1. ‫דיקור עירוני‬
‫יאיר מלר 554764340‬
‫רותם סרי 461509630‬
‫איה רוזנוולד 138694930‬
‫תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬

2. ‫מבוא‬
‫המרחב העירוני כפי שהוא נתפש כיום, ניתן לתיאור כשילוב של מערכות עירוניות שונות לכדי יצירת‬
‫מרקם עשיר של התרחשויות ואפשרויות. ככל שהמרחבים העירוניים מתפתחים כך הם נעשים מורכבים‬
‫יותר, צפופים יותר ומוגבלים מבחינת אופי ההתערבות האדריכלית האפשרית בהם.‬
‫כתוצאה מכך היכולת לבצע שינויים משמעותיים ברקמה העירונית הקיימת נהפך לתהליך מורכב וממושך‬
‫שמגביל במידה רבה את האפשרות של אזורים עירוניים להתחדש ולהתפתח.‬
‫–‬ ‫אחת הגישות שנועדו להתמודד עם הבעיה של חידוש מרחבים עירוניים קיימים היא הדיקור העירוני‬
‫גישה המתבססת על חיזוק הסביבה הקיימת והישענות על מערכות עירוניות קיימות לצורך יצירת שינויים‬
‫משמעותיים במרחב העירוני.‬
‫דיקור עירוני הוא מונח שנועד לתאר התערבות אדריכלית נקודתית המיועדת ליצור השפעה על המרקם‬
‫העירוני מעבר להקשר המיידי שבו היא ממוקמת. המונח השאוב מתחום הרפואה האלטרנטיבית מתבסס‬
‫על ההנחה שישנן פעולות שעצם ביצוען מסוגל לגרור בטווח זמן קצר השפעות משמעותיות החורגות‬
‫מהנקודה שבה הן בוצעו או מהרדיוס המיידי שלה.‬
‫בבסיס הדיקור העירוני נמצאת התפישה שעל ידי זיהוי המערכות העירוניות והטיפול בהן, או לחילופין‬
‫יצירת מערכות עירוניות חדשות ניתן לבצע שינויים רחבי היקף ברקמה העירונית, במהירות ובפשטות‬
‫יחסית.‬
‫מטרת העבודה היא לבחון את מהות התפישה של הדיקור העירוני ואת אפשרויות היישום שלה מתוך‬
‫בחינת סדרי הגודל של ההשפעות האדריכליות האפשריות ובדיקת הקשר בין אופי השינוי להשפעה שהוא‬
‫יוצר על המרקם העירוני.‬
‫מכלול ההתנסויות והתיאוריו ת בנושא שהחלו להצטבר בשנים האחרונות מהוות בסיס לבחינת התחום‬
‫ולהגדרת המסגרת הרעיונית שפעולות הדיקור העירוני מתקיימות בה.‬
‫2‬ ‫דיקור עירוני‬

3. ‫תוכן העניינים‬
‫מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 2‬
‫הקדמה ................................ ................................ ................................ ............................. 4‬
‫התנהגות חברתית ................................ ................................ ................................ ........... 4‬
‫תפישות ותיאוריות ................................ ................................ ................................ ........... 5‬
‫כלים לבחינת הדיקור העירוני ................................ ................................ ............................. 6‬
‫בחינת אפקט הדיקור העירוני ................................ ................................ ................................. 7‬
‫מתודולוגיה ................................ ................................ ................................ ..................... 7‬
‫דיקור בסדר גודל אזורי-עירוני: "אפקט ברצלונה" ................................ .................................... 7‬
‫דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה קיסנגאני. ................................ ................................. 01‬
‫דיקור בסדר גודל אזורי-מקומי: רודרפור ................................ ................................ ............. 31‬
‫דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה גארדנינג"................................ ................................. 61‬
‫סיכום ................................ ................................ ................................ .............................. 02‬
‫מסקנות ................................ ................................ .............. .‪Error! Bookmark not defined‬‬
‫ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ..................... 22‬
‫רשימת תמונות ................................ ................................ .‪Error! Bookmark not defined‬‬
‫הערות ................................ ................................ ............... .‪Error! Bookmark not defined‬‬
‫3‬ ‫דיקור עירוני‬

4. ‫התנהגות חברתית‬ ‫הקדמה‬
‫קיימת תפישה סוציולוגי ת הטוענת שכחלק‬ ‫דיקור עירוני היא פילוסופיה תכנונית המנסה‬
‫מתבניות ההתנהגות החברתית האנושית‬ ‫להתמודד עם הקושי של שיטות תכנון ערים‬
‫קיימת הנטיי ה של דפוסי התנהגות להפוך‬ ‫מסורתיות להגיב לשינויים במרקם העירוני‬
‫לשכיחים בפרק זמן קצר למדי, כתוצאה‬ ‫בצורה מהירה.‬
‫מאירוע הצטברות של מספר גורמים לכדי‬ ‫תהליכי תכנון ערים הם ממושכים ומורכבים,‬
‫מסה קריטית המובילה לשינויים משמעותיים‬ ‫וגם במקרים המוצלחים שלהם טווח הזמן שבו‬
‫ורחבי היקף בתבניות חברתיות קיימות.‬ ‫ניתן להבחין בשינויים הוא ארוך למדי, כאשר‬
‫הגישה מוצאת באופן שבו מתפשטים רעיונות‬ ‫גם תהליך התכנון עצמו לוקח פרק זמן‬
‫וגישות בחברה האנושית דפוס דומה לאופן‬ ‫ממושך.‬
‫שבו מתפשטות מגפות.‬ ‫בנוסף הצורך ל"תחזק" רקמות עירוניות‬
‫הגישה מגדירה שלושה מאפיינים עיקריים‬ ‫קיימות ולהתאימן לשינויים מוגבלת למדי עקב‬
‫כבסיס לאופן שבו מתפשטים רעיונות בחברה‬ ‫המבנה המוגדר והסגור של המבנים העירוניים‬
‫האנושית:‬ ‫הקיימים.‬
‫1. דברים קטנים עשויים לגרור השפעה‬ ‫היכולת להחיות מחדש מרכזי ערים עם כך‬
‫נרחבת.‬ ‫מציבה בפני המתכננים אתגרים משמעותיים‬
‫2. תפישות ורעיונות הם מדבקים.‬ ‫הנובעים מאופי הסביבה שבה הם פועלים‬
‫3. שינויים לא מתבצעים באופן הדרגתי‬ ‫והכלים שעומדים לרשותם.‬
‫אלא כתוצאה ממאורע מכונן שמוביל‬ ‫מכיוון שבחברה המערבית כבר אין את‬
‫אליהם.‬ ‫האפשרות לבצע שינויים קיצוניים ברקמות‬
‫התפישה שמתבססת על תצפיות חברתיות‬ ‫העירוניות הבנויות הפתרון הוא חיזוק הסביבה‬
‫מתבטא בתיאורי ת החלונות השבורים שפיתח‬ ‫הקיימת, כאשר המטרה היא מציאת כלים‬
‫הקרימינולוג ג'ורג' קלינג הבאה לנסות‬ ‫לשיפור הסביבה העירונית הקיימת, סביבה‬
‫ולהסביר את הסיבות להתפתחותה של‬ ‫שאופייה מהווה את מוקד המשיכה העיקרי‬
‫התנהגות עבריינית באזור מסוים ובהתאם‬ ‫של מערכות עירוניות ואת הבסיס לתחרות‬
‫מנסה להתמודד איתן.‬ ‫בניהן.‬
‫הרעיון המרכזי שמעלה קלינג הוא שהיכולת‬ ‫הדיקור העירוני מבקש להציג גישה תכנונית‬
‫של גורמים הנתפשים כשוליים לשמש כמצע‬ ‫משלימה לתפישות התכנוניות המסורתיות,‬
‫להתפתחות סביבה עבריינית היא משמעותית,‬ ‫הנשענת על התשתיות העירוניות ועוזרת‬
‫כאשר ברגע שהגורמים האלו מופיעים באופן‬ ‫לשינוי הרקמה העירונית.‬
‫מהיר תתפתח בעקבותיהם סבבה עבריינית‬ ‫הרעיון העומד בבסיס התפישה של הדיקור‬
‫התפישה שיושמה בהצלחה בניו יורק כדרך‬ ‫העירוני הוא ששינויים קטנים יכולים לגרור‬
‫להתמודד עם שיעורי הפשיעה והאלימות‬ ‫השפעות נרחבות.‬
‫הגדולים בעיר הובילה את משטרת ניו יורק‬ ‫הפילוסופיה של הדיקור העירוני לא מתבססת‬
‫לרכז את מאמציה במניעת עברות פעוטות‬ ‫רק על התוצאה המידית של שינויים פיזיים‬
‫כגון השתנה על המדרכות והתחמקות‬ ‫ם‬ ‫בסביבה הקיימת אלא גם על היבטי‬
‫מתשלום ברכבת התחתית.‬ ‫חברתיים באופי ההתנהגות האנושית‬
‫את דפוסי ההתנהגות החברתיים האלו ניתן‬ ‫המתבטאים באופן התפשטותם רעיונות‬
‫לנצל על מנת להבין מבנים עירוניים וחברתיים‬ ‫ותפישות בחברה האנושית.‬
‫ולהשתמש בהם כבסיס לשינויים רחבי היקף.‬
‫4‬ ‫דיקור עירוני‬

