שעור חשוב על כלי נגינה

1. צלילי התזמורת

2. תזמורת סימפונית - מהי ? תזמורת סימפונית הינה הנפוצה ביותר בקרב התזמורות . היא הגדולה ביותר מכל התזמורות ומכילה את כל הסקציות במוזיקה . בתזמורת סימפונית משתתפים עשרות ואף מאה נגנים ויותר . התזמורת מודרכת ע " י מנצח . בד " כ רוב הנגנים הם כלי קשת ( כינור , ויולה , צ ' לו וקונטרבס ), אך התזמורת מורכבת גם מקבוצות כלים נוספות : כלי נשיפה ממתכת ( חצוצרה , קרן יער , טרומבון וטובה ), כלי נשיפה מעץ ( פיקולו , חליל צד , אבוב , קלרינט ובסון ) וכלי הקשה ( מצלתיים , קסילופון , טימפני ). לעיתים מצטרפים לתזמורת סולנים בכלים שונים כגון פסנתר או סולנים בכלי פריטה כגון נבל או גיטרה . תזמורות סימפוניות מנגנות בעיקר מוזיקה קלאסית מתקופות שונות .

3. מהי מוזיקה מוזיקה היא מערכת הצלילים שמופקים בעזרת כלי נגינה . המוזיקה עתיקה כמין האנושי והחלה מכלי הקשה פשוטים כמו גזעי עץ שהלמו בהם עם הידיים והתפתחה לכדי הרמוניה מושלמת בסימפוניות של גדולי המלחינים . תזמורת סימפונית מורכבת בד " כ מכלי מיתר ( גיטרה קלאסית , נבל , צ ' לו , קונטרבס , כינור וכו '), כלי נשיפה ( חצוצרה , קרן יער , טרומבון , טובה , קלרינט , בסון , אבוב , חליל וכו ') וכלי הקשה ( תופים , מצילתיים וכו '), מודרכת ע " י מנצח . תזמורות סימפוניות מנגנות בד " כ מוזיקה קלאסית , אך יש תזמורות סימפוניות שמנגנות סגנונות מוזיקה אחרים .

4. שרביט ניצוח ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי , אם באמצעות מחוות ברורות , בשרביט או בלעדיו , ואם בשפת גוף מרומזת , ארשת פנים ומבטים . תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות , מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים . המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית . המונח במשמעותו המודרנית , באופרה ובקונצרטים , נטבע במאה ה -19.‏ בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה . המנצח והמלחין נועם שריף

5. מקום כלי הנגינה בתזמורת

6. כלי הקשת הם משפחת כלי נגינה אשר שייכים לקבוצת כלי המיתר . את הצליל בכלי הקשת מפיקים בעיקר בעזרת קשת , ולעתים באמצעות פריטה באצבעות ( פיציקטו ). הקשת , שאותה מעבירים על המיתרים ( ארבעה ), גורמת לרטט במיתרים אשר מתבטא בצליל , המועצם בדרך כלל על ידי תיבת תהודה . כלי הקשת העיקריים במוזיקה המערבית הם קונטרבס , צ ' לו , ויולה וכינור ( מסודרים מהגדול לקטן ). כלי הקשת לשמיעת צלילי כלי הנגינה , נא להפעיל רמקולים

7. Spanish Stradivarius II of c. 1687 הכינור הכינור הוא הגבוה ביותר במשפחת כלי הקשת המיוצרים כיום . על כינור מנגנים באמצעות קשת העשויה מעץ . על הקשת מתוחות מספר רב של שערות זנב סוס . לכינור ארבעה מיתרים המכוונים בקווינטות זכות ; סול , רה , לה , מי ( מהנמוך לגבוה ). זה הוא הכיוון הקלאסי והנפוץ יותר . צלילו הייחודי של הכינור נוצר כתוצאה מפעילות - גומלין של כלל חלקיו השונים . משיכת הקשת על מיתריו גורמת להם לרטוט . רטט זה מועבר דרך הגשר והנשמה של הכינור לגוף הכינור ( בעיקר לבטן וגב הכינור ), מה שמאפשר לצליל להדהד היטב לאוויר שסביב הכינור . המתח והסוג של המיתרים , הקשת ומבנה גוף הכינור תורמים כולם לעצמה ולאיכות הצליל .

8. גוף הכינור גופו של הכינור מוכרח להיות חזק מספיק על - מנת לתמוך במתח שנוצר ע " י המיתרים , אבל גם קל מספיק כדי שירטוט היטב . גוף הכינור מורכב משני לוחות קמורים שנקראים " בטן " ו " גב " הכינור - כאשר הבטן פונה אל המיתרים , והיא מעוטרת " בחורי f ". בין הבטן לגב הכינור נמצאות " צלעות " הכינור , ובהן " מגרעות C ". הצלעות מחוברות לגוף הכינור (= הבטן והגב ) ע " י שוליים , המספקים הדבקה נוספת לגוף הכינור . הגב והבטן מחוברים על - ידי מוט קטן מעץ אשר נקרא " נשמה " ( באנגלית - Sound Post ). הוא נמצא מתחת למיתר " סול " ( המיתר הנמוך מבין הארבעה ), ותפקידה של הנשמה היא להעביר את רטט הצליל שלו היטב לכל גוף הכינור . הנשמה מוחזקת באמצעות לחץ ואינה מודבקת . גוף הכינור משמש תיבת תהודה , והוא הסוכן שמעביר את הרטט שנוצר ע " י המיתרים לאוויר שסביב הכינור . לבניית והרכבת גוף הכינור חשיבות אדירה לאיכות הצליל שייווצר ממנו , ועל איכות הכלי . מערכת יצירת הצליל של הכינור כוללת את הגב והבטן " קורת הבס " שנמצאת מתחת ולאורך הבטן , הגשר והנשמה .

