Se acercan el 17 de Tamuz y el 9 de Ab, y ante las dudas que aparecen ante los ayunos, el Rab. Iosef Feigelstock redactó un comunicado para la ocasión (y traducido al castellano por el Rab. Eliezer Shemtov y Levi Grunblatt) si bien ante la duda de cada caso, debe consultar con el Rabino de su comunidad.

1. 1
‫בעזהי‬"‫ת‬
‫הרב‬‫יוסף‬‫יצחק‬‫פייגעלשטאק‬
Rabino Yosef Feigelstock
Email: yoseff@yoseff.com
‫ב‬"‫ה‬‫יום‬‫ש‬‫י‬‫פרשת‬‫חס‬ ‫פ‬‫י‬"‫ד‬‫תמוז‬‫תש‬"‫פ‬=‫אבות‬‫פרק‬
‫ו‬'
Gracias al Rabino Eliezer Shemtov Shaliaj del Rebe
al Uruguay y Levi Grunblatt por la traducción, y
gracias a lo cual este contenido puede llegar a quienes
no dominan el hebreo. Esta al final.
‫ו‬ ‫י‬ ‫לזמ‬ ‫הלכה‬
‫הפטורה‬"֥ ֵ‫ר‬ ְ‫ב‬ ִ‫דּ‬ָ֖‫י‬ ְ‫מ‬ ְ‫יִר‬ ‫י‬‫הוּ‬‫מטות‬ '‫פ‬ ‫בסוף‬ ‫מצא‬ ‫ה‬ ")‫קכ‬ ‫סימן‬ ‫ערוך‬ ‫שולחן‬ ‫קיצור‬"‫ב‬‫סעיף‬
‫ו‬'‫דפו‬ '‫ג‬ ‫מפטירין‬ ‫באב‬ ‫לתשעה‬ ‫בתמוז‬ ‫עשר‬ ‫שבעה‬ ‫שבין‬ ‫שבתות‬ ‫בשלש‬‫ירמיהו‬ ‫דברי‬ ‫שהן‬ ‫ותא‬ ‫רע‬(,
? ‫באב‬ '‫וט‬ ‫תמוז‬ ‫בי"ז‬ ‫לצום‬ ‫היום‬ ‫הדין‬ ‫מה‬
‫יש‬ ,‫במקום‬ ‫ותלוי‬ ,‫חולים‬ ‫יש‬ ‫מקום‬ ‫שבכל‬ ,‫תי‬ ‫להב‬ ‫בעולם‬ ‫היום‬ ‫המצב‬
‫מקום‬ ‫אין‬ ‫אבל‬ ,‫חולים‬ ‫פחות‬ ‫שיש‬ ‫מקום‬ ‫ויש‬ ,‫חולים‬ ‫יותר‬ ‫שיש‬ ‫במקום‬
‫ה‬ ‫הסכ‬ ‫אחוז‬ ‫ה‬ ‫משת‬ ‫רק‬ ,‫ה‬ ‫סכ‬ ‫יש‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬ ‫ולכן‬ ,‫בריאים‬ ‫שכולם‬
‫ומקום‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬‫או‬ ‫פחות‬ ‫קצת‬ ,‫ה‬ ‫סכ‬ ‫יש‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬ ‫תי‬ ‫להב‬ ‫לכן‬ .
‫שפתחו‬ ‫במקומות‬ ‫גם‬ ,‫יותר‬ ‫קצת‬‫סת‬ ‫כ‬ ‫בתי‬‫להבדי‬‫ל‬‫השוק‬‫יש‬ ‫עדיין‬ ,
‫גם‬ ‫מתאים‬ ‫למטה‬ ‫אמרות‬ ‫ה‬ ‫בתשובות‬ ‫הדיון‬ ‫תי‬ ‫להב‬ ‫לכן‬ ,‫ה‬ ‫סכ‬
.‫ו‬ ‫י‬ ‫לזמ‬
‫שמי‬ ‫ברור‬ ‫אבל‬ ,‫שבריא‬ ‫למי‬ ‫לצום‬ ‫ה‬ ‫סכ‬ ‫אין‬ : ‫בזה‬ ‫הרופאים‬ ‫דעת‬ ‫מה‬
‫מתגבר‬ ‫ואצלו‬ ,‫למחלות‬ ‫גדות‬ ‫ההת‬ ‫לו‬ ‫יורד‬ ‫שצם‬.‫להידבק‬ ‫ה‬ ‫הסכ‬
: ‫למטה‬ ‫אמר‬ ‫ש‬ ‫מה‬ ‫מכל‬ ‫סיכום‬
‫בלי‬ ,‫רגיל‬ ‫ויאכלו‬ ,‫כלל‬ ‫יצומו‬ ‫שלא‬ ,‫ששואל‬ ‫מי‬ ‫לכל‬ ‫הכללי‬ ‫ההוראה‬
.‫בשיעורים‬ ‫לדקדק‬

2. 2
‫מחליש‬ ‫הצום‬ ‫ואין‬ ,‫בצום‬ ‫טוב‬ ‫מרגיש‬ ‫כלל‬ ‫ובדרך‬ ,‫לצום‬ ‫שרוצה‬ ‫מי‬
,‫טוב‬ ‫ירגיש‬ ‫באם‬ ,‫לצום‬ ‫ולהתחיל‬ ‫עצמו‬ ‫על‬ ‫להחמיר‬ ‫מותר‬ ,‫כלל‬ ‫אותו‬
‫וי‬ ,‫ביתו‬ ‫מפתח‬ ‫יצא‬ ‫לא‬ ‫באם‬‫לצום‬ ‫שעדיף‬ ‫ברור‬ ,‫היום‬ ‫כל‬ ‫בבית‬ ‫שאר‬
.‫בציבור‬ ‫להתפלל‬ ‫מאשר‬
‫של‬ ‫זמן‬ ‫בתוך‬ ‫מהשיעור‬ ‫פחות‬ ‫ולשתות‬ ‫ולאכול‬ ‫להחמיר‬ ‫שרוצה‬ ‫ומי‬
‫קצת‬ ‫חשב‬ ‫עדיין‬ .‫כיפור‬ ‫יום‬ ‫בהלכות‬ ‫שמבואר‬ ‫כמו‬ ‫פרס‬ ‫אכילת‬
.‫במקצת‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫ומקיים‬ ‫צם‬ ‫שעדיין‬,‫בשיעורין‬ ‫דיעות‬ ‫הרבה‬ ‫שיש‬ ‫כיון‬
‫ברי‬ ‫מצב‬ ‫כפי‬ ‫לרב‬ ‫ישאל‬ ‫אחד‬ ‫כל‬ ‫לכן‬,‫אותו‬‫לשתות‬ ‫יכול‬ ‫שבריא‬ ‫מי‬
‫שיעור‬‫המחמיר‬‫כל‬ ‫ו‬ ‫דהיי‬ ,10‫ישתה‬ ‫דקות‬30‫]שהוא‬ ‫מעוקב‬ ‫ס"מ‬3
‫או‬ ‫פרות‬ ‫סוכר‬ ‫בו‬ ‫שיש‬ ‫שתיה‬ [‫שטוחות‬ ‫מרק‬ ‫כפות‬‫מיץ‬ ‫כמו‬ ,‫דבש‬
[‫סוכר‬ ‫עם‬ ‫מים‬ ‫לא‬ ‫]אבל‬ ,‫דבש‬ ‫עם‬ ‫מים‬ ‫או‬ ,‫תפוחים‬ ‫מיץ‬ ‫או‬ ,‫בים‬ ‫ע‬
‫קאלאריס‬ ‫בו‬ ‫שיש‬ ‫שתיה‬ ‫מספיק‬ ,‫בריא‬ ‫לאדם‬ ‫באכילה‬ ‫צורך‬ ‫ואין‬
.‫גבוה‬
:‫חה‬ ‫במ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫אמירת‬
‫יאמר‬ ‫לא‬ ‫לשיעורין‬ ‫שאוכל‬ ‫מי‬ ‫אבל‬ ,‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫חה‬ ‫במ‬ ‫יאמר‬ ‫ה‬ ‫שמתע‬ ‫מי‬
‫עוד‬ ‫ויש‬ ‫צם‬ ‫החזן‬ ‫אם‬ ,‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬2‫ו‬ ,‫שצמים‬ ‫בציבור‬7‫פחות‬ ‫שאכלו‬
‫אין‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ .‫בחזרה‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫החזן‬ ‫יאמר‬ ‫גם‬ ‫מהשיעור‬7‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫יאמר‬ ,
