SlideShare a Scribd company logo

Magazine 8

•
•
P
powermedia1
1 of 73
Download to read offline
‫כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשווית‬ ‫גליון מספר 8 ספטמבר 1102‬ ‫מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.‬
‫14 חיפוש אחר האקורד האבוד‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שירים‬ ‫24 עמוק בתוך הלב יעל פריאל‬ ‫קמילה היא התחלה נורית צדרבוים‬ ‫4‬ ‫34 מומחית לבכי יהודית מליק-שירן‬ ‫השנים שצמחו ממני והלאה‬ ‫5‬ ‫44 עבור הרוח והמים שי הכהן‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫משהו דן ספרי‬ ‫6‬ ‫כרטיס ביקור‬ ‫7 בקיעי החיים יוכבד יעיש‬ ‫תוכן‬ ‫54 ציירת בנשמתה אוצרת בעבודתה‬ ‫8 כמו ציפור שעפה לירון עובדיה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫9 פער בי תבונה של יום‬ ‫94 ריקוד מתוך הנשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫01 כשהכאב מתפזר יהודית מליק-שירן‬ ‫25 מחלום להגשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫11 קלפי את העבר סיגל מגן‬ ‫השירי עלעליך סיגל מגן‬ ‫21‬ ‫העניינים‬ ‫בשדות הבור דובב לביא‬ ‫31‬ ‫פגעי הזמן דובב לביא‬ ‫41‬ ‫בת השיר‬ ‫לעולם אודך חיים עמר‬ ‫51‬ ‫65 קרלוס מורלס מרגלית מתתיהו‬ ‫חמלה שושנה ויג‬ ‫61‬ ‫זרעי מים שושנה ויג‬ ‫71‬ ‫על המדף‬ ‫בתחנה ששמה אני‬ ‫81‬ ‫75 דני הכבאי הגיבור סיגל מגן‬ ‫אירית וייסמן-מינקוביץ‬ ‫נימיה המצילה חיי אדם‬ ‫85‬ ‫91 תרגילי זמן אירית וייסמן-מינקוביץ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫02 והשירה עולה חיים ספטי‬ ‫סיפורה של נוגה-סיפור אימוץ‬ ‫85‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫פעם פיה ופעם מכשפה‬ ‫95‬ ‫כתבות‬ ‫12 געגוע אל שירי הנשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שירה יגיל‬ ‫גיאג'ין - הזר יהודית מליק-שירן‬ ‫06‬ ‫32 ללמד תנ"ך בהנאה גדולה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שגריר תרבותי‬ ‫72 הצל ליבו של ילד‬ ‫16 במקצב סוער יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫16 ציפור החלומות יהודית מליק-שירן‬ ‫13 דיאלוג מואר עם הנפש‬ ‫26 למי מחכה החיבוק והנשיקה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫36 על האובססיה שבהתמכרות‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫המרכז לכתיבה‬ ‫82 פרוייקט "בית ספר מארח"‬ ‫תערוכות‬ ‫נא להכיר‬ ‫46 איך נולדה התערוכה לגלעד שליט‬ ‫סיגל מגן‬ ‫43 הספק מיכאל רייך‬ ‫66 בין ציור לכתיבה‬ ‫63 שיחה זוגית יהודית מליק-שירן‬ ‫ד"ר דליה הקר-אוריון‬ ‫73 משכן הכאב הנצחי‬ ‫86 נדב אלחלל ד"ר דליה הקר-אוריון‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫07 ננסי פרוכטמן - מסעות‬ ‫93 בין סערות הנפש‬ ‫ד"ר דליה הקר-אוריון אוצרת‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫93 פתקים לענייני השעה‬ ‫37 יצאו לאחרונה בהוצאת בת-אור‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫על הדרך - כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשווית‬ ‫מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.‬ ‫מערכת: יהודית מליק-שירן‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית: חני דומבה - טרא דיזיין‬ ‫עריכה לשונית: יהודית ויוסי שירן‬ ‫ניקוד והגהות: יהודית מליק-שירן, בת אור, הוצאה לאור‬ ‫גליון מספר 8 ספטמבר 1102‬ ‫תמונת שער: האגם באביב צילום: אריק בלטינשטר‬ ‫כתובת המערכת: ‪info@bat-or.com www.bat-or.com‬‬
‫כשבחרתי את הנושא “צמיחה”, ידעתי שהנושא הזה יתאר תהליך‬ ‫של מסע אישי שאולי שותף לרבים.‬ ‫לא שיערתי בנפשי את גודל המשא החברתי-לאומי של התהליך‬ ‫הזה. מחד השרפה בכרמל שהתפשטה במהירות עם הרוח הוכיחה‬ ‫שכוח הטבע יכול להיות הרסני ויכול להיות משקם ובונה בו זמנית.‬ ‫למה צריך לשלם בדם כדי שיבינו קברניטי המדינה את מצוקת‬ ‫הכבאים? בעת אסון אנחנו מתוודעים אל הערכים שגדלנו עליהם ומגלים שלהיות‬ ‫כבאי הרץ אל האש, היה הגשמת חלום של דני חייט ז”ל, להתנדב מכוח נתינה נפשי‬ ‫המלווה באהבה, זו הייתה דרכו של אלעד ריבן ז”ל, נער במחוייבות אישית, שרץ‬ ‫לכבות את האש במורדות הכרמל שאהב.‬ ‫מאידך המחאה החברתית שהתרחבה בכל הארץ הוכיחה שהחברה הישראלית לומדת‬ ‫להשיג את עקרונותיה ורצונותיה, כשהיא נלחמת ולא מרפה. כשהיא משמיעה את‬ ‫קולה, הקול הקבוצתי נשמע ומגלה בעיות רבות לא רק במצוקת הדיור לסטודנטים,‬ ‫אלא במצוקות של יוקר המחיה בארץ. גילינו שאנחנו משלמים על מוצרי גבינה הכי‬ ‫הרבה ואותם מוצרים שמיוצאים לחו”ל עליהם משלמים פחות. נשאלת השאלה האם‬ ‫אנחנו אזרחים סוג ב’ שתמיד צריכים להאבק על מה שמגיע להם? החיים בארץ‬ ‫שלנו כה יקרים, עד שמטשטש הגבול בין מוות ממחלות סופניות, זיקנה לבין תאונות‬ ‫הדרכים.‬ ‫כבר חמש שנים גלעד שליט לא איתנו. חמש שנים ארוכות ומתישות שהחברה‬ ‫הישראלית יוצאת להפגנות בכל הארץ. אך לא מצליחה לחדור את חומת האטימות‬ ‫של ראש הממשלה ושריו.‬ ‫אני מזמינה אתכם אל תהליך הצמיחה של כותבי הגיליון הזה, המעניק לקוראיו כלים‬ ‫להתמודדות אישית וחברתית ומאחלת לכם חג שמח, שתהיה השנה הזאת שנה של‬ ‫יצירה, הגשמת חלומות, בריאות טובה והשבת הבנים לגבולה של הארץ שלנו.‬ ‫קריאה נעימה‬ ‫יהודית‬
‫4‬ ‫קמִילָה הִיא התְחלָה‬ ‫ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫ָדעּתי ׁשּקמילה ּונבילה‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ְ ִ ָ ְ ִ ָ‬ ‫הם אֹות להתחלה,‬ ‫ְַ ְ ָָ‬ ‫ֵ‬ ‫סימן להתחּדׁשּות.‬ ‫ִ ָ ְ ִ ְ ְַ‬ ‫ָדעּתי ׁשהר ַע ׁשּמּמּנּו אני ּכֹה יְגֹורה‬ ‫ָ‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ָ ֶג ֶ ִ ֶ ֲ ִ‬ ‫ָבֹוא לי לקרֹא אלי ּתגרה.‬ ‫ֵַ ִ ְָ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫י‬ ‫ָראתי מהחלׁשּות.‬ ‫יֵ ִ ֵ ֵ ָ ְ‬ ‫וְנחמּתי אלי עצמי ּכיֹודעת‬ ‫ִַ ְ ִ ֵֵ ַ ְ ִ ְ ַַ‬ ‫ראיתי את ּכּפֹות ָדי וְאצּבעי הּמציצה‬ ‫יָ ֶ ְ ָ ִ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ִָ ִ ֶ ַ‬ ‫ׁשּמעידה, היא ַם הּדרָך העֹולה.‬ ‫ֶ ְ ִ ָ ִ ּג ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫עת ָאּמּתי ׁשלחה אלי קמיצה.‬ ‫ָ ִ ָ ְָ ֵַ ְ ִ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ׁשּמיתה, היא זְ מּנית,‬ ‫ִַ‬ ‫ִ‬ ‫ֶ ִ ָ‬ ‫סּמנּתי לעצמי קפיצה‬ ‫ִ ְַ ִ ְְַ ִ ְ ִ ָ‬ ‫ׁשהּמקֹום ה ָמּוָך ּבתחּתּיֹות הּׁשאֹול‬ ‫ַ ְ‬ ‫ְ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ּנ‬ ‫ֶ ַ ָ‬ ‫ְוָדעּתי ׁשּזֹו עת הּיְקיצה.‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ֵ ַ ִ ָ‬ ‫הּוא הּׁשביל ׁשּמֹוביל את ּדרּכי לגּדֹל,‬ ‫ַ ְ ִ ֶ ִ ֶ ְִַ ְִ‬ ‫ׁשּיֹום אסֹוני יְהא ַם אּולי יֹום ׂשׂשֹוני.‬ ‫ְ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֲ ִ ֵ ּג‬ ‫ֶ‬ ‫ּכּסיתי עצמי ּבׂשמיכת הּתקָה‬ ‫ִ ִ ִ ַ ְ ִ ִ ְ ִ ַ ַ ִ ְו‬ ‫ּכמֹו ּכמהה מחּכה לּצמיחה הּטֹובה.‬ ‫ְ ֵָ ְ ַָ ְַ ִ ָ ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫וְהיא היְתה לי ּכסּותי ּבעֹו ָתי‬ ‫ִ ָ ָ ִ ְ ִ ְ נִ‬ ‫עת חּכתי לעת ּבֹו ּתּגיע ׁשעתי.‬ ‫ִַ ַ ְ ָ ִ‬ ‫ֵ ִ ִ ִ ֵָ‬ ‫היּו ר ָעים ׁשּׁשעתי הּגיעה ְו ָגעה‬ ‫ֶ ְ ָ ִ ִ ִ ָ נְ ָ‬ ‫ָ ְגִ‬ ‫ַאחרים ׁשּבהם התּפֹוג ָה.‬ ‫וֲ ֵ ִ ֶ ָ ֶ ִ ְ ְג‬ ‫ּכָך ָדעּתי רגעי ׂשמחה ּבעּתֹות צמיחה‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫ָ יַ ְ ִ ִ ְ ֵ ִ ְ ָ ְ ִ‬ ‫ְו ַם ּתּו ָה‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ּכׁשהלכה.‬ ‫ְ ֶ ְָָ‬
‫5‬ ‫הּׁשָנ ִים ׁשֶּצמְחּו‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫מּמּנ ִי וָהלאָה‬ ‫ָ ְ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫ׁשנֹותי צמחּו להן מּמּני וְהלָאה‬ ‫ֶָ ִ ִֶ ְָ‬ ‫ְ ַ ָ ְ‬ ‫הגּדילּו לעׂשות.‬ ‫ִ ְ ִ ֲַ‬ ‫לעּתים ָׁשבּתי מּנ ֶד ּבן לצּפֹות‬ ‫ְ ִ ִ י ַ ְ ִ ִ ֶג ָ ִ ְ‬ ‫וְעי ֵי טחּו מראּות ר ָעים ׁשּגוְעּו לּמּות‬ ‫ֶָ ַ‬ ‫ְגִ‬ ‫ְֵ‬ ‫ֵנ ַ‬ ‫וְדּקֹות מּובסֹות‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּבעֹוד‬ ‫ְ‬ ‫ׁשנֹותי צמחּו להן מּמּני וְהלָאה‬ ‫ֶָ ִ ִֶ ְָ‬ ‫ְ ַ ָ ְ‬ ‫ׁשנֹותי היּו את זְ מ ָן ׁשּלן נֹוגסֹות.‬ ‫ַ ּנ ֶ ָ ְ‬ ‫ְ ַ ָ ֶ‬ ‫ַאני ָאחריהן רֹודפת,‬ ‫וֲ ִ ֲ ֵ ֶ ֶ ֶ‬ ‫את הּמּׂשא הּכבד הֹודפת‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֶ ַ ַ ָ ֵַָ‬ ‫הּכֹל סביבי ָדֹול מתרחב,‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫ְ ִ ִ ּג‬ ‫ַ‬ ‫וְצֹומחת אּתן לאטי‬ ‫ַ ַ ִ ָ ְ ִ ִ‬ ‫עם ּכל ֶלד – הּלב‬ ‫ֵַ‬ ‫ִ ָ יֶ‬ ‫ּכמֹו יֹודעת ׁשעֹוד מעט קט‬ ‫ְ ַ ָ‬ ‫ַַ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְו ַם הּכאב.‬ ‫ג ְֵַ‬ ‫נצעד ַחד ָד ּבָד.‬ ‫ִ ְ ַ יַ י ְי‬ ‫הּקֹול צֹורח‬ ‫ֵַ‬ ‫ַ‬ ‫הן,‬ ‫ֵ‬ ‫ַם ָדם.‬ ‫ּג נ ַ‬ ‫הּׁשנים ׁש ָדלּו להן עלי‬ ‫ַ ָ ִ ֶ ּג ְ ָ ֶ ָ ַ‬ ‫וְצֹומח.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ַאני,‬ ‫וֲ ִ‬ ‫ׁשּספרּתי אֹותן לתֹוָך לילי.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ָ ְ‬ ‫ֶ ְַָ ִ‬ ‫ׁשּכן,‬ ‫ֵֶ‬ ‫נצעד ָד ּב ָד ְו ַּביט ָכֹוח‬ ‫ִ ְ ַ י ַ ּי נ ִ נ ַ‬ ‫וְקדימה‬ ‫ִָ ָ‬ ‫וְרחֹוק‬ ‫ָ‬ ‫ְו ָבֹוּה‬ ‫ג ַ‬ ‫לאסֹף ּכֹח‬ ‫ַ‬ ‫ֱֶ‬ ‫ּולהבין ׁשּככה ֶה לצמֹח.‬ ‫ְ ָ ִ ֶ ָָ ז ִ ְ ַ‬
‫6‬ ‫מּׁשֶהּו‬ ‫ַ‬ ‫דן ספרי‬ ‫מּׁשהּו חם ּומרּטט,‬ ‫ְֵַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֶה ֹלא הרּוח‬ ‫ָ ַ‬ ‫ז‬ ‫מּׁשהּו ּכֹובׁש, ּדֹובר אמת‬ ‫ֵ ֱֶ‬ ‫ֵ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ָאּתּה רֹוצה לדהֹר‬ ‫ֶ ְִ‬ ‫ָ‬ ‫ה”ֹלא” הּוא ּכן,‬ ‫ֵ‬ ‫לׁשער הּפתּוח,‬ ‫ַַ ַ ַָ ַ‬ ‫לבן, ׁשחֹר‬ ‫ָָ ָ‬ ‫אּולי ׁשעה ּכׁשרה ּכעת‬ ‫ַ ָ ָ ְ ֵָ ֵָ‬ ‫ּדרָך ָם ּבַּבׁשה‬ ‫ֶ ֶ י ְ יָ ָ‬ ‫ּדרָך ֶבר ּבאּׁשה‬ ‫ֶ ֶ ּג ֶ ְ ִ ָ‬ ‫וְהם ּפֹורצים ּכרעבים לאֹור,‬ ‫ְ ִ ְִִֵ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫נבטי ּתקָה מאדמה קׁשה.‬ ‫ִ ְ ֵ ִ ְו ֵ ֲָ ָ ָ ָ‬ ‫פגישה צילום: אריק בלטינשטר‬
‫7‬ ‫ּבקִיעֵי–החּיִים‬ ‫ַ ַ‬ ‫ְ‬ ‫יוכבד יעיש‬ ‫ׁשֹבל זֹוהר‬ ‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ּכפ ָס ּבפ ַת הרחֹוב‬ ‫ְ ָ נ ְ ִ ּנ ָ ְ‬ ‫ּבעיר‬ ‫ִָ‬ ‫מאיר‬ ‫ֵ ִ‬ ‫ּבליְלה חׁשּוָך‬ ‫ְַ ָ ָ‬ ‫אֹותי וְאֹותְך‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫הּׁשמיִם‬ ‫ַ ָ ַ‬ ‫זְ רּועי ע ָנים צחֹרים‬ ‫ֵ ֲנ ִ ְ ִ‬ ‫מרּמזִ ים עם נצנּוץ‬ ‫ִ ְִ‬ ‫ְְַ‬ ‫ּכֹוכבים‬ ‫ִָ‬ ‫אל ּבקיעי-החּיִים‬ ‫ֶ ְ ִ ֵ ַַ‬ ‫ׁשּנֹותרּו.‬ ‫ֶ ְ‬ ‫מעת לעת‬ ‫ֵֵ ְֵ‬ ‫ח ָה אני‬ ‫ַ ּי ֲ ִ‬ ‫ּבּיְׁשימֹון מדּברי‬ ‫ִ ְִָ‬ ‫ִ ִ‬ ‫ּדמיֹוני‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫ׁשֹופע, זֹורם‬ ‫ֵַ ֵ‬ ‫חיְכני.‬ ‫ַ ִָ‬
‫8‬ ‫ּכְמֹו צִּפֹור ׁשֶעפָה‬ ‫ָ‬ ‫לירון עובדיה*‬ ‫הּיֹורה יֹורד עכׁשו,‬ ‫ַ ֶ ֵ ְַ ָ‬ ‫ּכמֹו צּפֹור ׁשעפה,‬ ‫ֶ ָָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ּכמֹו ּכל הא ָׁשים ׁשעפים,‬ ‫ֶ ָ ִ‬ ‫ְ ָ ָ ֲנ ִ‬ ‫ּבלּבי ּפֹורצת מלחמה.‬ ‫ֶֶ ִ ְ ָ ָ‬ ‫ְִִ‬ ‫ַאני חֹו ֶרת הּביְתה,‬ ‫וֲ ִ זֶ ַ ָ ָ‬ ‫ּכמֹו סערה,‬ ‫ְ ָָ‬ ‫ְ‬ ‫ּכמֹו צּפֹור ׁשעפה.‬ ‫ֶ ָָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫*תלמידה בת 7 שנים.‬
‫9‬ ‫ּפעַר ּבִי ּתְבּונ ָה ׁשֶל יֹום‬ ‫ְ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫ּפער ּבי ּתבּו ָה ׁשל יֹום‬ ‫ְ ַ ִ ְ נ ֶ‬ ‫ַם ׁשקיעה היא ּכתר‬ ‫ּג ְ ִ ָ ִ ֶ ֶ‬ ‫מבּקׁשת העיִן ה ַרחנית‬ ‫ְ ַ ֶ ֶ ָ ַ ַ ּז ְ ָ ִ‬ ‫מתעּצם לרָחה‬ ‫ִ ְ ַ ֵ ִ ְוָ‬ ‫הּמתרחבת ּכעינֹו ׁשל אֹלהים‬ ‫ַ ִ ְ ֶֶַ ְֵ ֶ ֱ ִ‬ ‫מַגּדיל ּפעימה‬ ‫ְִ ְ ִ ָ‬ ‫ׁשקיפּות היא הטלת עֹ ֶן‬ ‫ג‬ ‫ִ ֲַָ‬ ‫ְ ִ‬ ‫עֹוד ּפעימה‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫ּבבבּוָאת הּׁשמיִם.‬ ‫ַ ָ ַ‬ ‫ְָ‬ ‫וְעֹוד ּפעימה.‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫העיִן ּפעּורה ּבהּלה ׁשל זֹהר‬ ‫ַָ ְ ָ ְ ִָ ֶ ַ‬ ‫מקרבת ּובָאה‬ ‫ְ ֶֶָ ָ‬ ‫ּובָאה ּומקרבת‬ ‫ְ ֶֶָ‬ ‫ָ‬ ‫ּפֹו ֶׁשת איׁשֹון מתרחב‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫גֶ ִ‬ ‫ּבגֹון הּס ַל ַל-ּכחלחל מתָאּפרים הּמיִם‬ ‫ְ ַ ְ ג ְ ּג ְ ַ ְ ַ ִ ְ ְ ִ ַ ַ‬ ‫יֹוצרים ּבלּבי ּפתח לׁשערי ׁשמיִם.‬ ‫ְ ִ ְ ִ ִ ֶ ַ ְ ַ ֲֵ ָ ַ‬ ‫שקיעה צילום: אשורר‬
‫01‬ ‫ּכׁשֶהּכאֵב מתְּפּז ֵר‬ ‫ִ ַ‬ ‫ְ ַ ְ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫*לזכר אלעד ריבן‬ ‫ּכׁשהּכאב מתּפ ֵר הע ָנים ׁשֹוכבים מעּלפים ּבׁשמיִם חּוְרים‬ ‫ִ ִ‬ ‫ְ ָ ַ‬ ‫ְ ָֻ ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ְ ֶ ַ ְ ֵ ִ ְ ַ ּז ָ ֲ נ ִ‬ ‫רק רּוח ּתֹועה מתעּתעת ּבאצּבעֹות הּכרמל‬ ‫ְֶַַ‬ ‫ַ ָ ְ ַ ְ ַַ ְְֶ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ׁשהחריכֹות עֹוׂשה ּבהם ּפרּורי ּפיח.‬ ‫ָ ֶָ ֵ ֵ ִ ַ‬ ‫ֶ ֲִַ‬ ‫ַרּגירי אפר נלּכדים ּבעיניִָך‬ ‫ּג ְ ִ ֵ ֵ ֶ ִ ְ ָ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫אוִירּה ׁשל הָאספּות לֹוכדת רגׁשֹותיִָך וְהּדמעֹות ּבאֹות וְזֹולגֹות‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְַ ָ‬ ‫ֶֶ ְִ ַ‬ ‫ֲ ָ ֶ ֵ ְ‬ ‫על הָאבק החנּוק‬ ‫ַ ֶ ָ ֶָ‬ ‫ׁשָאף טּפת מיִם מלּוחה ֹלא מחָה אֹותֹו.‬ ‫ַ ֲי‬ ‫ְ ָ‬ ‫ִ ַ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫וְהרמץ ׁשּבער ּברכסי הּכרמל הבעיר ּכל ּפעם מחדׁש את מחׁשבֹותיִָך.‬ ‫ֶֶָ ֶ ַָ ְְִֵ ְַַ ֶ ִ ְ ִ ָ ַַ ֵ ָָ ֶ ַ ְ ְ ַ‬ ‫ָאּת הֹו ָה ּבֹו ּב ַער ה ֶה ׁש ַד האׁש ְוַד הרּוח חטפּו אֹותֹו מּמָך‬ ‫ִ ֵ‬ ‫ַ ּנ ַ ַ ּז ֶ ּי ָ ֵ י ָ ַ ָ ְ‬ ‫ְ ג‬ ‫וְָאּת הֹו ָה ּבּמאכלת האׁש‬ ‫ְ ג ַ ַ ֲֶֶ ָ ֵ‬ ‫ּברּוח ׁשחסמה את האוִיר מחֹוטמֹו ּומּפיו‬ ‫ִ ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ ַ ֶ ָ ְ ָ ֶ ֲָ‬ ‫וְָאּת ממׁשיכה לרקֹד ּבּת ָזִ ּיֹות מפרעת‬ ‫ֻ ְַַ‬ ‫ִ ְז‬ ‫ְ ַ ְ ִ ָ ְִ‬ ‫אני הּמֹולָך הּקדּום‬ ‫ֲִ ַ ֵ ַ ָ‬ ‫ׁשּליט הּטבע.‬ ‫ְ ִ ֶַַ‬ ‫ּולׁשֹונֹות האׁש רֹוקדֹות ּבמפרעּות מתמּׁשכת עם הרּוח.‬ ‫ִ ְ ַ ֶֶ ִ ָ ַ‬ ‫ְֻ ְָ‬ ‫ְ‬ ‫ֵָ‬ ‫ְ‬ ‫רּקּוד מׁש ָע ׁשרק הּטבע ָכֹול להמציא ּבדּקֹות חפּוזֹות.‬ ‫ֲ‬ ‫ְַ ְ ִ ְַ‬ ‫ְ ֻ ּג ֶ ַ ַ ֶ ַ י‬ ‫ִ‬ ‫וְה ַער ה ֶה ׁשרץ קדימה‬ ‫ַ ּנ ַ ַ ּז ֶ ָ ָ ִ ָ‬ ‫ּבנחיׁשּות ְואֹמץ‬ ‫ֶ‬ ‫ְִִ‬ ‫ָתן מעצמֹו ְו ַפׁשֹו‬ ‫נְ‬ ‫נַ ֵ ַ ְ‬ ‫ע ַד ללּבנּו רביד ׁשל אֹור‬ ‫ָנ ְ ִ ֵ ָ ִ ֶ‬ ‫ַאַת יְחידה להֹולכים ָאחריו.‬ ‫ֲָ‬ ‫ּג ֲ ו ִ ָ ַ ְ ִ‬
‫11‬ ‫קּלפִי אֶת העבָר‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ַ ְ‬ ‫סיגל מגן‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫הרׁשי לָך ׁשּוב ל ַעת‬ ‫ָג ַ‬ ‫ְַ ִ ָ‬ ‫ּבעֹמק הּכאב‬ ‫ְ ֶ ְֵַ‬ ‫המבּקׁש מזֹור.‬ ‫ַ ְ ֵַ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫ּבטחי ּבעץ הּדעת‬ ‫ִ ְ ִ ְֵ ַַַ‬ ‫ׁשּיֹובילָך היְׁשר‬ ‫ֶ ִ ֵ ַ ֵ‬ ‫אל עבר קו האֹור.‬ ‫ֶ ֵֶ ַ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫הרׁשי לָך להּביט ּבֹו‬ ‫ְַ ִ ָ ְִַ‬ ‫ּבעיִן רחּומה,‬ ‫ְַ ַ ָ‬ ‫עֹוטה מׁשקף ורֹד.‬ ‫ָ ִ ְ ָ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫את ּכל קלּפֹות הּפחד.‬ ‫ַַַ‬ ‫ֶ ָ ְ ִ‬ ‫וְָאז, לָאט לָאט -‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫חזְ רי ׁשּוב לעמֹד.‬ ‫ֲַ‬ ‫ִ ִ‬
