1. ‫תמונות ישנות‬
‫מפלשתינה )ארץ-ישראל(‬
‫שעדיין לא ראיתם )בחלקם(‬
‫חלק נ"ב )25(‬
‫רמלה‬
‫3491-0091‬
‫©‬
‫אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.‬
‫כדי להבהיר – זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד !! )לא לתמונות !!(‬

2. ‫מצגת זאת מאוחסנת בשרתי‬
‫אתר נוסטלגיה אונליין –‬
‫שימור התרבות הישראלית‬
‫‪www.nostal.co.il‬‬
‫בקרו בארכיון המצגות שבאתר‬
‫וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי‬
‫שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה‬
‫של ישראל.‬

3. duba@isdn.net.il

4. ‫חלק נ"ב )25(‬
‫רמלה‬
‫בשנים 3491 - 0091‬
‫התצלומים המוצגים במצגת זו, צולמו ברובם ע"י מחלקת הצילום של ה"אמריקן קולוני", מסוף‬
‫המאה ה-91 ועד שנות ה-03 של המאה ה-02. מחלקה זו נוסדה ע"י יהודי מומר – אלישע מאיירס.‬
‫המחלקה כללה צלמים אחדים, שהבולט בהם היה לואיס לארסון השוודי.‬
‫צלמי המושבה תעדו נופים, בני אדם, וארועים שונים שקרו בפלשתינה ובמזרח התיכון כולו, כולל‬
‫ההתיישבות היהודית, מלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי.‬
‫התצלומים השמורים בארכיון המצוי במתחם מלון ה"אמריקן קולוני" בירושלים, אוגדו ע"י הצלמים‬
‫לאלבומים, הכוללים תאורים מילוליים.‬
‫עותקי האוספים של ה"אמריקן קולוני", הנמצאים בספריית הקונגרס )משם הוצאתי את התמונות(,‬
‫נתרמו במהלך שנים רבות ע"י חברי המושבה ומשפחותיהם.‬
‫התמונות במצגת זו נלקחו, רובם, מ"אוסף ‪ G.Eric Matson‬ורעייתו ‪."Edith‬‬
‫בגלל מצבם הגרוע של חלק מהתמונות, נאלצתי לגזור חלקים מהתמונות, ולהשאיר רק את החלקים‬
‫הברורים.‬
‫המספרים המקוריים של התמונות )כפי שהם מופיעים בספריית הקונגרס( – מופיעים על התמונות.‬