.‫מיוחדת‬ ‫ברכה‬ ‫בלי‬ ,‫תפילה‬ ‫בשומע‬
‫צ‬ ‫ו‬ ‫שאי‬ ‫מי‬ ‫גם‬ ‫באב‬ ‫בתשעה‬ ‫חם‬ ‫אמירת‬.‫אותו‬ ‫יאמר‬ ‫ם‬
‫ויחל‬ ‫וגם‬ ‫באב‬ '‫בט‬ ‫ים‬ ‫ב‬ ‫תוליד‬ ‫וכי‬ ‫בתמוז‬ ‫בי"ז‬ ‫ויחל‬ ‫התורה‬ ‫קריאת‬
.‫חה‬ ‫במ‬
‫יש‬ ‫אם‬3‫ביום‬ ‫שחל‬ ‫ה‬ ‫הש‬ .‫הצמים‬ ‫אותם‬ ‫ויעלו‬ ,‫שיקראו‬ ‫ים‬ ‫מתע‬
‫ויעלו‬ ‫לקרא‬ ‫אפשר‬ ‫צמים‬ ‫ם‬ ‫אי‬ ‫כשכולם‬ ‫גם‬ ,‫קריאה‬ ‫יום‬ ‫שהוא‬ ‫חמישי‬
‫יש‬ ‫אם‬ ‫חה‬ ‫ובמ‬ .‫בשבת‬ ‫חמישי‬ ‫של‬ ‫קריאה‬ ‫יום‬ ‫שהוא‬ ‫כיון‬6‫שמעו‬ ‫שלא‬
‫קריא‬‫שיש‬ ‫או‬ .‫חה‬ ‫במ‬ ‫גם‬ ‫לקרא‬ ‫אפשר‬ ‫בשחרית‬ ‫התורה‬ ‫ת‬3.‫שצמו‬
‫ם‬ ‫אי‬ ‫שכולם‬ ‫גם‬ ‫חה‬ ‫במ‬ ‫וגם‬ ‫בשחרית‬ ‫גם‬ ‫לקרא‬ ‫אפשר‬ ‫באב‬ '‫בט‬ ‫אבל‬
.‫התורה‬ ‫בקריאת‬ ‫שחייב‬ ‫מועד‬ ‫יום‬ ‫שהוא‬ ‫כיון‬ ‫צמים‬
: ‫מקורות‬
‫אברהם‬ ‫מגן‬'‫ב‬ ‫ס"ק‬ ‫תקע"ו‬ ‫סימן‬‫ו‬ ‫כשאי‬ ‫הוא‬ ‫וסה‬ ‫דמ‬ ‫הדבר‬ ‫בשעת‬ ‫כלל‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ ‫אין‬ ‫א‬ ‫האיד‬
‫ח‬ ‫קולט‬ ‫ושותה‬ ‫אוכל‬. ‫האויר‬ ‫וי‬ ‫שי‬ ‫"ו‬

3. 3
'‫ו‬ ‫חלק‬ ‫סופר‬ ‫חתם‬ ‫שו"ת‬-‫כ"ג‬ ‫סימן‬ ‫ליקוטים‬‫ביתו‬ ‫מפתח‬ ‫היוצא‬ '‫האומרי‬ '‫מומחי‬ ‫רופאי‬ ‫דברת‬ ‫ידן‬ ‫על‬
‫ר"ל‬ /‫/כולירע‬ ‫קאלרא‬ ‫מגפת‬ ‫ריתחא‬ ‫בעידן‬ ‫פשו‬ ‫ב‬ ‫דמו‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫ביום‬ ‫א‬ ‫ריק‬ ‫אליבא‬
‫מהרה‬ ‫ישראל‬ ‫עמו‬ ‫חולי‬ ‫כל‬ ‫וירפא‬ ‫ו‬ ‫חרו‬ ‫יסיר‬ '‫ה‬ ‫רבה‬ ‫צומא‬ ‫ביום‬ '‫יהי‬ ‫מה‬ ‫ומסתפק‬.
‫משמע‬ ‫ית‬ ‫בתע‬ ‫ביתו‬ ‫פתח‬ ‫מצאת‬ ‫הזהירו‬ ‫שהרופאים‬ ‫השאלה‬ ‫לשון‬ ‫לפי‬ ‫ם‬ ‫אמ‬ ................
‫ביחידות‬ ‫ויתפללו‬ ‫סגורים‬ ‫ויהיה‬ ‫ו‬ ‫יתע‬ ‫א"כ‬ ‫להם‬ ‫מזיק‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫אין‬ ‫בביתם‬ ‫סגורין‬ ‫כשהם‬
‫מסכימים‬ ‫המומחים‬ ‫אם‬ ‫אך‬ '‫דאורי‬ ‫כרת‬ '‫אי‬ ‫לדחות‬ ‫כדאי‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫כי‬ ‫בתורה‬ ‫יקראו‬ ‫ולא‬
‫מזיק‬ ‫עצמו‬ ‫ית‬ ‫שהתע‬"‫וכמ‬‫סק"ב‬ ‫תקע"ו‬ '‫סי‬ ‫מג"א‬ ‫ש‬
‫רבה‬ ‫אליה‬'‫א‬ ‫ס"ק‬ ‫תקע"ו‬ ‫סימן‬‫הוא‬ ‫וסה‬ ‫דמ‬ ,‫כלל‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ ‫אין‬ ‫א‬ ‫האיד‬ .'‫וכו‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ ‫הדבר‬ ‫על‬
,‫האויר‬ ‫וי‬ ‫שי‬ ‫ח"ו‬ ‫קולט‬ ‫ושותה‬ ‫אוכל‬ ‫ו‬ ‫כשאי‬:[‫]סק"ב‬ ‫מג"א‬ .. ‫ועיין‬
‫מהר"ם‬ ‫שו"ת‬"‫רפ‬ ‫סימן‬ ‫חיים‬ ‫אורח‬ ‫שיק‬‫המשחית‬ ‫ויעצור‬ ‫עמו‬ ‫על‬ ‫ירחם‬ '‫וה‬ ,‫קבלתי‬ ‫מכתבו‬ ‫ט‬
‫רפו‬ ‫וישלח‬‫ית‬ ‫תע‬ ‫ין‬ ‫בע‬ ‫דעתי‬ ‫לחוות‬ ‫י‬ ‫ממ‬ ‫ביקש‬ ‫ואשר‬ .‫אמן‬ ‫ישראל‬ ‫חולי‬ ‫כל‬ ‫אל‬ ‫שלימה‬ ‫אה‬
,‫באב‬ ‫בתשעה‬ ‫ים‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ושאר‬ ‫אבילות‬ ‫ין‬ ‫בע‬ ‫הגו‬ ‫ית‬ ‫ואיך‬ ,‫שם‬ ‫שהחולי‬ ‫במקום‬ ‫באב‬ ‫תשעה‬
.‫מבאר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫רצו‬ ‫ולעשות‬ ,‫רובה‬ ‫או‬ ‫תשובה‬ ‫חצי‬ ‫חכם‬ ‫ושאלת‬
‫ודעתם‬ ‫ים‬ ‫מהראשו‬ ‫והרבה‬ [‫ה‬ ‫יש‬ ‫אבלות‬ ‫שער‬ ‫האדם‬ ‫]תורת‬ ‫הרמב"ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ערוך‬ ‫בשולחן‬ ‫הובאה‬
'‫ו‬ ‫סעיף‬ ‫"ד‬ ‫תק‬ ‫סימן‬‫לאכול‬ ‫וצריך‬ ‫ה‬ ‫סכ‬ ‫בו‬ ‫שאין‬ ‫דחולה‬-‫שם‬ ‫זהב‬ ‫הטורי‬ ‫ודעת‬ .‫אותו‬ ‫מאכילין‬
‫המגיד‬ ‫הרב‬ ‫ומדברי‬ .‫ה‬ ‫סכ‬ ‫חשש‬ ‫מקצת‬ ‫דאיכא‬ '‫ד‬ ‫בס"ק‬['‫י‬ ‫]הלכה‬ ‫ית‬ ‫מתע‬ '‫ה‬ ‫בפרק‬‫דלא‬ ‫מוכח‬
‫ן‬ ‫לאשמעי‬ ‫מדאיצטרך‬ ‫כן‬ ‫הוכיח‬ ‫דהרי‬ ,‫ה‬ ‫סכ‬ ‫חשש‬ ‫שום‬ ‫בעי‬[‫ע"ב‬ ‫"ד‬ ‫]פסחים‬‫דמעוברו‬‫ת‬
‫ה‬ ‫סכ‬ ‫בעיא‬ ‫בחולה‬ ‫ואי‬ ,‫ות‬ ‫מתע‬ ‫יקות‬ ‫ומ‬-‫כרחך‬ ‫ועל‬ ,‫ות‬ ‫מתע‬ ‫יקות‬ ‫ומי‬ ‫דעוברות‬ ‫פשיטא‬
‫בביאורי‬ ‫וכתב‬ .‫ן‬ ‫רב‬ ‫גזרו‬ ‫לא‬ ‫חולי‬ ‫דבמקום‬ ,‫ה‬ ‫מתע‬ ‫חולה‬ ‫אין‬ ‫ה‬ ‫סכ‬ ‫חשש‬ ‫בו‬ ‫באין‬ ‫דאפילו‬