5. ‫חלק בתהליך השיקום של ברצלונה בשנות ה‬ ‫תפישות ותיאוריות‬
‫08.‬
‫סולה-מוראלס שיצא נגד התפישות‬ ‫ההכרה ביכולת של הדיקור העירוני לשמש‬
‫המודרניסטיות של תכנון ערים הגדיר חמישה‬ ‫ככלי לתכנון עירוני נובעת מהגישה של הניו‬
‫עקרונות בסיסיים להתערבות עירונית‬ ‫אורבניזם התופסת את העיר כשילוב של‬
‫מערכתית:‬ ‫מספר מערכות המונחות אחת על גבי שניי ה‬
‫1. השפעה טריטוריאלית מעבר לנקודת‬ ‫ליצירת מרחב עירוני עשיר, גישה שמתייחסת‬
‫ההתערבות עצמה.‬ ‫לעיר, כמו שרם קולהאס מגדיר, לא כיחידה‬
‫2. מורכבות ותלות של מרכיבי המערכת‬ ‫שלמה וגמורה אלא כחיבור של מרחבי‬
‫אחד בשני הנוצר על ידי שילוב של‬ ‫פוטנציאלים שהקישור בניהם הוא מה שמעניק‬
‫רכיבים בעלי אופי זהה אך בעלי קנה‬ ‫לעיר את המשמעות שלה.‬
‫מידה ואופן יישום שונה.‬ ‫לכן על ידי הוספת שכבות נוספות לעיר או‬
‫3. קנה מידה בינוני ליישום המאפשר‬ ‫באמצעות טיפול במערכות הקיימות ניתן לבצע‬
‫השלמת התהליך במסגרת זמן של‬ ‫שינויים משמעותיים במרקם העירוני.‬
‫שנים מועטות‬
‫4. נכונות לאמץ תבניות אדריכליות‬ ‫הדיקור העירוני נשען על היכולת לזהות‬
‫עירוניות העשויות להיות שונות‬ ‫טיפולוגיות עירוניות ולהשתמש בהן כבסיס‬
‫מהתבניות של המבנים בסביבת‬ ‫לשינויים מבניים בסיסיים באופן שבו נתפס‬
‫התערבויות.‬ ‫ונחווה המרחב העירוני.‬
‫5. השקעה ציבורית משמעותית ביישום‬ ‫הנחת היסוד בבסיס השיטה היא שחללים‬
‫וניצול הפרוגרמה התכנונית.‬ ‫עירוניים שאינם מתפקדים או שאינם מוגדרים‬
‫כהלכה מהווים מעין חור ברקמה העירונית,‬
‫חמשת העקרונות האלו, שלמעשה עומדים‬ ‫והאופי שבו אנחנו בוחרים למלא את אותם‬
‫בבסיס התפישה של הדיקור העירוני,‬ ‫החורים העירוניים הוא זה שמשפיע על השינוי‬
‫מאפשרים להבין את ההקשר שבו מתקיימת‬ ‫העירוני.‬
‫הגישה, ואת החשיבה שעומדת מאחורי‬ ‫היכולת להתבסס על מבנים קיימים תוך‬
‫תהליכים מסוג זה.‬ ‫הגדרתם מחדש כחלק ממערכת עירונית‬
‫חדשה היא זאת שמאפשרת את היצירה של‬
‫דפוסי התנהגות עירוניים חדשים.‬
‫ההכרה בעיר כאוסף של שכבות שונות‬
‫וכתוצאה מכך היכולת מצד אחד לבצע שינויים‬
‫מערכתיים במבנה העירוני ומצד שני ליצור‬
‫פרשנות חדשה לחללים אדריכליים היא זאת‬
‫שהופכת את הדיקור העירוני לכלי תכנוני‬
‫משמעותי.‬
‫1. סקיצה כחלק מתהליך תכנון של פרויקטים‬ ‫הדיקור העירוני למעשה מתבסס על פעולות‬
‫אסטרטגיים בברצלונה.‬ ‫מדויקות ומחושבות המופעלות בנקודות שזוהו‬
‫מראש כמשמעותיות מבחינה עירונית.‬
‫לכן בחירת אופי ההתערבות ומיקומה צריכה‬
‫להיות חלק מהבנה מערכתית של המבנה‬ ‫המונח דיקור עירוני נטבע על ידי מנואל דה‬
‫סולה-מוראלס, מתכנן ערים ספרדי שלקח‬
‫5‬ ‫דיקור עירוני‬

6. ‫מהפריטים שבהן השפעה ניתנת להבחנה אך‬ ‫העירוני והמטרה הסופית שמבקש המתכנן‬
‫צירופם לכדי מערכת עירונית אחת מאפשר‬ ‫להשיג.‬
‫לייצר השפעה רחבת היקף על העיר כאשר‬ ‫לא מדובר בפעולות בעלות אופי אקראי‬
‫היקף ההשפעה של ההתערבויות נובע‬ ‫היוצרות השפעה שלא היית ה מצופה מהם‬
‫ממספרם ואופי הקישור שלהם כדי מערכת‬ ‫אלא להיפך, בפעולות בעלי אופי כירורגי‬
‫אחת.‬ ‫הבאות לטפל בנקודות שזוהו מראש‬
‫ניתן להבחין שקנה המידה של ההתערבויות‬ ‫כפוטנציאליות ליצירת שינוי.‬
‫נע בשני מישורים: האחד הוא הגודל הפיזי של‬
‫ההתערבות והשני הוא מספר ההתערבויות‬ ‫הדיקור העירוני למעשה מתבסס על שימוש‬
‫והמערכת אותה הן יוצרות.‬ ‫מחדש במרחבים עירוניים קיימים תוך‬
‫התאמתם להקשר נרחב במסגרת מערכתית‬
‫בהתאם לכך שתפישת הדיקור העירוני‬ ‫המוגדרת מראש ליצירת מערכת שתרומתה‬
‫מתבססת הן על שינוי פיזי של הסביבה‬ ‫גדולה מכלל חלקיה.‬
‫העירונית והן על שינוי האופן שבו נתפשת‬ ‫עם זאת בהתאם לכך שהדיקור העירוני הוא‬
‫הסביבה העירונית קנה המידה של‬ ‫פעולה הנשענת על מרקמים קיימים יש צורך‬
‫התערבויות אינו רק קנה מידה פיזי אלא גם‬ ‫להבין את קנה המידה וההקשר של‬
‫קנה מידה תודעתי.‬ ‫ההתערבות על מנת להשיג את היכולת להציב‬
‫כלומר הגודל שלפיו נמדדות ההתערבויות לא‬ ‫מטרות תכנוניות ולהגדיר את תחומי ההשפעה‬
‫מצוי רק בממדים הפיזיים שלהן אלא גם‬ ‫הרצויים של הפעולה.‬
‫ביכולת שלהן להשאיר את חותמן על סביבתן.‬
‫למרות שבאופן טבעי יש מתאם בין הגודל של‬
‫ההתערבות להשפעה שלה על הדרך שבה‬
‫כלים לבחינת הדיקור העירוני‬
‫אנחנו תופשים את המרקם העירוני הדגש‬
‫בהתערבויות הוא על היכולת שלהן לגרום לנו‬ ‫היכולת לאפיין סוגים שונים של דיקור עירוני‬
‫לפרש מחדש את המרחב העירוני.‬ ‫מתבססת על ההבחנה של מהות השינוי‬
‫שנעשה ואופי השפעתו.‬
‫ההשפעה של התערבויות תכנוניות כחלק‬ ‫מושג השינוי מנקודת המבט של הדיקור‬
‫מתפישה של דיקור עירוני מועצמת על ידי‬ ‫העירוני הוא בעל שני ערכים: הגודל הפיזי של‬
‫המערכות העירוניות שהן נקשרות אליהן או‬ ‫השינוי שהתבצע והמשקל העירוני של‬
‫שהן מבקשות ליצור.‬ ‫ההשפעה שנוצרה, כאשר השילוב של שני‬
‫לכן ניתן להרחיב את ההגדרה של פריסת‬ ‫הגורמים מאפשר הגדיר את מרחב ההשפעה‬
‫ההתערבויות מעבר למובן של המרחב התלת‬ ‫של הדיקור העירוני.‬
‫ממדי ולהתחשב בממד הזמן שעל בסיסו‬
‫מתקיימת המערכת.‬ ‫הפילוסופיה של הדיקור העירוני מציגה לכן‬
‫היכולת ליצור מערכת עירונית לא מתבססת‬ ‫מדרג של התערבויות אפשריות הנבדלות זו‬
‫רק על המיקום הפיזי בשטח של מרכיביה אלא‬ ‫מזאת בגודלן וברדיוס ההשפעה שלהן.‬
‫גם על האופי שבו היא נתפשת כמערכת‬ ‫בצידו האחד של המדרג ממוקמות התערבויות‬
‫עירונית חדשה והעקבות הפיזיים והתודעתיים‬ ‫תכנוניות נקודתיות בעלות נוכחות והשפעה‬
‫שהיא משאירה אחריה.‬ ‫במרחב שסביבן כאשר גודלו של רדיוס‬
‫ההשפעה תלוי באופיין ועוצמתן של‬
‫ההתערבויות.‬
‫בצידו השני של המדרג נמצאות התערבויות‬
‫מערכתיות כאשר אין בהכרח לכל אחד‬
‫6‬ ‫דיקור עירוני‬