5. ‫מבט כללי על רמלה‬

6. ‫רמלה – פנוראמה‬
‫33720‬
‫0091-0981‬

7. ‫רמלה )התמונה הישנה ביותר( – 0881-0781‬
‫72260‪3c‬‬

8. ‫רמלה מ"המגדל הלבן"‬
‫0291-0091‬
‫80000‬

9. ‫רמלה - בערך 0591 )?(‬
‫01722‬

10. ‫רמלה – מבט מהמזרח.‬
‫0291-0091‬
‫88600‬

11. ‫רמלה – מזוית נוספת‬
‫0291-0091‬
‫43800‬

12. ‫מבט כללי.‬
‫92560‬
‫4191-8981‬

13. ‫מבט ממרחק .‬
‫96470‬
‫4191-8981‬

14. ‫מבט מבית הקברות‬
‫0291-0091‬
‫45311‬

15. ‫מבט מהאוויר .‬
‫47851‬
‫2391‬

16. ‫השרון מהמגדל הלבן‬
‫0291-0091‬
‫78600‬

17. ‫בית הקברות הצבאי הבריטי לחללי מלחמת העולם ה-81-7191‬
‫77100‬
‫.‪I‬‬

18. ‫המגדל )המסגד( הלבן‬
‫המסגד הלבן )ערבית الجامع اليبيض( ברמלה הוא מבנה אסלאמי קדום,‬
‫ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי‬
‫בית אומיה . המסגד עבר מספר שינויים במהלך השנים, והבולט שבהם‬
‫הוא הקמת המינרט הידוע בשם "המגדל הלבן" שנוסף לו בתקופה‬
‫הממלוכית.‬
‫שמו המדויק של המסגד הוא "ג'אמע ארבעין אל מוע'זי", כלומר‬
‫"מסגד ארבעים הלוחמים" )של מוחמד( שעל פי מסורת מימי הביינים‬
‫המאוחרים, נקברו בתחומי המסגד הלבן.‬
‫המסורת הנוצרית ייחסה למסגד את מקום קבורתם של ארבעים המרטירים‬
‫מסיווס שבטורקיה, ולכן הוא נקרא גם "מסגד 04 המארטירים".‬

19. ‫המגדל הלבן. 0291-0091‬
‫על-פי המקורות ההיסטוריים,‬
‫סלימאן אבן עבד אל מלכ, בונה רמלה, החל‬
‫להקים בה מסגד שבנייתו נשלמה לאחר מותו,‬
‫על ידי אחיו השאם. המסגד מוזכר בספרות‬
‫בפשטות כמסגד של רמלה, ללא כל שם תואר.‬
‫למרות שהראשון שקרא למסגד הלבן בשם‬
‫זה, היה ההיסטוריון מוקדסי בסוף המאה‬
‫ה-01, מקובל להניח כי המדובר באותו מסגד.‬
‫נראה כי את ראשית המסגד יש לייחס לשנות‬
‫העשרים והשלושים של המאה ה-8.‬
‫שמו של המסגד הלבן, ניתן לו בשל העובדה‬
‫שהוא היה מכוסה בשיש לבן.‬
‫90000‬

20. ‫המגדל הלבן. 9981-7681‬
‫מוקדסי, שזכה לראות את הבניין בתפארתו‬
‫כתב:‬
‫המסגד הלבן שנמצא בשוק הוא גדול ונאה‬
‫יותר מהמסגד של דמשק.‬
‫אין עוד מיחראב גדול יותר בכל ארצות‬
‫האסלאם או דוכן תפילה העולה על זה של‬
‫רמלה, מלבד דוכן התפילה שבירושלים.‬
‫33340‬

21. ‫המגדל הלבן 0291-0091‬
‫המסגד חרב כמעט לחלוטין ברעידות האדמה‬
‫של 3301 ו-8601, ושוב במהלך התקופה‬
‫הצלבנית.‬
‫המסגד והצריח שוקמו מחדש בתקופה‬
‫הממלוכית, ואז גם נבנה המגדל הלבן.‬
‫עם ירידת קרנה של העיר רמלה נעזב המסגד‬
‫וחרב, ורק המגדל הלבן ומספר חורבות נותרו‬
‫במקום.‬
‫82260‬

22. ‫המגדל הלבן‬
‫4191-8981‬
‫החפירות הארכיאולוגיות במקום‬
‫התעכבו עד שנת 9491, ויעקב קפלן‬
‫היה הארכיאולוג הראשון שחפר‬
‫במקום. קפלן זיהה שלושה שלבי‬
‫בנייה במסגד: הראשון, שנבנה‬
‫ישירות על גבי החולות שנתנו‬
‫לרמלה את שמה, השני, שניכר‬
‫היטב בסטייה בת 6 המעלות באולם‬
‫התפילה, שבו נוסף האגף המערבי,‬
‫והשלישי, שבו התווסף המגדל הלבן:‬
‫0356‬

