More Related Content
Similar to חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
Similar to חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10 (20)
More from MerhavMIU
More from MerhavMIU (17)
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
- 1. לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא Workshop 2
- 2. 2
- 3. 3 המשחק העירוני או מדוייק יותר המעשה בידיו, האיש המוביל במשחק רב משתתפי ראש העיר, האיש המחזיק את כל הקלפי המנצח? לראש העיר היכולת לקבל החלטות יהיה זה הקל ברגע החשוב במשחק העירוני. הא ישלו העירוני. השאלה איזה קל את המשמעויות של התכנו בידו הזכות והייתי אומר החובה להבי של העיר, לכ תהיינה השלכות על ההצלחה או הכשלו שלה העירוני בהצלחה של העיר שלו, להיות מודע לתפקידו כמעצב הראשי של העיר וכאיש שמשאיר אחריו מורשת בנויה שתקבע את גורל והידע להצליח ולנצח במשחק? יש את הכלי לכול , הא זה ? סביר להניח שכ או ייעוד לתפקיד מודעי כל ראשי הערי הא ולהעביר לראשי ביוזמת מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, לתת כלי בישראל, אשר ק ראשי ערי מטרת פרוייקט מכו כמעצבי העיר לקבל החלטות שיובילו להצלחה ולשגשוג, ואולי עירוני אשר יסייעו לכ בתכנו הקשורי בישראל ידע בנושאי הערי עד כה. פעלת לשנות דרכי מחשבה וסדרי עדיפויות עלפיה ג השניה היא פרוייקט חדשני בישראל, פרוייקט המבוסס על הצלחה בת 25 שנה בארצות הברית. בצפת בפע הסדנא המתקיימת כא השתתפו בפרוייקט. שלה רבות שראשי הערי בערי בשטח ולמדוד את הצלחת לראות אות שנית שהביאה לשינויי בצפת ביוני השנה. מרגשת כמו הראשונה שנערכה כא היא השניה בסדרת הסדנאות שהתחלנו בה ועדיי משתתפי הסדנא בה את . אני אחרי רבי ראשי ערי מבי חלוצי שהשתתפו בסדנא הראשונה הנכ ראשי הערי יחד ע המשתתפי ראשי הערי את אני מוקיר תודה. יחד , זכות גדולה מאד וחשובה ועל כ עומדת זכות הראשוני כמוב . לכ וטובי יבואו רבי משוכנע שבעקבותיכ בישראל. לעתיד טוב יותר בערי את הדר אנו סוללי אתכ בצוות המוביל שמלווי , תודה לכל האנשי עור וגידי קור ראשי ערי מכו שהאמינו בפרוייקט ובזכות אני רוצה להודות לאנשי כל השנה כדי להצלחה בפרוייקט חשוב זה. ותודה לצוות הנפלא של מרחב שעובד מסביב לשעו לגבש את המתכו אותנו ועוזרי הגיאוגרפי. במיקומ בגודל האוכלוסייה וה בישראל ה של הערי רחב ומעניי מגוו המייצגי 8 ראשי ערי בסדנא השניה משתתפי סוגיות משקפי . הפרוייקטי אותנו בה לשת שמצאו לנכו האחרות בפרוייקטי לצוות ולראשי הערי כל ראש עיר יציג אתגרי תחבורה ותנועה בעיר. , תעסוקה, תיירות, מסחר, חינו של מגורי שוני עירוניות בתחומי ולא חדשי בכיווני העירוניי בנושאי תינתנה הרצאות קצרות עי חברי הצוות כהשלמה ועל מנת לפתח דיו בפרוייקטי הדיוני בי לעשות למחרת הסדנא כל אחד בעיר שלו כל אחד ורוצי נעצור כולנו ונחשוב מה אנחנו יכולי . אני תקווה שבעקבות כ שגרתיי אחריה !! $ למעשה עירוני אמי אני מאחל לכולנו סדנא מרתקת, מעוררת מחשבה ותיאבו לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 לקראת הסדנא השניה רבות. העיר לשני . להביא אותנו עד לכא בו העשייה קובעת. במשרד שלו, במקו דרור גרשו סדנא Workshop 2
- 4. 4 לוח הזמני 14 בנובמבר 2010 ראשו יו והתארגנות בחדרי 16:00 הגעה למלו - 16:45 16:45 התכנסות + קוקטייל+ היכרות צוות וראשי ערי - 17:15 עירוני חזו מציגי 17:15 ראשי ערי - 18:30 18:30 הרצאה- פרופ' הלל שוק - 19:00 19:00 ארוחת ערב חגיגית - 19:40 קליסקי 19:40 הרצאת אורח – ג'ו - 20:20 המארח המלו בוטיק יוקרתי וילה גליליי – מלו , , הכנרת ורמת הגול , מול הרי הגליל, הר מרו בפסגת הר כנע בוטיק, וילה גליליי. בית מלו שוכ 80 שנה ששוק וילה גליליי נבנתה על גבי מבנה עתיק ב שהיה עד מלו בש והורחב. המבנה בעברו שימש כמלו . מאוד פופולארי בשנות השישי עי בני ורחל שעלו מצרפת במתכונתו הנוכחית הוק המלו למלונאות. קשורי שאינ בשנות ה 60- ועסקו בעיסוקי . לפתוח בית מלו כי ברצונ החליטו הזוג סיוו לקראת פרישת שלושה חדרי פנטהאוז הכוללי , בה כולל 21 חדרי המלו הגליל נו מרפסת ענקית וג'קוזי חיצוני אשר ממנו נשק במיטבו. מידי ערב לסעודות חגיגיות מזמינה אתכ מסעדת הש ונעימות בהשראת המטבח הצרפתי. מבחר טיפולי ומפנק ע מחלקת הספא מציעה אירוח של עשיר. מציע את שירותיו בפני המגזר הפרטי והמגזר העסקי המלו חדר ישיבות מאובזר הכולל את כל במלו הוק כ כאחד. לש . סדנאות עבודה למיניה קיו הדרוש לצור האהבה ליופי ולאסתטיקה ונטיית הלב הובילו את בני ורחל בוטיק וספא אינטימי ורומנטי, בית לבנות את וילה גליליי, מלו נופש ייחודי. ומקו ח לוח הזמני Schedule המארח המלו Host Hotel
- 5. 5 08:30 פתיחה רשמית של הסדנא , הצגת - 09:00 העבודה ודר המשתתפי 09:20 הצגת פרויקט מזרח רחובות – פיתוח - 09:40 מלול ראש עיריית רחובות מר רחמי 11:20 הצגת פרויקט התחדשות עירונית – - 11:40 מרכז העיר ורחוב סוקולוב, ראש עיריית הרצליה גב' יעל גרמ לטלפוני וזמ 13:40 ארוחת צהריי - 15:10 לזוגות 15:10 הצגת פרויקט שכונת מגורי - 15:30 , צעירי מר גיל ליבנה ראש המועצה המקומית 17:30 הצגת פרויקט התחדשות אזור - 17:50 מעורבי התעסוקה לשימושי מר יוסי נישרי ראש עיריית קריית אונו לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 שני 15 בנובמבר 2010 יו 07:00 ארוחת בוקר - 08:30 I 09:00 הרצאת מומחה - 09:20 09:40 דיו - 11:00 11:00 הפסקת קפה - 11:20 11:40 דיו - 13:00 II 13:00 הרצאת מומחה - 13:30 קבוצתי ליד הבריכה 13:30 צילו - 13:40 15:30 דיו - 16:50 III 16:50 הרצאת מומחה - 17:20 17:20 הפסקת קפה - 17:30 19:10 דיו - 17:50 לטלפוני 19:10 ארוחת ערב וזמ - 20:15 20:15 שיחה חופשית בלובי - 21:30 סדנא חדשות שכונות מגורי שוה Workshop 2 שלישי 16 בנובמבר 2010 יו 07:00 ארוחת בוקר - 08:30 IV 08:30 הרצאת מומחה - 09:00 הדרומי 09:00 הצגת פרויקט פיתוח החו - 09:20 בעכו לנקרי ראש עיריית עכו מר שמעו 09:20 דיו - 10:40 10:40 הפסקת קפה - 11:00 V 11:00 הרצאת מומחה - 11:40 עירוני- מגרש infill 11:40 הצגת פרויקט - 12:00 כדורגל יש מר אריה טל ראש עיריית טירת הכרמל 12:00 דיו - 13:20 לטלפוני וזמ 13:20 ארוחת צהריי - 14:50 VI 14:50 הרצאת מומחה - 15:20 ותיירות בגבעת 15:20 הצגת פרויקט מגורי - 15:40 אולגה ראש עיריית חדרה אביט מר חיי 15:40 דיו - 17:00 17:00 הפסקת קפה - 17:15 בערד 17:15 הצגת פרויקט קריית חינו - 17:35 גברת טלי פלוסקוב ראש עיריית ערד 17:35 דיו - 19:00 , משוב צוות , משוב ראשי ערי 19:00 סיכו - 19:45 וטכס סיו
- 6. 6 פעיל פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת קיימא. באופ העירונית בישראל ולקד לשפר את איכות החיי אנו שואפי : העירונית בישראל על ידי יישו ליצור שינוי מהותי באיכות החיי כי נית אנו מאמיני והזנחה בערי הומאני המונע ניוו תכנו ■ פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא ■ את כל בעלי העניי המשתפי דמוקרטיי תהליכי תכנו ■ מי אנחנו? מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי יותר מ 500- חברי מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיו , , יזמי , כלכלני קהילתיי , אנשי אקדמיה, עובדי , אדריכלי נו , אדריכלי . חברי העמותה: מתכנני-ערי אחרי ועמותות וארגוני לשנות את מצב שחשוב לה , עובדי ציבור ואזרחי , שמאי , עורכי-די , מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגי אנשי עסקי בישראל. הערי היחיד בישראל המתמקד זאת מרחב הוא הארגו איכות סביבה בישראל ויחד ע המקדמי מרחב הינה חלק מקהילת הארגוני גישת תכנו ליצירת השינוי. מרחב פועלת מתו הנחוצי המקצועיי בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל לפיתוח המדיניות והכלי על מנת להשיג שינוי בר קיימא. העירוניי של החיי והחברתיי , הכלכליי הפיזיי כוללנית המתייחסת להיבטי האתגר המוביל לקיטוב כלכלי , פרבור מיותר, תכנו מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל חיה בסביבה עירונית. נגועה בהזנחה של מרכזי הערי ופגיעה בערכי טבע. וחברתי, בזבוז משאבי החזו עירונית המבוססת על קיימות עולמי. מרחב מקדמת איכות חיי $ השתלבות במאמ של תושבי ישראל, תו לשפר את איכות החיי , עושה שימוש יעיל יו , המבוססת על תחבורה ציבורית, מאפשרת גישה נוחה לצרכי היו סביבה עירונית קומפקטית ורבת שימושי . המקומיי ולנו כבוד לקהילה, לתרבות, לאקלי ומתוכננת מתו בקרקע, תשתיות ובנייני . בה הזדמנויות למימוש הפוטנציאל הגלו את העיר כסביבה רבת חשיבות המספקת לאנשי אנו רואי המטרות סביבה עירונית קומפקטית, תוססת המספקת שפע הזדמנויות ושימושי מטרתנו לעודד קיו ובסיס לחיי קהילה,באמצעות: I ועושה שימוש בחלל הציבורי כמנו עירוני שינוי מדיניות ציבורית בנושא תכנו ■ עירוני שינוי תהליכי תכנו ■ יצירת מודעות, פיתוח והטמעת ידע ■ אנו פוני האוכלוסיות אליה , בעלי קרקעות, העירוני אנשי מקצוע במגזר הפרטי והציבורי, יזמי התכנו בתחו בעלי עניי ■ מההחלטות המושפעי ותושבי , בעלי עסקי עמותת וארגוני המדיניות עובדי רשויות מקומיות, ראשי מחלקות במשרדי ממשלה, מקבלי החלטות בתחו ■ בועדות המחוזיות ובמשרדי ממשלה מתכנני , חברי סגל וחוקרי אקדמיה סטודנטי ■ הקהל הרחב ■ הועד המנהל עירית סולסי, יור מייסדת רופא, מייסד דר יוד , מייסד פרופ’ הלל שוק קליגר איל משה אד עפר לרנר מנכל , מייסד דרור גרשו מ ר ח ב ה ת נ ו ע ה ל ע י ר ו נ י ו ת מ ת ח ד ש ת ב י ש ר א ל MIU – Movement for Israeli Urbanism ה ע י ר ו נ י ת ב י ש ר א ל . ש י פ ו ר א י כ ו ת ה ח י י פ י ת ו ח ס ב י ב ה ע י ר ו נ י ת ה ו מ א נ י ת מ ש ג ש ג ת ו ב ת -ק י י מ א .