7. ‫את שעבר על העיר ברצלונה מאז שנות ה- 08‬
‫ועד להיותה עיר בינלאומית מודל לחיקוי בכל‬ ‫בחינת אפקט הדיקור העירוני‬
‫תחומי העיצוב העירוני, ניתן לחלק לשלושה‬
‫מתודולוגיה‬
‫08,‬ ‫פרקים. הפרק הראשון היה בשנות ה-‬
‫הכלי שדרכו אנו מעוניינים לבחון את פעולת‬
‫תכנון עירוני מקיף לשיטת ה"דיקור": פרויקטים‬
‫הדיקור והשפעתו הוא "סרגל קני המידה"‬
‫קטנים עצמאיים בעשרות שטחים ציבוריים‬
‫שנותן אומדן ליחס פעולה מול השפעה לפי‬
‫פרוסים בעיר; הפרק השני הוא תולדה של‬
‫סדרי גודל מרחביים: מהגדול והמערכתי‬
‫אירוע: האולימפיאדה ב 2991 כמנוף פיתוח‬
‫ביותר – קנה המידה העירוני-אזורי, דרך קנה‬
‫עירוני; והפרק השלישי בעצם מתרחש מאז‬
‫מידה בינוני של פעולות מקומיות באזור מוגדר‬
‫האולימפיאדה ועד היום, לאחר ביסוסה של‬
‫בעיר ועד לקנה המידה הקטן ביותר לכאורה‬
‫ברצלונה כמותג עולמי ואתר תיירות מבוקש.‬
‫של פעולות יזומות של ארגונים פרטיים‬
‫ומשתמשים בסביבתם המיידית. קנה המידה‬
‫במהלך השלב ראשוני של הטרנספורמציה‬
‫יודגם ע"י תקדים שמנתח תופעה כזו,‬
‫העירונית בברצלונה, בתום תקופת שלטונו‬
‫כשבנוסף להיבט הפיזי יבחנו הקשרים‬
‫הדיקטטורי של גנרל פרנקו, הממשלה‬
‫תרבותיים - חברתיים ותודעתיים שהביאו‬
‫הדמוקרטית החדשה קידמה תכנית לפיתוח‬
‫לשינויים במרחב העירוני.‬
‫שטחים פתוחים למען הציבור. למעלה ממאה‬
‫וארבעים חללים עירוניים עוצבו לאורך שבע‬
‫שנים (8891-1891), שתרמו לשינוי נוף העיר‬ ‫דיקור בסדר גודל עירוני-אזורי: "אפקט‬
‫כמו גם לתדמיתה. החלוציות הייתה בעצם‬ ‫ברצלונה"‬
‫קידום "פרויקטים" ולא להמתין לתכנית אב‬ ‫אם כן נקודת הפתיחה של המחקר שלנו‬
‫כוללת, ובכך הפיתוח וההשפעה היו מהירים‬ ‫בניסיון להעריך כמותית איכותית ותודעתית‬
‫יותר וחופש היצירה והעיצוב היה גדול יותר;‬ ‫את אפקט פעולת הדיקור. בקנה המידה‬
‫כל מקום זכה לפתרון מקומי מותאם לסביבתו‬ ‫הגדול ביותר שנבחן בעבודה זו, קנה המידה‬
‫האישית. ניצול מחודש של הקרקע באזורי‬ ‫האזורי-עירוני, הפעולה היא כאמור מכלול‬
‫תעשייה, מסילות רכבת ישנות וכו ויצירת‬ ‫התערבויות בסדרי גודל משתנים, באזורים‬
‫מקומות חדשים - מרבית הפרויקטים היו‬ ‫שונים בעיר, הנובע מתכנון אסטרטגי מערכתי‬
‫בקנה מידה קטן, ללא צורך בסיבוך ותיאומים,‬ ‫המרשת את העיר בין שכבות קיימות לשכבות‬
‫והייתה להם השפעה על שינוי שהתחולל‬ ‫חדשות התואמות את היעדים האסטרטגים‬
‫מעבר לסביבתם הקרובה. על כן היוו חלק‬ ‫לעיר ברמת תכנית אב בעלת יעדים ומטרות,‬
‫מפרויקט עירוני רחב, ומיצבו את ברצלונה‬ ‫כפופה למסגרת זמן כלשהי (לרוב מספר‬
‫כמעבדה בינלאומית ללימוד עיצוב עירוני.‬ ‫שנים). ההחלטות למיקום הפעולות נעשות‬
‫מכיכרות חדשות ועד לפארקים נרחבים,‬ ‫בתחילה על מיפוי כולל וזיהוי נקודות חוזקה‬
‫למרחב הציבורי החדש תפקיד דואלי:מבני‬ ‫וחולשה בעיר ותרומתם לרקמה העירונית‬
‫ומשפיע. מעבר לפתרון פונקציונאלי‬ ‫בעיקר בזכות הקשרים ביניהם, ובינם לבין‬
‫ופרוגרמתי הם היו לסמל בעידן חדש. תחת‬ ‫רשת חדשה המתבססת על פוטנציאל מערכת‬
‫הסיסמא "הגלריה ברחוב" שיתפו פעולה‬ ‫ההתערבויות להחיות את המקום ולתרום‬
‫אדריכלים, מהנדסים ואמנים והביאו גם‬ ‫לתועלת מרחבית במספר רבדים (פיזי,‬
‫למעורבות התושבים.‬ ‫תרבותי, סביבתי, כלכלי וכו').המקרה על פיו‬
‫אנו בוחנים את הגישה הזו הוא התקדים של‬
‫העיר ברצלונה.‬
‫7‬ ‫דיקור עירוני‬

8. ‫הפרויקטים כאמור נעים בסדרי גודל שונים,‬
‫ניתן לבחון איכות כל אחת מהן בהסתכלות‬
‫מקומית ובתרומתן למערכת הכוללת כוחן של‬
‫ההתערבויות הוא גדול דווקא במקרים בהם‬
‫לא נדרשו שינויים גדולים במרקם הסובב את‬
‫ההתערבות כתנאי לשמירה על‬
‫איכותן.דוגמאות לדיקור בקנה מידה שכונתי‬
‫מראות עקרון זה פעמים רבות, באופן שבה‬
‫ככר קטנה, שיפוץ רחוב למדרחוב או גן‬ ‫2. ככר – מרחב עירוני חדש‬
‫שכונתי מפרה את האזור ומעניק לתושביו‬
‫תהליך זה של עיצוב העיר קיבל תנופה‬
‫איכות חיים מבלי לפגוע ברקמה הקיימת.‬
‫משמעותית לאור אירוע האולימפיאדה‬
‫כמובן שישנן גם דוגמאות רבות להתערבות‬
‫בקנה מידה אזורי שנושאת באותה האחריות:‬ ‫ב2991, שהיווה פרויקט טרנספורמציה בקנה‬
‫מידה עירוני, מתבסס על שלושה עקרונות‬
‫לדוגמא, נושא מסילות הרכבת אשר הותירו‬
‫מובילים: בניית תשתית אופרטיבית והתקנת‬
‫"צלקות" במרחב וחלקי עיר פרומים. אחד‬
‫הפתרונות יצירתיים שתוכננו היה מחוז‬ ‫טלקומוניקציה במבנים ודרכים חדשות; שיקום‬
‫וטיפוח ארבעה אזורי פריפריה כמשכן סובב –‬
‫סאנטס שנותק מברצלונה. תכנון פארק‬
‫עיר לאולימפיאדה; שינוי באוריינטציה של‬
‫שיחבר בין שתי רקמות, המחוז והעיר יגביר‬
‫גישה ותיירות גם למחוז וישפר את איכות‬ ‫גדילת והתפתחות העיר לכיוון צפון מזרח‬
‫במקום למערב; ופיתוח חזית הים של העיר.‬
‫החיים באזור.‬
‫במקביל לשינויי האולימפיאדה, העיר קידמה‬
‫גם תכנית שיקום "העיר ההיסטוריות‬
‫הפנימית". אם כן האימפקט הגדול של הכנות‬
‫העיר לאולימפיאדה אינו מסתכם רק במתקניה‬
‫החדשים אלא בהקמתם של מוזיאונים,‬
‫תיאטראות, שיקום הנמל המסחרי והפיכתה‬
‫3. המחשה לפעילות עם שינוי סביבתי מינימאלי.‬ ‫כאמור ליעד תיירותי מדרגה ראשונה. אם‬
‫הטיפול במסילות הרכבת במחוז סאנטס‬ ‫מרחיבים את הדיון גם לפיתוחים אזוריים כגון‬
‫תחבורה בין עירונית, פיתוח רובעי עיר‬
‫דיקור בקנה מידה עירוני ניתן לראות במקרה‬
‫במפרצים וחידוש אזורי תעשייה גדולים,‬
‫שדרת הדיאגונאל: אזור ה"פורום" שהיה מה‬
‫הפרק השלישי מתאפיין יותר בפיתוח עירוני‬
‫שנקרא "בראון פילד" – אזור תעשייה והכיל‬
‫במודעות ליכולת סוציו-אקונומית, בדגש על‬
‫הרה מתקני תשתית לעיר הוזז ממקומו‬
‫כמה כללי מפתח:‬
‫והמתקנים קיבלו מענה טכנולוגי מתקדם, וכך‬
‫1. רציונליזציה של ארגון מערכת‬
‫פינה האזור שטח רב לפיתוח החוף והחזית‬
‫המרחבים הפתוחים בהתבסס על‬
‫הימית של העיר. שדרת הדיאגונאל, עורק‬
‫מערכת פארקים מבוקרת והארכת‬
‫ראשי בעיר, לראשונה הגיעה עד לקו המים,‬
‫מסלול המטרו בכדי להגביר הנגישות.‬
‫עם גישור של טיילת שכיסתה את עקבות‬
‫2. איזון בין הזהות ההיסטורית וחיזוקה‬
‫מתקני התשתית והשירותים. רובע חדש "לה‬
‫לבין התנופה האדריכלית של‬
‫רמבלאס דלה מינה" עיצב את הבינוי של‬
‫הפרויקטים החדשים.‬
‫עיצובים חדשים כמו מרכז הקונגרסים, קמפוס‬
‫3. בניית מחוזות חדשים של דיור בר‬
‫אוניברסיטה חדש, וקומפלקס מגורים תרמו‬
‫השגה.‬
‫לפיתוח ולטיפוח האזור, שעד כה נחשב לאזור‬
‫8‬ ‫דיקור עירוני‬

