hebrew

1. ‫הקורס : ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראייה כוללת‬
‫מוגש גב' תגית כלימור‬
‫התחדשות עירונית -‬
‫מתי זה מצליח?‬
‫בתמונה:‬ ‫מגישה:‬
‫נחום גוטמן - "עיר בחולות".‬ ‫רותם מרינוב‬
‫ת.ז. 052815040‬

2. ‫ראשי פרקים‬
‫1. הקדמה‬
‫2. מבוא - הצגת שאלת המחקר, שיטת המחקר והשערת מחקר‬
‫3. אזורים מדורדרים בעיר‬
‫מה הם אזורים מדורדרים ומדוע זה רע לעיר?‬ ‫א.‬
‫הידרדרות עירונית בעולם ובישראל‬ ‫ב.‬
‫4. דורות של שיקום עירוני‬
‫מהו שיקום עירוני?‬ ‫א.‬
‫דורות של חידוש עירוני‬ ‫ב.‬
‫ב.1. דור ראשון: תקופת הבולדוזר – דטרמיניזם פיסי ודגש על הסביבה‬
‫הבנויה‬
‫ב.2. טרום דור שני: ג'יין ג'ייקובס‬
‫ב.3. דור שני: שיקום שכונות - גישה כוללנית עם דגש על בעיות חברתיות‬
‫ב.4. דור שלישי: החייאת שכונות, בעיקר במרכזי הערים - גישה עסקית עם‬
‫דגש על פיתוח כלכלי‬
‫5. תקדימים - דוגמאות לניסיונות חידוש עירוני בארץ ובעולם‬
‫שכונת ביצרון, תל אביב‬ ‫א.‬
‫שכונת שפירא, תל אביב‬ ‫ב.‬
‫שכונת ‪ Bed Stuy‬בברוקלין‬ ‫ג.‬
‫שכונת ‪ ,West End‬בוסטון‬ ‫ד.‬
‫6. מסקנות וסיכום - מה הם התנאים להצלחת חידוש עירוני?‬
‫7. ביבליוגרפיה‬

3. ‫1. הקדמה‬
‫לטפל בהכל, אבל אני חושבת שיש חשיבות‬ ‫עבודה זו היא מטלה מסכמת בקורס "ארץ,‬
‫רבה בלהבין את התופעה, את הסיבות‬ ‫עיר, חי, צומח, דומם – קיימות בראייה‬
‫הגורמות לה ואת הכלים העומדים לרשות‬ ‫כוללת". במסגרת הקורס נדונו נושאים שונים‬
‫עיריות כיום.‬ ‫תחת הכותרת הכללית של "קיימות". מכיוון‬
‫יותר מכך, העבודה שלי מנסה למפות את‬ ‫שהקורס מיועד ברובו לאדריכלים שבינינו, נגע‬
‫התנאים בהם תהליך של התחדשות עירונית‬ ‫הקורס לרוב בנושאים שרלוונטיים לאדריכלים‬
‫יכול להצליח. לא בשביל לרפות את ידן של‬ ‫כגון בנייה שמקורה בתכנון בר קיימא,‬
‫הרשויות אלא על מנת לתת להם כלים יותר‬ ‫חידושים בתחום, שימוש בצמחייה והצגת‬
‫טובים לעזור לאזורים בעלי פוטנציאל, וכמעט‬ ‫תקדימים מן העולם. מכיוון שאני לומדת תכנון‬
‫לכולם יש פוטנציאל כלשהו. אם תדענה‬ ‫ערים, חיפשתי לעצמי נושא שיתאים יותר‬
‫הרשויות מהו התמהיל של אמצעים שיש‬ ‫לעולם המושגים שאני מגיעה ממנו וחיפשתי‬
‫להפעיל ועל אילו תנאים יש להקפיד שיהיו‬ ‫נושא המשלב תכנון עירוני וקיימות. נושא‬
‫קיימים בתהליך, הן תוכלנה לכלכל צעדן יותר‬ ‫ההתחדשות העירונית מעסיק אותי כבר‬
‫בחוכמה.‬ ‫תקופה ארוכה ולדעתי הוא מרתק. בעוד בנייה‬
‫אחרי שנים בהן חוו ערים גדולות בעולם, וגם‬ ‫של בניין "ירוק" משפיעה על הנמצאים בו, על‬
‫תל אביב, תהליך של נטישת אוכלוסיות שחשו‬ ‫הסביבה המקיפה אותו ברדיוס קרוב יחסית‬
‫שהעיר היא אינה מקום טוב לחיות בו לטובת‬ ‫ועל העלויות שהוא מייצר )או חוסך(, תהליכי‬
‫האחרונות‬ ‫בשנים‬ ‫עדים‬ ‫אנו‬ ‫הפרברים,‬ ‫התחדשות עירונית, או היעדרם, משפיעים על‬
‫לתהליך של עליית קרנן של הערים ומגמה של‬ ‫מיליוני אנשים ברחבי העולם באופן הכי מיידי‬
‫חזרה אליה )ויעידו על כך שוכרי הדירות(.‬ ‫שיש, בכל שעה ושעה. מחקרים רבים, חלקם‬
‫העיר נתפסת היום כמי שיכולה לספק רמת‬ ‫נסקרים בעבודה, חקרו את השפעת מקום‬
‫חיים גבוהה לא פחות מהפרבר ואפילו יותר‬ ‫המגורים ואיכותו על חיים של אדם. לעיתים,‬
‫ממנו. היא מספקת שירותי תרבות, חינוך‬ ‫בהשקעה מינימאלית של כספים, או אפילו רק‬
‫ופנאי שבהם מפגר אחריה הפרבר. היא גם‬ ‫בתכנון נכון, יכולה עירייה או רשות מקומית‬
‫נתפסת כצורת חיים ברת קיימא וחסכנית‬ ‫לשנות את חייו של אדם ללא היכר, רק כי‬
‫בקרקע. לכן אני חושבת שהנושא של‬ ‫שיפרה במקצת את השכונה בה הוא חי. הצד‬
‫התחדשות עירונית, שבלעדיו לא תוכל העיר‬ ‫היא‬ ‫העירונית‬ ‫ההתחדשות‬ ‫של‬ ‫השני‬
‫לשמור על מעמדה, חשוב מתמיד.‬ ‫ההדרדרות העירונית שבמסגרת המחקר שלי‬
‫גיליתי שבעצם מדובר בסוג של מגפה שאם‬
‫מתפשטת‬ ‫היא‬ ‫בזמן‬ ‫בה‬ ‫מטפלים‬ ‫לא‬
‫ומחלחלת לרבדים עמוקים יותר ויותר בשכונה‬
‫ומכאן החשיבות של הטיפול בתופעה בשלבים‬
‫הראשונים שלה. מובן שזה קשה, ואי אפשר‬

4. ‫את הסיבות להצלחתו או כישלונו של תהליך‬ ‫2. מבוא‬
‫ובחינה של השונה והמשותף בין המקרים. עוד‬ ‫בפרק זה אסקור את נושא העבודה, שיטת‬
‫נעזרתי בראיונות עם גורמים בעיריית ת"א‬ ‫המחקר והשאלות שעולות מן העבודה.‬
‫ובראיונות עם תושבים בשכונת ביצרון שעליה‬ ‫כאמור, עבודתי שואלת מה הם התנאים בהם‬
‫מבוסס אחד התקדימים שלי. התבססתי גם‬ ‫יכול להצליח תהליך של התחדשות עירונית.‬
‫על מחקריה של נעמי כרמון על דורות של‬ ‫חשוב לציין שהשאלה היא אולי מדעית, או‬
‫התחדשות עירונית, על מאמרים נוספים וגם‬ ‫מתיימרת להיות, אך התשובה לשאלה אינה‬
‫על אתרי דעות באינטרנט שעזרו לי לחשוף‬ ‫מדעית כלל. דינאמיקות עירוניות הן דבר מאוד‬
‫סיבות לכישלונם של תהליכי שיקום עירוני –‬ ‫אמורפי וקשה להגדרה או להוכחה. אנו יכולים‬
‫שכן היות והנושא לא מדעי, ניתן ללמוד הרבה‬ ‫לשאול מדוע העיר תל אביב היא עיר יותר‬
‫בשכונות‬ ‫שגרים‬ ‫אנשים‬ ‫של‬ ‫מדעות‬ ‫"טובה" מגבעתיים או מהרצליה ואף לנסות‬
‫ממצה‬ ‫אני מקווה שעבודתי‬ ‫המדוברות.‬ ‫לתת תשובות אך האמת היא בסופו של דבר‬
‫ומעניינת. כאמור מדובר בנושא חשוב מאוד‬ ‫בעיני המתבונן ואפילו המילה "טובה" קשה‬
‫לדעתי שטרם נחקר מספיק בארץ. השוק‬ ‫להגדרה שכן כל אחד מגדיר עיר "טובה"‬
‫הפרטי, שלפעמים מקשה על העירייה, יכול‬ ‫בצורה אחרת. לכן, קשה מאוד להגדיר מהם‬
‫דווקא לשמש לה לעזר ולכלי במאמציה והיא‬ ‫התנאים המדויקים והתמהיל שלהם בכל‬
‫יכולה לנצלו יותר טוב. שאלת מחקר נוספת‬ ‫הקשור להצלחת התחדשות עירונית. עוד‬
‫יכולה לשאול מה הם שיתופי הפעולה בין‬ ‫סיבה לקושי להגדרת התנאים היא שבהרבה‬
‫השוק הפרטי לרשויות ולאו דווקא עם יזמים‬ ‫מקרים חלות על אזורים בעיר השפעות‬
‫כפי שכבר נחקר. הבנה של "מה הציבור‬ ‫חיצוניות שונות ולאזור הנדון או השכונה‬
‫רוצה" יכולה להיות כלי עזר חשוב לעירייה.‬ ‫ואפילו לעירייה אין תמיד שליטה עליהם.‬
‫לפעמים השפעה כזו יכולה לפגוע בתהליך‬
‫התחדשות שלולא היא, היה מצליח. דוגמא‬
‫לכך נוכל לראות בתקדים על שכונת שפירא,‬
‫שאחת הבעיות בה היא ריבוי עובדים זרים.‬
‫מכיוון שרוב הנכסים בערים בישראל הם‬
‫נכסים פרטיים, יש השפעה רבה לשוק הפרטי‬
‫על מצב של שכונה או אזור ולעירייה אין תמיד‬
‫את היכולת להתמודד עם בעיות כגון כניסת‬
‫אוכלוסיות בלתי רצויות. לכן שיטת המחקר‬
‫שלי היא ראשית כל הגדרת המושג והמצב‬
‫המוביל אליו "הידרדרות עירונית", לאחר מכן‬
‫הגדרת המושג "חידוש עירוני" וההתפתחות‬
‫של‬ ‫חקירה‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫שלו‬ ‫ההיסטורית‬
‫תקדימים – ארבעה במספר – בארץ ובעולם,‬
‫ומתקופות שונות, על מנת לנסות לזקק מתוכם‬