23. ‫המגדל הלבן‬
‫4191-8981‬
‫השלב הראשון של המסגד הדגיש את הרוחב על חשבון האורך, ובכך מאפשר לכמות גדולה יותר של‬
‫מתפללים להתקרב אל קיר הקיבלה. תוכניות מעין אלה היו מקובלות במסגדים בני התקופה והאזור. את‬
‫החצר הפנימית, שאורכה היה כ-3/2 מאורך החצר כיום, הקיפה אכסדרת עמודים, והכניסה לחצר הייתה‬
‫בצלע המזרחית, במה שהיה מחצית הקיר.‬
‫השלב השני נעשה בשנת 0911, בימי צלאח א-דין. השיפוץ, שנעשה הכרחי לאחר חורבנם של חלקים‬
‫נרחבים ברמלה ברעידת האדמה שפקדה את האזור ב-3301, מתואר אף במקורות ההיסטוריים]4[, וחלקי‬
‫המסגד הנראים כיום הם שרידים לשיפוץ זה. מרים רוזן-איילון הצביעה על הניגוד בין דברי מקדסי,‬
‫המהלל את יופיו של המחראב, לבין המחראב הפשוט, הנמצא שם כיום, ולפיכך הציעה שלב בנייה שבין‬
‫לשלבים הראשון והשני של קפלן, שהתרחש לאחר רעידת האדמה של שנת 947, ושימר את התוכנית‬
‫המקורית של המסגד.‬
‫השלב השלישי הוא בניית המגדל הלבן בתקופת הממלוכים.‬
‫07470‬

24. ‫שיחי צבר, גמל, חמור‬
‫ו...המגדל הלבן ברקע.‬
‫0291-0091‬
‫המגדל הלבן, שהוקם בשנת 8131 על ידי הסולטאן אל מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון, הוא מהאלמנטים‬
‫הבולטים ביותר בנופה של רמלה. מאז ימי הביניים נודע המגדל גם בשם "מגדל הארבעים", ומאז הקמתו‬
‫ועד ימינו אלה הוא עורר התפעלות. ההיסטוריון והשופט מוג'יר א-דין כתב אודותיו כדלקמן:‬
‫"ובנה בו )במסגד( הסלטאן אל מלכ אל נאצר מחמד בן קלאון צריח והוא מפלאי עולם בצורתו ובגובהו‬
‫והזכירו הנוסעים שהוא מן הדברים שאין להם אח ורע."‬
‫53800‬

25. ‫חורבות המסגד‬
‫)שהמגדל הלבן היה המינרט שלו(‬
‫0291-0091‬
‫המסגד, בעל תוכנית הקרקע המלבנית, משתרע על שטח 48‪ 93x‬מטר. מרבית השטח תפוס על ידי חצר.‬
‫בצידה הדרומי של החצר שוכן אולם מקורה, ובו קיר הקיבלה שבאמצעיתו המחראב. בצמוד למרכזו של‬
‫הקיר הצפוני של המסגד ניצב המגדל, ובמרכזה של החצר שלושה מאגרי מים תת-קרקעיים בעלי קיבולת‬
‫של כאלפיים ממ"ק כל אחד, הקשורים לאמת המים שהקים סלימאן עם ייסוד העיר. עוד נמצא בחצר‬
‫מבנה נוסף שעל מהותו נחלקים החוקרים. המבנה המסיבי, שרק יסודותיו נחשפו, היה בצורת ריבוע‬
‫שאורך צלעותיו שמונה מטרים, וסביב לו הייתה מעין מדרכה מוגבהת. קפלן שיער כי המדובר בסביל, אך‬
‫הוא לא היה בטוח בכך. מספר הצעות הועלו לגבי שימושו של המבנה, ובהן בית אוצר, ואף שריד למינרט‬
‫בן המאה ה- 31.‬
‫39440‬

26. ‫צומת )עדיין לא מחלף( לוד/רמלה . המגדל הלבן במרחק. 93-4391‬
‫83441‬

27. ‫ימי טרום המאורעות והמרד הערבי הגדול‬
‫9391-4391‬

28. ‫מחסום צבאי )בריטי( בצומת רמלה/לוד. 9391.4.12‬
‫צומת זה ניקרא כיום "צומת הקרח" ע"ש בי"ח לקרח שהוקם שם זמן קצר לפני קום המדינה,‬
‫ופעל ללא הפסקה עד לאמצע שנות ה-06. הבניין שבתמונה קיים במקום עד היום, ובחזיתו‬
‫רמזורים להכוונת התנועה בצומת סואן זה. )לפי רפי אפטר(.‬
‫41381‬