- 7. 7 , . המטרה : להשתמש בכלי בעלי העניי ע משת ובשכונות הותיקות בתהלי בהתחדשות עירונית במרכזי ערי פיתוח מודלי הסביבה העירונית בצורה משתפת ודמוקרטית : וקידו תכנו שנחקרו ונלמדו עי חברי מרחב לצור התחדשות עירונית בת -קיימא ופיתוח כלכלה בישראל לקידו לראשי הערי מקצועיי כלי לעירוניות : מת ראשי ערי 1. מכו . בשנת 2010 יתקיימו שתי מהעול מקומית באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערי סדנאות. במטרה למצוא כלי קיימי במתחמי עירוניי רב תחומית המפתחת מודלי 2. המעבדה להעצמה עירונית : מעבדת מתכנני עירונית גבוהה , חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיי עירוני, פתרונות תנועה ותחבורה תואמי לציפו ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת 2007 בחר בפרוייקט משרד 3. קריית שמונה : , התחדשות המרכז המסחרי הוותיק בעיר , בהמש הקרובות . לפרוייקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפני ש ח בביצועו בשלש שני כמחולל שינוי וישקיע 15 מליו הבינוי והשיכו לביצוע. ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנו . מרחב תמשי שח נוספי בהשקעה של 10 מליו שימור אופיה - 2008 4. ואדי ניסנאס בחיפה: יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תו ב- 2007 בשכונה – הושל הפתוחי בחיפה: טיפול בשטחי הי 5. עי 2007/2008 ברציפות במהל התקיי נוער ותושבי בשכונה בשיתו פרוייקטי 6. הדר הכרמל בחיפה: תכנו לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 : פרוייקטי סדנא Workshop 2 : כנסי בנושא צפיפות והעצמה עירונית 2008 בשבחי הצפיפות בשני ימי הכנס , נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומ כנס בינלאומי בת י ■ ברחבי העיר. ארצית של פרויקטי הכנס התקיימה תחרות סטודנטי ומחול. במהל $ מהאר עי מרצי $ אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהאר שלשה ימי כנס בינלאומי חיפה נובמבר 2006 מעשה עירוני כנס ב ■ . אחת בנושא הציבור ובעלי עניי בשיתו לעירוניות מתחדשת , במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנו ומחו ל בנושאי כלי אסטרטגיה לחיפה ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר. ומחו ל $ מהאר כנס בינלאומי באר שבע דצמבר 2005 רנסאנס עירוני בישראל בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצי ■ בבאר שבע. בשלוש שכונות בעיר וסיורי הציבור ובעלי עניי בשיתו בנושא עירוניות מתחדשת. נערכו סדנאות תכנו צוותי חשיבה: מפורטי והסברי , תכניות , חתכי , פרטי לעירוניות ישראלית – בניית סט של הנחיות , דוגמאות , מקרי בוח ארגז הכלי ■ את עקרונות אמנת מרחב בישראל. במטרה לייש במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות. בנושא עירוניות מתחדשת בישראל למתכנני – ימי עיו ימי עיו ■ . חברי הקבוצה השתתפו בביאנלה , יצירתיי , מעצבי , חתרני , אומני , מוכשרי , אדריכלי עירבול – סטודיו לעירוניות לצעירי ■ שהתקיימה בשנת 2006 הראשונה בבת י תערוכות: וסטודנטי , מתכנני של אדריכלי תערוכת עבודות דאגה אורבנית – תל -אביב יפו , מאי 2005 . בתערוכה הוצגו עבודות תכנו ■ את חזונה של עמותת מרחב. אורבני בישראל התוא בתכנו רדינג תל -אביב יפו , יולי 2006 . בתערוכה הוצגה לראשונה אמנת מרחב כפי שנכתבה ע י תערוכת הרחובות שלנו – מתח ■ את אמנת מרחב. רחובות בישראל, התואמי בתכנו וסטודנטי , מתכנני של אדריכלי חבריה והוצגו עבודות תכנו שיתופי פעולה: מינהל , משרד הפני ורשויות מקומיות : המשרד להגנת הסביבה , משרד הבינוי והשיכו ממשלתיי גופי תכנו שיתופי פעולה ע ■ נערכו הפעילויות של מרחב. ורשויות מקומיות בה מקומי, איגוד מהנדסי הערי , המרכז לשלטו התכנו ומחר , שתיל , תחבורה היו ,IVN , הסביבתיי הגג לארגוני וסביבה ארגו : חיי וחברתיי סביבתיי ארגוני שיתופי פעולה ע ■ ואתרי התיישבות. , המועצה לשימור מבני ישראל בשביל אופניי . באפריל 2010 בסכני המתקיי עמותת שכני ע , כנס משות הערביי לחדשנות תכנונית בישובי : כנס סכני משותפי כנסי ■
- 8. 8 Zefat - העיר המארחת: צפת אוכלוסיה – 28,400 שטח שיפוט – 29,249 דונ גידול אוכלוסיה שנתי – 1.1% לקמר צפיפות אוכלוסיה – 971 תושבי 10 דרוג חברתי כלכלי – 4 מתו בחלונות , בתי אב , סורגי מתכת מעוקלי מתחת מבצבצי סמטאות קסומות , מרצפות שעשבי ברובע העתיק של צפת נמצא עדיי , ומתערבבת בהמולת קולות המטיילי הישיבות ומבתי הכנסת הנושני , פנסי רחוב סחופי רוח . המיית לימוד תורה עולה מ מגובבי . גמורי בחובשי כיפות סרוגות וחילוני מתחככי ומתנגדי ברחובות. חסידי המשחקי ובקריאות ילדי זוהר , פריחה ועדנה . זו היא עיר שצלקות מלחמת העצמאות ניכרות באבניה ג וסבל, א צפת היא עיר קשה, למודת אסונות, כיבושי ואחת ע במאה העשרי ושל קודש . עיר הצועדת בהיסוס את צעדיה הראשוני ובנשמתה אפילו כעבור שני דורות , עיר של חולי מודרני. תעשייה ותיירות, בתי ספר ובית חולי , ע וצימרי בתי מלו מדרחוב ובתי מסחר, ע : צפת של היו . את העתיק ואת קריית-האמני הסובבי קמו שכונות חדשות במרחבי השני ע עור וגידי ובית הספר לרפואה שעל הקמתו החליטה הממשלה , קור בצפת , משרת את כל אזור הצפו זיו הממוק בית החולי . 2011 וצפוי לפתוח את שעריו בשנת הלימודי . המכללה האקדמית של צפת שהיא שלוחה של אוניברסיטת בר-איל . , לצד מפקדות צבאיות הממוקמות בסמו היא מאכלסת משרדי ממשלה רבי בהיותה מרכז נפה במחוז הצפו , ויוצרי אמני הביאו אליה כבר בשנות החמישי מצפת, סמטאות העיר העתיקה הקסומה ואתריה ההיסטוריי המרהיב הנשק הנו והשבעי . עובדה זו לצד חשיבותה ההיסטורית של העיר משכו אליה בשנות השישי ושמעה של העיר יצא למרחוק כעיר האמני נבנה דימויה של צפת כעיר אמנות ותיירות . . כ רבי מבקרי נפגע מעמדה של צפת מבחינה זו בשל מיעוט השקעות עירוניות וממלכתיות בתשתית התיירותית , מעבר מרכז הכובד של השני ע , התפוררותה הפיסית המתמשכת של מדור המייסדי רבי חשובי של אמני או פטירת , עזיבת $ העשייה האמנותית למרכז האר , בייחוד משנות $ לאר $ והתפתחותה של התיירות לחו $ ברחבי האר ומשגשגי של מוקדי תיירות מתחרי העיר העתיקה, התפתחות . ואיל של המאה העשרי השמוני העיר המארחת Host City צוות המומחי Resource Team
- 9. 9 לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא צ ו ו ת ה מ ו מ ח י Resource Team Workshop 2
- 10. 10 . מילק המחקר הפיננסי, מכו יאגו, מנהל בכיר בתחו דר גל Dr. Glenn Yago, Executive Director of Financial Research, The Milken Institute Glenn Yago is Executive Director of Financial Research at the Milken Institute and the director of the Milken Insti-tute Israel Center. He is a leading authority on financial innovations, capital markets, emerging markets, and envi-ronmental finance. Yago’s work focuses on the innovative use of financial instruments to solve long-standing economic development, social and environmental challenges. His research and projects have contributed to policy innovations fostering the democratization of capital to traditionally underserved markets and entrepreneurs in the United States and around the world, www.milkeninstitute.org. Prior to joining the Institute, Yago served as a professor at the State University of New York-Stony Brook and City University of New York Graduate Center in the Ph. D. Program in Economics. He is currently a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem where he directs the Koret-Milken Institute Fellows program of postgradu-ates working on financial reform and economic development, www.kmifellows.org. He is the author of six books, including Financing the Future: Market-Based Innovations for Growth (Pearson, 2010), The Rise and Fall of the U. S. Mortgage and Credit Markets (J. Wiley and Sons, 2009), Global Edge (Harvard Business School Press, 2007), Restructuring Regulation and Financial Institutions (Kluwer, 2004) and Beyond Junk Bonds (Oxford University Press, 2005), and co-editor of the Milken Institute Series on Financial In-novation and Economic Growth (Springer). Yago created the Milken Institute’s Capital Access Index, an annual survey measuring access to capital for entre-preneurs across countries, and co-created the Opacity Index, measuring financial risks associated with corruption, legal, enforcement, accounting, and regulatory practices internationally. His research focuses on tracking changes in global capital markets and directing the Institute’s series of financial innovations laboratories to struc-ture economic solutions. The Institute’s Financial Innovations Labs are credited with crafting breakthrough finan-cial policies and programs for institutional investors, foundations, development finance and governments, ad-dressing diverse problems of urban revitalization, catastrophic risk, affordable housing, small business financing, water infrastructure, climate change, health care, and antiquities preservation. His opinions appear regularly in The Los Angeles Times, Globes, and The Wall Street Journal. Yago earned a Ph.D. at the University of Wisconsin, Madison. צוות המומחי Resource Team
