התפקיד שלי ושל היחידה שלי באיביי הוא לחבר בין רעיונות טובים, יצירתיות וטכנולוגיה יוצאת דופן כדי ליצור חוויות משתמש מגניבות, חדשניות וכאלו שמביאות כמובן תוצאות עסקיות. הרצאה היום אני רוצה לחלוק איתכם קצת מניסיוננו ולתת לכם קצת טיפים חשובים על עולם היזמות והחדשנות.
נטייל רגע אחורה בזמן לשנים בהם אני הייתי סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. סוף 2002-2006.
בשנת 2003 פרצה לעולמנו לינקדין, אשר שינתה את כל תפיסתנו לגבי הערכת עובדים בתכונות שונות ומשונות.
בשנת 2004 קיבלנו לעולמנו את פייסבוק שמבזבזת את חיינו מאז ועד היום, באהבה רבה.
שנת 2005 יוטיוב מגיחה לעולמנו ומשנה את תפיסתנו לעד בדבר חתולים וכלבים חמודים.
ובסוף 2006 תחילת 2007 המהפיכה הגדולה מתחילה עם הכרזת אפל על האייפון הראשון, וגילוי 12 המצבים הרגשיים של רובנו מעתה ועד עולם
ואני? כסטודנט עובד, הייתי בעיקר עייף. מחפש באופן נואש אחר קפה כדי לנסות ולהישאר ער בין אם בעבודה ובין אם בהרצאות. ללא הצלחה...
ומאחר וזה לא הצליח התחלתי לנסות לצרוך פולי קפה באופן ישיר. גם זה לא הצליח להשאיר אותי ער.
אז בעצת חבריי הסטודנטים עברתי לצריכת סוכר.
הרבה סוכר!
ובסוף נכנעתי. נותרתי עייף לאורך כל תקופת הלימודים, אז אם אתם נרדמים במהלך ההרצאה שלי, תרגישו בסדר גמור. זו אפילו סגירת מעגל עבורי!
אז נתחיל מהגדרת מושג בסיסי בתחום היזמות. הרעיון! מה מגדיר רעיון טוב? נראה דוגמא.
אז לפני כחודש נולדה לנו הבת המתוקה הזו. נראה לי שזו הייתה הפעם האחרונה בה היא אשכרה ישנה. בכל אופן רוב ההתעסקות קשורה להאכלה, הרדמה, והחלפת חיתולים. כל כך הרבה חיתולים... וכמה נפלא שמישהו חשב על הרעיון הזה של החיתול החד פעמי.
בשנת 1947 וואלרי, עקרת בית מארה"ב החליטה ליצור חיתולים חד פעמיים מניילונים ישנים, פשוט כי... נמאס לה לכבס!
איזה רעיון מדהים! כדי ליישם את הרעיון היא התחילה לתפור בבית בעזרת המתפרה הישנה שלה, וחילקה את התוצרת לשכנים ולקרובים. כשראתה כמה זה מוצלח, התקדמה אט אט והחלה לייצר במפעל קטן ולמכור את הטיטולים שלה. אנשים כל כך שמחו לחסוך זמן ולכבס פחות.
וזו ההגדרה של רעיון טוב! בעולם העסקי, רעיון טוב צריך לפתור בעיה אמיתית, מוגדרת, וכואבת, למישהו מוגדר ו... אמיתי. חשוב מאוד לזכור שהרעיון לא חייב להיות שלנו. מה שחשוב זה איך אנחנו גורמים לו לקרות.
ובאמת יצרניות החיתולים פחות עסוקות במי הגה את הרעיון, ויותר ב- מה עושים עם כל הכסף שהן מרוויחות בעקבות ההמצאה הזו.
אז בסיפור מקרה החיתולים ראינו איך וואלרי יישמה 3 עקרונות מאוד חשובים. הראשון – התמקדות בבעיה כואבת ורלוונטית שכאבה להמוני בתי אב – כמות הכביסות ובזבוז הזמן בשל הצורך לכבס חיתולים מלוכלכים.
העיקרון השני – השתמשה במשאבים קיימים, והתקדמה בהדרגה. היא לא בנתה תוכנית שמדברת על "נגייס אלפי תופרות" ועוד מהסוג הזה.