‫א‬ ‫וויל‬ ‫הגר"א‬[‫שם‬ ‫"ד‬ ‫תק‬ ‫]סימן‬ ‫זצ"ל‬‫ביום‬ ‫לחולה‬ ‫וסיכה‬ ‫דל‬ ‫ס‬ ‫עילת‬ ‫לחיה‬ ‫דהתירו‬ ‫מהא‬ ‫ראיה‬
‫הכפורים‬‫]שו"ע‬['‫ג‬ ‫סעיף‬ ‫תרי"ד‬ ‫סימן‬ ‫או"ח‬‫ן‬ ‫דרב‬ ‫דכולו‬ ‫באב‬ ‫תשעה‬ ‫כן‬ ‫ואם‬ ,‫ן‬ ‫דרב‬ ‫רק‬ ‫דהם‬ ‫משום‬
‫כתב‬ ‫שהרי‬ ‫ו‬ ‫של‬ ‫ידון‬ ‫ב‬ ‫הוא‬ ‫שכן‬ ‫וכל‬ ‫מי‬ ‫הכא‬ ‫כן‬ ‫ואם‬ .‫גזרו‬ ‫לא‬ ‫חולי‬ ‫דבמקום‬ ‫מי‬ ‫הכי‬
‫בסימן‬ ‫אברהם‬ ‫המגן‬'‫ב‬ ‫ס"ק‬ ‫תקע"ו‬‫ידוע‬ ‫דדבר‬ ,‫הדבר‬ ‫בשעת‬ ‫כלל‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ ‫אין‬ ‫הזה‬ ‫דבזמן‬
,‫החולה‬ ‫האויר‬ ‫קולט‬ ‫יא‬ ‫ריק‬ ‫דאליבא‬.‫שם‬ ‫עיין‬‫עקרב‬ ‫שיכת‬ ‫חשש‬ ‫דמשום‬ ‫איתא‬ ['‫ד‬ ‫]סעיף‬ ‫תרי"ד‬ ‫ובסימן‬
.‫עול‬ ‫ל‬ ‫מותר‬ ‫וכיוצא‬.‫ן‬ ‫דרב‬ ‫איסור‬ ‫הותרה‬ ‫החולה‬ ‫אויר‬ ‫שיכת‬ ‫חשש‬ ‫משום‬ ‫מי‬ ‫הכא‬ ‫כן‬ ‫ואם‬
‫צומות‬ '‫בג‬ ‫בעוברות‬ ‫גם‬ ‫הרי‬ ‫מקום‬ ‫מכל‬ ,‫אומד‬ ‫צריך‬ ‫דאין‬ ‫כתב‬ ‫"ל‬ ‫ה‬ ‫דהרמב"ן‬ ‫הי‬ ‫ד‬ ,‫דצריך‬ ‫מידי‬ ‫רק‬ ‫מותר‬ ‫ו‬ ‫אי‬ ‫בוודאי‬ ‫מיהו‬
‫דהות‬ ‫כתב‬‫ליה‬ ‫סגי‬ ‫דאי‬ ‫"ז‬ ‫ק‬ ‫סימן‬ ‫חיים‬ ‫אורח‬ ‫בחלק‬ ‫סופר‬ ‫חתם‬ ‫בעל‬ ‫הגאון‬ ‫מרן‬ ‫בדברי‬ ‫מבואר‬ ‫וכן‬ .‫הוולד‬ ‫קיום‬ ‫כדי‬ ‫רק‬ ‫ר‬
‫כזית‬ ‫מאכילת‬ ‫ובפחות‬ ‫רביעית‬ ‫משתיית‬ ‫בפחות‬ ‫ליה‬ ‫סגי‬ ‫דאי‬ ‫שם‬ ‫ועיין‬ ,‫יותר‬ ‫לאכול‬ ‫לו‬ ‫אסור‬ ‫מועטת‬ ‫בשתיה‬ ‫או‬ ‫בטעימה‬
‫הרמ‬ ‫ודברי‬ .‫יותר‬ ‫לאכול‬ ‫לו‬ ‫אסור‬ ‫פרס‬ ‫אכילת‬ ‫כדי‬ ‫תיים‬ ‫ב‬ ‫ולשהות‬,‫ליה‬ ‫סגי‬ ‫אי‬ ‫ליה‬ ‫דמספקא‬ ‫היכא‬ ‫ו‬ ‫היי‬ ‫ערוך‬ ‫והשולחן‬ ‫ב"ן‬
‫כדבריהם‬ ‫ולעשות‬ ‫ברופאים‬ ‫לשאול‬ ‫יש‬ ‫אלו‬ ‫בדברים‬ ‫והעיקר‬ .‫לא‬ ‫צרכו‬ ‫מכדי‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ,‫אומד‬ ‫צריך‬ ‫ואין‬ ‫ולשתות‬ ‫לאכול‬ ‫מותר‬
.‫כ"ג‬ ‫בסימן‬ '‫ו‬ ‫חלק‬ ‫סופר‬ ‫בחתם‬ ‫זצ"ל‬ ‫מרן‬ ‫בלשון‬ ‫כמבואר‬
‫ויחל‬ ‫קריאת‬ ‫ין‬ ‫ולע‬ "‫י‬ ‫ס"ק‬ ‫תקס"ו‬ ‫סימן‬ ‫ברורה‬ ‫ה‬ ‫מש‬‫כאן‬ ‫לית‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫שדוחין‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ '‫וה‬ '‫בב‬ ‫צבור‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫כשחל‬
.(‫וחמישי‬ ‫י‬ ‫בש‬ ‫לקרות‬ ‫עזרא‬ ‫ת‬ ‫)דתק‬ ‫לבטלה‬ ‫ברכה‬‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ '‫לעלו‬ ‫מותר‬ ‫דבשחרית‬ ‫"ל‬ '‫ח‬ ‫ס"ק‬ ‫תקס"ו‬ ‫סימן‬ ‫אברהם‬ ‫מגן‬
.‫שבוע‬ ‫באמצע‬ '‫י‬ ‫התע‬ ‫א"כ‬ ‫אלא‬ '‫י‬ ‫התע‬ ‫בלא‬ ‫בתורה‬ ‫קורין‬ ‫עכ"פ‬ ‫מ"מ‬ ‫ויחל‬ ‫וקורין‬ ‫השבוע‬ '‫פ‬ ‫שדוחין‬
‫שו‬‫ק"ח‬ ‫סימן‬ ‫חיים‬ ‫אורח‬ (‫)לובאוויטש‬ ‫צדק‬ ‫צמח‬ ‫"ת‬‫חביבי‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫לאהובי‬ ‫וברכה‬ ‫שלום‬ ‫רוב‬ ‫תמוז‬ ‫י"ז‬ ‫גימל‬ ‫יום‬ ‫בעהי"ת‬
‫ימים‬ ‫בתשעה‬ ‫חלב‬ ‫מאכלי‬ ‫לאכול‬ ‫כעת‬ ‫ח"ו‬ ‫להחמיר‬ ‫שלא‬ ‫והזהר‬ ‫הזהר‬ ‫כון‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫הגיע‬ ‫מכתבך‬ '‫שי‬ ‫יצחק‬ ‫יוסף‬ ‫מו"ה‬ ‫המופלג‬
‫להחמי‬ ‫תורה‬ ‫של‬ ‫גדול‬ ‫איסור‬ ‫כעת‬ ‫כי‬ ‫אב‬ ‫שמר"ח‬‫וע"כ‬ ‫ל"ע‬ ‫המחלה‬ ‫מצד‬ ‫ח"ו‬ ‫ים‬ ‫מסוכ‬ ‫הם‬ ‫חלב‬ ‫שמאכלי‬ ‫ידוע‬ ‫אשר‬ ,‫בזה‬ ‫ר‬
‫אין‬ ‫בזה‬ ‫אשר‬ ‫אורז‬ ‫עם‬ ‫גולת‬ ‫תר‬ ‫ומרק‬ ‫גולת‬ ‫תר‬ ‫רק‬ ‫בלא"ה‬ ‫זהרים‬ ‫שכעת‬ ‫ובפרט‬ ‫ם‬ ‫במח‬ ‫המחלה‬ ‫שקטה‬ ‫אם‬ ‫ואף‬ ,‫בשר‬ ‫תאכלו‬
‫לא‬ ‫ן‬ ‫שא‬ ‫אף‬ ,‫"ב‬ ‫תק‬ ‫רס"י‬ ‫או"ח‬ ‫בט"ו‬ ‫שהובאו‬ ‫הפוסקים‬ ‫גדולי‬ ‫לכמה‬ ‫עט"ב‬ ‫המפסקת‬ ‫בסעודה‬ ‫אף‬ ‫איסור‬ ‫שום‬‫מ"מ‬ ,‫כן‬ ‫היגי‬
‫במקום‬ ‫וכ"ש‬ ‫בעצמו‬ ‫בט"ב‬ ‫אף‬ ‫כלל‬ ‫ן‬ ‫רב‬ ‫גזרו‬ ‫לא‬ ‫חולה‬ ‫במקום‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ,‫ח"ו‬ ‫מזיקים‬ '‫שיהי‬ ‫מה‬ '‫יהי‬ ‫חלב‬ ‫שמאכלי‬ ‫שידוע‬ ‫כזו‬ ‫בעת‬
‫עופות‬ ‫לאכול‬ '‫דגמ‬ ‫א‬ ‫מדי‬ ‫המתירים‬ ‫הפוסקים‬ ‫גדולי‬ ‫על‬ ‫לסמוך‬ ‫יכולים‬ ‫המפסקת‬ ‫בסעודה‬ ‫גם‬ ‫ע"כ‬ ,‫ח"ו‬ ‫ה‬ ‫סכ‬ ‫דחשש‬ ‫חשש‬