- 11. 11 Since graduating from Yale Architecture School in 1982, John Kaliski has had a diverse career as an architect, urban designer, teacher, and writer. This career has taken him from a designer at Skidmore Owings Merrill in both New York and Houston to Principal Architect for the Los Angeles Community Redevelopment Agency, to serving as President in 2009 of the Los Angeles Chapter of the American Institute of Architects. John has three times been a Fellow of The Mayor’s Institute on City Design and has been recognized by TIME MAGAZINE as one of the fifty future leaders who will shape the twenty first century. He has written extensively on architecture and ur-ban planning and his work has appeared in Harpers, Design Book Review, the Harvard Graduate School Of Design Magazine, ARCA, Cite, Log, FORM, as well as the co-authored book, Everyday Urbanism, published in 1999 and 2009 by Monacelli Press. He has taught history, theory, and studio, currently at University of Southern California, and, before that, at Cal Poly Pomona, the University of Houston, and the University of Michigan. He is presently a member of Los Angeles’ Mayor’s Design Advisory Panel. Since founding Urban Studio in 2000, John’s work has included a vision and implementation plan for Los Angeles’ Crenshaw district, design guidelines for the Hollywood Boulevard and Franklin Avenue districts in this same city, architectural guidelines for the Los Angeles Housing Authority’s Jordan Downs project, design of affordable small lot subdivision townhouse projects for Enterprise Foundation, and the design of non-profit medical clinics. His Mid- City Crenshaw Vision + Implementation Plan led to a $14.5 million dollar grant for streetscape improvements from the State Of California. Most recently he has completed the design of the Ocean Park Boulevard Complete Green Street project in Santa Monica, which is now proceeding towards construction. Other work has been recognized with awards from the American Institute of Architects (AIA) and the American Planning Association (APA). During his involvement with large-scale urban projects, John has been uniquely able to integrate public concerns into the urban design and planning processes. This ability has led to his leading numerous workshops and char-rettes in cities as diverse as Des Moines Iowa, Kansas City Missouri and throughout Southern California. Due to his experience as an architect, environments designer, and urban designer working continuously with and for communities, John has developed the insight necessary to constructively reconcile divergent points of view in the larger interests of implementing projects. He currently lives in Brookside, Los Angeles, with his wife, Lorraine Wild, and daughter, Ana. לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 קליסקי, אדריכל ג’ו John Kaliski, Architect סדנא Workshop 2
- 12. 12 , יועצת קיימות וסביבה, סמנכ’’ל מרכז השל רות אורלי רונ Orli Ronen Rotem, Deputy Director of The Heschel Center and Director of the Local Sustainability Center סמנכל מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מנהלת ומייסדת של המרכז לקיימות מקומית בישראל. ומדיניות ציבורית ומסיימת דוקטורט , היא בעלת תואר שני במנהל עסקי הכשרתה המקצועית של אורלי משלבת סביבה ותכנו התמקדות במדיניות סביבתית. בגיאוגרפיה עירונית ע חלופי - סביבתי חברתי תרבותי לפתח חזו בו נית הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, נוסד כדי ליצור מקו מרכז השל, המכו מדיניות , קידו פיתוח מנהיגות, חינו לשפת המעשה דר של קדמה אחרת, שניתנת לתרגו ורוחני - לעתידה של ישראל. זהו חזו . וחקיקה ויצירת דוגמאות ליישו , של צריכת משאבי הסביבה ללא אופני הפיתוח המקובלי “. במקו במרכז תפיסה חדשה זו עומד המושג קיימות או פיתוח מקיי , יש לבסס גישה של פיתוח המתחשב במגבלות הסביבתיות כמו צדק ושוויו חברתיי על ערכי וללא התחשבות בהשפעת מעצורי שיעור - מערכת הוא חלק אחד ממערכת גדולה ומורכבת לאי לטובת החברה כולה. פיתוח זה שואב את ערכיו מההבנה שהאד . לפי הבנה זו, פגיעה מתמשכת ברקמה זו - הסביבתית והחברתית כאחת - משמעותה פגיעה הרסנית בכולנו, ועלינו לשנות כיוו החיי . של חיי חזו ולפעול למע המקומי המרכז לקיימות מקומית, מייצג את התפיסה הכללית של מרכז השל בדגש על הרמה המקומית. המרכז פועל מול השלטו תפיסת הקיימות כתפיסה מארגנת ומרכזית לפיתוח ולהתנהלות המקומית. והמרכזי לקידו של פיתוח בר קיימא כתפיסה אסטרטגית מובילה ברשויות $ בארבע שנות פעילותו הצליח המרכז לקיימות מקומית להביא לאימו בסדר היו האחרי הנושאי לבי מקומיות בישראל, לשנות את ההתייחסות לנושאי הסביבה ברשויות המקומיות, ולקשור בינ מרכזי לשתי היוזמות המובילות גישה זו, לפיתוח מקומי : ושות העירוני. המרכז קידו תוכניות אב לפיתוח בר קיימא במועצות האזוריות – יוזמה משותפת למרכז למועצות אזוריות, המרכז לקיימות מקומית, משרד ליוזמה והראשונות $ 2009 הצטרפו יותר ממחצית המועצות האזוריות באר . עד סו החקלאות, משרד להגנת הסביבה ומשרד הפני כבר נמצאות בשלב ההטמעה של התוכניות: מואז משגב, מואז מטה אשר, מואז יזרעאל, ומואז מגידו. ה 15- , המרכז לקיימות הגדולות בישראל – יוזמה משותפת לפורו תוכניות אסטרטגיות הפחתת פליטות גזי חממה ב 18 הערי 2009 סיימו רוב הרשויות את . עד סו ואשקלו , בת יו ירושלי העצמאיות חברו ג מקומית והמשרד להגנת הסביבה. ל 15- הערי . ביצוע סקר הפליטות ממקורות עירוניי בשנת 2008 , זכה המרכז לקיימות מקומית באות הגלובוס הירוק על פעילותו. : פרסומי והעיר – נייר עמדה, 2007 שימור אקלי המקומי בישראל – נייר עמדה, 2006 פיתוח בר קיימא והשלטו פרויקט הפיילוט, 2004 מקומי בישראל – סקר וסיכו סדר יו צוות המומחי Resource Team
- 13. 13 מרכוס, מהנדס תחבורה, משרד אופק הנדסת תנועה בעמ איל Ilan Marcus, Transportation Engineer . -יבנה, נשוי לטסה מרכוס ואב לארבעה ילדי יליד 1951 , תושב ג לעמוס אביניר ולאלבר אנדריא בחברת אופק הנדסת תנועה בעמ; - מ 2007- שות תנועתי ולתכנו $ – 1990-2010 – עצמאי ובעל משרד אופק הנדסה לייעו 20 שני - מ.ת.נ ו- דגש הנדסה; – 1978-1990 – שכיר במשרדי התכנו 13 שני - לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 אישיי פרטי מקצועי ניסיו ותחבורתי; סדנא Workshop 2 השכלה ); הישראלי לחוות דעת מומחי חוות דעת מומחה (המכו 1999 – קורס למת ); בהנחיית יואל ליש (נתיבי איילו מחלפי 1993 – סמינר בנושא תכנו – חיפה); בהנדסת תחבורה (הטכניו M.S.C. 1985 – בוגר תואר ; להערכה תפקודית של רחובות משולבי עבודת הגמר לקבלת התואר: ניתוח מודולי ש – חיפה). בהנדסת אזרחית (הטכניו B.S.c 1978 – בוגר תואר תנועה וחניה , לחברות עירוניות ופרטיות , תכנו $ למשרדי ממשלה , ייעו שוט $ לרשויות המקומיות , ייע שוט $ תחומי פעילות : ייעו , חוות דעת מקצועית. בתחבורה ציבורית, תוכניות סטטוטוריות: אב מתאר ותוכניות מפורטות, הכנת הנחיות תכנו פרויקטי תכנו מקצועיי השתתפות בועדות היגוי ובצוותי (משרד התחבורה). 2008-2009 חבר ועדת היגוי להנחיות לקביעת מהירות ברשת הדרכי , עבור משרד התחבורה; למדרכות ושבילי אופניי 2003-2009 – מנהל צוות מקצועי להכנת הנחיות תכנו והבינוי ומשרד התחבורה; עבור משרדי השיכו לרחובות בערי 2003-2010 – מנהל צוות מקצועי להכנת הנחיות תכנו למעברי חצייה עתירי קיבולת (נ.ת.ע); 2006 – חבר ועדת היגוי להנחיות התכנו ); תל-אביב – משרד הפני 2001-2003 – חבר ועדת היגוי לקביעת מדיניות ותקני חניה במחוז תל-אביב (לשכת תכנו ); חיפה – משרד הפני חיפה (לשכת תכנו במטרופולי 2002-2003 – חברת ועדת היגוי לתכנית אב להסעת המוני תנועה, עבור משרד התחבורה; אזורי מיתו 2000-2002 – מנהל צוות מקצועי להכנת הנחיות לתכנו ); 2000 – חבר ועדת היגוי להכנת הנחיות להכנת בדיקות השפעה תחבורתיות (נתיבי איילו בנושא אצילת סמכויות רשות תמרור 2000 – חבר ועדת מומחי
- 14. 14 צוות המומחי Resource Team . קהילה, המרכז לחקר עיר ואזור, הטכניו ע , ראש המעבדה לתכנו דר אמילי סילברמ Dr. Emily Silverman, head of the Community Planning Lab, Center for Urban and Regional Studies, Technion למחקרי , עמית מחקר בכיר במוסד נאמ קהילה בטכניו ע היא ראש המעבדה לתכנו דר אמילי סילברמ . בטכניו מדיניות לאומית, ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערי אודות דיור בר מתמחה במחקר יישומי ופריסמה מספר מחקרי .כמו כ של תכנו חברתיי אמילי מתמחה מדיניות דיור ובהיבטי השגה (עבור עיריית תל-אביב, עיריית אשדוד, המישלמה ליפו). בשנת 2006 ואת התואר השני מאוניברסיטת תל אביב London School of Economics- את התואר השלישי היא קיבלה מה . במדיניות ציבורית בשנת 1992 של פיתוח מנהיגות, שינוי חברתי ותכנו רבות כיועצת ארגונית בתחומי לפני הכניסה לאקדמיה ב 2006- , שימשה אמילי שני של החברה האזרחית והמגזר הציבורי. ארגוני אסטרטגי, בעיקר ע Dr. Emily Silverman is a senior researcher in the Center for Urban and Regional Studies at the Technion, where she heads the Community Planning Lab and teaches courses on housing policy and planning with community in the Faculty of Architecture and Town Planning. She completed her PhD in Social Policy at the London School of Economics in 2006, and holds an honors MA in Public Policy from Tel Aviv University (1992) and a BA in Sociology from Swarthmore College, in Philadelphia (1984). Emily has worked for many years in social change organizing, most recently with the Society for Protection of Nature in Israel, where she developed national environmental campaigns and then founded the thriving Tel Aviv Center for Community Environmental Action. She previously worked with Shatil, the technical assistance project of the New Israel Fund, providing organizational consulting for social change groups; in private practice teaching civil rights to prison guards and police officers, and running outdoor leadership workshops; and as a community organizer with Project Renewal and with Interns for Peace. Her research and publications are characterized by linking theory and practice. Recent research and consulting projects focus on social aspects of planning, including an international comparison of tools for affordable housing for the Ministry of Interior, policy on affordable housing for the city of Tel Aviv, and capacity building for non-profit organizations working on housing rights. She has published numerous policy reports and guides, including a guide on environmental organizing, a handbook on education for co-existence, and a training guide for rape crisis counselors. Emily is a member of the New Israel Fund’s social justice grants committee, and was a founding board member of Transport Today and Tomorrow, the Tel Aviv Bicyclists association and the Eilat Rape Crisis Center.