9. ויולה ( בעברית : כּוֹנֶרֶת ) - כלי נגינה ממשפחת כלי הקשת . צורתה של הויולה כצורת הכינור אך היא גדולה במקצת ממנו , ובעלת צליל מעט נמוך יותר - היא מכוונת בקווינטה אחת מתחת לכינור , ומכאן שמיתריה , מן הגבוה לנמוך , הם לה , רה , סול ודו - בדומה לכיוון של הצ ' לו , הנמוך ממנה באוקטבה . הוויולה היא מרכיב הכרחי ובלתי - נפרד ברביעיית כלי הקשת הקלאסית ( שני כינורות , ויולה וצ ' לו ), בתזמורת כלי קשת ובתזמורת סימפונית . מספר היצירות שנכתב לוויולה מועט ביחס אליהם , וגם מספר הוויולנים קטן מאוד יחסית , אבל בין המלחינים המודרניים , הוויולה תופסת מקום חשוב ומכובד יותר , ובמספר רביעיות של מוסיקה עכשווית הוויולה מככבת במקום הכינור הראשון . ויולה

10. הצֱ ' לוֹ באנגלית ,Cello הוא כלי נגינה קשתי , העשוי מעץ . גודלו ומשקלו אינם מאפשרים את הנחתו על הכתף בדומה לכינור , ולכן , נהוג לנגן עליו כשהוא מונח על הרצפה , ונגן הצ ' לו יושב מאחוריו . השם " צ ' לו ", הוא קיצור המילה האיטלקית ויולונצ ' לו . הצ ' לו הוא כלי נגינה תזמורתי , שמנגן לרוב את תפקיד הבס . הוא משמש אף כחלק מהרכב קאמרי , וכמו כן ככלי סולו . צלילי הצ ' לו נכתבים בדרך - כלל במפתח פה , המיועד לצלילים נמוכים . צֱ ' לוֹ

11. הקוֹנְטְרַבָּס , ששמו העברי הוא בַּטְנוּן , הוא כלי הנגינה הגדול ביותר במשפחת כלי הקשת . מנעד הקונטרבס נמוך בסקסטה משל הצ ' לו וארבעת מיתריו מכוונים לצלילים E, A, D, G ( מי , לה , רה , סול ) מהנמוך לגבוה . הקונטרבס הוא צאצא של הויולונה והיחיד ממשפחתו שנותר בשימוש לאחר שעלתה קרנם של כלי הקשת ממשפחת הכינור . בניגוד לאחיו הקטנים , הוא מכוון בקוורטות ולא בקווינטות ובעל כתפיים שמוטות . תכונות אלו הן המגדירות כלי זה כבן למשפחת הויול . הקונטרבס משמש לנגינה בשלל סגנונות : מוזיקה קלאסית , ג ' אז , פולק . נגן הקונטרבס עומד או יושב על כיסא גבוה ומחזיק את הקונטרבס במאונך , נוטה קלות לכיוון גופו . כשהנגן עומד , ראש הקונטרבס אמור להיות בערך באותו הגובה של ראשו של הנגן . בתחתית הכלי ישנה " רגל " ובעזרתה משעינים את הקונטרבס על הרצפה . מיתרי הקונטרבס עשויים מיתריו מסלילי מתכת מלופפים מסביב למיתרי מתכת מתוחים . קוֹנְטְרַבָּס

12. הכלים העיקרים במשפחה זו הם חליל , חלילית , אבוב , קלרנית ובסון . חלק מהכלים הללו אמנם עשויים כיום ממתכת , אך פעם היו עשויים מעץ . כלי העץ מסווגים לפי הפייה שלהם , השונה מכלי הנשיפה ממתכת , מה שגורם לצלילם להיות רך במעט . בכלי העץ משתנה גובה הצליל על ידי אורך הצינור - למשל - הבסון גדול , ולכן צלילו נמוך . לכלי העץ חורים רבים לאורך כל הצינור , המכוסים בכפתורים דמויי מכסים ומופעלים על ידי האצבעות . אחד ההבדלים בין כלי העץ וכלי המתכת הוא שבכלי העץ הצינור הוא ישר וארוך , ולא מסתלסל כמו בכלי המתכת . כלי הנשיפה מעץ בתזמורת בתזמורת מהווים כלי הנשיפה מעץ מרכיב חשוב , ונותנים גוון צליל מיוחד , שמוסיף לצליל התזמורת . בתזמורת סימפונית , כלי הנשיפה מעץ מנגנים הרבה במהלך היצירה יחד עם כלי הקשת . כלי העץ ידועים ביכולתם לנגן צלילים רגועים , וגם צלילם קצובים . בתזמורת הסימפונית , החליל משמש לקול הסופרן , האבוב נחשב לקול האלט , הקלרנית נחשבת לקול הטנור והבסון , כשמו , משמש את קול הבס . פעמים רבות מצטרף לסקציה גם הפיקולו , שמנגן גבוה יותר מן החליל . הפיקולו נשמע חזק ביותר בתזמורת , משום שהוא כה גבוה , ובצליליו הגבוהים הוא אפילו " צעקני "; כאשר נוסף הפיקולו , ישנם בסך - הכל חמישה קולות בסקציה . כלי נשיפה מעץ