‫21‬ ‫הּׁשִיִרי עלעּליְִך‬ ‫ַ ְ ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫סיגל מגן‬ ‫הּׁשירי עלעּליִָך,‬ ‫ַ ִ ִ ְַַַ‬ ‫ּתני להם לעּוף.‬ ‫ְ ִ ֶָ ָ‬ ‫הרׁשי לקֹול הּפרא‬ ‫ֶֶַ‬ ‫ְַ ִ ְ‬ ‫ּפרעי את ּתלּתּליִָך,‬ ‫ִ ְ ִ ֶ ַ ְ ַַ‬ ‫לבקֹע מּגרֹו ֵָך.‬ ‫ְִ ַ ִ ְ נ‬ ‫עמדי ּב ֵו ָקּוף.‬ ‫ִ ְ ִ ְג ז‬ ‫הּׁשירי עלעּליִָך,‬ ‫ַ ִ ִ ְַַַ‬ ‫לאֹור ׁשביל ה ָרח‬ ‫ְ ִ ַ ּי ֵ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ּבטחי ּבלב ַּציב.‬ ‫ִ ְ ִ ְ ֵ יִ‬ ‫רקדי את חלֹומָך.‬ ‫ִ ְ ִ ֶ ֲ ֵ‬ ‫רקדי ּבכל חּוׁשיִָך‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ִ ְָ‬ ‫את קסם הָאביב.‬ ‫ֶ ֶֶ ָ ִ‬ ‫פריחה באביב צילום: אריק בלטינשטר‬
‫31‬ ‫ּבשְדֹות הַּבּור‬ ‫ִ‬ ‫דובב לביא‬ ‫ב ְׂדֹות הּבּור על מפתני גדלים פרחים שמּוטי ּכֹותרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ַ ִ ְ ָּ ִ ְּ ֵ ִ ְּ ָ ִ ׁ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ ש‬ ‫באין עֹוברי אֹרח להביט בפריחתם,‬ ‫ְ ֵ ַ ְ ַ ִּ ִּ ְ ִ ָ ָ‬ ‫ְּ ֵ‬ ‫ַצמיחּו רק גבעֹול נֹו ֵע בשמי תכלת.‬ ‫ג ַ ִּ ׁ ֵ ְּ ֵ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ִּ ְ‬ ‫יְ ִ‬ ‫רוּוֵי קנָאה ֶחזּו באחיהם ׁשֹוכ ֵי הרים.‬ ‫ְנ ָ ִ‬ ‫י ֱ ַּ ֲ ֵ ֶ‬ ‫ְ י ִ ְ‬ ‫לּו ָאָך ָדעּו כי גם הם מתהדרים,‬ ‫י ְ ִּ ַּ ֵ ִ ְ ַ ְּ ִ‬ ‫ּבאין אדם שמּׁשֹרׁש ַעקרם.‬ ‫ָ ׁ ִּ ֶ י ַ ְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ְֵ‬ ‫וְכאן, בָאדמתי, ֹלא יִצמח ָאף דרדר.‬ ‫ַּ ְ ַּ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְּ ְ ָ ִ‬ ‫ָ‬ ‫החמה הּקֹופחת תקּפח חמתּה,‬ ‫ַ ַ ָּ ַ ַ ַ ְּ ַ ַ ַ ָּ ָ‬ ‫וְָאף אכר ֹלא יִזְ רע את לבטי המחר.‬ ‫ַ ֶ ִ ְ ֵ ַ ָּ ָ‬ ‫ִ ָּ‬
‫41‬ ‫ּפגעֵי הּזְמַן‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫דובב לביא‬ ‫פגעי ה ְּזמן ׁשּתדע ָארץ‬ ‫ִּ ְ ֵ ַ ַ ֶ ֵ ַ ָ ֶ‬ ‫בל ָפרּו את יְסֹוד קּיּומי‬ ‫ִ ִ‬ ‫ַּ י ֵ ֶ‬ ‫ּכשרשי ארזִ ים שֹּלא טעמּו‬ ‫ֲָ‬ ‫ְׁ ְׁ ֲ ָ ׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ ֵ‬ ‫משב סערה במרֹומי צמרתם.‬ ‫ַ ׁ ְ ָ ָ ִּ ְ ֵ ַ ַּ ְ ָּ‬ ‫ַּ‬ ‫ֵׁש וְארץ תדע בּצֹרת,‬ ‫ֶ ֵּ ַ ַּ ֶ‬ ‫י‬ ‫וְנבטי לבי ֹלא יְבצבצּו בין ר ָבים חרבים.‬ ‫ַ ְ ְּ ֵּ ְ ג ִ ֲ ֵ ִ‬ ‫ִ ְ ֵ ִ ִּ‬ ‫בּסתר כבר בשלה פריחתם,‬ ‫ַּ ֵ ֶ ְּ ָ ָּ ׁ ָ ְּ ִ ָ ָ‬ ‫ְ‬ ‫וְהם טמּונים בעֹמק מהּותי.‬ ‫ֵ ְ ִ ְּ ֶ ַ ִ‬ ‫שלכת צילום: אריק בלטינשטר‬
‫51‬ ‫לְעֹולָם אֹודּך‬ ‫ֶ ָ‬ ‫חיים עמר‬ ‫אֹודּך אלי ּכי ה ֵני.‬ ‫ֶ ָ ֵ ִ ִ ִ ּנ ִ‬ ‫ּבטרם אלָך וְאי ֶּני.‬ ‫ְ ֶ ֶ ֵ ֵ ֵ נִ‬ ‫אם אין ׁשֹוֶה להנחיני‬ ‫ו ְְִַ ִ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫אֹודּך אלי ּבעֹודּני.‬ ‫ֶָ ֵ ִ ְ ִֶ‬ ‫ה ֵני קרּוא למלָך / ׁשאֹון הּמרּכבה / קֹורא ּבי לילָך‬ ‫ֵ ִ ֵ ֵ‬ ‫ַ ֶ ְָָ‬ ‫ְ‬ ‫ְֶֶ‬ ‫ִ ּנ ִ ָ‬ ‫ָאָך אין לבֹוא / אל ׁשער הּמלָך‬ ‫ֶ ַ ַ ֶֶַ‬ ‫ֵ ָ‬ ‫ּבלבּוׁש ׂשק / ַם לבן מלָך.‬ ‫ּג ְ ֵ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְִ‬ ‫טֹוב לי יֹום ּבחצרְך / ּבמֹלאת לי ה ָמים ּבעֹולמְך‬ ‫ְ ְָ‬ ‫ִ ַ ּי ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְֲֵַ‬ ‫ִ‬ ‫ּפתחּת ׂשּקי / למען ְי ַּמרְך‬ ‫ְ ַ ַ זֶ ְ‬ ‫ָ ַ ְ ָ ַ ִ‬ ‫ָא ָאל ּתׁשָאל / מי ּבחצריְך‬ ‫ִ ֲֵֶַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫נ‬ ‫אֹודה לְך אלי‬ ‫ֶ ְ ִֵ‬ ‫ּבעֹודי חּיִים‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫אם ָא מצאתי חן‬ ‫ִ נ ָָ ִ ֵ‬ ‫ּבעי ֶיְך, אם‬ ‫ְֵנ ִ‬ ‫העץ ָתּון לי‬ ‫ִ‬ ‫ֵָ נ‬ ‫הּוא עץ חּיִים.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫עיני ּתלּוָה ּבְך‬ ‫ֵ ִ ְ י ְ‬ ‫ּתן אֹות לחּיִים.‬ ‫ְַ‬ ‫ֵ‬
‫61‬ ‫חמלָה‬ ‫ֶ ְ‬ ‫שושנה ויג‬ ‫ּכּמה חמלה ֵׁש ּבּמּלה ָאהבה.‬ ‫ֲָ‬ ‫ַָ ֶ ְָ י ַ ִָ‬ ‫אני קֹוראת ּברָחים‬ ‫ָ ְו ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲִ‬ ‫ׁשָאּתה זֹורע על הּדף ׁשּלְך‬ ‫ֵַ ַ ַַ ֶ ְ‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ּכּמה ָאּתה צמא לחמלה‬ ‫ָ ֵָ ְֶ ְָ‬ ‫ַָ‬ ‫ּכׁשָאּתה מג ֵס את נׁשמתְך‬ ‫ְ ֶ ָ ְ ַ ּי ֶ ִ ְ ָ ְ‬ ‫לכל עׂש ַת הּמצוֹות‬ ‫ְ ָ ֲ ִ ּי ַ ִ ְ‬ ‫ָאּתה מק ֵם עֹולם ּומלֹואֹו.‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ְ ַ ּי‬ ‫ָאּת יֹודעת, ּכּמה א ָׁשים אני מּכיר‬ ‫ְ ַ ַ ַ ָ ֲנ ִ ֲ ִ ַ ִ‬ ‫מקצה העֹולם עד קצהּו.‬ ‫ִ ְ ֵ ָ ָ ַ ֵָ‬ ‫עכׁשו צריָך למצֹוא את האדם ׁשּמּכיר אֹותְך‬ ‫ְ‬ ‫ֶ ָ ָ ֶ ַ ִ‬ ‫ְַ ָ ִָ ִ ְ‬ ‫ּבלי ּגלימה‬ ‫ְִ ְִ ָ‬ ‫ּבלי צלב‬ ‫ְִ ְָ‬ ‫ּבלי ׂשק‬ ‫ְִ ַ‬ ‫ּבלי ּכלי הּקֹדׁש.‬ ‫ְִ ְֵ ַ ֶ‬ ‫צריָך למצֹוא לְך‬ ‫ְ‬ ‫ִָ ִ ְ‬ ‫אדם עם חמלה.‬ ‫ָ ִ ֶ ְָ‬
‫71‬ ‫ז ְִרעֵי מיִם‬ ‫ַ‬ ‫שושנה ויג‬ ‫ַלּדתי אֹוספת זִ רעי מיִם‬ ‫ְֵ ַ‬ ‫ֶֶ‬ ‫יְ ָ ִ‬ ‫קֹוראת ּבׁשמֹות חכמה לּבריָאה הּצהּבה‬ ‫ַ ְָֻ‬ ‫ְָ ָ ְִַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ּובָאה הּׁשמׁש‬ ‫ַ ֶ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫נמהלת ּבכף ָדּה‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ ְ ַ יָ‬ ‫ּכמֹו ָּפנית מצ ֶרת ּבקימֹונֹו‬ ‫ְ ֻ ּי ֶ ְ ִ‬ ‫ְ יָ ִ‬ ‫הּמׁשי זֹורם מּבּדים קטּנים‬ ‫ְ ִַ‬ ‫ֶַ ִ ֵ ִ ִַ‬ ‫צהֹב ּכחֹל‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫קּוִים ּדּקים ׁשל עּפרֹון‬ ‫ֶ ִ ָ‬ ‫ִַ‬ ‫ַ‬ ‫מצ ֶרת לי עֹולם‬ ‫ָ‬ ‫ְ ַ ּי ֶ ִ‬ ‫מב ֶׁשת‬ ‫ְ ֻ ּי ֶ‬ ‫מחּביָאה ּבּסתר‬ ‫ֵַ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫צּפֹור קט ָה ּבאֹפק הּמתּוח‬ ‫ְ ַ ּנ ָ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫ִ‬ ‫הּבֹקר התהּפָך לנּו למּטה ּׁשמׁש‬ ‫ַ ֶ ִ ְ ֵַ ָ ְַ ָ ֶ ֶ‬ ‫ּומעל ה ָם.‬ ‫ֵ ַ ַ ּי‬ ‫רחֹוק רחֹוק‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּתפליגי עד ָבֹוא‬ ‫ָ ְ ִ ִ ַ י‬ ‫יְבּול הּקסם‬ ‫ֶֶַ‬ ‫ְוַנּביט ּבנּו‬ ‫יְ ִ ָ‬ ‫ַהרּורים‬ ‫זֲ ִ‬ ‫ּכפ ַסי נָר‬ ‫ְ ָנ ֵ ְי‬ ‫ּברחֹובֹות טֹוקיֹו.‬ ‫ְ‬ ‫ְִ‬
‫81‬ ‫ּבתַחנ ָה ׁשֶּׁשְמָּה אנ ִי‬ ‫ֲ‬ ‫ְ ֲ‬ ‫אירית וייסמן –מינקוביץ‬ ‫הּמּסע ׁשּלי ַחל ּכׁשאפּגֹׁש את עצמי‬ ‫ֶ ְַ ִ‬ ‫ַ ַ ָ ֶ ִ יֵ ְ ֶ ֶ ְ‬ ‫ּבתח ָה ׁשּׁשמּה אני.‬ ‫ְ ַ ֲנ ֶ ְ ָ ֲ ִ‬ ‫צריְך אֹמץ להרחיק ּכדי להּכיר את חֹמר החּיִים‬ ‫ֶ ַַ‬ ‫ְֵ ְִַ ֶ‬ ‫ֶ ְְַ ִ‬ ‫ִָ‬ ‫אבל עדיִן אני נֹוברת ּבָארֹון ה ַעליִם.‬ ‫ַ ּנ ֲ ַ‬ ‫ֲָ ֲַ ֲִ ֶֶ ְ‬ ‫טרם החלטּתי אּלּו ַעלּיִם אנעל.‬ ‫ֶ ֶ ֶ ְ ַ ְ ִ ֵ נֲ ַ ֶ ְ ַ‬ ‫סּדּורים רּבים עֹוד לפ ַי‬ ‫ְּ ָ נ‬ ‫ִ ִ ִַ‬ ‫לח ֵר על ּפתחי חלֹומֹות ּכׁשריק מקּדם את ּפ ָי.‬ ‫ְ ַ ֵ ֶ ָנ‬ ‫ְ ֶ ִ‬ ‫ְ ַ ּז ַ ִ ְ ֵ ֲ‬ ‫לׁשּתֹול את ׁשנֹותי העקּורֹות ּבאדמה ָאחרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֲָָ ָ‬ ‫ֶ ְ ָ ֲָ‬ ‫ִ ְ‬ ‫איני יֹו ַת ׁשלֹום, ַם ֹלא יֹו ָה הֹומ ָה.‬ ‫ִ ּי‬ ‫נ‬ ‫ּג‬ ‫ֵ ִ נ ָ‬ ‫אני יֹו ַת מדֹון !‬ ‫ֲִ נ ָ‬ ‫עֹורבים מ ַּקרים ּבחצרי‬ ‫ְנְ ִ ֲִֵַ‬ ‫ְִ‬ ‫ּבעֹודי מ ַּקרת ּבאדמה‬ ‫ְ ִ ְ נֶ ֶ ָ ֲָ ָ‬ ‫וְאין ּבָדי ׁשרׁשים..‬ ‫ֵ ְיִ ָ ָ ִ‬
‫91‬ ‫ּתְַרּגִילֵי זְמַן‬ ‫אירית וייסמן –מינקוביץ‬ ‫אני מ ַּתקת את הּׁשרׁשים מאדמה ָאחת‬ ‫ַ‬ ‫ֵ ֲָ ָ‬ ‫ֲִ ְנֶ ֶ ֶ ַ ָ ָ ִ‬ ‫לנּבֹוט ּבאדמה ָאחרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֲָָ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫הּכֹל זְ מּני.‬ ‫ִַ‬ ‫ַ‬ ‫מּדי זְ מן מ ַּמן לי הּזמן ָן ָאחר‬ ‫ִ ֵ ַ ְ זֵ ִ ַ ְ ַ ז ֵ‬ ‫ּוכׁשאני ֹלא ָמה את הּזמן‬ ‫נָ ֶ ַ ְ ַ‬ ‫ְ ֶ ֲִ‬ ‫אני רֹועה את הּמּלים ּבׁשטחי הּמרעה‬ ‫ֲִ ָ ֶ ַ ִ ִ ְ ִ ְ ֵ ַ ִ ְ ֶ‬ ‫הֹולכת ָאחרי הּצליל.‬ ‫ֲֵ ַ ְ ִ‬ ‫ֶֶ‬ ‫הּזמן מׁשמיע קֹולֹו ארעי‬ ‫ֲָ ִ‬ ‫ְַַ ַ ְ ִ ַ‬ ‫וְהּמּלים מפנֹות אצּבע מאׁשימה‬ ‫ְֶַ ֲַ ִ ָ‬ ‫ַ ִ ִ ַ ְ‬ ‫ּכׁשאני מד ֶקת לפצֹע ּבהן,‬ ‫ְ ֶ ֲ ִ ְ ַ ּי ֶ ִ ְ ַ ָ ֶ‬ ‫חללים רּבים נֹופלים על ָאדמת ח ַי‬ ‫ְ ַ ַ ּי‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫ֲִָ ַ ִ‬ ‫ַם אני.‬ ‫ּג ֲ ִ‬ ‫ָטלּתי על עצמי את ּתפקיד הּדין‬ ‫נַ ְ ִ ַ ַ ְ ִ ֶ ַ ְ ִ ַ ִ‬ ‫מידי יֹום אני נׁשּפטת‬ ‫ֲִ ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫ּומֹוצאת להֹורג‬ ‫ַ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫חּיִים ׁשל מֶת‬ ‫ֶ ָו‬ ‫ַ‬ ‫ח ַי א ֻּכים.‬ ‫ַ ּי ֲ ר ִ‬
‫02‬ ‫וְהּׁשִיָרה עֹולָה‬ ‫ַ‬ ‫חּיִים ספטי‬ ‫ַ‬ ‫וְהּׁשירה עֹולה, יֹוצאת לׁשֹורר‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִ ָ‬ ‫לדֹובב חלל הּלב‬ ‫ְ ֵ ָָ ֵַ‬ ‫אבן וְאבן לפ ֶיה נפּתחֹות, עץ וְעץ ׁשרׁשיהם נגלים לעי ֶיה‬ ‫ֵ ֵ ָ ְ ֵ ֶ ְִִ ְֵנ ָ‬ ‫ֶ ֶ ֶ ֶ ְ ָנ ָ ִ ְ ָ‬ ‫לׁשעה קּלה.‬ ‫ְ ָ ָ ַָ‬ ‫וְָאחר חתּום הּלב ָמים רּבים.‬ ‫ֵַ יִ ִַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫התעוררות צילום: אריק בלטינשטר‬
‫כתבות‬ ‫12‬ ‫בשל דברים שאמרה בזמנו בשנת 0102 אסתר עופרים על‬ ‫געגוע אל שירי הנשמה‬ ‫השיר: "את "שיר הרעות", אני לא שרה כבר הרבה שנים.‬ ‫זה שיר אנכרוניסטי. כששרתי אותו בגיל עשרים, זה עדיין‬ ‫שירה יגיל‬ ‫התאים לאווירה ולצרכים שהיו בארץ".‬ ‫את המקום הראשון לקח שירו של דוד זהבי ופניה‬ ‫ברגשטיין "ניגונים" ואת המקום השני במצעד השיר "אני‬ ‫ּפ ֵינּו אל הּׁשמׁש העֹולה‬ ‫ָנ ֶ ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫מאמין" שידוע בשם "שחקי שחקי" למילים של שאול‬ ‫מילים : יצחק שנהר‬ ‫טשרניחובסקי וללחן של טוביה שלונסקי (שהיה אבא של‬ ‫לחן: דניאל סמבורסקי‬ ‫אברהם שלונסקי).‬ ‫אז מה מייצג בעצם המצעד של " ֶמרשת "?‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫האם את קולה של האוטופיה בדמות "השירה בציבור" או‬ ‫ּפ ֵינּו אל הּׁשמׁש העֹולה‬ ‫ָנ ֶ ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫"חבורות הזמר" השרים בהרמוניה קולית מרגיעה המהווה‬ ‫ּדרּכנּו ׁשּוב ּפֹו ָה מזְ רחה‬ ‫נ ִ ָָ‬ ‫ְֵַ‬ ‫התרפקות נוסטלגית נעימה שאינה תובעת יתר על המידה.‬ ‫ָאנּו צֹופים לקראת ׁשעה ּגדֹולה‬ ‫ָ ָ ְ ָ‬ ‫ִ ִ ְַ‬ ‫מציפה ומרוממת את לב מאזיניה ומשכיחה מהם את צרות‬ ‫זְ קֹוף הרֹאׁש ָפׁשנּו עֹוד ֹלא ׁשחה.‬ ‫ָ ָ‬ ‫נְ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫היומיום בדמות כמו מאש. כי הרי שפת השירים היא שפה‬ ‫גבוהה, הן בתכניה והן במסר שלהם. משולבים בשירים‬ ‫פסוקי תנ"ך, ביאליק וטשרניחובסקי, שלונסקי, אלתרמן,‬ ‫הפזמונים שנבחרו למצעד בחודש יוני בפרויקט " ֶמרשת"‬ ‫זֶ ֶ‬ ‫לאה גולדברג, רחל וגורי..).‬ ‫אולי מזכירים לנו את "ארץ ישראל היפה" דרך השירים‬ ‫" ֶמרשת " מציג תמונת ישוב אידיאלית שאין בה שמץ של‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫של פעם. אך האם הם מייצגים את הסגנונות המוזיקליים‬ ‫ביקורת חברתית.‬ ‫והמילוליים הייחודים לנו, או שמטרתם היא לשמר ולהזכיר‬ ‫העדר ביקורת שאותה מכנה ובצדק אסף במאמרו בכינוי‬ ‫את המורשת התרבותית שעליהם קמה המדינה תוך‬ ‫"אוטופיה", ולא סתם אוטופיה, אלא אוטופיה תוססת,‬ ‫התרפסות על נוסטלגיה שיש בה מן הזיכרון הקולקטיבי‬ ‫מלהיבה ושתלטנית. זה לא מיקרי שאין אנו פוגשים בתכנים‬ ‫המשמר את תרבות ארצנו ?‬ ‫בעלי מסר לוחמני, מרדני שמבקר את הנהגת הישוב,מציג‬ ‫ההרהורים באו בעקבות כתבתו של עודד אסף מתוך מוסף‬ ‫את אנשי השוליים הנואשים לעבודה ולפרנסה. אנחנו לא‬ ‫"תרבות וספרות" "הארץ" שישי 7.22.‬ ‫פוגשים שום שיר שכתב ברנר, או ס. יזהר.‬ ‫אומר אסף בציניות: "המשעולים בין דגניה לכנרת מובילים‬ ‫אמנם יש עדויות לתכנים שהושרו בפי הלוחמים כפי שכתב‬ ‫עכשיו לחופי רחצה בתשלום".‬ ‫יורם קניוק בספרו "תש"ח" :‬ ‫ובכן, מי הם אותם אנשי " ֶמרשת" שבחרו את מצעד‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫"הלכנו בהרים ושרנו:‬ ‫הפזמונים של המורשת התרבותית המייצגת את הזמר‬ ‫"אנחנו הולכים כמו מתים"‬ ‫העברי בראשית שנותיו?‬ ‫או טקסט כגון :‬ ‫ממי מושפעת בחירתם? ממורי המוזיקה במערכת החינוך?‬ ‫"כשהבחורות יהיו בקבוקים‬ ‫או אולי מתנועות הנוער? או הצבא? אולי בית הוריהם הנחיל‬ ‫הבחורים יהיו פקקים‬ ‫להם את אהבת הארץ דרך שירי ארץ ישראל היפה והטובה?‬ ‫דופקים, דופקים"‬ ‫או שמא רשת ג' או גל"צ בכל יום ב"ארבע אחרי הצהריים"?‬ ‫ובכן, אין זכר לשירים מסוג זה ודומיהם במאגרי " ֶמרשת".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫אסף מציין בכתבתו מי הגיע לפסגת המצעד. מלחינים כמו‬ ‫השירים הללו לא תועדו אף-פעם, בוודאי שלא שרו אותם‬ ‫מרדכי זעירא ודויד זהבי בולטים בין המקומות הראשונים.‬ ‫בשירוני תנועות הנוער, הם לא הוקלטו מעולם ולא שודרו‬ ‫"הליכה לקיסריה" (אלי, אלי), שקיעה נוגה, ו"החליל" כולם‬ ‫ברדיו, הם עברו מאב לבנו וגם אם לא עברו, לא נורא. הם‬ ‫משל המלחין דויד זהבי, ו"היו לילות", "שלכת" ו"לילה לילה"‬ ‫לא יהיו "השירים המייצגים" וברור שלא יכללו במצעד‬ ‫משל זעירא, אלה זכו למקום של כבוד במצעד " ֶמרשת".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫הפזמונים של " ֶמרשת ".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫בלטו בהעדרם שירי אלכסנדר (סשה) ארגוב. למשל שיר‬ ‫אבל בשיר "אני מאמין" שהגיע כאמור למקום השני‬ ‫"הרעות" שאת מילותיו כתב חיים גורי. אסף משער שאולי‬
‫כתבות‬ ‫22‬ ‫בציור מעורר פליאה וגדול ממדים. כך אנו עדים כי גם‬ ‫ְ‬ ‫והמכובד במצעד, ניתן לפגוש בטקסט הבא :‬ ‫"הּמׁשעֹולים ּבין ּד ַנָה לּכ ֶרת" (בשיר "היו לילות" של יעקב‬ ‫ַ ִ ְ ִ ֵ ְ ג ְ י ְ ִ ּנ ֶ‬ ‫"לא ברעב ימות עובד / דרור לנפש פת לדל".‬ ‫אורלנד ומרדכי זעירא) הפכו מזמן למקומות בהם הצחנה‬ ‫הייתכן שהמשורר כן התכוון לתת ביטוי בשירו הנוגה‬ ‫והלכלוך עולים על גדותיהם בבוקר שלאחר ליל המנגלים‬ ‫לחלכאים ולנדכאים בבתי התמחוי שהעין מסרבת להישיר‬ ‫ששרצו בהם בכל פינה ירוקה.‬ ‫מבט לעברם ולראותם?‬ ‫בימים בהם מועלים שוב ושוב תכניות בערוצי התקשורת‬ ‫המזכירים את הקבוץ ואת התהוותו, שוב ושוב מקרינים לנו‬ ‫את סרטו של רן טל ילדי השמש ובערוץ 8 אנו צופים במודי‬ ‫בר-און הצועד ברקע נופי עמק יזרעאל ופוגש בהם חברי‬ ‫קיבוץ מן האקדמיה ומן הקיבוצים שהיו פעם קיבוצים עוד‬ ‫לפני ההפרטה. בתקופת הלינה המשותפת, בתקופה בה‬ ‫היה אסור להעסיק עובדי חוץ שכירים בתוך הקיבוצים.‬ ‫צלילי אקורדיון בקצב ההורה מקדמים את הסדרה‬ ‫בת ארבעת הפרקים על הקיבוץ בהנחייתו המרגיעה‬ ‫והמתאימה לאווירה של מודי בר-און.‬ ‫והפרק האחרון פותח בשירו המופלא של שלום חנוך, אף‬ ‫הוא בן קיבוץ המתאר בשירו את "הלילה" אחרי כיבוי אורות‬ ‫בקיבוץ:‬ ‫מעל הּצּמרֹות עדים הע ָנים‬ ‫ֵ ִ ָ ֲנ ִ‬ ‫ֵַ ַַָ‬ ‫ּכׁשה ָרח אל ה ַן מניד רֹאׁשֹו, נֹותן סימן‬ ‫ֵ ִ ָ‬ ‫ְ ֶ ַ ּי ֵ ַ ֶ ַ ּג ֵ ִ‬ ‫- "אפׁשר לׁשבת"‬ ‫ֶ ְ ָ ֶֶָ‬ ‫ׁשם ּבּפ ָה אֹותֹו ספסל‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫ָ ַ ִ ּנ‬ ‫קלט את ּכל ּכּמּות הּטל‬ ‫ַַ‬ ‫ַָ ֶ ָ ַ‬ ‫וְהתרּטב‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫- "ּתּקח מ ֶבת"‬ ‫ִ ַ ַ ּג ֶ‬ ‫אֹומר הּליְלה וְׁשֹוכב.‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ ַַ ָ‬ ‫אכן אוטופיה. התקופה. הקיבוץ של פעם. השירים של‬ ‫פעם. העבודה של פעם. המציאות של פעם. ההתרפקות‬ ‫על העבר הרוויה בדימויים מיתולוגיים כדברי אסף, נוצרו‬ ‫כאן שירים מצוינים, וגם כאלה שהיו טובים לשעתם.‬ ‫צריך לפקוח עין ביקורתית, תוך האזנה ושירת היחד‬ ‫הנוסטלגית המעוררת התמוגגות בקרב אנשי " ֶמרשת"‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫וקהל ישראלי רב בשכבות גיל שונות.‬ ‫ואם "שום דבר לא אבד" כדברי השיר שהגיע למקום ה-94‬ ‫במצעד " רּבֹותי ההיסטֹורָה חֹו ֶרת " וגם " ֹלא נׁשּכח "‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫זֶ‬ ‫ַ ַ ַ ִ ְ ְי‬ ‫ובמפעל השימור של " ֶמרשת " נוכל גם לפגוש את‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫קולם של " הּקֹוצרים ּבר ָה ּבּדמעה יִקּצּורֹו " של מתתיהו‬ ‫ַ ְ ִ ָ ִ ּנ ַ ִ ְ ָ ְ‬ ‫שלם המקשטים את הקיר הגדול בחדר-האוכל בקיבוץ‬