- 15. 15 , מנכל מרחב ערי , אדריכל ומתכנ דרור גרשו Dror Gershon, Architect CEO, MIU משנת 1987 , מייסד עמותת מרחב אורבאניי אדריכלי במשרד עירית סולסי דרור גרשו , שות ערי , אדריכל מתכנ דרור גרשו מנכל מרחב. וכיו 6 שני התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, חבר בוועד המנהל במש התמחות נוס . תחו , מבני ציבור ומשרדי של שכונות מגורי אדריכליי רחב של פרויקטי למגוו כאדריכל במשרד היה דרור שות בהתחדשות עירונית העוסקי ועיצוב אורבאני בעיקר בפרויקטי בתכנו האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטי 12 השני במהל האחרונות בשני בתפיסה אורבאנית רחבה, יצירתית וייחודית, המשקפת את הנעשה בעול שתוכננו במשרד מאופייני הפרויקטי את הסביבה / , המכבדי / נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד : אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחי ואנשי המקצוע. להערכה מקצועית של מזמיני העבודה, רשויות התכנו האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכי התכנו הנקרא משת תכנו דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהלי עירית סולסי השתל בשנת 2006 יחד ע התכנו זכו להגיע משולח המשרד ואשר הודות לכ שמקד פרויקטי השאררט בתכנו מיוש השאררט גוייר עי עירית ודרור וכיו שאררט עי צוות מקצועי רב תחומי התהלי בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה, שתוכנ בשנת 2009 בחר משרד הבינוי והשיכו לביצוע. l בניהול והנחיית עירית ודרור, כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של 18 מליו את הצוות עירוני בעיר חדרה במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוו לתכנו $ 2002-2005 יוע במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשני העירוני ותכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה. בעבודתו זאת יצר את עירוני וליווה את התכנו של תכנו המקצועי בעיר בנושאי והתחדשות עירונית בעיר. היסודות לשינוי בגישה לתכנו את מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל רופא וחברי ועד מנהל נוספי עירית סולסי יוד ע בשנת 2004 מייסד דרור גרשו . מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות העירוניי אלו מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע, משרדי ממשלה, קרנות, והישובי בשני כמו המרחב הציבור, קצר לשיח ציבורי לגיטימי. נושאי זמ בתו שמרחב מעלה הופכי בסילבוס של האקדמיה בישראל. הנושאי התכנו שגור בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחו עירוני, הפכו להיות מושגי וציפו התחדשות מרכזי ערי עירוני והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית. תכנו הקשר בי העירוני. וכיו . דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניו לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 . שימור מבני רבות בישראל. בערי והעיצוב העירוני. התכנו בתחו את חיינו. / שלנו ומעשירי . CHARRETTE שאררט קצר וללא התנגדויות. לביצוע בפועל, בזמ . ומוביל את פעילות העמותה עד היו סדנא Workshop 2
- 16. 16 , אדריכל ומרצה באוניברסיטת תל אביב פרופ' הלל שוק Prof. Hillel Schocken, Architect and professor at TAU בחיפה ( 1972 ) ובית הספר לאדריכלות , בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניו הלל שוק אדריכלי ( 1976 ), עומד בראשו של משרד שוק בלונדו ARCHITECTURAL ASSOCIATION SCHOOL OF ARCHITECTURE- ה מתכנו וטיפוסי בנייני , שימושי רחב של תחומי תכנו במגוו בעמ מאז היווסדו בשנת 1978 . בהנהגתו תוכננו במשרד פרויקטי השימור פעיל בתחו ותעשייה. המשרד ג , משרדי פרטיי ובתי , הארחה, בנייני מגורי , מבני חינו עירוני, בנייני ציבור, מוזיאוני ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב אנשי מקצוע, נציגי רשויות ולקוחות. , במסגרת זו ניהל תכנונ לירושלי , במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי, כאדריכל ראשי של הקר 1982 ל 1987- שימש שוק השני בי במגדל דוד והיה ממתכנניו. לתולדות ירושלי בעיר והיה חבר הנהלתו של המוזיאו רבי ציבוריי של פרויקטי ישראל יפה, חבר הועדה המקצועית של פרס אמת $ עירוני של המועצה לאר שימש כשופט בתחרות פרס עזריאלי לתכנו שוק , חבר ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודי ותרבות בחסות משרד ראש הממשלה, שופט בתחרות מרכז הוד השרו לאמנויות מדעי מפעל הפיס ועוד. מטע עירוניי ובטכניו לימד באקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלי האקדמיה. שוק לשמור על קשר הדוק ע הקפיד שוק במקביל לעיסוקיו המקצועיי בחיפה ושימש מרצה אורח בגרמניה, אוסטריה וארהב. ומבוססת על הגדרה מקורית שהגדיר את INTIMATE ANONYMITY עירוני הנושאת את הש הוא מפתחה של תיאוריה בתכנו שוק חדשות. של ערי לתכנונ מושג העיר. התיאוריה משמשת כלי להערכת סביבות עירוניות קיימות כמו ג . 2004 ו 2008- השני משמש פרופסור בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בראשו עמד בי שוק בהקמת המכו הוא ממייסדי עמותת מרחב, העמותה לעירוניות מתחדשת בישראל וחבר הנהלתה. במסגרת העמותה השתת שוק כמומחה בסדנאותיו. ו משתת ל ראשי ערי צוות המומחי Resource Team
- 17. 17 יונית סמולש - יועצת ארגונית, אלכא ג'וינט ישראל Yonit Smolash, Organizational consultant, ELKA JDC Israel לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא Workshop 2 השכלה החוג להתנהגות ארגונית אונ' תא. בפקולטה למנהל עסקי M.Sc. 1989 בוגרת תואר שני – 1995 מדעי המדינה וגיאוגרפיה אוניברסיטת תל – אביב. בחוגי 1988 תואר ראשו – 1985 בממדה – צהל. ארגוניי 1998 בוגרת מסלול הכשרה ופיתוח ליועצי – 1996 מקצועי: ניסיו , אלכא-ג'וינט ישראל - מנהלת תוכניות בכירה ^ 2007 ואיל - מנהלת תכנית הכשרה לראשי רשויות מקומיות. עזה. , ל- 30 רשויות בקו העימות וביישובי עוט במצבי חירו $ - מנהלת פרויקט ייעו במגזר הציבורי בוגרי הכשרות אלכא – בכירי - מקימה את ארגו , כעצמאית קהילתיי 2007 מנחת סדנאות, יועצת ארגונית לקקל, מלווה תהליכי - 2004 הבינל דלויט _ מקבוצת הייעו _ 2004 יועצת ארגונית בכירה בחברת ייעו - 1998 בקבע, במחלקת מדעי ההתנהגות בצהל 1998 קצינה בדרגת סר - 1995 .( - יועצת ארגונית בבסיס הדרכה צבאי (בהד 11 - ראש מדור סוציומטריה במחלקת מדעי ההתנהגות. בנושאי ניהול ומנהיגות קורסי 1995 עוזרת הוראה במכללה למנהל, המסלול האקדמי במגוו – 1992 וחברות) : (רשימה חלקית של פרויקטי נבחרי פרויקטי והזמנת , תאו , גיבוש תכני לראשי רשויות – ניהול תוכנית פיתוח והעשרה לראשי רשויות בכלל זה : זיהוי צרכי עמיתי פורו , הנחייה ועוד. מנחי במשרד כקבוצה לומדת ומייעצת לגורמי ליו ר ועדות ממונות – מיפוי תפקיד יו ר ועדה ממונה על מורכבותו , גיבוש הפורו פורו ביחס לנושא. הפני , מעקב ובקרה יועצי בקרב הרשויות , הפעלת מער : זיהוי צרכי לרשויות בחירו $ רשותי – ניהול תוכנית ייעו חירו ^ מח ר , מער מקצועית ותקציבית, ניהול ידע, ניהול מחקר הערכה. הבאות. הערכות ארגונית מקיפה לתפעול אפקטיבי בשני קימת לישראל – תכנו קר , העוסק במעבר מקי רה -ארגו ובינוי: סולל בונה, חרות בעמ - סיוע בתהליכי עיצוב והטמעת אסטרטגיה . ליווי תהלי קבוצת שיכו ההטמעה. לפני השינוי ואחריו, וליווי תהלי ארגוניי ממבנה ביזורי לריכוזי, ביצוע אבחוני . המגורי במקו בועדות שכונתיות במטרה לשפר את איכות החיי עירית תל אביב – ליווי מתנדבי והנחייה. ההכשרה, איתור מנחי , תכנו הדרכה לקבוצות ייעודיות: זיהוי צרכי ויצו – תכנו . הפיטורי בניהול תהלי מערכות מידע, סיוע והדרכת מנהלי אג לאומית – רה-ארגו קופת חולי של חילות היבשה. צהל – אחריות על התאמת והטמעת הערכות סוציומטריות בבסיסי
