5. חייה ומפעלה הספרותי של לאורה
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
1. כל המובאות מטקסטים סרבו־
קרואטיים או קסטיליאניים תופענה
פאפו, "בוכוריטה", המחזאית במאמר זה בתרגום לעברית בלבד. לעומת
זאת טקסטים ספרדיים-יהודיים יצוטטו
הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית לרוב בגוף הטקסט כהווייתם במקור
ויתורגמו לעברית בהערות השוליים.
1. K. Baruh, “Nekoliko Pojava Izabrana
lijepe književnosti kod bosanskih
,)Sefarda”, V. Maksimović (priredio
אליעזר פאפו ,Izabrana djela Kalmija Baruha
כדי להבין את מהות מפעלה הספרותי של לאורה פאפו יש 623–323 .Sarajevo 1972, pp
לרשום קווים לדמותה. בהשכלתה היא יוצאת דופן בקרב הנשים 2. הרומנסירו של לאורה פאפו מופיע
בעיזבון בשתי גרסאות. גרסה בתרא,
הספרדיות אצלנו. עם זאת צניעותה מעניקה תחושת מידה לכל
המהודרת, כוללת עשר רומנסות; גרסה
מה שהיא כותבת. בכלל אינני יודע אם יישר בעיניה שאני מציג
קמא כוללת רישומים ראשוניים של שבע
אותה בגלריית הסופרים שלנו. לא ידוע לי אם היא פרסמה דבר מתוך עשר הרומנסות שבגרסה בתרא,
מלבד שניים–שלושה דיוקנות יפים. אך גם מהם בלבד אפשר ובצדם שש רומנסות אחרות.
ללמוד על כישרון הציור שלה, על טעמה המפותח ועל לבה 3. על מאמרו של ברוך, שבו נחקרו
האדיב; נראה שכל אלה הם תכונות נשיות. צניעותה הִכתיבה את שבע רומנסות שרשמה לאורה פאפו,
צורתן של יצירותיה, את הנושאים שלהן, והחשוב מכול — את ראו סעיף ד' להלן, ולמראה המקום ראו
לשונן. היא מכירה גם קסטיליאנית, ובהיותה תלמידת כי"ח הערה 35 להלן.
4. -S. Elazar, El romancero judeo
מיטיבה לדבר צרפתית, אך ביצירותיה היא לא שואבת ממקורות
7891 .español, Sarajevoברומנסירו
אלו; את שפת הכתיבה שלה היא מביאה מביתה. בכלל, השומר
שלו כלל אלעזר קבצים של כמה רושמי
האמין ביותר של שפת אם אצלנו הוא הנשים. קיים בלשונה של רומנסות, שירים וקובצי שירים שכתבו
לאורה פאפו ובשיח שלה הדר מסוים, אינטימי. גברת פאפו היא משוררים יהודים ספרדים בבוסניה.
משלנו גם בתפיסתה את מפעלה הספרותי, ובמיוחד בסגנונה. בתוך הרומנסירו השירים אינם מופיעים
1
)קאלמי ברוך( לפי הקבצים שמהם הם נלקחו אלא הם
מסודרים לפי נושאים. עם זאת בהערות
השוליים ובהערות הסופיות אפשר לעמוד
תמונה עדכנית של מצב המחקר על מקורו של כל שיר וגם לשחזר את
תכולתם של הקבצים. הרומנסירו של
לאורה פאפו )גרסה בתרא( נכלל כולו בתוך
מפעלה הספרותי של לאורה פאפו — "בוכוריטה" )1981–2491( ענף ורחב הרומנסירו של אלעזר, ובצדו גם שישה
היקף — מלבד מחזות היא כתבה שירים, סיפורים קצרים, נובלות ומסות, שירים שהיא כתבה בעצמה: El namorado
כולם בספרדית-יהודית; כן היא תרגמה ספרות ואספה יצירות מהפולקלור )i la muerteעמ' 081 שיר 491(, Madres
הספרדי-יהודי. הרומנסירו של לאורה פאפו2 פורסם בחלקו בידי קאלמי )עמ' 081 שיר 591(,Prekura de kantar
ברוך3 ובידי שמואל אלעזר,4 ומוחמד נזירוביץ' פרסמו בשלמותו.5 רבים )עמ' 181 שיר 691(, ) Violetasעמ' 281
משיריה, מסיפוריה ומהנובלות שלה פורסמו בעיתונות היהודית הבוסנית שיר 791(, Alavasiones a la ruda como
)milisinaעמ' 352 שיר 352( ו־Hadras de
בין שתי מלחמות העולם; ובאחרונה פרסם נזירוביץ' פקסימיליה של שתי
,Pesahהמלווה מערכון שלה שנושא את
הגרסאות של המסה ) La mužer sefaradi de Bosnaהאישה הספרדייה אותו השם )עמ' 012 שיר 512(.
6
מבוסניה( בתוספת תרגום לבוסנית. 5. M. Nezirović, “El cancionero de los
romances judeo-españoles de Sarajevo
עיקר מפעלה הספרותי של לאורה פאפו הוא יצירות התאטרון שלה, ,de Laura Papo-Bohoreta”, Linguistica
אך למרבה הצער שום מחזה או תמונת הוויי שלה מעולם לא פורסמו. 031–511 .26 (1986), pp
26
6. ראוי להדגיש כי הם גם לא נכתבו כדי להתפרסם בספר אלא כדי להיות
אליעזר פאפו
6. ,)idem (edicija rukopisa i prevod
Laura Papo Bohoreta: Sefardska žena מוצגים על בימה. כל מחזותיה וכל תמונות ההוויי שלה הוצגו סמוך
5002 u Bosni, Sarajevo לכתיבתם על ידי קבוצת שחקנים חובבנים של "מתתיה", איגוד הנוער
7. ראו נזירוביץ', קנסיונרו )הערה 5
היהודי העובד. אחרי שואת יהודי יוגוסלביה מסרה משפחתה של לאורה
לעיל(, עמ' 711: "גברת גורדנה קוייץ',
סופרת בעצמה ובתה של התורמת
פאפו את האוטוגרפים שלה לארכיון ההיסטורי של העיר סרייבו.7 מאז
הראשונה גברת בלאנקה פאפו קוייץ',
עיזבונה הספרותי נמצא בארכיון זה בקופסת קרטון שמספרה-O-BP
הרימה בעזרת גברת ריקיצה עובדיה 861. קורפוס זה מעולם לא שימש נושא למחקר ספרותי שיטתי וממוקד.
תרומה נוספת לארכיון העיר סרייבו, חוקרים יוגוסלבים, והם היחידים שהכירו את כתבי היד מקרוב, עסקו
הכוללת שתי מחברות כתובות בכתב יד בעיקר בהעלאת קווים כלליים לדמותה של לאורה פאפו, ואגב כך הזכירו
של לאורה פאפו – בוכוריטה". ולעתים אף תיארו חלק מיצירותיה. אמנם בתחום הביבליוגרפיה נעשו
8. E. Čampara, Prilog bibliografiji 8
מאמצים ממוקדים יותר — רישום זה התחיל בתיאורו של אשרף צ'מפרה
/ književnog rada Laure Papo
לעיזבון, והמשיכו בו ריקיצה עובדיה,9 קרינקה וידקוביץ'-פטרוב01 ומוחמד
.Bohoretaרשימת המצאי של צ'מפרה
משמשת עד היום קטלוג יחיד לעיזבון;
11
נזירוביץ'.
