SlideShare a Scribd company logo

אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6

•
•
Moshe Vakrat
Moshe Vakrat

מדריך

1 of 99
Download to read offline
‫מהדרה עדכנית‬ ‫ליוני 1201‬ ‫המדריך השימושי‬ ‫לזכויות עובדים‬ ‫משה וקרט, עו"ד‬ ‫1‪G23688-V‬‬ ‫[הקלד את שם החברה]‬ ‫[בחר את התאריך]‬
‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ............................................................................................................................................. 4‬ ‫חלק ראשון - זכויות המגיעות לעובד במהלך יחסי העבודה ................................................................. 5‬ ‫הודעה לעובד על תנאי העסקתו ........................................................................................................ 5‬ ‫שכר מינימום ................................................................................................................................. 7‬ ‫שכר עבודה .................................................................................................................................... 9‬ ‫חופשה שנתית .............................................................................................................................. 12‬ ‫דמי הבראה ................................................................................................................................. 72‬ ‫דמי מחלה.................................................................................................................................... 21‬ ‫דמי מחלה – מחלת קרוב משפחה ................................................................................................... 51‬ ‫פנסיה .......................................................................................................................................... 61‬ ‫עבודה בחגים ודמי חגים ................................................................................................................ 91‬ ‫החזרי הוצאות נסיעה.................................................................................................................... 23‬ ‫שעות נוספות ויום מנוחה ............................................................................................................. 43‬ ‫הפסקות ...................... ................................................................................................................ 73‬ ‫עבודת לילה ................................................................................................................................. 33‬ ‫אבל............................................................................................................................................. 93‬ ‫חלק שני – זכויות המגיעות במועד סיום יחסי העבודה .....................................................................04‬ ‫הודעה מוקדמת ............................................................................................................................04‬ ‫עבודה בחגים ודמי חגים .............................................................................................................. 31‬ ‫פיצויי פיטורים ............................................................................................................................ 54‬ ‫פיצויים לרגל העתקת מקום מגורים ............................................................................................... 34‬ ‫פיצויים עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ................................................................................... 94‬ ‫חשוב פיצויי פיטורים................................................................................................................... 35‬ ‫-2-‬
‫סעיף 42 לחוק פיצויי פיטורים ........................................................................................................55‬ ‫פיטורם שלא כדין .........................................................................................................................95‬ ‫חובת השימוע................................................................................................................................26‬ ‫כתב ויתור וסילוק..........................................................................................................................55‬ ‫חלק שלישי - עבודת נשים............................................................................................ 66‬ ‫עבודת נשים..................................................................................................................................76‬ ‫עבודה בתקופת הריון ................................................................................................................... 07‬ ‫זכויות בתקופתחופשת לידה...........................................................................................................27‬ ‫זכויות לאחר תום חופשת ..............................................................................................................47‬ ‫טיפולי פוריות ..............................................................................................................................77‬ ‫הפלה...........................................................................................................................................37‬ ‫היעדרות לצורך שהייה במקלט לנשים מוכות ................................................................................. 