והעיקרון השלישי – היה לה מדד ברור אותו רצתה לשפר. נקרא לו "הזמן הפנוי". חשוב מאוד להגדיר מדד לבעיה, שאפשר למדוד ועל ידי כך להבין אם ניתן לשפרו. "אנחנו רוצים לשנות את העולם" הוא לא מדד...
נראה יישום של העקרונות הללו על בעיה אותה התחלנו לתקוף בתחום האופנה באיביי.
אז מי פה קונה בגדים באינטרנט? זו לא חוויה פשוטה כיוון שמאוד קשה לדמיין איך יראו המשקפיים עלינו, והאם החולצה תתאים למכנסיים ואיך בכלל יהיה הטוטאל לוק? אחד ההאתגרים עימם התמודדנו היה הניסיון לפתור את הבעיה עבור שוק הנשים האמריקאי בגילאי 25-45, שרוצות לקנות טוטאל לוק, או בגדים עם סטייל, או אופנה טרנדית, ולא לשלם על זה הון תועפות.
אבל חווית חיפוש רגילה מראה את התוצאות בצורה הזו. למשל חיפשתן שמלה פרחונית. אוקיי ומה עכשיו? מיליוני תוצאות, ומאוד קשה להבין איך השמלה תיראה עם נעליים מתאימות, כובע אופנתי או כל פריט אופנה אחר.
וככה התחלנו לחשוב על חווית שופ דה לוק – תקני את הבגדים שלך ע"י כך שתראי את כלל הלוק, ותוכלי להבין אם את אוהבת את זה או לא.
הרעיון שלנו היה להשתמש בטכנולוגייה מתקדמת של עיבוד תמונה כדי לאפשר לקהל היעד שלנו לקנות את הלוק שהוא רוצה, ובסטייל. כדי לעשות את זה ממש טוב, חקרנו את התחום ובחרנו בחברת סטארט-אפ ישראלית שמומחית בתחום עיבוד התמונה וזיהוי אובייקטים בתמונה, הטובה ביותר בתחום, לדעתנו. אז איך זה עובד? הטכנולוגיה מאפשרת לנו לסרוק את התמונה, לזהות אובייקטים שונים בתוך התמונה ואז לקשר לפריטים שונים באיביי, הכל באופן אוטומטי!
אז המשתמש מגיע אל הדף ורואה את הריבועים השונים המסמנים לו פריטים אפשריים לרכישה.
כאשר היוזר מבצע hovering על הפריט, מופיע לפניו הפופ-אפ שמציג לו את הפריט המדויק, או פריטים דומים במחירים זולים יותר.
ואז, אם היוזר לוחץ על הפריט הוא יגיע לדף הקניה ויוכל לקנות את הפריט באיביי.
נפלא!
אז עם הקונספט הראשוני הזה הלכנו לבקש תקציב.
לא קיבלנו, שאלו אותנו מה התוכנית – לא הייתה לנו.
ניסינו לשכנע את ההנהלה – לא הצלחנו.
וככה הגענו לאחת המילים האהובות עליי בשפה העברית – הפיילוט!
אז יצאנו לדרך עם פיילוט. זה היה הדף הראשון איתו עלינו בבלוג האופנה של איביי. [
וככה זה נראה היום. ואמרנו אם זה עובד טוב לאופנה כללית, למה שלא נרחיב את זה גם לעולם הסלבס?
ואם זה עובד טוב לסלבס, למה שלא יעבוד טוב לבעלי דם כחול?
ואם זה עובד לנסיכים ונסיכות, הרי שזה יוכל לעבוד גם בתחומים אחרים!
תחום עיצוב הבית
או רכבים, וחלקי חילוף.
השמיים הם הגבול. הפרויקט צבר תאוצה גדולה ואנחנו הרחבנו את השותפויות שלנו בתוך הארגון
ובפרויקט נוסף אותו עשינו, ביקשנו מהמשתמשים שלנו לקחת סלפי, לתייג לאיביי ואז לאפשר לקנות את הלוק שלהם ישירות מאיביי!
כל התהליכים הללו לא קרו כמו קסם. כדי להטמיע היינו זקוקים לעבודה ארוכה, סיזיפית. אז ככה לנתץ מיתוס קטן. כדי ליצור חדשנות מדלוורת, חשוב מאוד לזכור שהרעיון המגניב שלנו הוא רק 1% מהרעיון, במקרה הטוב. כל היתר הוא תהליך מובנה, מורכב ואופרטיבי להפליא. אם לא נבנה אותו כראוי, סביר שהרעיון שלנו יעלם ביחד עם עוד עשרות מיליוני רעיונות שקבורים אי שם בחלל הרעיונות.