‫ו‬ ,‫מזה‬ ‫ה‬ ‫תש‬ ‫לא‬ ‫וחלילה‬ ‫שם‬ ‫בטור‬ ‫כמ"ש‬‫י‬ ‫גערשטי‬ ‫ולפעמים‬ ‫ה‬ ‫ישו‬ ‫בלי‬ ‫אורז‬ ‫עם‬ ‫לבד‬ ‫עוף‬ ‫בשר‬ ‫רק‬ ‫תאכלו‬ ‫שבלא"ה‬ ‫גם‬
[‫]חלבי‬ ‫מילחיקון‬ ‫ולא‬ ‫"ל‬ ‫כ‬ ‫עוף‬ ‫בשר‬ ‫עם‬ ‫יק‬ ‫קראפ‬,‫שרי‬ ‫יין‬ ‫מעט‬ ‫לשתות‬ ‫גם‬ ‫ועצומה‬ ‫וראה‬ ‫באזהרה‬ ‫ה‬ ‫ישו‬ ‫בלי‬ ‫ח"ו‬ ‫יק‬ ‫קראפ‬
‫אזי‬ ‫ההכרח‬ ‫אם‬ ‫כ"א‬ ‫כלל‬ ‫לשתות‬ ‫אין‬ ‫מים‬ ,‫ח"ו‬ ‫צמוקים‬ ‫ולא‬ ‫טוב‬ ‫יין‬ ‫לשתות‬ ‫הזהרתיך‬ ‫כבר‬ ‫אז‬ ‫גם‬‫מים‬ ‫מזעיר‬ ‫מעט‬ ‫רק‬
‫לפחות‬ ‫המים‬ ‫כשיעור‬ '‫שיהי‬ ‫טוב‬ ‫יין‬ ‫עם‬ ‫תקררו‬ ‫ו‬ ‫לטייא‬ ‫תבשלו‬ ‫ש‬‫י‬ ‫א‬ ‫זאת‬ ‫גם‬‫ה‬ ‫תתע‬ ‫שלא‬ ‫מזהירך‬

4. 4
‫מורים‬ ‫וכן‬ ‫להקל‬ ‫יש‬ ‫בריאים‬ ‫שים‬ ‫לא‬ ‫וגם‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫להתחיל‬ ‫ולא‬ ‫ועיקר‬ ‫כלל‬
‫ו‬ ‫ת‬ ‫במדי‬‫י‬ ‫ש‬ ‫כשיעור‬ ‫ו‬ ‫היי‬ ‫מכשיעור‬ ‫פחות‬ ‫לאכול‬ ‫ע"ע‬ ‫להחמיר‬ ‫שרוצה‬ ‫ומי‬
‫ששה‬ ‫בכל‬ ‫פת‬ ‫ביצה‬ ‫שלישי‬‫כלל‬ ‫תחמיר‬ ‫לא‬ ‫אתה‬ ‫אך‬ ,‫להחמיר‬ ‫די‬ ‫ודאי‬ ,‫וטין‬ ‫מי‬
'‫תי‬ '‫לזוג‬ ‫וכן‬‫וישלח‬ '‫כו‬ ‫מחלה‬ ‫כל‬ ‫מהם‬ ‫ויסיר‬ ‫עמו‬ ‫את‬ ‫יברך‬ ‫וחסדיו‬ ‫רחמיו‬ ‫ברוב‬ ‫והשי"ת‬
‫לששון‬ ‫הצומות‬ ‫שיהפכו‬ ‫לזמן‬ ‫ו‬ ‫ויזכ‬ ‫מקודש‬ ‫ועזרו‬ ‫ברכתו‬‫הדו"ש‬ ‫אביך‬ ‫מאדוה"ש‬ ‫החיוה"ש‬ ‫ויקבלו‬
:‫חם‬ ‫מ‬ ‫"ח‬ ‫מלו‬
‫שמ‬ ‫ה‬ ‫לפי‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫ע"ד‬ ‫ק"ט‬ ‫סימן‬ ‫שם‬‫ת‬ ‫מסוכ‬ ‫שהמחלה‬ ‫וכיון‬ ‫לזה‬ ‫קשה‬ ‫ית‬ ‫שהתע‬ ‫שאומרים‬ ‫מהדאקטורים‬ ‫ע‬‫יש‬ ‫א"כ‬
‫היא‬ ‫קולא‬ ‫החומרא‬ ‫כי‬ ‫כלל‬ ‫להחמיר‬ ‫ואין‬ ‫ברחוב‬ ‫שהולך‬ ‫למי‬ ‫וכ"ש‬ ‫לבריא‬ '‫אפי‬ ‫להתיר‬
‫בדברי‬ ‫כמ"ש‬ ‫ה‬ ‫סכ‬ ‫לספק‬ '‫אפי‬ ‫שיבא‬ ‫ולא‬ ‫בהם‬ ‫וחי‬ ‫כתיב‬ ‫והרי‬ "‫סכ‬ ‫בחשש‬‫שבת‬ ‫"ע‬ ‫אאזמו"ר‬
‫וכמו"כ‬ ‫שכ"ח‬ '‫סי‬‫להחמיר‬ ‫אין‬‫מל‬ ‫בעט"ב‬ '‫אפי‬‫ס"ל‬ ‫פוסקים‬ ‫דכמה‬ ‫בטור‬ '‫וע‬ ‫חלב‬ ‫מאכלי‬ ‫בלאה"כ‬ ‫אוכל‬ ‫ו‬ ‫שאי‬ ‫למי‬ ‫אכול‬
‫עוף‬ ‫בשר‬ ‫לאכול‬ ‫שרי‬ ‫המפסקת‬ ‫בסעודה‬ '‫אפי‬‫ות‬ ‫וקי‬ ‫האיכה‬ ‫לומר‬ ‫ו‬ ‫שפתי‬ ‫פרים‬ ‫שלמה‬ ‫ו‬ ‫לקיים‬ ‫ויש‬
‫הצום‬ ‫לפרוע‬ "‫בל‬ ‫לקבל‬ ‫כון‬ ‫רק‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫א"א‬ ‫שגם‬ ‫מצב‬ ‫העלו‬ ‫ו‬ ‫ותי‬ ‫שעוו‬ ‫על‬ ‫שבר‬ ‫בלב‬
‫יש‬ ‫ויחל‬ ‫קריאת‬ ‫ידון‬ ‫ו‬ ,‫אלול‬ ‫בחודש‬'‫בד‬ ‫ויחל‬ ‫לקרות‬ ‫סגי‬ '‫י‬ ‫שמתע‬ '‫ג‬ ‫יש‬ '‫שאפי‬ ‫דעות‬
‫שירצה‬ ‫מי‬ ‫ומ"מ‬ ‫בכה"ג‬ ‫עליהם‬ ‫לסמוך‬ ‫ויש‬ ‫בט"ב‬ ‫וכ"ש‬ ‫ביאים‬ ‫ה‬ ‫מימי‬ ‫הקבועים‬ ‫צומות‬
‫וכ"ש‬ ‫כן‬ ‫לעשות‬ ‫יוכל‬ ‫ג"כ‬ ‫לו‬ ‫יזיק‬ ‫לא‬ ‫שודאי‬ ‫בעצמו‬ ‫וישער‬ ‫בכא"פ‬ ‫מככותבת‬ '‫פ‬ ‫לאכול‬
:‫בלילה‬ ‫הצום‬ ‫אחר‬ ‫בשר‬ ‫לאכול‬ ‫שלא‬ ‫להחמיר‬ ‫וחלילה‬ ‫שחלילה‬
‫ק"י‬ ‫סימן‬ ‫שם‬‫ח"ו‬ ‫בחזקה‬ ‫המחלה‬ ‫שאין‬ ‫במקום‬ ‫ואעפ"כ‬ ,‫כוחים‬ ‫כת"ר‬ ‫דברי‬ ‫ודאי‬ ‫ה‬ ‫ה‬
'‫בשתי‬ ‫וכן‬ ‫פרס‬ ‫אכילת‬ ‫בכדי‬ ‫מככותבת‬ ‫פחות‬ ‫שיאכל‬ ‫ראה‬‫תרי"ח‬ '‫סי‬ ‫בשו"ע‬ ‫השיעורים‬ ‫"ת‬ ‫כמש‬
‫תקס"ח‬ '‫סי‬ ‫ב"י‬ '‫ע‬ ‫לגמרי‬ ‫ית‬ ‫התע‬ ‫עקר‬ ‫לא‬ ‫שבזה‬ ‫בט"ב‬ ‫לשואל‬ ‫כן‬ ‫להורות‬ ‫יש‬ ‫דכך‬
‫במקום‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫שירצה‬ ‫ומי‬ ‫בעי‬ ‫ליבא‬ ‫א‬ ‫ורחמ‬‫לייעצו‬ ‫יש‬ ‫ח"ו‬ ‫בזעף‬ ‫המחלה‬ ‫שאין‬
‫היום‬ ‫כל‬ ‫ביתו‬ ‫מפתח‬ ‫ילך‬ ‫שלא‬ ‫ולהזהירו‬‫קאמפער‬ ‫ה‬ ‫קט‬ ‫חתיכה‬ ‫ופיו‬ ‫לחוטמו‬ ‫סביב‬ ‫ישא‬ ‫כשיצא‬ ‫ולהכריחו‬
:‫טע‬ ‫מייע‬ ‫עשב‬ ‫ומעט‬
‫לקרות‬ ‫יש‬ ‫ים‬ ‫מתע‬ '‫ג‬ ‫רק‬ ‫אף‬ ‫"ס‬ ‫בבהכ‬ ‫יש‬ ‫אם‬ ,‫ויחל‬ ‫קריאת‬‫גבי‬ ‫תקס"ו‬ '‫ס‬ ‫ים‬ ‫באחרו‬ ‫למ"ש‬ ‫ול"ד‬
‫בה"ב‬‫ב‬ ‫לומר‬ ‫שאין‬ ‫די"ל‬ ‫צ"ע‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫אך‬ .‫ין‬ ‫שמתע‬ ‫עשרה‬ ‫יש‬ ‫אא"כ‬ ‫לרופא‬ ‫גואל‬ ‫בין‬ ‫בפ"ע‬ ‫רכה‬
‫ובודאי‬ ‫לגמרי‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ '‫ג‬ ‫שיש‬ ‫כיון‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫ואעפ"כ‬ ,‫תפלה‬ ‫בשומע‬ ‫יאמר‬ ‫עשרה‬ ‫אין‬ ‫ואם‬