- 18. 18 , יור מרחב עירית סולסי, אדריכלית ומתכננת ערי Irit Solsi, Architect Urban Planner, MIU chair השכלה , חיפה מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניו בארכיטקטורה ובינוי ערי 1984 תואר ראשו עירוני ופרויקט בתכנו קורסי Berkley U.C. - נוספת ב 1982 שנת לימודי . ציבור ובעלי עניי בשיתו משתפי תהליכי תכנו - Charrette הנחייה וניהול University of Miami - בNCI - 2006 קורס של ה לעמותות 2007 קורס של שתיל בגיוס משאבי מקצועי ניסיו . ומתכנני ערי וריטה דונסקי אדריכלי 1984-1986 אדריכלית במשרד נחו . אורבאניי אדריכלי שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשו -1987 היו . תכניות אב, תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב , מבני ציבור ובניה רוויה למגורי מסחריי אדריכלי של מבני תכנו - תבע. עירוניי - תל אביב, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר שבע, אור יהודה והרצלייה. התחדשות עירונית במרכזי ערי תכנו . -מחוז מרכז, משרד הפני , לשכת התכנו – צוות דרו 1994-1996 ראש צוות תכנו 1996-1999 מ.מ. מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז. 1999-2001 אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה. עבודה מקצועית התנדבותית מייסדת עמותה מקצועית מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל -2004 היו . יור הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבי במסגרת העמותה: -Leeds גרמניה ו CEU- Berlin , , מרחב, עמותת האדריכלי של: איגוד המתכנני עירוני בכנסי מרצה בנושאי תכנו קורת ועוד. וקר בבריטניה, עמיתי מילק CEU ערי לתכנו חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטי לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת תא, טכניו מרצה לסטודנטי באוניברסיטה העברית. , השיווק והלוגיסטיקה. 400 איש כולל בחירת התכני השתתפו -300 בה גדולי שותפה לבניית 3 כנסי הנל מהכנסי ציבור רחב בשניי ניהול והנחיית סדנאות עבודה ע בכנס בבת-י ציבור מתכנני ניהול סדנאות מקצועיות ע – לרשויות מקומיות- נתניה, ראשלצ, רחובות, פתח-תקווה, למשרד להגנת הסביבה. וניהול של ימי עיו שותפה לארגו – שאררט משתפי עבודה בתהליכי תכנו השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה, שאררט למועצה -2007 היו גליל – בית ספר חמד, לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, המקומית מרו נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרי , מ.מ.י מחוז צפו מחוז צפו , נציגי קרנות ארציות, נציגי משרד השיכו מקומיי וולונטרי ארגוני הציבור הרחב. וכמוב שונות מבני ציבור בוני עיר בישראל. מחקר בנושא - תכנו . בעול עירוני בישראל בהשוואה לערי מחקר בנושא – ציפו צוות המומחי Resource Team
- 19. 19 מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה I , ממונה קיימות מקומית- אג סיגלית רחמ Sigalit Rachman, Local Sustainability Co-ordinator, Ministry of Environmental Protection לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא Workshop 2 השכלה: , ומדיניות סביבה ) , האוניברסיטה העברית בירושלי 2007 תואר שני בגיאוגרפיה ( התמחות בניהול , תכנו . בנושא מדיניות בניהול משק המי עבודת תזה בהנחיית פרופ' פייטלסו . וגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלי לאומיי בי ביחסי 1999 תואר ראשו תעסוקתי : ניסיו , המשרד להגנת הסביבה מדיניות סביבתית, אשכול מדיניות ותכנו 2007 – הווה ממונה קיימות מקומית, אג הטמעת תפיסת הקיימות ומדיניות סביבתית מערכתית ארוכת טווח . הוא עושה זאת כגו למדיניות סביבתית פועל לקידו האג : רשויות מקומיות , ארגוני נוספי חיצוניי ולגורמי המשרד למשרדי ממשלה אחרי בי המשרד וה בתו , ומקשר ה , מסנכר מתכנ החברה האזרחית והסקטור העסקי. : יצירת שותפויות מחד , מרכזיי הקיימות המקומית המתבססת על שני צירי אסטרטגיה כוללת לקידו לאור תפיסה זו אנו מובילי של קיימות מקומית – פיתוח אסטרטגיה זו אני מובילה את פיתוח ההיבטי יישו . לש המדיניות, מאיד ליישו ופיתוח ארכז כלי פיתוח מודלי המקומי בישראל וכ , בפעילותו של השלטו והשותפויות , אשר יביאו להטמעת עקרונות הקיימות וביטויי המודלי העשייה הקהילתית ברמה המקומית. לקידו קהילתיי המקומי : מרכז השלטו ארגוני סביבה וארגוני השלטו לקיימות מקומית ע ארגז כלי וניהול שותפויות אסטרטגיות לקידו קידו ) , גו ' וינט ישראל אמנת האקלי יישו ה - 15 ( קידו המקומי ( פיתוח אמנה סביבתית לכלל הרשויות המקומיות בישראל ) , פורו תחבורה בת קיימא , יחד ע , יוזמות לקידו ראשי ערי ) , עמותת מרחב ( פיתוחה מרחב הציבורי ) , מכו -חברתיי סביבתיי ( היבטי ומחר ועוד. תחבורה היו ארגו . ההכשרות וכתיבת מדריכי הפעולה בתחו מרכז השל בפיתוח 'מרכז הקיימות המקומית', וקידו פעילות משותפת ע פיתוח הפעילות המקומית ושותפות תלת מגזרית. הקהילתי, תו נושא הגינו משרדית לקידו יור ועדת היגוי בי המקומי פיתוח בר-קיימא בממשל המרכזי ובשלטו מהלכי מדיניות סביבתית חוצי-ממשל, ובכלל זה מהל קידו מקומי אפקטיביבי. שלטו אסטרטגיה המשרד לקיימות מקומית – לקידו משרדית לקידו הובלת תהליכי גיבוש המדיניות הפני קיימות מקומית של הרשויות המקומיות, בקידו להערכת הביצועי ופיתוח מערכת מדדי קידו , המשרד להגנת הסביבה סביבה עירונית, אשכול מדיניות ותכנו 2003-2007 מרכזת פיתוח בר קיימא, אג חדש – ייעודי לטיפול בסוגיה של איכות הסביבה העירונית , לאור ההבנה , שהלכה במסגרת התפקיד , ליוויתי את הקמתו של אג שהתקיימה בשנת 2002 , כי עיקר הבעיות הסביבתיות נוצרות ברמה המקומית וכי יש $ ורווחה במשרד, במיוחד לאור ועידת כדור האר של הקיימות המקומית – ובמיוחד הקהילתיי . במסגרת עבודתי זו הובלתי את פיתוח ההיבטי המקומי , לפתרונ השלטו לפעול ע והוביל פיתוח קיד בפעילות הקהילתית - מקומית . האג שמאז הפכו לשגורי הקהילתי והטבע העירונית נושאי נושא הגינו קידו להבטיח איכות אלו יכולי הבנה ששטחי בעיר , מתו הפתוחי נושא השטחי משרדית לקידו מסמכי מדיניות וניהול ועדת היגוי בי פעולה שהביא להקמתו של מרכז השל , שיתו פעולה ע שיתו ופיתוח היוזמה לקיימות מקומיות, תו קידו , וכ לתושבי הערי חיי 'מרכז הקיימות המקומית'. ביוהנסבורג $ 2002-2003 פרוייקטורית של המשרד להגנת הסביבה, הכנת הפעילות בישראל, לקראת ועידת כדור האר כתיבה: . סיגלית, המשרד להגנת הסביבה, 2009 קיימות מקומית-סביבה וחברה, רחמ . פנימי), המשרד להגנת הסביבה, 2008 מרכזי להגנה על הסביבה (מסמ המקומי – גור השלטו פנימי), המשרד להגנת הסביבה, 2009 בעבודת המשרד להגנת הסביבה (מסמ מקומי וביטויי מרכזי אל מול שלטו שלטו בי יחסי
- 20. 20 צוות המומחי Resource Team ראשי העיר Mayors חקלאי כלכלה אורבנית בעמ. , חברת ר חקלאי, כלכל ר Ran Haklai, Urban Economic advisor חקלאי – כלכלה אורבאנית בעמ : של ר מנכל ובעלי מוניציפאלי. ונושאי ארגוני, תכנו $ , השקעות, ייעו , מימו בנושאי כלכלה, כלכלה אורבאנית, מקרקעי $ יעו . הכנת פרוגראמות ותכניות מימו ,Cost – Benefit Analysis – בדיקות היתכנות, בחינות כדאיות , מבנה ארגוני והגדרות תפקיד. הכנת תכניות אסטרטגיות לחברות וארגוני : תפקידי ניהול קודמי בעמ – מנהל מחוז תל אביב והמרכז. עובדי 1988 - שיכו — 1982 : תחבורה ועל תחומי הפעולה להל ממשלתיי במשרד האוצר -אחריות על משרדי הממונה על התקציבי 1982 - סג — 1988 הפיסי , תקשורת ורשות המשכנתאות , מנהל מקרקעי ישראל והתכנו ובינוי לרבות אחריות על תחו לרבות מעצ ורכבת ישראל, שיכו השידור. , ארהב. נספח כלכלי בפועל בבוסטו בעמ. חברה לבניה ונכסי דירקטור בחברות בהווה ובעבר: בנק לאומי למשכנתאות בעמ, ספרינט השקעות בעמ, ד. רוטשטיי בהווה ובעבר: חברות במועצת המנהלי בעמ הנסחרת בבורסה בתל אביב. חברת ד. רוטשטיי - דירקטוריו אופק גמל מקבוצת בנק לאומי ויור וועדת ההשקעות. - דירקטוריו . וועדת כספי – חברת ספנות ישראלית בעמ – מועצת מנהלי - צי . וועדת כספי ובניה – מועצת מנהלי ופיתוח בעמ – חברה לשיכו - שיכו . ויור ועדת כספי - מועצת המנהלי - רשות הנמלי . וועדת כספי - רשות שדות תעופה - מועצת המנהלי . וועדת כספי - מועצת מנהלי - קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלי . וועדת כספי אילת - מועצת מנהלי - החברה לפיתוח חו . וועדת הכספי - החברה לפיתוח עכו - חבר מועצת המנהלי - כפר דניאל – חברת הניהול של המושב. – חברת הניהול של המושב. - נווה איל - ק.ב.עי. - חברה לפיתוח אשדוד בעמ. . ובניה, מועצת הכבלי חברות בהווה ובעבר: המועצה הארצית לתכנו שאינ חברות בהנהלות בארגוני . פעילות ציבורית: חבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע ויור וועדת הכספי השכלה: אי :MA- ההתמחות העיקרי ל - תחו ועירוניי אזוריי . התמחות בלימודי בגיאוגרפיה , האוניברסיטה העברית בירושלי M.A. - אזורי ומדיניות סיוע ממשלתית לאזורי פיתוח. בי שוויו . בכלכלה וגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלי B.A.