9. ‫בסיכון. חופים, גנים ומרחבים ציבוריים בודדים‬
‫נוצרו בהמשך לכך.‬
‫דוגמאות לפרויקטים נוספים שמקודמים‬
‫בשנים האלו ( 6002 ואילך) מראים על דגש‬
‫נכבד הניתן לפרויקטי מגורים ורישות חדש בין‬
‫הפרויקטים החדשים. למשל ה"גראן ויא –‬
‫זונא פראנקא":אזור החוף הדרום-מערבי של‬
‫העיר, הנמתח בין הנמל הישן לנחל‬
‫5. תכנית הפיתוח של מזרח העיר, בניסיון‬
‫הלוברגאט, תחם את אזור התעשייה‬
‫ליצור גריד חדש של בלוקי המגורים‬
‫והלוגיסטיקה של ברצלונה והופך להיות אחד‬
‫ממקבצי המגורים הגדולים בעיר.בנוסף לנמל,‬
‫מתוכננת הרחבת הרכבת המהירה לאזור‬
‫באופן שיקפיץ את הערך הכלכלי של‬
‫המטרופולין כולו.פרויקטים אורבאניים גדולים‬
‫נוספים עוד בתהליכים, כגון ה"סאוטאט‬
‫ג'ודיקאל" – קומפלקס של מוסדות חוק, ככר‬
‫6. רובע סגרארה ותוואי הרכבת המהירה‬ ‫אירופה ופיתוח מחוז מארינה ובו עוד 000,01‬
‫שיוצרת מרכזיות חדשה לעיר‬ ‫יחידות דיור. דרכים נוספות ביצירת קשרים‬
‫פיזיים בין נקודות ה"דיקור" בפרויקטים‬
‫למעשה גדולתה של שיטת הדיקור העירוני‬ ‫החדשים הוא פרויקט הסאגררה – הרכבת‬
‫בברצלונה ניכרת מכמה היבטים:‬ ‫המהירה שמשולבת בארבע שכבות עיר‬
‫שונות, ויוצרת רישות וגיאוגרפיה חדשים לעיר.‬
‫1. ריבוי התערבויות קטנות המשקמות‬ ‫מבנים, דיור, משרדים ומלונות ירכיבו יחד את‬
‫מערכות קיימות ויוצרות חדשות,‬ ‫המסה הקריטית בעיר. דרך נוספת הינה‬
‫פיזיות ותודעתיות המעלות את‬ ‫פארק ליניארי בשטח של למעלה מ- 5.3 ק"מ‬
‫תדמיתה של העיר בפני תושביה‬ ‫שישרת כחוט שדרה ל 005,8 יחידות מגורים‬
‫ומבקריה.‬ ‫באזורי תעשייה לשעבר ובכך יווצר חיבור‬
‫למרכז העיר בחזרה.‬
‫2. הכרה ביכולות ההליכים הנקודתיים‬
‫לאפשר שינויים בטווח זמן קצר‬
‫בהרבה מזה של תכנית מאורגנת‬
‫אחת כוללת לעיר.‬
‫3. ההתערבויות הן פונקציה של קנה‬
‫מידה וסדרי גודל, תוך מתן מענה‬
‫לפתרונות גישה ותחבורה, קשרים‬
‫פיזיים בין המרחבים שיחד יוצרים‬
‫מערך עיר מחוזק‬ ‫4. אזור הפורום שעבר מהפך מאזור‬
‫תעשייה לחזית ים תיירותית‬
‫4. נתינת דגש לעיצוב עירוני (על פני‬
‫תכנון כולל) ובכך מעניק לעיר‬
‫סטאטוס אדריכלי ותיירותי, מעניק‬
‫9‬ ‫דיקור עירוני‬

10. ‫קונגו המערבית והמזרחית והיוותה בעבר את‬ ‫זהות שונה בהתאמה לכל מקום‬
‫העיר השלישית בגודלה ברפובליקה‬ ‫ומביא למעורבות בקרב הציבור.‬
‫הדמוקרטית של קונגו.‬
‫קיסנגאני היא עיר וכפר בו זמנית. מורכבת‬ ‫5. ניצול הזדמנויות ואירועים גדולים כגון‬
‫משש קהילות גדולות המחולקות למאות‬ ‫האולימפיאדה לקידום אינטרסים‬
‫שכונות קטנות בעלות ייחוד היסטוריה ואופי.‬ ‫קהילתיים, תברואתיים, תרבותיים‬
‫וכלכליים בעיר‬
‫6. בקרה על מימוש התהליכים: שמירה‬
‫על התערבויות בקנה מידה אנושי‬
‫ובקרה על השלכות והשפעות‬
‫ההתערבויות באזורים השונים, באופן‬
‫שבו הופכת העיר ל"מעבדה‬
‫8. מבט על העיר מנהר הקונגו‬ ‫בינלאומית" ל"חינוך" לשיטת הדיקור‬
‫העירוני ומהווה מודל לחיקוי.‬
‫"עיר של תקווה"- ב 0991 האזור היווה‬
‫זירתם של מספר קרבות עקובים שהותירו בה‬
‫צלקות רבות הן פיזיות והן מנטאליות על‬
‫האוכלוסייה. למרות הנזקים שספגה‬
‫דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה‬
‫קיסנגאני.‬
‫במלחמות, תדמיתה העירונית היא כשל ערס‬
‫תרבות בתחומיי הקולנוע הטלוויזיה מוזיקה‬
‫תקדים קיסנגאני הוא דוגמא לארכיפנקטורה‬
‫ותיאטרון. המזוהים בסגנון ייחודי מקומי‬
‫עירונית שמשלבת בתוכה שני סוגי‬
‫המתבטא גם באירועי פסטיבל רבים ומופעים‬
‫התערבויות: התערבות רשתית זמנית בקנה‬
‫קבועים בעלי אופי תרבותי חברתי.‬
‫מידה שכונתי והתערבות מוקדית קבועה בקנה‬
‫מגוונה הרחב בארכיטקטורה קולוניאלית‬
‫מידה אזורי. כל אחת מהאסטרטגיות הנ"ל‬
‫ומסורתית משווה לה יופי נוסף על נופיה‬
‫נבחרו ע"י המתכננים ליצירת אפקט שונה על‬
‫הטבעיים העשירים. העיר מכונה בימינו " ‪City‬‬
‫העיר ותושביה בתוכנית המתחשבת במימד‬
‫‪ "of Hope‬או ‪( Boyoma‬הנערה הכי יפה)‬
‫הזמן והמקום והאמצעים העומדים לרשותה.‬
‫בניגוד לכינויי העבר שלה כעיר מעונה.‬
‫הפירוט הבא יסקור בחירות אלו והשפעתם‬
‫בעוד שתושבי העיר סבלו טראומות רבות,‬
‫האזורית העכשווית על העיר ותושביה.‬
‫זהירים וסקרנים, הדור הצעיר חדור‬
‫התלהבות, דורשני ורעב ללמוד ולהביע עצמו.‬
‫רקע על היזמים‬
‫‪ Studios Kabako‬הוא מיזם מתפתח של‬
‫האמן פאוסטין לינקולה ושותפתו וירג'ינה‬
‫דופרה שהתחיל כסטודיו למשחק וריקוד ותפס‬
‫תאוצה מאז 1002 גם לתחומי אומנות אחרים.‬
‫רב ההפקות של הסטודיו מיוצרות ומוצגות‬ ‫7. פסטיבל חוץ ברחובות קיסנגאני‬
‫בקיסנגאני. הסטודיו הפך לישות קטנה‬
‫להשכלה אומנותית ושיתוף המעבירה סדנאות‬ ‫רקע על העיר‬
‫המשכיות עבור הדור הצעיר בעיר ע"י אמנים-‬ ‫‪ Kisangani‬היא עיר השוכנת בלב יערות‬
‫אורחים מקומיים לאומיים ובין לאומיים.‬ ‫הגשם של אפריקה. בנקודה אסטרטגית בין‬
‫01‬ ‫דיקור עירוני‬

11. ‫הם מצאו ערך בדו-קיום של הטמעת מרחבים‬
‫רב תחומיים קטנים במרקם המגורים כ זרז‬
‫לרישות הפעילות היצרנית של אמנים בעיר‬
‫כולה והפיכתה בכך למרכז תרבות בעל‬
‫חשיבות ראשונית ברפובליקת קונגו. אך‬
‫חשיבותם של אותם מרחבים אמנותיים‬
‫שכונתיים עבור האינדיבידואלים הפועלים‬
‫בהם נתפסת גדולה מתרומתם לתדמיתה‬ ‫9. סטודיו קבאקו: מופעי במה בבאנדל,‬
‫האמנותית של העיר. תקשורת שוטפת ביניהם‬ ‫קיסנשזה.‬
‫בונה בסיס להדברות והכרה בין אזורים‬
‫וקהילות שונות בעיר ומחוצה לה. פעילותם‬ ‫המיזם שמהווה זירה פיזית ייעודית לאומנות‬
‫החברתית חותרת לעידוד יוזמות תעסוקתיות,‬ ‫ועבודה קהילתית ביקש לנצל את הפוטנציאל‬
‫שיתוף פעולה ומפלט אלטרנטיבי עבור כל‬ ‫שבפעילותו לחולל שינוי תפיסתי ותדמיתי‬
‫אחד שחפץ בו ללא אפליה מעמדית או‬ ‫עבור העיר כולה. החזון שלו לקינסגאני מבוסס‬
‫כלכלית.‬ ‫על הרצון ליצירת רשת של מוקדי אנרגיה‬
‫מחוללות שינוי עבור העיר ותושביה. מדובר‬
‫בחזון רב תחומי שכוונתו להשפיע על‬
‫אספקטים רבים בו זמנית מעבר לתחום‬
‫התרבותי: אורבאניים, סביבתיים, חברתיים,‬
‫פוליטיים, אומנותיים, פרוגרמאתיים‬
‫ומרחביים.‬
‫10. סטודיו קבאקו: חזרות חוץ למופע "עוד,‬ ‫הארכיטקט ‪ Bärbel Müller‬והאמן ‪Faustin‬‬
‫עוד, עוד" בהשתתפות הקהל.‬ ‫‪ Linyekula‬חלקו רצון משותף לביזור מרכזי‬
‫תרבות עירוניים ברחבי העיר. בשיתוף עם‬
‫לינקולה מתאר תהליך זה כתהליך של "ריפוי‬ ‫‪ Studios Kabako‬ב 9002 הם ניתחו וניסחו‬
‫יצירתי" שהוחרב לדבריו באפריקה ע"י‬ ‫שיטות התערבות באסטרטגית הדיקור‬
‫קולוניאליזם רצח עם ומלחמה.‬ ‫העירוני לבניית 3 מרכזי תרבות ייחודיים‬
‫רעיון הביזוריות חיוני להבנת אופן פעילותו של‬ ‫המותאמים לאופי האורבאני של קיסנגאני.‬
‫הסטודיו בכל הרמות. מהנאת הפרט לתרומה‬ ‫רובד נוסף של התוכנית המתמקד בהטמעת‬
‫השכונתית לעיצוב אופייה העירוני של‬ ‫הפעילות בעומק רקמת המגורים כחלק בלתי‬
‫קיסנגאני והשפעות כלל ארציות ובינלאומיות‬ ‫נפרד מחיי השכונה. שילוב אסטרטגיות אלו‬
‫שיכולות לבוא בעקבותיו. הסטודיו סבור‬ ‫הוא שלדבריהם יחולל את השינוי הרצוי עבור‬
‫שביסוס העיר כמרכז תרבות שני לבירה ישים‬ ‫העיר.‬
‫עיר פרובנציאלית זו "על המפה".‬
‫)8002 :‪(Linyekula‬‬ ‫גישת הדיקור המבוזר‬
‫אסטרטגית הפעולה של הסטודיו העלתה‬
‫מחזון למעשה‬ ‫שאלות לגבי זמניותם וגמישותם של המרחבים‬
‫החזון החדש חייב את הסטודיו שבמקור יועד‬ ‫הא ורבניים בעיר וההשלכות הדינמיות של‬
‫להיות "מקום מנטאלי" לממש ולארגן את‬ ‫פעילות מרושתת על הרובד התרבותי חברתי‬
‫המרחב הפיזי לפעולתו.‬ ‫ופיזי בעיר.‬
‫11‬ ‫דיקור עירוני‬