5. ‫בעלי העניין )בעיקר תושבים ובעלי עסקים( על‬ ‫3. אזורים מדורדרים בעיר‬
‫צרכי התכנון של מנגנוני התכנון העירוניים.‬
‫א. מה הם אזורים מדורדרים ומדוע זה‬
‫ברמה הגלובאלית מתרחשים תהליכים נוספים‬
‫רע לעיר 1 ?‬
‫מקבילים המובילים לכרסום בכושר התחרות‬
‫גוברת‬ ‫ולנטייה‬ ‫העיר‬ ‫של‬ ‫הכלכלית‬
‫"אזורים מדורדרים" או "שכונות מצוקה"‬
‫לגלובליזציה של הנוף הפיסי והחברתי. ירידה‬
‫)מושג בו נהגו להשתמש יותר בעבר( הם‬
‫בבסיס המס, הן ברמה האזורית והן במקומית‬
‫אזורי מגורים המאופיינים במצרף של בעיות‬
‫גורמת לירידה בהיקף המימון לתשתיות‬
‫פיסיות, חברתיות וכלכליות. אזורים כאלה‬
‫בשותפויות‬ ‫בצורך‬ ‫לגידול‬ ‫לכך‬ ‫וכמענה‬
‫קיימים בכל הערים הגדולות בעולם וגם‬
‫אסטרטגיות עם המגזר הפרטי או הציבורי‬
‫בישראל.‬
‫למחצה. במקביל ניכר חוסר מחויבות של‬
‫נהוג לקשר את המושג "אזורים מדורדרים"‬
‫המגזר הפרטי למיקומים מוכתבים, וכתוצאה‬
‫עם מושג נוסף – "אובדן החיות העירונית".‬
‫מכך פעילויות כלכליות שונות יוצאות לשווקים‬
‫החיות העירונית היא מושג המבטא את‬
‫חדשים ולמקומות ייצור זולים יותר. או אז,‬
‫הדינמיות של החיים והפעילויות בעיר, את‬
‫מקומות ואזורים שלמים ננטשים ומאבדים את‬
‫הגיוון‬ ‫את‬ ‫העירוני,‬ ‫המקצב‬ ‫/‬ ‫הדופק‬
‫ייחודיותם וכתוצאה מכך הנוף המסחרי הופך‬
‫–‬ ‫הפיזית‬ ‫ההטרוגניות‬ ‫ואת‬ ‫והצבעוניות‬
‫לחד גוני – כלומר מורכב משימוש קרקע אחד‬
‫חברתית והכלכלית של העיר. חיות זו פוחתת‬
‫בדרך כלל ואין בו עירוב שימושים. יציאתם של‬
‫כאשר העיר מפסיקה לתפקד כמקום מפגש,‬
‫תפקודים מע"רים מהעיר מביאה להידרדרות‬
‫יורדת מעוצמתה הכלכלית והופכת להיות‬
‫מרכזים ושכונות מרכזיות מכיוון שכשאר אין‬
‫פחות אטרקטיבית מבחינה חזותית. הירידה‬
‫עירוב שימושים אוכלוסיות שלמות מדירות‬
‫בחיות העירונית מורכבת מתהליכים כלל‬
‫רגלן מהאזור ומגיעות אליו רק סוגי אוכלוסיות‬
‫ברמה‬ ‫גלובאליים.‬ ‫ותהליכים‬ ‫עירוניים‬
‫ספציפיות שיש להן בו עניין. בכך אובדת‬
‫העירונית קיים מעבר מתמשך מהתנהגויות‬
‫למעשה הקהילתיות השכונתית שכן הירידה‬
‫פורמאליות לבלתי פורמאליות בקרב אזרחים‬
‫בכמות הזמן בו "מבלים" בשכונה מפחיתה‬
‫המתבטאות במעורבות ציבורית גבוהה יותר‬
‫את המגע ביו האנשים, האינטראקציה וכל מה‬
‫ובמעבר לעשייה עצמאית בניגוד לתלות‬
‫שיכול להיווצר ממנה. השכונות ההטרוגניות‬
‫במנגנון העירוני. דבר זה בא לידי ביטוי‬
‫הופכות להומוגניות יותר ונוצרים בעיר "גטאות‬
‫פעילים‬ ‫וולונטריים,‬ ‫ארגונים‬ ‫בצמיחת‬
‫חברתיים" )שכונות המאופיינות באוכלוסיה‬
‫שכונתיים, מחאות ציבוריות , השתתפות‬
‫מבסיס אתני או מעמדי מסוים( ו/או "גטאות‬
‫המעורבות‬ ‫וכו'.‬ ‫ציבור‬ ‫שיתוף‬ ‫בתהליכי‬
‫דמוגרפיים" )הפרדה מרחבית על בסיס גיל(.‬
‫הציבורית הגדלה מגדילה את השפעתם של‬
‫הירידה בבסיס המס למימון תשתיות, חוסר‬
‫מחויבותו של המגזר הפרטי למיקום עירוני,‬ ‫1 מתוך: גישות להחייאה עירונית ויישומן בתל‬
‫אביב, אליהו שטרן וחגית נעלי יוסף, בתוך תל‬
‫אובדן הייחודיות והתגברות המונופוליזציה,‬
‫אביב יפו מפרבר גנים לעיר עולם, עמ' 324 – 644‬
‫עורך ברוך קיפניס, 9002.‬

6. ‫בפרק הקודם התמקדתי יותר בהגדרת‬ ‫יציאתם של תפקודים מע"רים מהעיר ואובדן‬
‫ההיסטורי‬ ‫המושג. כעת אסקור את הביטוי‬ ‫הקהילתיות השכונתית – כל אלה מכרסמים‬
‫שלו בארץ ובעולם. במהלך שנות ה – 02‬ ‫העיר‬ ‫של‬ ‫הכלכלית‬ ‫התחרות‬ ‫בכושר‬
‫ובעיקר במחציתן השנייה איבדו רבים ממרכזי‬ ‫ובאטרקטיביות שלה. כתוצאה מכך ניכרת‬
‫הערים הגדולות את מעמדן המסורתי כמוקדי‬ ‫הזנחה של הצרכים המקומיים והעיר מאבדת‬
‫מגורים למעמד הבינוני ובינוי גבוה. תופעה זו‬ ‫את תפקידה כמקום מפגש. בנוסף, הגידול‬
‫מקורה ביציאה של אוכלוסיה מן המעמד‬ ‫בצורך לשותפויות אסטרטגיות, יציאתם של‬
‫הבינוני ומעלה אל פרברי הערים. אל מרכזי‬ ‫עסקים לשווקים חדשים ולמקומות ייצור זולים‬
‫המעמדות‬ ‫מן‬ ‫אוכלוסיות‬ ‫נכנסנו‬ ‫הערים‬ ‫יותר, החד גוניות הגוברת בנוף המסחרי,‬
‫הנמוכים יותר, דבר שהביא ליציאה נוספת של‬ ‫מרכזיות‬ ‫שכונות‬ ‫של‬ ‫הידרדרותן‬
‫המעמדות הגבוהים אל מחוץ לעיר ובעצם‬ ‫וההומוגניזציה החברתית והדמוגרפית הבאה‬
‫"הוריש" את המרכזים העירוניים למעמדות‬ ‫בעקבותיה, מחזקים את הנטייה לגלובליזציה,‬
‫החלשים. במקביל חלה ירידה בתפקידן‬ ‫התורמת אף היא לאיבוד מקומות מפגש,‬
‫הכלכלי של הערים והן הפכו ממרכזי ייצור‬ ‫ויותר מכך לאיבוד החיות העירונית. ככל‬
‫למרכזי מידע ושירות. כתוצאה מכך נוצרה‬ ‫שהחיות העירונית הולכת וקטנה, העיר‬
‫מציאות של אי התאמה בין מקום המגורים‬ ‫מאבדת עוד יותר את כושר תחרותה, בסיס‬
‫לבין מקום התעסוקה של רבים מתושבי העיר‬ ‫המס הולך וקטן, בד בבד עם גידול בהוצאות‬
‫שהובילה לאבטלה בעיקר בקרב התושבים‬ ‫על שירותי ציבור. מבחינה גיאוגרפית נוצרים‬
‫חסרי ההשכלה המתגוררים במרכזי הערים.‬ ‫"חורים שחורים" במרקם העירוני. "חורים‬
‫גם כאן ניתן היה לראות את "תהליך החלחול‬ ‫שחורים" הם בעצם אזורים אשר אנשים‬
‫כלפי מטה" המזין עצמו והופך את המצב‬ ‫נמנעים מלהגיע אליהם אם הם יכולים. כך‬
‫לחמור יותר ויותר.‬ ‫ננטשת "הזירה" לפעילות עבריינית )שכן אין‬
‫בישראל היו הסיבות שונות. עם הקמת‬ ‫במקום פיקוח חברתי(, רמת הביטחון האישי‬
‫המדינה והעליות השונות אשר הכפילו את‬ ‫של התושבים יורדת וחל תהליך של ניכור‬
‫בלבד‬ ‫שנים‬ ‫שלוש‬ ‫תוך‬ ‫אוכלוסייתה‬ ‫אורבני זהו תהליך המכונה בספרות "תהליך‬
‫)1591 - 8491(, היה צורך בגידול מאסיבי‬ ‫החלחול כלפי מטה" 2 . זהו תהליך המזין את‬
‫במלאי יחידות הדיור במדינה. גלי העלייה‬ ‫עצמו וברגע שהוא מתחיל קשה מאוד לעוצרו‬
‫הראשונה שוכנו במחנות עולים, במבנים‬ ‫ללא התערבות מסוימת. התפשטותם של‬
‫שנעזבו ע"י הצבא הבריטי, בשכונות ערביות‬ ‫ביבשת צפון‬ ‫"חורים עירוניים שחורים"‬
‫נטושות ובמעברות אשר הוקמו באזורים שונים‬ ‫אמריקה ובמערב אירופה הביאה לפעולות‬
‫במדינה.‬ ‫פיתוח שונות במגמה להחיות את הערים‬
‫בשנות ה – 05 החלה בנייה מסיבית של‬ ‫ככלל, או חלקים מהשכונות המדרדרות.‬
‫3‬
‫מאות אלפי יח"ד, בעיקר בשולי הערים‬ ‫ב. הידרדרות עירונית בעולם ובישראל‬
‫הותיקות ובעיירות הפיתוח. בשל הבנייה‬
‫המהירה נבנו דירות קטנות בשטחן ובאיכות‬
‫2 ראו נספח א'.‬
‫בנייה ירודה. הדירות אוכלסו ברובן ע"י‬ ‫3 מתוך: קידום צדק חברתי באמצעות חידוש‬
‫עירוני, יוליה זיפלינגר, עמ' 62 – 83, הטכניון,‬
‫אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית‬ ‫5002‬