היא נערכה ב־01 בינואר 3691, ויש
בה 61 עמודים בפורמט 4 Aמודפסים מחקרו של נזירוביץ' קידם בצעד נוסף את השלמתה של רשימת יצירותיה
במכונת כתיבה, ובהם: )א( מבוא של לאורה פאפו.21 עם זאת הוא ייחס לה מחזה בשם Los aparežos
קצר; )ב( רשימת השירים הנמצאים ) de Hanukaההכנות לחנוכה(, שאינו מופיע בעיזבון ואינו מוזכר אצל
בעיזבון )בתוספת תיאור וסיכום(, צ'מפרה או עובדיה. במקרה זה נזירוביץ' לא ציין את מקורותיו,31 אך ככל
חמש כותרות ), Violetas , Huanita הנראה הוא התבסס על מודעה של "מתתיה" על אודות מסיבת חנוכה
Madres , Dotasו־ Al occasion del
הקרובה, שם נאמר שתוצג בה גם "אופרטה במערכה אחת בשפה ספרדית"
;(jubileo de combate lavoro i succeso
)ג( תיאור הרומנסירו של לאורה פאפו
בשם 41. Los aparežos de Hanukaהמודעה אינה נוקבת בשם מחברו
)גרסה בתרא(; )ד( רשימת השירים
של האופרטה, ונזירוביץ' ככל הנראה החיל את הכלל "כל דפריש מרובא
שתרגמה, שלוש כותרות )Davičon el פריש" והחליט לתלות גם אופרטה זו במי שכתבה את רוב האופרטות
hamal, Flor amurčadaו־La molinera ומחזות הזמר הספרדיים-יהודיים אשר הוצגו בסרייבו בין שתי מלחמות
) ;(i la karvoneraה( תיאור הסיפור העולם, הלוא היא לאורה פאפו. ברם בארכיון ההיסטורי של "התאחדות
” ,“Dulse de rozasהעתק צילום עולי יוגוסלביה" על שם ד"ר יקיר אבנטוב נמצא )בתיק 814- (Cכתב
מהעיתון; )ו( רשימת המחזות וסיכומם יד של תמונת הוויי בשם ) Los aparežosההכנות(, והוא מיוחס ל"בוקי"
בתוספת הערות על תאריכי ההצגה
דימאייו.51 דימאייו היה נשיאה השלישי של "מתתיה"61 ואחד השחקנים
ומובאות ממאמרי ביקורת מהעיתונות
של התקופה, חמש כותרות ),Esterka
בקבוצת התאטרון שלה; הוא שיחק גם בהצגות על פי מחזותיה של לאורה
Avia de ser, Ožos mios, Shuegra ni
פאפו וגילם אחדות מדמויותיה;71 אולם האיש מעולם לא נודע בתור מחזאי
de baro buenaו־ La pasensia vale או סופר. ייחוס היצירה לדימאייו אינו קיים במקור, זוהי תוספת שהאוצֵ ר
) ;(mučoז( רשימת מסות, שתי כותרות כתב בעברית. אחר עיון התברר לי כי תמונת הוויי זו אינה אלא עיבוד
) La mužer sefardi de Bosnaו־Hecho
81
תאטרוני של סיפור באותו השם אשר פורסם בשם הספרותי "בוקי"
.(hechizoחלק מהחומר שהיום נמצא 02
— אולם מדובר ב"בוקי" אחר,91 הלוא הוא אברהם רומאנו — "בוקי".
בעיזבון לא פורט ברשימה; ככל הנראה
מדובר בפריטים שהגיעו לארכיון אחרי
החוקרת הלא יוגוסלבית הראשונה שהתייחסה למחזותיה של לאורה
שכבר חיבר צ'מפרה את רשימתו. בתארו
את הסיפור " "Dulse de rozasהסיק
פאפו היא אלנה רומרו.12 אולם רומרו לא הכירה את העיזבון היכרות
צ'מפרה בעצמו מדבריו של קאלמי ברוך
ישירה, ובעבודתה היא הסתמכה על תרגומה של קרינקה וידקוביץ'-
כי "לאורה פאפו כתבה סיפורים נוספים פטרוב22 למאמריהם של צ'מפרה32 ושל עובדיה.42 מאז התפרסם מחקרה
– אלא שלנו לא הייתה הזדמנות לקרוא של רומרו התחיל שמה של לאורה פאפו לחלחל לתודעתם של העוסקים
אותם ולעמוד על טיבם" )שם, עמ' 5(. בתרבותם של היהודים הספרדים. שמה ושמות מחזותיה הועתקו מרשימה
36
7. לרשימה ועברו ממאמר למאמר מבלי שאיש מחוץ לגבולות יוגוסלביה
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
היום נמצאים בעיזבון אוטוגרפים של
ראה את הכתבים. רישום פולקלורי אחד ) Despues de
(las hadrasושל שלושה דיוקנות )Tija
Rahelona de Sason, Tija Merkada de
במקום אחר כבר עסקתי במדיניותה הלשונית של לאורה פאפו ובהכרעותיה
,Jahilo Finciו־ La paparoza de tio
)המוצהרות והבלתי מוצהרות( בעניין "שאלות הזמן" )שאלת הכתב, שאלת (Kako Monteiraשלא פורטו ברשימתו
הכתיב ושאלת מקורות ההשראה והשאילה הלגיטימיים לכונן ניב חדשני של צ'מפרה. העיזבון היום כולל גם
ועכשווי של הספרדית-יהודית(.52 במאמר הנוכחי אנסה לשחזר את שני מחזות שאינם מופיעים ברשימתו
הביוגרפיה הרוחנית והיצירתית של לאורה פאפו — "בוכוריטה" על פי של צ'מפרה: Hermandatו־ Tiempos
62
כתביה ופרסומיה ולהשלים את מלאכת הרישום הביבליוגרפי שלהם. .pasadosייתכן שהמחזה Hermandat
היה לפני צ'מפרה והוא החליט שלא
א. ספרדי אובד אבי וירד לתוגרמה: תקופת ההתבגרות לתעדו מפני שמדובר בכתב יד לא שלם
המתחיל רק בעמוד 01. צ'מפרה גם לא
ראה שהמחזה Avia de serמופיע בעיזבון
לאורה נולדה בסרייבו ב־51 במרץ 1981, בת בכורה ליהודה ליאון )המכונה בשתי גרסאות; ואת המחזה Renado mi
דוּדוּ( ולאסתר )אסתר די דודו( לוי. מנהג רווח באותם הימים היה שלבן ,nuera grandeשהוא גרסה קמא של
הבכור קראו בוּקי72 ולבת הבכורה בוּקה,82 ובהתאם לאותו מנהג נקראה המחזה ,Shuegra ni de baro buena
לאורה בפי קרוביה בוּקה או בוּקיצה; השם הספרותי שלה, "בוכוריטה", הוא כינה "רעיון", ומכינוי זה מתקבל
נגזר גם הוא מכינויה זה. אחרי לאורה נולדו במשפחה עוד שישה ילדים: הרושם כי מדובר בדפים בודדים ולא
יצחק )המכונה אתלט(, נינה, קלארה, בלאנקה, רבקה )ריקיצה( ואליאס. בגרסה של המחזה. כעבור כמה שנים
אבי המשפחה, ליאון, היה סוחר קשה יום, והמשפחה התקיימה בדוחק חזר צ'מפרה וערך את רשימתו מחדש:
”Laura Papo Bohoreta”, Jevrejski
רב. בשנת 0091, כשלאורה הייתה בת תשע, עברה המשפחה כולה
,7691 almanah, 1965–1967, Beograd
לאיסתנבול — שם היו לאב קשרי עסקים ומשפחה. אולם לפי המסופר 441–631 . .ppבמאמרו זה בחר צ'מפרה
אצל גורדנה קוייץ'92 גם באיסתנבול לא עלו עסקיו של ליאון יפה וגם להשמיט כל מידע על המחזה Renado mi
שם חייתה המשפחה בדוחק. בשנת 8091 חזרה כל המשפחה לסרייבו. nuera grande
נראה כי ההחלטה לחזור לא נבעה רק משיקולים כלכליים. סביר להניח 9. R. Ovadija, “Laura Papo
כי גם האווירה המהפכנית אשר שלטה באימפריה הגוססת בעת ההיא Bohoreta”, Spomenica 400 godina od
וחוסר הביטחון והאי-ודאות אשר ליוו אותה תרמו את חלקם. בעת ,dolaska Jevreja u Bosnu i Hercegovinu
שהותה שמונה שנים באיסתנבול למדה לאורה בבית הספר של כי"ח 703–503 . .Sarajevo 1966, ppעובדיה
השלימה חלק מהפרטים הביבליוגרפיים
)אליאנס(. אצל נזירוביץ',03 ובעקבותיו גם אצל פרידרג פלווסטרה,13 מופיע
החסרים אצל צ'מפרה, לפחות בכל
פרט ביוגרפי נוסף ולפיו שמה המקורי של לאורה היה לוּנה. אם הדבר הנוגע לאוטוגרפים השמורים בארכיון
נכון יש להניח כי שינוי השם התחולל דווקא באיסתנבול — באווירתו היום. רישום פולקלורי ושניים משלושת