‫כתבות‬ ‫32‬ ‫בנאות - קדומים, או ביקור לימודי עם סדנאות הפעלה‬ ‫ללמד תנ”ך בהנאה גדולה‬ ‫במוזיאונים לתנ”ך בר”ג, בירושלים, בתל אביב ובאשדוד‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫ואם יש עוד כאלה שלא הזכרתי, הם ודאי קיימים והכל‬ ‫אפשרי כשהשמים הם הגבול ויש משאבים להוציא את‬ ‫אני מלמדת תנ”ך בתיכון עירוני ז’, בקרית חינוך ביפו.‬ ‫התלמידים שלנו מהכיתות אל סיור לימודי מחוץ לכותלי‬ ‫בשש כיתות, חלקן אני מגישה לבגרות. השיעור מתקיים‬ ‫בית הספר. מישהו הבהיר לי שכדי, ללמד ולהעשיר את‬ ‫בכיתת תנ”ך. שלוש דתות מתארחות אצלי כל שיעור.‬ ‫לימודי התנ”ך, נדרש לכך תקציב שאין לכך אישור. ואני‬ ‫הדת היהודית, הדת הנוצרית והדת המוסלמית וכולן חיות‬ ‫תמהה מדוע ביקור במוזיאון התנ”ך לא נכלל כביקור חובה‬ ‫בהרמוניה מושלמת זו עם זו.‬ ‫לכל בית ספר בשיעורי תנ”ך? האם משרד החינוך לא יכול‬ ‫זה לא חדש שתלמידים לא מתחברים אל המקצוע הזה‬ ‫לממן אותו? למה זה לא אפשרי? ככה אפשר לקרב את‬ ‫בין היתר בשל השפה המקראית, שאינה מתחברת להם‬ ‫התלמידים למורשתם המקראית הקדומה. כשם שאת‬ ‫לשפת היום-יום, וזה לא חדש שקיצצו לנו את שעות שיעורי‬ ‫חוקי המקרא אנחנו פוגשים במערכת המשפטית שלנו,‬ ‫התנ”ך ואנחנו מלמדים רק מתוך ספר המיקוד בתנ”ך, הכל‬ ‫כך גם אפשר לקרב את הילדים אל סיפורי המקרא דרך‬ ‫למען הצלחת התלמידים בבחינת הבגרות. אני לא בטוחה‬ ‫סדנאות הפעלה במוזיאונים שהזכרתי למעלה!‬ ‫אם רעיון קיצוץ השעות הוא לטובת התלמיד אבל לבטח‬ ‫לא לטובת המורה.‬ ‫תמונת המצב היא עגומה כשאין תקציב. נראה לי‬ ‫שהשתלמויות המורים, המתכנסים פעם בשבוע אינן‬ ‫יש אתרים יפים בארץ ואפשר לקחת את התלמידים שלנו‬ ‫מייצגות את מה שהיה בעבר. כשהייתי מורה מתחילה‬ ‫אליהם, כדי לשפר את האקלים הכיתתי: כמו סיור לימודי‬
‫כתבות‬ ‫42‬ ‫את החימר בכפות ידיו ויתחיל לעבד אותו. ההוראה הייתה‬ ‫לאחר סיום לימודיי באוניברסיטה, לפני 33 שנים, היו לי‬ ‫להתחבר אל הנושא הנלמד בכיתה העברת ארון הברית‬ ‫השתלמויות מעשירות, מפרות עם טובי המרצים והמורים‬ ‫ממקום למקום (שמואל ב’ פרק ה). ליצור את הכלים שהם‬ ‫לתנ”ך. היום המצב שונה וההשתלמויות לא מעשירות כמו‬ ‫חושבים שהיו שם. התלמידים יצרו מאורות לבית המקדש,‬ ‫אז. אני שומעת מחברותיי, מזמן אני לא שם.‬ ‫קבקבים של הכהן הגדול, שקים, כדים, צלחות אוכל,‬ ‫קערות, סלי נשיאה, רימון, מטבעות זהב ואפילו חותם של‬ ‫אני אוהבת להמציא את מערכי השיעור שלי כל פעם‬ ‫המלך דוד. לאחר שהכלים התייבשו הם צבעו אותם בצבעי‬ ‫מחדש. המפגש עם הטקסט המקראי לוכד את עיניי כל‬ ‫אקריליק. אחת התלמידות כתבה כותרת ארכיאולוגיה‬ ‫פעם מחדש. שלא תחשבו לרגע שכל כיתותיי הן כיתות‬ ‫מקראית” הכלים שנמצאו בארון הברית”, סידרתי בכיתה‬ ‫עיוניות, ממש לא. יש לי תלמידים רבים עם לקויות למידה,‬ ‫מדף רחב מעץ והנחנו שם את הכלים הצבעוניים. מאז‬ ‫תלמידים הנוטלים כדורי ריטלין כדי לתפקד בשיעורים וגם‬ ‫הכיתה לומדת ונהנית בשיעורי תנ”ך. ראו תמונות. ילדי‬ ‫כאלה שאין להם יכולת לימודית, אך ממשיכים לנסות, כי‬ ‫הכיתה באים לבקרני גם בימים שאני לא מלמדת אותם.‬ ‫יש להם רצון. את הרצון הזה לדעת, לחוות, להרגיש, אני‬ ‫מעריכה מאוד.‬ ‫פרק בתנ”ך הפך אצלי למשפט ציבורי. לדוגמא, משפט‬ ‫שלמה המלך, אחרי הלמידה העניינית שלו, הילדים קראו‬ ‫לו הצגה. הם בחרו לבד את התפקידים והציגו את המשפט‬ ‫בכיתה ט’ שהיא כיתה המוגדרת כחינוך מיוחד, תלמידיי‬ ‫בשתי גרסאות: אחת בשפה המקראית והשניה בשפתם.‬ ‫יצרו עבודת פיסול בעיסת נייר ובפסיפס. דוד המלך צופה‬ ‫ההבדלים בין השפות לא הפריעו להם, הם דאגו ללבוש,‬ ‫ממרפסת ארמונו בבת שבע המתרחצת על גג ביתה‬ ‫לתפאורה, לי נשאר לעמוד מהצד ולצפות בנגיעות שלהם‬ ‫בפרק. אף פרט לא היה חסר. אלה שהציגו חילקו לחבריהם‬ ‫ולי דף הערות ביקורת (משוב): למה התחברתי בהצגה?‬ ‫מה לא הודגש בה? האם אני צריך לשפר בה משהו? האם‬ ‫העניינים הבעייתיים מוצגים כראוי?‬ ‫לאחר שהוצגה הצגה אחת כזו באחת מכיתות י’ שאר‬ ‫הכיתות שלי ציפו בכליון עיניים שנגיע כבר לפרק הזה שגם‬ ‫הם יוכלו לבוא לידי ביטוי. הרגשתי בהתלהבות, בהתרגשות.‬ ‫היא ליוותה אותי ועדיין מלווה אותי במפגש בכל כיתה‬ ‫כשאני מלמדת בה.‬ ‫אחת הכיתות שלי משופעת בתלמידים רבים עם לקויות‬ ‫למידה, שיטת הלימוד העיונית שלי לא תפסה שם,‬ ‫הרגשתי שאני עם כל שנות הניסיון שלי בהוראת התנ”ך לא‬ ‫מגיעה אליהם. אנחנו מדברים בשתי שפות שונות. הם לא‬ ‫.‬ ‫התחברו אל המקצוע בשום דרך. אז החלטתי לדבר אליהם‬ ‫בגובה העיניים ושיניתי שם את כל אסטרטגיית הלמידה‬ ‫שלי. כדי לקרב אותם אל השפה המקראית ואל החומר‬ ‫הנלמד. הבאתי דאס ( סוג של חימר שמתייבש באוויר),‬ ‫חילקתי לכל ילד בכיתה חתיכה קטנה. ביקשתי שירגיש‬
‫כתבות‬ ‫52‬ ‫בשכבת י’, התלמידים יצרו משחקי מחשבה יצירתיים על‬ ‫גמול קיבוצי, גמול דורות וגמול אישי. המשחקים האלה‬ ‫נמצאים בכיתה והם בשימוש לתלמידים שיש להם שיעור‬ ‫חופשי והם מבקשים לשחק במשחקים שהכינו חבריהם‬ ‫לשכבה.‬ ‫אלה העבודות של התלמידים. סדנא חווייתית כזו, היא‬ ‫העושר הפנימי של שיעורי-תנ”ך ואני ממליצה עליהם. את‬ ‫באחת מכתות י’ נעשתה עבודה על זכוכית. ציור סיפורי‬ ‫העבודות אפשר להדביק כתמונות ויטראז’ על החלונות‬ ‫אליהו הנביא על זכוכית. האמנית הגב’ שרה קונפורטי,‬ ‫בכיתות.‬ ‫צילמה עבור שתי כיתות, אחת שלי ואחת של חברה שלי‬ ‫המלמדת בכיתה ט’, שני נושאים שונים. עבור כיתה י’,‬ ‫סיפורי אליהו הנביא ועבור כיתה ט' את סיפורי דוד.‬ ‫העברת ארון הברית ממקום למקום.‬ ‫.‬ ‫פגישת אחאב עם נבות היזרעאלי.‬
‫כתבות‬ ‫62‬ ‫ארון הברית בתקופת דוד המלך.‬ ‫עמוד האש ליד ארון הברית.‬ ‫כדי ליצור עבודות של יופי והנאה ניתן להתחבר לכל סוג של‬ ‫כרם נבות‬ ‫אמנות שיש ביכולתו להעשיר את שיעורי התנ”ך הנלמדים‬ ‫בבית הספר. בסוף השנה הכיתות שאני מלמדת יעלו‬ ‫תנ”ך אפשר ללמוד בהנאה, רק מהדילמות המוסריות‬ ‫הצגה מהחומר הנלמד סיפורי דוד, ומהחומר הנלמד על‬ ‫העולות מסיפורים שונים אפשר ללמוד הרבה. הערכים‬ ‫אליהו הנביא ונפלאותיו בשיר, בריקוד ובנגינה.‬ ‫הנלמדים הם אבני הפינה של לימוד התנ”ך. הניבים הם‬ ‫מבוע מפכה. אפשר לצייר אותם, אפשר לפסל אותם‬ ‫ואפשר לצאת למסע דמיוני בזמן הקדום. הכתיבה היוצרת‬ ‫מכניסה את הכותב למצבים שלא התנסה בהם בעבר.‬ ‫חוויה מפרה להתאהב בשפה המקראית, בתרבות,באנשים‬ ‫ובסיפורים.‬
‫כתבות‬ ‫72‬ ‫ואבחן יותר מ 0055 ילדים מ-04 מדינות ברחבי העולם.‬ ‫בכל יום שלישי מעניק המרכז הרפואי וולפסון טיפול‬ ‫הצל לבו של ילד‬ ‫במרפאה הקרדיולוגית לילדים פלשתינאים מעזה והגדה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫המערבית.‬ ‫בעת שהותי בבית החולים ע”ש א. וולפסון התוודעתי‬ ‫מטרותיו של הלש”י מושגות באמצעות:‬ ‫לעיסוקה של החברה שלי, מנהלת חדר הניתוח איריס‬ ‫לנידור, שזה עתה שבה לארץ מביקור של העמותה “הצל‬ ‫הענקת ניתוחי לב מצילי חיים ופרוצדורות שונות‬ ‫לבו של ילד.” טובי הרופאים ומומחים רבים בהתמחותם‬ ‫לילדים ממדינות מתפתחות במרכז הרפואי וולפסון חולון‬ ‫צורפו למשלחת הומניטארית בטנזניה להקים שם תשתית‬ ‫בישראל.‬ ‫בסיסית של חדר ניתוח בתנאי שדה שמטרתו להציל את‬ ‫הענקת תוכנית הכשרה מקיפה לצוותים הרפואיים‬ ‫ילדי העולם השלישי.‬ ‫מאותן מדינות בישראל.‬ ‫הובלת משימות הדרכה בתחום קרדיולוגיית הילדים‬ ‫במדינות מתפתחות מסביב לעולם.‬ ‫החזקת מרפאות קרדיולוגיות המכינות לניתוח וכאלו‬ ‫המבצעות מעקב לאחריו בישראל ובחו”ל.‬ ‫הצל ליבו של ילד: האתגר‬ ‫הר קילימנג’רו 1102 הוא הקמפיין הבינלואמי הראשון‬ ‫בסדר גודל זה.‬ ‫הצל ליבו של ילד: המשימה‬ ‫באוגוסט הקרוב הלש”י ביחד עם צוות בינלאומי של רופאים,‬ ‫הצל ליבו של ילד (הלש”י) הינו פרוייקט הומניטנרי בין לאומי‬ ‫תומכים ומתנדבים יטפס על הפסגה בגבוהה ביותר ביבשת‬ ‫שבסיסו בישראל, שמטרתו היא לשפר את רמת הטיפול‬ ‫אפריקה במטרה לגייס מליון דולר בכדי להציל את חייהם‬ ‫הקרדיולוגי של ילדים ממדינות מתפתחות הסובלים‬ ‫של ילדים באפריקה.‬ ‫ממחלות לב שונות.‬ ‫בזמן שהם מותחים את קצה גבול היכולת הפיזית‬ ‫בנוסף, הלש”י מקים מרכזי כשירות במדינות אלה באמצעות‬ ‫והמנטלית, אנחנו מקווים כי המטפסים שלנו יעוררו מודעות‬ ‫הבאת צוותים רפואיים מרחבי העולם בשביל לתת הכשרה‬ ‫עולמית למשימתו של הלש”י.‬ ‫מקיפה לצוותים המקומיים בתחום קרדיולוגיית ילדים.‬ ‫1102 מציינת את חלוף 01 השנים למותו של מייסד‬ ‫העמותה, ד”ר עמי כהן, אשר נפטר באופן טרגי לאחר‬ ‫הלש”י מחוייבת לרעיון שלכל ילד מגיע את הטיפול הרפואי‬ ‫שכבש את פסגת הר הקלימנג’רו.‬ ‫המיטבי, ללא קשר לדת, גזע, מין או למצבו הכלכלי.‬ ‫אפריקה הייתה אזור היעד העיקרי עפ”י חזונו של עמי,‬ ‫ואנחנו מחוייבים להמשיך מורשת זו של הצלת לבבות‬ ‫את שרותיו של הלש”י בישראל מספק צוות רפואי ממרכז‬ ‫נוספים בלב אפריקה.‬ ‫הרפואי וולפסון המונה 07 מומחים מסורים, החל מהמנתח‬ ‫הראשי ועד לפיזיוטרפיסט, אשר מקדישים חלק ניכר‬ ‫*המעוניינים לתרום לעמותה המצילה חיי ילדים יכולים‬ ‫מזמנם, ללא כל שכר או גמול מהלש”י.‬ ‫לפנות לאתר המופיע באינטרנט.‬ ‫מאז הקמתה בשנת 6991, הצוות הרפואי של הלש”י ביצע‬ ‫ניתוחי לב פתוח שהצילו חיים ליותר מ 0052 ילדים, ובדק‬
‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫82‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫פרוייקט “בית ספר מארח” תשע”א‬ ‫בשנה שעברה בית ספר “כצנלסון” בחולון השתתף‬ ‫בפרוייקט “בית ספר מארח”. פרוייקט נתינה של המרכז‬ ‫לכתיבה יוצרת ע”ש שושנה מליק בחולון.‬ ‫בבית הספר פעם בחודש הגיע סופר, אמן להיפגש עם‬ ‫ילדים, לספר על יצירתו ולקרב את הילדים לעולמו.‬ ‫הפרוייקט הזה נודד ברחבי הארץ למעלה מ-5 שנים והוא‬ ‫מותאם לבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.‬ ‫שעת סיפור עם שמעון הנינג‬ ‫כתיבת ספריה. הסופרת רחל סיידוף-מזרחי סיפרה על‬ ‫תהליכי כתיבתה, על הקשר בינה לבין תלמידים צעירים‬ ‫שמתכתבים איתה. את כל המפגשים ליוותה הסופרת‬ ‫והמשוררת לילדים ומבוגרים יהודית מליק-שירן, שהיא‬ ‫יוזמת פרוייקט בית ספר מארח ברחבי הארץ.‬ ‫פגישה עם חניתה ה. הלוי‬ ‫הסופר שפתח את המפגש היה רמי קרדה שהציג‬ ‫את ספרו “החיים ביער” וסיפר על תהליך כתיבתו ועל‬ ‫החומרים מהם נולדות מחשבותיו.לאחריו הגיע שמעון‬ ‫הנינג מ”בובימה” - תיאטרון בובות, הדגים, והסביר מהו‬ ‫תיאטרון בובות וגם סיפר סיפור מומחז לילדים. הוא הפעיל‬ ‫את התלמידים ביצירת בובות לעבודה בתיאטרון בובות.‬ ‫הייתה זו אחת החוויות הקסומות של איש אחד מוכשר‬ ‫ביותר שריתק את הילדים והכניס אותם לעולם המופלא פגישה עם שמעון הנינג מבובימה‬ ‫של התיאטרון הסיפורי. הילדים אהבו ונשאבו פנימה אל‬ ‫עולמה של היצירה ואל עולמו של שמעון הנינג. עולם‬ ‫קסום שמונע בכוח הדמיון היצירתי שלו שובה עין ולב.‬ ‫אחריו הופיעה הסופרת, העיתונאית והתסריטאית חניתה‬ ‫ה.הלוי וסיפרה על ספריה. היא הפעילה את התלמידים‬ ‫בסדנת צחוק שזו הייתה חוויה מרתקת מאין כמוה. היא‬ ‫שיתפה את הקוראים הצעירים בחווית החיבוק. כמה‬ ‫חשוב לנו להרגיש מחובקים ומה עושה לנו החיבוק? ולמה‬ ‫אנחנו צריכים אותו בחיינו? הסופרת סיגלית דיל סיפרה על‬ ‫כתיבה פנטסטית ושיתפה את הקוראים הצעירים בחוויות פגישה עם רחל סיידוף-מזרחי‬
‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫92‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫מכתבי ילדים‬
‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫03‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫לכבוד‬ ‫גב’ יהודית מליק-שירן‬ ‫מנהלת המרכז ע”ש שושנה מליק‬ ‫שלום רב,‬ ‫הנדון: פרויקט “בית ספר מארח” תשע”א‬ ‫במהלך שנת הלימודים תשע”א, בית ספרנו השתתף בפרויקט “בית ספר מארח”, פרויקט נתינה ותרומה‬ ‫לקהילה של המרכז לכתיבה ע”ש שושנה מליק.‬ ‫מטרת הפרויקט לקרב את הספר והסופר אל הילדים ולעודד מועדון קוראים צעירים ולחוות הנאה.‬ ‫במסגרת הפרויקט, מדי חודש, התארחו בבית ספרנו מגוון של סופרים ואומנים. הם נפגשו עם התלמידים,‬ ‫הציגו וקראו מיצירותיהם, סיפרו על הרקע ליצירה וכן כיצד החלו את דרכם כיוצרים, וע”י כך קרבו אותם‬ ‫אל עולמם.‬ ‫הסופר הראשון שפתח את סדרת המפגשים היה רמי קרדה שהציג את ספרו “החיים ביער”.‬ ‫אחריו הופיע שמעון הנינג מ”בובימה” - תיאטרון בובות, שהדגים כיצד יוצרים בובות לתיאטרון בובות,‬ ‫הסביר מהו תיאטרון בובות, ובנוסף סיפר סיפור בעזרת הבובות.‬ ‫יוצרת נוספת שהתארחה בבית ספרנו הייתה חניתה הלוי, סופרת, משוררת, עורכת, עיתונאית ותסריטאית.‬ ‫חניתה סיפרה לתלמידים על עצמה ועל תהליך כתיבת ספריה, וקראה מספריה.הסופרת סיגלית דיל, עורכת‬ ‫דין במקצועה סיפרה על כתיבה פנטסטית וגילתה כי רבים מתלמידי בית הספר קוראים את ספריה.‬ ‫ולבסוף הגיעה אלינו הסופרת רחל סיידוף, שהציגה וקראה בפני התלמידים מספרה “בקסמי הג’ונגל‬ ‫המסתורי“, התלמידים נהנו מאוד והיו מרותקים.‬ ‫ברצוננו להודות על כך שנבחרנו וזכינו במיזם “בית ספר מארח“. תודה מקרב לב לגב’ יהודית מליק-שירן על‬ ‫התרומה התרבותית לבית הספר ועל הספרים שנתרמו לספריות הכיתתיות.‬ ‫ילדי בית הספר נתרמו והועשרו רבות מהמפגשים, המיזם תרם לעידוד הקריאה אצל התלמידים, הם הכירו‬ ‫יוצרים מעניינים, נחשפו למגוון סגנונות כתיבה וקריאה, קראו וממשיכים לקרוא מיצירותיהם של היוצרים‬ ‫והחשוב מכל שהייתה להם חוויה נעימה והנאה מרובה.‬ ‫בברכה‬ ‫אורלי ששון‬ ‫מנהלת בית הספר‬ ‫העתקים:‬ ‫מר מוטי ששון, ראש העיר‬ ‫גב’ דורית בן יהודה, ראש מנהל החינוך‬ ‫גב’ רונית דרן, מפקחת בית הספר‬ ‫גב’ רותי קרן, מנהלת אגף בתי ספר יסודיים‬
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8
Magazine 8