97‬ ‫איסורי פיטורים לפי חוק עבודת נשים..............................................................................................03‬ ‫חלק רביע - סוגיות מיוחדות ....................................................................................................... 13‬ ‫עובד במילואים .............................................................................................................................33‬ ‫זכויות עובדים בחילופי מעבידים................................................................................................... 63‬ ‫תלוש שכר תיקון 41 לחוק הגנת השכר............................................................................................ 33‬ ‫זכויות עובדים בפירוק חברה......................................................................................................... 29‬ ‫תשלום שעות נוספות למנהלים ...................................................................................................... 79‬ ‫-3-‬
‫א. מבוא‬ ‫יחודו של משפט העבודה שהוא מורכב ממספר רב של מקורות – הסכם עבודה, חוקי מגן, הסכמים‬ ‫והסדרים קיבוציים, צווי הרחבה, נוהג ופסיקה.‬ ‫על זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה העובד אינו יכול לוותר‬ ‫והמעביד אינו רשאי בהסכם ההעסקה העסקה לגרוע מהן.‬ ‫מטרת חוברת דיגיטאלית זו הינה לשפוך אור על מכלול הזכויות המגיעות לעובד בעיקר מכוח חוקי המגן‬ ‫וכן מכוח צווי הרחבה כללים במשק, החלים על עובדים רבים במגזר הפרטי.‬ ‫ניתן לקבל מידע נוסף ומפורט יותר, כולל פסיקה רלבנטית באתר משרדנו בכתובת:-‬ ‫‪www.vakrat.co.il‬‬ ‫הבהרה חשובה : בחוברת ישנה סקירה בסיסית בלבד של הזכויות. אין לראות באמור בחוברת זו תחליף‬ ‫לייעוץ משפטי אשר מחייב בדיקה המבוססת על נסיבות כל מקרה ומקרה ומלוא הדין החל. יש להיות ערים‬ ‫אף לכך שהאמור בחוברת זו נכון למועד כתיבתה בלבד, וכי הסדרים משפטיים על פי טיבם מתעדכנים‬ ‫ומשתנים מעת לעת.‬ ‫-4-‬
‫חלק ‪ :I‬זכויות המגיעות לעובד במהלך יחסי העבודה‬ ‫ב. הודעה לעובד על תנאי העסקתו‬ ‫בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ד-1001, על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר מ- 03‬ ‫ימים מיום תחילת העבודה הודעה בכתב, ובה פירוט תנאי העבודה. אם היה העובד נער כהגדרתו בחוק‬ ‫עבודת הנוער - לא יאוחר משבעה ימים.‬ ‫כיוון שהחוק נחקק רק בשנת 1001, וחל על עובדים שנקלטו ממועד כניסתו לתוקף ואילך, נקבע בחוק, כי‬ ‫החובה ביחסים לעובדים אשר החלו בעבודה לפני 1001.6.21, נוצרת בתוך 03 ימים מיום שדרש זאת העובד‬ ‫בכתב.‬ ‫יושם לב – כי כיום אין חובה לחתום עם העובד על הסכם ההעסקה, אבל, יש חובה חוקית למסור לו הודעה‬ ‫על תנאי העסקתו כנ"ל.‬ ‫אלו פרטים צריכים להיכלל בהודעה?‬ ‫אלו הפרטים שצריכים להיכלל בהודעה:‬ ‫1) זהות המעביד וזהות העובד;‬ ‫1) תאריך תחילת העבודה;‬ ‫3) אם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה, תצוין תקופת העבודה; אם חוזה העבודה הוא לתקופה לא‬ ‫קצובה, יציין זאת המעביד;‬ ‫4) תיאור עיקרי התפקיד על העובד;‬ ‫5) ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד;‬ ‫6) סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר. (אם נקבע שכר העבודה על פ׳‬ ‫דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו יש לציין רק את דירוג העובד ודרגתו);‬ ‫7) הבסיס שלפיו משולם השכר: משכורת חודשית, שכר שעה, שכר שבוע, שכר תוצרת או שכר קיבולת;‬ ‫-5-‬
‫3) אם הוסכם כי חלק מהשכר ישולם בשווה כסף, יצוין הדבר בהודעה, וכן יצוין שיעור התשלום בדרך זו;‬ ‫9) ציון אורכו של יום העבודה הרגיל בו עובד העובד, או שבוע העבודה הרגיל הו עובד העובד;‬ ‫02) ציון יום המנוחה השבועי של העובד;‬ ‫22) סוג תשלומים של המעביד ועל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, ופירוט הגופים שאליהם‬ ‫המעביד מעביר בפועל את התשלומים האמורים (אם התחיל מעביד להעביר בפועל את התשלומים לאחר‬ ‫מסירת ההודעה, ימסור על כך הודעה נפרדת לעובד);‬ ‫12) לגבי מעביד שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק‬ ‫הסכמים קיבוציים, התשי״ז - 7592, המסדיר את תנאי העבודה של העובד, יש לציין גם את שם ארגון‬ ‫העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.‬ ‫האם אני זכאי לקבל הודעה גם במקרה של שינוי בתנאי העסקתי?‬ ‫התשובה חיובית - במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שנמסרו לו, בהתאם לאמור לעיל, ימסור‬ ‫המעביד הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על השינוי. אין חובה למסור הודעה על‬ ‫שינוי אם השינוי נובע משינוי בדין, או שהוא עדכון שכר מכוח הדין או מכוח הסכם, או שהשינוי מופיע‬ ‫בתלוש השכר של העובד.‬ ‫האם הודעה היא כמו הסכם עבודה?‬ ‫ההודעה איננה הסכם עבודה, ואין בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם‬ ‫קיבוצי או חוזה עבודה. למרות שההודעה אינה הסכם עבודה היא משמשת כאסמכתא בדבר הזכויות‬ ‫המגיעות לעובד.‬ ‫מה הדין אם מעביד לא מקיים הוראות חוק זה לאור תיקון מספר 4 לחוק?‬ ‫לבית-הדין לעבודה שיקול דעת לפסוק פיצוי לדוגמא, שאינו תלוי בהוכחת נזק ממון, בסכום שלא יעלה על‬ ‫000,52 ₪, למעביד שלא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על תנאי עבודה או הודעה על שינוי בתנאי עבודה‬ ‫בהתאם להוראות החוק. כן רשאי בית-הדין לעבודה לפסוק, מטעמים מיוחדים שיירשמו, פיצוי בסכום‬ ‫אחר.‬ ‫במקרה ועובד מצהיר כי המעביד לא מילא אחר הוראות החוק לעניין מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו‬ ‫ו/או מתן הודעה לעובד על שינוי תנאי עבודתו, נטל ההוכחה להוכחת עניין ששנוי במחלוקת בקשר לפרטים‬ ‫האמורים להופיע בהודעה, מוטל על המעביד.‬ ‫בנוסף, יהיה בית-הדין רשאי להתחשב בהליכים פלילים שננקטו כלפי המעביד בשל המעשה נושא התובענה‬ ‫האזרחית, לרבות קנס מנהלי שהוטל עליו, בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה.‬ ‫-6-‬