- 21. 21 Shimon Lankry Acre Chaim Avitan Hadera לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 ראשי העיר המשתתפי Participating Mayors סדנא לנקרי שמעו עכו אריה טל טירת הכרמל אבית חיי חדרה יעל גרמ הרצליה יוסי נשרי קריית אונו גיל ליבנה שה מלול רחמי רחובות Workshop 2 Arie Tal Tirat Karmel Yael German Hertzliya Yossi Nishri Kiryat Ono Gil Livne Shoham Rhamim Malul Rehovot טלי פלוסקוב ערד Tali Ploskov Arad
- 22. 22 Rhamim Malul — מלול רחמי נבחר ב – 2009 . . שנת עלייה 1960 סב ל- 6 נכדי נולד במרוקו 29/4/1946 , נשוי לזהבה, אב לשבעה ילדי השכלה : . 1960 – ישיבה תיכונית + סמינר למורי ) ב.א. אקוויוולנטי. ותנ (לשו באוניברסיטת בר איל לתואר ראשו 1967 – לימודי : וציבוריי אזרחיי עיסוקי . , מנהל ומנחה מורי 1966 עד 1996 : מורה, מחנ ) 1988 עד 1999 : חבר מועצת העיר רחובות (לסירוגי 1996 עד 1999 : ראש מועצה ממונה ביישוב הבדואי כסייפה. . בוועדת החקירה הפרלמנטארית לסחר בנשי ואתיקה וכ , כספי יור הכנסת חבר בוועדת החינו 1999 עד 2000 : חבר כנסת, סג . לבנות מרגלית בירושלי 2003 עד 2005 : מנהל תיכו 2003 עד 2008 : חבר מועצת העיר רחובות. ובניה. 2008 עד 2009 : ממ ראש עיריית רחובות ויור הוועדה המקומית לתכנו : ראש עיריית רחובות 2009 עד היו שירות צבאי : חיל אוויר - נמ שליטה בשפות : עברית, צרפתית (בינונית) אנגלית (בינונית). רחובות לתרבות : ה.ל.ר. החברה לפיתוח רחובות – יור. נשיא קר חבר בדירקטוריו . ה – 15 חבר בפורו ואתיקה . פעל כחבר ועדת חקירה פרלמנטארית לסחר , חינו יו ר הכנסת , ח כ וכחבר בוועדות כספי כסג 2003 כיה -1999 והמערכת העירונית והמקומיי המדיניי והנושאי הכנסת והממשלה, המערכות השלטוניות, האישי ע .היכרותו רבת השני בנשי ראש העיר בפועל ותסייע בידו בעתיד להצעיד יחד בחצי שנה האחרונה בתפקידו כמ מ מקו בראש ובראשונה, הביאה אותו להישגי חדשה. את העיר לדר עמד בקשר מול משרדי כראש מועצה ממונה למועצת כסייפה , ש 1999 כיה -1996 . והחינו משרדי הפני הממשלה, בניה כחבר רשימה עצמאית ( עוצמה ) וחזר לכה ב - 2003 התמודד למועצת העיר מטע למועצת העיר . מועצת העיר . ב 2008- עמד בראש רשימת הליכוד שהכניסה 4 מנדטי ראש העיר , מחזיק תיק ההנדסה ויו ר הוועדה כמ מ וסג עד היו ומכה מלול כיה ובנייה רחובות. המקומית לתכנו ומבצע עשרות תוכניות פיתוח , בנייה ותשתיות בעיר והביא בחצי שנה הוא מקד את רחובות להפו תקציבי . מלול החל לסלול את הדר האחרונה את העירייה לאיזו ופיתוח עוגני הקיימי ניצול העוגני לעיר אוניברסיטאית מתקדמת ומפותחת , תו , השקת והרחבת פארק המדע , הקמת פארק הצפו , כולל אזורי תעשייה חדשי נוספי מזרח העיר והשכונה הצבאית ' נאות שכונת רחובות המדע - 2500 יחידות דיור בצפו במערב העיר ובכניסה הראשית הקמת מחלפי ' במערב העיר . מלול מקד כרמי . מצפו פרויקט העדפת תחבורה ציבורית ברחוב הרצל והפיכת חלק ממנו הוא פועל ליישו וחדשנות. תכנו למדרחוב. פרויקט זה זיכה את העירייה בפרס הצטיינות ארצי בגי רחובות Rehovot
- 23. 23 לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא Workshop 2 רחובות אוכלוסיה 109,500 נפש שטח שיפוט 23,041 דונ גידול אוכלוסיה שנתי 1.4% לקמר צפיפות אוכלוסיה 4752 תושבי 10 דרוג כלכלי חברתי 6 מתו רחובות - על העיר באזור רכס הכורכר הדרומי והיא משתרעת על פני שטח של 22,500 דונ ( 1890 ) במישור החו העיר רחובות נוסדה בשנת תר , אתר מהתקופה הרומית , הביזנטית . רחובות נבנתה על אדמות חירבת דורא המזרחי , קטע רכס הכורכר המרכזי והמרזבה שביניה ( בראשית $ רחובות התקבל על פי הצעתו של ישראל בלקינד מהפסוק – כי עתה הרחיב ה ' לנו ופרינו באר והערבית הקדומה . הש כו, כב). בעיקר , ובשנת תרס ד ( 1904 ) ניטע בה הפרדס הראשו – כרמי גפני בשנותיה הראשונות היה רוב שטחה של רחובות נטוע כרמי . נוספי ובעקבותיו ניטעו פרדסי נרחבי ניטעו על פני שטחי נכבד בכלכלת המושבה ועצי הדרי הפרדסנות כובש מקו הראשונה החל ענ לאחר מלחמת העול במושבה. לאריזת $ ורחובות נעשתה למרכז הגדול ביותר באר לה נבנו בתי אריזה מכאניי בשנת 1920 הוקמה ברחובות תחנת הרכבת ובסמו . כל אלה תרמו לכינוי של רחובות כ עיר ההדר . עד מלחמת העצמאות הייתה רחובות היישוב פרי -הדר ולמשלוח פרי -הדר לנמלי . בשנת 1950 הוכרזה רחובות כעיר. לירושלי ולנגב ובמלחמת העצמאות ג , דרכה עברה התחבורה לדרו $ האר המרכזי בדרו עיר המדע זיו , שהיה הבסיס להקמתו של וולקני ובשנת 1934 נבנה בעיר מכו בשנת 1932 עברה לרחובות התחנה לחקר החקלאות - מכו ה מרכז למדע בשנת 1949 . בשנת 1942 הוקמה הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית , בשנת 1963 הוק ויצמ מכו להדברה ביולוגית של מזיקי לאלה פעלו בעיר : המכו בית הספר למדעי התזונה . ובנוס לחקר ההתיישבות , ובשנת 1970 הוק , מכללת פרס , מכללת בית הספר לסיעוד במרכז הרפואי קפל , ביניה והתפתחו בה מוסדות נוספי הישראלי ליי , המכו ההדרי רחובות, המכללה העירונית, ועוד. תעשיות עתירות הידע לצד בתחו $ פארק ת . מ . ר ( המדע ) , המשלב פעילות ופיתוח עסקי מוא העיר התפתח בעשור האחרו בצפו . קצב הבינוי האינטנסיבי עומד על כ 20,000 מ ר תחבורתי ותחנת רכבת נגישי , מסו בכל שעות היו מקומות בילוי תוססי היתר ע י חברות מהמובילות . הפארק מאוכלס בתפוסה גבוהה ( למעלה מ 90% ) בי בממוצע בשנה , סה כ כ 200,000 מ ר בנויי במשק בתחומי הביוטכנולוגיה והפיתוח הטכנולוגי. עיר רוח ותרבות משה סמילנסקי , דוד שמעוני , שלמה תיארו את המושבה ואנשיה . ביניה , אשר ביצירותיה ומשוררי ברחובות חיו ויצרו סופרי לאלה חיו במושבה אנשי המדע אשר חיברו ספרי . בנוס אלמגור ואחרי תמוז , ס . יזהר , ד , בנימי גוטמ (יהואש), נחו בלומברגטא . מחקר חשובי סמלה של העיר רחובות מורכב מפרי הדר, מיקרוסקופ וספר. ג של העיר ולכ , מדע ורוח – אלה שלושת המאפייני הדרי
- 24. 24 רחובות פיתוח מזרח רחובות תוכנית לפיתוח מזרח העיר . תוכנית זו מיועדת לתת מענה לכמה סוגיות העיר שוקלת עיריית רחובות ליזו כחלק ממימוש חזו העיר: המשתקפות בחזו של יחד אשר יענה על מימוש יעד האוכלוסייה שנקבע לשנת 2025 והוא של כ- 150,000 נפש. 1. מס' יחידות דיור-יצירת היצע זמי תרבות ופנאי. ומבני ציבור איכותי שיאפשר פעילויות חינו שירותי - השלמת מער 2. מבני ציבור ושירותי העיר . כל זאת תו ועידוד הנגישות מהמרכז והשכונות לחגורה הירוקה שבהיק הירוקי -הגדלת מצאי השטחי ירוקי 3. שטחי המרחבי אשר לא ימנע את התחדשות והגדלת הצפיפות במרכז העיר. פיתוח משולב המנסה לשמור על האיזו 39,700 יחד. מס' יחד דרוש לשנת -2025 תוספת יחד נדרשת- 22,000 יחד. למבני ציבור ברחבי העיר הקיימי השטחי בכל את הצרכי שאינו תוא באופ פרושי קיי מרכז העיר , בה כגו אזורי אזור . קיימי . ככלל , קיי עוד קיי בה מחסור , ובאחרי של כ - למבני ציבור בהיק בעיר מחסור בשטחי ברחובות הפתוחי השטחי . היק 400 דונ לא , א מספק מבחינה נורמטיבית במצב קיי המרחבית וחלוקת מבחינת תפרוסת השטחי שטחי ובי שכונתיי פתוחי שטחי בי קיי , צפיפות מתוכננת- 15 יחדדונ גובה ממוצע: 5-7 קומות. תוספת נדרשת : פתוחי שטחי . עירוניי פתוחי תוספת בתכניות * בתהלי יחד: תוספת ס 1,970 שבצ 1,168** 140 1,028 1,277 שצפ 223 213 - בתכניות בהליכי תכנו * שטחי ציבור כלולי ) (ראו נספח מלאי תכנו למרכז ספורט ופארק בוטני. ** כולל 350 דונ גבול שיפוט התכנית תחו רחובות Rehovot