ה"מצורפתת" של בית הספר של כי"ח שם כמו לונה היה עשוי לעורר
ֵ הסיפורים החסרים אצל צ'מפרה מופיעים
קשיים בהשתלבות בחברה, כל שכן כשמדובר במהגרת מבוסניה )שבעיני אצל עובדיה )הסיפור "Tia Rahelona
התלמידות האיסתנבוליות הייתה פרובינציה נידחת(. אם כן, הצורך להמיר "de Sasonחסר גם אצלה(. כמו כן
את השם המיושן בשם מודרני, מתקדם ומערבי, תוך כדי שמירה על צליל תמונת ההוויי ,Tiempos pasadosהחסרה
דומה, אולי קשור בתהליך המזורז של ההתמערבות שאפיינו את החברה אצל צ'מפרה, מופיעה אצל עובדיה
אך בלי שום הערה על תוכנה. ייתכן
היהודית באיסתנבול בתחילת המאה הקודמת. על כל פנים, בתחילת
שאת התמונה הביאה לארכיון עובדיה
דרכה באיסתנבול היהודית הוצבו מול המהגרת הבוסנית הצעירה דרישות עצמה עם שתי המחברות שעליהן
הסתגלות קשות עוד יותר — היה עליה לרכוש מהר ככל האפשר שפה העיד נזירוביץ'. ראו נזירוביץ', האישה
זרה )הלימודים בבתי הספר של כי"ח התנהלו בצרפתית, ובלי השליטה הספרדייה )הערה 6 לעיל(. מן הראוי
בשפה אי-אפשר היה להשתלב בלימודים(, ואם היא לא רצתה להתבלט להזכיר כי עובדיה התייחסה למחזות
כשונה וזרה היה עליה גם לשנות את אופן דיבורה אפילו בספרדית-יהודית Renado mi nuera grandeו־Shuegra ni
46
8. ולהתאימו לכללי הניב האיסתנבולי, השונה כל כך מהניב המדובר בעיר
אליעזר פאפו
de baro buenaכאל שני מחזות שונים אף
שמדובר בגרסאות של אותו המחזה. מולדתה. היחשפות זו בתקופת הנעורים לשפה חדשה ולניב שונה של
01. K. Vidaković-Petrov, Kultura שפת אמה חידדה את אוזנה של לאורה הצעירה ויצרה אצלה מודעות
španskih Jevreja na jugoslovenskom
גבוהה לגוונים בשפה ורגישות מיוחדת להבדלים הבין-ניביים. עניין
6891 .tlu, Sarajevoבסוף הספר
זה ישתקף גם במפעלה הספרותי — במיוחד במחזותיה, בעיסוק חוזר
מופיעה ביבליוגרפיה של המדורים
והמוספים הספרותיים בכתבי עת
בחריגים ניביים או לשוניים שבאמצעותו מתחדדת ההבחנה בין הניבים,
יהודיים ביוגוסלביה בין שתי מלחמות האזוריים23 או המעמדיים.33 מדי פעם בפעם מופיעים במחזותיה גם
העולם. רשימה זו אינה מתחייבת חריגים לשוניים מוחלטים המדברים שפה שבורה ומהופכת, כמו הצוענייה
להציג את מכלול הכתבות אשר פורסמו המדברת ספרדית-יהודית מקרטעת43 או הזקנה היהודייה שאינה מסוגלת
בעיתונות זו, ובכל זאת רוב כתבותיה להוציא חצי משפט בסרבו־קרואטית מבלי שתיפולנה בו שתיים–שלוש
של לאורה פאפו – "בוכוריטה" אכן 53
טעויות.
מופיעות בה. לא נכללו דיוקן אחד
)"Una manjana de Sukot onde senjor
" ,(Capponאנקדוטה אחת ) "Ajde
ב. לאב עצלן בנות חרוצות: חייה הבוגרים של לאורה פאפו
"! (a mirar pešiושלושה מאמרים
)"Parfumes y melodias", "Vakansas גם החזרה לסרייבו לא תרמה הרבה לשיפור מצבה הכלכלי של המשפחה.
" vengansasו־ "Nemo propheta in
63
עסקיו של האב שוב לא עלו יפה, והמשפחה חייתה בצמצום ובדוחק.
" .(patriaכמו כן דיוקן אחר )"Por esto כיאה למעמדה של בכורה, לאורה התגייסה ראשונה להקל על המצוקה
" (akea vieža no se kižo murirיוחס הכלכלית — היא לימדה צרפתית, גרמנית, לטינית, וגם פסנתר בשיעורים
בטעות לאחד א' פינטו. אשר לקורפוס פרטיים, אך למרות מאמציה לא הצטבר סכום שאפשר לממן את לימודיהם
ִ
המחזות, וידקוביץ'-פטרוב הכירה את
של כל הילדים הקטנים; ובהתאם לערכים הפטריארכליים של הזמן בחרה
האוטוגרפים מקרוב; ניכרת אצלה הנטייה
המשפחה להשקיע ביצחק, רק מפני היותו בן זכר, אף שהוא התעצל
להשלים את מלאכת הרישום והתיאור
שהחלו בה צ'מפרה ועובדיה. כך למשל
בלימודים ולא גילה כישרונות מיוחדים. ואילו שתי האחיות הקטנות,
היא בחרה לתאר דווקא את התמונה בלאנקי וריקי, כישרוניות ושאפתניות, הושארו בבית.73 לאחר זמן לא
,Tiempos pasadosאשר כאמור אינה רב גם שאר ה"לוויות"83 הבינו כי גורלן מסור לידיהן וכי איש מלבדן לא
מופיעה אצל צ'מפרה כלל ואצל עובדיה יחלצן ממצבן. במאי 1191 פתחה נינה, בהיותה בקושי בת 81, סלון כובעים
רק הוזכרה בשם בלא פירוט כלשהו לגברות בשם ”) “La Parisienneהפריזאית(.93 מעתה נינה וקלארה )אשר
)עמ' 701(. כמו כן היא ציטטה )עמ' עבדה אצלה בסלון( תהיינה המפרנסות העיקריות של המשפחה. כשלוש
601–801( בהרחבה את ביקורתו של
שנים לאחר פתיחת הסלון פרצה מלחמת העולם הראשונה. יצחק גויס
בנימין פינטו על אודות הצגת הבכורה
לצבא האוסטרו־הונגרי ונשלח לחזית. ברם, דווקא בתקופת המלחמה
של המחזה La madrasta el nombre le
.abastaלפי סיכום העלילה שבביקורת
החל הסלון של נינה להצליח, ובסתיו 5191 החליטה המשפחה לשלוח את
אפשר להסיק כי מדובר בגרסה אחרת בלאנקי בת ה־21 לבית הספר. למרבה הצער חלומה של בלאנקה יימשך
או אולי רק בשינוי שם של המחזה כשנה בלבד. בסוף כיתה א' תחליט נינה להפסיק את לימודיה ולהעסיקה
,Hermandatשלא הוזכר אצל צ'מפרה בחנות הטבק אשר פתחה נוסף על הסלון. התנגדותה הנחרצת של לאורה
ולא אצל עובדיה. לא הועילה, ובלאנקי עזבה את בית הספר. לקראת סוף השנה, אולי דווקא
11. -M. Nezirović, Jevrejsko כדי לעודד את רוחה הנפולה של בלאנקי, גייסה ריקי, הקטנה שבאחיות
španjolska književnost , Sarajevo
)אשר לימים תהיה הפרימה־בלרינה של התאטרון היוגוסלבי אך אז הייתה
2991
בת שמונה בלבד( את כל המשפחה וארגנה מופע מחול קטן ומשפחתי
21. הדיוקן, האנקדוטה ושלושת
המאמרים שהושמטו מרשימתה של
לכבוד יום הולדתה ה־31 של בלאנקי. לפי קוייץ' הצליחה ריקי לגייס את
וידקוביץ'-פטרוב מופיעים אצלו בוקה לכתוב כמה שירים לרגל האירוע, את נינה לעצב תלבושות, את
לפרטיהם. כמו כן הוא עמד על הייחוס קלארי לנגן בפסנתר, את חברותיה לשחק בתפקידי משנה — והיא בעצמה
המוטעה של הדיוקן "Por esto akea שיחקה בהצגה בתפקיד הפיה הטובה. סיפור על אודות המופע המשפחתי
56
9. עבר מפה לאוזן בסרייבו הקטנה, וה"לוויות" היצירתיות החלו עושות להן " .vieža no se kižo murirראו שם,
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
שם. זוהי עדות ראשונה לעיסוקה של לאורה בשירה. גם השיר Violetas עמ' 985 הערה 54. אמנם יש לציין כי
הרישום הפולקלורי ","Salida Pesah
)סיגליות(, שיר געגועים לשלום, נכתב ככל הנראה בשנת 6191. כאמור,
המופיע אצל וידקוביץ'-פטרוב, הושמט
בתקופה זו שירת יצחק, אחיה של לאורה, בצבא "הקיסר הממלכתי". גם אצל נזירוביץ'.