‫ג. שכר מינימום‬ ‫עובד זכאי לשכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום, וזאת בהתאם לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-7392.‬ ‫הזכות לשכר מינימום אינה ניתנת לוויתור, או להתניה.‬ ‫מה גובה שכר מינימום?‬ ‫נכון למועד פרסום חוברת זו (יוני 1201) גבוה שכר המינימום הינו כלהלן:‬ ‫שכר מינימום ליום*‬ ‫שכר מינימום לחודש שכר מינימום לשעת שכר מינימום ליום*‬ ‫(5 ימי עבודה בשבוע)‬ ‫(6 ימים בשבוע)‬ ‫עבודה מלא (44 שעות עבודה‬ ‫עבודה בשבוע, או 681‬ ‫שעות לחודש)‬ ‫40..81 ₪*‬ ‫44.461 ₪*‬ ‫44.00 ש"ח‬ ‫441,4 ש"ח‬ ‫* ובתנאי שהשכר לא יפחת משכר המינימום אילו חושב על בסיס שכר לשעה.‬ ‫אלו רכיב שכר באים בחשבון לעניין חישוב שכר המינימום?‬ ‫שכר הרגיל ללא תוספות, ובו נכללים: שכר יסוד או משולב, תוספות יוקר, תוספת קבועה המשתלמת‬ ‫לעובד עקב עבודתו.‬ ‫בשכר העבודה לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה‬ ‫מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות, לרבות החזר‬ ‫הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.‬ ‫מי זכאי לשכר מינימום מלא?‬ ‫שכר מינימום בשיעור האמור מתייחס לעובד שמלאו לו 32 שנים המועסק במשרה מלאה כנהוג במקום‬ ‫העבודה (מקסימום של 632 שעות בחודש או 34 שעות בשבוע).‬ ‫-7-‬
‫אם אני עובד במשרה חלקית?‬ ‫שכר המינימום לו הינך זכאי יחושב מתוך השיעור האמור יחסית לחלקיות משרתך.‬ ‫אם נעדרתי מעבודתי מה הדין החל?‬ ‫שכר המינימום לו הינך זכאי יחושב מתוך השיעור האמור יחסית למשך היעדרותך, למעט אם ההיעדרות‬ ‫היא במסגרת הסדר הקובע תחליף שכר (כגון דמי מחלה, דמי חופשה, פיצוי בגין הודעה מוקדמת וכד'),‬ ‫שאזי יחול עליך אותו הסדר.‬ ‫אם אני נער ו/או חניך (עד גיל 81) מהו שכר המינימום לו אני זכאי?‬ ‫תעריף לשעה‬ ‫חודש (עד 44 שעות‬ ‫אחוז משכר מינימום‬ ‫גיל‬ ‫שבועיות)‬ ‫.5.61 ₪‬ ‫44.4080 ₪‬ ‫%40‬ ‫עד 61‬ ‫00.01 ₪‬ ‫44.504,4 ₪‬ ‫%50‬ ‫עד 01‬ ‫06..1 ₪‬ ‫44.444,4 ₪‬ ‫%48‬ ‫עד 81‬ ‫00.41 ₪‬ ‫44.464,0₪‬ ‫%46‬ ‫חניך‬ ‫בחישוב שכר המינימום המגיע לך יובאו בחשבון רק שכר היסוד או שכר משולב, וכן תוספת יוקר אם איננה‬ ‫כלולה בשכר המשולב.‬ ‫מה עליי לעשות אם אני לא מקבל שכר מינימום?‬ ‫אתה רשאי להגיש תלונה בנושא למנהל אכיפה בתמ"ת. אי-תשלום שכר מינימום על ידי המעביד מהווה‬ ‫עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע למאסר שנה או קנסות כבדים מאד. על מעסיק כאמור ניתן להטיל גם‬ ‫קנסות ועיצומים מנהלים.‬ ‫לגבי עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם - אם נמסרה למעסיק בפועל הודעה בכתב, על כך שקבלן כוח‬ ‫האדם נדרש בכתב לשלם את שכר המינימום ולא עשה כן, והמעסיק בפועל לא שילם גם הוא את השכר‬ ‫בתוך 21 יום, צפוי גם המעסיק בפועל לעונש מאסר או לקנס, בגובה מחצית מעונשו של המעביד. בנוסף,‬ ‫פתוחה בפניך הדרך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולתבוע בנוסף לשכר, תשלום פיצוי הלנה מוגדלים.‬ ‫-8-‬
‫ד. שכר עבודה‬ ‫חוק הגנת השכר, התשי״ח- 3592, מסדיר את נושא תשלום השכר לעובד, ובכלל זאת מהו שכר העבודה,‬ ‫האופן והמועד שיש לשלמו, הסנקציות המוטלות על המעביד המלין שכר עובדים, ניכויים בשכר העבודה,‬ ‫תלושי שכר ועוד.‬ ‫מתי חייב המעביד לשלם את שכר העבודה?‬ ‫המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מה - 9 לחודש‬ ‫העוקב. אם לא ישולם השכר עד ל - 9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר‬ ‫כקבוע בחוק.‬ ‫במקרה והשכר משתלם על בסיס יומי, שעתי או על בסיס תוצרת עבודה והעובד לא הועבד במהלך כל‬ ‫החודש, ישולם השכר בתום מחצית החודש ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר מכן, אם לא נקבע אחרת‬ ‫בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה.‬ ‫כיצד משולם השכר?‬ ‫חוק הגנת השכר קובע, כי תשלום השכר יבוצע במזומן, המחאה או המחאת דואר. ניתן לשלם גם חלק‬ ‫משכר העבודה בתשלום שווה כסף ובתנאי שזה לא יעלה על המקובל בשוק.‬ ‫באיזה אופן צריך להימסר לי תלוש שכר?‬ ‫ביום 90.1.2 נכנס לתוקף תיקון 41 לחוק הגנת שכר, המטיל על המעסיק חובה למסור לעובד תלוש שכר‬ ‫מלא ומפורט במועד (לפירוט הפרטים שצריכים להיכלל בתלוש השכר ראה הרחבה בנושאים המיוחדים‬ ‫בהמשך חוברת זו).‬ ‫-9-‬
‫מהו שכר מולן?‬ ‫שכר שאינו משולם לעובד תוך 9 ימים מהמועד הקבוע (בדרך כלל תחילת כל חודש). כלומר, בדרך כלל שכר‬ ‫שלא משולם עד ה- 9 לחודש נחשב לשכר מולן.‬ ‫מהו הפיצוי המגיע לעובד עבור הלנת שכרו?‬ ‫סעיף 72 לחוק הגנת השכר קובע, כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוהה מבין אלה:‬ ‫(2) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל‬ ‫שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;‬ ‫(1) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת %01 על הסכום‬ ‫הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש‬ ‫תשולם התוספת של %01 האמורה באופן יחסי.‬ ‫התיישנות תביעה להלנת שכר?‬ ‫תביעה לתשלום פיצויי הלנה מתיישנת תוך שנה ממועד ההלנה. ואולם, אם כבר שולם השכר שהולן,‬ ‫תקופת ההתיישנות מתקצרת ל- 06 ימים ממועד תשלום השכר בו מדובר, כאשר בית הדין לעבודה מוסמך‬ ‫להאריך את התקופה בחודש נוסף.