טרנד האלטרנטיביזם- תופעה המתארת את האימוץ ההולך וגובר של פתרונות חלופיים לייצור, לשיווק ולצריכה של תכנים ומוצרים.
הללו מביאים להתגבשותן של כלכלות ותעשיות חדשות שמעצימות במידה רבה את מעמדו ויכולותיו של האדם הפרטי אל מול ממשלות, חברות, מוסדות ומותגים והופכים אותו ליצרן, יזם, מפרסם ומותג בפני עצמו.
מחקר המסקר את התהליך שעוברות הקמעונאיות הפיזיות בעידן הדיגיטלי. המחקר בוחן את האתגרים והקשיים איתם מתמודדות הקמעונאיות הפיזיות, בדגש על הצמיחה בקמעונאות המקוונת והשחקניות הגדולות (אמזון, איביי וכדומה). הסקירה מתייחסת לקונפליקט המתקיים כיום בין הקנייה בעולם הדיגיטלי אל מול הפיזי- לצרכנים החצויים שנמצאים בדיסוננס מתמיד, לקמעונאים שנקרעים בין פתרונות טכנולוגיים ארעיים לבין בניית תשתיות שיווק יציבות ולתופעות הלוואי של קונפליקט זה בתצורה של קניבליזם במכירות. במצגת, באמצעות שלל דוגמאות ומקרי בוחן, אנו מציגים את "הנוסחא" המנצחת לגישור בין הפערים ולצליחת האתגרים בשלום. לקריאה נוספת: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000948038
במסגרת הרצאה שהעברנו בפורום השיווק של אחד מלקוחותינו הגדולים, התבקשנו לענות על הסוגיה האם פלטפורמות Crowdsourcing משמשות כלי יעיל לעסקים או שמא מדובר בגימיק שיווקי.
לקחנו את המצגת המקורית, שדרגנו אותה בדוגמאות נוספות ועדכניות ועל מנת "להוריד אותה אל קרקע המציאות", ייצרנו מודל/ כלי קונספטואלי שנועד להמחיש את היחס שקיים בין השקעה במשאבי החברה אל מול המשאבים ש'השותפים' בפלטפורמות משקיעים בכל אחד מהשלבים בשרשרת הערך.
התבקשנו על ידי אחד מלקוחותינו להכין מצגת העשרה על התופעה. אומנם מדובר בבאזז ותיק בברנז'ה אבל הופתענו לגלות כמה אנחנו עדיין לא יודעים. במצגת אנו פורטים לפרטים את המונח, מתחקים אחר הגורמים להתפשטות התופעה, מתייחסים לסוגים שונים של פלטפורמות קיימות, מציגים דוגמאות למהלכים מהארץ ומהעולם ולבסוף גם מספקים כלי מעשי לבניית פלטפורמת Crowdsourcing, המבוסס על חמש מוטיבציות צרכניות.
2018 marks the third year in which the Israeli Atlas Award event held by the Ayn Rand Center, TheMarker and leading partners as, BDI, IVC, Bank Hapoalim and Israel Aerospace Industries. The prize will be granted to the Israeli start-up company which has created a technology, idea or product of exceptional value in Israel and worldwide over the past year.
העידן הצרכני החדש, בפרט בשנתיים האחרונות, מכתיב עבור 'קברניטי' התאגידים הגדולים במגזר העסקי מציאות חדשה, מורכבת ומלאת אתגרים.
שילוב של התפתחות טכנולוגית מואצת, ריבוי ערוצי תקשורת דיגיטליים בדגש על מדיה חברתית ושינויים בדפוסי ההתנהגות הצרכנית, מאלצים את מנהלי השיווק והפרסום להתמודד עם צרכן מועצם 'ומחובר' שבידיו כלים ואמצעים לקבל החלטות צרכניות בצורה מתקדמת ולעתים אף מנותקת מהמסרים והפעילות השיווקית של המותגים.
