1. מטלה 2: מערך שיעור על מיצבים של
ארז ישראלי
מגישה : מיכל שכנאי יעקבי
2. ארז ישראלי
•
פסל ואמן מיצב ווידאו. בוגר בית הספר לאמנות במכללת בית
ברל. הציג בתערוכות במוזאון ישראל, מוזאון תל אביב, מוזאון
חיפה, מוזאון הרצליה ובגלריות שונות ברחבי הארץ. בעבודותיו
מתחקה האמן אחר סמלים וייצוגים קולקטיבים בתרבות
הישראלית. הוא שואל מהם את המנגנון היוצר האדרה
ודרמטיזציה, אך משתמש בו על דרך ההפרזה, באופן המביא
בסופו של דבר לפירוק האדרה זו.
בעבודותיו, עוסק האמן בנושאים כמו מוות, הנצחה, זיכרון ושכול,
הוא מפרק את הסמלים התרבותיים והיצוגים החזותיים באמצעות
מדיומים שונים – מיצב, פיסול וידאו והדפס כאשר כל מדיום
מאפשר לו לבדוק ולחקור את הייצוג מזוית אחרת.
3. חרוזי זכוכית שזורים על רשת פלסטיק, 062 063xס"מ.הפרג האדום כדם הוא סמל עתיק יומין למוות בכלל ולמותם של
חיילים בשדה הקרב בפרט. ביצירתו הידועה ביותר "שדה פרחים" שזר האמן ארז ישראלי עשרות אלפי חרוזי זכוכית
קטנים למשטח גדול, ויצר שדה פרגים המונח על הקרקע ומאפשר לצופה להסתובב סביבו. המשטח אינו ישר אלא בעל
תלולית המרמזת על קבר שהצמחייה מכסה אותו. למרות ההתפעמות האוחזת בצופים למראה יופיו של השדה והדיוק
בעבודה העמלנית של האמן, לא ניתן להתעלם מתחושת השכול המרומזת על-ידי התלולית, על-ידי שבירותם של
הפרוזים ועל-ידי מחזור חייו הקצר של הפרג.
שדה פרחים, ארז ישראלי, 5002, מוזיאון ישראל ירושלים
4. ארז ישראלי, זרים, 1102, מוזיאון תל אביב
עבודת קיר של זרי זיכרון יצוקים מבטון
5. את המשך עיסוקו של ישראלי בנושא הזרים ניתן לראות בעבודת הוידאו שלו מ4002 בה הוא תופר על חזהו זר פרחים
המאזכר את זרי ההנצחה.
ישראלי: "קח למשל את הזר. הייתה הרבה ביקורת עליו. ואני חזרתי אליו שוב ושוב עד שמיציתי אותו, כשתפרתי את
הפרחים לגוף. אני לא יודע אם אי פעם תפרת משהו לחזה - זה די כואב, אני יכול להגיד לך. ככה שאני פשוט חוזר על
אותו דימוי עד שאני מרגיש אותו עד הסוף. לא כמחזור - כלמידה של נקודות מבט שונות.
• http://www.youtube.com/watch?v=e3ND_3C
3=d6CQ&list=PL04C677286B6B69AE&index
6. עבודת "ראשים", שהוצגה במסגרת תערוכות "שישים שנות אמנות בישראל" במוזיאון ישראל, הורכבה משלוש יציקות
בטון של ראשי ענקים השוכבים על צידם . הראשים מנותקים מבסיסם מכוסים בכובעי גרב ומבעדם נראו עיניים ופה.
עבודת "הראשים" של ישראלי היא חלק מסדרת עבודות בהן הוא מתייחס אל דימויים מסורתיים של הלוחם והגיבור
ומחברם לדימויים עכשוויים של טרור.
