1. 418
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור
איכות החיים בעיר
ויקטוריה בלמן וג'ו נשאשיבי
העיר הופכת להיות מקום מגורים למרבית אוכלוסיית העולם ועל כן
מחובתנו להפוך את העיר למקום טוב יותר. העיר מאחדת בתוכה את
הדברים החיוביים והשליליים שמתפתחים יחד עם האנושות. היא מהווה
מקום להתפתחויות חדשות בתחומי החברה, הטכנולוגיה והאמנות יחד
עם יצירת תופעות שליליות כמו: עוני, חולי ופשע. לא ניתן להאט את
הצמיחה של הערים ועל כן תפקידנו, בתור אנשי מקצוע ובתור תושבי
העיר למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר.
תרבות רחוב מאפשרת לאנשים להיות שותפים מלאים בסביבה שבה הם
נמצאים ולהפרות אותה תרבותית. הרחובות בפרט והעיר בכלל מהווים
פוטנציאל למקומות פעילים, מקומות בהם האנשים מעוניינים להימצא.
הנחת העבודה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב
הייחודית לאותו המקום, שתגרום לאנשים לקחת חלק בחיי העיר לטובת
יצירת בסיס חברתי נכון ויציב לתושבי העיר על מנת לחזק את הקיימות
הסביבתית והחברתית כחלק מגישה כוללת לקיימות.
העבודה מתייחסת לתרבות הרחוב העוסקת בצורך ליצור סביבת חיים
שאנשים רוצים לחיות בה ושהאנשים הם חלק בלתי נפרד ממנה, סביבת
חיים היוצרת זיקה בינה לבין המשתמשים ודרך חיים בה שמירה על
הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.
השקעה בתרבות הרחוב, לטובת שיפור החיים בעיר, מתבססת על
יצירת סביבה מעניינת ורב-גונית בעיר. להחייאת תרבות הרחוב יש
ליצור תשתית מתאימה, להתייחס לצרכי המשתמשים, לבחון מחדש את
הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי, להבין את תנועת הולכי הרגל ואת
ההשפעה של תכנון נכון של דפנות הרחוב על המשתמש. התחבורה
מאד חיונית לתפקוד העיר ומהווה חלק נכבד מהמרחב הציבורי ועל
כן במידה מסויימת פוגעת באיכות החיים בכלל וברחוב בפרט. רחוב
המאפשר הזדמנויות מגוונות למשתמשים משפר את איכות החיים בעיר.
רחוב בפרט והעיר בכלל עם איכות חיים טובה מהווה חלק מהמאפיינים
היוצרים סביבה ברת-קיימא.
ההנחה היא שתכנון נכון של רחובות יעודד אנשים להשתמש ברחובות
ואף ייצור הזדמנויות להתרחשויות חדשות שלא היו מתרחשות אחרת.
מהי תרבות רחוב?
אחת השיטות לבחון את איכות החיים בעיר היא לא רק להתבונן במספר
האנשים העוברים בה, אלא גם לבדוק באיזו מידה הם שוהים בה ונהנים
מהעיר, מהמתרחש ומהאנשים. אנשים לוקחים חלק מפעילות הרחוב
כאשר המקום מספק את התשתית המתאימה ובנסיבות המתאימות. )ג'קובס
עמ' 59 ( יש להתייחס למספר נושאים המרכיבים את תרבות רחוב: הצורך

2. 419
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
של המשתמשים בחלל מסויים ותשתית מתאימה להתרחשות המוגדרת על
ידי הבנת תנועת הולכי הרגל, נגישות למקום וטיפול בדפנות אותו החלל.
"מקום טוב הוא מקום שמשתמשים בו." )ג'יקובס עמ' 10 (
צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי לציבורי
פרטיות היא מושג המלווה את חיי היום-יום של האנשים. רוב ההתנהלות
מתרחשת בבועה הפרטית שלנו בין אם זה בבית הפרטי, ליד המחשב
האישי, ברכב הפרטי או במקום העבודה שלנו. בעקבות פיתוח דרכי
תקשורת כמו אינטרנט, טלפון וכד' חל שינוי בצורת ההתנהלות החברתית.