לשם כך ועל מנת להתמודד עם האתגרים, אנו עדים "למהפכה שקטה" שמתרחשת מתחת לפני השטח- מנהלי השיווק החלו לאמץ כלים חדשים, הממנפים את הפעילות והשיח הצרכני הקיימים בערוצי המדיה החברתית ומאפשרים איסוף, ניטור ועיבוד של המידע הרב שנצבר אודות הצרכנים ודפוסי התנהגותם, לכדי תובנות צרכן אופרטיביות.
באנלוגיה לעולם של מודיעין לאומי- מעבר מחיפוש אחר 'ידיעת הזהב' לליקוט ידיעות וחיבור לתובנות.
מחקר המסקר את התהליך שעוברות הקמעונאיות הפיזיות בעידן הדיגיטלי. המחקר בוחן את האתגרים והקשיים איתם מתמודדות הקמעונאיות הפיזיות, בדגש על הצמיחה בקמעונאות המקוונת והשחקניות הגדולות (אמזון, איביי וכדומה). הסקירה מתייחסת לקונפליקט המתקיים כיום בין הקנייה בעולם הדיגיטלי אל מול הפיזי- לצרכנים החצויים שנמצאים בדיסוננס מתמיד, לקמעונאים שנקרעים בין פתרונות טכנולוגיים ארעיים לבין בניית תשתיות שיווק יציבות ולתופעות הלוואי של קונפליקט זה בתצורה של קניבליזם במכירות. במצגת, באמצעות שלל דוגמאות ומקרי בוחן, אנו מציגים את "הנוסחא" המנצחת לגישור בין הפערים ולצליחת האתגרים בשלום. לקריאה נוספת: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000948038
במסגרת הרצאה שהעברנו בפורום השיווק של אחד מלקוחותינו הגדולים, התבקשנו לענות על הסוגיה האם פלטפורמות Crowdsourcing משמשות כלי יעיל לעסקים או שמא מדובר בגימיק שיווקי.
לקחנו את המצגת המקורית, שדרגנו אותה בדוגמאות נוספות ועדכניות ועל מנת "להוריד אותה אל קרקע המציאות", ייצרנו מודל/ כלי קונספטואלי שנועד להמחיש את היחס שקיים בין השקעה במשאבי החברה אל מול המשאבים ש'השותפים' בפלטפורמות משקיעים בכל אחד מהשלבים בשרשרת הערך.
התבקשנו על ידי אחד מלקוחותינו להכין מצגת העשרה על התופעה. אומנם מדובר בבאזז ותיק בברנז'ה אבל הופתענו לגלות כמה אנחנו עדיין לא יודעים. במצגת אנו פורטים לפרטים את המונח, מתחקים אחר הגורמים להתפשטות התופעה, מתייחסים לסוגים שונים של פלטפורמות קיימות, מציגים דוגמאות למהלכים מהארץ ומהעולם ולבסוף גם מספקים כלי מעשי לבניית פלטפורמת Crowdsourcing, המבוסס על חמש מוטיבציות צרכניות.
2018 marks the third year in which the Israeli Atlas Award event held by the Ayn Rand Center, TheMarker and leading partners as, BDI, IVC, Bank Hapoalim and Israel Aerospace Industries. The prize will be granted to the Israeli start-up company which has created a technology, idea or product of exceptional value in Israel and worldwide over the past year.
העידן הצרכני החדש, בפרט בשנתיים האחרונות, מכתיב עבור 'קברניטי' התאגידים הגדולים במגזר העסקי מציאות חדשה, מורכבת ומלאת אתגרים.
שילוב של התפתחות טכנולוגית מואצת, ריבוי ערוצי תקשורת דיגיטליים בדגש על מדיה חברתית ושינויים בדפוסי ההתנהגות הצרכנית, מאלצים את מנהלי השיווק והפרסום להתמודד עם צרכן מועצם 'ומחובר' שבידיו כלים ואמצעים לקבל החלטות צרכניות בצורה מתקדמת ולעתים אף מנותקת מהמסרים והפעילות השיווקית של המותגים.
