא מילוליים‬
‫ושימוש בכלי נגינה - מוסיקה והבעה ביצירה.‬
‫‪ ‬שאלונים להורים ולגננות )לפני ואחרי הטיפול בקבוצה(.‬

13. ‫תוצאות‬
‫נצפה שינוי בשתי אוכלוסיות היעד - הורים וילדים:-‬
‫‪ ‬ההורים; תהליך דינאמי בשתי הקבוצות, הכרה ביכולות‬
‫האישיות ושיתוף.‬
‫‪ ‬הילדים; כולם עברו שינוי, שחרור,יוזמות חברתיות ויצירת‬
‫קשרים חברתיים. בנוסף לדיווח ההורים, כיום כולם הם‬
‫ילדים שמחים, מדברים עם חברים, כמעט ולא נראים‬
‫בודדים, נהנים להקשיב למוסיקה, מפגינים הרבה פחות‬
‫איפוק עצמי, יותר משוחררים באכילה ובכניסה לשירותים,‬
‫ואצל כולם נפסקה העצירות באופן מפתיע.‬

14. ‫"אומרים לו/לה ש הוא /ש היא ילד/ה ש מח/ה"‬
‫6‬
‫5‬
‫4‬
‫לפני‬
‫3‬
‫אחרי‬
‫2‬
‫1‬
‫0‬
‫מטופל ה'‬ ‫מטופל ד'‬ ‫מטופלת ג'‬ ‫מטופלת ב'‬ ‫מטופלת א'‬
‫"הוא/היא מרגיש /ה לבד בבית הספר/בגן"‬
‫6‬
‫5‬
‫4‬
‫לפני‬
‫3‬
‫אחרי‬
‫2‬
‫1‬
‫0‬
‫מטופל ה'‬ ‫מטופל ד'‬ ‫מטופלת ג'‬ ‫מטופלת ב'‬ ‫מטופלת א'‬

15. ‫"הוא/היא מפגין/ה התנהגות כפייתית"‬
‫6‬
‫5‬
‫4‬
‫לפני‬
‫3‬
‫אחרי‬
‫2‬
‫1‬
‫0‬
‫מטופל ה'‬ ‫מטופל ד'‬ ‫מטופלת ג'‬ ‫מטופלת ב'‬ ‫מטופלת א'‬
‫"הוא/היא מפגין/ה איפוק עצמי"‬
‫6‬
‫5‬
‫4‬
‫לפני‬
‫3‬
‫אחרי‬
‫2‬
‫1‬
‫0‬
‫מטופל ה'‬ ‫מטופל ד'‬ ‫מטופלת ג'‬ ‫מטופלת ב'‬ ‫מטופלת א'‬

16. ‫....למסקנה‬
‫אילמות סלקטיבית הינה תופעה מוכרת בשכיחות יחסית‬
‫גבוהה בקרב ילדים צעירים מתחת לגיל שש. הטיפול‬
‫הקבוצתי הדיאדי מביא להקלה משמעותית באווירה רגשית‬
‫של הדיאדה הורה -ילד ולעיתים יוצר שינוי בסימפטום עצמו.‬