7. ‫פינוים. עוד תופעה שלילית של תהליך זה היה‬ ‫ומרובות ילדים. למרות התנאים הירודים‬
‫אזורים נטושים שהיו תוצאה של פרויקטים לא‬ ‫משפחות רבות המשיכו להתגורר בבתיהן‬
‫גמורים. קיים דיון ער על עד כמה השיקום‬ ‫בצפיפות גבוהה מאוד, במבנים נטושים‬
‫העירוני תורם לחיות העירונית. המצדדים‬ ‫וב"כיסי" מעברות בהן נתונה בעיקר אוכלוסיה‬
‫בעוד‬ ‫לכך‬ ‫חשוב‬ ‫מנוע‬ ‫שהוא‬ ‫טוענים‬ ‫חלשה. עם התחזקותן של חלק מהמשפחות‬
‫המקטרגים טוענים שהרבה פעמים הוא תורם‬ ‫חל תהליך של סגרגציה חברתית וכלכלית‬
‫לאוכלוסיות חזקות ממילא על גבם של‬ ‫כאשר המשפחות החזקות עוזבות ומשאירות‬
‫5‬
‫אוכלוסיות חלשות )ג'נטריפיקציה (. בעבר‬ ‫מאחוריהן את המשפחות החלשות יותר.‬
‫היה השיקום העירוני מורכב משיטות אלימות‬ ‫במקומן נכנסו עוד משפחות חלשות. כך נוצרו‬
‫וטוטאליות שעסקו בהרס של מבנים קיימים‬ ‫בכל רחבי הארץ מוקדי מצוקה כלכלית –‬
‫ובנייתם מחדש ללא התחשבות בצד החברתי‬ ‫חברתית, המאופיינים בתדמית שלילית, הן‬
‫תרבותי בעוד בשנים האחרונות מושם דגש על‬ ‫של תושבי השכונות כלפי עצמם והן של כלל‬
‫התמקדות בחידוש וחיזוק קהילות קיימות ללא‬ ‫אלה‬ ‫מגורים‬ ‫אזורי‬ ‫כלפי‬ ‫האוכלוסייה‬
‫הרס רב של מבנים. חידוש עירוני היום הוא‬ ‫ותושביהם. בשנים הבאות ובימינו אלה לובש‬
‫חלק אינטגראלי מסדר יומן של עיריות רבות‬ ‫תהליך ההידרדרות העירונית פנים אחרות‬
‫אשר מייצרות שיתופי פעולה עם יזמים‬ ‫וגלובאליות יותר כפי שתואר בפרק הקודם.‬
‫פרטיים ועסקים קטנים וגדולים אשר מסייעים‬ ‫4. שיקום עירוני‬
‫להן במימושו.‬ ‫4‬
‫א. מהו שיקום עירוני?‬
‫6‬
‫ב. דורות של חידוש עירוני‬ ‫שיקום עירוני )או חידוש עירוני( בהגדרתו‬
‫ב. 1. דור ראשון: תקופת הבולדוזר –‬ ‫המקורית הוא פיתוח מחדש של קרקעות‬
‫דטרמיניזם פיסי ודגש על הסביבה הבנויה‬ ‫באזורים של צפיפויות בינוניות וגבוהות.‬
‫כאמור, ימיו הראשונים של השיקום העירוני‬ ‫הביטוי המודרני לכך התחיל בסוף המאה ה –‬
‫הולכות יד ויד עם אמצעי הרס של הסביבה‬ ‫91 במדינות מפותחות והפך פופולארי מאוד‬
‫הפיסית. תחילת שלב זה בשנות ה – 03‬ ‫בסוף שנות ה – 04 תחת השם "בנייה‬
‫בבריטניה, שם הושמעה לראשונה הסיסמא‬ ‫מחדש". התהליך, שטמן בחובו פינוי בינוי של‬
‫אזורים רבים, השפיע רבות על אזורים‬
‫5 ג'נטריפיקציה )‪ (Gentrification‬היא תהליך עירוני-‬ ‫עירוניים גדולים ושיחק תפקיד משמעותי‬
‫חברתי בלתי מתוכנן של חדירת אוכלוסייה מהמעמד‬
‫הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי‬ ‫בחייהן של ערים ובחיי תושביהן.‬
‫מתמשך של אופי השכונה. פעמים רבות מלווה בתהליך‬ ‫התהליך היה שנוי במחלוקת כי היה כרוך‬
‫של התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של‬
‫העסקים באזור.מקור המונח ג'נטרי )‪ (gentry‬הוא‬ ‫לפעמים בהרס של מבנים ובתי עסק והפיכת‬
‫מלטינית, מתאר מעמד בינוני-גבוה.לצד יתרונות‬
‫התהליך, המתנגדים לו מצביעים על פגיעתו במרקם‬ ‫מבנים פרטיים לציבוריים בעל כורחם של‬
‫החיים של קהילה שהתגוררה במשך שנים במקום,‬
‫קהילה המפורקת תרבותית וחברתית ונדחקת מסיבות‬ ‫בעליהם. יש הטוענים שלפעמים אף תרם‬
‫כלכליות אל מחוץ למקום מגוריה לאורך עשרות שנים.‬
‫מתוך ויקיפדיה.‬ ‫אזורים‬ ‫שהפך‬ ‫בכך‬ ‫העירונית‬ ‫לזחילה‬
‫מדורדרים רבים לכבישים מהירים אחרי‬
‫6 כל חלק ב' פרט לחלק על ג'יין ג'ייקובס מתוך:‬
‫מדיניות שיקום לאזורים מדורדרים – ניתוח‬
‫פתרונות שנוסו בעולם ובישראל ולקחים לעתיד,‬ ‫4 מתוך: ‪reviving America's forgotten‬‬
‫נעמי כרמון, עמ' 2 – 11, הטכניון, 7991.‬ ‫05-04 .‪neighborhoods / Elise M. bright, p‬‬

8. ‫של‬ ‫הגישה‬ ‫כך‬ ‫ומשום‬ ‫ביותר‬ ‫חלקית‬ ‫של "חיסול הסלאמס". המצדדים בשיטה זו‬
‫דטרמיניזם פיסי מוטעית ביסודה.‬ ‫חשו שהריסת דיור מיושן וצפוף ואספקת תנאי‬
‫ב.2. טרום דור שני: ג'יין ג'ייקובס‬ ‫דיור טובים יותר לתושבים תביא פתרון‬
‫לפני שנמשיך אל הדור השני של השיקום‬ ‫למכלול בעיות השכונה. המטרה שהציבו‬
‫העירוני, חשוב בעיניי לעצור ולספר על‬ ‫להרוס‬ ‫היתה‬ ‫הפרויקט‬ ‫מבצעי‬ ‫לעצמם‬
‫השפעתה הרבה של ג'יין ג'ייקובס על‬ ‫ולבנות‬ ‫לשנה‬ ‫יחידות‬ ‫000,06-000,52‬
‫התמורות שחלו ברציונאל מאחורי הגישות‬ ‫000,051-000,001 יחידות חדשות. רוב‬
‫השונות בתחום החידוש העירוני. ג'יין ג'יקובס‬ ‫היחידות שנהרסו היו בבניה פרטית ואילו אלו‬
‫)6002 - 6191( היתה עיתונאית שהתגוררה‬ ‫שנבנו הפכו לשיכונים ציבוריים. בארה"ב‬
‫שנים רמות במנהטן וחקרה בצורה לא‬ ‫התנהל תהליך שונה. שם רוב ההרס והפינוי‬
‫בעיר.‬ ‫העירוניים‬ ‫החיים‬ ‫את‬ ‫פורמאלית‬ ‫נעשה ע"י גורמים ציבוריים בעוד הבנייה‬
‫כשחשה שהתהליכים העוברים על העיר‬ ‫נעשתה ע"י יזמים פרטיים )בשונה מבריטניה‬
‫הרסניים בשבילה ובעצם מחסלים את סיכוייה‬ ‫שם נעשה הכל ע"י המדינה(. כתוצאה מכך‬
‫להיות כל מה שהיא יכולה להיות הפכה גם‬ ‫נהרסו הרבה יותר יחידות מאלו שנבנו שכן‬
‫להיות אקטיביסטית והיא ידועה ביותר בתור‬ ‫רוב הבניה החדשה היתה של מרכזי קניות או‬
‫מי שכתבה את הספר "מותן וחייהן של ערים‬ ‫מגורים לאוכלוסיות גבוהות וההשתתפות‬
‫גדולות באמריקה" שיצא לאור ב – 1691.‬ ‫הציבורית בפרויקט היתה קטנה מאוד. מה‬
‫הספר, שמסופר "מגובה המדרכה" ולא‬ ‫שרק הגדיל את מצוקות הדיור במדינה. גישה‬
‫ממרומי משרד התכנון, סוקר את העוולות‬ ‫זו ספגה ביקורות רבות במשך השנים. היא‬
‫הנעשות לעיר לפי ג'ייקובס ואת הדרכים בהן‬ ‫הואשמה בכך שהתעלמה מן האפקט הרגשי‬
‫ניתן לסייע לעיר להפוך למקום מגוון, עשיר,‬ ‫שיש לפינוי על תושבי המקום, מכך שלא יצרה‬
‫המספק אפשרויות אין סופיות והמהווה מקום‬ ‫פתרונות מספקים, בכך שאורך הביצוע היה‬
‫מפגש חיוני ועשיר לתושביו. בין השאר‬ ‫ארוך מדי ויצר אזורי רפאים ובעיקר בכך‬
‫מדברת ג''ייקובס רבות על החשיבות של‬ ‫שכאשר כבר סיפקה פתרונות דיור הם היו‬
‫עירוב שימושים, על איך יכולים לחיות אנשים‬ ‫בבניינים מרובי קומות שלא תאמו את צרכי‬
‫וכלי תחבורה בצוותא בעיר הגדולה, על‬ ‫התושבים. יש לומר שחלק מן הפרויקטים של‬
‫החשיבות של רחוב תוסס לתחושת הביטחון‬ ‫הדור הראשון היו מוצלחים ומשמשים עד היום‬
‫של תושביו ואפילו יורדת לרמה של אופי בניית‬ ‫ציבורים גדולים אך רוב הפרויקטים נמשכו בן‬
‫הבלוקים )קצרים( וגילי המבנים הרצויים‬ ‫02 ל – 04 שנה, עלותם הכלכלית והחברתית‬
‫בשכונה )חדשים אך גם ישנים(.‬ ‫היתה עצומה ולפעמים עלתה על תועלתם ולכן‬
‫באופן כללי קבעה ג''יקובס 4 כללי אצבע לעיר‬ ‫לכל אורך הדרך ספג הפרויקט ביקורות קשות.‬
‫טובה 7 :‬ ‫הלקח שניתן להפיק משיטה זו: 1. בארצות‬
‫"תנאי מספר 1: הרובע, על חלקיו‬ ‫•‬ ‫דמוקרטיות, לא כדאי ולא רצוי לתכנן הריסה‬
‫השונים, ימלא יותר מפונקציה עיקרית‬ ‫ופינוי של שכונות עירוניות מאוכלסות, הן‬
‫אחת, ואם אפשר – יותר משתיים.‬ ‫מטעמים כלכליים והן מסיבות חברתיות. 2.‬
‫לצורת הבינוי ולתנאי דיור פיסיים יש אמנם‬
‫7 מתוך: מותן וחייהן של ערים גדולות באמריקה,‬
‫ג'יין ג'ייקובס, 1691, ארה"ב.‬ ‫השפעה על חיי אנשים אולם זו השפעה‬