לשם כך ועל מנת להתמודד עם האתגרים, אנו עדים "למהפכה שקטה" שמתרחשת מתחת לפני השטח- מנהלי השיווק החלו לאמץ כלים חדשים, הממנפים את הפעילות והשיח הצרכני הקיימים בערוצי המדיה החברתית ומאפשרים איסוף, ניטור ועיבוד של המידע הרב שנצבר אודות הצרכנים ודפוסי התנהגותם, לכדי תובנות צרכן אופרטיביות.
באנלוגיה לעולם של מודיעין לאומי- מעבר מחיפוש אחר 'ידיעת הזהב' לליקוט ידיעות וחיבור לתובנות.
כמדי שנה, מחלקת מחקר אסטרטגי מסכמת את פסטיבל קאן בשנה החולפת.
המצגת מסכמת את הזכיות המרכזיות והבולטות השנה, בחלוקה לטרנדים שאפיינו את פעילותן השיווקית והפרסומית של החברות והמותגים המובילים בעולם.
גיל הורסקי על החדשנות של מילקה וטוברלרוןGil Horsky
בעיתון ‘מזון פלוס’ פורסם ראיון עם גיל הורסקי, מנהל החדשנות הגלובלית בתחום השוקולד בחברת מונדלז, שמייצרת ומשווקת את המותגים של מילקה, טובלרון, קדבורי ואוריאו. בראיון גיל הורסקי סיפר על הצורך לזהות את הטרנדים בתחום החדשנות הרבה לפני שהם מתרחשים ולתרגם זאת למוצרים. במהלך הראיון סיפר גיל הורסקי על אחת המגמות בשנים האחרונות – פרסונליזציה של המוצרים המנגישה אותם לצרכנים, שהובילה להקמת פלטפורמה אינטרנטית ליצירת השוקולד של Cadbury בעטיפה אישית.
כמו כן, עדכן גיל על הכניסה לאחרונה של שוקולד מילקה לשוק הסיני, ולבסוף פרש את המגמות הצרכניות הבולטות ב-2017 ונתן טיפים ליצרנים ישראלים המעוניינים להתפתח לשווקים זרים.
2013 (H1) Israel consumers' Trends - Globes newspaper (Madad HaMotagim), Adi Yoffe
הטרנדים של ישראל, סיכום מחצית של 2013. מתוך מדד המותגים /
של גלובס. עדי יופה
חלק ב' במעקב של מחלקת מחקר אחר תנועת המחאה.
והשפעתה על השוק והחברה הישראלית. סקירה זו בוחנת כיצד הפעילים ותנועות המחאה משלבים את הכלים והטרנדים השיווקיים הדיגיטליים החדשניים ביותר בפעילותם השוטפת.
המחקר חושף למעשה את היקף השימוש באמצעים דיגיטליים של תנועות ופעילי המחאה ומראה כיצד ציבור ישראלי רחב ומשפיע מביא לידי ביטוי את המגמות השיווקיות החדשניות ביותר.
למידה מהם יכולה לספק עבורנו רעיונות לפתרונות לאתגרים הגדולים שאנחנו ולקוחותינו ניצבים בפניהם.
Digital Assets as Strategic Tools in Innovation & MarketingHamutal Schieber
שימוש במידע הנמצא בעולם הדיגיטלי ע"י חברות, ככלי לתמיכה בהחלטות הנוגעות לחדשנות ולשיווק. סוגי המידע בהם נוגעת המצגת הם מידע "יזום" על ידי החברה, כגון חנויות מקוונות, רשתות חדשנות פתוחה ועוד, לעומת מידע שאינו "יזום" ושהחברה פסיבית בנוגע לייצורו, כגון מיקום, מגמות ועוד.
רקע על פרוייקט ניהול ידע בתשלובת החלב של תנובה.