12. ‫העיר. כמו רשת הפעילות השכונתית, כל אחד‬
‫ממרכזי התרבות נתפס כתשתית, כמרחב‬
‫גשמי, כחלל חברתי, כדוגמה ומחווה לקהילה‬
‫בתוכה הוא נטמע:‬
‫‪Elisabeth Tambwe, Concerto‬‬ ‫11.‬
‫‪pour corps bruyants‬‬
‫הסטודיו הקדיש עצמו לגיוון תחומי ומרחבי‬
‫פעילותו, שגם מגיב לחוסר בתשתית‬
‫12. סימון אתרי ההתערבות המוקדית על‬ ‫המוסדית תרבותית בעיר. זאת במטרה להגיע‬
‫מפת קיסנגאני.‬ ‫למחוזות וקהילות שונים ברחביה- גם למשוללי‬
‫הפריבילגיה.‬
‫1. במקיסטו המרכז האדמיניסטרטיבי‬
‫והכלכלי של העיר, המרכז מעוצב להוות‬
‫‪"When you connect the dots, you‬‬
‫נקודת הציון של סטודיו קבקו כזירה לתצוגת‬
‫עבודה. במה לתקשורת בין העיר והעולם.‬ ‫.”‪begin healing or appeasing the “body‬‬
‫מרחב שפתוח לעיר ומזמין אותה פנימה. שם‬ ‫)9002 ‪(Muller‬‬
‫יתקיימו אירועים קונצרטים והקרנות. שלט‬ ‫‪"Cities like Accra or Kinshasa, Kumasi‬‬
‫הפרסומת של העיר המשתקפת‬
‫-‪or Kisangani, can - despite all large‬‬
‫בארכיטקטורה שלו.‬
‫‪scale‬‬ ‫‪transformations‬‬ ‫‪-still‬‬ ‫‪be‬‬
‫‪characterized by the presence of‬‬
‫עיצוב מרכז ההופעות במקיסטו של ‪.muller‬‬ ‫‪small-scale appropriations of urban‬‬
‫/"‪space. These “points"/ "waypoints‬‬
‫‪"acupuncture points” exist in time and‬‬
‫‪space. They operate relationally and‬‬
‫‪reactively, and induce radiating effects‬‬
‫‪with minimal gestures. Thereby, they‬‬
‫‪create networks of characteristic‬‬
‫13. הופעה מוזיקאלית מטעם סטודיו קבאקו‬ ‫‪energy levels with catalytic effects on‬‬
‫במסגרת פסטיבל שנתי בקיסנגאני.‬ ‫‪the urban fabric. Primarily of a‬‬
‫‪commercial nature, they are located in‬‬
‫2. המרכז השני ממוקם במחוז המרוחק של‬
‫סימי-סימי, קרוב לנהר הקונגו, שם הסטודיו‬ ‫‪the programmatic field between‬‬
‫רכש שטח של כ 0003 מר. המרחב נתפס‬ ‫‪production and consumption. (Muller‬‬
‫כחלל לשיתוף בין אינדיבידואלים מתחומי‬ ‫)9002‬
‫תרבות שונים: אמנים, פילוסופים, מחזאים,‬
‫שחקנים, כוריאוגרפים, רקדנים, מוזיקאים,‬ ‫התערבות מוקדית ארוכת טווח‬
‫הוא מכיל מגורי אמנים‬ ‫מדענים וכו'.‬
‫וסטודיואים לחזרות, הקלטות ועריכות המוקף‬ ‫בשילוב כוחות עם משרדי ‪ ,Muller‬שלושה‬
‫בטבע. המטרה היא לספק סביבה רב תחומית‬ ‫מוסדות תרבות חדשים שונים במהותם תוכננו‬
‫לניסוי המושכת אמנים אינדיבידואלים לחקור‬ ‫לייצג ולאכלס את הפעילות האמנותית של כלל‬
‫ולעבוד בצורה ריכוזית ללא היסח דעת.‬
‫21‬ ‫דיקור עירוני‬

13. ‫חלל "דמוי בועה" היכן ש"ניתן לסגור דלת"‬
‫)9002 :‪(Linyekula‬‬
‫3. המרכז השלישי ממוקם בלבונגה, המחוז‬
‫המאוכלס ביותר של קיסנגאני, הממוקם בגדה‬
‫השמאלית של נהר הקונגו. ישנו רצון עז לגעת‬
‫בפריפריה הזו, המיותמת תשתיות ונתפסת‬
‫כאחת שנשכחה ע"י רשות העירייה. הסטודיו‬
‫14. סדנת קולנוע (משמאל) וחדר חזרות‬
‫מבקש לעבוד עם קבוצות נבחרות באוכלוסיה‬
‫(מימין) של סטודיו קבאקו בחללי מגורים‬
‫זו, כדי לתת חיסיון לרעיון ששינוי צריך לבוא‬
‫שכורים.‬
‫מבפנים.‬
‫הרעיון הוא לעודד יצרנות סוציו-פוליטית,‬
‫זוהי גישה יותר מופעית ופחות ארכיטקטונית‬ ‫אינטלקטואלית, וארטיסטית בתוכנית של‬
‫של הדיקור העירוני שמדגימה את הפוטנציאל‬ ‫סדנאות, מפגשים, הקרנות ועוד. האומנות כאן‬
‫של השימוש באומנויות כנקודת פתיחה‬ ‫מיועדת לשרת כ"גשר לדבר על דברים אחרים‬
‫שסובבים אותנו" )8002 :‪(Linyekula‬‬
‫להתחברות לעיר בקנה מידה גדול יותר‬
‫מיקומו הנבחר של מרכז זה הוא במבנה‬
‫ברשת ראשונית של קשרים חברתיים.‬ ‫קולוניאלי נטוש במטרה משנית להחיותו כנק'‬
‫ציון מחודשת בעיר.‬
‫בכל אחד מ 3 המצבים הא ורבניים שינוי דרך‬
‫דיקור בסדר גודל מקומי-אזורי: רודרפור‬ ‫העיסוק האומנותי יושג כפי שהוא משתקף‬
‫בפעולות מרחביות בקנה מידה מוגבל.‬
‫תקדים רודרפור הוא דוגמא לדיקור בקנה‬ ‫האפשרות והצורך של התניידות ומעגליות בין‬
‫מידה קטן מקומי שמעגלי השפעתו רבים‬ ‫מקומות שונים מציעה את ההזדמנות לעבוד‬
‫וגדולים מתחומי הכפר הקטן בו נהגה. כן הוא‬ ‫על לוחות זמנים שונים בו זמנית: פרויקטים‬
‫מציג את אפשרויות ההשפעה של מופע‬ ‫רחבים ויוזמות ספונטניות יותר יכולים‬
‫להתרחש בבת אחת, משפיעים אחד על‬
‫אדריכלי בעיצובו ובתכנים הנמזגים לתוכו‬ ‫האחר ויוצרים אפקטים סינרגטיים.‬
‫מעבר למענה על צרכים מקומיים.‬
‫דיקור עירוני מתוך הכרח‬
‫‪METI school- Rudrapur Bangladesh‬‬ ‫ללא תנאי עבודה בקיסנגאני סטודיו קבקו‬
‫‪2004-2006 Anna Heringer‬‬ ‫נאלץ להעריך מחדש את מיקומיו המרחביים‬
‫והפרוגראמות המיושמות ולבחון פרמטרים‬
‫קיימים אורבאניים פוליטיים כלכליים‬
‫וחברתיים.‬
‫בניית המרכזים מוגדר כתהליך ארוך טווח ועד‬
‫אז "הסטודיו עובד במעין מצב הישרדותי"‬
‫.)9002 :‪(Linyekula‬‬
‫במשך תקופה זו משרד, בית וכנסיה,‬
‫מושכרים בשכונות קיסנגאני משמשים‬
‫לסדנאות, אדמיניסטרציה, חזרות או הקלטות‬
‫ומדי פעם לפעם העיר עצמה הופכת לבמת‬
‫המופע.‬
‫15. בי"ס ‪ METI‬ברודרפור (חזית מזרחית)‬
‫רקע על הכפרים בבנגדלאש‬
‫"עם יותר מ 0001 תושבים לקילומטר מרובע‬
‫בנגלדש היא אחת הארצות הצפופות בעולם.‬
‫קרוב ל 3/2 מהאוכלוסייה מתפרנסת‬
‫31‬ ‫דיקור עירוני‬