בחיר לבה, דניאל פאפו, גויס לצבא הכיבוש04 — בשיר הסיגליות קובלות 31. ראו שם, עמ' 255: "יצירתה הבאה,
על היעדרם הממושך, בן השלוש שנים, של הסטודנטים ועל כך שמפני אשר נוצרה בדיוק באותה התקופה,
היותם מגויסים הם כבר אינם באים לקטוף אותן. השיר מסתיים בהבעת היא )Los aparežos de hanukaההכנות
תקווה שהשלום אינו רחוק: לחנוכה(, מחזמר קומי במערכה אחת".
,No mos dešeš asoladas 41. 8 .Jevrejski glas, 49, 4.12.1931, p
,Muestras flores amorćar 51. כתב היד כתוב על גבי גיליונות
פוליו בפורמט 32:5.82 ס"מ ויש בו 11
,Alas proksimas anjadas
עמודי טקסט, כולל השער, הכתובים
14.Vos aspiramos kon la pas ספרדית-יהודית, בכתב ברור וקריא
בכתיב סרבו־קרואטי. בשער מופיעה
מאוחר יותר באותה שנה, שנת 6191, אירעו במשפחת לוי שתי שמחות רק הכותרת, אך בעמוד 3 נוספה לה גם
— תחילה השתחררו שני החיילים, יצחק ודניאל; ובאביב התחתנו דניאל תת-כותרת: / akapito aktuel en un akto
ולאורה. בהינשאה לדניאל פאפו הייתה לאורה בת 52. התמונה בתחילת ) antes de Hanukaאירוע אמתי במערכה
המאמר צולמה ככל הנראה זמן קצר לאחר החתונה. בתמונה לאורה אחת, לפני חנוכה(.
חובשת טוקאדו מסורתי, כיסוי ראש של אישה ספרדייה נשואה. היא הייתה 61. ראו: יעקב מאסטרו, "קהילת סרייבו
בין שתי מלחמות העולם", תולדות יהודי
אחרונה מבנות משפחתה לחבוש את הכובע המסורתי. נינה, קלארה
יוגוסלוויה, ב: יהודי קרואטיה ובוסניה-
ובלאנקה תתחתנה עם נוצרים ולא תזדקקנה לסמלי מעמד חברתיים הרצגובינה בעידן החדש, קובץ מסות
יהודיים מסורתיים, ואילו ריקי מעולם לא נישאה. כעבור שנים מספר גם ומאמרים, צבי לוקר )עורך(, ירושלים,
לאורה תסיר את הטוקאדו. תל אביב וחיפה תשנ"א, עמ' 462,
182; יעקב מאסטרו, פנקס הקהילות:
ג. אשת חיל מי ימצא: הצעדים הראשונים על הבימה הציבורית והמלחמה על יוגוסלוויה, ירושלים תשמ"ח, עמ' 122,
כבודה של האישה הספרדייה ערך סאראייבו.
71. כך למשל הוא גילם את בנימין
קאמפיאס ב־ Shuegra ni de baro
בשנה ההיא, 6191, בעיצומה של המלחמה, עושה לאורה פאפו גם את
) buenaלמאמר ביקורת על ההצגה ראו
צעדיה הראשונים על הבימה הציבורית. סרייבו עדיין הייתה נתונה לכיבוש “Shuegra ni di baru buena”, Jevrejski
האוסטרו־הונגרי, וגם בזמן המלחמה המשיך להופיע העיתון Bosnische 3391.01.02 , ;(glasאת דוד אברהם ב־
) Postהדואר הבוסני( — מקומון יומי בגרמנית. בגיליון 182 של העיתון ) Ožos miosלפי הערת המחברת ברשימת
פורסם מאמרה של יליצה ברנדזיקובסקה־בילוביץ, ”Die sudslavische הדמויות בגרסה הראשונה של כתב היד;
) “Frau in der Politikהאישה הדרום-סלבית בפוליטיקה(.24 במאמר ואת אחת הדמויות הגבריות ב־Esterka
גם פסקה הנוגעת לאישה היהודייה הספרדייה בבוסניה. הכותבת ראתה )כך נמצאנו למדים ממאמר ביקורת של
באישה הספרדייה עצמה את האשם העיקרי בשעבודה שלה. לדבריה בנימין פינטו על הצגת המחזה בתאטרון
הלאומי של סרייבו, אשר פורסם ב־
הנשים הספרדיות הן הן השומר האחרון, המסור והנאמן, של הערכים
0391.01.01 , ,Jevrejski glasבלא פירוט
הפטריארכליים. המאמר עורר את חמתה של לאורה פאפו הצעירה, והיא תפקידו של דימאייו(.
מתגייסת להגן על כבודה הנרמס של האישה הספרדייה ולנסח לה כתב 81. Buki, “Los aparežos”, Jevrejski
הגנה. כעבור שבוע מתפרסם באותו העיתון מאמר תגובה מטעמה תחת 4291.11.41 ,33 ,život
הכותרת ”) “Die Spanolische Frauהאישה הספרדייה(.34 בהכינה את 91. בעיית זהותו של "בוקי" שחתם
הכתבה בגרמנית נעזרה פאפו בד"ר קרל פאטש ) ,(Karl Patschאז מנהל שם חיבה זה ב־82 סיפורים וכתבות ב־
מוזאון המדינה. במרוצת הימים יפציר בה ד"ר ב'יטה קאייון, אחד מהוגיה Jevrejski životוב־ Jevrejski glasנפתרה
66
10. ומנהיגיה של "התנועה הספרדית", לתרגם את עבודתה לספרדית-יהודית.
44
אליעזר פאפו
בספרו של נזירוביץ', הספרות )הערה 11
לעיל(, עמ' 675, על פי מאמרו של קאלמי רק בשנת 1391 היא תכתוב מונוגרפיה La mužer sefardi de Bosna
ברוך, K. Baruh, “El judeo-español de )האישה הספרדייה מבוסניה(, על בסיס אותו המאמר בגרמנית.54 בהקדמה
,Bosnia”, Revista de filología española
היא מתייחסת גם לוויכוח שלה מעל דפי ה־:Bosnische Post
451–311 . ,17 (1930), ppבן זמנו ובן
Por rodeos del destino me esto okupando de este tema
מקומו של "בוקי". במאמרו זה הביא
ברוך את הסיפור ""Saruča i Hanuča
kual jo trati el envierno de 1917, kuando, al okazion de
של "בוקי" בשלמותו, ובפשטות העיד כי una huerti polemika kon la senjora Bernazikovska, ke
מדובר ביצירתו של "מר בוקי רומאנו". tuvo el koraže de entinjer alas sefardis en un artiklo suyo
על בסיס מידע זה דחה נזירוביץ', בצדק, “Die Spaniolin in Bosnien”. — Estonses le di kontra, kon
את השערתה של וידקוביץ'-פטרוב כי ,buenos argumentos le demostri loke es la mužer muestra
האיש מאחורי הכינוי הוא מ' פ'ינצי, y este momento hue el empesižo de este livriko, el kual
והוא גם תיקן את טעותו של אברהם
estonses lo eskrivi en aleman, nemcesko46 guijada por el
פינטו ),A. Pinto, Jevreji Sarajeva i BiH
,director del museum de akeos tiempos, el Sr. Dr. Patsch
321 . ,(Sarajevo 1987, pאשר ייחס חלק
מסיפוריו של אברהם רומאנו – "בוקי"
el ke ojen dia okupa la sija de arheologija en la Universita
לאברהם פ'ינצי – "בוקי". 74.de Vienna
02. בארכיון ההיסטורי של התאחדות
עולי יוגוסלביה נמצא כתב יד אחר כעבור פחות משבועיים, ב־13 בדצמבר 6191, מתפרסמת עוד כתבה של
המיוחס ל"בוקי" דימאייו. גם ייחוס לאורה פאפו ב־ .Bosnische Postהפעם מאמר זיכרון המוקדש לזיקי-
זה בטעות יסודו. מדובר במחזה Noče 84
איפ'ינדי.