- 25. 25 הקו הכחול של העיר ) על בתו ( הנמצאי הפתוחי השטחי על העיר להתפשט ולגדול מזרחה על חשבו השאלה המרכזית היא הא לאוכלוסיה החרדית אשר מתגוררת בצד המערבי של דגש על מבני ציבור הנחוצי מנת לענות על המחסור ביח ד ומבני ציבור , ע הכביש המזרחי של רחובות. : את הפיתוח העתידי ה השאלות העולות בבואנו לתכנ המומלצת לפצות בחסר של שטחי ציבור. - מה היא הדר . הפתוחי השטחי הבנייה צריכה להיות על חשבו - הא לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 : סוגיות לדיו כביש יכול להוות גבול עיר. - הא באופק תכנוני לעיר דינמית. יש צור - הא לתעסוקה. מגורי בי - מהי נקודת האיזו סקטוריאלי. לתכנו יש מקו - הא סדנא Workshop 2 תוכנית מתאר של העיר רחובות תוכנית מוצעת במזרח העיר ייעודי קרקע מזרח העיר ושצפי שבצי
- 26. 26 Yael German - יעל גרמ , מכהנת זו הקדנציה השלישית, לאחר שבבחירות 2009 ניצחה ברוב ראש עיריית הרצליה, גב' יעל גרמ במסלול מנהיגות ציבורית במוסד האקדמי המרכז הבינתחומי הרצליה. MBA הינה בעלת קולות. גרמ בחזונה העירוני: מרכזיי נושאי ותכניות נרחבות למע משמעותיי הכרזה על העיר הרצליה כעיר בת קיימא וזאת על ידי נקיטת צעדי איכות הסביבה. הרווחה והבריאות. , התשתיות העירוניות, פיתוח מוסדות תרבות וקידו החינו ההשקעה הרבה ביותר בתחו : הקמת פארק ציבורי . ביניה איכות הסביבה, רווחת הציבור ומינהל תקי , למע , פורצי דר ציבוריי בהנהגתה, הובילה מאבקי שינוהל על ידי הציבור בשקיפות מלאה ,מאבק במרכז העיר, המאבק נגד הצבת אנטנות סלולאריות ללא היתרי בנייה, ייסוד בית עלמי החזרת דירות הנופש במרינה לשימוש הציבור כהשכרה מלונאית ועוד. למע : אותות ופרסי הראשונה בה נבחר ראש רשות מקומית לקבל את הפרס. . זוהי הפע חוסי אקי 2010 על מאבקה למע אות יקירת אקי , על ניהול אחראי של המערכת הכספית קוברסקי זל – הפרס הוענק על ידי משרד הפני לשנת 2009 עש חיי פרס הניהול התקי והמנהלית של הרשות המקומית. . על ניהול פרוייקט תהילה מרכז להשכלת מבוגרי – על מנהיגות אישית וניהול עיר בהצטיינות. פרס החינו אות שדולת הנשי הרצליה Hertzliya
- 27. 27 לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 סדנא Workshop 2 הרצליה אוכלוסיה 85,300 נפש שטח שיפוט 21,582 דונ גידול אוכלוסיה שנתי 1.4% לקמר צפיפות אוכלוסיה 3,952 תושבי 10 דרוג כלכלי חברתי 8 מתו הרצליה - על העיר הייחודיות זאב הרצל. הרצליה נחשבת לאחת הערי העיר הרצליה נוסדה בשנת 1924 , וקרויה על שמו של חוזה המדינה- בנימי מרהיבה, דרכי תחבורה נגישות, המחברות אותה לכל רחבי מדינת ישראל, מרכז תרבות איכותי בישראל, כשלאורכה רצועת חו . כ- 97,147 תושבי ומרכזי בילוי. העיר נמצאת בצמיחה מתמדת, ואוכלוסייתה מונה כיו משגשג, מתחמי מסחר והיי-טק, קניוני . הגדלת ההכנסות מבוססת האחרונות הגדילה העירייה את הכנסותיה בכ- 100 משח בקירוב, בעיקר ממקורות עצמיי בשלוש השני ותברואה ומיצוי , הגברת האכיפה על עבירות חנייה, הפרטת שירותי ניקיו בעיקר על שורת פעולות של גביית חובות ארנונה ישני רב שנתי. אמת ותכנו בקרה תקציבית בזמ , העירייה עובדת תו שברשות העירייה. בנוס הכנסות מנכסי מעניק $ המוגבל במרכז האר לפיתוח העיר ועתודות הקרקע הזמינות לפיתוח ,אל מול משאב המקרקעי המופני המשאבי היק הכלכלי תרבותי, מיצובה כאלטרנטיבה מועדפת לאוכלוסייה שיפור מעמדה בתחו להרצליה, בחיזוק האטרקטיביות שלה תו יתרו שיקדמו אלה שוקדת העירייה על הקמת פרויקטי בימי פיתוח התעסוקה .ג המש ברמה סוציו-אקונומית גבוהה ובעקבות כ הבאות. פיתוח אורבני וכלכלי בשני לרחוב הרב קוק בהרצליה. מדרו של השטחי , לשינוי ייעוד שלל תכניות הבנייה, אושרה התכנית המתארית של גליל י בי ), פארק למרכז לטיהור השפכי חדש (מדרו ייבנו בית עלמי שעליה לשטחי החקלאיי של השטחי התכנית תאפשר הפיכת טיהור השפכי הרחבת מכו ותשתיות עירוניות ביניה לפארק הרצליה), מרכז לבעלי חיי (מדרו ציבורי בסדר גודל של כ 210- דונ . תכנית זו עודנה כפופה יוקצו כ 20%- לבנייה לזוגות צעירי , כוללת התכנית כ- 4000 יחידות דיור, אשר מתוכ העירוני .בנוס , תיירות, תעסוקה לעיר, אשר יוקצה למגורי שמדרו הינה הר/ 2200 לשטח רצועת החו . תוכנית נוספת בשלבי תכנו לאישורי ותרבות. השטח הבנוי באזור התעסוקה מונה כ- 525,000 מר, ומהווה אחת מבירות המסחר והתיירות של ישראל ומובילה בזכות קריית של כל התכניות השלמת במערב העיר פועלות חברות מובילות בתעשיית ההייטק הישראלית. ע העסקי ההייטק שבה. במתח ינוצלו כל זכויות הבנייה , וכ דרו מכיוו הרב מכר,תתאפשר כניסה ויציאה לאזור התעשייה לבאי מחל התחבורתיות, שעיקר השטח הכולל יוקצו לדיפו מתו , עד לכביש המרינה, אזור תעשייה חדש ו 60- דונ , בעתיד יוק שיגיעו לכ- 625,000 מר .כמו כ לרכבת קלה ,שתגיע עד תל-אביב. ומוס כל העת, , ננקטי כ תושביה. לצור איכות הסביבה למע קידו העיר, הוכרזה הרצליה, כעיר בת קיימא הפועלת למע כחלק מחזו הטיהור ממכו ברמת איכות מעולה, המוזרמי : השקיית פארק הרצליה ,באמצעות שימוש חוזר במי קולחי , ביניה משמעותיי צעדי , כחלק מתכנית אב לאורכה ולרוחבה של העיר שבילי אופניי , נסללי לשנה. כמו כ כ 70,000- קוב מי נחסכי שבבעלותה, ובכ , בסלילת $ השני באר את הרצליה במקו ענקית לסלילת 45 קמ, אשר מציבי בעיר הוצבו עשרה מרכזי מיחזור חדשי שוני .במוקדי שבילי אופניי שני מתקני מיחזור , וכ , סוללות, סלי אשפה ושקיות ניילו , עיתוני לבקבוקי מוגבלות, מובילה ע אנשי הנגישות למע בתחו .ג משומשי למצברי והתרבות. לאחרונה א הנושא, בתחומי התשתיות, החינו הרצליה בקידו הצטרפה הרצליה לאמנת ברצלונה לנגישות עירונית, אשר תוביל לשיתופי מוגבלויות ע הזכויות לאנשי שוויו אחרות באירופה, לקידו ערי פעולה ע בקהילה. ומעורבות
- 28. 28 פיתוח רחוב סוקולוב כמפתח להתחדשות עירונית , הינו המפתח ליצירת איכות חיי הינו לב ליבה של עיר חיונית וצומחת. מרכז עירוני מתפקד, שוקק ומגוו מרכז עירוני שוקק חיי של , על כלכלה מקומית הוגנת, השומרת על משאבי הסביבה והמעודדת ערכי המבוססת על תנועה באמצעי תחבורה אלטרנטיביי של העיר הרצליה, מעיד כי חלק ניכר ממקורות הכנסותיה מתבסס על הארנונה , ניתוח תקציב השוט צדק חברתי וסביבתי. כמו כ את המנוע ליכולת צמיחה עתידית. - המהווי מעסקי בלב העיר הרצליה, מרחק הליכה של דקות ספורות ממרבית השכונות בה. רחוב סוקולוב ממוק מיקו תנועה הרחוב הינו ציר תנועה המחבר ממזרח למערב. ברחוב הנמצאי נוספי ציבוריי נמצא בסמיכות למוקדי מרכז תרבות הרחוב מהווה מוקד עירוני מבחינת מוסדות ציבור ותרבות וכ העירייה העתידי. הרצליה לאמנות עכשווית ובניי - בית המשפט, מוזיאו הסמו גוריו ב הרחבה של החזית כל הרחוב ומהווי לאור בו, סהכ שמונה, הפזורי ייחודי של הרחוב הינו ריבוי הפסאז'י מסחר מאפיי . המבני המסחרית של הרחוב אל תו האתגרי הרחוב, שבעבר היה רחוב המסחר הראשי של העיר, סבל מבעיות של רעש וריבוי תחבורה, העדר מרחב להולכי רגל ולבתי קפה, ריבוי שבה ובערי הסביבה, חזות מוזנחת והעדר איזור המסחרר במערב העיר והקניוני , מיעוט מוסדות ציבור, תחרות ע קטני נכסי . , שהדירו ממנו את רגליה ולמבלי אטרקטיביות לקוני גבול שיפוט הרצליה Hertzliya חנויות לפי מ’’ר ^ חת