14. ‫ממחסור בהשכלה, הרינגר החליטה ב 4002‬ ‫מחקלאות, עם זאת שיעור הילודה הגבוה‬
‫לעצב לרודפור בי"ס כעבודת התזה שלה.‬ ‫מצביע על מחסור הולך וגבר במשאבי קרקע‬
‫דיספיקהה כבר פעלו בכפר בשלוחת בי"ס‬ ‫לצורך אורח החיים החקלאי המקובל. המחסור‬
‫קטנה אך בתנאים לא מספקים והכינה כבר‬ ‫בקרקע והעוני הקשה גורמים לקבוצות גדולות‬
‫תוכניות להרחבת השלוחה כשהרינגר פנתה‬ ‫של תושבי הכפרים להגר אל הערים. ריכוז‬
‫אל סוכנות ‪ METI‬המשויכת להם עם הרעיון‬ ‫תצורת המגורים הקיימת וחיזוק הכלכלות‬
‫העיצובי שלה.‬ ‫המקומיות בכפרים יכול לעזור להקל על‬
‫הדחק של קהילות הכפר, אך יוזמות המכוונות‬
‫לסיוע בתחומים אלו לרב נתקלות במכשולים‬
‫מצד מסורות הבניה המקומית ודלילות‬
‫התעסוקה באזורים אלו. " (לפיק).‬
‫רקע על המתכננים‬
‫ב7991 אנה הרינגר, צעירה אוסטרית, לקחה‬
‫חלק בתוכנית התנדבותית ממשלתית‬
‫‪ ,Dipshikha‬ששיכנה אותה למשך שנה בכפר‬
‫קטן (רודרפור מונה כ 0051 תושבים) בצפון‬
‫17. תמונת שיעור שגרתי לדור הצעיר ע"פ‬ ‫בנגדלש. דיפשיקהה היא תוכנית ששמה לה‬
‫שיטת ‪( METI‬בקומה העליונה של‬ ‫מטרה לפתח תוכניות פעולה בתחומי‬
‫ביה"ס).‬ ‫הבריאות, החינוך, ההכנסה והחקלאות‬
‫בבנגלדש, והשפיעה על הרינגר לשוב אל‬
‫‪METI (modern education and training‬‬ ‫רודרפור כסטודנטית לארכיטקטורה, גם לאחר‬
‫‪ )institute‬היא סוכנות חינוכית לקידום יכולות‬ ‫סיומה. ב 2002 הרינגר ושישה סטודנטים‬
‫ועניין אינדיבידואליים בשיטות לימוד לא‬ ‫נוספים חקרו לעומק את המבנה הכלכלי של‬
‫קונבנציונליות. תרומתם לכפר שמה דגש על‬ ‫רודרפור והצביעו על מספר בעיות עיקריות.‬
‫סיפוק כלים וטכנולוגיות מודרניות בתחום‬
‫הרפואה, החינוך, הבניה והחקלאות לשיפור‬
‫תנאי המחיה הפיזיים והכלכליים בו עבור הדור‬
‫הצעיר כמו גם הדור המבוגר. ביה"ס ‪METI‬‬
‫הפך לנקודת ציון חשובה ומקום מפגש עבור‬
‫התושבים וילדיהם ומופע חיובי שנגזר בחלקו‬
‫מהעיצוב הייחודי ותהליך הבנייה עצמו.‬
‫ארכיפנקטורה מעשית‬
‫מסורות הבניה באדמה המקובלות ברודפור‬
‫לוקות בחסרונות רבים על אף יתרונותיהם‬
‫הסביבתיים. קירות דקים מדי, בנייה ללא‬ ‫16. תוכנית הכפר שנוסחה ע"י הסטודנטים‬
‫יסודות, גגות ארעיים.. מאפיינים אלו הביאו‬
‫למצב שרבים ממבני הכפר מציעים תנאי‬ ‫הבעיה העיקרית שאובחנה הייתה מיעוט‬
‫מחיה ירודים ואף מסוכנים לתושביו ובנאים‬ ‫הקרקע לצורכי חקלאות, שהיא מקור ההכנסה‬
‫מקומיים החלו פונים לשיטות בניה מודרניות‬ ‫היחידי בכפר. מהכרותה עם מאגר‬
‫בבטון ולבנים. הרינגר ראתה ערך רב בחיזוק‬ ‫ההזדמנויות הדל של התושבים הנגרם‬
‫מוטיב הבנייה באדמה לקידום המודעות‬
‫41‬ ‫דיקור עירוני‬

15. ‫הסביבתית והסגנון מקומי של הכפר. היא‬
‫בקומת הקרקע על קירותיה העבים ממוקמות‬ ‫ניצלה את משימתה ליבוא ידע לכפר גם‬
‫שלוש כיתות לימוד שלכל אחת גישה משלה‬ ‫בתחום הבניה ולשלבו בתהליך הבנייה עצמו.‬
‫לחוץ ולמערכת מערות "אורגניות" הקבועות‬ ‫היא בחרה באופן מחושב לאמץ שיטות בנייה‬
‫בחלקן האחורי. עיצוב הפנים הרך של חללים‬ ‫מסורתיות ושדרוגן בבניית ביה"ס תוך שימוש‬
‫אלו מיועד למגע, להשענות, למפלט לחיפוש‬ ‫בכוח עבודה מקומי והכשרתם ליצירת תחושת‬
‫והתבודדות של יחיד או קבוצה. הקומה‬ ‫שייכות וגאווה מקומית עם האייקון החדש.‬
‫העליונה בניגוד חד לתחתונה פתוחה וקלה.‬ ‫באסטרטגיה זו סיפקה מקור ראשוני להשכלת‬
‫הפתחים בקירות הבמבוק מאפשרים מבט על‬ ‫אנשי המלאכה המקומיים בתחום טכנולוגיות‬
‫הסביבה והכפר, החלל הפתוח מאפשר שטח‬ ‫הבנייה, מקור הכנסה זמני נוסף ותקדים‬
‫לתנועה או התכנסויות גדולות. משחקי או וצל‬ ‫לבנייה מתקדמת בשיטות המקובלות.‬
‫בין קני הבמבוק מוסיפים טקסטורה ועושר‬
‫לחלל. עליה מתווסף אלמנט של צבעוניות‬ ‫עיצוב מתחשב צרכים‬
‫פנימית המתקבלת משימוש בטקסטילים רבים‬ ‫הארכיטקטורה של בית הספר החדש‬
‫ורב גוניים המשווים לחלל אוירה קלילה‬ ‫מתחשבת באותם צרכי למידה מיוחדים‬
‫ומשעשעת המשקפת את אופי ביה"ס.‬ ‫שנוקט בהם מוסד ה ‪ .METI‬העיצוב הפשוט‬
‫יחסית מספק חללי חינוך שונים ומגוונים‬
‫למפגשי למידה בעלי אופי שונה, משחק‬
‫והתכנסות.‬
‫19. חללים דמויי מערות בקומת הקרקע של‬
‫ביה"ס.‬
‫בניה בת קיימא‬
‫יסודות המבנה הוקמו משכבת לבנים משוקעת‬
‫המצופה בטיח צמנטי. לבנים בבנגאלדש ה ן‬
‫מוצר נפוץ בתעשייה המקומית בהיעדר‬
‫משאבי אבן עודפים בשימוש באנשי מקצוע‬
‫מקומיים.‬
‫מרכיב מהותי בתהליך הבנייה היה קורס‬
‫איטום רטיבות שהועבר למשתתפים בבניה.‬ ‫18. חתך (למעלה) ותוכנית של קומת הקרקע‬
‫(למטה) של המבנה.‬
‫51‬ ‫דיקור עירוני‬