9. ‫הגדולות‬ ‫באמצע שנות השישים בערים‬ ‫פונקציות אלו יבטיחו נוכחות של תושבים,‬
‫בארה"ב. תגובת הממשל היתה תוכנית "ערים‬ ‫היוצאים מבתיהם בזמנים שונים ונמצאים‬
‫לדוגמא". התוכנית קבעה שיטה כוללנית,‬ ‫במקום למטרות שונות, אך כולם עשויים‬
‫במימון פדראלי גדול, לבעיות העוני של אזורי‬ ‫להשתמש באותם שירותים עצמם".‬
‫מצוקה בערים הגדולות. רוב הכסף הוקצה‬ ‫"תנאי מספר 2: ראוי שהבלוקים יהיו‬ ‫•‬
‫החינוך,‬ ‫בתחום‬ ‫חברתיים‬ ‫לפרויקטים‬ ‫קצרים; כלומר צמתים המאפשרים פנייה‬
‫בטיחות‬ ‫המקצועית,‬ ‫ההכשרה‬ ‫הבריאות,‬ ‫מרחוב לרחוב יהיו קרובים זה לזה".‬
‫הציבור, שירותי תרבות בילוי ועוד. מיעוטו‬ ‫"תנאי מספר 3: ברובע יהיו בניינים‬ ‫•‬
‫הוקצה לשיפורים פיסיים בתחומי הדיור‬ ‫מתקופות שונות ובמצבי תחזוקה שונים,‬
‫התרכזו‬ ‫הפיסיים‬ ‫השיפורים‬ ‫והתשתית.‬ ‫ובכלל זה מספר מתאים של בניינים‬
‫בשיפור הקיים והתרחקו מרעיונות של הרס‬ ‫ישנים".‬
‫ובנייה מחדש. התוכנית גם דרשה מהתושבים‬ ‫"תנאי מספר 4: ברובע יהיה ריכוז גבוה‬ ‫•‬
‫ומהמנהיגות המקומית שיתוף פעולה מלא,‬ ‫של אנשים שישהו בו למטרות שונות‬
‫ולא תמיד קיבלה אותה. התוכנית מומשה‬ ‫ומסיבות שונות, ובכלל זה ריכוז גבוה של‬
‫בסופו של דבר במספר רב של שכונות ויש‬ ‫דיירים קבועים".‬
‫האומרים שזוהי גם הסיבה לכישלונה שכן‬
‫הורחבה למספר גדול של שכונות ללא הגדלת‬ ‫לסיכום, ג'ייקובס היתה סנונית ראשונה ויש לה‬
‫התקציב. אך יש הטוענים שהיו לה גם‬ ‫מקום של כבוד במעבר משיטות של הרס‬
‫הצלחות.‬ ‫וכוחניות לשיטות של שיקום הקיים ושימוש‬
‫בישראל יושמה באדיקות מרובה שיטת‬ ‫בפוטנציאל הקיים בכל שכונה על מנת להפוך‬
‫"הערים לדוגמא" שפעלה בארה"ב. בארץ‬ ‫את העיר למקום בו רבים רוצים לחיות.‬
‫נקרא הפרויקט "שיקום והתחדשות השכונות‬
‫בישראל" והוא החל בשנת 6791. הוא הוכרז‬ ‫ב.3. דור שני: שיקום שכונות‬
‫כפרויקט לאומי, עמד בראשו סגן ראש‬ ‫גישה כוללנית עם דגש על בעיות חברתיות‬
‫הממשלה והשתתפו בו משרדי ממשלה רבים.‬ ‫מן‬ ‫הגישה‬ ‫לשינוי‬ ‫הובילו‬ ‫סיבות‬ ‫שתי‬
‫עוד השתתפה בפרויקט הסוכנות היהודית‬ ‫הדטרמיניזם הפיסי. אחת היא הביקורות‬
‫שגייסה תרומות מ"ערים תאומות" בעולם.‬ ‫הקשות שספגה הגישה, והשנייה היא תהליך‬
‫הפרויקט נמשך שנים רבות ובשיאו טיפל‬ ‫בו הבינו בעיקר בארה"ב ובבריטניה שבניגוד‬
‫ב – 09 שכונות ובהן 000,007 איש. בכל עיר‬ ‫לתחושות שליוו את הצמיחה הכלכלית של‬
‫במדינה נכללה לפחות שכונה אחת בפרויקט‬ ‫אחרי מלחמה"ע ה – 2, העוני לא עבר מן‬
‫ורבות מעיירות הפיתוח טופלו על ידו. עקרונות‬ ‫העולם ובפועל מיליונים רבים של אנשים חיים‬
‫הפרויקט הם:‬ ‫בעוני קשה. שתי הסיבות האלה הובילו את‬
‫שיקום פיסי וחברתי משולב.‬ ‫•‬ ‫לינדון גונסון להקים ב – 4691 בארה"ב את‬
‫הקצאת משאבים על פי רמת נזקקות‬ ‫•‬ ‫המשרד "להזדמנויות כלכליות" וקמו עוד‬
‫שכונתית ולא על פי נזקקות אישית או‬ ‫תוכניות רבות שהאמינו שעם קצת מאמץ ניתן‬
‫משפחתית.‬ ‫לפתור את הבעיות החברתיות הקשות. אך‬
‫הם לא הצליחו למנוע את המהומות שפרצו‬

10. ‫הארגון של תהליכים אלה מתחלקת לשני‬ ‫עבודה עם האוכלוסייה הקיימת בסביבה‬ ‫•‬
‫סוגים 8 :‬ ‫הקיימת.‬
‫1. שותפויות אינדיבידואליות – ציבוריות.‬ ‫ומהחלפת‬ ‫תושבים‬ ‫מפינוי‬ ‫הימנעות‬ ‫•‬
‫2. שותפויות עסקיות – ציבוריות‬ ‫אוכלוסיה חלשה בחזקה.‬
‫בהם‬ ‫למקרים‬ ‫מתייחס‬ ‫הראשון‬ ‫המונח‬ ‫אי הריסה של מבנים קיימים.‬ ‫•‬
‫ההשקעות מבוצעות ע"י אנשים יחידים, משקי‬ ‫ביזור ושיתוף תושבים בתכנון, מימון‬ ‫•‬
‫בית יחידים ובעלי עסקים בשכונות ירודות‬ ‫וביצוע הפרויקט.‬
‫אשר זוכים לתמיכה ישירה מן הרשויות‬ ‫פרויקט שיקום השכונות הישראלי הוא אחד‬
‫)הלוואות, תקנות מיוחדות וכו'(. המונח השני‬ ‫הגדולים בעולם ולכן נחקר רבות ונעשו עליו‬
‫מתאר שת"פ מקובל בשנים האחרונות בין‬ ‫הרבה הערכות. מסקנותיהם היו שבמקומות‬
‫רשויות‬ ‫לבין‬ ‫גדולים‬ ‫פרטיים‬ ‫משקיעים‬ ‫בהם בוצע הפרויקט הוא תרם תרומה‬
‫ציבוריות, בד"כ מקומיות. בתהליך הראשון‬ ‫משמעותית לאיכות החיים של אוכלוסיית היעד‬
‫בנייה‬ ‫אחוזי‬ ‫"להפשיר"‬ ‫הרשות‬ ‫יכולה‬ ‫כפי שנמדדה באיכות שירותי הדיור, החינוך,‬
‫הנמצאים ברשותה לטובת הגדלת דירות‬ ‫הפנאי וכו'. בכך הוא סייע לצמצום הפער בין‬
‫ושיפוצן וכך למשוך אל השכונה אוכלוסיות‬ ‫הנחשבות‬ ‫לשכונות‬ ‫המטופלות‬ ‫השכונות‬
‫חזקות יותר אשר להם דרישות דיור מסוימות.‬ ‫טובות. אך לפרויקט לא היה "ערך מוסף"‬
‫הרשות רוצה לעודד משפחות צעירות עם‬ ‫בצורת העלאת הסטטוס של שכונות היעד –‬
‫ילדים לעבור אל השכונה ובעצם מסייעת להם‬ ‫כלומר הוא לא גרם לאוכלוסיות חזקות לרצות‬
‫לקבל מה שהם מחפשים. היא בתורה משפצת‬ ‫לעבור אליהן – והרי זה הגיוני. הרי הפרויקט‬
‫תשתיות אם יש צורך בכך ומרחיבה את‬ ‫הציב לעצמו יעד של אי החלפת האוכלוסייה‬
‫שירותי הציבור על מנת לשכנע את התושבים‬ ‫ולכן אך טבעי שזה קרה.‬
‫להישאר בשכונה ובתקווה שחבריהם יבואו‬ ‫ב. 4. דור שלישי: החייאת שכונות, בעיקר‬
‫אחריהם.‬ ‫במרכזי הערים - גישה עסקית עם דגש על‬
‫פועל יוצא מתהליך זה היא הג'נטרפיקציה‬ ‫פיתוח כלכלי‬
‫שכבר הוזכרה בעבודה זו . זהו תהליך שקורה‬ ‫בעוד שיטות הדור השני הסתמכו על מימון‬
‫ברוב השכונות שעוברות שינוי עירוני ובו‬ ‫ממשלתי, לשיטות הדור השלישי כבר אין את‬
‫אוכלוסיה חזקה קונה דיור מאוכלוסיה חלשה‬ ‫הפריבילגיה הזו. ההאטה בכלכלה העולמית‬
‫או גורמת לעליית מחירים של הדיור עד כדי‬ ‫משנות ה – 07 יחד עם אי ההוכחה להצלחת‬
‫נטישה של הציבור החלש. תופעה זו היא‬ ‫רבים מן הפרויקטים הובילו לירידה בנכונות‬
‫בעייתית ביותר מפני שקשה מאוד לשלוט בה‬ ‫ממשלות להשתתף בעלות הפרויקטים ויצר‬
‫כשמדובר בשוק של ידיים פרטיות ובמידה‬ ‫כורח בהישענות על יזמים פרטיים. לפיכך‬
‫מסויימת היא נחוצה כדי שיהיה שינוי בשכונה‬ ‫מתרכזות שיטות הדור השלישי במרכזי‬
‫)עד כמה שלא נעים לומר זאת(. זהו המקום‬ ‫הערים המדורדרים, שם יכולים היזמים להשיג‬
‫לדבר על המעבר משינוי "מלמעלה למטה"‬ ‫תשואה גבוהה יותר להשקעותיהם. צורת‬
‫לשינוי "מלמטה למעלה". שינוי מלמעלה‬
‫8 מתוך: בין תכנון לשווק, דניאל פלזנשטיין, עמ'‬
‫14-33.‬