- 29. 29 הציבור, הייתה של שיתו רחוב סוקולוב בעיר. מטרת התוכנית שגובשה, במהל $ בשנת 2005 יזמה עיריית הרצלייה תוכנית לשיפו בעיר, ובייחוד בעבור את רחוב סוקולוב למרכז עירוני אטרקטיבי ופעיל של פנאי ומסחר, בעבור כלל השכונות והרבעי להפו , המתגוררת ברדיוס מרחק של עד 15 דקות הליכה ממנו. האוכלוסייה של כ- 50,000 תושבי הרחוב הייתה מת . אחת מהנחות העבודה המרכזיות בעיצוב חת אדריכלי כסי $ נעשתה על ידי משרד מייזלי $ תוכנית השיפו ריצו הרחוב, שונו הסדרי התנועה בו, הוחל , שנמשכו כשנה, שונה חת $ עבודות השיפו . במהל עדיפות להולכי רגל ולנוסעי אופניי ריהוט רחוב חדש. בנוס והותק , הוחלפה התאורה והצמחייה, נסללו שבילי אופניי המדרכות והמיסעה, שופצו חזיתות חנויות ובנייני אנסמבל הרצליה. תיאטרו סינמטק הרצליה, גלריה עירונית ומשכ , בה – הוקמו ברחוב מרכזי תרבות חדשי לייצר מרכז עירוני החזו מתו מרכז לפיתוח עירוני להגדרה מחודשת של מטרות ויעדי הפיזי של פני הרחוב, הוק $ לשיפו בהמש מושכי קהל היתר , פעל המרכז ליצירת תכני , תרבות , קהילה ופנאי . בי של מסחר , שירותי מתמהיל נכו , הניזו פעיל ושוקק חיי , סינמה סוקולוב , יריד אוכל , שעת סיפור לילדי וברחוב נערכו ביאנלה הרצליה לאמנות עכשווית , חג המוזיקה , אירועי רחוב כגו וקשרי קהילה , בנושאי תדמית , תוכ $ ייעו למרחבי טבע עירוני ועוד . במקביל פועל המרכז למת והפיכת לא מנוצלי פיתוח חללי במרכז הבינתחומי בעיר . במקביל , יזמות וליווי עסקי בשת פ ביה ס למנהל עסקי קידו וכ עסקיה $ בבניה ושיפו וליווי בעלי עסקי . וסטודנטי לקהלי יעד של צעירי למגורי פרויקטי פועלת העירייה לקידו . ויזמי מושכי קהל מגוו ותכני ברחוב מספר גדול של מוקדי ועבודת מרכז הפיתוח, קיימי $ , בעיקבות השיפו , כיו לסיכו אשר מקריני מס ' מוקדי קיימי וכ גוריו הפיסי שעבר הרחוב מוגבל בהיקפו . קיימת בעיה של הקישור לרחוב מרחוב ב $ - השיפו את העלאת תדמיתו: מבנה לב העיר, תחנה מרכזית ומבנה הספרייה עירונית. מאפשרי על הרחוב ואינ מסחרי מבחינת קהלי יעד, בעיקר בעבור קהל בעל כח קנייה גבוה. היעדר גיוו קיי - הרחוב פעיל מבחינה מסחרית, א יחסית וקיי גודל החנויות קט א ומגווני , מקוריי ייחודיי פיתוח של מיזמי מאפשרי - החנויות הקטנות ומתחמי הפסאז ' י בעבור רשתות קמעוניאיות בקומת הרחוב. גדולי מחסור בשטחי , לרשתות גדולות ולציבור הרחב ? לחזק את מרכז העיר להוות מוקד משיכה ליזמי - כיצד נית מרחקי הליכה מרחוב סוקולוב הרחבה הצפונית תרשי לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 _ תוכנית השיפו : סוגיות לדיו סדנא Workshop 2
- 30. 30 Gil Livne - גיל ליבנה . 4 ילדי נשוי ע נולד בשנת 1962 וכיו שרות צבאי : במיל') (דרגת רס בסדיר ובמילואי ומפקד ביחידת צנחני קצי לשנת 2003 במיל', פיקוד דרו מצטיי קצי השכלה : במדעי החברה – אונ' בר איל תואר ראשו - אונ' בר איל במשפטי תואר ראשו תעסוקה : ובחול $ 1985-93 - שבכ, קבט אבטחה באר האזרחי 1993 עוד במשרד עוד בתחו - 2003 – ראש מועצה מקומית שוה 2003 ועד היו : וולונטאריי תפקידי המקומי יור ועדת איכות סביבה וקיימות במרכז השלטו ובנייה – מחוז מרכז חבר הועדה המחוזית לתכנו חבר האסיפה הכללית במפעל הפיס המקומי חבר הנהלת מרכז השלטו . בשוה ומנהל מרכז לגישור סכסוכי שכני בעבר יוז שה Shoham
- 31. 31 ועושה זאת באמצעות הפרטה וחברות עירוניות. חרטה על דגלה יעילות ניהולית וניהול כספי תקי המועצה המקומית שה . במערכת החינו תלמידי 40% מתושבי היישוב ה . מתחת לגיל 21 , מחצית תושבי היישוב מונה כ- 20 אל (ממלכתי-דתי). ואבני החוש , ניצני ח , אב , צוקי : רבי ביישוב 5 בתי ספר יסודיי מחונני לתלמידי פועל ביישוב בית הספר רבדי וישיבה/אולפנה שלהבת. כמו כ שוה , תיכו – יהלו ביישוב חטיבת ביניי בשיעור הזכאות לבגרות. $ באר הראשו במקו תלמידי היישוב מדורגי בחינו דוגלי . בשוה ומתגבר את המתקשי אישי דיפרנציאלי, המאתגר את המצטייני מופעל מודל חינו בשוה במערכת החינו , בכל שעות היממה. הפורמלי למשלי החינו פעולה בי ללא הפסקה – שיתו . במי הקפדה על חסכו פותח תו , שחלק של גינו כ- 250 דונ יש בשה ). שה משלי פעילויות התרבות, האומנויות, הפנאי והספורט ביישוב מבוצעות באמצעות החברה העירונית חמש (חינו , אזור התעשייה שוה HIPARK אלה את עבודות הפיתוח ל , אשר מבצעת בימי : החברה הכלכלית שוה נוספי עירוניי תאגידי . משלימי פסיכולוגיי ועמותת עמית לשירותי לשוה של היישוב; תאגיד החינו הראשו גבוהה מצד 94% היא זכתה לשביעות רצו מדי שנתיי שמתקיי היא מועצה חדשנית ויעילה. בסקר שביעות הרצו מועצת שוה : דגל היופי לרשויות מקומיות בשנת 2005 בתחרות קריה יפה בישראל יפה; פרס הניהול והישגי המועצה זכתה לשורה של פרסי ועוד. נשי מדי שנה; אות הצטיינות למעסיק מקד של שר הפני התקי . באמצעות הדואל ובאמצעות מסרוני שבועיי עדכוני תושבי היישוב מקבלי לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 - על העיר שה . בשנת 1993 היישוב הוק . ומצטייני . ומעונות יו כ- 40 גני ילדי ביישוב פועלי . מהתושבי סדנא Workshop 2 שה אוכלוסיה 20,100 נפש שטח שיפוט 5,889 דונ גידול אוכלוסיה שנתי 1.5% לקמר צפיפות אוכלוסיה 3,413 תושבי 10 דרוג כלכלי חברתי 8 מתו
- 32. 32 שכונה חדשה- שכונה כג תכנו מחדש תוכנית של מנהל מקרקעי ישראל להקמת שכונה חדשה - שכונה כ ג . התכנית מציעה מעוניינת לבחו מועצה מקומית שה על קרקע הנמצאת בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. מזרחית של שוה שכונה חדשה בפינה הצפו תכנו . הטופוגרפיה שוני . התוכנית מציעה 720 יחידות דיור מסוגי לשכונת מגורי השטח מיועד על פי תכנית המתאר החדשה של שוה מצפו את השכונה ממזרח , ואדי תוח ומשתפעת קלות ממזרח למערב . רצועה ירוקה וכביש 444 תוחמי מישורית כמעט לחלוטי (מפריד אותה ממושב ברקת) וממערב שכונה ט'. . שטח התכנית 177.283 דונ : סוגי מגורי . צמודת קרקע דו קומתית + מרת א'- כל מגרש מיועד לבניית 1 יחד מגורי מגורי ■ . א': 42 בצפיפות של 4 יחד לדונ יחידות מגורי ס -גג. ודירות ג טוריי ,קוטג'י דו-משפחתיי ב'- קוטג'י מגורי ■ . ב': 105 בצפיפות של 4 יחד לדונ יחידות מגורי ס 4-5 קומות משותפי לבניית בתי מיועדי ג'- המגרשי מגורי ■ . 13 יחד לדונ -9 ג 573 :בצפיפות של בי יחידות מגורי ס גבול מ.מ. שה התכנית תחו שה Shoham
- 33. 33 , כ 8%- משטח השכונה המתוכננת. מבני ציבור - כ 14- דונ ■ , כ- 25% משטח השכונה המתוכננת. - כ 44- דונ ציבוריי פתוחי שטחי ■ ( כביש מס ' -20 כביש הכניסה ליישוב )) למגרשי המגורי איסור על נגישות ישירה לרכב משד ' עמק איילו ■ התכנית חלות הגבלות בניה הנובעות מקיומו של נתבג. על תחו ■ מס ' יחידות דיור הכולל ) , ליצור על חשבו המועצה לרווח את הבינוי בתב ע , ולהפחית צפיפויות ( ג 1. רצו . ירוקי כניסה / יציאה נוספת לשכונה, והגדלת שטחי מחירי – במטרה להצעיר את האוכלוסייה , ולהתמודד ע 2. יצירת יחידות דיור מתאימות לשיווק לצעירי תכנית בינוי מוצעת תשריט מוצע לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, נובמבר 2010 ראשי ערי מכו Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, November 2010 : ציבוריי פתוחי מבני ציבור ושטחי מגבלות תכנוניות המופיעות בתוכנית: בו. הגובלי : סוגיות לדיו . הדיור הגבוהי סדנא Workshop 2