:‫בפ"ע‬ ‫ברכה‬ ‫ג"כ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫לומר‬ ‫הש"ץ‬ ‫יוכל‬ ‫מכשיעור‬ ‫פחות‬ ‫רק‬ ‫שיאכלו‬ ‫שבעה‬ ‫עוד‬ ‫יהיה‬
‫יאמ‬ ‫לא‬ ‫הבה"ב‬ ‫ין‬ ‫שמתע‬ ‫עשרה‬ ‫כשאין‬ ‫רק‬ ‫כתב‬ ‫לא‬ ‫תקס"ו‬ '‫סי‬ ‫הטור‬ ‫ה‬ ‫וה‬‫אקריאת‬ ‫כן‬ ‫הזהיר‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ .‫בפ"ע‬ ‫ברכה‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫רו‬
‫שלא‬ '‫לג‬ ‫שמע‬ ‫על‬ '‫לפורסי‬ ‫דדמי‬ ‫ויחל‬ ‫על‬ ‫יחלוק‬ ‫לא‬ ‫ג"כ‬ ‫הטור‬ ‫וי"ל‬ .‫ויחל‬ ‫ויקרא‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫יאמרו‬ '‫ג‬ ‫דכשיש‬ ‫כתב‬ ‫אגודה‬ '‫ב‬ '‫ובח‬ ,‫ויחל‬
'‫אפי‬ ‫לברך‬ ‫דצריך‬ ‫פוסקים‬ ‫כמה‬ ‫דיש‬ ‫לקרות‬ ‫חובה‬ ‫אין‬ ‫אם‬ ‫אף‬ ‫לבטלה‬ ‫ברכה‬ ‫כ"כ‬ ‫ה‬ ‫אי‬ ‫התורה‬ ‫דברכת‬ ‫ועוד‬ '‫וכו‬ ‫שמעו‬‫אלימוד‬
‫ברכה‬ ‫רק‬ ‫לבטלה‬ ‫ברכה‬ ‫דל"ח‬ ‫מוכח‬ '‫כו‬ ‫התחלה‬ ‫הוי‬ ‫דלא‬ ‫בב"י‬ ‫קל"ה‬ '‫סי‬ '‫ע‬ ‫ברכו‬ ‫וגם‬ .‫רש"י‬ ‫בשם‬ ‫מ"ז‬ '‫סי‬ '‫ע‬ ‫כשהפסיק‬ ‫בעלמא‬
‫בא‬ ‫מפרק‬ ‫הרשב"א‬ ‫ומ"ש‬ .‫לאחריה‬ ‫אלימוד‬ ‫מברכין‬ ‫אין‬ ‫אמאי‬ ‫דהקשה‬ ‫רשב"א‬ '‫תשו‬ ‫בשם‬ ‫מ"ז‬ '‫סי‬ ‫עב"י‬ ‫וג"כ‬ .‫צ"ע‬ ‫ה‬ ‫אחרו‬
‫ומ‬ ‫תפילין‬ ‫בסילוק‬ ‫מברכים‬ ‫במערבא‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫סימן‬‫ואף‬ ‫עליו‬ ‫שהשיג‬ ‫הרמב"ן‬ '‫חי‬ '‫ע‬ ‫מברכים‬ ‫לבד‬ ‫בתפילין‬ ‫דרק‬ ‫שם‬ '‫כתוס‬ ‫ר"ת‬ ‫"ש‬
.‫לבטלה‬ ‫ברכה‬ ‫ה‬ ‫דאי‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫מ"מ‬ ‫מ"ז‬ '‫סי‬ ‫הב"י‬ ‫שכתב‬ ‫טעם‬ ‫מצד‬ ‫התורה‬ ‫לימוד‬ ‫אחר‬ ‫לברך‬ ‫דא"צ‬ ‫ג"כ‬ ‫מבוארים‬ ‫שם‬ ‫שדבריו‬
:‫לברך‬ ‫דצריך‬ ‫ן‬ ‫יוח‬ '‫לר‬ ‫ס"ל‬ ‫כ"א‬ ‫דף‬ ‫ברכות‬ ‫בש"ס‬ ‫דהא‬ ‫ותו‬
‫חיו‬ ‫דאין‬ ‫רק‬ ‫איתותב‬ ‫דלא‬ ‫לומר‬ ‫ויש‬‫יש‬ ‫מספק‬ ‫לקרות‬ ‫כשצריך‬ ‫ועכ"פ‬ '‫ארי‬ ‫שאגת‬ ‫שו"ת‬ '‫ע‬ '‫כו‬ ‫לאחריה‬ ‫לברך‬ ‫מדאורייתא‬ ‫ב‬
‫שבב"י‬ ‫ריב"א‬ '‫תשו‬ '‫ע‬ ‫ה‬ ‫דה‬ .‫כמשי"ת‬ ‫ממש‬ ‫לקרות‬ ‫חובה‬ ‫ד"ז‬ ‫דב‬ ‫דהעיקר‬ ‫ועוד‬ ‫ס"ב‬ '‫סי‬ ‫מ"ב‬ ‫שו"ת‬ '‫ע‬ ‫לברך‬ ‫דצריך‬ ‫לומר‬
‫ד‬ ‫יקראו‬ ‫שים‬ ‫א‬ '‫לג‬ ‫רק‬ ‫מועד‬ ‫שהוא‬ ‫אף‬ ‫הרי‬ ‫קל"ה‬ '‫רסי‬ (‫הביאו‬ ‫"ל‬ ‫ה‬ '‫רסי‬ ‫שם‬ ‫בהגהה‬ ‫)ורמ"א‬‫רק‬ .‫ית‬ ‫בתע‬ ‫הכא‬ ‫כמו"כ‬ ‫גברי‬ '
‫ולשוב‬ ‫במעשיו‬ ‫)לפשפש‬ ‫בתורה‬ ‫בהן‬ ‫לקרות‬ ‫הקבועים‬ ‫צומות‬ '‫בד‬ ‫אמת‬ ‫הדין‬ ‫עכ"פ‬ ‫אך‬ .'‫וה‬ '‫בב‬ ‫כשחל‬ ‫דוקא‬ ‫דהתם‬ ‫לחלק‬ ‫יש‬
‫"ל‬ ‫ה‬ ‫להב"א‬ ‫א"כ‬ (‫כדפרש"י‬ ‫בחוקתי‬ ‫דאם‬ ‫וקללות‬ ‫ברכות‬ ‫בהו‬ ‫דקורין‬ ‫תיקן‬ ‫ולכן‬‫פשיטא‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ '‫ג‬ ‫כשיש‬
.‫דיקראו‬‫היי‬ .‫כן‬ ‫היגי‬ ‫דלא‬ ‫למש"ש‬ ‫ואף‬‫ו‬ ‫כול‬ ‫שאדרבה‬ ‫צומות‬ '‫בד‬ ‫הכא‬ ‫אבל‬ .‫כלל‬ ‫מועד‬ ‫ו‬ ‫אי‬ ‫שים‬ ‫א‬ ‫שאר‬ ‫דלגבי‬ ‫משום‬ ‫ו‬
‫הקריאה‬ ‫חוב‬ ‫אבל‬ ‫ה‬ ‫מתע‬ ‫ו‬ ‫שאי‬ ‫רק‬ ‫ו‬ ‫והיי‬ '‫כו‬ ‫חשש‬ ‫מצד‬ ‫א"ע‬ ‫שפוטרים‬ ‫רק‬ ‫בתורה‬ ‫לקרות‬ ‫החובה‬ ‫ומוטל‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫מחוייבים‬
‫ר‬ ‫תקס"ו‬ '‫ס‬ ‫בשו"ע‬ '‫כ‬ ‫וג"ז‬ ‫ה‬ ‫מתע‬ ‫ו‬ ‫כשאי‬ ‫יקרא‬ ‫לא‬ ‫עצמו‬ ‫דהוא‬ ‫הי‬ ‫ו‬ .‫ו‬ ‫ממ‬ ‫הפקיע‬ ‫מי‬ ‫בתורה‬'‫כו‬ ‫שאומרה‬ ‫מי‬ ‫יש‬ ‫יחיד‬ ‫בלשון‬ ‫ק‬
'‫ז‬ ‫מעין‬ ‫ברכה‬ ‫ין‬ ‫בע‬ ‫והרי‬ '‫כו‬ ‫יסי‬ ‫דא‬ ‫רק‬ ‫החובה‬ ‫מוטל‬ ‫השבעה‬ ‫יתר‬ ‫על‬ ‫גם‬ ‫שהרי‬ ‫דיקראו‬ ‫פשיטא‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ '‫ג‬ ‫כשיש‬ ‫מ"מ‬
‫בד"צ‬ ‫בתורה‬ ‫לקרות‬ ‫ה‬ ‫התק‬ ‫כש"כ‬ .‫ה‬ ‫התק‬ ‫שאר‬ ‫ו‬ ‫שהתקי‬ ‫כיון‬ ‫מ"מ‬ ‫לגמרי‬ ‫הטעם‬ ‫בטל‬ ‫דעכשיו‬ ‫אף‬ ‫ש"ק‬ ‫בליל‬ ‫שאומרים‬
‫שאירע‬ ‫הדברים‬ ‫עצם‬ ‫מצד‬ ‫שהוא‬‫תפלה‬ '‫מה‬ ‫פי"ג‬ ‫בהרמב"ם‬ '‫וע‬ '‫כו‬ ‫המחלה‬ ‫סיבת‬ ‫מצד‬ ‫תתבטל‬ ‫איך‬ .‫הימים‬ ‫באותן‬ ‫ו‬ ‫לאבותי‬