11. ‫נראה שכולם מרוויחים מפרויקטים אלה אבל‬ ‫הרשות‬ ‫שמובילה‬ ‫שינוי‬ ‫הוא‬ ‫למטה‬
‫התושבים? בד"כ הם לא נפגעים‬ ‫מה עם‬ ‫העירונית 9 . אין זה אומר שהדבר מתבצע‬
‫ישירות כי הפרויקטים ממוקמים בשטחים‬ ‫בכפייה שכן זה כמעט בלתי אפשרי. הכוונה‬
‫נטושים. אך הם גם לא מרוויחים תועלת‬ ‫היא שהעירייה מסמנת את השכונה כמקום‬
‫ישירה. לעיתים היזם מחוייב להעסיק חלק‬ ‫בעל פוטנציאל ומספקת את הכלים לשיפור‬
‫מהתושבים או להקים בתמורה פארק או‬ ‫הדיור, אם הציבור רוצה בכך )דוגמת אחוזי‬
‫מבנה ציבור אך הסכמים אלה בעייתיים‬ ‫בנייה והלוואות(. גם כאשר יוזמה זו מתקבלת‬
‫לעיתים מבחינה אתית ויש ערים בהן הם‬ ‫בברכה וממומשת, אין זה מספיק בכדי להביא‬
‫אסורים לחלוטין )לונדון לדוגמא(. רוב מי‬ ‫ל"חידוש" השכונה. התושבים נדרשים ליותר‬
‫01‬
‫טוען שהם בעיקר‬ ‫שבחן פרויקטים מסוג זה‬ ‫מזה. חידוש שכונה יעיל יתרחש כאשר‬
‫מגדילים את הפער בין מי שיש לו לבין מי‬ ‫בנקודה מסוימת, "נקודת המפנה" יעבור‬
‫שאין לו. יש הטוענים שפיתוח מסוג זה מוביל‬ ‫השינוי להיות "מלמטה למעלה". כלומר, לחץ‬
‫ל"ערי קונפליקט" ו"ערים שסועות".‬ ‫של התושבים, חדשים וישנים, על הרשות‬
‫לבצע שיפורים בשכונה )תשתיות, מבני ציבור‬
‫5. תקדימים - דוגמאות לניסיונות‬ ‫וכו'(. שינוי זה הוא מאוד חשוב והרשויות‬
‫צריכות שהוא יקרה. זה מצביע על כך‬
‫חידוש עירוני בארץ ובעולם‬
‫שבשכונה יש אוכלוסיה שחשוב לה מה קורה‬
‫בפרק זה אסקור כמה דוגמאות בארץ ובעולם‬
‫בה והיא גם מתכוונת להישאר בה. חוק חשוב‬
‫של ניסיונות חידוש עירוני. מטרת פרק זה היא‬
‫לשכונות טובות הוא – יש לשאוף לאחוז גבוה‬
‫לנסות ולברור מתוך תקדימי העבר )וההווה(‬
‫כאמור,‬ ‫בשכונה.‬ ‫קבועה‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫של‬
‫את התנאים בהם מצליח תהליך כזה. מכיוון‬
‫אוכלוסיה קבועה מושקעת נפשית בשכונה‬
‫ותלויים‬ ‫מדעיים‬ ‫אינם‬ ‫אלה‬ ‫שתהליכים‬
‫ולכן היא גם לא תיתן לה להידרדר. היא‬
‫במאפייניו הייחודיים של האזור ובנסיבות‬
‫מבצעת פיקוח חברתי, היא מפעילה לחץ על‬
‫המשתנות באופן תמידי, מסקנותיי לא יהיו‬
‫העירייה להשקיע בה משאבים והיא יוצרת‬
‫מדעיות גם כן. הן יהיו יותר בגדר הנחה. שכן‬
‫סביבה יציבה ומשתפת פעולה. בהמשך נראה‬
‫גם היום קשה להגיד שבאזור מסויים תהליך‬
‫כמה זה חשוב.‬
‫לא הגיע לכלל מיצוי בגלל סיבה זו הוא אחרת.‬
‫בתהליך השני מדובר בדרך כלל בפרויקטים‬
‫שכונה או אזור הם יצורים חיים ודינאמיים‬
‫אלה‬ ‫דגל".‬ ‫"פרויקטי‬ ‫המכונים‬ ‫גדולים‬
‫והם סכום התושבים, העסקים, הגנים, בתי‬
‫מתמקמים כמעט תמיד בלב העיר והם כוללים‬
‫הספר שלהם, בתי הקפה ושאר המרכיבים‬
‫קניוני ענק, מרכזי כנסים, מלונות ולעיתים‬
‫היוצרים ביחד אזור בו אנשים חיים ופועלים.‬
‫מגורי יוקרה. הרבה מהפרויקטים האלה‬
‫קשה לדעת בוודאות מהן הסיבות לאי הצלחתו‬
‫מצליחים מאוד, מושכים קונים ועסקים,‬
‫של תהליך או הצלחתו. לכן אנסה למצוא‬
‫מקומיים ותיירים, מוסיפים תוספת משמעותית‬
‫תנאים שסביר שיביאו להצלחתו של תהליך או‬
‫למסים המקומיים ומעלים את יוקרת העיר.‬
‫שקיימת הנחה שכבר הביאו בעבר להצלחתו‬
‫9 הקטע על שינוי מלמעלה למטה / מלמטה למעלה‬
‫01‬
‫מתוך: שיקום שכונות בישראל, נעמי כרמון, ע"מ‬ ‫מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח‬
‫403 - 433‬ ‫בעיריית ת"א‬

12. ‫של תהליך או שבהעדרם תהליך כשל. אך‬
‫כאמור לא אוכל להגיד בוודאות שבהיעדרם או‬
‫בקיומם תלוי התהליך.‬

13. ‫תוכניות רבות חלות על השכונה. הראשונה‬
‫11‬
‫שהחלה "לתת את הדין" על איכויות המבנים‬ ‫5. א. ביצרון )תל אביב(‬
‫אושרה ב - 2591. ב - 2891 ביוזמה של‬
‫עיריית ת"א )קרי תכנון "מלמעלה למטה"(‬
‫אושרה תוכנית 4012 עבור שכונת ביצרון‬
‫בנייה‬ ‫זכויות‬ ‫הקנתה‬ ‫התוכנית‬ ‫בלבד.‬
‫להרחבת דיור והכתיבה שמירה על סגנון‬
‫אדריכלי אחיד בשכונה באמצעות הנחיות‬
‫עיצוב. תוכנית הרחבה נוספת )3932( אושרה‬
‫ב - 0991. בפועל יכלה כל יח"ד להרחיב בין‬ ‫שכונת ביצרון נוסדה ב – 0591 על אדמות‬
‫001 - 04 מ"ר.‬ ‫המושבה הטמפלרית שרונה עבור פליטי‬
‫הספר שעזבו את מגוריהם על גבול יפו עקב‬
‫המלחמה. אדמותיה שימשו לגידולי בננות‬
‫וגידולי שדה. השכונה מחולקת לאזור מגורים‬
‫ולאזור תעסוקה, תעשייה ומשרדים. ביניהם‬
‫מפרידה שדרות ההשכלה )שדרת עצים‬
‫ארוכה החוצה את השכונה מצפון לדרום(.‬
‫רצועת המבנים לאורך גבולה המזרחי מכילה‬
‫בינוי טורי מדורג. מרכז השכונה מכיל בניינים‬
‫משיחות שערכתי עם חברי צוות התכנון‬ ‫דו משפחתיים בני קומה אחת עד שתיים‬
‫בעירייה ועם תושבים בשכונה עולה שלא‬ ‫ורשת הדרכים משלבת סמטאות להולכי רגל‬
‫רבים ממשו את זכויות ההרחבה )כרגע באזור‬ ‫בלבד. בגבולה הדרומי קיים חלק מובחן של‬
‫ה – %03 וההרחבות ממשיכות( אך זה‬ ‫בניינים בני שלוש קומות. לשכונה יתרונות‬
‫הספיק על מנת למשוך מספיק אוכלוסיה‬ ‫בולטים: צמודי קרקע )בעיר שכמעט ואין בה‬
‫חדשה לשכונה. השינוי חל ב"נקודת המפנה"‬ ‫צמודי קרקע(, קרובה מאוד למרכז ת"א אך‬
‫– הרגע בו התושבים מתאגדים ומגיעים‬ ‫ללא "הרעש של העיר", יושבת על צירים‬
‫בדרישות לעירייה )מעבר לתכנון "מלמטה‬ ‫ראשיים )איילון, יגאל אלון, דרך השלום(.‬
‫למעלה"(. בלחץ התושבים שופרו התשתיות,‬ ‫בשכונה התגוררה במשך שנים אוכלוסיה‬
‫שופצה כליל שדרות ההשכלה )כחלק מתב"ע‬ ‫ותיקה ממעמד סוציו אקונומי נמוך והשכונה‬
‫מס' 3401 שחלה על אזור התעסוקה‬ ‫נחשבה כמקום בעל סטטוס נמוך. חשוב לציין‬
‫ששינתה את יעוד המקום מתעשייה לתעסוקה‬ ‫שהשכונה צמודה לשכונה נוספת, רמת‬
‫ומגורים ו"מנקה" את האזור משימושים לא‬ ‫ישראל, שמאפייניה דומים או קשים יותר‬
‫ידידותיים כגון מוסכים ומפעלים( ובית הספר‬ ‫)בניינים באיכות ירודה יותר, אוכלוסייה‬
‫נקודת החוזק של‬ ‫עובר הרחבה. קרי,‬ ‫"בעייתית" יותר(.‬
‫השכונה היא בכך שרוב האוכלוסייה המקורית‬
‫או דורות ההמשך שלה נשארו בשכונה. זה‬ ‫11 מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח‬
‫בעיריית ת"א‬
‫איפשר לשמור על קשר רציף עם העירייה‬

14. ‫מרבית האוכלוסייה ברמה חברתית כלכלית‬ ‫שנשמר עד היום וזה שמר על אופייה הייחודי‬
‫נמוכה עד בינונית. רוב קרקעות השכונה הינן‬ ‫של השכונה – מעין מושב בתוך העיר. )צמודי‬
‫בבעלות פרטית, אך במרכזה מצויה חלקה‬ ‫קרקע, מיעוט רכבים, גינות כיס קטנות(. עוד‬
‫גדולה של 341 דונם מושע )בעלות משותפת‬ ‫סיבה להצלחה היא היותה של עיריית ת"א‬
‫בה אין יכולת לייחד חלק מסויים בקרקע לכל‬ ‫תהליך‬ ‫משאבים.‬ ‫עמידה ובעלת‬ ‫עירייה‬
‫אחד ואחד מהבעלים(. מרבית החלקות‬ ‫החידוש כמעט ולא הסתמך בכלל על יזמים‬
‫בשכונה הינן בגודל של רבע דונם, שבמהלך‬ ‫פרטיים מתוך החלטה עקרונית של העירייה.‬
‫השנים פוצלו חלקן לחלקות משנה המגיעות‬ ‫כתוצאה מהשינויים עלו באופן דרמטי מחירי‬
‫אף לגודל של שמינית הדונם.‬ ‫הנכסים בשכונה )בשנתיים האחרונות עלייה‬
‫בשנת 1691 הוכנה תכנית מפורטת לשכונה‬ ‫של 21 %03(. תופעת הג'נטריפירציה אינה‬
‫ששמרה על קנה המידה האנושי והאינטימי‬ ‫היא‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫רוב‬ ‫כאמור‬ ‫גדולה.‬
‫הקיים וטיפחה את טיפולוגית החצרות תוך‬ ‫האוכלוסייה המקורית אך ברור שבחלקה‬
‫שימור אופייה הנמוך והצפוף. 03 שנה בדיוק‬ ‫התופעה מתרחשת ואולי אף תיגדל.‬
‫לאחר מכן הוכנה תכנית לחלקה הצפוני של‬
‫31‬
‫השכונה, שהתירה הגבהה לחמש קומות‬ ‫5. ב. שכונת שפירא )תל אביב(‬
‫ובמקביל הגבילה את הצפיפות המותרת‬
‫למגרש. הסדרת "הבלאגן" שהתרחש במהלך‬
‫השנים בחלקת המושע היה הנושא של תכנית‬
‫שהוכנה על ידי עיריית תל אביב בשנת 7991.‬
‫שטרן‬ ‫אלי‬ ‫הגיש‬ ‫6002‬ ‫ובשנת‬
‫)"סביבותכנון"( בהזמנת עיריית תל אביב את‬
‫תכנית האב לשכונה .‬
‫התוכנית, שנעשתה במסגרת שיתוף ציבור‬
‫מאסיבי הציגה לעצה מטרות וחלופות ובסופו‬ ‫השכונה משתרעת על שטח של 036 דונם‬
‫של תהליך נבחרה חלופה נבחרת בשם "כפר‬ ‫מדרום לתחנה המרכזית של תל אביב בין‬
‫עירוני" שלדעת התוכנית משיגה בצורה‬ ‫הרחובות דרך סלמה מצפון ודרך קיבוץ גלויות‬
‫התוכנית.‬ ‫מטרות‬ ‫את‬ ‫האופטימאלית‬ ‫מדרום. היא נוסדה בשנת 4291 ונכון לשנת‬
‫עקרונותיה הן:‬ ‫5002 התגוררו בה 0058 נפשות. השכונה‬
‫השכונה תהווה מרחב קומפקטי ונטול‬ ‫•‬ ‫היא בעיקר שכונת מגורים הכוללת תושבים‬
‫תנועה.‬ ‫ותיקים )מרביתם מהעדה הבוכרית(, עולים‬
‫קרקע‬ ‫שימושי‬ ‫מגוון‬ ‫יהיה‬ ‫בשכונה‬ ‫•‬ ‫חדשים, אוכלוסייה צעירה ומשכילה )חלקם‬
‫במרחבי הליכה קצרים.‬ ‫אמנים(, מהגרי עבודה ומשת"פים ערבים.‬
‫השכונה תציע תמהיל דיור מגוון וצורות‬ ‫•‬
‫21‬
‫מגוונות של בעלות דיור הנותנים מענה‬ ‫‪http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=s‬‬
‫2034411_22100102‪kira‬‬
‫לאוכלוסיה המגוונת.‬
‫31 מתוך אליהו שטרן וחגית נעלי ו -‬
‫‪http://www.notes.co.il/Jacobson/63666.asp‬‬