13. חליל צד ( המכונה בקיצור גם חליל ) החליל הוא כלי הנפוץ בכל תרבות וציוויליזציה בעולם . הוא קיים בשני אופנים עיקריים : חליל שהוא צינור הפתוח רק בקצהו האחד , המוחזק אופקית , ובו האוויר ננשף אל תוך פיה מחוץ לפה , ונשבר על אחת הדפנות – בעברית כלי זה ידוע בתור חליל צד . חליל הצד נפוץ בעיקר במוזיקה קלאסית , והוא משמש כחוליה חשובה בתזמורת סימפונית . חליל הצד נפוץ גם בג ' אז , ברוק מתקדם ובמוזיקה אירית מסורתית . חליל הצד המתכתי בצורתו המוכרת הוצג באופן רשמי רק בשנת 1851, בלונדון , על ידי החלילן ובונה החלילים הידוע תאובלד בהם .

14. חליל פיקולו הפיקולו הוא סוג קטן יותר של חליל הצד העשוי ממתכת או מעץ , ואורכו כמחצית מאורכו של החליל הרגיל . צורת הנגינה בפיקולו שונה במעט מצורת הנגינה בחליל . ההבדל העיקרי בינו לבין חליל הצד מתבטא במנעד הצלילים : הפיקולו מסוגל להגיע לצלילים גבוהים יותר באוקטבה מאלה של החליל , וכן צלילו הנמוך של הפיקולו גבוה בכאוקטבה מצלילו של חליל הצד . היות שהפיקולו יותר גבוה מהחליל , צליליו יותר מבריקים וחזקים . משום שקולו של כלי זה חזק ביחס לחליל , יש רק פיקולו אחד או שניים בתזמורת הסימפונית , ואילו חלילי צד יש לרוב שניים ויותר . ( בתזמורת סימפונית המנגנת יצירות ספציפיות כמו " פולחן האביב " מאת סטרווינסקי מנגנים שני פיקולו וארבעה חלילי צד ). מלחינים נוטים להשתמש בפיקולו בקטעים החזקים ביצירה משום שצליליו חזקים

15. חלילית היא כלי נשיפה העשוי לרוב מעץ . החלילית היא אחד מהכלים הוותיקים ביותר במוזיקה המערבית . ניתן למצוא אותה מנוגנת החל מהעת העתיקה , תקופת הבארוק והרנסאנס , ועד ימינו . לחלילית עבר גדול ונרחב . עד תחילת שנות הארבעים נקראה החלילית בעברית " חליל ". השם " חלילית " הושרש בשפה העברית על ידי המלחין פואה גרינשפון שקרא לה בשם זה כדי להבדילה מחליל הצד . בשנת 1941 הוא הקים בית מלאכה לייצור חליליות בשם " חלילית ", כדי לפצות על המחסור שנוצר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה , עקב אי היכולת לייבאן מצ ' כיה וגרמניה . באנגלית נקראת החלילית " recorder " שכן באנגלית עתיקה אחת המשמעויות של הפועל to record היא " לסלסל או לשיר כציפור ". חלילית

16. אבוב בארוק אבוב ( Oboe ), בעל לשונית כפולה ( Double reed ) המורכבת משתי פיסות קנה . חלקו העליון של האבוב מעט צר , וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה . קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות והאפרכסת שלו דמויית פעמון . מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק . הקלאפות מאפשרות לנגן האבוב לנגן בצורה יותר וירטואוזית ומהירה . לאבוב המודרני יש מנעד צלילים רחב יותר מזה של האבוב הקלאסי . יחסית לקרוביו ממשפחת כלי הנשיפה מעץ , נחשב האבוב לקשה מאוד לנגינה ; הוא דורש תקופה ארוכה יחסית של לימוד ותרגול כדי להפיק צלילים הרמוניים . היות וצלילו של האבוב רם משל כלים רבים אחרים בתזמורת , ומכיוון שלאחר שהטון הבסיסי של האבוב כוון לא ניתן לשנותו מבלי להוציא את הלשונית , נהוג לכוון את הטון של כל התזמורת לפי האבוב . האבוב נחשב לקול האלט בתזמורת הסימפונית בין כלי הנשיפה מעץ . אבוב

17. קלרנית בלה ( מימין ) לעומת קלרנית בסי במול ( משמאל ) קְלַרְנִית ( צורה עברית של השם הלועזי : קְלָרִינֵט ) תיאור הכלי ופעולתו גוף הקלרינט מורכב מחמישה חלקים ( מלמעלה למטה ): פיה , חבית , גוף עליון , גוף תחתון ופעמון . על פיית הקלרנית מורכב " עלה " - פיסת עץ ( קנה במבוק ) דקה שמוחזקת על ידי ליגטורה ( טבעת נסגרת העשויה מתכת , עור , או לפעמים חומר אחר ). הנשיפה בכלי מרעידה את העלה וגורמת להיווצרות הצליל . מקומות הלחיצה בקלרינט מתחלקים לשניים : א . חורים . ב . מנופים . החורים הם למעשה קדיחות בגוף הקלרינט , ומנופים הם לחצנים שסוגרים או פותחים חורים רחוקים מהאצבעות . ( ישנם חורים המוקפים טבעת שמשמשת מנוף להשלמת התו ). ישנם סוגים שונים של קלרניתות . הנפוץ ביותר הוא הקלרנית בסי במול ( Bb ). נפוץ גם הקלרנית בלה ( A ), בעיקר בתזמורות , אך כמה מן היצירות החשובות ביותר הולחנו לקלרנית בלה קְלַרְנִית