Recommended

Constitution Day Norway
Constitution Day NorwayConstitution Day Norway
Constitution Day Norwayaniagf
 
Zdrava vyziva
Zdrava vyzivaZdrava vyziva
Zdrava vyzivaakoschudnut
 
The secret lives of human beings - Jade de Waal
The secret lives of human beings - Jade de Waal The secret lives of human beings - Jade de Waal
The secret lives of human beings - Jade de Waal Sandbox Network
 
Velázquez
VelázquezVelázquez
VelázquezJose
 
Summer Intel Aviv
Summer Intel AvivSummer Intel Aviv
Summer Intel Avivnimiaazucena
 
Al - Lahab
Al - LahabAl - Lahab
Al - LahabRafi Muhammad Daffa
 
Noesperes
NoesperesNoesperes
Noesperesnimiaazucena
 
Comerias en este_restaurante
Comerias en este_restauranteComerias en este_restaurante
Comerias en este_restaurantecircusromanus
 

Recommended

Constitution Day Norway
Constitution Day NorwayConstitution Day Norway
Constitution Day Norwayaniagf
 
Zdrava vyziva
Zdrava vyzivaZdrava vyziva
Zdrava vyzivaakoschudnut
 
The secret lives of human beings - Jade de Waal
The secret lives of human beings - Jade de Waal The secret lives of human beings - Jade de Waal
The secret lives of human beings - Jade de Waal Sandbox Network
 
Velázquez
VelázquezVelázquez
VelázquezJose
 
Summer Intel Aviv
Summer Intel AvivSummer Intel Aviv
Summer Intel Avivnimiaazucena
 
Al - Lahab
Al - LahabAl - Lahab
Al - LahabRafi Muhammad Daffa
 
Noesperes
NoesperesNoesperes
Noesperesnimiaazucena
 
Comerias en este_restaurante
Comerias en este_restauranteComerias en este_restaurante
Comerias en este_restaurantecircusromanus
 
Magazine9 (1)
Magazine9 (1)Magazine9 (1)
Magazine9 (1)powermedia1
 
Magazine9
Magazine9Magazine9
Magazine9powermedia1
 
Magazine9
Magazine9Magazine9
Magazine9powermedia1
 
Way
WayWay
Waypowermedia1
 
Way
WayWay
Waypowermedia1
 
כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10powermedia1
 
2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרך2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרךpowermedia1
 
טיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידיםטיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידיםpowermedia1
 
Ct
CtCt
Ctpowermedia1
 
Portfolio rafielet
Portfolio rafieletPortfolio rafielet
Portfolio rafieletpowermedia1
 