על כן קיים צורך בבחינה מחודשת של המרחב הציבורי העירוני, איפיונו
וגבולותיו.
תנועת סיטואציוניסטים ) Situationism ( שהובילה מהפכה בתחום
האורבני מדברת על העולם כהמשך רציף של האדם ולא האדם ככלי של
העולם הזר. דברוט ) Guy Debord ) מציג בספרו The Society of the
Spectacle את העובדה שהחברה של המאה ה 20- מנוהלת על ידי תרבות
הצריכה המונעת על ידי תקשורת המונים והפרסום. בסביבה חברתית
הרוויה בתמונות מבוימות בכל מקום, צרכי האדם, מניעיו ותפקודו
מנוהלים על ידי תמרון בקפידה של תמונות אלה. הצרכנים הופכים
להיות צרכני האשליות והכסף שולט בכל ובאמצעותו ניתן להשיג את כל
1. תרבות רחוב, New
York ,Time Square
2. תרבות רחוב-החג
של החגים, ואדי
ניסנאס, חיפה
.1
.2

3. 420
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור
איכות החיים בעיר
.3
הדברים ה"טובים", אפילו את ה"חיים". הבנה זו מדגישה את הצורך
החזק ובחשיבות הזירה שתוכל להכיל דעות שונות ותאפשר לדברים
שונים להתרחש ואת הצורך בתרבות אלטרנטיבית.
קבוצת RAMTV מציגה בספרם ! Negotiate My Boundary את הבית כמקום
חי ונושם יחד עם המשתמש. כסביבה מגיבה בה ההתנהגות שלנו משתנה
ומתאימה את עצמה לצרכנו ולהרגלנו. צורת חשיבה זו מציגה מצב
בו אין הגדרה וחלוקה ברורה של החללים לפרטי וציבורי, והם נוצרים
בהתאם להתנהלות חברתית מסויימת. על כן, צורות חיים שונות מצריכות
חללים שונים. רעיונות אלו ניתן ליישם גם בקנה מידה עירוני.
האדריכל סטיבן הול ( Steven Holl ) תכנן ביחד עם האמן ויטו אקונצ'י
Vito Acconci) ) גלריה לאמנות ואדריכלות בניו יורק: Storefront for
Art and Architecture . התכנון הייחודי של הגלריה מהווה דוגמא
מעניינת לגבי שאלת הגבול בין חלל מסוים לרחוב ובין הפרטי לציבורי.
מטרת התכנון הייתה לשפץ חזית עבור הגלריה, בבעלות עמותה לקידום
נושאים חדשניים באמנות, אדריכלות ועיצוב. החנות שימשה כתערוכות,
שיחות אמנים, הקרנות סרטים, כנסים ופרסומים שנועדו ליצור דיאלוג
ושיתוף פעולה חוצה גבולות אידיאולוגית משמעתית. כפורום ציבורי
המתעוררים קולות, בוחנת סוגיות חיוניות באמנות ואדריכלות במטרה
להגביר את המודעות והעניין של עיצוב עכשווי. החנות ממוקמת בפינה
של גוש המסמן את נקודת המפגש של שלוש שכונות נפרדות: צ'יינה
טאון, איטליה הקטנה והסוהו. הגלריה עצמה היא קטנה וצרה עם חזית
ארוכה. על ידי ניקוב חזית הבטון של החנות ויצירת פנלי בטון הנפתחים
ונסגרים לפי השימוש, סטיבן הול ואקונצ'י ערערו את הגבול הסמלי בין
הרחוב לחנות. כאשר הלוחות פתוחים, ה"הפרדה נמסה" והחלל הפנימי
של הגלריה מורחב כלפי המדרכה. העיר כמקום מפגש מקבלת משמעות
חדשה.