18. בסוֹן ( Bassoon ) או " פגוֹט " הבסון הוא כלי מלודי , אשר בדומה לאבוב , גם לו יש לשונית כפולה ( Double reed ). הבסון הוא כלי א - טרנספוזיציוני , כלומר הוא באותה הטרנספוזיציה של הפסנתר . קולו של הבסון מאופיין במנעד רחב ובגוון נמוך ועמוק , המזכיר קול בריטון - בס גברי . הבסון המודרני מיוצר לרב מעץ המייפל , בעיקר ממינים קשים וחזקים . אורכו של בסון סטנדרטי כאשר הוא מורכב הינו 1.34 מטרים , אך אורכו האמיתי , כלומר אורך צינורותיו ללא ההתעקלות בתחתית הכלי , הוא 2.54 מטרים . הבסון הופיע לראשונה בצורתו המודרנית בשנת 1800, והוא אחד מהכלים היחידים שלא שונתה צורת בנייתם באופן מהותי מאז יצירתם . הבסון , כשמו כן הוא - הכלי הנמוך ביותר מקבוצת כלי הנשיפה מעץ אחרי הקונטרה - בסון . מנעדו משתרע ממתחם הבס ועד הטנור . הבסון מתפקד כחוליה חשובה בהרכבים סימפוניים וקאמריים , ולעתים גם בתזמורות כלי נשיפה . לבסון קשת גוונים רחבה ויכולת נדירה ליצור הן קו מלודי יפהפה והן קונטרסט של קו קופצני , חוצפן ושובב במקצת . קונטרבסון הוא גירסה נמוכה באוקטבה מהבסון הרגיל , הבנוי בכיפופים רבים יותר ומסתיים לרוב בפעמון מתכת .

19. רוב הכלים ממתכת עשויים פליז . הצליל שנוצר בכלי הנשיפה ממתכת מקורו בתדר העצמי של הכלי והאוברטונים שלו . כלומר בלי לשנות דבר בכלי עצמו ניתן להפיק מספר גדול של צלילים במרווחים משתנים בין צליל אחד לשני . את הצלילים בין הצלילים הללו ניתן לקבל בעזרת הכפתורים המעטים הקיימים בכלי . הפייה אינה יוצרת את הצליל כמו בכלי נשיפה מעץ אלא עוזרת לתאם בין השפתיים לכלי המגביר אותו ונותן לו את גוון הצליל . האוויר לא יוצא משום חור מאז שנכנס דרך הפייה ועד שיצא מהפעמון . בניגוד לכלי עץ בהם האוויר יוצא דרך חורים הנמצאים בגוף הכלי . כלי נשיפה ממתכת

20. חצוצרה ( או " חֲצוֹצֶרֶת ") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת . מנעדה הוא הגבוה ביותר מכל כלי הנשיפה ממתכת , גבוה יותר מזה של הטובה , של הטרומבון וקרן היער . אדם המנגן בחצוצרה נקרא חצוצרן או נגן חצוצרה . סוג החצוצרה הכי נפוץ כיום היא החצוצרה בסי במול ( Bb ). אך יש סוגים רבים אחרים של חצוצרות במשפחת כלי הנגינה הזאת . בימינו החצוצרה לוקחת חלק כמעט בכל סוגי המוזיקה , ממוזיקה קלאסית , דרך ג ' אז , בלוז ועוד מנעד הצלילים של חצוצרה בסי במול חצוצרה

21. קורנית ( לעתים קורנט , באנגלית : Cornet ) היא כלי נשיפה ממתכת . הקורנית דומה מאוד לחצוצרה , אך קצרה ממנה במקצת . בנוסף , החצוצרה בנויה מצינור שקוטרו נשאר זהה כמעט לכל אורכו ( דמוי גליל ), ואילו רוחבו של צינור הקורנית גדל בהדרגה ( דמוי קונוס ). מנעד הצלילים שמפיקים שני הכלים דומה , אך הטון של הקורנית עמוק ועמום יותר מזה של החצוצרה . הקורנית מועדפת על נגנים מתחילים , שכן בשל עיצובה קל יותר להחזיקה מאשר את החצוצרה . בדומה לחצוצרה , גם לקורנית יש שלושה שסתומים ( לעתים נדירות - ארבעה ), באמצעותם מפיק הנגן את הצלילים השונים . בדומה לחצוצרה , ניתן להרכיב עמעם .