,de Hamišošeשהוא עיבוד תאטרוני
של הסיפור " "Hamišošeשל "בוקי"
רומאנו, שפורסם ב־,39 ,Jevrejski život
ד. במקום שאין אישה...: איסוף הרומנסות ועבודת שדה
1 . .1926, pח"ר אברהם רומאנו, המכונה
"בוקי", נולד בסרייבו בשנת 4981. הוא בינואר 7191 פונה לאורה פאפו לפרויקט חדש: איסוף רומנסות ספרדיות
נקרא כך על שם סבו ח"ר אברהם מפי מידעניות. היא מראיינת לפחות ארבע מידעניות94 ורושמת מפיהן 61
רומאנו, המכונה מירקאדו, מאחרוני 05
רומנסות. עשר מתוכן תיכללנה בגרסה הסופית של הרומנסירו שלה.
חכמיה של סרייבו, שזכה ליהנות הרומנסירו כתוב בכתיב קסטיליאני )אמנם עם סטיות רבות( בעוד מפרט
מההילה המסורתית של צדיק וקדוש. שמותיהן של המידעניות, גילן, מקצוען ומקום מגוריהן כתוב בגרמנית.
אברהם רומאנו הנכד היה רב קהילה
שני פרטים אלו מלמדים כי הקובץ לא נועד לציבור היהודי כי אם לציבור
בשמץ, בדוברובניק )בספרדית-יהודית:
ראגוזה( ובביטולה )בספרדית-יהודית:
חיצוני. יתרה מזו, אילו היה אוסף הרומנסות של לאורה פאפו מכוון לחברה
מונאסטיר.) עם שאר יהודי ביטולה הוא
הכללית בבוסניה והרצגובינה, סביר להניח כי המחברת הייתה בוחרת
נשלח ב־11 במרץ 3491 בידי משתפי להשתמש בלשון הסרבו־קרואטית, שפה שבה היא שלטה יותר מבגרמנית.
פעולה בולגרים לאושוויץ, וממנה לא מהעדפת השפה הגרמנית, שפת תרבות ומחקר מובהקת, ניתן להסיק כי
חזר. בין שתי מלחמות העולם הוא פרסם הקובץ נועד קודם כול לציבור החוקרים או אנשי הרוח וכי אותם ביקשה
בעיתונות היהודית בסרייבו 82 סיפורים פאפו לעניין במורשת שבעל פה של יהודי בוסניה והרצגובינה.15 מן הראוי
קצרים, חלקם יצירות מופת של הספרות לציין כאן כי דרכם של חובבנים בליקוט ילקוטי רומנסות לכלול גם שירים
הספרדית-יהודית בכלל. מפני גורלה המר
שאינם עונים להגדרת הרומנסה. אמנם 61 השירים שאספה לאורה פאפו
של קהילת יהודי יוגוסלביה בשואה ומפני
מעמדה הלא רם של סוגת הסיפור הקצר
הם כולם רומנסות ספרדיות טהורות — והדבר מעיד על הבחנתה החדה.
בקרב היהודים הספרדים יצירתו אינה
עם זאת היא לא סברה כי יש בידה כלים לנתח אותן או אפילו להביאן
מוכרת אלא לקומץ חוקרי לשון. לידיעתה של קהילת החוקרים הבין-לאומית. לפיכך כשקם מתוך הקהילה
12. E. Romero, El teatro de los חוקר עם כלים מדעיים לטיפול ברומנסות היא ממהרת להעמיד לרשותו
9791 sefardíes orientales, Madrid גם את הרומנסירו שלה. קאלמי ברוך פרסם שבע רומנסות מתוך האוסף
76
11. שלה25 במאמרו ”) “Španske romanse bosanskih Jevrejaרומנסות 22. שם, ערך 026: Shuegra ni de baro
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
ספרדיות של יהודי בוסניה(.35 בתחילת מאמרו וגם בסופו הוא מציין את ,Buenaהודתה רומרו לווידקוביץ'-
פטרוב על שתרגמה למענה את
מקורן של חלק מהרומנסות המופיעות במאמר במילים אלו:
מאמרו של צ'מפרה מסרבו־קרואטית
לפני שנתחיל לדבר על הנושא ברצוננו להדגיש כי החומר
לספרדית.
הועמד לרשותנו בנדיבותה של גברת לאורה פאפו, פעילת ציבור 32. ראו שם, ערך 052: Esterkaהערה
ידועה וכנראה גם אחת מגדולי המומחים למורשת ספרדית 092, המתייחסת למקור המידע:
45
שבעל פה בבוסניה. "צ'מפרה, בוכוריטה, עמ' 831, בכיבוד
--- צורת הכתיב שלו ובתוספת הטעמה על
לסיום צריך להזכיר כי אין מדובר כאן במחקר יסודי. כדי ידינו. כל המידע שנסקור בהמשך לקוח
להשיג זאת היינו זקוקים לעבודת שטח מקדימה יסודית, בקרב מהמאמר הזה". אם כן המידע של רומרו
מבוסס על מאמרו של צ'מפרה, בוכוריטה
המידעניות. אני כאמור לא עשיתי עבודה גדולה זאת, אלא
)הערה 8 לעיל(.
השתמשתי בחומר שהיה אצלי וגם בחומר שהעמידה לרשותי
42. רומרו הכירה גם את מאמרה של
הגברת לאורה פאפו. אני מודה לה על נדיבותה גם בהזדמנות עובדיה ואף הזדקקה ליישב סתירות בינו
55
זו. ובין מאמרו של צ'מפרה. כאמור, במאמרו
של צ'מפרה, בוכוריטה )שם(, המחזה
ראוי להזכיר גם כי חלק מהרומנסות אשר נאספו בתקופה זו תשובצנה Renado mi nuera grandeלא הוזכר
במחזותיה של לאורה פאפו ובתמונות ההוויי שלה בתקופה מאוחרת כלל. יתרה מזו, בסיכומו של המחזה
יותר. Shuegra ni de baro buenaתרגם צ'מפרה
את שמה הספרדי-יהודי של הכלה
Renadoלשם סרבו־קרואטי ,Renata
לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה נולד לזוג פאפו בנם הבכור, וכך הוא טשטש עוד יותר את הזיקה בין
והוא נקרא על שם סבו, אבי אמו, ליאון. כעבור שנה נולד למשפחה עוד שתי הגרסאות. כשמצרפים לנאמר לעיל
בן, בר-כוכבא, אך הכול קראו לו קוקי. גם שעובדיה הציגה את שתי הגרסאות
האלה כשני מחזות נפרדים מצטיירת
ה. אין נביא בעירו: צעדים ראשונים בתאטרון תמונה מעורפלת ומבלבלת ביותר. אולם
רומרו התמודדה בהצלחה עם הקושיה גם
בשנת 9191 שוב מתנסה לאורה פאפו בתחום היצירה התאטרונית. גם בלי להכיר את החומר מקרוב. בספרה
התאטרון )הערה 12 לעיל(, בערך 026:
הפעם תחילתו של העניין הייתה בקרב במשפחה, אך הפעם ההצגה הוצגה
,Shuegra ni de baro buenaהיא הסיקה
על בימה ציבורית. כנראה לאחיות לוי עדיין לא הייתה דיי תעוזה להופיע כי "יש נקודות מגע" בין המחזה הנדון
על בימה ציבורית בסרייבו, מרכז תרבותי גדול שמבקריהם של אירועי לבין מחזה אחר של לאורה פאפו אשר
התרבות בו, אניני טעם ותובענים, הטילו אימה על היוצרים בספרדית- לא נכלל במחקרו של צ'מפרה אבל מוזכר
יהודית. אי לכך תחילה הן בדקו את ערך יצירתן מול קהל אוהד יותר אצל עובדיה: "כותרתו גורמת לנו להניח
וביקורתי פחות — בבימה ציבורית צנועה ב־"Židovsko nacionalno כי מדובר בעלילה שעולים בה חיכוכים
") društvoהאגודה היהודית הלאומית( בעיירה ויסוקו ליד סרייבו. באמצע בין כלה לחמותה, יש גם חפיפה בשם של
אפריל 9191, בערב תאטרון שהוצגה בו תמונתו של שבתי ג'אאין Lijepa אחת הדמויות )רינאדו / רינאטה(, גם ר'
]ריקיצה[ עובדיה מסרה כי המחזה נכתב
) pjesmaהשיר היפה(, הוצג, בשירה ובריקודים, גם המערכון Las hadras
ב־3391 בספרדית-יהודית באותיות
) de Pesahההכנות לפסח(. לאורה כתבה את המערכון וביימה אותו, ריקי לטיניות, כמו כל כתביה ]של לאורה
רקדה, ובלאנקה ליוותה אותה בשירה ובנגינה בפסנתר.65 ריקי וכישרונה פאפו[, שהוא הוקדש לשחקן שלום
הנפלא הם שמשכו את לב הקהל, ובזכותה המערכון עשה לו שם בוויסוקו. דאניטי ושהוא הוצג בסרייבו ב־3391".