ללא כותרת (ראשים): יציקת בטון, 08/001/021, 8002
7. שולחן אליפטי, מכוסה מפה לבנה, ערוך לארבעה סועדים: 4 קערות מרק עוף (המרק הוא יציקת אפוקסי), מלחיה ומגס
(רדי מייד), וחלה קלועה (אף היא יצוקה). נברשת תלויה מעל, סביב שולי השולחן נוסעת רכבת על פסים. כותרת
העבודה – "ליל שישי" – מעניקה לתערוכה את שמה. על הקיר ממול תלוי חיתוך עץ בפורמט אופקי שיוצר האחדה של
כל האלמנטים על השולחן – המוטיבים הסרוגים של המפה, כלי האוכל, פסי הרכבת – בתוספת עצים ביער. על קיר אחר
צילום של מחצית גופו העליונה של ישראלי עם טלאי צהוב תפור בעור – צילום שנדמה כמו המשך לצילום בו הוא תופר
לגופו פרחים אדומים.
ארז ישראלי, ליל שישי, גלריה גבעון, 9002
9. פרטי המיצב ' ליל שישי' העוסק בגורלה של
יהדות אירופה, מתפקדים גם כעבודות נפרדות
היכולות לעמוד בפני עצמן
ללא תלות במקום ובחלל – חיתוך העץ, הצילום.
היחידה הסגורה יותר היא השולחן, הכלים,
הנברשת והרכבת. עבודה זו מתפקדת כמיצב
אשר חשובים בו סך חלקיו ,אך הוא אינו תלוי
חלל, והוא יכול להתאים לכל חלל תצוגה.
11. בתוך שני שולחנות תצוגה מוזיאליים מונחים פריטי ממורביליה שואתיים אותם רכש ישראלי דרך :eBay
טלאים צהובים, סכו"ם ממחנות הריכוז, צילומי שחור-לבן קטנים מהמחנות וכו'. הדפים המודפסים מתוך
אתר הקניות מבטיחים אותנטיות, ומשדלים אותך לקנות. בעבודת הוידאו המוקרנת ממול רואים
את ישראלי מכין לעצמו טלאי צהוב ואחר כך תופר אותו על גופו. התמונות מוקרנות בקצב מהיר, כמעט
צ'רלי צ'פליני, וברקע מתנגנת מוזיקת מעליות מהסוג שעשוי להתנגן ברקע תוכניות עשה-זאת-בעצמך. כאן
כבר בכל זאת מחוזות האירוניה – המסחור של השואה, שאלת אותנטיות וזיוף, החשיבות המפוקפקת של
המקור.
13. מתוך : ארז ישראלי, אדמה נמוכה, גלריה גבעון, 2102
בעבודה מוצגים 41 ראשים היוצרים יחד מהן קהילה נודדת או פוטנצייאל של נדידה. הגוף נעדר ממצבה זו.
הראש הופך לגוש יסוד המחזיק את המקל בדומה לגדר בזנט הנעקרת מן האדמה וגוש בטון שאיפשר יציבותה חובק
אותה בתחתיתה. כשק על מקל נדודים. יציבותו הזמנית של המקל תלויה בחוטים הקשורים למשקולות בטון.
14. ארז ישראלי, אשפרה , מוזיאון תל אביב, 0102
02 יציקות בטון של ספרי תורה בתנוחות גוף שונות - חלקם שפופים ומקצתם זקופים. את הרימונים הנהוגים לעטר את
ראש הספר החליף ישראלי ביציקות בטון של מבנים ודוגמאות של אותן מרפסות תל-אביביות המתחברות על ראשי
הספרים כמבנים מעופפים.
15. נקודות לדיון בעקבות עבודותיו של ישראלי:
•
•
•
•
כיצד משרת מדיום המיצב את עבודתו של ישראלי
האם עבודותיו תלויות חלל? כיצד האמן מתייחס
לחלל בעבודותיו.
באיזו דרך חוקר ישראלי את הדימוי בו הוא עוסק?
האם ניתן לומר כי ארז ישראלי הינו אמן מיצב?