22. מקור השם טרומבון באיטלקית ופירושו : " חצוצרה גדולה ". מנעדו של הטרומבון גבוה מזה של הטובה , נמוך מזה של החצוצרה וקרן היער וזהה לזה של הבריטון . עיצובו של הטרומבון ייחודי בקרב כלי הנשיפה . במקום שסתומים , הקיימים כמעט בכל כלי הנשיפה האחרים והמשמשים להפקת התווים השונים , בטרומבון נעשה שימוש בצינור מחליק ( הקרוי חָליק , ובאנגלית : Slide - סלייד ), אשר את אורכו הנגן משנה כדי לשנות את גובה הצליל . על הנגן לזכור בעל - פה היכן למקם את הסלייד כדי להפיק תו מסוים . כשמשנים את מיקום הסלייד באיטיות , תוך כדי נגינה , מתקבל צליל רציף , עולה או יורד הקרוי גליסנדו , ובכך חוזקו וייחודו של הטרומבון בהשוואה לכלי הנשיפה האחרים . משום שבטרומבון לוקח זמן ללמוד היכן למקם את הסלייד על מנת להפיק צליל מסוים , לימוד הנגינה בו קשה יחסית . קיימים שבעה מיקומים השונים בחצי טון אחד מהשני , כלומר שינוי של שלושה טונים שלמים בין המיקום הראשון לשביעי . מעבר למיקום הבא מוריד חצי טון - המיקום הראשון כאשר הסלייד סגור ( קרוב לפיו של הנגן ) והשביעי כאשר הסלייד פתוח ( רחוק מפיו של הנגן ). לטרומבון , בדומה לחצוצרה , ניתן להרכיב עמעם . צליל הטרומבון נחשב כקרוב ביותר לצליל האנושי הן מבחינת המנעד והן מבחינת הרכות והחום שהוא יכול להפיק . טרומבון

23. הטובה מפיקה את הצלילים הנמוכים ביותר במשפחת כלי הנשיפה מהמתכת בפרט , ובתזמורת בכלל , ומשמשת בדרך כלל לנגינת תפקידי בס . לטובה צליל רך יחסית לכלי נשיפה אחרים , וניתן לנגן בה בעוצמה רבה . הטובה המודרנית הומצאה בשנת 1835 בגרמניה . לעתים משמש השם " טובה " כשם כללי לכלי נשיפה נמוכים , במיוחד במוזיקה עתיקה . טובה

24. הסקסופון מורכב משלושה חלקים : פייה , צוואר וגוף . הפייה , בדומה לפייה של קלרנית , עשויה מפלסטיק , מתכת , סיליקון , או סוגי ע ץ שונים ( בעיקר הובנה ). בפייה מורכבת פיסת קנה משויף ומעובד הנקרא " עלה ", שמהווה צפצפה פשוטה . צלילי הסקסופון מופקים בנשיפה בפייה והרעדת העלה . גוף הסקסופון עשוי צינור מתכת חלול , שבו מהדהד הצליל . גובה הצלילים נקבע על ידי פתיחת וסגירת הנקבים בגוף הסקסופון סקסופון

25. קרן יער ( או קרן צרפתית או בפשטות : קרן ) היא מסוגלת להפיק צלילים רועמים ודרמטיים ( תרועות ) לצד צלילים שקטים ונוגעים ללב . מנעדה של קרן היער הוא השני בגובהו במשפחת כלי הנשיפה ממתכת , לאחר החצוצרה ולפני הטרומבון . צלילי הקרן נכתבים בּמפתח סול , אך לעתים צליליה הנמוכים נכתבים בּמפתח פה . תולדות קרן היער מתחילות עוד בתקופה הפרהיסטורית ; אנשי התקופה נהגו להשתמש בקרניים של בעלי חיים ליצירת צלילים רמים שנשמעו מרחוק , קרן דומה משמשת את היהודים כשופר . הקרן בנויה כצינור ארוך , שקצהו האחד דק , ובקצהו השני הוא מתרחב מאוד , ומשמש כמגבר לצליל הבוקע ממנו . בצליליה הגבוהים במיוחד של הקרן ( יותר מסול גבוה כתוב ), לנגני הקרן קשה לדייק בצלילה מכיוון שהם תלויים בלחץ השפתיים , שנעשה למאוד קרוב בצלילים הגבוהים . קרן יער

26. כלי ההקשה הם חלק בלתי נפרד מן התזמורת הסימפונית . אמנם הם הכלים המנגנים הכי פחות במהלך היצירה , אך כשהם מנגנים הם חשובים ביותר . ישנם מספר סוגי כלי הקשה שנוהגים לנגן איתם בתזמורת הסימפונית : מצילתיים , טימפני , קסילופון , מערכת תופים ( סט ), שליש , טמבורין ( תוף מרים ), פיאטי , שהוא גם סוג של תוף , ועוד . בכל תזמורת סימפונית , ישנם מספר אנשים שמנגנים על מגוון כלי ההקשה , ולעתים נגן אחד נאלץ לעבור או לנגן בו זמנית על מספר כלי הקשה . סקציה זו ממוקמת מאחורי כל התזמורת , בדרך - כלל בצד שמאל של הבמה . כשהמלחין כותב לאחד מכלי ההקשה הוא מציין את שם כלי ההקשה או את הקיצור שלו ( למשל תוף צעידה יסומן באותיות : S . D ) לעתים על אותו התפקיד יש מספר כלי הקשה . כשהמלחין כותב לטימפני , הוא רושם בפרטיטורה איזה סוג של טימפני הוא רוצה , בדרך - כלל יש שניים או שלושה סוגים של טימפני שהמלחין רוצה ליצירה , בהתאם לסולם היצירה . בדרך - כלל מכניסים את כלי ההקשה מתי שרוצים " דופק " ביצירה , בדרך - כלל בקטעים חזקים ועצמתיים , וגם בפתיחות של יצירות . כלי הקשה