מטרות הפרוייקט, הנחות יסוד, נדבכי ניהול הידע, שיטת עבודה דגשים, תוכנית עבודה,
צוותי העבודה, סיכונים.
המצגת מאת דורית כספי, מנהלת ידע בתשלובת החלב תנובה, הוצגה בקורס ניהול ידע בארגון.
www.leadersnet.co.il
נועם לזר, מנכ"ל חברת נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית, השתתף
במפגש מנהלים בכירים של STKI
ודיבר על "ארגון מנצח בעולם בהפרעה". בהרצאתו הוא הציג את המלכוד שנוצר לאור קצב הכניסה של חדשנות טכנולוגית והאיטיות היחסית של הטרנספורמציה הארגונית; הוא דיבר על התפקיד החשוב של המוביל הטכנולוגי בארגון והצורך לסגל ראייה רב-ממדית של השינוי כדי להשיג את התוצאה הנדרשת. לאחר מכן הציג ארבעה מקרי אירוע בהם השקעות טכנולוגיות לא ממשות את הפוטנציאל, כי במקביל לשינוי הטכנולוגי לא נעשה השינוי הארגוני הנדרש. לסיכום, הוא המליץ לכל הארגונים לסגל תכנית עבודה אינטגרטיבית שמחברת את הארגון, הטכנולוגיה והעובד, ולא להתמקד רק בהיבט הטכנולוגי שקל יותר לקידום, אבל מייצר השקעות גבוהות ללא תשואה ממשית
מצגת זו בוחנת מגמות וחדשנות בשירותים פיננסיים, בדגש על בנקים, חברות ביטוח וכרטיסי אשראי.
בשנים האחרונות עברה תעשיית השירותים הפיננסים אבולוציה דיגיטלית, בהשפעת שחקנים חדשים בתעשיה. כעת נראה שחברות הסטארט אפ בתחום ה״פינטק״ יכוונו את החברות הקיימות לאימוץ מודלים מבוססי דיגיטל חדשים.
כנס "אדוורטייזינג וויק" הנו אחד מכנסי הפרסום הגדולים בעולם שמתרחש מזה 12 שנה בעיר ניו-יורק שבארה"ב.
הכנס שנערך בדרך כלל בתחילת חודש אוקטובר ארך השנה חמישה ימים, כלל 246 סמינרים והרצאות, כ-900 דוברים ומרצים וביקרו בו במצטבר מעל ל- 90,000 משתתפים.
השנה (2015) שפר מזלי ונפל בחלקי הכבוד להיות נוכח בכנס ולהיחשף לשיח הער שמתרחש בענף הפרסום אודות המהפכה שהוא עובר- השינויים שחלים במערך הכוחות בענף, השחקנים החדשים-ישנים שמשנים את אופי פעילותם ומסתגלים למציאות החדשה, מנהלי השיווק החדשים, הטאלנטים החדשים, דאטה, טכנולוגיה תוכן, קריאייטיב ועוד, ועוד, ועוד...
על מנת לעשות סדר בבלאגן ולזקק את כלל התובנות מחמשת ימי הכנס האינטנסיביים, הכנתי מצגת סיכום שמספרת על קצה המזלג (תאמינו לי זה רק הקצה) את סיפורו של ענף הפרסום כפי שמשתקף מנקודת מבטי כאיש מחקר ואסטרטגיה- סיפור שמתאר מציאות מאתגרת, לא פשוטה ואף לעתים מתסכלת לצד עתיד מלא בהזדמנויות, חדשנות פורצת דרך, התפתחות וצמיחה לעולמות חדשים.
כמדי שנה, מחלקת מחקר אסטרטגי מסכמת את פסטיבל קאן בשנה החולפת.
השנה יותר מאי פעם, ניכר היה שנשבה בפסטיבל רוח של שינוי, שגרמה לפרסומאים לתהות על תפקידו וכוחו של הפרסום.