‬ ‫האם ניתן להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם?‬ ‫התשובה חיובית. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר‬ ‫העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי‬ ‫דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם‬ ‫במועדו.‬ ‫בתי הדין לעבודה עושים שימוש בסמכות זו כדבר שבשגרה.‬ ‫האם המעביד רשאי לנכות כספים משכרי?‬ ‫את הסוגיה של ניכוי סכומים משכר עבודה מסדיר סעיף 51 לחוק הגנת השכר. סעיף זה קובע רשימה של‬ ‫ניכויים מותרים. מדובר ברשימה סגורה, דהיינו, כל ניכוי אחר, אסור. כך קובע סעיף 51 לחוק הגנת השכר,‬ ‫מותר לנכות את הסכומים הבאים:-‬ ‫1. "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק" – הכוונה לניכויים כגון מס הכנסה, ביטוח‬ ‫לאומי, ביטוח בריאות וכיוצא באלו.‬ ‫0. "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו" – הסעיף ברור. שימו לב, כי נדרשת הסכמה בכתב.‬ ‫- 01 -‬
‫4. "דמי חבר בארגון עובדים..."; "תוספת לדמי החבר..."; "דמי טיפול מקצועי..." - לא נרחיב בעניינים‬ ‫אלו, אך נציין, כי גם בקשר עמם קובע החוק הוראות אשר יש ליתן עליהן את הדעת, לרבות הדרישה‬ ‫להוראה כתובה של העובד לביצוע הניכוי.‬ ‫4. "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק". שימו לב - שהקנס יכול להיות‬ ‫מוטל רק מכוח הסכם קיבוצי או חוק, כך שהמעביד לא יכול לקבוע קנסות בהסכם ההעסקה של העובד, או‬ ‫על פי שיקול דעתו.‬ ‫5. "תשלומים שוטפים לקופות גמל ..." - למעביד מותר לבצע ניכויים אלו כל עוד לא הודיע לו העובד,‬ ‫בכתב, אחרת.‬ ‫6. "מקדמות על חשבון שכר עבודה..." – נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה‬ ‫עבור שלושה חודשים.‬ ‫מה לגבי ניכוי חובות של העובד מהשכר השוטף ומשכר אחרון?‬ ‫סעיף 51(א)(6) לחוק הגנת השכר קובע, כי למעביד מותר לנכות - "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד‬ ‫למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה".‬ ‫וסעיף 51(ב) מוסיף וקובע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי‬ ‫המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".‬ ‫מסעיפים אלו עולה הבחנה חשובה בין ניכוי מהשכר השוטף, לבין ניכוי מהשכר האחרון.‬ ‫מן השכר השוטף ניתן לנכות חובות, רק אם קיימת התחייבות כתובה של העובד, ורק אם הניכוי אינו עולה‬ ‫על רבע מהשכר.‬ ‫מן השכר האחרון לעומת זאת, ניתן לנכות חובות, גם אם אין מסמך כתוב, וללא הגבלה על גובה החוב.‬ ‫אל מול הבדלים אלו, ניצבת ההלכה זהה אשר נקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ביחס לשני סוגי ניכויים‬ ‫אלו, ולפיה, על מנת שהחוב יהיה ניתן לניכוי מהשכר, עליו להיות קצוב ולא שנוי במחלוקת, שהרי, כך‬ ‫נפסק - ". .. לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו, להחליט מה חייב לו‬ ‫העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו".‬ ‫- 11 -‬
‫ה. חופשה שנתית‬ ‫הבסיס לזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-2592.‬ ‫ואולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או‬ ‫הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר‬ ‫לקבוע בחוק.‬ ‫מי זכאי לחופשה שנתית?‬ ‫כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת‬ ‫חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.‬ ‫מהו אורך החופשה השנתית לה זכאי העובד?‬ ‫אורך החופשה נקבע על פי הוותק במקום עבודה אחד או אצל מעביד אחד.‬ ‫מספר ימי החופשה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫42‬ ‫בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות‬ ‫62‬ ‫בעד השנה החמישית‬ ‫32‬ ‫בעד השנה השישית‬ ‫21‬ ‫בעד השנה השביעית‬ ‫יום נוסף לכל שנה עד 31 ימים‬ ‫בעד השנה השמינית ואילך‬ ‫שימו לב - מדובר בימים קלנדריים ולא ימי עבודה.‬ ‫- 21 -‬
‫אם העובד עבד בשנה מסוימת פחות מ- 440 ימים יקטן מספר ימי החופשה באופן יחסי.‬ ‫אם יחסי עבודה הסתיימו במהלך השנה, העובד זכאי לכל המכסה אם עבד לפחות 041 ימים באותה שנה,‬ ‫ואם עבד פחות מ - 041 ימים יזכה במספר יחסי של ימי חופשה.‬ ‫מהו אורך החופשה במגזר העסקי לגבי עובדים העובדים 5 ימים בשבוע?‬ ‫הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, בדבר‬ ‫הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, מסדיר מכסות מעודכנות של ימי חופשה.‬ ‫בהתאם לכך המכסה השנתית לה זכאים עובדים במגזר זה, אשר עברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, היא‬ ‫כדלקמן:- בעד כל אחת מהשנתיים הראשונות - 02 יום; בעד השנה השלישית והרביעית - 22 יום; בעד‬ ‫השנה החמישית - 12 יום; בעד השנה השישית, שביעית ושמינית - 72 יום; בעד השנה התשיעית ואילך - 31‬ ‫יום.‬ ‫שימו לב - ימים חופשה אלו הינם ימי עבודה בפועל ולא ימים קלנדריים.‬ ‫הסכם זה הורחב בצו הרחבה.‬ ‫האם ניתן להעניק לעובד מכסת חופשה נמוכה מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית?‬ ‫לא. אם הסכם ההעסקה של העובד מקנה לעובד חופשה ארוכה מזו הקבועה בחוק, ניתן לקצר את אורכה‬ ‫בהסכמת העובד.‬ ‫האם ניתן לצבור ימי חופשה?‬ ‫בחוק חל איסור על צבירת חופשה. העובד רשאי בהסכמת המעביד, לנצל רק שבעה ימי חופשה לפחות,‬ ‫ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.‬ ‫אם הע ובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק עלול העובד לאבד את זכותו לחופשה שהיה עליו לקחת במועד‬ ‫הנכון. הרציונאל העומד מאחורי כלל זה הוא לעודד עובדים לצאת לחופשה שנתית על מנת שיוכלו‬ ‫להתרענן ולהחליף כוח.‬ ‫בכדי שמעביד יהיה רשאי "למחוק" ימי חופשה אלו, עליו להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה,‬ ‫וכי העובד סירב לקחתה או אי לקיחתה נבעה מסיבה התלויה בעובד והיא בלתי סבירה.‬ ‫יודגש, כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעביד. אם המעביד מונע מהעובד את האפשרות‬ ‫לנצל זכות זו, אין הצדקה למחיקת מכסת החופשה הצבורה.‬ ‫- 31 -‬