27. תוף הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה . תופים הם בין כלי הנגינה העתיקים ביותר שידעה האנושות , וישנם סוגים רבים של תופים . כדי להפיק צליל , יש להקיש במרכז או בשולי התוף . הקשה על התוף במקומות שונים תשמיע צלילים שונים . כלי הנגינה שרובינו מכנים " תופים " הוא בעצם מערכת התופים המודרנית , אשר מורכבת ממספר תופים ומצילות . הייצור והשימוש בתוף במזרח הקרוב הקדום החל כנראה במסופוטמיה באלף ה -3 לפנה " ס . משם עבר התוף לשאר ארצות המזרח הקרוב . מקור המילה תוף כנראה במילה השומרית - dup / tup משם עברה המילה לשפות שמיות אחרות . ב אוגרית - tp , אשורית - tuppu , ארמית - tuppa , ערבית duff . השם עבר ממשפחת השפות השמיות ליוונית עתיקה - ty ( m ) panon והרומאים קראו לכלי בלטינית tympanum .

28. טימפני טימפני , ( בעברית : תונפן או תוף דוּד ), הינו תוף גדול בקוטר של כמטר הניתן לכוונון מיידי באמצעות רגלית או ידית , כך שניתן להפיק ממנו מספר צלילים המגיעים לכדי אוקטבה עד אוקטבה וחצי . ההקשה על הטימפני נעשית באמצעות מקלות קשיחים אשר הקצה שלהם דמוי כדור . התוף משמיע צליל עמום למדי , ומשמש רקע מצוין לתזמורות כלי נשיפה . הטימפני משמש גם ככלי הקשה בתזמורות פילהרמוניות . נגן הטימפני נותן את ה " טון " של כל ההרכב המוזיקלי

29. מצילתיים מצילתיים , ממשפחת כלי ההקשה . הן מורכבות משתי מצילות עגולות וצלילן מופק על ידי הקשתן זו בזו . המצילתיים משמשות בעיקר בתזמורת סימפונית ובתזמורת צועדת . ביצירות הן מופיעות בעיקר ברגעי השיא של היצירה . הכלי המשמש חלק במערכת התופים קרוי מצילות שהן הגדרה יותר כוללת לכלי , כאשר מצילתיים מתארות סוג מסוים של מצילות .

30. מצילה

31. קסילופון ( באנגלית : Xylophone ; מיוונית : xylon - עץ , phone - קול ) הוא כלי הקשה עשוי עץ אשר מכיל עד 3.5 אוקטבות . צליל הקסילופון עמום ועמוק והנגינה בו נעשית באמצעות שני מקלות עץ אשר בקצותיהם חומרים בדרגות קושי שונות להפקת צלילם חזקים או חלשים . החומרים יכולים להיות בד , גומי מוקשה , פלסטיק , או עץ . בקסילופון ניתן לנגן גם בארבעה מקלות כדי להפיק אקורדים שונים . בעברית נקרא " מַקושית ". כדי לקבל תהודה לכל צליל , מוצמד צינור מתכת לכל קליד . לגירסה זו קוראים " וִיבְּרַפוֹן ". Orchestral xylophone ( left ) and marimba

32. תוף מרים הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה , המורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבות זוגות של מצילות , ועליה נמתחת יריעה . לתוף מרים ישנם מעל חמישים שמות וגירסאות בתרבויות השונות ברחבי העולם . הגירסאות השונות נבדלות זו מזו בגודל המסגרת וכן גירסאות מסוימות של התוף חסרות את המצילות . גירסאות מודרניות של התוף חסרות לעתים את היריעה . תוף המרים הוא התוף העתיק והבסיסי בעולם . בגירסתו המקורית הורכב התוף ממסגרת עגולה עשויה עץ שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים . התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף . הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים , וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו . מקור השם " תוף מרים " הוא מתיאור שירת הים . בשמות פרק ט " ו פסוק 20 נאמר : ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את - התוף בידה , ותצאנה כל - הנשים אחריה בתופים ובמחולות

33. קסטנייטות הקסטנייטה ( בעברית : עַרְמוֹנִיּוֹת ) היא זוג כלי הקשה אידיופוני , שהמצאתה מיוחסת לתרבות הפיניקית בתקופת האלף ה -1 לפנה " ס . היא הופצה בארצות הים התיכון אך לאורך השנים שימשה בעיקר בתרבות של ספרד בה נשמר מעמדה עד היום ככלי נגינה לאומי מסורתי . הקסטנייטה מורכבת לרוב משתי פיסות עץ קעורות הקשורות זו לזו באמצעות שרוך שמושחל דרך חור הנקוב בכל פיסה . את השרוך כורכים סביב האגודל ומקישים את פיסות העץ זו בזו בעזרת האצבעות . השימוש בקסטנייטות נפוץ בעיקר במוזיקה לטינית , ספרדית , צוענית ומורית ובפרט פלמנקו .