השמועות הגיעו מיד גם לסרייבו, ובעקבותיהן פנתה "לה ביניב'ולנציה"75 אל ועדיין בהיעדר ראיות מוצקות העדיפה
ריקי בבקשה להכין מערכון חדש כדי להציגו בערב התרמה של הארגון. רומרו להיזהר מהכרעה חד-משמעית,
שוב הוטלה מלאכת הכתיבה על לאורה; בלאנקי ביצעה את השירים; וריקי והיא השאירה את השאלה פתוחה: "ובכל
86
12. זאת, אין בידינו כעת לדייק ולקבוע אם רקדה. אולם "בוכוריטה" עדיין לא אוזרת אומץ לחשוב על יצירה עצמאית
אליעזר פאפו
מדובר ביצירות שונות או בשתי כותרות בלתי תלויה — היא בוחרת להסתמך על שיר צרפתי ידוע. כך נוצר המערכון
של יצירה אחת".
) La molinera i la karvoneraהטוחנת ומוכרת הפחם(.
52. ראו את מאמרי: "בין הרצוי למצוי:
משנתה הלשונית של לאורה פאפו
– "בוכוריטה"", פעמים )בהכנה(. ב־1 בדצמבר 9191, ביום חג יוגוסלבי לאומי, נפטר יהודה ליאון לוי
62. ראו נספח א': רשימה מעודכנת והותיר אחריו אישה, שלוש בנות רווקות בלא נדוניה ושני בנים בלא
של פרסומיה וכתביה של לאורה פאפו מקצוע. מעתה נינה וקלארי תפרנסנה את אמן, את אחיהן ואת אחיותיהן.
– "בוכוריטה". הרשימה מחולקת לחמש במרוצת הימים הן אפילו תחסוכנה מספיק כסף כדי לשלוח את האח
קטגוריות: שירה, פרוזה, דרמה, כתיבה הגדול יצחק ללימודים בווינה. תקופה זו לא האירה פנים למשפחה. זמן
ביקורתית ופולקלור. מה לאחר לידתו של קוקי לקה בעלה של לאורה, דניאל, בנפשו והועבר
72. פעמים רבות חצו שמות חיבה
לסנטוריום, בו הוא יישאר עד סוף ימיו. מעתה, עול פרנסת משפחתה
אלו את גבולות המשפחה והיו לשמו
המזהה של האדם. בתקופה שבין שתי
הקטנה של לאורה יוטל עליה.
מלחמות העולם פעלו אינטלקטואלים
יהודים בסרייבו שנודעו בציבור בראש ו. צאינה בנות ציון: התגייסות חברתית ותמיכה ביציאת הבנות ללימודים
ובראשונה בכינויים זה: אברהם רומאנו ולעבודה
– "בוקי", דימאייו "בוקי", אברהם פ'ינצי
– "בוקי" וכו'. ערנותה ואחריותה הציבורית לא אפשרו ללאורה לשקוע בבעיותיה
82. או בוּ קיצָ ה בתוספת סיומת הקטנה-
ִ האישיות ולהתעלם מהנושא הקרוב אל לבה — הכשרת האישה )או
חיבה סרבו־קרואטית.
הנערה( הספרדייה לחיי יצירה בעידן המודרני. בשנת 4291 היא חוזרת
92. גורדנה קוייץ' ),(Gordana Kujić
סופרת יוגוסלבית ידועה, היא בתה של
לזירה הציבורית במלוא המרץ בעקבות סיפורו של "בוקי" רומאנו, ”Dos
בלאנקה לוי-קוייץ', אחת האחיות של ) “vizinas in el kortižoשתי שכנות בחצר(.85 כנהוג בסיפוריו של "בוקי"
לאורה, וכמה מיצירותיה עוסקות בחייה )ובהתאם לאווירה הכללית של המדור שהם פורסמו בו(, גם בסיפורו זה
של משפחתה. הרומן שלה Miris kiše na נושבת רוח נוסטלגיה. בחום ובחיבה כובשת צייר "בוקי" בביטחון עצמי
) Balkanuריח הגשם בבלקנים( עוסק של אמן-על שתי שכנות יהודיות ספרדיות טיפוסיות של פעם, לאה
במשפחה בין שתי מלחמות העולם, ובוכוריטה. הוא לא נזקק לתיאורים מיותרים; שפתן החיה והתוססת
ובוקה מופיעה בו פעמים רבות. כתיבתה של הדמויות הספיקה לו כדי לעצב דמויות משכנעות וכמעט חיות. מבלי
של קוייץ' נאמנה למציאות, וסיפור
להטיף לעמדותיהן או לדעותיהן הקדומות יצר "בוקי" שתי דמויות ייצוגיות
הדברים שלה נתמך בכל מה שעולה
מפרסומיה וממכתביה של לאורה.