15. ‫סיבה נוספת היא האוכלוסייה המקומית.‬ ‫מעורבות‬ ‫בעלת‬ ‫תהיה‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫•‬
‫משפט מסכם מכתבה על השכונה : "המחירים‬ ‫חברתית וקהילתית ערה.‬
‫עולים והשקט מזמין, אבל השכנים הם עדיין‬ ‫יהיה בה ובסביבתה היצע תעסוקה מגוון,‬ ‫•‬
‫41‬
‫נרקומנים וזונות" . בשכונה עדיין יש אחוז‬ ‫האוכלוסייה תהיה מעורבת בגיל ובמעמד‬
‫ושל מהגרי עבודה אשר‬ ‫גבוה של פשע‬ ‫חברתי – כלכלי.‬
‫נדחקים אליה משאר שכונות העיר בהם מחירי‬ ‫השכונה תציע סביבה חיצונית ייחודית‬ ‫•‬
‫השכירות מאמירים אל מחוץ ליכולתם. רבים‬ ‫מעוצבת ונעימה עם מוקד מפגש מרכזי.‬
‫תולים את אי "התרוממותה" של השכונה‬ ‫יישמרו אופי המרקם הבנוי ומופנמות‬ ‫•‬
‫בהרכב האוכלוסייה ובתחושת חוסר הביטחון‬ ‫השכונה.‬
‫51‬
‫בשכונה‬ ‫מדובר‬ ‫בנוסף,‬ ‫בה .‬ ‫הקיימת‬ ‫מאמץ רב יופנה לחיזוק הקהילתיות.‬ ‫•‬
‫שנכנסה אל התהליך במצב די ירוד ולא הגיע‬ ‫אין ספק שאכן השכונה עברה שינוי. עם‬
‫לסף שינוי מספיק כדי "לעלות על הרדאר של‬ ‫השנים גובר העניין בה ומגרשים שפעם נמכרו‬
‫העירייה". שלל סיבות הובילו לכך כפי‬ ‫בה ב – 000,008 דולר נמכרים היום בכמעט‬
‫שציינתי. ייתכן והשכונה עוד תגיע לכך שכן‬ ‫2 מליון דולר. אמנים רבים, אדריכלים‬
‫כמות השטחים הפנויים בת"א הולכת וקטנה‬ ‫ומעצבים עברו לגור בה ותשומת הלב אליה‬
‫ולשכונה יש פוטנציאל אדיר בתחום צמודי‬ ‫רק גוברת, במיוחד עקב ההתעוררות של‬
‫הקרקע וה"אוירה הכפרית". בכל מקרה –‬ ‫שכונת פלורנטין הסמוכה שבה המחירים עלו‬
‫לדעת תושביה ולדעת העירייה, כרגע זה לא‬ ‫אף יותר. אך קיימת תחושה שלא זה התינוק‬
‫קורה.‬ ‫אליו פיללו ושהשכונה עדיין אינה ממצה את‬
‫יכולתה. יש לכך כמה סיבות אפשרויות.‬
‫אחת מהן היא שהתוכנית האחרונה שנעשתה‬
‫לשכונה פשוט אינה מתאימה לה ולוקה בחסר.‬
‫התוכנית אינה ממוקדת מספיק, הציבה‬
‫לעצמה יעדים רבים מדי ולבסוף השאירה‬
‫אחריה רק מסמך מדיניות ולא בנתה מנגנונים‬
‫מתאימים ליישומה. בנוסף היא לא יצרה‬
‫מספיק הסכמים עם יזמים פרטיים שיסייעו לה‬
‫לבצע את המשימות. לכן היא נאלצת להישען‬
‫על משאבים ציבוריים אשר לא תמיד קיימים.‬
‫התוכנית נעשתה בתהליך שיתוף ציבור גדול‬
‫כאמור ואי יישומה הותיר רבים מהתושבים‬
‫מאוכזבים וללא אמון במערכת. עוד נאמר על‬
‫התוכנית שבמסווה של שיתוף ציבור היא‬
‫41‬
‫סיפקה חלופות פטרנליסטיות שאינן מתאימות‬
‫.895/040/2‪http://www.nrg.co.il/online/16/ART‬‬
‫‪html‬‬ ‫לשכונה ושקול התושבים לא באמת בא לידי‬
‫ביטוי בתוכנית.‬
‫51 מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח‬
‫בעיריית ת"א‬

16. ‫61‬
‫תעסוקה בעוד שהעיר ניו יורק היתה שקועה‬ ‫–‬ ‫5. ג. שכונת ‪) Bed Stuy‬ברוקלין(‬
‫בכל מקרה במיתון באותה עת וחוותה בעיות‬
‫תפקוד קשות בכל הקשור לשירותים ציבוריים,‬
‫תעסוקת תושביה והתמודדות עם פשע. יציאת‬
‫רבים מתושביה לשכונות פרבריות יצרה‬
‫שכונות "גטואיות" המובחנות מבחינה גזעית.‬
‫בד סטאיי היתה אחת מהן. בשנות ה – 06‬
‫וה - 07 אחוזי הפשע געו בשכונה ומהומות על‬
‫רקע גזעי ואתני היו דבר שבשגרה. היא‬ ‫המלא‬ ‫בשמה‬ ‫או‬ ‫סטאיי‬ ‫בד‬ ‫שכונת‬
‫הושוותה להארלם ברמת האלימות באותם‬ ‫‪ Bedford – Stuyvesant‬הוקמה ב – 0391‬
‫שנים. ב – 4691 עקב ירי של שוטר בצעיר‬ ‫ראשוני‬ ‫ארה"ב.‬ ‫יורק,‬ ‫ניו‬ ‫בברוקלין,‬
‫אפרו אמריקאי פשטו המהומות הגדולות‬ ‫המתגוררים בה היו אפרו אמריקאים שהיגרו‬
‫ביותר בהארלם אשר התפשטו לבד סטאיי‬ ‫אליה מהארלם הצפופה שבמנהטן בעקבות קו‬
‫ויצרו גל של ביזה של עסקים קטנים, מרביתם‬ ‫רכבת שנבנה אליה. הם חיפשו בה אפשרויות‬
‫של יהודים. באופן כללי, היחסים הקשים בין‬ ‫דיור מגוונות יותר. השכונה מורכבת מארבעה‬
‫האוכלוסייה ומשטרת נ"י עוברים כחוט השני‬ ‫אזורים קטנים יותר:‬
‫בחיי השכונה לאורך השנים. ב – 7791‬ ‫,‪Bedford‬‬ ‫‪Stuyvesant‬‬ ‫,‪heights‬‬
‫התרחשה הפסקת החשמל הגדולה ביותר‬ ‫‪ ocean hill, weeksville‬אשר אותם חוצה‬
‫בעיר. כתוצאה מכך שוב התרחשו גלי ביזה‬ ‫רחוב המסחר הראשי – ‪.Fulton‬‬
‫ברחבי נ"י. הקשה שבהם התרחש בבד‬ ‫עם השנים הפכה השכונה לפרבר שינה לאלה‬
‫סטאיי. 431 חניות נשדדו, 54 מהן הוצתו.‬ ‫הגרים בה אך עובדים במנהטן או במרכז‬
‫השינוי החל בשנת 0002 אז החל תהליך‬ ‫ברוקלין וחוזרים אליה רק כדי לישון. אחרי‬
‫ג'נטריפיקציה. 2 סיבות לכך: מלאי נאה של‬ ‫מלחמת העולם השנייה והירידה בביקוש‬
‫דירות שהוגדרו דיור בהישג יד שוחרר לשוק‬ ‫אפרו‬ ‫אליה‬ ‫נהרו‬ ‫חקלאיים,‬ ‫לעובדים‬
‫)בתי אבן נאים בשדרות נאות( וירידה ניכרת‬ ‫אמריקאים רבים שהעדיפו אותה על הארלם.‬
‫באחוזי הפשע שנבעה משיפור בתפקוד‬ ‫בתיה היו בעיקר בתי עץ שהוחלפו מאוחר‬
‫וירידה‬ ‫העיר‬ ‫בכל‬ ‫שהתרחש‬ ‫המשטרה‬ ‫בימינו‬ ‫שהפכו‬ ‫חומים‬ ‫אבן‬ ‫לבתי‬ ‫יותר‬
‫בצריכת סמים קשים ברמה הלאומית. ב –‬ ‫לפופולאריים מאוד. יש הרואים בה המכה‬
‫5002 העירייה עיצבה את הרחוב הראשי -‬ ‫)‪ (Mecca‬השחורה של ברוקלין, כפי שהארלם‬
‫פולטון כ"אזור השפעה" וריכזה בו כוחות‬ ‫נתפסת בניו יורק. בשנים שאחרי מלחמה"ע‬
‫משטרה רבים על מנת להופכו לבטוח ודרכו‬ ‫השנייה החלו לצוץ בעיות בשכונה. רבים‬
‫את השכונה כולה. תוך שנה ירדו אחוזי הפשע‬ ‫מהתושבים החדשים שהגיעו מאזורים לא‬
‫ב – %51. למרות זאת תדמית השכונה עדיין‬ ‫עירוניים לא מצאו את מקומם מבחינת‬
‫נשארה גרועה. אך אז התגייסה הקהילה‬
‫המקומית לקמפיין תדמיתי שקיבל את השם:‬ ‫61‬
‫,‪"Bed-Styu‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪proud‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪it‬‬ ‫"‬ ‫08%2‪http://en.wikipedia.org/wiki/Bedford%E‬‬
‫‪%93Stuyvesant,_Brooklyn‬‬
‫במסגרתו גם צוירו ציורי קיר ענקיים על קירות‬