34. הידוע שבכלי המקלדת הוא הפסנתר . את כלי המקלדת , בניגוד לכלי נגינה אחרים , קשה יחסית לסווג . לכולם יש מערכת קלידים , עליהם הנגן לוחץ , כשכל קליד מפיק צליל אחד בלבד . ההבדל בין כלי המקלדת השונים הוא הדרך בה הצליל מופק . בהתאם לכך ניתן לחלק את כלי המקלדת לארבע קבוצות : כלי מקלדת - מיתר ( פסנתר וצ ' מבלו , למשל ), בהם הקלידים גורמים להפעלת מערכת מנופים , שבסופה פטיש המקיש או מפרט הפורט על מיתר . כלי מקלדת - הקשה ( צ ' לסטה , למשל ), דומים לכלי המיתר , אך הפטישים מקישים על גופים שאינם מיתרים , כמו פעמונים או מוטות מתכת . כלי מקלדת - אוויר ( עוגב ואקורדיון , למשל ), בהם הקלידים מכוונים זרימת אוויר דרך צינורות , פיות או מברנות בגדלים שונים . כלי מקלדת אלקטרוניים ( סינתסייזר , אורגן חשמלי ופסנתר חשמלי , למשל ), בהם הקלידים שולחים אותות חשמליים , המעובדים על ידי מחשב המתרגם אותם לצלילים . לעתים ניתן לנגן בכלי המקלדת ללא שימוש בַּמקלדת , בפריטה בעזרת האצבעות או באמצעות קשת , למשל . בקטעים מסוימים ביצירות קלאסיות לפסנתר , למשל , מצוין שעל הנגן לפרוט על המיתרים באצבעותיו . כלי המקלדת

35. הפסנתר הומצא בעשור האחרון של המאה ה -17 או בתחילת המאה ה -18. מנעד הצלילים של הפסנתר הוא הגדול ביותר מבין כל כלי הנגינה ( מלבד הנבל ), ומתפרש על מעל שבע אוקטבות . רוב הפסנתרים בעלי 88 קלידים , ומגיעים עד לה נמוך ( במפתח פה , אוקטבה מתחת לשישה קווי עזר נוספים לחמשה ) ועד דו גבוה ( במפתח סול , שתי אוקטבות מעל ל -9 קווי עזר נוספים לחמשה ). במאה האחרונה נפוצים שני סוגים של פסנתרים : פסנתר הכנף , שבו המנגנון המיכני של הפסנתר נמצא במאוזן לקרקע , ופסנתר עומד פסנתר שבו המנגנון המיכני נמצא במאונך לקרקע , המכונה גם " פסנתר קיר ". הפסנתר

36. הפסנתר הומצא על ידי ברתולומיאו כריסטופורי , אוצר כלי הנגינה של משפחת מדיצ ' י בפירנצה . החידוש בפסנתר , בשונה מכלי המקלדת האחרים שהיו קיימים עד כה , הוא שבפסנתר היה אפשר לשלוט על חוזק הצליל בהתאם לעוצמת הלחיצה על הקליד , ולכן זכה הפסנתר לשם " פיאנו - פורטה " ( Piano - Forte , באיטלקית חלש - חזק ), כיום , בשפות רבות נקרא הפסנתר " פיאנו " ( Piano ), כקיצור של פיאנו פורטה . כמו הצ ' מבלו גם הפסנתר הוא כלי מקלדת וכלי מיתר , אך בעוד שהצ ' מבלו הוא כלי פריטה , הרי שבפסנתר מופקים הצלילים על ידי " פטישים " המקישים על המיתר , ולכן הפסנתר הוא גם כלי הקשה . ההקשה בפסנתר מאפשרת שליטה באצבעות על חוזק הצלילים , שליטה שלא הייתה קיימת בצ ' מבלו . במנגנון הפסנתר חלו שינויים ונוספו המצאות במשך מאות שנים . מנגנון הפסנתר עבר שינויים רבים שאפשרו החזרה מהירה יותר של הפטישים , על מנת לאפשר נגינת אותו צליל פעמים רבות ככל הניתן בשנייה . למעשה , המנגנון הטוב ביותר נמצא בפסנתרי כנף הנעזרים בכוח המשיכה של כדור הארץ על מנת ליצור התנגדות לכוח שמפעיל הנגן . פסנתר עומד מחקה מנגנון זה על ידי שילובם של קפיצים המבטיחים החזרה מהירה . מנגנון הפסנתר משלב מספר אלמנטים מרכזיים נוספים , כגון אטמים , שתפקידם לחסום את הצליל כאשר נפסקת הלחיצה על הקליד , הדוושה הימנית , שתפקידה לבטל את פעולת האטמים , והדוושה השמאלית , שמסייעת להחליש את עוצמת הצלילים . ברוב פסנתרי הקיר נמצאת בין שתי הדוושות גם " דוושת אימון ", שלחיצה עליה מורידה בד לבד בין הפטישים למיתרים ומאפשרת נגינה בעוצמת צליל נמוכה בהרבה , אולם בדוושה זו לא נוהגים להשתמש בהופעה מול קהל , בגלל הצליל הסגור והמופנם . עם המעבר למסגרת פלדה ( בשנת 1820 לפסנתר כנף וב -1825 לפסנתר עומד ), שהחליפה את מסגרת העץ , התאפשר לבוני הפסנתרים למתוח את מיתרי הפסנתר למתח גבוה מאוד , של כעשרים טונות . מתח זה מאפשר לפסנתר להנות מצליל חזק ומתמשך , בשונה מהפסנתרים של המאה ה -18 שצלילם היה קטן בהרבה . יש לזכור כי הפסנתר המודרני , שצלילו חזק ובהיר , איננו הפסנתר עליו נכתבו היצירות הקלאסיות לפסנתר .