'‫כו‬ ‫הצרות‬ ‫י‬ ‫מפ‬ ‫הצבור‬ ‫אותן‬ ‫שגוזרין‬ ‫יות‬ ‫ובתע‬ .'‫כו‬ ‫ויחל‬ ‫קורין‬ ‫ו‬ ‫לאבותי‬ ‫שאירע‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫ין‬ ‫מתע‬ ‫ו‬ ‫שא‬ ‫יות‬ ‫התע‬ ‫ובשאר‬ ‫הי"ח‬

5. 5
'‫כו‬ ‫העם‬ ‫שישובו‬ ‫כדי‬ ‫וקללות‬ ‫ברכות‬ ‫קורין‬‫קריא‬ ‫וכ"ש‬ ‫בד"צ‬ ‫ויחל‬ ‫קריאת‬ ‫הרי‬‫הם‬ ‫בשחרית‬ ‫דט"ב‬ ‫ה‬
'‫כו‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫לו‬ ‫שא"א‬ ‫ממי‬ ‫החוב‬ ‫הפקיע‬ ‫מי‬ ‫וא"כ‬ .‫ו‬ ‫לאבותי‬ ‫שאירע‬ ‫מה‬ ‫עבור‬ ‫רק‬ ‫שייכים‬
'‫ב‬ ‫ס"פ‬ ‫בהר"ן‬ '‫וע‬‫שא"א‬ ‫מי‬ ‫אף‬ ‫א"כ‬ '‫כו‬ ‫וזעקה‬ ‫לתפלה‬ ‫ולא‬ ‫הם‬ ‫לאבל‬ ‫צומות‬ '‫שד‬ '‫שכ‬ ‫ית‬ ‫דתע‬
‫ותיהם‬ ‫מעו‬ ‫ויכלמו‬ ‫הבית‬ ‫את‬ ‫להם‬ ‫הגד‬ ‫וכמ"ש‬ '‫כו‬ ‫והחורבן‬ ‫האבל‬ ‫לזכור‬ ‫חייב‬ ‫ות‬ ‫להתע‬ ‫לו‬
'‫כו‬‫עכ"פ‬ ‫כשיש‬ ‫א"כ‬ .‫ביוהכ"פ‬ ‫וכמו‬ ‫ממש‬ ‫ג"כ‬ ‫חולה‬ ‫על‬ ‫קבוע‬ ‫בתורה‬ ‫הקריאה‬ ‫חוב‬ ‫וא"כ‬
.‫ויחל‬ ‫לקרות‬ ‫יש‬ ‫ודאי‬ ‫ין‬ ‫שמתע‬ ‫שלשה‬:‫עשרה‬ ‫ן‬ ‫בעי‬ ‫ודאי‬ ‫בזה‬ ‫בה"ב‬ ‫ית‬ ‫בתע‬ ‫משא"כ‬
‫מתפלל‬ ‫שש"ץ‬ ‫ומה‬ ‫שכתבו‬ ‫יות‬ ‫תע‬ ‫ד"ה‬ ‫ע"א‬ ‫כ"ד‬ '‫ד‬ ‫מדליקין‬ ‫במה‬ ‫דפרק‬ '‫מהתוס‬ ‫זה‬ ‫לקח‬ ‫דהאגודה‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ין‬ ‫לע‬ ‫גם‬ ‫ואף‬
‫ע‬‫ברכה‬ ‫אין‬ ‫ה‬ ‫התע‬ ‫לבד‬ ‫אחד‬ ‫רק‬ ‫אפילו‬ ‫אם‬ ‫הרי‬ .‫והסמ"ג‬ ‫שם‬ ‫המרדכי‬ ‫וכ"כ‬ ‫מהם‬ ‫אחד‬ ‫ה‬ ‫יתע‬ ‫שלא‬ ‫שא"א‬ ‫לפי‬ ‫ו‬ ‫היי‬ ‫שחרית‬ ‫ו‬
‫י"ז‬ '‫סי‬ ‫יות‬ ‫דתע‬ ‫פ"ק‬ ‫בהרא"ש‬ ‫הוא‬ ‫זה‬ ‫ללשון‬ ‫וקרוב‬ .‫ו‬ ‫דמח‬ ‫ההמ"ץ‬ ‫י‬ ‫הרא‬ ‫וזה‬ .'‫ג‬ ‫וכש"כ‬ ‫ח"ו‬ ‫לבטלה‬ ‫לרופא‬ ‫גואל‬ ‫שבין‬ ‫ו‬ ‫דע‬
‫דברי‬ ‫דחו‬ ‫ש‬ ‫הגם‬ ‫וא"כ‬ .‫תקס"ה‬ '‫ס‬ ‫בטור‬ ‫והובא‬‫דף‬ ‫ית‬ ‫דבתע‬ '‫א‬ .‫ות‬ ‫טע‬ '‫ב‬ ‫עוד‬ ‫לצרף‬ ‫ויש‬ .‫בד"צ‬ ‫ולא‬ ‫בבה"ב‬ ‫רק‬ ‫ו‬ ‫היי‬ ‫האגודה‬
‫יסי‬ ‫דא‬ ‫רק‬ ‫ממש‬ ‫צבור‬ ‫רק‬ ‫יחיד‬ ‫ו‬ ‫שאי‬ ‫ד"ז‬ ‫ב‬ ‫א"כ‬ ‫סי"ז‬ ‫שם‬ ‫בהרא"ש‬ '‫וע‬ ‫לעצמו‬ ‫ברכה‬ ‫קובע‬ ‫יחיד‬ '‫דאפי‬ ‫בגמרא‬ ‫סברא‬ ‫יש‬ ‫י"ד‬
‫לעצמו‬ ‫ברכה‬ ‫קובע‬ ‫דלכ"ע‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫ים‬ ‫מתע‬ ‫מהן‬ ‫ויחידים‬ ‫ות‬ ‫מלהתע‬‫ג‬ ‫שבעה‬ ‫עוד‬ ‫עכ"פ‬ ‫אם‬ '‫ב‬ .‫רק‬ ‫יאכלו‬ ‫"כ‬
‫מכשיעור‬ ‫פחות‬‫בא"ר‬ ‫והובא‬ ‫כת"ר‬ ‫שהביא‬ ‫רפ"ז‬ '‫סי‬ ‫הריב"ש‬ '‫בתשו‬ ‫כמ"ש‬ ‫איסור‬ ‫שעשה‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ ‫ה‬ ‫התע‬ '‫ק‬ ‫ד‬
,‫דהריב"ש‬ ‫דון‬ ‫מ‬ ‫ועדיף‬ ‫איסור‬ ‫עשו‬ ‫לא‬ ‫וגם‬ ‫ו‬ ‫התע‬ ‫כשיעור‬ ‫פחות‬ ‫דהאוכלים‬ ‫הכא‬ ‫וכש"כ‬
‫ול‬ ‫המדע‬ ‫ואתו‬ ‫בחפזי‬ ‫אמרתי‬ ‫כ"ז‬ .‫לרופא‬ ‫גואל‬ ‫בין‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫לומר‬ ‫דמי‬ ‫דשפיר‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫לכן‬‫א‬
‫וישלח‬ '‫כו‬ ‫וירפא‬ ‫מחלה‬ ‫כל‬ ‫ומכ"י‬ ‫ו‬ ‫ומאת‬ ‫מאתם‬ ‫יסיר‬ '‫וה‬ ,‫ככותב‬ ‫כ"א‬ ‫באתי‬ ‫כלל‬ ‫להורות‬
:'‫כו‬ ‫ברכה‬
*************************************
‫הצום‬
‫החולי‬ ‫מחלה‬ ‫שררה‬ ‫תרכ"ח‬ ‫ת‬ ‫בש‬-‫בא‬ ‫מיוחד‬ ‫ושליח‬ ,‫גלילות‬ ‫בכמה‬ ‫רע‬
‫פרשת‬ ,‫קודש‬ ‫שבת‬ ‫על‬ ‫וביל‬ ‫מצ'ר‬ ‫אהרן‬ '‫ר‬ ‫הצדיק‬ ‫אל‬ ‫צוג‬ ‫קרמ‬ ‫מעיר‬
‫ע‬ ,‫ראה‬‫בליל‬ .‫תסור‬ ‫שהמחלה‬ ‫רחמים‬ ‫לבקש‬ ‫העיר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫בשם‬ ‫פדיון‬ ‫ם‬
: ‫ואמר‬ ‫הצדיק‬ ‫פתח‬ ,‫הסעודה‬ ‫בשעת‬ ‫קודש‬ ‫שבת‬-"‫החיים‬ ‫ה"אור‬
‫ישראל‬ ‫י‬ ‫לב‬ ‫אמר‬ ‫ו‬ ‫רב‬ ‫משה‬ ‫כי‬ ,‫אומר‬ ‫הקדוש‬(‫כ"ו‬ ‫י"א‬ ‫פרק‬ ‫)דברים‬ֵ֗‫א‬ ְ‫ר‬֛ ִ‫ֹכ‬ ָ‫א‬ ‫ה‬‫י‬
‫אומר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫אבל‬ ,‫כן‬ ‫לומר‬ ‫יכול‬ ‫י‬ ‫אי‬ ‫י‬ ‫א‬ ,‫ברכה‬ ‫לכם‬ ‫תן‬ ‫וי‬ ‫עלי‬ ‫תסתכלו‬
)(‫כ"ח‬ ‫שם‬"ַ‫ה‬ְ‫ו‬ָ֗‫ל‬ָ‫ל‬ ְ‫קּ‬ֹ֤‫ם־ל‬ ִ‫א‬ ‫ה‬‫א‬"‫רב‬ ,‫כשאתה‬‫להם‬ ‫תתן‬ ‫לא‬ ,‫עולם‬ ‫של‬ ‫ו‬ ‫ו‬
֗‫ע‬ ְ‫מ‬ ְ‫שׁ‬ִ‫ש"י‬ ‫לך‬ ‫ערב‬ ‫י‬ ‫א‬ ,‫קללה‬֙‫וֹת‬ ְ‫צ‬ ִ‫ל־מ‬ ֶ‫א‬ ‫וּ‬֣‫ה‬."'