Panocenter 2
Panocenter 2Panocenter 2
Panocenter 2powermedia1
 
Panocenter 2
Panocenter 2Panocenter 2
Panocenter 2powermedia1
 
Panocenter 1
Panocenter 1Panocenter 1
Panocenter 1powermedia1
 

More Related Content

Similar to Magazine 8

כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10powermedia1
 
2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרך2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרךpowermedia1
 

Similar to Magazine 8 (7)

Magazine9 (1)
Magazine9 (1)Magazine9 (1)
Magazine9 (1)
 
Magazine9
Magazine9Magazine9
Magazine9
 
Magazine9
Magazine9Magazine9
Magazine9
 
Way
WayWay
Way
 
Way
WayWay
Way
 
כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10כתב העת על הדרך גליון 10
כתב העת על הדרך גליון 10
 
2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרך2016 כתב העת על הדרך
2016 כתב העת על הדרך
 

More from powermedia1

טיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידיםטיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידיםpowermedia1
 
Portfolio rafielet
Portfolio rafieletPortfolio rafielet
Portfolio rafieletpowermedia1
 

More from powermedia1 (6)

טיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידיםטיפולים חדשניים בדליות ורידים
טיפולים חדשניים בדליות ורידים
 
Ct
CtCt
Ct
 
Portfolio rafielet
Portfolio rafieletPortfolio rafielet
Portfolio rafielet
 
Panocenter 2
Panocenter 2Panocenter 2
Panocenter 2
 
Panocenter 2
Panocenter 2Panocenter 2
Panocenter 2
 
Panocenter 1
Panocenter 1Panocenter 1
Panocenter 1
 

Magazine 8

  • 1. ‫כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשווית‬ ‫גליון מספר 8 ספטמבר 1102‬ ‫מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.‬
  • 2. ‫14 חיפוש אחר האקורד האבוד‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שירים‬ ‫24 עמוק בתוך הלב יעל פריאל‬ ‫קמילה היא התחלה נורית צדרבוים‬ ‫4‬ ‫34 מומחית לבכי יהודית מליק-שירן‬ ‫השנים שצמחו ממני והלאה‬ ‫5‬ ‫44 עבור הרוח והמים שי הכהן‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫משהו דן ספרי‬ ‫6‬ ‫כרטיס ביקור‬ ‫7 בקיעי החיים יוכבד יעיש‬ ‫תוכן‬ ‫54 ציירת בנשמתה אוצרת בעבודתה‬ ‫8 כמו ציפור שעפה לירון עובדיה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫9 פער בי תבונה של יום‬ ‫94 ריקוד מתוך הנשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫01 כשהכאב מתפזר יהודית מליק-שירן‬ ‫25 מחלום להגשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫11 קלפי את העבר סיגל מגן‬ ‫השירי עלעליך סיגל מגן‬ ‫21‬ ‫העניינים‬ ‫בשדות הבור דובב לביא‬ ‫31‬ ‫פגעי הזמן דובב לביא‬ ‫41‬ ‫בת השיר‬ ‫לעולם אודך חיים עמר‬ ‫51‬ ‫65 קרלוס מורלס מרגלית מתתיהו‬ ‫חמלה שושנה ויג‬ ‫61‬ ‫זרעי מים שושנה ויג‬ ‫71‬ ‫על המדף‬ ‫בתחנה ששמה אני‬ ‫81‬ ‫75 דני הכבאי הגיבור סיגל מגן‬ ‫אירית וייסמן-מינקוביץ‬ ‫נימיה המצילה חיי אדם‬ ‫85‬ ‫91 תרגילי זמן אירית וייסמן-מינקוביץ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫02 והשירה עולה חיים ספטי‬ ‫סיפורה של נוגה-סיפור אימוץ‬ ‫85‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫פעם פיה ופעם מכשפה‬ ‫95‬ ‫כתבות‬ ‫12 געגוע אל שירי הנשמה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שירה יגיל‬ ‫גיאג'ין - הזר יהודית מליק-שירן‬ ‫06‬ ‫32 ללמד תנ"ך בהנאה גדולה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫שגריר תרבותי‬ ‫72 הצל ליבו של ילד‬ ‫16 במקצב סוער יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫16 ציפור החלומות יהודית מליק-שירן‬ ‫13 דיאלוג מואר עם הנפש‬ ‫26 למי מחכה החיבוק והנשיקה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫36 על האובססיה שבהתמכרות‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫המרכז לכתיבה‬ ‫82 פרוייקט "בית ספר מארח"‬ ‫תערוכות‬ ‫נא להכיר‬ ‫46 איך נולדה התערוכה לגלעד שליט‬ ‫סיגל מגן‬ ‫43 הספק מיכאל רייך‬ ‫66 בין ציור לכתיבה‬ ‫63 שיחה זוגית יהודית מליק-שירן‬ ‫ד"ר דליה הקר-אוריון‬ ‫73 משכן הכאב הנצחי‬ ‫86 נדב אלחלל ד"ר דליה הקר-אוריון‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫07 ננסי פרוכטמן - מסעות‬ ‫93 בין סערות הנפש‬ ‫ד"ר דליה הקר-אוריון אוצרת‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫93 פתקים לענייני השעה‬ ‫37 יצאו לאחרונה בהוצאת בת-אור‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫על הדרך - כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשווית‬ ‫מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.‬ ‫מערכת: יהודית מליק-שירן‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית: חני דומבה - טרא דיזיין‬ ‫עריכה לשונית: יהודית ויוסי שירן‬ ‫ניקוד והגהות: יהודית מליק-שירן, בת אור, הוצאה לאור‬ ‫גליון מספר 8 ספטמבר 1102‬ ‫תמונת שער: האגם באביב צילום: אריק בלטינשטר‬ ‫כתובת המערכת: ‪info@bat-or.com www.bat-or.com‬‬
  • 3. ‫כשבחרתי את הנושא “צמיחה”, ידעתי שהנושא הזה יתאר תהליך‬ ‫של מסע אישי שאולי שותף לרבים.‬ ‫לא שיערתי בנפשי את גודל המשא החברתי-לאומי של התהליך‬ ‫הזה. מחד השרפה בכרמל שהתפשטה במהירות עם הרוח הוכיחה‬ ‫שכוח הטבע יכול להיות הרסני ויכול להיות משקם ובונה בו זמנית.‬ ‫למה צריך לשלם בדם כדי שיבינו קברניטי המדינה את מצוקת‬ ‫הכבאים? בעת אסון אנחנו מתוודעים אל הערכים שגדלנו עליהם ומגלים שלהיות‬ ‫כבאי הרץ אל האש, היה הגשמת חלום של דני חייט ז”ל, להתנדב מכוח נתינה נפשי‬ ‫המלווה באהבה, זו הייתה דרכו של אלעד ריבן ז”ל, נער במחוייבות אישית, שרץ‬ ‫לכבות את האש במורדות הכרמל שאהב.‬ ‫מאידך המחאה החברתית שהתרחבה בכל הארץ הוכיחה שהחברה הישראלית לומדת‬ ‫להשיג את עקרונותיה ורצונותיה, כשהיא נלחמת ולא מרפה. כשהיא משמיעה את‬ ‫קולה, הקול הקבוצתי נשמע ומגלה בעיות רבות לא רק במצוקת הדיור לסטודנטים,‬ ‫אלא במצוקות של יוקר המחיה בארץ. גילינו שאנחנו משלמים על מוצרי גבינה הכי‬ ‫הרבה ואותם מוצרים שמיוצאים לחו”ל עליהם משלמים פחות. נשאלת השאלה האם‬ ‫אנחנו אזרחים סוג ב’ שתמיד צריכים להאבק על מה שמגיע להם? החיים בארץ‬ ‫שלנו כה יקרים, עד שמטשטש הגבול בין מוות ממחלות סופניות, זיקנה לבין תאונות‬ ‫הדרכים.‬ ‫כבר חמש שנים גלעד שליט לא איתנו. חמש שנים ארוכות ומתישות שהחברה‬ ‫הישראלית יוצאת להפגנות בכל הארץ. אך לא מצליחה לחדור את חומת האטימות‬ ‫של ראש הממשלה ושריו.‬ ‫אני מזמינה אתכם אל תהליך הצמיחה של כותבי הגיליון הזה, המעניק לקוראיו כלים‬ ‫להתמודדות אישית וחברתית ומאחלת לכם חג שמח, שתהיה השנה הזאת שנה של‬ ‫יצירה, הגשמת חלומות, בריאות טובה והשבת הבנים לגבולה של הארץ שלנו.‬ ‫קריאה נעימה‬ ‫יהודית‬
  • 4. ‫4‬ ‫קמִילָה הִיא התְחלָה‬ ‫ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫ָדעּתי ׁשּקמילה ּונבילה‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ְ ִ ָ ְ ִ ָ‬ ‫הם אֹות להתחלה,‬ ‫ְַ ְ ָָ‬ ‫ֵ‬ ‫סימן להתחּדׁשּות.‬ ‫ִ ָ ְ ִ ְ ְַ‬ ‫ָדעּתי ׁשהר ַע ׁשּמּמּנּו אני ּכֹה יְגֹורה‬ ‫ָ‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ָ ֶג ֶ ִ ֶ ֲ ִ‬ ‫ָבֹוא לי לקרֹא אלי ּתגרה.‬ ‫ֵַ ִ ְָ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫י‬ ‫ָראתי מהחלׁשּות.‬ ‫יֵ ִ ֵ ֵ ָ ְ‬ ‫וְנחמּתי אלי עצמי ּכיֹודעת‬ ‫ִַ ְ ִ ֵֵ ַ ְ ִ ְ ַַ‬ ‫ראיתי את ּכּפֹות ָדי וְאצּבעי הּמציצה‬ ‫יָ ֶ ְ ָ ִ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ִָ ִ ֶ ַ‬ ‫ׁשּמעידה, היא ַם הּדרָך העֹולה.‬ ‫ֶ ְ ִ ָ ִ ּג ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫עת ָאּמּתי ׁשלחה אלי קמיצה.‬ ‫ָ ִ ָ ְָ ֵַ ְ ִ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ׁשּמיתה, היא זְ מּנית,‬ ‫ִַ‬ ‫ִ‬ ‫ֶ ִ ָ‬ ‫סּמנּתי לעצמי קפיצה‬ ‫ִ ְַ ִ ְְַ ִ ְ ִ ָ‬ ‫ׁשהּמקֹום ה ָמּוָך ּבתחּתּיֹות הּׁשאֹול‬ ‫ַ ְ‬ ‫ְ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ּנ‬ ‫ֶ ַ ָ‬ ‫ְוָדעּתי ׁשּזֹו עת הּיְקיצה.‬ ‫יַ ְ ִ ֶ ֵ ַ ִ ָ‬ ‫הּוא הּׁשביל ׁשּמֹוביל את ּדרּכי לגּדֹל,‬ ‫ַ ְ ִ ֶ ִ ֶ ְִַ ְִ‬ ‫ׁשּיֹום אסֹוני יְהא ַם אּולי יֹום ׂשׂשֹוני.‬ ‫ְ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֲ ִ ֵ ּג‬ ‫ֶ‬ ‫ּכּסיתי עצמי ּבׂשמיכת הּתקָה‬ ‫ִ ִ ִ ַ ְ ִ ִ ְ ִ ַ ַ ִ ְו‬ ‫ּכמֹו ּכמהה מחּכה לּצמיחה הּטֹובה.‬ ‫ְ ֵָ ְ ַָ ְַ ִ ָ ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫וְהיא היְתה לי ּכסּותי ּבעֹו ָתי‬ ‫ִ ָ ָ ִ ְ ִ ְ נִ‬ ‫עת חּכתי לעת ּבֹו ּתּגיע ׁשעתי.‬ ‫ִַ ַ ְ ָ ִ‬ ‫ֵ ִ ִ ִ ֵָ‬ ‫היּו ר ָעים ׁשּׁשעתי הּגיעה ְו ָגעה‬ ‫ֶ ְ ָ ִ ִ ִ ָ נְ ָ‬ ‫ָ ְגִ‬ ‫ַאחרים ׁשּבהם התּפֹוג ָה.‬ ‫וֲ ֵ ִ ֶ ָ ֶ ִ ְ ְג‬ ‫ּכָך ָדעּתי רגעי ׂשמחה ּבעּתֹות צמיחה‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫ָ יַ ְ ִ ִ ְ ֵ ִ ְ ָ ְ ִ‬ ‫ְו ַם ּתּו ָה‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ּכׁשהלכה.‬ ‫ְ ֶ ְָָ‬
  • 5. ‫5‬ ‫הּׁשָנ ִים ׁשֶּצמְחּו‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫מּמּנ ִי וָהלאָה‬ ‫ָ ְ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫נורית צדרבוים‬ ‫ׁשנֹותי צמחּו להן מּמּני וְהלָאה‬ ‫ֶָ ִ ִֶ ְָ‬ ‫ְ ַ ָ ְ‬ ‫הגּדילּו לעׂשות.‬ ‫ִ ְ ִ ֲַ‬ ‫לעּתים ָׁשבּתי מּנ ֶד ּבן לצּפֹות‬ ‫ְ ִ ִ י ַ ְ ִ ִ ֶג ָ ִ ְ‬ ‫וְעי ֵי טחּו מראּות ר ָעים ׁשּגוְעּו לּמּות‬ ‫ֶָ ַ‬ ‫ְגִ‬ ‫ְֵ‬ ‫ֵנ ַ‬ ‫וְדּקֹות מּובסֹות‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּבעֹוד‬ ‫ְ‬ ‫ׁשנֹותי צמחּו להן מּמּני וְהלָאה‬ ‫ֶָ ִ ִֶ ְָ‬ ‫ְ ַ ָ ְ‬ ‫ׁשנֹותי היּו את זְ מ ָן ׁשּלן נֹוגסֹות.‬ ‫ַ ּנ ֶ ָ ְ‬ ‫ְ ַ ָ ֶ‬ ‫ַאני ָאחריהן רֹודפת,‬ ‫וֲ ִ ֲ ֵ ֶ ֶ ֶ‬ ‫את הּמּׂשא הּכבד הֹודפת‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֶ ַ ַ ָ ֵַָ‬ ‫הּכֹל סביבי ָדֹול מתרחב,‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫ְ ִ ִ ּג‬ ‫ַ‬ ‫וְצֹומחת אּתן לאטי‬ ‫ַ ַ ִ ָ ְ ִ ִ‬ ‫עם ּכל ֶלד – הּלב‬ ‫ֵַ‬ ‫ִ ָ יֶ‬ ‫ּכמֹו יֹודעת ׁשעֹוד מעט קט‬ ‫ְ ַ ָ‬ ‫ַַ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְו ַם הּכאב.‬ ‫ג ְֵַ‬ ‫נצעד ַחד ָד ּבָד.‬ ‫ִ ְ ַ יַ י ְי‬ ‫הּקֹול צֹורח‬ ‫ֵַ‬ ‫ַ‬ ‫הן,‬ ‫ֵ‬ ‫ַם ָדם.‬ ‫ּג נ ַ‬ ‫הּׁשנים ׁש ָדלּו להן עלי‬ ‫ַ ָ ִ ֶ ּג ְ ָ ֶ ָ ַ‬ ‫וְצֹומח.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ַאני,‬ ‫וֲ ִ‬ ‫ׁשּספרּתי אֹותן לתֹוָך לילי.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ָ ְ‬ ‫ֶ ְַָ ִ‬ ‫ׁשּכן,‬ ‫ֵֶ‬ ‫נצעד ָד ּב ָד ְו ַּביט ָכֹוח‬ ‫ִ ְ ַ י ַ ּי נ ִ נ ַ‬ ‫וְקדימה‬ ‫ִָ ָ‬ ‫וְרחֹוק‬ ‫ָ‬ ‫ְו ָבֹוּה‬ ‫ג ַ‬ ‫לאסֹף ּכֹח‬ ‫ַ‬ ‫ֱֶ‬ ‫ּולהבין ׁשּככה ֶה לצמֹח.‬ ‫ְ ָ ִ ֶ ָָ ז ִ ְ ַ‬
  • 6. ‫6‬ ‫מּׁשֶהּו‬ ‫ַ‬ ‫דן ספרי‬ ‫מּׁשהּו חם ּומרּטט,‬ ‫ְֵַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֶה ֹלא הרּוח‬ ‫ָ ַ‬ ‫ז‬ ‫מּׁשהּו ּכֹובׁש, ּדֹובר אמת‬ ‫ֵ ֱֶ‬ ‫ֵ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ָאּתּה רֹוצה לדהֹר‬ ‫ֶ ְִ‬ ‫ָ‬ ‫ה”ֹלא” הּוא ּכן,‬ ‫ֵ‬ ‫לׁשער הּפתּוח,‬ ‫ַַ ַ ַָ ַ‬ ‫לבן, ׁשחֹר‬ ‫ָָ ָ‬ ‫אּולי ׁשעה ּכׁשרה ּכעת‬ ‫ַ ָ ָ ְ ֵָ ֵָ‬ ‫ּדרָך ָם ּבַּבׁשה‬ ‫ֶ ֶ י ְ יָ ָ‬ ‫ּדרָך ֶבר ּבאּׁשה‬ ‫ֶ ֶ ּג ֶ ְ ִ ָ‬ ‫וְהם ּפֹורצים ּכרעבים לאֹור,‬ ‫ְ ִ ְִִֵ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫נבטי ּתקָה מאדמה קׁשה.‬ ‫ִ ְ ֵ ִ ְו ֵ ֲָ ָ ָ ָ‬ ‫פגישה צילום: אריק בלטינשטר‬