‫האם כתוצאה מחילופי מעבידים יכולה להיפגע זכותו של העובד לתנאי חופשה שנתית?‬ ‫לא.‬ ‫הוותק של העובד לעניין חופשה נשמר עם חילופי המעבידים באותו מקום עבודה.‬ ‫בנוסף, המעביד האחרון אחראי על תשלום יתרות חופשה שלא שולמו על ידי המעביד הקודם, בתנאים‬ ‫שנקבעו בחוק.‬ ‫מהו מועד תחילת חופשה שנתית ומועדה?‬ ‫תאריך תחילת חופשה שנתית יקבע לפחות 42 יום מראש.‬ ‫הוראה זו אינה חלה על חופשה קצרה בת פחות משבעה ימים.‬ ‫החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או בשנת העבודה שלאחריה.‬ ‫האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת?‬ ‫כן.‬ ‫קביעת מועד החופשה הינה בסמכותו של המעביד.‬ ‫יחד עם זאת, על המעביד להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.‬ ‫לפיכך, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים,‬ ‫בכפוף, כאמור, להתראה של 42 ימים מראש, אחרת החופשה המרוכזת עלולה שלא להיזקף על חשבון‬ ‫החופשה השנתית.‬ ‫האם עובד רשאי לקבוע את המועד של חופשה שנתית ללא הסכמת המעביד?‬ ‫לא.‬ ‫יחד עם זאת, העובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד‬ ‫שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעבידו 03 יום מראש.‬ ‫האם ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים?‬ ‫בהתאם לחוק, על החופשה להיות רצופה. יחד עם זאת, בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים‬ ‫אם קיים במקום העבודה, ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים ובתנאי שחלק אחד ממנה יהיה לפחות שבוע‬ ‫ימים.‬ ‫- 41 -‬
‫אלו ימים אין להביא בחשבון במניין ימי חופשה?‬ ‫ימי שירות ב מילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; אי יכולת‬ ‫לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת‬ ‫לפיטורים, אלא אם עלו על 42 ימים, ובמידה שעלו. אם חלו הימים האמורים בימי החופשה של העובד,‬ ‫יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.‬ ‫האם ניתן לחפוף הודעה מוקדמת לפיטורים בימי חופשה?‬ ‫ככלל - לא.‬ ‫במקרה של פיטורים מידיים, המחייבים תשלום פדיון ימי חופשה כפי שיפורט להלן, אין לזקוף כל חלק‬ ‫מתמורת הודעה המוקדמת על חשבון פדיון החופשה.‬ ‫ואולם, שעה שניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, והעובד מחליט לצאת לחופשה שנתית‬ ‫במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לזקוף את ימי ההודעה המוקדמת, העולה על 42 ימים, גם‬ ‫כתשלום בגין חופשה שנתית.‬ ‫האם רשאי עובד לעבוד במקום עבודה אחר בזמן חופשתו השנתית?‬ ‫לא.‬ ‫אם עבד העובד בעבודה סדירה בשכר בימי חופשתו, איבד הוא את זכותו לדמי חופשה ואם כבר שולמו,‬ ‫רשאי המעביד לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.‬ ‫האם עובד זכאי שלא לנצל חופשה שנתית ולקבל תמורתה תשלום?‬ ‫ככלל - לא. בתי הדין לעבודה עקביים בפסיקתם לפיה מטרתה של חופשה שנתית היא מתן אפשרות לעובד‬ ‫לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח.‬ ‫לא ניתן לפדות, ימי חופשה, במהלך תקופת העבודה. מעביד שישלם פדיון כאמור, מפר את הוראות החוק,‬ ‫ואף מסתכן בתשלום כפול.‬ ‫יחד עם זאת, עובד שחדל לעבוד בטרם ניתנה לו החופשה המגיעה לו עד היום שבו חדל לעבוד, ישלם לו‬ ‫המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל‬ ‫לעבוד.‬ ‫יודגש, כי בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות‬ ‫שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.‬ ‫- 51 -‬
‫על מי חל נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה המגיעה לעובד?‬ ‫על המעביד.‬ ‫מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה‬ ‫ולרשום את הפרטים הדרושים כאמור.‬ ‫במסגרת תיקון 41 לחוק הגנת השכר נקבעה חובה מפורשת לפרט בתלוש השכר את צבירת וניצול ימי‬ ‫החופשה של העובד.‬ ‫מעביד שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 41 לחוק הגנת השכר, וכן‬ ‫יאלץ לשאת בנטל ההוכחה.‬ ‫האם אי תשלום דמי חופשה או דמי פדיון חופשה במועד יכול להיחשב להלנת שכר לצורך תשלום פיצויי‬ ‫הלנה?‬ ‫דמי חופשה ודמי פדיון חופשה דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.‬ ‫יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה דמי פדיון חופשה להם זכאי העובד במועד סיום יחסי העבודה אינם‬ ‫נחשבים בגדר שכר מולן, לפיכך לא ניתן לקבל עבור אי תשלומם במועד פיצויי הלנה, אלא רק הפרשי‬ ‫הצמדה וריבית, וזאת בשונה מדמי חופשה המשולמים לעובד במהלך תקופת עבודתו.‬ ‫מהי תקופת התיישנות לתביעת זכות לחופשה שנתית?‬ ‫3 שנים.‬ ‫בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום‬ ‫העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת. זכות זו לפדיון ימי חופשה עומדת בתקופה למשך‬ ‫שלוש שנים.‬ ‫יש לציין, כי אם לא העלה המעביד את טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה (בקשה לסילוק על הסף או‬ ‫בכתב ההגנה), זכאי העובד למלוא החופשה השנתית שלא שולמה לו גם אם חלפו 3 שנים.‬ ‫יצויין עוד, כי לגבי חופשה שנתית מוגדלת מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או חופשה נוספת הניתנת לעובד‬ ‫בתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודת יום מנוחה, קיימת התיישנות הרגילה של 7 שנים.‬ ‫- 61 -‬