38. צֶ ' מבּלוֹ צֶ ' מבּלוֹ הוא שמם הכללי של משפחת כלי מקלדת אירופיים , שבהם מופק הצליל בפריטה על מיתר . הצליל מופק באמצעות פריטה על מיתרים המתוחים מעל לוח תהודה , בניגוד לפסנתר , שבו מופק הצליל באמצעות הקשה על המיתר , ובניגוד לקלאוויקורד , בו מופק הצליל על ידי לחיצה על המיתר . בתקופת הבארוק , תור הזהב של הצ ' מבלו , השתמשו בכלי למילוי הרמוני בשיטת הקונטינואו , כמו גם ליצירות סולו וקונצ ' רטי רבים . בסוף המאה ה -18 חלה דעיכה בפופולריות של הכלי , ובתחילת המאה ה -19 הוא נעלם כמעט לחלוטין מן הנוף המוזיקלי . במחצית השנייה של המאה ה -20 החלו להופיע יצירות מודרניות לצ ' מבלו וההלחנה החדשה ממשיכה גם כיום .

39. נֶבֶל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר . המיתרים בנבל קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית . מנעד הצלילים של הנבל מתפרש על שבע אוקטבות , בדומה לזה של הפסנתר . כל מיתר מתאים לתו בסולם דו מז ' ור ( הקלידים הלבנים בפסנתר ). בגלל המספר הרב של מיתרים בנבל , נהוג שכל המיתרים של דו צבועים בצבע אדום , ואילו כל המיתרים של פה צבועים בצבע כחול כדי להקל על מציאת המיתרים . נבל סטנדרטי בן ימינו מיוצר מ -11 סוגי עצים ומורכב מכ -2,500 חלקים . לנבל דוושות יש סידרה של שבע דוושות ( פדלים ) בבסיס הנבל המחוברים לצוואר הנבל . כל דוושה שולטת על תו אחד בשלושה מצבים שונים : למטה , באמצע , למעלה . בעזרת הדוושות ניתן לנגן חצאי טונים . הרמה של פדל גורמת למיתר המתאים להשתחרר וכך פריטה על התו המתאים תנגן את התו בבמול . הורדת הדוושה גורמת לקיצור המיתר ופריטה עליו תנגן את התו בדיאז . המצב הרגיל של הדוושה ( באמצע ) תגרום לפריטה על המיתר לתת את התו במצב טבעי . הנבלים שמשתמשים בו היום בתזמורות הם נבלים עם דוושות . נֶבֶל

41. עוגב ( בלעז אורגן , מיוונית : όργανον ) הוא כלי מקלדת גדול המפיק צליל מהרעדה של אוויר . בניגוד לכלי מקלדת אחרים כגון פסנתר , צ ' מבלו וקלאוויקורד אשר צלילם מופק מרעידת מיתרים – הפקת הצליל בעוגב נוצרת מהרעדה של אוויר בעזרת לשוניות , כמו בכלי נשיפה מעץ . הצליל מופק בו באמצעות נשיפת אוויר מיכנית דרך צינורות , על ידי מפוח . רוב העוגבים נמצאים בכנסיות , אך הם יכולים להימצא גם באולמות גדולים אחרים כדוגמת בתי ספר למוזיקה . עוגב

42. קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו : www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות מקורות : http :// he . wikipedia . התזמורת http :// he . wikipedia כלי מיתר הפיסיקה של הכינור : http :// he . wikipedia . הפיסיקה של הכינור http :// he . wikipedia . כלי פריטה http :// he . wikipedia . כלי נשיפה http :// he . wikipedia . כלי הקשה http :// he . wikipedia . צ'מבלו http :// he . wikipedia . פסנטר דגימות צליל של צ'מבלי שונים

43. מקורות : צלילי כלי הנגינה : http :// musicaeventos . tripod . com / sonidos_de_instrumentos . htm Instruments of the Orchestra WOODWIND http :// www . youtube . com / watch?v = sKysJgnleB0 Instruments of the Orchestra BRASS http :// www . youtube . com / watch?v = 38FWyn8gxmk Instruments of the Orchestra PERCUSSION http :// www . youtube . com / watch?v = 5zHx7fPglp4 Instruments of the Orchestra STRINGS http :// www . youtube . com / watch?v = Jw5egjlGj5I LOS SONIDOS DE LOS INSTRUMENTOS MUSICALES Eugenia Romero : http :// www . youtube . com / watch?v = boCQpqAkuRs instruments of the orchestra http :// www . youtube . com / watch?v = KWbuO7I2vRE LA ORQUESTA SINFONICA . INSTRUMENTOS http :// www . youtube . com / watch?v = G0OkI6IqNWs

44. Mickey Mouse & Friends - The Band Concert ( 1935 ) http :// www . youtube . com / watch?v = IErXg5kBXXg Los instrumentos musicales http :// www . youtube . com / watch?v = vbqLG0S98N0 2 - El cascanueces - Nutcracker suite (1/2) http:// www.youtube.com/watch?v = IPjJvwekTzU Instrumentos da Orquestra http :// www . youtube . com / watch?v = v0dduaSUS2I Los Instrumentos de la orquesta sinfonica - Parte uno http :// www . youtube . com / watch?v = wll6hBYzOKU Los Instrumentos de la orquesta sinfonica - Parte dos http :// www . youtube . com / watch?v = KmTqbL07i_g El Aprendiz de Brujo ( Español Versión Narrada ) Fantasía http :// www . youtube . com / watch?v = gWj3F - t5sUc