  • 7. ‫7‬ ‫ּבקִיעֵי–החּיִים‬ ‫ַ ַ‬ ‫ְ‬ ‫יוכבד יעיש‬ ‫ׁשֹבל זֹוהר‬ ‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ּכפ ָס ּבפ ַת הרחֹוב‬ ‫ְ ָ נ ְ ִ ּנ ָ ְ‬ ‫ּבעיר‬ ‫ִָ‬ ‫מאיר‬ ‫ֵ ִ‬ ‫ּבליְלה חׁשּוָך‬ ‫ְַ ָ ָ‬ ‫אֹותי וְאֹותְך‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫הּׁשמיִם‬ ‫ַ ָ ַ‬ ‫זְ רּועי ע ָנים צחֹרים‬ ‫ֵ ֲנ ִ ְ ִ‬ ‫מרּמזִ ים עם נצנּוץ‬ ‫ִ ְִ‬ ‫ְְַ‬ ‫ּכֹוכבים‬ ‫ִָ‬ ‫אל ּבקיעי-החּיִים‬ ‫ֶ ְ ִ ֵ ַַ‬ ‫ׁשּנֹותרּו.‬ ‫ֶ ְ‬ ‫מעת לעת‬ ‫ֵֵ ְֵ‬ ‫ח ָה אני‬ ‫ַ ּי ֲ ִ‬ ‫ּבּיְׁשימֹון מדּברי‬ ‫ִ ְִָ‬ ‫ִ ִ‬ ‫ּדמיֹוני‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫ׁשֹופע, זֹורם‬ ‫ֵַ ֵ‬ ‫חיְכני.‬ ‫ַ ִָ‬
  • 8. ‫8‬ ‫ּכְמֹו צִּפֹור ׁשֶעפָה‬ ‫ָ‬ ‫לירון עובדיה*‬ ‫הּיֹורה יֹורד עכׁשו,‬ ‫ַ ֶ ֵ ְַ ָ‬ ‫ּכמֹו צּפֹור ׁשעפה,‬ ‫ֶ ָָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ּכמֹו ּכל הא ָׁשים ׁשעפים,‬ ‫ֶ ָ ִ‬ ‫ְ ָ ָ ֲנ ִ‬ ‫ּבלּבי ּפֹורצת מלחמה.‬ ‫ֶֶ ִ ְ ָ ָ‬ ‫ְִִ‬ ‫ַאני חֹו ֶרת הּביְתה,‬ ‫וֲ ִ זֶ ַ ָ ָ‬ ‫ּכמֹו סערה,‬ ‫ְ ָָ‬ ‫ְ‬ ‫ּכמֹו צּפֹור ׁשעפה.‬ ‫ֶ ָָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫*תלמידה בת 7 שנים.‬
  • 9. ‫9‬ ‫ּפעַר ּבִי ּתְבּונ ָה ׁשֶל יֹום‬ ‫ְ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫ּפער ּבי ּתבּו ָה ׁשל יֹום‬ ‫ְ ַ ִ ְ נ ֶ‬ ‫ַם ׁשקיעה היא ּכתר‬ ‫ּג ְ ִ ָ ִ ֶ ֶ‬ ‫מבּקׁשת העיִן ה ַרחנית‬ ‫ְ ַ ֶ ֶ ָ ַ ַ ּז ְ ָ ִ‬ ‫מתעּצם לרָחה‬ ‫ִ ְ ַ ֵ ִ ְוָ‬ ‫הּמתרחבת ּכעינֹו ׁשל אֹלהים‬ ‫ַ ִ ְ ֶֶַ ְֵ ֶ ֱ ִ‬ ‫מַגּדיל ּפעימה‬ ‫ְִ ְ ִ ָ‬ ‫ׁשקיפּות היא הטלת עֹ ֶן‬ ‫ג‬ ‫ִ ֲַָ‬ ‫ְ ִ‬ ‫עֹוד ּפעימה‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫ּבבבּוָאת הּׁשמיִם.‬ ‫ַ ָ ַ‬ ‫ְָ‬ ‫וְעֹוד ּפעימה.‬ ‫ְ ִ ָ‬ ‫העיִן ּפעּורה ּבהּלה ׁשל זֹהר‬ ‫ַָ ְ ָ ְ ִָ ֶ ַ‬ ‫מקרבת ּובָאה‬ ‫ְ ֶֶָ ָ‬ ‫ּובָאה ּומקרבת‬ ‫ְ ֶֶָ‬ ‫ָ‬ ‫ּפֹו ֶׁשת איׁשֹון מתרחב‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫גֶ ִ‬ ‫ּבגֹון הּס ַל ַל-ּכחלחל מתָאּפרים הּמיִם‬ ‫ְ ַ ְ ג ְ ּג ְ ַ ְ ַ ִ ְ ְ ִ ַ ַ‬ ‫יֹוצרים ּבלּבי ּפתח לׁשערי ׁשמיִם.‬ ‫ְ ִ ְ ִ ִ ֶ ַ ְ ַ ֲֵ ָ ַ‬ ‫שקיעה צילום: אשורר‬
  • 10. ‫01‬ ‫ּכׁשֶהּכאֵב מתְּפּז ֵר‬ ‫ִ ַ‬ ‫ְ ַ ְ‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫*לזכר אלעד ריבן‬ ‫ּכׁשהּכאב מתּפ ֵר הע ָנים ׁשֹוכבים מעּלפים ּבׁשמיִם חּוְרים‬ ‫ִ ִ‬ ‫ְ ָ ַ‬ ‫ְ ָֻ ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ְ ֶ ַ ְ ֵ ִ ְ ַ ּז ָ ֲ נ ִ‬ ‫רק רּוח ּתֹועה מתעּתעת ּבאצּבעֹות הּכרמל‬ ‫ְֶַַ‬ ‫ַ ָ ְ ַ ְ ַַ ְְֶ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ׁשהחריכֹות עֹוׂשה ּבהם ּפרּורי ּפיח.‬ ‫ָ ֶָ ֵ ֵ ִ ַ‬ ‫ֶ ֲִַ‬ ‫ַרּגירי אפר נלּכדים ּבעיניִָך‬ ‫ּג ְ ִ ֵ ֵ ֶ ִ ְ ָ ִ ְ ֵ ַ‬ ‫אוִירּה ׁשל הָאספּות לֹוכדת רגׁשֹותיִָך וְהּדמעֹות ּבאֹות וְזֹולגֹות‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְַ ָ‬ ‫ֶֶ ְִ ַ‬ ‫ֲ ָ ֶ ֵ ְ‬ ‫על הָאבק החנּוק‬ ‫ַ ֶ ָ ֶָ‬ ‫ׁשָאף טּפת מיִם מלּוחה ֹלא מחָה אֹותֹו.‬ ‫ַ ֲי‬ ‫ְ ָ‬ ‫ִ ַ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫וְהרמץ ׁשּבער ּברכסי הּכרמל הבעיר ּכל ּפעם מחדׁש את מחׁשבֹותיִָך.‬ ‫ֶֶָ ֶ ַָ ְְִֵ ְַַ ֶ ִ ְ ִ ָ ַַ ֵ ָָ ֶ ַ ְ ְ ַ‬ ‫ָאּת הֹו ָה ּבֹו ּב ַער ה ֶה ׁש ַד האׁש ְוַד הרּוח חטפּו אֹותֹו מּמָך‬ ‫ִ ֵ‬ ‫ַ ּנ ַ ַ ּז ֶ ּי ָ ֵ י ָ ַ ָ ְ‬ ‫ְ ג‬ ‫וְָאּת הֹו ָה ּבּמאכלת האׁש‬ ‫ְ ג ַ ַ ֲֶֶ ָ ֵ‬ ‫ּברּוח ׁשחסמה את האוִיר מחֹוטמֹו ּומּפיו‬ ‫ִ ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ ַ ֶ ָ ְ ָ ֶ ֲָ‬ ‫וְָאּת ממׁשיכה לרקֹד ּבּת ָזִ ּיֹות מפרעת‬ ‫ֻ ְַַ‬ ‫ִ ְז‬ ‫ְ ַ ְ ִ ָ ְִ‬ ‫אני הּמֹולָך הּקדּום‬ ‫ֲִ ַ ֵ ַ ָ‬ ‫ׁשּליט הּטבע.‬ ‫ְ ִ ֶַַ‬ ‫ּולׁשֹונֹות האׁש רֹוקדֹות ּבמפרעּות מתמּׁשכת עם הרּוח.‬ ‫ִ ְ ַ ֶֶ ִ ָ ַ‬ ‫ְֻ ְָ‬ ‫ְ‬ ‫ֵָ‬ ‫ְ‬ ‫רּקּוד מׁש ָע ׁשרק הּטבע ָכֹול להמציא ּבדּקֹות חפּוזֹות.‬ ‫ֲ‬ ‫ְַ ְ ִ ְַ‬ ‫ְ ֻ ּג ֶ ַ ַ ֶ ַ י‬ ‫ִ‬ ‫וְה ַער ה ֶה ׁשרץ קדימה‬ ‫ַ ּנ ַ ַ ּז ֶ ָ ָ ִ ָ‬ ‫ּבנחיׁשּות ְואֹמץ‬ ‫ֶ‬ ‫ְִִ‬ ‫ָתן מעצמֹו ְו ַפׁשֹו‬ ‫נְ‬ ‫נַ ֵ ַ ְ‬ ‫ע ַד ללּבנּו רביד ׁשל אֹור‬ ‫ָנ ְ ִ ֵ ָ ִ ֶ‬ ‫ַאַת יְחידה להֹולכים ָאחריו.‬ ‫ֲָ‬ ‫ּג ֲ ו ִ ָ ַ ְ ִ‬
  • 11. ‫11‬ ‫קּלפִי אֶת העבָר‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ַ ְ‬ ‫סיגל מגן‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫הרׁשי לָך ׁשּוב ל ַעת‬ ‫ָג ַ‬ ‫ְַ ִ ָ‬ ‫ּבעֹמק הּכאב‬ ‫ְ ֶ ְֵַ‬ ‫המבּקׁש מזֹור.‬ ‫ַ ְ ֵַ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫ּבטחי ּבעץ הּדעת‬ ‫ִ ְ ִ ְֵ ַַַ‬ ‫ׁשּיֹובילָך היְׁשר‬ ‫ֶ ִ ֵ ַ ֵ‬ ‫אל עבר קו האֹור.‬ ‫ֶ ֵֶ ַ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫הרׁשי לָך להּביט ּבֹו‬ ‫ְַ ִ ָ ְִַ‬ ‫ּבעיִן רחּומה,‬ ‫ְַ ַ ָ‬ ‫עֹוטה מׁשקף ורֹד.‬ ‫ָ ִ ְ ָ ָ‬ ‫קּלפי את העבר -‬ ‫ְַ ִ ֶ ֶָָ‬ ‫את ּכל קלּפֹות הּפחד.‬ ‫ַַַ‬ ‫ֶ ָ ְ ִ‬ ‫וְָאז, לָאט לָאט -‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫חזְ רי ׁשּוב לעמֹד.‬ ‫ֲַ‬ ‫ִ ִ‬
  • 12. ‫21‬ ‫הּׁשִיִרי עלעּליְִך‬ ‫ַ ְ ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫סיגל מגן‬ ‫הּׁשירי עלעּליִָך,‬ ‫ַ ִ ִ ְַַַ‬ ‫ּתני להם לעּוף.‬ ‫ְ ִ ֶָ ָ‬ ‫הרׁשי לקֹול הּפרא‬ ‫ֶֶַ‬ ‫ְַ ִ ְ‬ ‫ּפרעי את ּתלּתּליִָך,‬ ‫ִ ְ ִ ֶ ַ ְ ַַ‬ ‫לבקֹע מּגרֹו ֵָך.‬ ‫ְִ ַ ִ ְ נ‬ ‫עמדי ּב ֵו ָקּוף.‬ ‫ִ ְ ִ ְג ז‬ ‫הּׁשירי עלעּליִָך,‬ ‫ַ ִ ִ ְַַַ‬ ‫לאֹור ׁשביל ה ָרח‬ ‫ְ ִ ַ ּי ֵ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ּבטחי ּבלב ַּציב.‬ ‫ִ ְ ִ ְ ֵ יִ‬ ‫רקדי את חלֹומָך.‬ ‫ִ ְ ִ ֶ ֲ ֵ‬ ‫רקדי ּבכל חּוׁשיִָך‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ִ ְָ‬ ‫את קסם הָאביב.‬ ‫ֶ ֶֶ ָ ִ‬ ‫פריחה באביב צילום: אריק בלטינשטר‬
  • 13. ‫31‬ ‫ּבשְדֹות הַּבּור‬ ‫ִ‬ ‫דובב לביא‬ ‫ב ְׂדֹות הּבּור על מפתני גדלים פרחים שמּוטי ּכֹותרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ַ ִ ְ ָּ ִ ְּ ֵ ִ ְּ ָ ִ ׁ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ ש‬ ‫באין עֹוברי אֹרח להביט בפריחתם,‬ ‫ְ ֵ ַ ְ ַ ִּ ִּ ְ ִ ָ ָ‬ ‫ְּ ֵ‬ ‫ַצמיחּו רק גבעֹול נֹו ֵע בשמי תכלת.‬ ‫ג ַ ִּ ׁ ֵ ְּ ֵ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ִּ ְ‬ ‫יְ ִ‬ ‫רוּוֵי קנָאה ֶחזּו באחיהם ׁשֹוכ ֵי הרים.‬ ‫ְנ ָ ִ‬ ‫י ֱ ַּ ֲ ֵ ֶ‬ ‫ְ י ִ ְ‬ ‫לּו ָאָך ָדעּו כי גם הם מתהדרים,‬ ‫י ְ ִּ ַּ ֵ ִ ְ ַ ְּ ִ‬ ‫ּבאין אדם שמּׁשֹרׁש ַעקרם.‬ ‫ָ ׁ ִּ ֶ י ַ ְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ְֵ‬ ‫וְכאן, בָאדמתי, ֹלא יִצמח ָאף דרדר.‬ ‫ַּ ְ ַּ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְּ ְ ָ ִ‬ ‫ָ‬ ‫החמה הּקֹופחת תקּפח חמתּה,‬ ‫ַ ַ ָּ ַ ַ ַ ְּ ַ ַ ַ ָּ ָ‬ ‫וְָאף אכר ֹלא יִזְ רע את לבטי המחר.‬ ‫ַ ֶ ִ ְ ֵ ַ ָּ ָ‬ ‫ִ ָּ‬
  • 14. ‫41‬ ‫ּפגעֵי הּזְמַן‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫דובב לביא‬ ‫פגעי ה ְּזמן ׁשּתדע ָארץ‬ ‫ִּ ְ ֵ ַ ַ ֶ ֵ ַ ָ ֶ‬ ‫בל ָפרּו את יְסֹוד קּיּומי‬ ‫ִ ִ‬ ‫ַּ י ֵ ֶ‬ ‫ּכשרשי ארזִ ים שֹּלא טעמּו‬ ‫ֲָ‬ ‫ְׁ ְׁ ֲ ָ ׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ ֵ‬ ‫משב סערה במרֹומי צמרתם.‬ ‫ַ ׁ ְ ָ ָ ִּ ְ ֵ ַ ַּ ְ ָּ‬ ‫ַּ‬ ‫ֵׁש וְארץ תדע בּצֹרת,‬ ‫ֶ ֵּ ַ ַּ ֶ‬ ‫י‬ ‫וְנבטי לבי ֹלא יְבצבצּו בין ר ָבים חרבים.‬ ‫ַ ְ ְּ ֵּ ְ ג ִ ֲ ֵ ִ‬ ‫ִ ְ ֵ ִ ִּ‬ ‫בּסתר כבר בשלה פריחתם,‬ ‫ַּ ֵ ֶ ְּ ָ ָּ ׁ ָ ְּ ִ ָ ָ‬ ‫ְ‬ ‫וְהם טמּונים בעֹמק מהּותי.‬ ‫ֵ ְ ִ ְּ ֶ ַ ִ‬ ‫שלכת צילום: אריק בלטינשטר‬
  • 15. ‫51‬ ‫לְעֹולָם אֹודּך‬ ‫ֶ ָ‬ ‫חיים עמר‬ ‫אֹודּך אלי ּכי ה ֵני.‬ ‫ֶ ָ ֵ ִ ִ ִ ּנ ִ‬ ‫ּבטרם אלָך וְאי ֶּני.‬ ‫ְ ֶ ֶ ֵ ֵ ֵ נִ‬ ‫אם אין ׁשֹוֶה להנחיני‬ ‫ו ְְִַ ִ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫אֹודּך אלי ּבעֹודּני.‬ ‫ֶָ ֵ ִ ְ ִֶ‬ ‫ה ֵני קרּוא למלָך / ׁשאֹון הּמרּכבה / קֹורא ּבי לילָך‬ ‫ֵ ִ ֵ ֵ‬ ‫ַ ֶ ְָָ‬ ‫ְ‬ ‫ְֶֶ‬ ‫ִ ּנ ִ ָ‬ ‫ָאָך אין לבֹוא / אל ׁשער הּמלָך‬ ‫ֶ ַ ַ ֶֶַ‬ ‫ֵ ָ‬ ‫ּבלבּוׁש ׂשק / ַם לבן מלָך.‬ ‫ּג ְ ֵ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְִ‬ ‫טֹוב לי יֹום ּבחצרְך / ּבמֹלאת לי ה ָמים ּבעֹולמְך‬ ‫ְ ְָ‬ ‫ִ ַ ּי ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְֲֵַ‬ ‫ִ‬ ‫ּפתחּת ׂשּקי / למען ְי ַּמרְך‬ ‫ְ ַ ַ זֶ ְ‬ ‫ָ ַ ְ ָ ַ ִ‬ ‫ָא ָאל ּתׁשָאל / מי ּבחצריְך‬ ‫ִ ֲֵֶַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫נ‬ ‫אֹודה לְך אלי‬ ‫ֶ ְ ִֵ‬ ‫ּבעֹודי חּיִים‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫אם ָא מצאתי חן‬ ‫ִ נ ָָ ִ ֵ‬ ‫ּבעי ֶיְך, אם‬ ‫ְֵנ ִ‬ ‫העץ ָתּון לי‬ ‫ִ‬ ‫ֵָ נ‬ ‫הּוא עץ חּיִים.‬ ‫ֵ ַ‬ ‫עיני ּתלּוָה ּבְך‬ ‫ֵ ִ ְ י ְ‬ ‫ּתן אֹות לחּיִים.‬ ‫ְַ‬ ‫ֵ‬
  • 16. ‫61‬ ‫חמלָה‬ ‫ֶ ְ‬ ‫שושנה ויג‬ ‫ּכּמה חמלה ֵׁש ּבּמּלה ָאהבה.‬ ‫ֲָ‬ ‫ַָ ֶ ְָ י ַ ִָ‬ ‫אני קֹוראת ּברָחים‬ ‫ָ ְו ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲִ‬ ‫ׁשָאּתה זֹורע על הּדף ׁשּלְך‬ ‫ֵַ ַ ַַ ֶ ְ‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ּכּמה ָאּתה צמא לחמלה‬ ‫ָ ֵָ ְֶ ְָ‬ ‫ַָ‬ ‫ּכׁשָאּתה מג ֵס את נׁשמתְך‬ ‫ְ ֶ ָ ְ ַ ּי ֶ ִ ְ ָ ְ‬ ‫לכל עׂש ַת הּמצוֹות‬ ‫ְ ָ ֲ ִ ּי ַ ִ ְ‬ ‫ָאּתה מק ֵם עֹולם ּומלֹואֹו.‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ְ ַ ּי‬ ‫ָאּת יֹודעת, ּכּמה א ָׁשים אני מּכיר‬ ‫ְ ַ ַ ַ ָ ֲנ ִ ֲ ִ ַ ִ‬ ‫מקצה העֹולם עד קצהּו.‬ ‫ִ ְ ֵ ָ ָ ַ ֵָ‬ ‫עכׁשו צריָך למצֹוא את האדם ׁשּמּכיר אֹותְך‬ ‫ְ‬ ‫ֶ ָ ָ ֶ ַ ִ‬ ‫ְַ ָ ִָ ִ ְ‬ ‫ּבלי ּגלימה‬ ‫ְִ ְִ ָ‬ ‫ּבלי צלב‬ ‫ְִ ְָ‬ ‫ּבלי ׂשק‬ ‫ְִ ַ‬ ‫ּבלי ּכלי הּקֹדׁש.‬ ‫ְִ ְֵ ַ ֶ‬ ‫צריָך למצֹוא לְך‬ ‫ְ‬ ‫ִָ ִ ְ‬ ‫אדם עם חמלה.‬ ‫ָ ִ ֶ ְָ‬
  • 17. ‫71‬ ‫ז ְִרעֵי מיִם‬ ‫ַ‬ ‫שושנה ויג‬ ‫ַלּדתי אֹוספת זִ רעי מיִם‬ ‫ְֵ ַ‬ ‫ֶֶ‬ ‫יְ ָ ִ‬ ‫קֹוראת ּבׁשמֹות חכמה לּבריָאה הּצהּבה‬ ‫ַ ְָֻ‬ ‫ְָ ָ ְִַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ּובָאה הּׁשמׁש‬ ‫ַ ֶ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫נמהלת ּבכף ָדּה‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ ְ ַ יָ‬ ‫ּכמֹו ָּפנית מצ ֶרת ּבקימֹונֹו‬ ‫ְ ֻ ּי ֶ ְ ִ‬ ‫ְ יָ ִ‬ ‫הּמׁשי זֹורם מּבּדים קטּנים‬ ‫ְ ִַ‬ ‫ֶַ ִ ֵ ִ ִַ‬ ‫צהֹב ּכחֹל‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫קּוִים ּדּקים ׁשל עּפרֹון‬ ‫ֶ ִ ָ‬ ‫ִַ‬ ‫ַ‬ ‫מצ ֶרת לי עֹולם‬ ‫ָ‬ ‫ְ ַ ּי ֶ ִ‬ ‫מב ֶׁשת‬ ‫ְ ֻ ּי ֶ‬ ‫מחּביָאה ּבּסתר‬ ‫ֵַ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫צּפֹור קט ָה ּבאֹפק הּמתּוח‬ ‫ְ ַ ּנ ָ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫ִ‬ ‫הּבֹקר התהּפָך לנּו למּטה ּׁשמׁש‬ ‫ַ ֶ ִ ְ ֵַ ָ ְַ ָ ֶ ֶ‬ ‫ּומעל ה ָם.‬ ‫ֵ ַ ַ ּי‬ ‫רחֹוק רחֹוק‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּתפליגי עד ָבֹוא‬ ‫ָ ְ ִ ִ ַ י‬ ‫יְבּול הּקסם‬ ‫ֶֶַ‬ ‫ְוַנּביט ּבנּו‬ ‫יְ ִ ָ‬ ‫ַהרּורים‬ ‫זֲ ִ‬ ‫ּכפ ַסי נָר‬ ‫ְ ָנ ֵ ְי‬ ‫ּברחֹובֹות טֹוקיֹו.‬ ‫ְ‬ ‫ְִ‬