יצי רת בסיס למג ו ו ן רחב של התרחשו י ות ופעי ל ו י ות
הולכי רגל, הם חלק בלתי נפרד מתרבות הרחוב. כיום במקומות רבים
אזורים המיועדים להולכי רגל הצטמצמו בשל המקום שתופסים כלי
רכב. עליהם להמתין זמן ממושך על מנת לחצות כביש. חזיתות המבנים
הפונות לרחובות במקרים רבים אטומות, ללא חלונות ודלתות, כלומר
הרחוב לא מספק חוויה להולכי הרגל. כתוצאה מכך מספר הולכי הרגל
Public Space .3

4. 421
ויקטוריה בלמן, ג׳ו נשאשיבי
.4
באזור מצטמצם ועימו הסיכוי לפעילויות לאורך כל היום.
אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ביצירת מקום פעיל, הוא הנגישות
אליו. בין אם מדובר בהליכה, ובין אם מדובר בשימוש בכלי רכב. הליכה
היא אחת הצורות הזולות, השקטות והידידותיות לסביבה. ההליכה
מאפשרת התבוננות בסביבה, באנשים, חלונות ראווה ובהתרחשויות
ברחוב. זו היא צורת שינוע גמישה המאפשרת להולך הרגל לעצור,
לשנות כיוון ולחוות דברים.
אדריכל רענן גבאי מציין בתזה שהוא כתב על סביבות עירוניות רב-
שכבתיות, כי עיר קומפאקטית ברת-קיימא מעודדת אנשים ללכת מאשר
לנסוע. אחד היתרונות הבולטים הוא שיפור המצב הבריאותי של האנשים
באמצעות הליכה במקום לחשוף אותם לפליטות מזהמים. כמו כן קיים
קשר בין קיימות חברתית ובין העיר כמקום מפגש המתבססת על הליכה
ולא על נסיעה. )גבאי עמ' 33 (
דפוס חברתי חשוב הוא הליכה בקבוצה, על כן קיימת חשיבות לרוחב
המדרכות. הולכי רגל אינם נעים לאורך קו ישר רציף, לכן סטיות
מסויימות במסלול רצויות. יחד עם זאת, הולכי רגל מעריכים מאד
קיצורי דרך ונרתעים ממעקפים בעיקר כשמדובר בשינוי מפלס. מכשולים
גאומטריים משפיעים בצורה ישירה על תנועת הולכי הרגל. תכנון
מסלולי הליכה המיועדים להליכה למרחקים רחוקים דורש התייחסות
שונה ממסלולים קצרים. בכל מקרה, חשוב להבין את אופן תנועת הולכי
הרגל ואת מגבלותיה.
תכנון מתאים של המרחב הציבורי מהווה בסיס לקיום תרבות הרחוב.
Storefront .4
for Art and
Architecture

5. 422
דפנות אקטיביות, כלומר חזיתות מבנים הפונות לרחוב בעלות תפקיד
חשוב ביצירת רחוב מעניין. הפעילות שמתרחשת בתוך המבנה וההתרחשות
ברחוב יכולות לתרום זו לזו. בהקשר זה, מעניין לראות את מבנה מרכז
העיר קופנהגן. העיר מתוכננת בקנה מידה אנושי המתאים לפעילויות
כמו הליכה ושהייה. הרחובות צרים והכיכרות קטנות יחסית כך שנוצר
יחס נעים בין גובה המבנים לרוחב החלל. ריבוי בניינים בעלי חזיתות
צרות יוצרות עניין ברחוב. יחידות צרות אומר ריבוי דלתות, ריבוי
שימושים להתבונן בהם אפילו כשמדובר בהליכה קצרה. חזית כזו בעלת
מבנה ורטיקלי בולט יוצרת אפקט הגורם למרחקים להיתפס קצרים יותר
ולהליכה למעניינת ונעימה יותר. ריבוי פרטים בחזיתות כמו: נישות,
מדרגות, אבנים וכד' מאפשרים לאנשים לעמוד או לשבת.