ואמינות המשוחחות על הא ועל דא — אך בעיקר על מה שאפשר לכנות
03. ראו נזירוביץ', הספרות )הערה 11 "מכת חינוך לבנות" ועל השלכותיה המרחיקות לכת וה"מצמררות". לאה
לעיל(, עמ' 305 )בלא הפניה כלשהי מספרת לבוכוריטה על אירוסיה של אירנה, בתה הקטנה של אחותה
למקור הידיעה(. מאזאלטה. כמצופה בוכוריטה מיד שואלת מה עם לאורה, האחות הגדולה
13. П. Палавестра, Jеврејски писци )כי בחברה היהודית-ספרדית המסורתית נהוג היה להשיא בנות לפי סדר
у српској књижевности, Београд לידתן(. לאה עונה שהיא מסופקת אם לאורה תתחתן אי פעם. בוכוריטה
48 .1998, стр
מקשה: ”!) “Pur luke? Abastanti hinoza paresiלמה? היא דווקא דיי
23. לדוגמה דודה שרינה ה"איזמירליאה"
חיננית!(, ועל כך לאה עונה בכתב אישום ארוך נגד בתי הספר שמקלקלים
)יוצאת איזמיר( במחזה La pasensia
,vale mučoהדוברת במשך כל המחזה
את הבנות:
ספרדית-יהודית שונה במעט מזו של Ah kirida vizina. Ni eja no savi kvantu mal si
שאר הדמויות. בהעמדת שני הלהגים .jeva kun estas fitižas? In dimas in esti tjenpu
זה מול זה הבליטה "בוכוריטה" את Si no las das a las eškolas, es ki son tontas. No
מאפייני הלהג של יהודי סרייבו, שכן savin salir entri đenti. Si las das a las školas, ti
אחת המטרות של מחזותיה הייתה si fazin muj finas, muj seheludas no si dešan una
96
13. palavra avlar. Di mučus romanis, di muču
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
.לשמר את השפה
korzu, di muču šekišijar, luke diras? I koandu ( )האנגלייהLa ingleza 33. לדוגמה
lis falvas algu, a lus ožus ti saltan: “Ja paso akel מנסה להידבר עםEsterka במחזה
.אסתרקה ועם הסבתא בקסטיליאנית
tjenpu ki lus padris spozavan a las ižas. Agora es
אסתרקה מבינה אותה בעזרת מילים
otru tjenpu.” I komu ki es otru tjenpu. Ja stamus
,מערביות ובין-לאומיות שהיא מכירה
mirandu pur tropu, luke sta akapitandu. Akeja si אבל הסבתא, שדוברת ספרדית-יהודית
'ntosega, paramordi ki la dešo il mansevu. Akeja otra וקצת סרבית ותו לא, אינה מצליחה
- lonđi seja - fazi la kara preta di la famija. I pur .להבין אותה כלל
luke es todu estu? Todu paramordi las pustas finezas. Shuegra ni de baro buena 43. במחזה
Toman akejus romanis, si pardin maldandu, jo se fin -מופיעה צוענייה שלמדה קצת ספרדית
ki oras di noči. I luke li paresi kirida vizina, algu di יהודית כדי "לקרוא עתידות" ליהודיות
זקנות המתנשפות בקיסילה )אתר נופש
boenu si anbeza di ejus? Krejasi, solu diskaralikis
בקרבת סרייבו( שהסרבו־קרואטית שלהן
i vrigoensarijas. Ah mi kunjadu agora, si trava pur
לא הספיקה אפילו לשיחה בסיסית מעין
vezis i nubetis las orežas, ki la do a la Laura a las זו. יש כאן עדות מעניינת לניהול שיחה
eškolas. Ama luke keri? Anbizava muj boenu. Di .בספרדית-יהודית אצל בני העדות
todu tenija 'unu'. Inpisarun todus a mi kunjadu: “Es Madrasta el nombre le 53. במחזה
pikadu, es pikadu, ki la kiti”, i ansina skapo esta Hermandat )בכתב היד נמצאabasta
�kola - komu es ki si jama — 'kademja'. I agora va ( הִ פגישה לאורהMadrasta etc.במקום
a la banka. Toma mi paresi, mil i kinjentus dinaris al פאפו בין שני איכרים סרבים לבין דודה
מירקדה, ובאמצעות הדו־שיח ביניהם
mez. Nada, kirida vizina. Kada manjana s’alevanta,
היא תיעדה ותיארה את מידת השליטה
si penja, si visti, s' akomoda i si va. Ala medju dija
)או, ליתר דיוק, חוסר השליטה( של
vjeni, komi i si va. A la noči koandu sali dil lavoru, הדור הישן בשפת המקום. לפי העדויות
es dar dos tres arodijadas pur il korzu. I si li paresi בעיתונות היהודית של אותה התקופה
si va i al kino. Dispues vieni jo se aki oras di noči, דיאלוגים מסוג זה הצחיקו את הקהל
komi, i es ilugu tomar il “ladriju”59 in la manu. והיו מהגורמים החשובים לפופולריות
Si kreji ki esta mučača, no si li va la manu, d' .של מחזותיה
Al occasion del jubileo de 63. בשיר
aka aja, a lavorar algu? Kvantas vezis ki li dizi
)לרגל חגיגתcombate lavoro i succeso
mi Mazalta: “Tristi di mi no seja, luke pensas tu
המאבק, העבודה וההצלה(, אשר נכתב
no se. Amanjana ki ti kazis, ni una kumida no vas
בתקופת המשבר שקדם למלחמת העולם
savez azer a esti “maridal”. Mira a la Erna kvantus השנייה, תיארה "בוכוריטה" את מצב
fečus fazi? Ken sta jivandu la kaza mas ki eja. Di la המשפחה בעת המשבר שקדם למלחמת
manjana s'alevanta, dizbarasa, frega, alinpja todu "I estonces hue pelear :העולם הראשונה
ki da un gustu di ver. Dispoes s'asenta ala ma�ina, por la vida / El pan de suyo no vinia
kuzi, lavra, pigleja, arimenda, luke diras”. Eja nada. a la boca / Sudar calio por la comida /
El mundo mucho no se troka. // I Dudo
Savi luke l' arispondi? “Jo kvandumi vo kazar jo di ja
con su regimento / Se desbolvia con
banka no mi vo salir. El maridu a su lavoru, jo a mi
mucha pena / Cada dia, algun amargo
lavoru. I al hotel vamus komer”. La madri l' amarga,
momento, / Se deskoražava la casa
si zgrimi di sintir. I diga l' arogu es estu vida?60 llena. // Yena la casa de criaturas / I
no vacia de risas y cantes / Ma ricas
מגיבה לאורה פאפו במאמרJevrejski život כבר בגיליון הבא של huemos de tiernura / De biervos dulses
“ )אימהות(.16 זוהי פעם ראשונה שהיא מפרסמתMadres” שכותרתו )גם אז היה צורך להיאבקy calmantes"
70
14. כדי לחיות / הלחם לפה מעצמו לא דבר מה בספרדית-יהודית, ולמיטב ידיעתי זוהי גם הפעם הראשונה
אליעזר פאפו
קפץ / להזיע היה צריך בשביל האוכל שבה היא חותמת בשם ספרותי "בוכוריטה". אין לפסול את האפשרות
/ העולם אינו משתנה הרבה. // ודודו
שהיא החליטה לחתום בשם זה משום שלאחת הדמויות של "בוקי" קראו
עם החייל שלו / הסתדרו בקושי גדול /
כל יום איזה רגע מצער / את הבית כולו
בוכוריטה. כאמור, לאורה עצמה הייתה בת בכורה ובביתה קראו לה בוקה
היה מדכא. // הבית גדוש ילדים / וגם )לעיל הערות 72 ו־82(. ייתכן כי השימוש בשמה של אחת הדמויות נועד
לא ריק מצחוק או משיר / עשירות היינו גם ליצור רושם שלאורה פאפו כותבת בשמה של הדמות, בשם האישה
בשלווה / במילים מתוקות ומרגיעות(. הספרדייה של פעם ש"בוקי" שם בפיה דברים שאין ראוי לייחס לה. בין
73 עיקר עלילתו של המחזה Shuegra כך ובין כך, מאז הפולמוס השם הספרותי "בוכוריטה" יזוהה אתה כל חייה.
ni de baro buenaמבוסס על פרט את מאמר התגובה שלה פותחת "בוכוריטה" בדברי שבח על "הפיליטונים
ביוגרפי זה. היפים בספרדית המופיעים ב־ "Jevrejski životועל "נימתו העממית ]של
83. כלשון הבית החותם בשיר הנזכר:
"בוקי"[ ושפתו הכל כך קרובה אלינו", אך מהר מאוד היא עוברת לביקורת
"Te auguramos las Levias / que muchos
") años mos alcansesמאחלות לך אנו
על העמדות המיושנות והשמרניות בסיפור. דבריה במאמר שופכים אור
הלוויות / שתזכי לשנים רבות(. וככל על משנתה הסדורה בעניינים חברתיים אשר תשמש אור לרגליה בכל
הנראה מדובר בהלצה פנים-משפחתית מפעלה הספרותי — על כן ראוי לצטטם בהרחבה:
ידועה. Este Buki esta muy muj jerado, esta pekando
93. את שמו הצרפתי של הסלון אפשר sin kerer. --- Sigun nuestro Buki, y el enflujo
לייחס לרוח הצרפתית שהמשפחה כולה danjozo ke la eskola eksersa en la muchachika
ספגה באיסתנבול ולאו דווקא להשפעתה djudia kali pregonar al Kal, ke tornemos todos
של לאורה.
alo viežo, ke tornemos en kaza asentadas en
04. על שירותו הצבאי של בעלה בשנים
הראשונות למלחמה נמצאנו למדים
,los minderis lavrar, dezbarasar, fregar, lavar
מטיוטה של מכתב בקשה של לאורה šaguar kovri i batir biskutela. Alora no premia
פאפו למשרד המלחמה הממלכתי של nada mas. Este paso retrogrado para atras
הקיסר. הגרסה הראשונית נשתמרה resolvia problemas que savios sociologes non
במחברת הרישומים )עמ' 42–62( pueden resolver. Ke se vea ke Buki es Buki, i
הכוללת את גרסה קמא של הרומנסירו. non es Bohora, porke si non era ansina, el savia
במכתב ביקשה לאורה פאפו פיצויים muj bien, ke el ečo de kaza ke tanto huerte lo
בעבור בעלה דניאל, בגין מחלה בלתי
deskrive lo save azer la mas primitiva, i la mas
ניתנת לריפוי שחלה בה כשהיה שבוי
מלחמה באיטליה בשנים 5191–6191.
ečada a la buena parte, i l'estudio, el saver, las
14. "אל תשאירו אותנו לבד / את פרחינו siensias kale ser meresedera, kale sudar i gastar
להתייבש / בשנה הבאה עלינו / נחכה 26.los nervos i la mansevez para los adoperar
שתבואו עם השלום".