  • 18. ‫81‬ ‫ּבתַחנ ָה ׁשֶּׁשְמָּה אנ ִי‬ ‫ֲ‬ ‫ְ ֲ‬ ‫אירית וייסמן –מינקוביץ‬ ‫הּמּסע ׁשּלי ַחל ּכׁשאפּגֹׁש את עצמי‬ ‫ֶ ְַ ִ‬ ‫ַ ַ ָ ֶ ִ יֵ ְ ֶ ֶ ְ‬ ‫ּבתח ָה ׁשּׁשמּה אני.‬ ‫ְ ַ ֲנ ֶ ְ ָ ֲ ִ‬ ‫צריְך אֹמץ להרחיק ּכדי להּכיר את חֹמר החּיִים‬ ‫ֶ ַַ‬ ‫ְֵ ְִַ ֶ‬ ‫ֶ ְְַ ִ‬ ‫ִָ‬ ‫אבל עדיִן אני נֹוברת ּבָארֹון ה ַעליִם.‬ ‫ַ ּנ ֲ ַ‬ ‫ֲָ ֲַ ֲִ ֶֶ ְ‬ ‫טרם החלטּתי אּלּו ַעלּיִם אנעל.‬ ‫ֶ ֶ ֶ ְ ַ ְ ִ ֵ נֲ ַ ֶ ְ ַ‬ ‫סּדּורים רּבים עֹוד לפ ַי‬ ‫ְּ ָ נ‬ ‫ִ ִ ִַ‬ ‫לח ֵר על ּפתחי חלֹומֹות ּכׁשריק מקּדם את ּפ ָי.‬ ‫ְ ַ ֵ ֶ ָנ‬ ‫ְ ֶ ִ‬ ‫ְ ַ ּז ַ ִ ְ ֵ ֲ‬ ‫לׁשּתֹול את ׁשנֹותי העקּורֹות ּבאדמה ָאחרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֲָָ ָ‬ ‫ֶ ְ ָ ֲָ‬ ‫ִ ְ‬ ‫איני יֹו ַת ׁשלֹום, ַם ֹלא יֹו ָה הֹומ ָה.‬ ‫ִ ּי‬ ‫נ‬ ‫ּג‬ ‫ֵ ִ נ ָ‬ ‫אני יֹו ַת מדֹון !‬ ‫ֲִ נ ָ‬ ‫עֹורבים מ ַּקרים ּבחצרי‬ ‫ְנְ ִ ֲִֵַ‬ ‫ְִ‬ ‫ּבעֹודי מ ַּקרת ּבאדמה‬ ‫ְ ִ ְ נֶ ֶ ָ ֲָ ָ‬ ‫וְאין ּבָדי ׁשרׁשים..‬ ‫ֵ ְיִ ָ ָ ִ‬
  • 19. ‫91‬ ‫ּתְַרּגִילֵי זְמַן‬ ‫אירית וייסמן –מינקוביץ‬ ‫אני מ ַּתקת את הּׁשרׁשים מאדמה ָאחת‬ ‫ַ‬ ‫ֵ ֲָ ָ‬ ‫ֲִ ְנֶ ֶ ֶ ַ ָ ָ ִ‬ ‫לנּבֹוט ּבאדמה ָאחרת.‬ ‫ֶֶ‬ ‫ֲָָ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫הּכֹל זְ מּני.‬ ‫ִַ‬ ‫ַ‬ ‫מּדי זְ מן מ ַּמן לי הּזמן ָן ָאחר‬ ‫ִ ֵ ַ ְ זֵ ִ ַ ְ ַ ז ֵ‬ ‫ּוכׁשאני ֹלא ָמה את הּזמן‬ ‫נָ ֶ ַ ְ ַ‬ ‫ְ ֶ ֲִ‬ ‫אני רֹועה את הּמּלים ּבׁשטחי הּמרעה‬ ‫ֲִ ָ ֶ ַ ִ ִ ְ ִ ְ ֵ ַ ִ ְ ֶ‬ ‫הֹולכת ָאחרי הּצליל.‬ ‫ֲֵ ַ ְ ִ‬ ‫ֶֶ‬ ‫הּזמן מׁשמיע קֹולֹו ארעי‬ ‫ֲָ ִ‬ ‫ְַַ ַ ְ ִ ַ‬ ‫וְהּמּלים מפנֹות אצּבע מאׁשימה‬ ‫ְֶַ ֲַ ִ ָ‬ ‫ַ ִ ִ ַ ְ‬ ‫ּכׁשאני מד ֶקת לפצֹע ּבהן,‬ ‫ְ ֶ ֲ ִ ְ ַ ּי ֶ ִ ְ ַ ָ ֶ‬ ‫חללים רּבים נֹופלים על ָאדמת ח ַי‬ ‫ְ ַ ַ ּי‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫ֲִָ ַ ִ‬ ‫ַם אני.‬ ‫ּג ֲ ִ‬ ‫ָטלּתי על עצמי את ּתפקיד הּדין‬ ‫נַ ְ ִ ַ ַ ְ ִ ֶ ַ ְ ִ ַ ִ‬ ‫מידי יֹום אני נׁשּפטת‬ ‫ֲִ ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫ּומֹוצאת להֹורג‬ ‫ַ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫חּיִים ׁשל מֶת‬ ‫ֶ ָו‬ ‫ַ‬ ‫ח ַי א ֻּכים.‬ ‫ַ ּי ֲ ר ִ‬
  • 20. ‫02‬ ‫וְהּׁשִיָרה עֹולָה‬ ‫ַ‬ ‫חּיִים ספטי‬ ‫ַ‬ ‫וְהּׁשירה עֹולה, יֹוצאת לׁשֹורר‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִ ָ‬ ‫לדֹובב חלל הּלב‬ ‫ְ ֵ ָָ ֵַ‬ ‫אבן וְאבן לפ ֶיה נפּתחֹות, עץ וְעץ ׁשרׁשיהם נגלים לעי ֶיה‬ ‫ֵ ֵ ָ ְ ֵ ֶ ְִִ ְֵנ ָ‬ ‫ֶ ֶ ֶ ֶ ְ ָנ ָ ִ ְ ָ‬ ‫לׁשעה קּלה.‬ ‫ְ ָ ָ ַָ‬ ‫וְָאחר חתּום הּלב ָמים רּבים.‬ ‫ֵַ יִ ִַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫התעוררות צילום: אריק בלטינשטר‬
  • 21. ‫כתבות‬ ‫12‬ ‫בשל דברים שאמרה בזמנו בשנת 0102 אסתר עופרים על‬ ‫געגוע אל שירי הנשמה‬ ‫השיר: "את "שיר הרעות", אני לא שרה כבר הרבה שנים.‬ ‫זה שיר אנכרוניסטי. כששרתי אותו בגיל עשרים, זה עדיין‬ ‫שירה יגיל‬ ‫התאים לאווירה ולצרכים שהיו בארץ".‬ ‫את המקום הראשון לקח שירו של דוד זהבי ופניה‬ ‫ברגשטיין "ניגונים" ואת המקום השני במצעד השיר "אני‬ ‫ּפ ֵינּו אל הּׁשמׁש העֹולה‬ ‫ָנ ֶ ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫מאמין" שידוע בשם "שחקי שחקי" למילים של שאול‬ ‫מילים : יצחק שנהר‬ ‫טשרניחובסקי וללחן של טוביה שלונסקי (שהיה אבא של‬ ‫לחן: דניאל סמבורסקי‬ ‫אברהם שלונסקי).‬ ‫אז מה מייצג בעצם המצעד של " ֶמרשת "?‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫האם את קולה של האוטופיה בדמות "השירה בציבור" או‬ ‫ּפ ֵינּו אל הּׁשמׁש העֹולה‬ ‫ָנ ֶ ַ ֶ ֶ ָ ָ‬ ‫"חבורות הזמר" השרים בהרמוניה קולית מרגיעה המהווה‬ ‫ּדרּכנּו ׁשּוב ּפֹו ָה מזְ רחה‬ ‫נ ִ ָָ‬ ‫ְֵַ‬ ‫התרפקות נוסטלגית נעימה שאינה תובעת יתר על המידה.‬ ‫ָאנּו צֹופים לקראת ׁשעה ּגדֹולה‬ ‫ָ ָ ְ ָ‬ ‫ִ ִ ְַ‬ ‫מציפה ומרוממת את לב מאזיניה ומשכיחה מהם את צרות‬ ‫זְ קֹוף הרֹאׁש ָפׁשנּו עֹוד ֹלא ׁשחה.‬ ‫ָ ָ‬ ‫נְ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫היומיום בדמות כמו מאש. כי הרי שפת השירים היא שפה‬ ‫גבוהה, הן בתכניה והן במסר שלהם. משולבים בשירים‬ ‫פסוקי תנ"ך, ביאליק וטשרניחובסקי, שלונסקי, אלתרמן,‬ ‫הפזמונים שנבחרו למצעד בחודש יוני בפרויקט " ֶמרשת"‬ ‫זֶ ֶ‬ ‫לאה גולדברג, רחל וגורי..).‬ ‫אולי מזכירים לנו את "ארץ ישראל היפה" דרך השירים‬ ‫" ֶמרשת " מציג תמונת ישוב אידיאלית שאין בה שמץ של‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫של פעם. אך האם הם מייצגים את הסגנונות המוזיקליים‬ ‫ביקורת חברתית.‬ ‫והמילוליים הייחודים לנו, או שמטרתם היא לשמר ולהזכיר‬ ‫העדר ביקורת שאותה מכנה ובצדק אסף במאמרו בכינוי‬ ‫את המורשת התרבותית שעליהם קמה המדינה תוך‬ ‫"אוטופיה", ולא סתם אוטופיה, אלא אוטופיה תוססת,‬ ‫התרפסות על נוסטלגיה שיש בה מן הזיכרון הקולקטיבי‬ ‫מלהיבה ושתלטנית. זה לא מיקרי שאין אנו פוגשים בתכנים‬ ‫המשמר את תרבות ארצנו ?‬ ‫בעלי מסר לוחמני, מרדני שמבקר את הנהגת הישוב,מציג‬ ‫ההרהורים באו בעקבות כתבתו של עודד אסף מתוך מוסף‬ ‫את אנשי השוליים הנואשים לעבודה ולפרנסה. אנחנו לא‬ ‫"תרבות וספרות" "הארץ" שישי 7.22.‬ ‫פוגשים שום שיר שכתב ברנר, או ס. יזהר.‬ ‫אומר אסף בציניות: "המשעולים בין דגניה לכנרת מובילים‬ ‫אמנם יש עדויות לתכנים שהושרו בפי הלוחמים כפי שכתב‬ ‫עכשיו לחופי רחצה בתשלום".‬ ‫יורם קניוק בספרו "תש"ח" :‬ ‫ובכן, מי הם אותם אנשי " ֶמרשת" שבחרו את מצעד‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫"הלכנו בהרים ושרנו:‬ ‫הפזמונים של המורשת התרבותית המייצגת את הזמר‬ ‫"אנחנו הולכים כמו מתים"‬ ‫העברי בראשית שנותיו?‬ ‫או טקסט כגון :‬ ‫ממי מושפעת בחירתם? ממורי המוזיקה במערכת החינוך?‬ ‫"כשהבחורות יהיו בקבוקים‬ ‫או אולי מתנועות הנוער? או הצבא? אולי בית הוריהם הנחיל‬ ‫הבחורים יהיו פקקים‬ ‫להם את אהבת הארץ דרך שירי ארץ ישראל היפה והטובה?‬ ‫דופקים, דופקים"‬ ‫או שמא רשת ג' או גל"צ בכל יום ב"ארבע אחרי הצהריים"?‬ ‫ובכן, אין זכר לשירים מסוג זה ודומיהם במאגרי " ֶמרשת".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫אסף מציין בכתבתו מי הגיע לפסגת המצעד. מלחינים כמו‬ ‫השירים הללו לא תועדו אף-פעם, בוודאי שלא שרו אותם‬ ‫מרדכי זעירא ודויד זהבי בולטים בין המקומות הראשונים.‬ ‫בשירוני תנועות הנוער, הם לא הוקלטו מעולם ולא שודרו‬ ‫"הליכה לקיסריה" (אלי, אלי), שקיעה נוגה, ו"החליל" כולם‬ ‫ברדיו, הם עברו מאב לבנו וגם אם לא עברו, לא נורא. הם‬ ‫משל המלחין דויד זהבי, ו"היו לילות", "שלכת" ו"לילה לילה"‬ ‫לא יהיו "השירים המייצגים" וברור שלא יכללו במצעד‬ ‫משל זעירא, אלה זכו למקום של כבוד במצעד " ֶמרשת".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫הפזמונים של " ֶמרשת ".‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫בלטו בהעדרם שירי אלכסנדר (סשה) ארגוב. למשל שיר‬ ‫אבל בשיר "אני מאמין" שהגיע כאמור למקום השני‬ ‫"הרעות" שאת מילותיו כתב חיים גורי. אסף משער שאולי‬
  • 22. ‫כתבות‬ ‫22‬ ‫בציור מעורר פליאה וגדול ממדים. כך אנו עדים כי גם‬ ‫ְ‬ ‫והמכובד במצעד, ניתן לפגוש בטקסט הבא :‬ ‫"הּמׁשעֹולים ּבין ּד ַנָה לּכ ֶרת" (בשיר "היו לילות" של יעקב‬ ‫ַ ִ ְ ִ ֵ ְ ג ְ י ְ ִ ּנ ֶ‬ ‫"לא ברעב ימות עובד / דרור לנפש פת לדל".‬ ‫אורלנד ומרדכי זעירא) הפכו מזמן למקומות בהם הצחנה‬ ‫הייתכן שהמשורר כן התכוון לתת ביטוי בשירו הנוגה‬ ‫והלכלוך עולים על גדותיהם בבוקר שלאחר ליל המנגלים‬ ‫לחלכאים ולנדכאים בבתי התמחוי שהעין מסרבת להישיר‬ ‫ששרצו בהם בכל פינה ירוקה.‬ ‫מבט לעברם ולראותם?‬ ‫בימים בהם מועלים שוב ושוב תכניות בערוצי התקשורת‬ ‫המזכירים את הקבוץ ואת התהוותו, שוב ושוב מקרינים לנו‬ ‫את סרטו של רן טל ילדי השמש ובערוץ 8 אנו צופים במודי‬ ‫בר-און הצועד ברקע נופי עמק יזרעאל ופוגש בהם חברי‬ ‫קיבוץ מן האקדמיה ומן הקיבוצים שהיו פעם קיבוצים עוד‬ ‫לפני ההפרטה. בתקופת הלינה המשותפת, בתקופה בה‬ ‫היה אסור להעסיק עובדי חוץ שכירים בתוך הקיבוצים.‬ ‫צלילי אקורדיון בקצב ההורה מקדמים את הסדרה‬ ‫בת ארבעת הפרקים על הקיבוץ בהנחייתו המרגיעה‬ ‫והמתאימה לאווירה של מודי בר-און.‬ ‫והפרק האחרון פותח בשירו המופלא של שלום חנוך, אף‬ ‫הוא בן קיבוץ המתאר בשירו את "הלילה" אחרי כיבוי אורות‬ ‫בקיבוץ:‬ ‫מעל הּצּמרֹות עדים הע ָנים‬ ‫ֵ ִ ָ ֲנ ִ‬ ‫ֵַ ַַָ‬ ‫ּכׁשה ָרח אל ה ַן מניד רֹאׁשֹו, נֹותן סימן‬ ‫ֵ ִ ָ‬ ‫ְ ֶ ַ ּי ֵ ַ ֶ ַ ּג ֵ ִ‬ ‫- "אפׁשר לׁשבת"‬ ‫ֶ ְ ָ ֶֶָ‬ ‫ׁשם ּבּפ ָה אֹותֹו ספסל‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫ָ ַ ִ ּנ‬ ‫קלט את ּכל ּכּמּות הּטל‬ ‫ַַ‬ ‫ַָ ֶ ָ ַ‬ ‫וְהתרּטב‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫- "ּתּקח מ ֶבת"‬ ‫ִ ַ ַ ּג ֶ‬ ‫אֹומר הּליְלה וְׁשֹוכב.‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ ַַ ָ‬ ‫אכן אוטופיה. התקופה. הקיבוץ של פעם. השירים של‬ ‫פעם. העבודה של פעם. המציאות של פעם. ההתרפקות‬ ‫על העבר הרוויה בדימויים מיתולוגיים כדברי אסף, נוצרו‬ ‫כאן שירים מצוינים, וגם כאלה שהיו טובים לשעתם.‬ ‫צריך לפקוח עין ביקורתית, תוך האזנה ושירת היחד‬ ‫הנוסטלגית המעוררת התמוגגות בקרב אנשי " ֶמרשת"‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫וקהל ישראלי רב בשכבות גיל שונות.‬ ‫ואם "שום דבר לא אבד" כדברי השיר שהגיע למקום ה-94‬ ‫במצעד " רּבֹותי ההיסטֹורָה חֹו ֶרת " וגם " ֹלא נׁשּכח "‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫זֶ‬ ‫ַ ַ ַ ִ ְ ְי‬ ‫ובמפעל השימור של " ֶמרשת " נוכל גם לפגוש את‬ ‫זֶ ֶ ֶ‬ ‫קולם של " הּקֹוצרים ּבר ָה ּבּדמעה יִקּצּורֹו " של מתתיהו‬ ‫ַ ְ ִ ָ ִ ּנ ַ ִ ְ ָ ְ‬ ‫שלם המקשטים את הקיר הגדול בחדר-האוכל בקיבוץ‬
  • 23. ‫כתבות‬ ‫32‬ ‫בנאות - קדומים, או ביקור לימודי עם סדנאות הפעלה‬ ‫ללמד תנ”ך בהנאה גדולה‬ ‫במוזיאונים לתנ”ך בר”ג, בירושלים, בתל אביב ובאשדוד‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫ואם יש עוד כאלה שלא הזכרתי, הם ודאי קיימים והכל‬ ‫אפשרי כשהשמים הם הגבול ויש משאבים להוציא את‬ ‫אני מלמדת תנ”ך בתיכון עירוני ז’, בקרית חינוך ביפו.‬ ‫התלמידים שלנו מהכיתות אל סיור לימודי מחוץ לכותלי‬ ‫בשש כיתות, חלקן אני מגישה לבגרות. השיעור מתקיים‬ ‫בית הספר. מישהו הבהיר לי שכדי, ללמד ולהעשיר את‬ ‫בכיתת תנ”ך. שלוש דתות מתארחות אצלי כל שיעור.‬ ‫לימודי התנ”ך, נדרש לכך תקציב שאין לכך אישור. ואני‬ ‫הדת היהודית, הדת הנוצרית והדת המוסלמית וכולן חיות‬ ‫תמהה מדוע ביקור במוזיאון התנ”ך לא נכלל כביקור חובה‬ ‫בהרמוניה מושלמת זו עם זו.‬ ‫לכל בית ספר בשיעורי תנ”ך? האם משרד החינוך לא יכול‬ ‫זה לא חדש שתלמידים לא מתחברים אל המקצוע הזה‬ ‫לממן אותו? למה זה לא אפשרי? ככה אפשר לקרב את‬ ‫בין היתר בשל השפה המקראית, שאינה מתחברת להם‬ ‫התלמידים למורשתם המקראית הקדומה. כשם שאת‬ ‫לשפת היום-יום, וזה לא חדש שקיצצו לנו את שעות שיעורי‬ ‫חוקי המקרא אנחנו פוגשים במערכת המשפטית שלנו,‬ ‫התנ”ך ואנחנו מלמדים רק מתוך ספר המיקוד בתנ”ך, הכל‬ ‫כך גם אפשר לקרב את הילדים אל סיפורי המקרא דרך‬ ‫למען הצלחת התלמידים בבחינת הבגרות. אני לא בטוחה‬ ‫סדנאות הפעלה במוזיאונים שהזכרתי למעלה!‬ ‫אם רעיון קיצוץ השעות הוא לטובת התלמיד אבל לבטח‬ ‫לא לטובת המורה.‬ ‫תמונת המצב היא עגומה כשאין תקציב. נראה לי‬ ‫שהשתלמויות המורים, המתכנסים פעם בשבוע אינן‬ ‫יש אתרים יפים בארץ ואפשר לקחת את התלמידים שלנו‬ ‫מייצגות את מה שהיה בעבר. כשהייתי מורה מתחילה‬ ‫אליהם, כדי לשפר את האקלים הכיתתי: כמו סיור לימודי‬