29. ‫מחסום עם עמדה במחלף לוד/רמלה – 9391.4.12‬
‫51381‬

30. ‫עוד עמדה )באותו מקום( - בגלל התנועה המוטורית הרבה )!!(‬
‫)שימו לב לעמדה במרפסת, ולצלון של החייל(‬
‫61381‬

31. ‫ועוד עמדה מבוצרת למופת. 9391.4.12‬
‫71381‬

32. ‫בדיקת דרכונים )עדיין אין מכשיר לבדיקת כף היד( – 9391.4.12‬
‫81381‬

33. ‫שדה התעופה של רמלה - 6391 )התחלת המרד הערבי(.‬
‫61181‬

34. ‫המטוס "‪ "APOLLO‬מתדלק ברמלה. הוא נע בקו השרון - הגליל - נצרת.‬
‫57851‬
‫2391‬

35. ‫66751‬
‫ליובל חגיגות ‪) EASTER‬השנה הקדושה(. נציג הוותיקן מגיע לרמלה.‬
‫המטוס של האפיפיור נוחת . 3391.4.2‬

36. ‫93-4391‬
‫27781‬
‫המרד הערבי הגדול . 2 קצינים בריטיים )קציני טייס( בשדה התעופה ברמלה‬

37. ‫מטוסים מוכנים לפעילות ברמלה. זמן המאורעות.‬
‫47781‬
‫93-4391‬

38. ‫"תרגיל כוננות" – 5 דקות להמראה !!. רצים למטוס הראשון. 93-4391‬
‫57781‬

39. ‫המנוע כבר דולק.... מוכנים !!‬
‫67781‬
‫93-4391‬

40. ‫הטייס והמיקלען )שניהם נוסעים לאותו כיוון?( 93-4391‬
‫77781‬

41. ‫שדה התעופה ברמלה. המטוס יוצא למסלול ההמראה. 93-4391‬
‫87781‬

42. ‫שדה התעופה ברמלה. המטוס שועט לקראת המראה. מעלה אבק. 93-4391‬

43. ‫קדימה להשמדת האויב הנוראי !!!!‬
‫08781‬
‫רמלה.‬
‫93-4391‬

44. ‫שדה התעופה הקרבי ברמלה. קצין יורה רקטה לסמן את מקום הנחיתה‬
‫)סימן ‪ T‬על הקרקע(. ימי המרד הערבי. 93-4391 )המרד עצמו – 93-6391(‬
‫18781‬

45. ‫שדה התעופה ברמלה. הטייס הבחין ברקטה וחוזר לנחיתה.‬
‫28781‬
‫93-4391‬

46. ‫המטוס מתקרב לנחיתה.‬
‫38781‬
‫93-4391‬

47. ‫ויורד....ויורד....ויורד...‬
‫48781‬

48. ‫הקצין הממונה על הנחיתה, נותן הוראות לצוות השריונית. 93-4391‬
‫58781‬

49. ‫לאחר הפעולה הקרבית המוצלחת )כל המטוסים חזרו בשלום( . 93-4391‬
‫68781‬

50. ‫שדה התעופה ברמלה.‬
‫קציני חיל האוויר הבריטי, בזמן הפעילות נגד פורעים ערביים. עם המפקד‬
‫‪ A.H.FLOWER‬ועם המדריך הראשי ‪ SINGER‬במרכז(.( 93-4391‬
‫44441‬