: ‫לומר‬ ‫והוסיף‬-? ‫מזה‬ ‫יצא‬ ‫ומה‬ ,‫קללה‬ ‫חלילה‬ ‫תת‬ ‫כבר‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ב"תשעה‬
"‫הימים‬‫בשר,ובתשעה‬ ‫שיאכלו‬ ‫בעצמי‬ ‫כתבתי‬-‫לכל‬ ‫כתבתי‬ ‫באב‬
‫רבו‬ ,‫יותר‬ ‫טוב‬ ‫הרי‬ ‫ובכן‬ ,‫יצומו‬ ‫שלא‬ ‫היהודים‬,‫עולם‬ ‫של‬ ‫ו‬(‫כ"ח‬ ‫)שם‬
"ָ֗‫ל‬ָ‫ל‬ ְ‫קּ‬ ַ‫ה‬ְ‫ו‬ֹ֤‫ם־ל‬ ִ‫א‬ ‫ה‬‫א‬,'‫ה‬ ‫מצות‬ ‫אל‬ ‫ישמעו‬ ‫כי‬ ‫ותיוכח‬ ‫ותראה‬ ,"‫יתברך‬ '‫ה‬
‫זכה‬ ‫ו‬ ,‫רע‬ ‫פגע‬ ‫וכל‬ ‫ממחלה‬ ‫צוג‬ ‫קרמ‬ ‫לעיר‬ ‫ובפרט‬ ,‫ישראל‬ ‫לכל‬ ‫ישמור‬
.‫שלמה‬ ‫לגאולה‬)‫חסידים‬ ‫ספורי‬(‫צום‬ ‫המצרים‬ ‫בין‬ ‫מועדים‬ ‫זוין‬ ‫ז"ל‬ ‫יוסף‬ ‫שלמה‬ ‫הרב‬
*************************************
‫בקיצור‬ ‫שיחה‬
‫ו‬ ‫שא‬ ‫וערב‬ ‫בוקר‬ ‫התמיד‬ ‫הקרבת‬ ‫מצות‬ ‫שבו‬ ‫חס‬ ‫פ‬ ‫פרשת‬ ‫השבוע‬
‫ית‬ ‫תע‬ ‫ובו‬ ,‫חה‬ ‫ומ‬ ‫בשחרית‬ ‫יום‬ ‫כל‬ ‫אומרים‬('‫ב‬ ‫הלכה‬ '‫ה‬ ‫פרק‬ ‫יות‬ ‫תע‬ ‫הלכות‬ ‫)רמב"ם‬

6. 6
‫בתמוז‬ ‫עשר‬ ‫שבעה‬‫אירעו‬ ‫דברים‬ ‫וחמשה‬:‫בו‬1,‫הלוחות‬ ‫שתברו‬
2‫מבית‬ ‫התמיד‬ ‫ובטל‬,‫ראשון‬3,‫י‬ ‫ש‬ ‫בחורבן‬ ‫ירושלם‬ ‫והובקעה‬
4,‫התורה‬ ‫את‬ ‫הרשע‬ ‫אפוסטומוס‬ ‫ושרף‬5.‫בהיכל‬ ‫צלם‬ ‫והעמיד‬
‫ובטל‬‫לזה‬ ‫שהתיקון‬ ,‫השבוע‬ ‫בפרשת‬ ‫ין‬ ‫ע‬ ‫אותו‬ ‫זה‬ ‫התמיד‬ ‫קרבן‬
(‫יות‬ ‫הרוח‬ ‫)בחלקו‬‫כמו‬ ‫עולה‬ ‫קרבן‬ ‫תורת‬ ‫ללמוד‬)'‫א‬ ‫סימן‬ ‫חיים‬ ‫אורח‬ ‫הרב‬ ‫ערוך‬ ‫שולחן‬
‫י‬ ‫סעיף‬"‫א‬(‫ש‬‫חכמים‬ ‫אמרו‬‫עולה‬ ‫הקריב‬ ‫כאלו‬ ‫עולה‬ ‫בתורת‬ ‫העוסק‬ ‫כל‬.
‫הדברים‬ ‫ביתר‬ ‫והתיקון‬,‫העם‬ ‫שלימת‬ ,‫התורה‬ ‫שלימת‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫ים‬ ‫מתק‬
.‫הארץ‬ ‫שלימת‬
:1,‫הלוחות‬ ‫שתברו‬4‫מתוקן‬ ,‫התורה‬ ‫את‬ ‫הרשע‬ ‫אפוסטומוס‬ ‫ושרף‬
‫התורה‬ ‫בלימוד‬ ‫הוספה‬ ‫ידי‬ ‫על‬–‫ימית‬ ‫פ‬ ‫ובפרט‬ ,‫התורה‬ ‫שלימות‬
‫התורה‬–‫אותיות‬ ‫הם‬ ‫שהלוחות‬ ,‫חסידות‬‫החקיקה‬‫שבכתב‬ ‫תורה‬ ‫עד‬ ,
‫פה‬ ‫שבעל‬ ‫לתורה‬ ‫ממוצע‬ ‫שהוא‬ ,‫התורה‬ ‫ששרף‬ ‫על‬ ‫לתקן‬.
‫העם‬ ‫שלימות‬–‫יקריב‬ ‫כי‬ ‫אדם‬ ‫שכתוב‬ ‫כמו‬ ,‫התמיד‬ ‫מקריבי‬ ‫ציבור‬
.'‫לה‬ ‫קרבן‬ ‫מכם‬
‫הארץ‬ ‫שלימות‬-‫שתתפשט‬ ‫ירושלים‬ ‫"עתידה‬ ,‫ירושלם‬ ‫העיר‬ ‫הובקעה‬
‫בשלימות‬ ‫ירושלים‬ ‫של‬ ‫ין‬ ‫הב‬ ‫פועל‬ ‫שהיהודי‬ ,"‫ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫בכל‬–
‫שלימ‬‫היראה‬ ‫ות‬‫ירושלים‬ ‫של‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫שזה‬ ,–‫שם‬ ‫ועל‬ ‫יראה‬ ‫שם‬ ‫על‬
."‫שלם‬
‫במשפט‬ ‫)ציון‬ ‫וצדקה‬ ‫התורה‬ ‫בלימוד‬ ‫הוספה‬ ‫ידי‬ ‫שעל‬ ‫רצון‬ ‫ויהי‬
(‫תפדה‬‫י‬ ‫"א‬ ‫הלימוד‬ ‫ידי‬ ‫שעל‬ ,‫ות‬ ‫וקרב‬ ‫הבחירה‬ ‫בית‬ ‫בהלכות‬ ‫ובפרט‬ ,
‫הבית‬ ‫ין‬ ‫בב‬ ‫עוסקין‬ ‫הם‬ ‫כאילו‬ ‫עליהם‬ ‫מעלה‬‫אתם‬ ‫ות‬ ‫בקרב‬ ‫כאילו‬ ,
‫ין‬ ‫ב‬ ‫ממש‬ ‫בפועל‬ ‫יביא‬ "‫עוסקים‬‫את‬ ‫יך‬ ‫לפ‬ ‫עשה‬ ‫"ושם‬ ‫המקדש‬ ‫בית‬
."‫ך‬ ‫רצו‬ ‫"כמצות‬ ‫התמיד‬ ‫בקרבן‬ ‫מתחיל‬ "‫ו‬ ‫חובותי‬ ‫ות‬ ‫קרב‬‫ויהפכו‬
.‫רצון‬ ‫יהי‬ ‫כן‬ ‫אמן‬ .‫טובים‬ ‫ולמועדים‬ ‫ושמחה‬ ‫לששון‬ ‫אלו‬ ‫הימים‬‫יום‬ ‫)שיחת‬
'‫ע‬ ‫חכ"ג‬ ‫לקו"ש‬ ‫תשל"ט‬ ‫תמוז‬ ‫י"ז‬ '‫ה‬269'‫ע‬ ‫חס‬ ‫פ‬ ‫פרשיות‬ ‫לקו"ש‬ ,255(
*****************
B”H
Lunes, 14 de Tamuz, 5780, Parshat Pinejas, Pirkei Avot, Cap. 6
Haftará Divrei Irmiahu (aparece luego de la lectura de Matot).