  • 24. ‫כתבות‬ ‫42‬ ‫את החימר בכפות ידיו ויתחיל לעבד אותו. ההוראה הייתה‬ ‫לאחר סיום לימודיי באוניברסיטה, לפני 33 שנים, היו לי‬ ‫להתחבר אל הנושא הנלמד בכיתה העברת ארון הברית‬ ‫השתלמויות מעשירות, מפרות עם טובי המרצים והמורים‬ ‫ממקום למקום (שמואל ב’ פרק ה). ליצור את הכלים שהם‬ ‫לתנ”ך. היום המצב שונה וההשתלמויות לא מעשירות כמו‬ ‫חושבים שהיו שם. התלמידים יצרו מאורות לבית המקדש,‬ ‫אז. אני שומעת מחברותיי, מזמן אני לא שם.‬ ‫קבקבים של הכהן הגדול, שקים, כדים, צלחות אוכל,‬ ‫קערות, סלי נשיאה, רימון, מטבעות זהב ואפילו חותם של‬ ‫אני אוהבת להמציא את מערכי השיעור שלי כל פעם‬ ‫המלך דוד. לאחר שהכלים התייבשו הם צבעו אותם בצבעי‬ ‫מחדש. המפגש עם הטקסט המקראי לוכד את עיניי כל‬ ‫אקריליק. אחת התלמידות כתבה כותרת ארכיאולוגיה‬ ‫פעם מחדש. שלא תחשבו לרגע שכל כיתותיי הן כיתות‬ ‫מקראית” הכלים שנמצאו בארון הברית”, סידרתי בכיתה‬ ‫עיוניות, ממש לא. יש לי תלמידים רבים עם לקויות למידה,‬ ‫מדף רחב מעץ והנחנו שם את הכלים הצבעוניים. מאז‬ ‫תלמידים הנוטלים כדורי ריטלין כדי לתפקד בשיעורים וגם‬ ‫הכיתה לומדת ונהנית בשיעורי תנ”ך. ראו תמונות. ילדי‬ ‫כאלה שאין להם יכולת לימודית, אך ממשיכים לנסות, כי‬ ‫הכיתה באים לבקרני גם בימים שאני לא מלמדת אותם.‬ ‫יש להם רצון. את הרצון הזה לדעת, לחוות, להרגיש, אני‬ ‫מעריכה מאוד.‬ ‫פרק בתנ”ך הפך אצלי למשפט ציבורי. לדוגמא, משפט‬ ‫שלמה המלך, אחרי הלמידה העניינית שלו, הילדים קראו‬ ‫לו הצגה. הם בחרו לבד את התפקידים והציגו את המשפט‬ ‫בכיתה ט’ שהיא כיתה המוגדרת כחינוך מיוחד, תלמידיי‬ ‫בשתי גרסאות: אחת בשפה המקראית והשניה בשפתם.‬ ‫יצרו עבודת פיסול בעיסת נייר ובפסיפס. דוד המלך צופה‬ ‫ההבדלים בין השפות לא הפריעו להם, הם דאגו ללבוש,‬ ‫ממרפסת ארמונו בבת שבע המתרחצת על גג ביתה‬ ‫לתפאורה, לי נשאר לעמוד מהצד ולצפות בנגיעות שלהם‬ ‫בפרק. אף פרט לא היה חסר. אלה שהציגו חילקו לחבריהם‬ ‫ולי דף הערות ביקורת (משוב): למה התחברתי בהצגה?‬ ‫מה לא הודגש בה? האם אני צריך לשפר בה משהו? האם‬ ‫העניינים הבעייתיים מוצגים כראוי?‬ ‫לאחר שהוצגה הצגה אחת כזו באחת מכיתות י’ שאר‬ ‫הכיתות שלי ציפו בכליון עיניים שנגיע כבר לפרק הזה שגם‬ ‫הם יוכלו לבוא לידי ביטוי. הרגשתי בהתלהבות, בהתרגשות.‬ ‫היא ליוותה אותי ועדיין מלווה אותי במפגש בכל כיתה‬ ‫כשאני מלמדת בה.‬ ‫אחת הכיתות שלי משופעת בתלמידים רבים עם לקויות‬ ‫למידה, שיטת הלימוד העיונית שלי לא תפסה שם,‬ ‫הרגשתי שאני עם כל שנות הניסיון שלי בהוראת התנ”ך לא‬ ‫מגיעה אליהם. אנחנו מדברים בשתי שפות שונות. הם לא‬ ‫.‬ ‫התחברו אל המקצוע בשום דרך. אז החלטתי לדבר אליהם‬ ‫בגובה העיניים ושיניתי שם את כל אסטרטגיית הלמידה‬ ‫שלי. כדי לקרב אותם אל השפה המקראית ואל החומר‬ ‫הנלמד. הבאתי דאס ( סוג של חימר שמתייבש באוויר),‬ ‫חילקתי לכל ילד בכיתה חתיכה קטנה. ביקשתי שירגיש‬
  • 25. ‫כתבות‬ ‫52‬ ‫בשכבת י’, התלמידים יצרו משחקי מחשבה יצירתיים על‬ ‫גמול קיבוצי, גמול דורות וגמול אישי. המשחקים האלה‬ ‫נמצאים בכיתה והם בשימוש לתלמידים שיש להם שיעור‬ ‫חופשי והם מבקשים לשחק במשחקים שהכינו חבריהם‬ ‫לשכבה.‬ ‫אלה העבודות של התלמידים. סדנא חווייתית כזו, היא‬ ‫העושר הפנימי של שיעורי-תנ”ך ואני ממליצה עליהם. את‬ ‫באחת מכתות י’ נעשתה עבודה על זכוכית. ציור סיפורי‬ ‫העבודות אפשר להדביק כתמונות ויטראז’ על החלונות‬ ‫אליהו הנביא על זכוכית. האמנית הגב’ שרה קונפורטי,‬ ‫בכיתות.‬ ‫צילמה עבור שתי כיתות, אחת שלי ואחת של חברה שלי‬ ‫המלמדת בכיתה ט’, שני נושאים שונים. עבור כיתה י’,‬ ‫סיפורי אליהו הנביא ועבור כיתה ט' את סיפורי דוד.‬ ‫העברת ארון הברית ממקום למקום.‬ ‫.‬ ‫פגישת אחאב עם נבות היזרעאלי.‬
  • 26. ‫כתבות‬ ‫62‬ ‫ארון הברית בתקופת דוד המלך.‬ ‫עמוד האש ליד ארון הברית.‬ ‫כדי ליצור עבודות של יופי והנאה ניתן להתחבר לכל סוג של‬ ‫כרם נבות‬ ‫אמנות שיש ביכולתו להעשיר את שיעורי התנ”ך הנלמדים‬ ‫בבית הספר. בסוף השנה הכיתות שאני מלמדת יעלו‬ ‫תנ”ך אפשר ללמוד בהנאה, רק מהדילמות המוסריות‬ ‫הצגה מהחומר הנלמד סיפורי דוד, ומהחומר הנלמד על‬ ‫העולות מסיפורים שונים אפשר ללמוד הרבה. הערכים‬ ‫אליהו הנביא ונפלאותיו בשיר, בריקוד ובנגינה.‬ ‫הנלמדים הם אבני הפינה של לימוד התנ”ך. הניבים הם‬ ‫מבוע מפכה. אפשר לצייר אותם, אפשר לפסל אותם‬ ‫ואפשר לצאת למסע דמיוני בזמן הקדום. הכתיבה היוצרת‬ ‫מכניסה את הכותב למצבים שלא התנסה בהם בעבר.‬ ‫חוויה מפרה להתאהב בשפה המקראית, בתרבות,באנשים‬ ‫ובסיפורים.‬
  • 27. ‫כתבות‬ ‫72‬ ‫ואבחן יותר מ 0055 ילדים מ-04 מדינות ברחבי העולם.‬ ‫בכל יום שלישי מעניק המרכז הרפואי וולפסון טיפול‬ ‫הצל לבו של ילד‬ ‫במרפאה הקרדיולוגית לילדים פלשתינאים מעזה והגדה‬ ‫יהודית מליק-שירן‬ ‫המערבית.‬ ‫בעת שהותי בבית החולים ע”ש א. וולפסון התוודעתי‬ ‫מטרותיו של הלש”י מושגות באמצעות:‬ ‫לעיסוקה של החברה שלי, מנהלת חדר הניתוח איריס‬ ‫לנידור, שזה עתה שבה לארץ מביקור של העמותה “הצל‬ ‫הענקת ניתוחי לב מצילי חיים ופרוצדורות שונות‬ ‫לבו של ילד.” טובי הרופאים ומומחים רבים בהתמחותם‬ ‫לילדים ממדינות מתפתחות במרכז הרפואי וולפסון חולון‬ ‫צורפו למשלחת הומניטארית בטנזניה להקים שם תשתית‬ ‫בישראל.‬ ‫בסיסית של חדר ניתוח בתנאי שדה שמטרתו להציל את‬ ‫הענקת תוכנית הכשרה מקיפה לצוותים הרפואיים‬ ‫ילדי העולם השלישי.‬ ‫מאותן מדינות בישראל.‬ ‫הובלת משימות הדרכה בתחום קרדיולוגיית הילדים‬ ‫במדינות מתפתחות מסביב לעולם.‬ ‫החזקת מרפאות קרדיולוגיות המכינות לניתוח וכאלו‬ ‫המבצעות מעקב לאחריו בישראל ובחו”ל.‬ ‫הצל ליבו של ילד: האתגר‬ ‫הר קילימנג’רו 1102 הוא הקמפיין הבינלואמי הראשון‬ ‫בסדר גודל זה.‬ ‫הצל ליבו של ילד: המשימה‬ ‫באוגוסט הקרוב הלש”י ביחד עם צוות בינלאומי של רופאים,‬ ‫הצל ליבו של ילד (הלש”י) הינו פרוייקט הומניטנרי בין לאומי‬ ‫תומכים ומתנדבים יטפס על הפסגה בגבוהה ביותר ביבשת‬ ‫שבסיסו בישראל, שמטרתו היא לשפר את רמת הטיפול‬ ‫אפריקה במטרה לגייס מליון דולר בכדי להציל את חייהם‬ ‫הקרדיולוגי של ילדים ממדינות מתפתחות הסובלים‬ ‫של ילדים באפריקה.‬ ‫ממחלות לב שונות.‬ ‫בזמן שהם מותחים את קצה גבול היכולת הפיזית‬ ‫בנוסף, הלש”י מקים מרכזי כשירות במדינות אלה באמצעות‬ ‫והמנטלית, אנחנו מקווים כי המטפסים שלנו יעוררו מודעות‬ ‫הבאת צוותים רפואיים מרחבי העולם בשביל לתת הכשרה‬ ‫עולמית למשימתו של הלש”י.‬ ‫מקיפה לצוותים המקומיים בתחום קרדיולוגיית ילדים.‬ ‫1102 מציינת את חלוף 01 השנים למותו של מייסד‬ ‫העמותה, ד”ר עמי כהן, אשר נפטר באופן טרגי לאחר‬ ‫הלש”י מחוייבת לרעיון שלכל ילד מגיע את הטיפול הרפואי‬ ‫שכבש את פסגת הר הקלימנג’רו.‬ ‫המיטבי, ללא קשר לדת, גזע, מין או למצבו הכלכלי.‬ ‫אפריקה הייתה אזור היעד העיקרי עפ”י חזונו של עמי,‬ ‫ואנחנו מחוייבים להמשיך מורשת זו של הצלת לבבות‬ ‫את שרותיו של הלש”י בישראל מספק צוות רפואי ממרכז‬ ‫נוספים בלב אפריקה.‬ ‫הרפואי וולפסון המונה 07 מומחים מסורים, החל מהמנתח‬ ‫הראשי ועד לפיזיוטרפיסט, אשר מקדישים חלק ניכר‬ ‫*המעוניינים לתרום לעמותה המצילה חיי ילדים יכולים‬ ‫מזמנם, ללא כל שכר או גמול מהלש”י.‬ ‫לפנות לאתר המופיע באינטרנט.‬ ‫מאז הקמתה בשנת 6991, הצוות הרפואי של הלש”י ביצע‬ ‫ניתוחי לב פתוח שהצילו חיים ליותר מ 0052 ילדים, ובדק‬
  • 28. ‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫82‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫פרוייקט “בית ספר מארח” תשע”א‬ ‫בשנה שעברה בית ספר “כצנלסון” בחולון השתתף‬ ‫בפרוייקט “בית ספר מארח”. פרוייקט נתינה של המרכז‬ ‫לכתיבה יוצרת ע”ש שושנה מליק בחולון.‬ ‫בבית הספר פעם בחודש הגיע סופר, אמן להיפגש עם‬ ‫ילדים, לספר על יצירתו ולקרב את הילדים לעולמו.‬ ‫הפרוייקט הזה נודד ברחבי הארץ למעלה מ-5 שנים והוא‬ ‫מותאם לבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.‬ ‫שעת סיפור עם שמעון הנינג‬ ‫כתיבת ספריה. הסופרת רחל סיידוף-מזרחי סיפרה על‬ ‫תהליכי כתיבתה, על הקשר בינה לבין תלמידים צעירים‬ ‫שמתכתבים איתה. את כל המפגשים ליוותה הסופרת‬ ‫והמשוררת לילדים ומבוגרים יהודית מליק-שירן, שהיא‬ ‫יוזמת פרוייקט בית ספר מארח ברחבי הארץ.‬ ‫פגישה עם חניתה ה. הלוי‬ ‫הסופר שפתח את המפגש היה רמי קרדה שהציג‬ ‫את ספרו “החיים ביער” וסיפר על תהליך כתיבתו ועל‬ ‫החומרים מהם נולדות מחשבותיו.לאחריו הגיע שמעון‬ ‫הנינג מ”בובימה” - תיאטרון בובות, הדגים, והסביר מהו‬ ‫תיאטרון בובות וגם סיפר סיפור מומחז לילדים. הוא הפעיל‬ ‫את התלמידים ביצירת בובות לעבודה בתיאטרון בובות.‬ ‫הייתה זו אחת החוויות הקסומות של איש אחד מוכשר‬ ‫ביותר שריתק את הילדים והכניס אותם לעולם המופלא פגישה עם שמעון הנינג מבובימה‬ ‫של התיאטרון הסיפורי. הילדים אהבו ונשאבו פנימה אל‬ ‫עולמה של היצירה ואל עולמו של שמעון הנינג. עולם‬ ‫קסום שמונע בכוח הדמיון היצירתי שלו שובה עין ולב.‬ ‫אחריו הופיעה הסופרת, העיתונאית והתסריטאית חניתה‬ ‫ה.הלוי וסיפרה על ספריה. היא הפעילה את התלמידים‬ ‫בסדנת צחוק שזו הייתה חוויה מרתקת מאין כמוה. היא‬ ‫שיתפה את הקוראים הצעירים בחווית החיבוק. כמה‬ ‫חשוב לנו להרגיש מחובקים ומה עושה לנו החיבוק? ולמה‬ ‫אנחנו צריכים אותו בחיינו? הסופרת סיגלית דיל סיפרה על‬ ‫כתיבה פנטסטית ושיתפה את הקוראים הצעירים בחוויות פגישה עם רחל סיידוף-מזרחי‬
  • 29. ‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫92‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫מכתבי ילדים‬
  • 30. ‫המרכז לכתיבה יוצרת‬ ‫03‬ ‫ע"ש שושנה מליק‬ ‫לכבוד‬ ‫גב’ יהודית מליק-שירן‬ ‫מנהלת המרכז ע”ש שושנה מליק‬ ‫שלום רב,‬ ‫הנדון: פרויקט “בית ספר מארח” תשע”א‬ ‫במהלך שנת הלימודים תשע”א, בית ספרנו השתתף בפרויקט “בית ספר מארח”, פרויקט נתינה ותרומה‬ ‫לקהילה של המרכז לכתיבה ע”ש שושנה מליק.‬ ‫מטרת הפרויקט לקרב את הספר והסופר אל הילדים ולעודד מועדון קוראים צעירים ולחוות הנאה.‬ ‫במסגרת הפרויקט, מדי חודש, התארחו בבית ספרנו מגוון של סופרים ואומנים. הם נפגשו עם התלמידים,‬ ‫הציגו וקראו מיצירותיהם, סיפרו על הרקע ליצירה וכן כיצד החלו את דרכם כיוצרים, וע”י כך קרבו אותם‬ ‫אל עולמם.‬ ‫הסופר הראשון שפתח את סדרת המפגשים היה רמי קרדה שהציג את ספרו “החיים ביער”.‬ ‫אחריו הופיע שמעון הנינג מ”בובימה” - תיאטרון בובות, שהדגים כיצד יוצרים בובות לתיאטרון בובות,‬ ‫הסביר מהו תיאטרון בובות, ובנוסף סיפר סיפור בעזרת הבובות.‬ ‫יוצרת נוספת שהתארחה בבית ספרנו הייתה חניתה הלוי, סופרת, משוררת, עורכת, עיתונאית ותסריטאית.‬ ‫חניתה סיפרה לתלמידים על עצמה ועל תהליך כתיבת ספריה, וקראה מספריה.הסופרת סיגלית דיל, עורכת‬ ‫דין במקצועה סיפרה על כתיבה פנטסטית וגילתה כי רבים מתלמידי בית הספר קוראים את ספריה.‬ ‫ולבסוף הגיעה אלינו הסופרת רחל סיידוף, שהציגה וקראה בפני התלמידים מספרה “בקסמי הג’ונגל‬ ‫המסתורי“, התלמידים נהנו מאוד והיו מרותקים.‬ ‫ברצוננו להודות על כך שנבחרנו וזכינו במיזם “בית ספר מארח“. תודה מקרב לב לגב’ יהודית מליק-שירן על‬ ‫התרומה התרבותית לבית הספר ועל הספרים שנתרמו לספריות הכיתתיות.‬ ‫ילדי בית הספר נתרמו והועשרו רבות מהמפגשים, המיזם תרם לעידוד הקריאה אצל התלמידים, הם הכירו‬ ‫יוצרים מעניינים, נחשפו למגוון סגנונות כתיבה וקריאה, קראו וממשיכים לקרוא מיצירותיהם של היוצרים‬ ‫והחשוב מכל שהייתה להם חוויה נעימה והנאה מרובה.‬ ‫בברכה‬ ‫אורלי ששון‬ ‫מנהלת בית הספר‬ ‫העתקים:‬ ‫מר מוטי ששון, ראש העיר‬ ‫גב’ דורית בן יהודה, ראש מנהל החינוך‬ ‫גב’ רונית דרן, מפקחת בית הספר‬ ‫גב’ רותי קרן, מנהלת אגף בתי ספר יסודיים‬