51. ‫חגיגות נבי-סאלאח‬
‫במסגד הלבן - רמלה‬
‫3491.4.03‬
‫כל שנה באביב היו אנשים מכל רחבי הארץ ובראשם הדרווישים, נאספים לרמלה לכמה ימים של‬
‫פסטיבל. את הפסטיבל היו מתחילים הדרווישים עם הקריאות האקסטטיות שלהם, כמה עשרות מהם היו‬
‫מתאספים עם התופים והמצלתיים הקדושים, והולכים בתהלוכה ברחובות רמלה, צועקים את המנטרות‬
‫של: "אללה חי", "אללה הוא", "לה איללה איל אללה", ובעזרת התופים שלהם מרעידים את אמות הסיפים‬
‫שבבתים."‬
‫הנביא צלאח הוא אחד הנביאים שנשלחו אל הערבים עוד לפני תקופתו של מוחמד, הוא נשלח אל שבט‬
‫בני תמוד שישב בערב, אך הם דחוהו, אלא אם כן יחולל נס. תכונתו של צלאח הייתה שהוא יכל להפיח‬
‫רוח חיים בחומר, ואכן... הוא עשה נס והוציא מהסלע נאקה )נקבת גמל(. לאחר הנס הוא השביע את‬
‫אנשי התמוד לא להרוג את הנאקה, אך הם לא שעו לדבריו והרגוהה, ואף בזו לו, כתוצאה מכך הם נענשו‬
‫ונכחדו ברעידת אדמה. )הסיפור מופיע בקוראן פרק ז 77-17(‬

52. ‫המצעד של חגיגות נבי-סאלאח. בפתח החורבות הקדושות של ‪.BUSTAMI‬‬
‫הדגל הקדוש מועבר לקאימאקאן מר ‪ SALEM‬ע"י יעקוב ביי חוסייני, שומר המקום הקדוש.‬
‫52712‬

53. ‫בפתח המקום הקדוש.‬
‫82712‬

54. ‫הקבר של ‪) BUSTAMI‬מזמנו של צאלאח-א-דין(.‬
‫92712‬

55. ‫המצעד החגיגי לעבר המסגד הלבן.‬
‫בראש - שוטרים בריטיים על סוסים.‬
‫72712‬

56. ‫המצעד החגיגי בא למסגד‬
‫הגדול של רמלה, לתפילת‬
‫הצהריים.‬
‫3491.4.03‬
‫03712‬

57. ‫המצעד החגיגי עובר ברחובות‬
‫הצרים של רמלה העתיקה.‬
‫13712‬

58. ‫המצעד ממשיך בתוך רחובות‬
‫העיר העתיקה, לעבר המסגד‬
‫הלבן‬
‫23712‬

59. ‫המצעד ממשיך לקול תופים‬
‫ומצילתיים. )חץ(.‬
‫33712‬

60. ‫הצעידה נעשית תוך כדי‬
‫ריקודים ושירה.‬
‫הקריין )המקריא פסוקי שירה(‬
‫נישא על הכתפיים.‬
‫43712‬

61. ‫הדגל הקדוש, בידיו של הממונה על הטכס, נישא על גבי סוס.‬
‫53712‬

62. ‫רחבת המגדל הלבן, מלאה‬
‫בחוגגים.‬
‫עם דוכני מאכל ומשקה.‬
‫קברו של נבי צאלאח נמצא משמאל‬
‫למסגד ליד עץ השיזף היבש העומד‬
‫שם עד היום )חץ(.‬
‫63712‬

63. ‫מבט מהמגדל הלבן לעבר החוגגים לרגליו.‬
‫73712‬

64. ‫עוד מבט מהמגדל הלבן אל החוגגים למטה.‬
‫83712‬

65. ‫ההמון החוגג בחצר המסגד הלבן, וקברו של נבי-צאלאח.‬
‫93712‬

66. ‫המונים ממשיכים להתאסף ליד‬
‫חורבות המסגד הלבן, והקבר.‬
‫04712‬

67. ‫המשפחה וחברים של יעקוב-ביי-אל-חוסייני, בביתו. לאחר החגיגה.‬
‫14712‬

69. ‫מצגת זאת מאוחסנת בשרתי‬
‫אתר נוסטלגיה אונליין –‬
‫שימור התרבות הישראלית‬
‫‪www.nostal.co.il‬‬
‫בקרו בארכיון המצגות שבאתר‬
‫וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי‬
‫שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה‬
‫של ישראל.‬