16. ‫כחלק מקונספט שלם של בניה בת-קיימא‬
‫המתבטאת גם בהופעתו החזותית של‬
‫המבנה.‬
‫תחת סוגית הדיקור העירוני הוא מייצג דוגמה‬
‫יפה לעבודת תכנון מרוכזת שמנצלת במחושב‬
‫את מירב אפשרויות ההשפעה שלה על‬
‫הסביבה. החל מבניית קשרי עבודה בין‬
‫מקומיים לגורמי חוץ, האזנה קשובה לצרכים‬
‫של סביבת התכנון, יצירת אייקון ותקדים גם‬
‫ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית,‬ ‫20. תמונה מתהליך הבנייה: שימוש במשק‬
‫שימוש מכוון בשלבי הבנייה כאקט מחולל‬ ‫חי, חומרים ואנשי מלאכה מקומיים.‬
‫נוסף וכולי. שיוכו הכפול לקהילה המקומית‬
‫ולארגונים בינלאומיים נותן לו מעמד תקדימי‬ ‫הקירות התומכים נבנו בשיטה דמוית" ‪Cob‬‬
‫גדול בהרבה בשיח האדריכלי מהאימפקט‬ ‫‪ "walling‬המשתמשת בתערובת של אדמה‬
‫המצומצם המתקבל בד"כ עבור מופעו של‬ ‫קש ומים ליצירת מבנים ברי-קיימא בעלי רמת‬
‫מבנה בודד וזיכה אותו בפרסום רב. מבנה זה‬ ‫בידוד ויציבות גבוהות מאד. הבנייה בשיטה זו‬
‫זכה בפרס ה ‪ AR‬לארכיטקטורה פורצת‬ ‫נעשית ביד בשכבות ובמהלכה אף נעשה‬
‫ב6002 ובפרס ה ‪ AGA KHAN‬ב 7002 כן‬ ‫שימוש במשק חי מקומי ליצור התערובות.‬
‫זכה ב 7002 בתחרות הבינלאומית לעיצוב‬ ‫הקומה השנייה גם כן נבנתה בחומרים‬
‫בבמבוק כעיצוב בעל חזון לקיום אקולוגי. מופע‬ ‫טבעיים מקומיים מתכלים במבנה רשת ארבע-‬
‫עלייתו של פרויקט זה יצר סביבו מעגלי‬ ‫שכבתי של קורות במבוק ביניהם מוקמו חוסמי‬
‫השפעה רבים במגוון תחומים מרגע הגייתו‬ ‫רוח מחומרים דומים. מבנה זה תומך בגג‬
‫לגמר בנייתו והרבה לאחריה. בין השפעותיו‬ ‫מתכת קל ומשופע לניקוז מי הגשמים המצופה‬
‫של דיקור אדריכלי זה ניתן למנות השפעות‬ ‫ברעפי עץ כשכבת גימור ובידוד מפני קרינה.‬
‫בתחום החינוך, התרבות, החברה, הכלכלה,‬ ‫בניית בית הספר נעשתה בשילוב כוחות בין‬
‫קיימות ועיצוב בשיח האדריכלי, רפואה ועוד.‬ ‫גורמים מקומיים וחיצוניים. בעוד שטכנולוגיות‬
‫השפעות שתהליך פריצתן היה קצר כדי מס'‬ ‫ומתכננים סופקו ע"י תעשיות מגרמניה‬
‫שנים בודדות ורדיוס התפרסותן רחב הן‬ ‫ואוסטריה, עיצוב המבנה ובנייתו נעשו ע"י‬
‫במרחב והן בזמן הרבה מעבר לתחומי הכפר.‬ ‫אנשי מקצוע מקומיים ונוסחו תוך כדי תהליך‬
‫הבנייה.‬
‫דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה‬
‫גארדנינג"‬
‫עד כה סקרנו פעולות מקומיות מול‬
‫מערכתיות, ברובן יזומות "מלמעלה למטה",‬
‫או לפחות בתיאום הרשויות ובמהלכים שקיבלו‬
‫עוגן כזה או אחר בתכנון העירוני. בחלק זה,‬
‫הבוחן את קנה המידה ה"קטן" ביותר מבחינת‬ ‫21. חזיתות מזרח ומערב (חזית "ירוקה") של‬
‫סדר גודל הפעולה הראשונית, המאפיין‬ ‫המבנה.‬
‫העיקרי הוא הפעילות היזומה "מלמטה".‬
‫פעילים בודדים או ארגונים פרטיים, שפועלים‬ ‫תקדים זה מלמד רבות אודות עבודת צוות,‬
‫כדי לקדם אג'נדות חברתיות / קהילתיות /‬ ‫פתרונות יצירתיים וניצול משאבים מקומיים‬
‫61‬ ‫דיקור עירוני‬

17. ‫חדשים וטיפוח (ובכך קריאה חדשה של‬ ‫אקולוגיות / כלכליות ועוד, בעלות השפעה על‬
‫המקום וייעודו). מרבית הפעולות נעשות‬ ‫העיצוב העירוני ברמה הפיזית והתודעתית.‬
‫בשעת לילה, כראוי לארגון מחתרתי. מה‬ ‫גם כאן סדרי הגודל של ההתערבויות משתנה,‬
‫שמעורר התייחסות לתופעה היא מידת‬ ‫את חלקן הארגון או המשתמש מקדם כעניין‬
‫ההשפעה שיש ל"פעילויות הדיקור" של‬ ‫ציבורי שעל הרשויות לקדם ואת חלקן מיישם‬
‫הארגון על מודעות הציבור לנושאים סביבתיים‬ ‫בעצמו. הדוגמא עליה נרחיב כאן היא מתחום‬
‫בעירם ולריבוי הפעילויות וקני המידה שלהם‬ ‫ה"חקלאות העירונית", תחום שצבר‬
‫כתוצאה מגיוס בלתי נפסק של מתנדבים‬ ‫פופולאריות בשנים האחרונות לאור עליית‬
‫חדשים כתוצאה מחשיפה וניהול הארגון‬ ‫המודעות לשמירה על הסביבה והדרישה‬
‫ברשת האינטרנט. התופעה קיימת מזה 04‬ ‫לקיום איכות חיים בערים. מדובר על ארגון‬
‫שנה. עדות ראשונה לפעילות הארגון נראית‬ ‫הגרילה גארדנינג – תופעה שהפכה ממקומית‬
‫ב3791 בניו יורק כאשר קבוצת מתנדבים‬ ‫לעולמית בזכות ניהולה דרך רשת האינטרנט‬
‫04 שנה‬ ‫הפכו שטח פרטי לגן ציבורי. מזה‬ ‫וחשיפתה בכלי התקשורת ומפה לאוזן.‬
‫שהגן מטופח ומטופל ע"י מתנדבים ונשמר‬ ‫הגרילה גארדנינג הוא ארגון חברתי-קהילתי‬
‫בתצורתו הנוכחית. כיום יש נציגויות מקומיות‬ ‫למטרות אקולוגיות (ופוליטיות) באופן‬
‫של הארגון בלמעלה משלושים מדינות בעולם.‬ ‫מחתרתי. הארגון מייצג עצמו במונחים‬
‫הנציגויות אחראיות על קידום האג'נדה‬ ‫צבאיים, מתוך השקפה פרו-אקטיביסטית‬
‫החברתית-אקולוגית-פוליטית במישור החינוכי‬ ‫מהפכנית, של מעורבות פעילה ומחתרתית‬
‫(חינוך למסורת המגנה על הסביבה) ובמישור‬ ‫להשבת הסדר על כנו, בהקשר זה במצב‬
‫האקטיבי: "מפקדה" פיזית האמונה על‬ ‫הסביבתי-קהילתי בעיר. זהו ארגון פעיל‬
‫אספקת ציוד, ארגון מפגשים ופעילויות הגינון‬ ‫שהוקם על ידי מתנדבים אשר פועלים במרחב‬
‫באזורים מוזנחים בלילות. קנה המידה של‬ ‫העיר ומשנים בשיטת הדיקור העירוני את פני‬
‫הפעילויות משתנה: החל מעידוד החקלאות‬ ‫העיר על ידי פעולות קטנות מפוזרות במרחב.‬
‫האישית בקרב תושבי העיר, באופן פרטני‬ ‫השכבה הפיזית של פיזור הפעילויות במרחב,‬
‫העלאת מודעות הציבור לגינון וטיפוח הגינות‬ ‫וכמותן, יחד עם שכבה נוספת, תודעתית‬
‫האישיות שבסביבה הפרטית של כל בית,‬ ‫לחקלאות עירונית ולאיכות הסביבה, יוצרת‬
‫וכלה בפעילות בקנה מידה גלובלי ובייזום "יום‬ ‫מערכת חדשה בהשענות על הקודמת, מעין‬
‫הגרילה גארדנינג הבינלאומי" ובו גויסו פעילים‬ ‫רישות נוסף המציע קריאה חדשה של המרחב‬
‫מכל העולם ומתנדבים שאינם חלק מהארגון‬ ‫העירוני. פעולות ההתערבות נעשות ללא‬
‫לקחת חלק בפעילויות למען הסביבה כמו גם‬ ‫אישור הרשויות כמחאה חברתית על כך‬
‫במחאות והפגנות כנגד הרשויות אשר‬ ‫שהרשויות אינם פועלות בעצמן לטובת איכות‬
‫מזניחות נושאים אלה. דוגמאות לפעילויות‬ ‫החיים והמרחבים הירוקים שבעיר. לאמיתו‬
‫בקנה מידה שכונתי או אזורי במקומות שונים‬ ‫של דבר, הארגון מוגדר רשמית באופן הבא:‬
‫בעולם: "מבצע" שנקרא " ‪,"pure Genius‬‬ ‫" גינון גרילה הינו גינון בשטח של רשות או של‬
‫התרחש במאי 6991 בדרום לונדון כאשר 005‬ ‫אדם אחר ללא רשותו".לארגון יש נציגויות‬
‫פעילים פלשו לשטח של מפעל גינס במחאה‬ ‫מקומיות בערים השונות, ואלה כוללות מגוון‬
‫חברתית על הניצול המושחת של הקרקע‬ ‫רב של משתתפים ומניעים, מהחקלאי הערכי‬
‫לטובת מפעלים במקום לטובת פתרונות‬ ‫הפועל לטיפוח הסביבה ועד לפוליטיקאי‬
‫למצוקת הדיור הגדולה בעיר. הפעילים‬ ‫השואף ליצור שינוי דרך פעולה ישירה. לנ"ל‬
‫31 דונם והתגוררו‬ ‫השתלטו על שטח של‬ ‫יש השלכה על זכויות קרקע ורפורמות קרקע.‬
‫במקום במשך 5 חודשים עד שפונו בכוח.זוהי‬ ‫הקרקעות עליהן "משתלטים" הפעילים הן‬
‫דוגמא שמדגישה לא רק את כמות הפעילים‬ ‫לרוב קרקעות מוזנחות ע"י בעליהן הרשמיים‬
‫הרבה שגויסה, אלא גם את האפקט של‬ ‫ואותן הם מחיים ע"י גינון, שתילת צמחים‬
‫71‬ ‫דיקור עירוני‬