‫ו. דמי הבראה‬ ‫בהתאם להוראות הדין זכאים עובדים לתשלום דמי הבראה כחלק מתנאי העסקתם.‬ ‫דמי הבראה הינה קצובה לה זכאי העובד ממעבידו עבור השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של‬ ‫העובד.‬ ‫כיום העובד לא נדרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי‬ ‫הבראה כאמור.‬ ‫מכוח מה זכאים העובדים לתשלום דמי הבראה?‬ ‫ככלל, הזכאות לדמי הבראה נובעת מכוח הסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום‬ ‫של הארגונים הכלכליים (להלן: "הסכם הקיבוצי הכללי"), אשר הוראותיו הורחבו בצווי הרחבה על כלל‬ ‫המשק.‬ ‫הוראות הסכם הקיבוצי הכללי אינן חלות על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר‬ ‫השתתפות בדמי הבראה או במסגרת קופת גמל (ענף הבראה) על פי הסכם עבודה קיבוצי.‬ ‫כמו-כן, הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי אינן חלות על עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות‬ ‫הסכמים קיבוציים החלים בשירות הציבורי או ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי השכר בשירות‬ ‫הציבורי.‬ ‫- 71 -‬
‫לכמה ימי הבראה בשנה זכאי העובד?‬ ‫מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בשנה נקבע בהתאם לוותק שלו ולפי ההסדר החל במקום עבודתו.‬ ‫במגזר הפרטי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫5‬ ‫שנה ראשונה‬ ‫6‬ ‫שנה שנייה ושלישית‬ ‫7‬ ‫שנה רביעית עד השנה העשירית‬ ‫3‬ ‫שנה אחת עשרה עד שנה חמש עשרה‬ ‫9‬ ‫שנה שש ועד שנה תשע עשרה‬ ‫02‬ ‫החל משנה עשרים‬ ‫במגזר הציבורי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫7‬ ‫3 שנים הראשונות‬ ‫9‬ ‫מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית‬ ‫02‬ ‫שנה האחד עשרה עד השנה החמש עשרה‬ ‫22‬ ‫שנה שש עשרה עד השנה התשע עשרה‬ ‫12‬ ‫מהשנה העשרים ועד השנה העשרים והארבע‬ ‫32‬ ‫החל מהשנה העשרים וחמש ואילך‬ ‫במגזר ההסתדרותי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫9‬ ‫שנת עבודה ראשונה‬ ‫22‬ ‫מהשנה השנייה עד הרביעית‬ ‫12‬ ‫מהשנה החמישית ואילך‬ ‫32‬ ‫מהשנה האחת עשרה ועד החמש עשרה‬ ‫42‬ ‫מהשנה השש עשרה ועד העשרים‬ ‫52‬ ‫מהשנה העשרים ואחת ואילך‬ ‫- 81 -‬
‫מהו התעריף ליום הבראה?‬ ‫נכון למועד פרסום חוברת זו (תחילת יוני 1201) התעריף לכל יום הבראה עומד על סך כלהלן:‬ ‫התעריף בש"ח‬ ‫מגזר‬ ‫563‬ ‫מגזר פרטי‬ ‫224‬ ‫מגזר ציבורי‬ ‫224‬ ‫מגזר הסתדרותי‬ ‫224‬ ‫עובדי הוראה‬ ‫224‬ ‫עובדי שלטון מקומי‬ ‫את השיעור הכולל של דמי ההבראה לו זכאי העובד יש לחשב לפי הנוסחה הבאה:‬ ‫כיצד לחשב את דמי ההבראה?‬ ‫מספר ימי ההבראה לו זכאי העובד ‪ X‬התעריף ליום הבראה = סה"כ דמי הבראה‬ ‫האם גם עובד העובד במשרה חלקית זכאי לתשלום דמי הבראה?‬ ‫כן. עובדים במשרה חלקית זכאים לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתם, וזאת בהתאם‬ ‫לנוסחה הבאה:-‬ ‫חלקיות המשרה של העובד ‪ X‬מספר ימי הבראה לו זכאי העובד (ר' טבלה לעיל) ‪ X‬התעריף ליום הבראה (ר' טבלה לעיל) =‬ ‫סה"כ דמי הבראה‬ ‫כלל, חלקיות המשרה מחושבת לפי מספר השעות שעובד העובד בשבוע/חודש חלקי היקף השעות במשרה‬ ‫מלאה (34 שעות/632 שעות).‬ ‫לדוגמא -‬ ‫עובד העובד במשק בית 5 שעות בשבוע, ובעל ותק של 5 שנים במקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום דמי‬ ‫הבראה כדלקמן:‬ ‫34/5 (היקף משרה) ‪( ₪ 365 X‬תעריף ליום הבראה) ‪ 7 X‬ימי הבראה (הזכאות לפי ותק והשתייכותו למגזר הפרטי) = 791 ש"ח‬ ‫האם גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי או יומי זכאי לתשלום דמי הבראה?‬ ‫כן. עובדים על בסיס שכר שעתי או יומי זכאים לתשלום דמי הבראה, אשר יש לשלמם בהתאם להיקף‬ ‫משרתם (היקף משרה מלאה עומד על 632 שעות).‬ ‫- 91 -‬
‫מהו המועד לתשלום דמי הבראה?‬ ‫בהתאם להוראות הסכם הקיבוצי הכללי, דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד‬ ‫חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.‬ ‫אף כי במרבית המגזרים במשק נוהגים לשלם קצובת הבראה אחת לשנה, אין מניעה לפצל את התשלומים.‬ ‫האם עובד שלא השלים שנת עבודה אחת זכאי לדמי הבראה?‬ ‫עובד זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.‬ ‫אם עובד השלים שנת עבודה ראשונה, הרי שהוא יהא זכאי במועד המקובל במקום העבודה לתשלום דמי‬ ‫הבראה, לתשלום דמי הבראה באופן רטרואקטיבי גם עבור עבודתו בשנה הראשונה וגם לחלק היחסי עבור‬ ‫עבודתו בשנה השנייה.‬ ‫האם תקופת היעדרות נחשבת במניין התקופה לתשלום דמי הבראה?‬ ‫בקביעת תקופת הזכאות אין להביא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה‬ ‫לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.‬ ‫למען הסר ספק יובהר, כי לקביעת זכאות לעניין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על‬ ‫פי חוק.‬ ‫האם העובד רשאי לוותר על תשלום דמי הבראה? האם ניתן לסכם על שכר הכולל דמי הבראה?‬ ‫מאחר שזכות העובד לתשלום דמי הבראה נובעת מכוח הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה, הרי שהעובד לא‬ ‫יכול לוותר על זכות זו והיא מוקנית לו גם אם הסכים לוותר עליה.‬ ‫יחד עם זאת, מעביד רשאי לסכם עם העובד כי דמי ההבראה ישולמו לו כחלק משכרו הכולל.‬ ‫הסכמה כזו צריכה שתהא מפורשת וברורה, כאשר נטל ההוכחה בדבר קיומה מוטלת על המעביד.‬ ‫האם עובד זכאי לתשלום דמי הבראה לאחר סיום עבודתו?‬ ‫עובד זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני‬ ‫תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו. נוסיף, כי אם‬ ‫העובד סיים עבודתו לאחר המועד המקובל לתשלום דמי הבראה במקום העבודה, הרי שהינו זכאי במועד‬ ‫סיום עבודתו לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לתקופת העבודה שממועד התשלום המקובל במקום‬ ‫העבודה עד למועד סיום העבודה. זכות העובד לתשלום דמי הבראה, שהמעביד נותר חייב לו במועד סיום‬ ‫עבודתו, עומדת לו בין אם פוטר או התפטר, וזאת בלי שום קשר לנסיבות סיום עבודתו.‬ ‫- 02 -‬