24. J. Bernadzikowska Belović, “Die "בוקי" כאמור לא ייחס לנשים הספרדיות בסיפורו עמדות שלא רווחו
,”sudslavische Frau in der Politik בקרבן; לכן סביר להניח כי הוא נדהם מביקורתה הנוקבת של "בוכוריטה".
Bosnische Post
הרי הסיפור שלו לא דגל בקידוש העבר ולא הטיף למאיסה במודרנה.
34. 8 .Bosnische Post, 17.12.1916, p
ככלות הכול הוא נתן בימה לשתי דמויות, טיפוסיות למדיי, להשמיע
44. על האיש ועל מפעלו ראו .A
” Pinto, “Dr. Vita Kajonבתוך הספר
את טענותיהן השמרניות והמיושנות. נכון גם שמשורותיו ניכרת חיבה
.) Spomenica etcהערה 9 לעיל(, עמ' נוסטלגית לדמויות אלו, אך מכאן ועד לאימוץ עמדתן — או להטפה
103–303. על הצעתו היא כותבת לאימוץ עמדתן — הדרך ארוכה מאוד. ואולם הדבר נגע בציפור נפשה של
בהקדמה )בעמ' 1(: "Esto tresladando "בוכוריטה", שכן היא הכירה מקרוב את הכורח הדוחק באישה המודרנית
,en mi madre lengua esta čika ovra לצאת לשוק הפרנסה. הודות ללימודיה "בוכוריטה" הייתה מסוגלת לפרנס
.kuala inisiativa me hue dada por el Sr את ילדיה הקטנים גם לאחר מחלתו של בעלה — אך אילו מקרה דומה
17
15. היה מתרחש באותה העת ש"בוקי" מצייר אותה בצבעים ורודים כל כך,
חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, "בוכוריטה", המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית-יהודית
Dr. Vita Kayon ke desea ke se avle i
אישה במצב דומה וילדיה היו נדונים לעניות מרודה: se eskriva sofre el folklor sefardi en
“Buen tiempo ke estavamos enseradas, onde avia lingua espanjola, muestro idiom, komo
") lo avlamos en muestros lugaresאני
mučačas viežas?” Ansina avla una vizina ala
מתרגמת לשפת האם שלי את היצירה
otra! He mi Buki, un tiempo kuando una mužer
הקטנה הזאת, ביזמתו של מר ד"ר ב'יטה
de merkader enđojada de perlas de tabakas i קאייון, אשר רוצה שידובר וייכתב על
de mašalas kedava bivda kon 5–6 kriaturas, le אודות הפולקלור הספרדי בשפה ספרדית,
tokava mi Buki de la noče a la minjana jerse por בלשון שלנו, בדרך שאנחנו מדברים
las kuzinas i basinas del mundo. Oj grasjas al במקומותינו(.
Dio non es ansina, los pustos ladrios, la salvan 54. את גרסה קמא היא כתבה בחמישה
de tragedia semežante. Se emplea ake povera, se ימים בלבד – 3–7 ביולי 1391. כתיבת
גרסה בתרא ועריכתה ארכו זמן רב יותר
eča a la merkansija, gana su pan, lo importante
– מחורף 1391 עד לתשעה באב תרצ"ב
--- !es ke keda en elemento
)11 באוגוסט 2391(.
El es seražero (šloser), ea es kuzindera i 64. לפי שיטת המשכילים הספרדים גם
lavorando todos dos akomodan l'egsistensia, i לאורה פאפו הצמידה לעתים שתי מילים
non sufren. Non savez Buki ke oj non abasta un עם אותה משמעות, אחת "הגבוהה",
36!ganador. La vida es kara i muj apenada שמבקשים להקנותה להמוני העם,
והשנייה "הנמוכה" המוכרת לכול,
ז. כאן נולדתי: הלוקל־פטריוטיזם של "בוכוריטה" שבאמצעותה מבינים את הראשונה. כך
גם כאן, תחילה היא השתמשה במילה
הראויה, הספרותית, – alemanגרמני,
אחרי הפולמוס עם "בוקי" שמה של "בוכוריטה" מתחיל להופיע אך מיד הוסיפה את הסלביזם העממי:
בעיתונות היהודית בסרייבו בתדירות גבוהה. כבר בגיליון הבא של .nemcesko
Jevrejski životהיא מתחילה לפרסם את הנובלה שלה, ""Morena 74. "הודות לתהפוכות הגורל אני
)שחרחורת(.46 שמונת פרקי הנובלה לא הופיעו ברצף כי אם בדילוגים עוסקת בנושא שכבר טיפלתי בו בחורף
— ארבעת הפרקים הראשונים הופיעו בכל שלושה שבועות,56 שני 7191, לרגל ויכוח חריף עם גברת
הפרקים הבאים אחריהם בהפרש של שבועיים,66 הפרק השביעי שוב ברנדזיקובסקה, שהייתה לה התעוזה
בהפרש של שלושה שבועות,76 והפרק השמיני והאחרון פורסם לאחר לתקוף נשים ספרדיות במאמרה
'הספרדייה בבוסניה'. התנגדתי אז
שבוע אחד בלבד.86 קשה לדעת, אך ייתכן מאוד שאת הפרשי הזמן בין
לדבריה ובמיטב טיעונים הראיתי לה
הפרקים יש לתלות ב"בוכוריטה" עצמה, שכן בעת הזו היא עדיין חסרת מיהי האישה שלנו – והרגע ההוא הוא
ניסיון בכתיבה. בתקופת בשלותה יספיק פרק זמן כזה לכתיבת תמונת התחלתו של הספר הקטן הזה, שאז
הוויי שלמה. עם הזמן ישתנה סגנונה, ובהמשך חייה את רוב זמנה היא כתבתיו בגרמנית בהנחייתו של מנהל
תקדיש לסוגה אחרת, הדרמה. על כל פנים אפשר לומר כי כבר מצעדה המוזאון באותם הימים, מר ד"ר פאטש,
הספרותי העצמאי הראשון ניכרת דרכה המיוחדת — כתיבתה היא כתיבה אשר היום יושב בקתדרה לארכאולוגיה
נשית מובהקת. כבר בנובלה הראשונה שלה היא מפגינה יכולת מדהימה באוניברסיטת וינה".
ליצור דמויות נשים עגולות, משכנעות, חיות ועם עולם פנימי עשיר. 8 4. “ Z e k k y E f f e n d i e i n e
, Erinnerung ” , Bosnische Post
היא קשובה לרגשותיהן, מודעת למאפיינים שלהן ומצליחה להעביר את
6191.21.13
מסרן לקורא. בצדן של הדמויות העגולות והמשכנעות של מוריניקה 94. בשתיים מ־61 הרומנסות לא נמסרו
ושל אמה מצטיירות הדמויות הגבריות, ראובן ואביה של מוריניקה, פרטים על אודות המידענית.
דמויות שטוחות ודו־ממדיות. לעתים מתקבל הרושם שהם מופיעים 05. לפי התאריכים המופיעים בכתב
בסיפור רק כרקע לעולמה הפנימי של מוריניקה, מעין גירויים חיצוניים היד, בתחילתו ובסופו )אחרי רומנסה
שבעקבותיהם אפשר לרדת אל עומקי נפשה של הדמות הנשית הראשית. 9(, גרסה זו נערכה במשך שלושה ימים
27