שינוי בסימן התפקחות שבא לידי ביטוי גם ברשימת הזוכים הגדולים- כאלו שהצליחו להשפיע על עמדות ונורמות חברתיות באמצעות שינוי התנהגות ופתרון מתחים קיימים בחברה. לא עוד מהלכים "מרגשים" אלא מהלכים "אותנטיים" שמספקים מענה אמתי בעל ערך חברתי ושמייצרים חוויה אנושית עמוקה שגורמת לאנשים לרצות לקחת בה חלק.
כפועל יוצא מכך, השנה לקחנו את רשימת הזוכים בפסטיבל וחילקנו אותה בהתאם לשבע דרכים שזיהינו, שהשפיעו וייצרו שינוי חיובי. אנחנו קראנו לזה: "חדשנות עם תכלית", "עושים בושות", "שונות זה הנורמלי החדש", "50 גוונים של העצמה", "ידע הוא כוח", "קודים חברתיים" ו-"מסרים ישנים, טריקים חדשים".
More Related Content
Similar to אלטרנטיביזם- הצרכן הופך ליצרן, יזם, מפרסם ומותג בפני עצמו
כמדי שנה, מחלקת מחקר אסטרטגי מסכמת את פסטיבל קאן בשנה החולפת.
המצגת מסכמת את הזכיות המרכזיות והבולטות השנה, בחלוקה לטרנדים שאפיינו את פעילותן השיווקית והפרסומית של החברות והמותגים המובילים בעולם.
גיל הורסקי על החדשנות של מילקה וטוברלרוןGil Horsky
בעיתון ‘מזון פלוס’ פורסם ראיון עם גיל הורסקי, מנהל החדשנות הגלובלית בתחום השוקולד בחברת מונדלז, שמייצרת ומשווקת את המותגים של מילקה, טובלרון, קדבורי ואוריאו. בראיון גיל הורסקי סיפר על הצורך לזהות את הטרנדים בתחום החדשנות הרבה לפני שהם מתרחשים ולתרגם זאת למוצרים. במהלך הראיון סיפר גיל הורסקי על אחת המגמות בשנים האחרונות – פרסונליזציה של המוצרים המנגישה אותם לצרכנים, שהובילה להקמת פלטפורמה אינטרנטית ליצירת השוקולד של Cadbury בעטיפה אישית.
כמו כן, עדכן גיל על הכניסה לאחרונה של שוקולד מילקה לשוק הסיני, ולבסוף פרש את המגמות הצרכניות הבולטות ב-2017 ונתן טיפים ליצרנים ישראלים המעוניינים להתפתח לשווקים זרים.
2013 (H1) Israel consumers' Trends - Globes newspaper (Madad HaMotagim), Adi Yoffe
הטרנדים של ישראל, סיכום מחצית של 2013. מתוך מדד המותגים /
של גלובס. עדי יופה
חלק ב' במעקב של מחלקת מחקר אחר תנועת המחאה.
והשפעתה על השוק והחברה הישראלית. סקירה זו בוחנת כיצד הפעילים ותנועות המחאה משלבים את הכלים והטרנדים השיווקיים הדיגיטליים החדשניים ביותר בפעילותם השוטפת.
המחקר חושף למעשה את היקף השימוש באמצעים דיגיטליים של תנועות ופעילי המחאה ומראה כיצד ציבור ישראלי רחב ומשפיע מביא לידי ביטוי את המגמות השיווקיות החדשניות ביותר.
למידה מהם יכולה לספק עבורנו רעיונות לפתרונות לאתגרים הגדולים שאנחנו ולקוחותינו ניצבים בפניהם.
Digital Assets as Strategic Tools in Innovation & MarketingHamutal Schieber
שימוש במידע הנמצא בעולם הדיגיטלי ע"י חברות, ככלי לתמיכה בהחלטות הנוגעות לחדשנות ולשיווק. סוגי המידע בהם נוגעת המצגת הם מידע "יזום" על ידי החברה, כגון חנויות מקוונות, רשתות חדשנות פתוחה ועוד, לעומת מידע שאינו "יזום" ושהחברה פסיבית בנוגע לייצורו, כגון מיקום, מגמות ועוד.