Gracias al Rabino Eliezer Shemtov Shaliaj del Rebe al Uruguay y
Levi Grunblatt por la traducción, y gracias a lo cual este contenido
puede llegar a quienes no dominan el hebreo.

7. 7
Halajá contemporánea
¿Cómo es el tema hoy en día con los ayunos del
17 de Tamuz y el 9 de Av?
A mi entender, la situación hoy en día es que hay enfermos en todas
partes y depende de la realidad de cada lugar. Hay lugares que tiene
más enfermos y otros que tiene menos, pero no hay lugar donde
estén todos sanos. Esto quiere decir que en todos lados hay peligro,
la única diferencia entre un lugar y otro es nada más que una de
porcentaje. Inclusive en aquellos lugares que han habilitado la
apertura de las sinagogas y —lehavdil— los negocios, sigue
habiendo peligro. En base a lo antedicho considero que las
consideraciones citadas a continuación se aplican también a nuestra
realidad.
¿Qué opinan los médicos?
No hay peligro para que alguien sano ayune. Pero a la vez está claro
que cuando uno ayuna le bajan las defensas y se pone más
vulnerable ante el contagio.
La conclusiones en base a las fuentes citadas arriba (en hebreo) son:
La indicación general a cualquiera que consulta sobre el tema: no
hay que ayunar. Hay que comer como de costumbre, sin atenerse a
cantidades mínimas.
El que quiere ayunar y generalmente no lo afecta para mal, puede
optar por no avalarse de dicha autorización y empezar a ayunar,
únicamente si se siente bien, no sale de su casa durante todo el día,
es preferible ayunar respetando dichas condiciones a salir de su casa
a hacer Tefilá con minián, exponiéndose así al contagio.

8. 8
El que quiere tomar el camino más estricto y comer las cantidades
mínimas en los tiempos estipulados por Halajá en caso de un
enfermo que no puede ayunar en Iom Kipur, se considera que está
cumpliendo con el ayuno parcialmente. Dado que hay muchos
niveles distintos de “enfermo” y distintos criterios y opiniones
halájicos con respecto a proporciones, medidas y tiempos, hay que
consultar con el Rav de su comunidad para que le dé una respuesta
“hecha a medida”. Compartiremos aquí —a modo de referencia— la
fórmula de menos tolerancia, o sea para alguien sano que —dadas
las circunstancias actuales excepcionales— quiere cumplir con un
ayuno “técnico”, cumpliendo con los criterios halájicos al respecto:
30 cm3
(equivalente a tres cucharas) de jugo de frutas o agua con
miel cada 10 minutos. (No sirve agua con azúcar.) Para una persona
sana no hace falta comer; alcanza con tomar líquidos con alto valor
calórico.
La recitación de Aneinu en Minjá
El que hizo ayuno completo dice Aneinu en Minjá. El que comió las
cantidades mínimas mencionadas arriba, no recita Aneinu. Si el
Jazán está ayunando y hay dos más del minián que están ayunando,
y siete que no comieron más que las cantidades mínimas
mencionadas, el Jazán dice Aneinu en la repetición. En el caso que
no haya siete que no hayan comido más que dichas cantidades
mínimas, el Jazán incluye Aneinu en la bendición de Shoméa Tefilá
(y no como se hace habitualmente, o sea como bendición
independiente).
La recitación de Najem
También aquel que no ayuna recita la plegaria agregada de Najem en
la plegaria de Minjá de Tishá Beav.

9. 9
La lectura de la Torá en 17 de Tamuz y 9 de Av
En cuanto a las lecturas del ayuno del 17 de Tamuz:
Si hay tres participantes que están ayunando, se lee la lectura que
corresponde al día de ayuno y llaman a leer a los tres que están
ayunando. Este año, los dos ayunos coinciden con jueves, día de la
semana en el cual se lee la Torá. Como consecuencia de ello,
inclusive si nadie del minián esté ayunando, se puede leer la Torá y
llamar a leer a quien no está ayunando. En cuanto a la lectura de la
Torá en Minjá, si en el minián hay tres que ayunaron, se puede
realizar la lectura. Otra opción: si hay seis de los presentes que no
escucharon la lectura de la mañana, se puede realizar la lectura de
Minjá, aunque nadie haya ayunado.
En cuanto a las lecturas del ayuno del 9 de Av:
En Tishá Beav (9 de Av) se puede leer la Torá tanto de mañana
como en Minjá aunque ninguno de los presentes estén ayunando,
dado que es considerado un día de “Moed” (fiesta) que requiere
lectura de la Torá.
********************
El ayuno
En el verano del año 5628 (1858) tuvo lugar “la gran peste” en
varias regiones, cuando un enviado de la ciudad de Kremenchug se
presentó frente al Rebe Rev Aharon de Chernobil en el Shabat de la
parashá Reé con un pedido de toda su comunidad para que Hashem
ayude y la enfermedad cese. En la noche de Shabat, durante la cena,
el tzadik abrió su discurso diciendo: “el Or Hajaim Hakadosh dijo,
Moshe Rabenu se dirigió al pueblo de Israel diciendo ‫י‬ִ֛‫כ‬ֹ‫נ‬ ָ‫א‬ ‫ה‬ ֵ֗‫א‬ ְ‫ר‬ - vean
ustedes- mirenme y serán bendecidos. No es que yo pueda decirles

10. 10
eso sino lo que les digo es, ‫א‬ ֹ֤‫ם־ל‬ ִ‫א‬ ‫ה‬ ָ֗‫ל‬ָ‫ל‬ְ‫קּ‬ַ‫ה‬ְ‫ו‬ -la maldición será sí-
cuando vos, Amo del universo, no los maldecirás, y yo soy garante
que " ֣‫ה‬ ֙‫וֹת‬ ְ‫צ‬ ִ‫ל־מ‬ ֶ‫א‬ ‫וּ‬ ֗‫ע‬ ְ‫מ‬ ְ‫שׁ‬ִ‫"'י‬ -que escucharán en la voz de Hashem-.
Y agregó: esta noche nos has maldecido, y ¿qué pasó? Estos “Nueve
días” indiqué que todos coman carne, y que en Tisha BeAv, el 9 de
Av, nadie ayune, más aún, Ribono Shel Olám, Amo del Universo,
"‫א‬ ֹ֤‫ל‬‫ם־‬ ִ‫א‬ ‫ה‬ ָ֗‫ל‬ָ‫ל‬ְ‫קּ‬ַ‫ה‬ְ‫"ו‬ -la maldición será sí-, verás y darás cuenta que van a
escuchar la orden de Hashem. Dios bendito sea cuidará al pueblo de
Israel y particularmente a la ciudad de Kremenchug de cualquier
enfermedad y miseria y que seamos meritorios de la llegada del
Mashiaj.
************************
Una Sija
Esta semana, Parshat Pinjas, donde está ordenada la Mitzva de traer
todos los días el Korban Tamid dos veces, a la mañana y al
atardecer, como decimos todos los días en Shajarit y Minja y
también ocurre el ayuno del 17 de Tamuz. En él ocurrieron cinco
cosas. 1. Se rompieron las Lujot 2. Se detuvo el Korban Tamid 3.
Fueron derribadas las murallas de Jerusalem, dando lugar así al
comienzo de la destrucción del Beit Hamikdash, el Templo de
Jerusalem 4. El malvado general romano Apostamos quemó un sefer
de la Torá 5. Una imagen pagana fue ubicada en el Santuario del
Templo Sagrado, un acto descarado de blasfemia y profanación.
El Korban Tamid aparecé en ambos lugares, la Parasha y el 17 de
Tamuz. El Tikun, la forma de remediar esto, espiritualmente, es
estudiando la parte de la Tora donde se enseña el Korban Ola. Como
dijeron nuestros santos sabios, “todo aquel que se ocupa del estudio
de la Tora del Korban Ola, es considerado como si lo hubiese
ofrendado (al Korban)”. Y el Tikun completo se corrige aún más
mediante la completitud de la Torá, la completitud del Pueblo
(Judío) y la completitud de la tierra (de Israel).

11. 11
¿Cómo arreglamos todo esto?
Respecto al hecho de que se hayan roto las Lujot y que Apostamos
quemó un sefer de la Torá, el Tikun y la corrección de esto se lleva a
cabo mediante el aumento en el estudio de la Tora“. El estudio de
toda la Tora “la completitud de la Torá”, principalmente mediante el
estudio de los secretos de la Tora, el Jasidut.
“La completitud del Pueblo (Judío)” la corregimos con el pueblo
entero. Y “la completitud de la tierra (de Israel)” la corregimos
mediante al temor hacia Hashem, el Irat Shamaim, ya que
Ierushalaim es llamada trás la idea del temor a Hashem (Irá) y su
completitud (Shalem).
Sea la Voluntad de Hashem, que mediante nuestro aumento en el
estudio de la Tora, principalmente las Halajot, las leyes de la
construcción del Beit Hamikdash, que Hashem considera al que las
estudia como si realmente lo estuviesen construyendo, nos traiga la
construcción física del Beit Hamikdash, y ahí traeremos los
Korbanot, los sacrificios que Hashem nos ordena, y que Hashem
cambie estos días a unos llenos de alegría y regocijo y de
festividades.