‫זכאות של עובד לתשלום דמי הבראה שלא שולמו לפני שהסתיימו יחסי עבודה?‬ ‫במידה ולא הסתיימו יחסי העבודה ולא שולמו לעובד דמי הבראה זכאי העובד לתבוע דמי הבראה שלא‬ ‫שולמו, עד 7 שנים רטרואקטיבית, לאור תקופת ההתיישנות.‬ ‫כאמור - אם יחסי העבודה הסתיימו ניתן לתבוע רק עבור השנתיים האחרונות לעבודתו של העובד.‬ ‫האם דמי הבראה הינם חלק מן השכר הקובע לתשלום הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים?‬ ‫לא. בהתאם להלכה הפסוקה דמי הבראה אינם חלק מן השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה‬ ‫מוקדמת.‬ ‫יחד עם זאת, במידה וקיים נוהג במקום העבודה או הסכם בין העובד למעביד בדבר הכללתו של רכיב זה‬ ‫בשכר הקובע, הרי שיש לפעול בהתאם לנוהג או להסכם כאמור.‬ ‫ו. דמי מחלה‬ ‫דמי מחלה משולמים מכוח חוק דמי מחלה, התשל"ו-6792.‬ ‫דמי מחלה נועדו לאפשר לעובד ולבני משפחתו קיום בתקופה בה נבצר מהעובד לעבוד מחמת מחלה.‬ ‫אם חל על במקום העבודה הסכם או הסדר קיבוצי או צו הרחבה המסדירים את הנושא תשלום דמי מחלה,‬ ‫יחולו על העובד הכללים הקבועים במקורות אלו, ובלבד שאלו מוסיפים על הקבוע בחוק, ולא גורעים ממנו.‬ ‫- 12 -‬
‫מי זכאי לדמי מחלה מכוח החוק?‬ ‫זכאי לכך עובד אשר נעדר מן העבודה "עקב אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על‬ ‫פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי".‬ ‫שימו לב - שאלת האשם אינה משנה כלל. הוראת החוק הינה רחבה וכוללת היעדרות מהעבודה גם עקב‬ ‫אובדן כושר עבודה אשר הינו תוצאה של מעשה רשלני של ידי העובד.‬ ‫האם חלה על העובד חובה למסור למעביד הודעה על היעדרותו עקב מחלה?‬ ‫כן, וזאת תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות.‬ ‫יש אף להודיע מה היא התקופה המשוערת שבה לא יהיה העובד מסוגל לעבודה.‬ ‫ההודעה תימסר על-ידי העובד או נציג מטעמו, ובתנאי שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום‬ ‫הוראות אלו.‬ ‫מהו שיעור התשלום בעד ימי המחלה לפי חוק דמי מחלה?‬ ‫שיעור הזכאות‬ ‫יום ההיעדרות‬ ‫לא מגיע תשלום‬ ‫יום ההיעדרות הראשון‬ ‫%05 מן השכר הרגיל‬ ‫יום היעדרות השני‬ ‫%05 מן השכר הרגיל‬ ‫יום היעדרות שלישי‬ ‫%002 מן השכר הרגיל‬ ‫מיום ההיעדרות הרביעי ואילך‬ ‫שימו לב - הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, צו הרחבה ונוהג, עשויים להיות מקור לתשלום דמי מחלה בשיעור‬ ‫גבוה מזה שבחוק. כך למשל, ככלל, על פי ההסדרים החלים בשירות הציבורי זכאי העובד לתשלום ימי‬ ‫מחלה בשיעור מלא החל מהיום הראשון להיעדרותו.‬ ‫אלו רכיבי שכר מובאים בחשבון כבסיס לחישוב דמי מחלה?‬ ‫יש להביא בחשבון את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה,‬ ‫תוספת מחלקתית או מבצעית.‬ ‫- 22 -‬
‫מהו המועד לתשלום דמי מחלה?‬ ‫דין דמי מחלה כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין. על המעביד לשלם לעובד את דמי המחלה במועד שהיה‬ ‫משלם את שכרו אילו עבד, זאת בתנאי שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות שבוע ימים לפני המועד‬ ‫לתשלום. אי-תשלום דמי המחלה במועד ייחשב כהלנת שכר.‬ ‫במידה ולא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד תשלום השכר, על המעביד לשלם את דמי‬ ‫המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.‬ ‫האם תשלום ימי מחלה מותנה בהצגת אישורים רפואיים?‬ ‫כן.‬ ‫על עובד להמציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצויים הפרטים הבאים: (2) שם החולה‬ ‫ומספר זהותו; (1) אבחון המחלה; (3) התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה, ואם עדיין‬ ‫אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא יהא מסוגל לשוב לעבודה; (4) שם הרופא ומענו;‬ ‫(5) תאריך הוצאת התעודה.‬ ‫עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, שבה מצויים‬ ‫הפרטים כאמור.‬ ‫האם רשאי המעביד להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו?‬ ‫במידה והתעורר ספק אצל מעביד לגבי תוכנה של תעודת מחלה שלא מאת קופת חולים או המאושרת‬ ‫מטעמה, רשאי המעביד להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק.‬ ‫מה דינו של עובד המועסק במספר מקומות עבודה?‬ ‫בהתאם לפסיקה עובד המועסק במספר מקומות עבודה - יום אחר בכל מקום עבודה (למשל, עוזרת בית) -‬ ‫זכאי לדמי מחלה אצל המעבידים שהעסיקו אותו החל ביום רביעי למחלתו, הגם שייתכן, כי יום זה איננו‬ ‫היום הרביעי שבו "נעדר מעבודתו" אצל אותו מעביד.‬ ‫האם עובד שעבד בתקופת ימי המחלה זכאי לדמי מחלה?‬ ‫לא. במקרה כזה רשאי המעביד לשלול מהעובד את הזכות לקבל דמי מחלה לפי החוק.‬ ‫האם מחלה במהלך חופשה שנתית מזכה בדמי מחלה?‬ ‫בהתאם לסעיף 4(ב)(5) לחוק חופשה שנתית, אין להביא במניין ימי החופשה ימים שבהם אין העובד מסוגל‬ ‫לעבוד מחמת תאונה או מחלה. מכאן, שימי היעדרות אלו ייחשבו לימי מחלה, ולא לימי חופשה.‬ ‫- 32 -‬
‫מה דינם של פיטורים בתקופת מחלה?‬ ‫חל איסור על מעביד לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך תקופת זכאותו לדמי מחלה הצבורה‬ ‫לו לפי חוק או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימאלית על פי החוק, דהיינו – 09 ימים.‬ ‫נקבע, כי הוראה זו לא תחול על מעביד שנתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק, בטרם נעדר העובד‬ ‫עקב מחלתו.‬ ‫כמה ימי מחלה ניתן לצבור?‬ ‫ניתן לצבור 5.2 לכל חודש עבודה ועד תקרה של 09 ימים.‬ ‫יש לשים לב – להסדרים או הסכמים קיבוציים, או צווי הרחבה החלים במקום העבודה, שיתכן וקובעים‬ ‫תנאי צבירה טובים יותר.‬ ‫האם עובד שסיים עבודתו זכאי לפדות את ימי המחלה שנצברו לזכותו ואשר לא נוצלו?‬ ‫ככלל – לא. החוק אינו כולל הוראה המחייבת פדיון.‬ ‫עם סיום עבודתו מאבד העובד את מכסת ימי המחלה שנצברו.‬ ‫יחד עם זאת בהסכמים והסדרים שונים החלים במשק, בפרט בשירות הציבורי, מקובל להעניק פדיון ימי‬ ‫מחלה בשיעורים ובתנאים הקבועים באותם הסדרים או הסכמים.‬ ‫כך למשל, זכאי עובד מדינה היוצא לגמלאות בגיל 55 ומעלה לקבל פדיון ימי מחלה, בהתאם לשיעורים‬ ‫הקבועים בתקשי"ר.‬ ‫מה לגבי ביטוח דמי מחלה לפי הסכמים קיבוציים?‬ ‫קיימים הסכמים קיבוציים בענפים שונים המחייבים ביטוח של העובד בקרן דמי מחלה.‬ ‫בדרך כלל מדובר בפרמיה חודשית בשיעור של % 1 - % 5.1 מהשכר.‬ ‫אפשרות זו של ביטוח, מעוגנת בחוק בתנאים הקבועים בו, דבר המשחרר את המעביד מן החובה לשאת‬ ‫בתשלום ימי מחלה.‬ ‫.‬ ‫- 42 -‬