רקע על פרוייקט ניהול ידע בתשלובת החלב של תנובה.
מטרות הפרוייקט, הנחות יסוד, נדבכי ניהול הידע, שיטת עבודה דגשים, תוכנית עבודה,
צוותי העבודה, סיכונים.
המצגת מאת דורית כספי, מנהלת ידע בתשלובת החלב תנובה, הוצגה בקורס ניהול ידע בארגון.
www.leadersnet.co.il
נועם לזר, מנכ"ל חברת נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית, השתתף
במפגש מנהלים בכירים של STKI
ודיבר על "ארגון מנצח בעולם בהפרעה". בהרצאתו הוא הציג את המלכוד שנוצר לאור קצב הכניסה של חדשנות טכנולוגית והאיטיות היחסית של הטרנספורמציה הארגונית; הוא דיבר על התפקיד החשוב של המוביל הטכנולוגי בארגון והצורך לסגל ראייה רב-ממדית של השינוי כדי להשיג את התוצאה הנדרשת. לאחר מכן הציג ארבעה מקרי אירוע בהם השקעות טכנולוגיות לא ממשות את הפוטנציאל, כי במקביל לשינוי הטכנולוגי לא נעשה השינוי הארגוני הנדרש. לסיכום, הוא המליץ לכל הארגונים לסגל תכנית עבודה אינטגרטיבית שמחברת את הארגון, הטכנולוגיה והעובד, ולא להתמקד רק בהיבט הטכנולוגי שקל יותר לקידום, אבל מייצר השקעות גבוהות ללא תשואה ממשית
מצגת זו בוחנת מגמות וחדשנות בשירותים פיננסיים, בדגש על בנקים, חברות ביטוח וכרטיסי אשראי.
בשנים האחרונות עברה תעשיית השירותים הפיננסים אבולוציה דיגיטלית, בהשפעת שחקנים חדשים בתעשיה. כעת נראה שחברות הסטארט אפ בתחום ה״פינטק״ יכוונו את החברות הקיימות לאימוץ מודלים מבוססי דיגיטל חדשים.
כנס "אדוורטייזינג וויק" הנו אחד מכנסי הפרסום הגדולים בעולם שמתרחש מזה 12 שנה בעיר ניו-יורק שבארה"ב.
הכנס שנערך בדרך כלל בתחילת חודש אוקטובר ארך השנה חמישה ימים, כלל 246 סמינרים והרצאות, כ-900 דוברים ומרצים וביקרו בו במצטבר מעל ל- 90,000 משתתפים.
השנה (2015) שפר מזלי ונפל בחלקי הכבוד להיות נוכח בכנס ולהיחשף לשיח הער שמתרחש בענף הפרסום אודות המהפכה שהוא עובר- השינויים שחלים במערך הכוחות בענף, השחקנים החדשים-ישנים שמשנים את אופי פעילותם ומסתגלים למציאות החדשה, מנהלי השיווק החדשים, הטאלנטים החדשים, דאטה, טכנולוגיה תוכן, קריאייטיב ועוד, ועוד, ועוד...
על מנת לעשות סדר בבלאגן ולזקק את כלל התובנות מחמשת ימי הכנס האינטנסיביים, הכנתי מצגת סיכום שמספרת על קצה המזלג (תאמינו לי זה רק הקצה) את סיפורו של ענף הפרסום כפי שמשתקף מנקודת מבטי כאיש מחקר ואסטרטגיה- סיפור שמתאר מציאות מאתגרת, לא פשוטה ואף לעתים מתסכלת לצד עתיד מלא בהזדמנויות, חדשנות פורצת דרך, התפתחות וצמיחה לעולמות חדשים.
כמדי שנה, מחלקת מחקר אסטרטגי מסכמת את פסטיבל קאן בשנה החולפת.