גרף. בכל זאת סטודנטים להנדסה. 99% התהליך האופרטיבי – המודעות לכך תאפשר לכם לבנות את כל התהליך המשעמם כביכול של יישום הרעיון. משלב התוכנה והפיתוח ועד לשלב המחשבה על קידום הפרויקט שלכם, שיווק, מכירות, תפעול, וכל הכרוך בכך. כי בסוף כשתציגו את הרעיון המדהים שלכם, בהרבה מאוד מקרים תשמעו את השאלה
אחלה רעיון. עכשיו... מי בדיוק יעשה את כל העבודה כדי לגרום לו לקרות?
ולא פחות חשוב – איך!
הדבר החשוב ביותר לגבי תוכנית אופרטיבית – הוא שהיה תהיה פשוטה. מי האחראי לכל תהליך. מי תומך בו. איך תבצעו את זה ועוד. הדבר יבנה בטחון ואמונה שאתם מסוגלים. במידה ואין לכם תוכנית אופרטיבית, זה פשוט אומר שהרעיון עדיין לא מבושל מספיק או לא צללתם לעומק הפרטים.
ועוד טיפ חשוב – תתרגשו. תתלהבו. אם אתם לא תתלהבו מהפרויקט שלכם, אף אחד אחר לא יתלהב במקומכם. וזה לא התפקיד של איש המכירות. זה התפקיד של כל המעורבים בפרויקט שלכם. קשה לעשות חדשנות גם ככה. בלי התלהבות, הסיכויים יקטנו עוד יותר.
אגו. שמים אותו בצד. אבל באמת. צרו שותפות אמיתית.
ולזכור - הדבר הכי חשוב זה הצוות. הצוות צריך להיות רב גוני. תעשיה וניהול, פיתוח, כלכלה, אומנות ועוד. ככל שיהיה מגוון יותר, כך תוכלו לפתח את הפרויקט שלכם לכיוונים מרתקים יותר.
בהרבה מקרים בהם עבדתי עם סטראטאפים נתקלים בשתי דמויות. האחד מר ברור שאנחנו יכולים. השנייה – ברור שאי אפשר. אתם חייבים לדאוג שלא להכניס טיפוסים כאלו לצוות שלכם, וכמובן- תקפידו היטב שלא להיות כאלו בעצמכם.
אז בואו נקפוץ בחזרה לעתיד אל השנים הנוכחיות. מה צופן לנו העתיד הקרוב?
לפחות בתחום האינטרנט, ה- virtual הוא באזוורד מאוד חזק ושולט.
הנה למשל תחומי ה- ar ו- vr, שחוץ מהאות r שהן חולקות יחדיו, אני לא רואה באמת סיבה אמיתית מדוע לדבר עליהן באותה נשימה. להלן ההבדלים המרכזיים בין שתי הטכנולוגיות.
וקצת תחזיות קדימה על שני התחומים. נראה שתחום ה AR חזק הרבה יותר, וזה הגיוני בשל קלות השימוש בו באופן יחסי, אל מול עולם ה- VR שמצריך רכישה של ציוד יקר, שלא לדבר על הקושי בייצור תוכן מתאים.
עולם אחר שכבר חזק במשחק, ורק הולך וצובר תאוצה הוא עולם הוידאו וכל הטכנולוגיה מסביב לו. במקרה שלנו באיביי, אנחנו עובדים על פיתוח של קונספט שופ-דה-לוק בוידאו, כך שניתן לצפות בוידאו ולקנות פריטים רלוונטיים תוך כדי הצפיה.
למשל בעולם המוזיקה.
או הסרטים
או בתחומי האופנה
או בתחומי האיפור והיכולת לקדם פריטים רלוונטיים ישירות על הוידאו.
החזון קדימה, הוא בעצם לאפשר זיהוי אוטומטי של פריטים תוך כדי תנועה, כך שלדוגמא נצלם וידאו ונקבל חיווי לפריטים רלוונטיים לרכישה תוך כדי עיבוד הוידאו!