18. ‫האמצעים". שהרי לפעולות ה"דיקור" של‬ ‫פעילותם במישור החברתי בהקשר הסביבתי‬
‫הארגון, בין אם הן נעשות בשטחו של‬ ‫והתהודה של אקט כזה בהיבטי תכנון ועיצוב‬
‫המתנדב ושכנו והשטח הציבורי המשותף להם‬ ‫עירוני. פעילות נוספת התרחשה ביולי 6991‬
‫ובין אם נעשות באישון לילה בהפיכת קרקע‬ ‫בקופנהגן ונקראה "מבצע גן בלילה אחד" –‬
‫בבעלות העירייה למדרחוב וגן ציבורי לפי‬ ‫מבצע מרובה משתתפים ועל כן נחשב בקנה‬
‫השקפתם הרדיקאלית. לא רק בהיבט החוקי‬ ‫מידה גדול (בבחינת רדיוס ההשפעה של‬
‫אלא גם בהיבט העיצוב העירוני, שהרי אם כל‬ ‫הדיקור על המרחב) משום אלף מתנדבים‬
‫משתמש ישנה חלקים בעיר כראות עיניו לפי‬ ‫שלקחו חלק בהפיכת מקטע במרכז העיר‬
‫האינטרס האישי וגם הקהילתי – איך הדבר‬ ‫למדרחוב וגן במהלך לילה שלם. ניתן לראות‬
‫ישפיע על פני העיר, תדמיתה ועיצובה?‬ ‫דוגמאות גם בארץ, אם כי ההתעוררות טרם‬
‫הגיעה למחוזותינו בעוצמה המגייסת‬
‫מתנדבים רבים או פעילות רחבה, אך היא‬
‫משפיעה על המודעות בחוגים הרלוונטיים‬
‫והפעילויות כוללות גינון בגינות קהילתיות אשר‬
‫נזנחו וכעת הן "מוחזרות לתושבי השכונה".‬
‫הגרילה גארדנינג כיום מנוהל באתר‬
‫האינטרנט הרשמי של הארגון, המאפשר‬
‫חשיפה לפעילויות הארגון ולפרסומים‬
‫בתקשורת אודותיו, גיוס כספים ותרומות כמו‬
‫גם שיתוף ידע שימושי בחקלאות, בשיטת‬
‫"עשה זאת בעצמך" ואנקדוטות נוספות‬
‫שמראות כי הכוח והיכולת לשינוי יכולות להיות‬
‫בידי כל אדם ולא רק בהכוונה מערכתית של‬
‫השלטון.‬
‫‪badili‬‬ ‫23. מתוך אתר האינטרנט של‬
‫"‪ ,"badola‬האתר המקומי של הגרילה‬
‫גרדנינג בטורינו, איטליה‬
‫קיימים ארגונים רבים נוספים, חברתיים או‬
‫סביבתיים, ותופעות דומות באזורים שונים‬
‫בעולם, של התארגנות "עממית" שמנוהלת‬
‫במישור הווירטואלי ומיושמת בפרקטיקה‬ ‫22. מתוך אתר האינטרנט: "כיצד להכין‬
‫בלתי-אמצעית (גם על כך הינה אקולוגית‬ ‫פצצות זרעים"‬
‫בגישתה, ולא רק משום התוצאה אליה‬
‫מייעדים) להשגת מטרות אקולוגיות‬ ‫כמובן שנשאלת שאלת הלגיטימציה לפעילויות‬
‫וקהילתיות. אופן פעולתן היא המחשת‬ ‫אלה תחת הסיסמא "המטרה מקדשת את‬
‫81‬ ‫דיקור עירוני‬

19. ‫התיאוריה של הדיקור העירוני, ותוצאתן‬
‫בשטח, ביצירת המרחבים החדשים והקשרים‬
‫ביניהם היוצרים שכבה נוספת לעיר, הם אלה‬
‫שמשקפים את מידת השפעתן של פעולות‬
‫אלה, הן ברדיוס המיידי של אזור ההתערבות‬
‫והן ברדיוס רחב בהרבה.‬
‫91‬ ‫דיקור עירוני‬

20. ‫הרשת אפקטיבית למדי תחת תנאי כורח של‬
‫חוסר אמצעים או כשגורם הזמן והנגישות הם‬ ‫סיכום ומסקנות‬
‫דגשים עיקרים במטרות התכנון. אך נבחין כי‬ ‫שיטת הדיקור העירוני היא גישה שרואה‬
‫פריסה מערכתית של אקט הדיקור נזילה‬ ‫בתכנון כלי מהותי בחילול שינויים פיזיים‬
‫למדי. ניתן למזג פעולות דיקור גדולות וקטנות,‬ ‫ותפיסתיים במרחב האנושי. אך שלא‬
‫יחידות או מרובות, בתכנון שאופיו מרושת‬ ‫ככקודמותיה, גישה זו שואפת למציאת דרכים‬
‫ומורכב הרבה יותר מפעולה בודדת בזמן‬ ‫חדשות לחולל שינויים מהירים יותר, ממוקדים‬
‫ובמרחב. נבחין בתכנונים מורכבים אלו‬ ‫יותר ואחראיים יותר לתוצאות. לשם כך היא‬
‫בדוגמאות קיסנגאני וברצלונה בהם תפקידו‬ ‫בוחנת את תופעת השינויים עצמה בעיניים‬
‫של דיקור בודד יכול להוות שלב בתוכנית‬ ‫חברתיות ומאפיינת את התפשטותם של‬
‫ארוכת טווח ורבת מוקדים לשם יצירת אפקט‬ ‫רעיונות ותפיסות בחברה כחלק מהותי‬
‫ראשוני ותקדים או תשתית להתפתחותן של‬ ‫בתהליך השינוי. תפקידו הראשוני של אקט‬
‫נקודות דיקור נוספות סביבו. הבחנו בגישה זו‬ ‫ההתערבות תחת גישה זו הוא לאו דווקא‬
‫גם בתקדים קיסנגאני אך בעוד שבברצלונה‬ ‫הופעתו האדריכלית אלא יכולתו להוות מאורע‬
‫אופי ההתערבויות שם דגש על טיפוח המרקם‬ ‫מזעזע ביחס לסביבת התערבותו. כוחו של‬
‫הפיזי תפקודי של העיר תקדים קיסנגאני מביא‬ ‫הזעזוע לעורר השראה ולערער תפיסות‬
‫בדוגמתו גישה להתערבות חברתית תרבותית‬ ‫קיימות מיידי בניגוד לתהליכי הסתגלות ארוכי‬
‫בחיי העיר. הרצון לחולל שינוי בשורש‬ ‫טווח ומעורר עניין סביבו בקנה מידה רחב‬
‫ההתנהגות החברתית בפני עצמו שם בסימן‬ ‫יותר. ממקום הגדרתה של ההתערבות‬
‫שאלה את חשיבותו של המופע הגשמי של‬ ‫כמופע, אין רואה גישה זו בקנה המידה הפיזי‬
‫ההתערבות. מהי התערבות תכנונית למטרה‬ ‫של ההתערבות מדד ישיר למידת השפעתה,‬
‫זו? מהם הכלים לחולל מהפך חשיבתי‬ ‫אלא במידת נגיעתה במערכות הקיימות‬
‫בחברה? היכן מתחילה והיכן נגמרת הנגיעה‬ ‫סביבה: פיזית, חברתית תרבותית, כלכלית‬
‫במערכת החברתית הקיימת במקרה זה ומהו‬ ‫פוליטית וכו'. בסקר התקדימים שנערך‬
‫טווח פעולתה במימד הזמן? מתקדים זה‬ ‫בעבודה זו נגענו במס' גישות שונות לנגיעה‬
‫למדנו כי שינויים גדולים יכולים לבוא במידה‬ ‫במרחב האנושי. בכולן ניתן היה להבחין‬
‫רבה גם ממעשים מינימליים כהתמקמויות‬ ‫במעמד המיוחד שניתן לאפיון המערכות‬
‫ארעיות של פעילויות במרקם השכונתי. גם‬ ‫הקיימות ע"מ להתחבר אליהן ולהשפיע על‬
‫בתקדים רודרפור הבחנו בכלים תעסוקתיים‬ ‫התנהלותן. עם זאת דרכי הדיקור הן רבות‬
‫זמניים של שיתוף הציבור בתהליך הבניה‬ ‫ושונות במאפייניהן. הבחנו בהתערבויות‬
‫כדרך נוספת להשפעה על המערכת‬ ‫ממוקדות כגון ברודרפור שבהן מרוכזים‬
‫החברתית הקיימת. התקדים הקיצוני ביותר‬ ‫מאמצי התכנון בנקודה בודדה במרחב. בגישה‬
‫אולי להמחשת הגישה המינימליסטית‬ ‫זו מטרת ההתערבות היא יצירת תקדים‬
‫להתערבות היא הגרילה גרדנינג. בתקדים זה‬ ‫ואייקון סביבתי לחילול השינוי התפיסתי.‬
‫הבחנו בתופעת הדיקור בצורתו המופשטת‬ ‫במקרה זה להופעתו הפיזית של הדיקור יש‬
‫הגולמית ביותר כתופעה חברתית חסרת‬ ‫השפעה רבה כמו גם לפרוגרמה התכנונית‬
‫מקום, חסרת גורמים מתכננים קבועים, חסרת‬ ‫ע"מ להפוך נקודה זו לבעלת חשיבות אמיתית‬
‫מסגרת זמן קבועה ואף השפעה קבועה על‬ ‫במרחב. גישה אחרת לפריסת פעולות הדיקור‬
‫המרחב. גישה זו מבוססת גרידא על עקרון‬ ‫הגישה הרשתית מערכתית כבדוגמת ברצלונה‬
‫התפשטותם של רעיונות ותפיסות במארג‬ ‫שמפזרת את מוקדי ההתערבות ברשת של‬
‫החברתי כמצע לגדילתה. רעיונות שביטוים‬ ‫התערבויות קטנות שהקשרים ביניהן מייצרים‬
‫בעל יכולת לפרוץ את גבולות צורתם‬ ‫את האפקט הגדול הרצוי מעבר להשפעות‬
‫המופשטת ואף לבוא לידי ביטוי מוחשי‬ ‫קטנות מקומיות של כל התערבות. שיטת‬
‫02‬ ‫דיקור עירוני‬