השנה יותר מאי פעם, ניכר היה שנשבה בפסטיבל רוח של שינוי, שגרמה לפרסומאים לתהות על תפקידו וכוחו של הפרסום.
שינוי בסימן התפקחות שבא לידי ביטוי גם ברשימת הזוכים הגדולים- כאלו שהצליחו להשפיע על עמדות ונורמות חברתיות באמצעות שינוי התנהגות ופתרון מתחים קיימים בחברה. לא עוד מהלכים "מרגשים" אלא מהלכים "אותנטיים" שמספקים מענה אמתי בעל ערך חברתי ושמייצרים חוויה אנושית עמוקה שגורמת לאנשים לרצות לקחת בה חלק.
כפועל יוצא מכך, השנה לקחנו את רשימת הזוכים בפסטיבל וחילקנו אותה בהתאם לשבע דרכים שזיהינו, שהשפיעו וייצרו שינוי חיובי. אנחנו קראנו לזה: "חדשנות עם תכלית", "עושים בושות", "שונות זה הנורמלי החדש", "50 גוונים של העצמה", "ידע הוא כוח", "קודים חברתיים" ו-"מסרים ישנים, טריקים חדשים".
המשחק שנחשב לאירוע המדיה הגדול ביותר בארה"ב והשני בגודלו בעולם (אחרי גמר גביע העולם בכדורגל), שבר השנה את כל שיאי הרייטינג בארה"ב.
מעל ל-114 מיליון צופים לא משאירים אף מפרסם אדיש וכמדי שנה, גם השנה הוצפנו בעשרות פרסומות של מיטב המפרסמים.
מצגת זו מסכמת את פעילות הפרסום במהלך המשחק.
בשנה האחרונה גובר השיח בתעשיית הפרסום אודות רוחות השינוי שמעצבות מחדש את פני הענף ובעיקר משפיעות על מלאכת העשייה הקריאייטיבית שהפכה לדינאמית ומאתגרת במיוחד.
מתוך התפיסה כי ענף הפרסום הופך עם השנים לדיסציפלינה שמשפיעה ובעיקר מושפעת מהחיבור שבין תרבות האינטרנט העכשווית, חדשנות טכנולוגית ותמורות חברתיות-תרבותיות, יצרנו את הספוטאיט- סקירה שבועית שעוקבת אחרי כל מה שחם ומעורר השראה בצומת שבין פרסום, בידור, יצירה וטכנולוגיה.
כך מה שהחל כסקירה פנים-ארגונית הפך עד מהרה למקור השראה ולכלי עבודה מעשי עבורנו ועבור לקוחותינו, ובתום עשרה חודשים של פעילות גם למקור ידע מצטבר משמעותי, שמספק לנו בסיס תובנתי לגיבוש הטרנדים שמעצבים את פני התעשייה וימשיכו לעצב אותה בשנים הקרובות.
על מנת לשתף אתכם בממצאינו, החלטנו לקראת השנה האזרחית החדשה להפיק גיליון סיכום שנה מיוחד של הספוטאיט- גיליון שבוחן ומסכם את האירועים הבולטים והמכוננים של שנת 2014 ומספק הצצה לטרנדים שצפויים להעסיק אותנו בשנה הקרובה.
כמדי שנה, מחלקת מחקר אסטרטגי מסכמת את פסטיבל קאן בשנה החולפת.
המצגת מסכמת בחלקה הראשון את השיח המקצועי שהתנהל השנה בפסטיבל סביב נושא ה-Storytelling והדרך שבה מלאכת מספרי הסיפורים משתנה בעידן הדיגיטלי.
חלקה השני של המצגת מסקר את הזכיות המרכזיות והבולטות השנה, בחלוקה לטרנדים שאפיינו את פעילותן השיווקית והפרסומית של החברות והמותגים המובילים בעולם והטכניקות בהן הן נקטו.