17. ‫מפרץ קטן. האדריכל צ'ארלס בולפינץ' תכנן‬ ‫ש"נותנים כבוד" לדמויות מפתח שהתגוררו‬
‫חלקים גדולים מהווסט אנד ורבים מציוני‬ ‫בשכונה. בנוסף מתרחשים אירועים קהילתיים‬
‫הדרך שעיצב עדיין קיימים )השוק, ביה"ח‬ ‫רבים בשכונה אשר התושבים מקווים שגם‬
‫וכו'(.‬ ‫יתרמו לשיפור תדמיתה. כתוצאה השכונה‬
‫נהיית הרבה יותר מגוונת בתושביה. גרה בה‬
‫היום גם חלק מהאוכלוסייה המקורית, גם‬
‫אפרו אמריקאים שהגיעו ממקומות מחוץ‬
‫לארה"ב וגם סטודנטים. רמות ההכנסה גם‬
‫מגוונות יותר. תופעת הג'נטריפיקציה לא‬
‫היתה מאסיבית כמו שהתושבים חששו‬
‫הוא עיצב מבני אבן גדולים שהכילו בתוכם‬ ‫שיקרה וכמו שקרה בהרבה שכונות "שחורות"‬
‫חצרות. בנייה זו משכה אוכלוסיה עשירה‬ ‫בנ"י מפני שהרבה מהדיירים החדשים תפסו‬
‫לשכונה וב – 0181 השכונה היתה מלאה‬ ‫שטחים ריקים או נטושים. כתוצאה מהשינויים‬
‫ועו"ד.‬ ‫סוחרים‬ ‫עשירים,‬ ‫עסקים‬ ‫באנשי‬ ‫שעברו על השכונה עברו רחובות המסחר‬
‫בתחילת המאה ה – 91 החלו להיכנס לשכונה‬ ‫עסקים,‬ ‫נוספו‬ ‫שבמסגרתו‬ ‫נוסף‬ ‫שדרוג‬
‫אוכלוסיות של אפרו אמריקאים. הציבור‬ ‫שירותים ומשרות לתושבי השכונה וכמו כן‬
‫העשיר שגר במקום היה בעד ביטול העבדות‬ ‫שופרו התשתיות. נכסים רבים עוברים שיפוץ‬
‫באותם ימים, גישה שעודדה את כניסתם‬ ‫ואחוזי הפשע ירדו ב – %07 מאז 4991.‬
‫בעיקר‬ ‫הצמודות,‬ ‫ולשכונות‬ ‫לשכונה‬ ‫תהליך הכניסה של אוכלוסיות חזקות נמשך‬
‫‪ .Beacon Hill‬גם אחרי‬ ‫‪,south slope‬‬ ‫וגם מיתוג השכונה מחדש כאזור של חנויות‬
‫מלחמת האזרחים נשארה השכונה מוקד‬ ‫ומסעדות.‬ ‫מאפיות‬ ‫קפה‬ ‫בתי‬ ‫בגדים,‬
‫חשוב לאוכלוסיה האפרו אמריקאית – אחת‬
‫71‬
‫השכונות היחידות בהן נשמע קולה. עם‬ ‫5. ד. ‪) West End‬בוסטון(‬
‫השנים נהייתה השכונה שכונת מהגרים בעוד‬
‫מעמד הביניים העשיר יחסית, נוטש אותה. אך‬
‫רוב הציבור האפרו אמריקאי נשאר ולכן עדיין‬
‫נשארה מגוונות באוכלוסייתה. היא הורכבה‬
‫מאמריקאים, יוונים, אירים, לבנונים, איטלקים,‬
‫יהודים ועוד. עם השנים הפכה הקהילה‬ ‫שכונה בבוסטון שתחילת ימיה בסוף המאה‬
‫האירית לבולטת ביותר. בחצי השני של המאה‬ ‫ה - 81, תחילת המאה ה - 91 אז עברו אליה‬
‫ה - 91 הגיעה לשיאה עם 000,32 תושבים.‬ ‫אוכלוסיות משכונות ‪Boston waterfront‬‬
‫אז חל שינוי במבנה הדתי של השכונה.‬ ‫ו – ‪ North End‬שהפכו צפופות מדי. באותם‬
‫כנסיות פרוטסטנטיות פינו מקומן לקתוליות‬ ‫ימים השכונה היתה מופרדת משאר העיר ע"י‬
‫ובתי כנסת. אחרי מלחמה"ע השנייה עלה‬
‫אחוז היהודים שחיפשו בה מקלט מרדיפה‬ ‫71 מתוך‬
‫בארצות המוצא שלהם. אחוז האירים החל‬ ‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/West_End,_Bosto‬‬
‫‪n‬‬
‫יורד. היהודים הקימו מבני ציבור ודת רבים.‬

18. ‫תרמה לתפיסה הרעה של השכונה על מנת‬ ‫חלקם שרדו עד היום. הפוליטיקה של ראש‬
‫להצדיק מהלכיה. רוב המפונים לא קיבלו את‬ ‫העיר באותם ימים דחפה רבים מתושבי העיר‬
‫מלוא השווי של הנכסים שנקנו מהם ונאלצו‬ ‫אל הפרברים והותירה את העיר במצב‬
‫לרדת ברמת חייהם ולשלם שכ"ד גבוה יותר.‬ ‫מדורדר. לאחר שחל שינוי פרסונאלי ברשות‬
‫%04 מהם הוגדרו כמי שעבר תהליך של‬ ‫העיר החל תהליך שיקום. יש הטוענים שדווקא‬
‫אבל. התהליך גרם לשאט נפש כללית‬ ‫שכונת ווסט אנד נשארה שכונה "טובה" ולא‬
‫מתהליכי חידוש עירוני בבוסטון בכלל.‬ ‫היה צורך בשיקומה אך בשנת 0591 התהליך‬
‫אך היום המצב שונה. השכונה משנה פניה‬ ‫יצא אל הדרך בכל זאת. מגמת העירייה היתה‬
‫והפכה לבעלת מגוון סוגי דיור ויש בה מערכת‬ ‫להיכנס לשכונות שהוגדרו "סלאמס" ולבנות‬
‫עירוב שימושים הנחשבת טובה מאוד. הרבה‬ ‫בהם פרויקטים של דיור על מנת להגדיל את‬
‫נקודות ציון )בניינים מיוחדים( ששרדו את‬ ‫בסיס המס של העירייה. הפרויקט הגיע אל‬
‫תהליך החידוש הכושל שופצו והם משמשים‬ ‫הווסט אנד בשנת 35 ותושביו שוכנעו שהם‬
‫עדות לשכונה שהיתה פעם. הפרויקטים‬ ‫גרים במבנים שאינם עומדים בתקנות מכבי‬
‫משמשות‬ ‫עדיין‬ ‫בזמנו‬ ‫שנבנו‬ ‫החדשים‬ ‫לטובתם‬ ‫הם‬ ‫החדשים‬ ‫והפרויקטים‬ ‫אש‬
‫אוכלוסיות חזקות אך יש ניסיונות חוזרים‬ ‫ושיישורינו בהם דירות עבורם. אך בפועל,‬
‫ונשנים לשוב ולייצר את אותה תחושת‬ ‫בפעולה שאי אפשר לכנותה בשם אחר מלבד‬
‫קהילתיות שפעם היתה.‬ ‫שיטוח, פונו 0072 משפחות, נבנו 774 יח"ד‬
‫6. מסקנות‬ ‫ורבים מהתושבים לא יכלו לחזור מטעמים של‬
‫ההידרדרות‬ ‫מושג‬ ‫את‬ ‫שסקרנו‬ ‫לאחר‬ ‫עלות גבוהה מדי או חוסר מקום. ב – 7591‬
‫העירונית, את ההיסטוריה שלו בעולם ובארץ‬ ‫נערך שימוע בהשתתפות 002 תושבים‬
‫וארבעה תקדימים של חידוש עירוני, שניים‬ ‫והמגמה היתה גורפת כנגד הפרויקט. הוקם‬
‫בארץ ושניים בעולם הגיע העת לניסיון להבין‬ ‫גם ועד תושבים להגנת השכונה, יש האומרים‬
‫מה הם התנאים לחידוש עירוני. אעשה זאת‬ ‫מגורים‬ ‫היתה‬ ‫התוצאה‬ ‫מדי.‬ ‫שמאוחר‬
‫דרך סקירת התקדימים. ביצרון היא דוגמא‬ ‫במחירים גבוהים, מרכזי קניות וחניונים‬
‫לתהליך חידוש עירוני שמוגדר מוצלח. הוא‬ ‫השכונה‬ ‫של‬ ‫הקודמת‬ ‫הצורה‬ ‫במקום‬
‫מוגדר מוצלח גם ע"י תושביו היום וגם ע"י‬ ‫שהורכבה מטורי בניינים נמוכים.‬
‫העירייה. יתכן ואלו שנאלצו לעזוב את השכונה‬ ‫תהליך החידוש בשכונה ספג ביקורות רבות.‬
‫יסכימו פחות עם התיזה הזו אבל אחת‬ ‫המרכזית ביניהן היא כאמור שהשכונה, לדעת‬
‫המסקנות של העבודה שלי היא שמינון מסויים‬ ‫תושביה, לא היתה צריכה לעבור תהליך‬
‫הכרחי‬ ‫הוא‬ ‫הג'נטריפיקציה‬ ‫תהליך‬ ‫של‬ ‫חידוש ולא הוגדרה בעיניהם כ"סלאמס".‬
‫להצלחת התהליך. אבל שוב, יש חשיבות‬ ‫להפך, היתה בה תחושת קהילתיות חזקה.‬
‫גדולה למינון. הסיבה המרכזית להצלחת‬ ‫בעיניי‬ ‫היתה‬ ‫כ"סלאמס"‬ ‫שלה‬ ‫התפיסה‬
‫התהליך בביצרון היא שהמינון היה נמוך. רוב‬ ‫חיזוק‬ ‫קיבלה‬ ‫והיא‬ ‫עשירות‬ ‫אוכלוסיות‬
‫האוכלוסייה המקורית נשארה במקום, נכנסה‬ ‫ממדיניות העירייה שהיתה כנראה מנותקת‬
‫גם אוכלוסיה חזקה והן מצליחות לחיות ביחד‬ ‫מהמציאות ונגועה בשיקולים פוליטיים יותר‬
‫ולהיות גוף מאוחד מול העירייה. נכונות‬ ‫מהכול. יותר מכך, העירייה, ע"י פעולות‬
‫מסוימות, כגון אי איסוף מכוון של אשפה,‬