קיימות הגדרות שונות למושג "שטח פתוח", חלק מהן מגדירות את
השטח הפתוח כקרקע ומים שאינם מכוסים בבניינים וברכבים והגדרה
נוספת מתייחסת גם למרחב ולאוויר שמעל אזורים האלה. ניתן להגדיר
את השטח הפתוח מנקודת מבט של המשתמש כבמה לפעילויות. חשוב
להבין כי המרחב הציבורי מתפקד כפורום תרבותי ציבורי. לפי ואלצר
Walzer,1986) ) המרחב הציבורי הוא מקום אותו אנו חולקים עם אנשים
זרים שאינם קרובי משפחה שלנו, חברים או עמיתים לעבודה. המקום
הציבורי מיועד לפוליטיקה, דת, מסחר, ספורט לצורך שמירה על דו-
קיום ומפגש בלתי אישי. אופי מרחב זה מבטא את החיים הציבוריים
שלנו, התרבות ברחוב והשיח היום-יומי.
החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר, יחד
עם הבנת הנחיצות בתחבורה מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים
תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין הצרכים
התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים-תרבותיים?
אזורים ללא פעילות הם אזורים שלא יכולים לתפקד לאורך זמן ועל כן,
תרבות רחוב, כלומר, ההתרחשות שמניעה את אותם האזורים. תנועה
בעיר חיונית מאד לתפקודה ותשתית לתרבות רחוב צריכה לכלול אותה.
העבודה מנסה להמחיש כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה
ראשי וכיצד ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה
החברתיים-תרבותיים.
.5
5.רחוב אבן גבירול, תל
אביב
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור
איכות החיים בעיר

6. 423
.6
6. אמפיתיאטרון
זמני מול הנוטרדאם,
פריז 2013
ויקטוריה בלמן, ג׳ו נשאשיבי
מקורות
דבור, ג., ) 1002 (. חברת הראווה. תרגמה מצרפתית והוסיפה הערות: רז, ד., תל-
אביב, בבל
גלילי, ז., ) 9002 (. כיכר דיזנגוף. היגיון בשיגעון. מקור ביולי 2014 , 27 . מתוך:
1636=di_tnemhcatta?/moc.ililagveez.www//:ptth
Dekleva, A., Manuela,G., Gregoric, T., Ramtv., Sedlak, R., (2006). Negotiate
My Boundary!. Swiss, Birkhäuser Architecture.
Gabay,R., Hillier, B. Aravot, I., (2003). Using space syntax to understand
multi layer high density urban environmement. Technical-Israel Institute of
Technology, Israel
Gehl, J., Gemzoe, L., (2001). New city spaces. Copenhagen, Danish
Architectural Press.
Hazel, G., Parry, R.,(2004). Making cities work. Chichester, Wiley-Academy.
Jacobs, J., (1961). The death and life of great American cities. New York,
Modern Library.
New York Architecture. Images, Soho. Retrieved July 27, 2014, from: http://
www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm
Steven Holl. Storefront for Art and Architecture. Retrieved July 27, 2014,
from: http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true
Woolley, H., (2003). Urban Open Spaces. London, Spon Press.
תמונות
1. תרבות רחוב, .Photo:kkarc 2009 ,New York ,Time Square
2. תרבות רחוב-החג שלהחגים, ואדי ניסנאס, חיפה, .Photo:kkarc 2010
3. Public Space, sonho Photo: Miolo , http://www.flickr.com/photos/
miolo/1423332881/in/set-72157594320497300.
4. Storefront for Art and Architecture aesthetics anesthetic. Photo: http://
www.flickr.com/photos/storefront/7451073262.
5. רחוב אבן גבירול, תל אביב, .Photo:kkarc 2010
6. אמפיתיאטרון זמני מול הנוטרדאם, פריז .Photo:kkarc .2013