במהלך השנתיים האחרונות מחלקת המחקר מפרסמת מדי חודש את "McCann Monitor"- דיוור באוריינטציה עסקית-שיווקית, שעוקב ומסקר את הנעשה בעולם בענפים שונים במטרה לסייע ללקוחות המשרד להישאר עם יד על הדופק. דיוור זה שמשמש עבורנו מקור ידע מצטבר משמעותי לאורך השנה, מהווה את הבסיס לסקירה שנתית זו, שבוחנת ומסכמת את הנושאים הבולטים והמשפיעים שעיצבו את ענף הבנקאות והפיננסים בשנה החולפת (2013) ומספק הצצה להתפתחויות והמהלכים המסקרנים שצפויים להעסיק את הענף בשנה הקרובה.
מצגת שהוצגה במסגרת הרצאה בועידת הנדל"ן השנתית של ישראל שהתקיימה בתאריכים ה-17-20 לנובמבר 2013.
המצגת מתייחסת 'להפרעה' הדיגיטלית שמאפיינת את רוח התקופה בה אנו חיים והשפעתה על האופן שבו כיום מגדירים מחדש את תפקידן של הערים הגדולות בעולם.
הסקירה מתייחסת לשתי גישות מרכזיות רווחות להגדרת המושג "ערים חכמות" ושמה דגש על גישת ה-Citizentrism- גישה חדשנית שדוגלת בכך שתושבי הערים הם מחוללי החוכמה והאינטליגנציה שמעצימים והופכים את הערים לחכמות. המצגת פורטת ארבעה טרנדים מרכזיים שעומדים בבסיס גישה זו, יחד עם דוגמאות רלוונטיות שממחישות כיצד יראה המרחב האורבני בעתיד הקרוב.
המשחק שנחשב לאירוע המדיה הגדול ביותר בארה"ב והשני בגודלו בעולם (אחרי גמר גביע העולם בכדורגל), שבר השנה את כל שיאי הרייטינג בארה"ב.
מעל ל-112 מיליון צופים לא משאירים אף מפרסם אדיש וכמדי שנה, גם השנה הוצפנו בעשרות פרסומות של מיטב המפרסמים.
מצגת זו מסכמת את פעילות הפרסום במהלך המשחק.
במסגרת המעקב השנתי שלנו אחר אירוע הסופרבול, הכנו סקירה קצרה המסכמת את 'חגיגת הפרסום' שליוותה את האירוע.
כמו בשנים קודמות, נראה כי המחיר לא היווה חסם משמעותי למפרסמים הגדולים, שנאלצו להיפרד מעלות ממוצעת של 3.8 מיליון דולר לפרסומת של 30 שניות.
מצד שני, שלא כמו בשנה שעברה, עלו קולות רבים של מבקרים שהתאכזבו מאיכות הפרסומות.
לשם כך, אנחנו נותנים לכם להחליט. כפי שתוכלו לראות בסקירה, חילקנו את הפרסומות על פי תמות מובילות שבלטו השנה.
מקווים שתיהנו.
צוות מחלקת מחקר אסטרטגי
מצגת זו (קצרה ברוח הטוויטר) תתאר את אופי הפעילות והתכנים אותם נזין למענכם בחשבון הטוויטר של מחלקת המחקר האסטרטגי ותספק מס' טיפים למקסום התועלת ואיתור המידע שהכי רלוונטי לכם
מי הם ה-99% ? מהווה את החלק הראשון של תהליך מחקרי שמחלקת המחקר האסטרטגי מובילה ושבוחן את תופעת המחאה החברתית. חלק זה מספק הצצה לדרכי הפעולה של התנועה העולמית ומראה כיצד התנועה הישראלית אימצה את הערכים ובעיקר את שיטות הפעולה של התנועות מחו"ל. מסמך זה מסביר מדוע תאריך ה-12 במאי נבחר כמועד לחידוש המחאה ומדגים כיצד פעילות תנועת המחאה בישראל הושפעה רבות מפעילות תנועת המחאה העולמית Occupy Wall Street.
More from McCANN TEL AVIV Strategic Research Department (11)