19. ‫הקרקע היו עולים, אוכלוסיות אלה לא היו‬ ‫העירייה להשקיע בשכונה ולהקשיב לתושביה‬
‫נמצאות בשכונה אך כאמור זה לא קרה.‬ ‫היא סיבה נוספת להצלחת התהליך. צוות‬
‫ובסופו של דבר השכונה לא התקדמה מספיק‬ ‫התכנון בעירייה מדווח על שיתוף פעולה פורה‬
‫בעצמה כדי שהעירייה תחל להשקיע בה.‬ ‫עם התושבים שנמשך כבר 02 שנה בקירוב.‬
‫בשורה התחתונה מדובר בתוכנית שלא‬ ‫בשכונה‬ ‫רחבה‬ ‫תכנון‬ ‫עבודת‬ ‫הושקעה‬
‫התאימה לשכונה ולא היתה בנויה בצורה‬ ‫ומיליונים של שקלים הושקעו בשיפור תשתיות‬
‫נכונה. היו חסרים בה מנגנוני הביצוע שהם‬ ‫השכונה, כאמור ללא הסתמכות על יזמים‬
‫עוד‬ ‫שהשכונה‬ ‫ייתכן‬ ‫לתוכנית.‬ ‫קריטיים‬ ‫פרטיים. זוהי פריבילגיה שלא קיימת בהרבה‬
‫תתרומם, כי התנאים קיימים, אך זה ידרוש‬ ‫שכונות ורשויות. חשוב לציין שעוגת התקציב‬
‫השקעה גדולה של העירייה ומחויבות של‬ ‫של העירייה היא מוגבלת. היא משקיעה‬
‫התושבים.‬ ‫תקציבים באזורים שהיא מאמינה שניתן‬
‫בד סטאיי היא דוגמא קלאסית לתכנון‬ ‫לעשות בהם שינוי אמיתי וגם שתקבל תשואה‬
‫מלמעלה למטה ולהתערבות עירונית. נראה‬ ‫על השקעותיה בדמות מיסים. סיבה נוספת‬
‫שהמצב היה שם כל כך גרוע שהדרך היחידה‬ ‫להצלחת התהליך היא היתרונות הפיסיים של‬
‫היתה התערבות עירונית. בד סטאי נהנתה גם‬ ‫השכונה שלא ניתן להתווכח איתם – מיקום‬
‫מהתערבות ישירה בשכונה וגם משינויים‬ ‫מרכזי, בנייה צמודת קרקע, ותכנון ששם את‬
‫כלליים שעברו על נ"י באותה תקופה.‬ ‫הולך הרגל לפני המכונית.‬
‫ההתערבות בשוק הדיור היתה התערבות‬ ‫בשכונת שפירא היה המצב שונה. אמנם‬
‫ישירה שהובילה לתהליך ג'נטריפיקציה לא‬ ‫נעשה מאמץ גדול לעבוד ביחד עם התושבים‬
‫גדול שהוביל לכניסת אוכלוסיה חדשה, לרוב‬ ‫ולנסות לנתח את הצרכים שלהם ולמצוא‬
‫לא על חשבון הישנה. ההתמקדות בהעלאת‬ ‫פתרון שיתאים להם אבל בשורה התחתונה,‬
‫רמת הביטחון בשכונה היתה חלק ממגמה‬ ‫החלופה שנבחרה לא התאימה לתושבים וזה‬
‫כללית בנ"י שהיתה באותן שנים אחת מהערים‬ ‫מעיד על האינטגריטי של התוכנית ועל‬
‫האלימות בעולם. אך בכל מקרה, ברור‬ ‫התושבים‬ ‫תחושות‬ ‫שבה.‬ ‫הבעיתיות‬
‫שהיתה פה החלטה עירונית להתמקד בשכונה‬ ‫שמדברות על התנשאות, פטרנליסטיות וחוסר‬
‫וחשיבה אסטרטגית שהניחה שיש לדאוג קודם‬ ‫אמון במערכת שנובע בעיקר מהעובדה‬
‫לביטחון ברחוב הראשי ושאם הוא יהיה בטוח,‬ ‫שהתוכנית לא מתקדמת, מקשים מאוד על‬
‫התחושה "תחלחל" גם לרחובות האחרים.‬ ‫שיפור המצב בשכונה. כבר למדנו שהתושבים‬
‫שינויים במגמות הסמים הקשים בעיר היא גם‬ ‫המקומיים הם הכח המניע הגדול ביותר‬
‫תופעה חיצונית שבד סטאיי נהנתה ממנה. אך‬ ‫והחשוב ביותר לשינוי עירוני. חרף התנאים‬
‫כאמור, ראינו שזה לא הספיק. היה צורך גם‬ ‫הפיסיים הטובים של השכונה קרי מגוון סוגי‬
‫ובהתארגנות‬ ‫התושבים‬ ‫של‬ ‫במעורבות‬ ‫דיור, מיקום יחסית מרכזי ונגיש והאווירה‬
‫קהילתית על מנת להביא את בד סטאיי‬ ‫הכפרית, היא נאלצת להתמודד עם תופעות‬
‫למקום בו היא נמצאת היום. פעולות של‬ ‫שלא תמיד נמצאות בשליטה כמו ריכוז גדול‬
‫תושבים שאכפת להם משכונת המגורים‬ ‫של עובדים זרים ואוכלוסיה של משתפי פעולה‬
‫שלהם הן אלה שעשו את השינוי בסטטוס‬ ‫)משת"פים(. ייתכן מאוד שאם מצב השכונה‬
‫השכונה ותרמו תרומה ניכרת. שוב אנחנו‬ ‫היה משתפר כפי שהתוכנית צפתה וערכי‬

20. ‫6. תכנון נכון ואמיתי של גורמי התכנון שמבין‬ ‫רואים שילוב של כל התנאים החשובים‬
‫את צרכי התושבים ומייצר כלים ומנגנונים‬ ‫שמביא להצלחת התהליך.‬
‫להוצאת התוכנית אל הפועל.‬ ‫ווסט אנד הוא דוגמא לתהליך שהצליח חרף‬
‫7. הבנה שהתהליך הוא ארוך ויש לטפח‬ ‫התערבות עירונית. ווסט אנד עברה תהליך‬
‫אותו כל העת.‬ ‫אופייני מאוד לתקופת הבולדוזר. פעולות‬
‫8. הרבה מזל – מגמות חיצוניות בדרך כלל‬ ‫אלימות, פיסיות בעיקרן, שאינן לוקחות‬
‫הן בלתי נשלטות.‬ ‫דעותיהם‬ ‫השכונה,‬ ‫תושבי‬ ‫את‬ ‫בחשבון‬
‫וצרכיהם וגישה שטוענת שבנייני המגורים הם‬
‫חזות הכל. ניפטר מה"סלאמס" והכל יסתדר.‬
‫גרוע יותר הוא שבשכונה הזו לא היה בכלל‬
‫צורך בתהליך הזה שכן רבים מתושבי השכונה‬
‫הגדירו אותה טובה כבר לפני התהליך.‬
‫לשכונה לקח שנים רבות להתאושש מתהליך‬
‫הקשה והמיותר שעבר עליה ורק בשנים‬
‫האחרונות היא מתחילה להתאושש. כמה זה‬
‫אירוני שנקודות החוזק של השכונה הם דווקא‬
‫המבנים שמוגדרים "ציוני דרך" שנבנו עוד‬
‫בטרם תהליך החידוש. השכונה מתרוממת‬
‫היום הודות לשינוי בגישות התכנון והודות‬
‫למגמות השוק שמכירות בנכסי השכונה. רבים‬
‫מתושבי השכונה שפונו ממנה לא חזרו אליה‬
‫לעולם והם נושאים איתם מטענים עד היום –‬
‫עדות להשפעה שיש למקום המגורים של‬
‫אנשים על חייהם.‬
‫לסיכום:‬
‫התנאים להצלחת תהליך התחדשות עירונית:‬
‫1. פוטנציאל פיסי ברור.‬
‫2. שמירה על רוב האוכלוסייה הקודמת.‬
‫3. שינוי חלק מהאוכלוסייה לאוכלוסיה חזקה‬
‫יותר מהקודמת.‬
‫4. קיומה של קהילה, המורכבת מנציגי כל‬
‫מהשכונה‬ ‫לה‬ ‫שאכפת‬ ‫האוכלוסיות,‬
‫ופועלת לשיפורה.‬
‫5. נכונות של הרשות המקומית להשקיע‬
‫בשכונה ויכולות פיננסיות מסוימות / יכולת‬
‫לשתף פעולה על יזמים חיצוניים.‬

21. ‫1.‬ ‫7. ביבליוגרפיה:‬
‫‪http://www.boston.com/news/glob‬‬
‫‪e/magazine/articles/2005/08/07/bo‬‬
‫‪/rn_again‬‬
‫1. זיפלינגר. יוליה, קידום צדק חברתי‬
‫2.‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/West‬‬ ‫באמצעות חידוש עירוני, עמ' 62 – 83‬
‫‪_End,_Boston‬‬
‫הטכניון, 5002‬
‫3.‬ ‫2. ג'יקובס ג'יין, מותן וחייהן של ערים‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Bedfo‬‬
‫‪rd%E2%80%93Stuyvesant,_Broo‬‬ ‫גדולות באמריקה, 1691, בבל.‬
‫‪klyn‬‬
‫3. כרמון . נעמי, מדיניות שיקום לאזורים‬
‫4. ‪/http://www.pr-g.org‬‬ ‫מדורדרים – ניתוח פתרונות שנוסו‬
‫בעולם ובישראל ולקחים לעתיד, עמ'‬
‫5.‬
‫‪http://www.themarker.com/tmc/art‬‬ ‫11-2, הטכניון, 7991.‬
‫100102‪icle.jhtml?ElementId=skira‬‬
‫2034411_22‬ ‫4. כרמון. נעמי, שיקום שכונות בישראל‬
‫6.‬ ‫– הערכת תוצאות, עמ' 403 – 433,‬
‫6/‪http://www.notes.co.il/Jacobson‬‬
‫‪3666.asp‬‬ ‫מכון נאמן, 9891.‬
‫5. פלזנשטיין. דניאל, בין תכנון לשווק:‬
‫7.‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/artic‬‬ ‫מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי‬
‫9249730001=‪le.aspx?did‬‬
‫המקומי בישראל, עמ' 33 – 14, מכון‬
‫8. -‪http://www.tel‬‬
‫‪/aviv.gov.il/EngShapira‬‬ ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 5991.‬
‫ראיונות:‬ ‫6. שטרן אליהו, נעלי חגית, גישות‬
‫1. ראיון עם אדר' אודי כרמלי, צוות‬
‫להחייאה עירונית ויישומן בתל אביב,‬
‫תכנון מזרח, מנהל ההנדסה בעיריית‬
‫ת"א, 01.2.7‬ ‫בתוך תל אביב יפו מפרבר גנים לעיר‬
‫2. תושבי שכונת ביצרון, משפחת טלפז,‬ ‫עולם, עמ' 324 – 644 עורך ברוך‬
‫01.3.1‬
‫קיפניס, 9002.‬
‫‪7. Bright. M Elise, Reviving‬‬
‫‪America's forgotten‬‬
‫,0002 ,‪neighborhoods, New York‬‬
‫05-04 .‪p‬‬
‫אתרי אינטרנט:‬

22. ‫81‬
‫נספח א'‬
‫81 מתוך נעלי חגית ושטרן אליהו, עמ' 52.‬