‫ז. דמי מחלה - מחלת קרוב משפחה‬ ‫בהתאם לחוק דמי מחלה ותקנותיו עובד זכאי לדמי‬ ‫מחלה בגין היעדרות הנובעת בשל מחלת קרוב משפחה.‬ ‫כלל, הניצול של ימי מחלה בשל מחלת קרוב הינו על חל‬ ‫חשבון מכסת המחלה העומדת לזכות העובד. בטבלה‬ ‫שלהלן מרוכזות זכויות העובד לדמי מחלה, במקרה של‬ ‫היעדרות בשל מחלת קרוב:-‬ ‫תנאים עיקרים והערות‬ ‫מספר ימי היעדרות‬ ‫הקרוב‬ ‫בתשלום‬ ‫גיל הילד פחות מ- 62. בן הזוג העובד לא נעדר.‬ ‫3 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה‬ ‫גיל הילד פחות מ- 62.‬ ‫62 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה – חד הורי‬ ‫גיל הילד פחות מ- 32. העובד בעל וותק של‬ ‫09 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה במחלה ממארת‬ ‫שנה לפחות. בן הזוג לא נעדר.‬ ‫גיל הילד פחות מ- 32. העובד בעל וותק של‬ ‫ילד חולה במחלה ממארת – 022 ימים ע"ח מחלה‬ ‫שנה לפחות‬ ‫חד הורי‬ ‫52 + 52 ימים ע"ח "אדם עם מוגבלות" –אדם עם לקות פיסית,‬ ‫ילד עם מוגבלות‬ ‫מחלה או חופשה לפי נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, אשר‬ ‫בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום‬ ‫בחירה‬ ‫אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.‬ ‫52 הימים הנוספים מותנים בכך שאין אדם‬ ‫אחר אשר ניצל את זכותו לזקיפת ימים‬ ‫נוספים לצורך מתן סיוע למוגבל.‬ ‫חופף ולא מצטבר על ימי היעדרות מפאת‬ ‫מחלת הילד המוגבל.‬ ‫בתנאי שההורה הטבעי או המאמץ לא ניצל את‬ ‫על פי הפירוט לעיל‬ ‫ילד במשפחה אומנת‬ ‫זכותו להיעדר.‬ ‫ההורה בן 56 ומעלה.‬ ‫הורה (לרבות הורה של בן 6 ימים ע"ח מחלה‬ ‫זוג) חולה‬ ‫בן הזוג הינו עובד שלא נעדר מעבודתו.‬ ‫ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע‬ ‫פעולות היום יום.‬ ‫בן הזוג תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע‬ ‫6 ימים ע"ח מחלה‬ ‫בן זוג‬ ‫פעולות היום יום.‬ ‫- 52 -‬
‫ח. פנסיה‬ ‫בישראל אין חוק פנסיה, ואולם החל משנת 3001 תקף צו הרחבה אשר החיל הסדר פנסיה מינימאלי על כל‬ ‫העובדים והמעבידים במשק ללא יוצא מן הכלל.‬ ‫אלא שהסדר פנסיה חובה זה הינו רק חלק מתוך מכלול הסדרי הפנסיה הקיימים בשוק העבודה בישראל.‬ ‫בשירות המדינה מוסדר הנושא הפנסיוני באמצעות חוק שירות המדינה (גמלאות), התקש"יר ומכלול של‬ ‫הסכמים והסדרים קיבוציים.‬ ‫בסקטורים הציבוריים ובמקומות עבודה מאורגנים, מוסדרות זכויות הפנסיה באמצעות הסכמים‬ ‫והסדרים קיבוציים כלליים ומיוחדים.‬ ‫הסכמים קיבוציים כלליים רבים, הורחבו באמצעות צווי הרחבה.‬ ‫לעובדה זו חשיבות רבה. משמעותה היא שמעבידים ועובדים רבים, כפופים להסדר פנסיוני שהינו רחב יותר‬ ‫מהסדר פנסיית חובה, וזאת למרות שמקום העבודה אינו מאורגן.‬ ‫לא ניתן במסגרת חוברת זו למצות נושא רחב זה, ואולם באתרנו ‪ ,www.vakrat.co.il‬ריכזנו רשימה של‬ ‫הסדרי פנסיה עיקריים אשר הורחבו באמצעות צווי הרחבה.‬ ‫בחוברת זו נפרט את עיקרי צו ההרחבה הכללי במשק בנושא פנסיה.‬ ‫- 62 -‬
‫מה הם עיקרי צו ההרחבה בנושא פנסיה חובה?‬ ‫הצו הוחל על כל עובד במשק אשר אין לו זכויות פנסיה אחרות אשר הינן משופרות מעבר לקבוע בצו‬ ‫ההרחבה, ובלשון הצו - הסדר פנסיוני מיטיב.‬ ‫הצו מאפשר לעובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין. עובד אשר אינו בוחר, חייב מעבידו‬ ‫לבטח אותו בפנסיה מקיפה (לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שיכלול גם כיסויים למקרה מוות או נכות).‬ ‫פנסיה חובה – היקף?‬ ‫על זכויות פנסיה מכוח צו ההרחבה חולשות ההוראות שבו בעניין השכר המבוטח ושיעורי ההפרשות.‬ ‫שכר מבוטח - יש לבטח את כל אותם רכיבי תשלום הנחשבים שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, בכפוף‬ ‫לתקרה שנקבעה (השכר הממוצע במשק). שיעורי הפרשות - עולים בהדרגה ובאופן הבא:‬ ‫הפרשות‬ ‫הפרשות‬ ‫החל מיום הפרשת‬ ‫המעביד‬ ‫עובד‬ ‫מעביד‬ ‫.... ואילך‬ ‫לפיצויים‬ ‫%433.0‬ ‫%333.0‬ ‫%333.0‬ ‫3001.2.2‬ ‫%36.2‬ ‫%66.2‬ ‫%66.2‬ ‫9001.2.2‬ ‫%5.1‬ ‫%5.1‬ ‫%5.1‬ ‫0201.2.2‬ ‫%43.3‬ ‫%33.3‬ ‫%33.3‬ ‫2201.2.2‬ ‫%32.4‬ ‫%62.4‬ ‫%62.4‬ ‫1201.2.2‬ ‫%5‬ ‫%5‬ ‫%5‬ ‫3201.2.2‬ ‫%6‬ ‫%5.5‬ ‫%6‬ ‫4201.2.2‬ ‫- 72 -‬
‫פנסיה חובה – מועדים?‬ ‫צו ההרחבה קובע שני מועדים רלבנטיים – האחד, המועד אשר החל ממנו זכאי העובד לביטוח ("מועד‬ ‫הזכאות "); והשני, המועד בו רשאי העובד להודיע למעביד על סוג ההסדר הפנסיוני בו הוא בחר ("מועד‬ ‫הבחירה").‬ ‫בטבלה שלהלן, ריכזנו באופן קל ונוח לשימוש, את הוראות צו ההרחבה בעניין המועדים:-‬ ‫לאחר‬ ‫בין יום‬ ‫בין 04.4.1‬ ‫מועד תחילת קודם ליום‬ ‫84.4.1 ליום 84.0.1‬ ‫ליום 84.4.14‬ ‫04.4.14‬ ‫העבודה‬ ‫84.6.44‬ ‫90.2.2‬ ‫חודשים‬ ‫9‬ ‫30.2.2‬ ‫מועד‬ ‫תוך‬ ‫לאחר מועד‬ ‫הזכאות‬ ‫חודשים‬ ‫תחילת‬ ‫מתחילת‬ ‫העבודה.‬ ‫עבודה.‬ ‫תוך 06 יום‬ ‫06 יום לפני‬ ‫עד 30.1.2‬ ‫מועד‬ ‫תוך 06 יום‬ ‫מתחילת‬ ‫מועד הזכאות.‬ ‫הבחירה‬ ‫מתחילת‬ ‫עבודה.‬ ‫עבודה‬ ‫שימו לב - לעובד אשר נקלט לעבודה כאשר קיים לו ביטוח קודם, הזכאות הינה מהיום הראשון כאשר את‬ ‫ההפרשות יש לבצע לכל המאוחר בתוך 3 חודשים מתחילת העבודה.‬ ‫פנסיה חובה - סיכום‬ ‫כאמור צו ההרחבה חל על כל המעבידים במשק ללא יוצא מן הכלל, קטנים כגדולים – זכויות פנסיה‬ ‫לכולם.‬ ‫הפרת החובה שבצו ההרחבה, חושפת את המעביד כמובן לתביעה מצד העובד/ארגון עובדים, בדרישה‬ ‫לביצוע התשלומים בהתאם לצו.‬ ‫אלא שיותר מכך, קיימת חשיפה ממשית למעביד אשר יפר את חובת הביטוח הפנסיוני, כי במקרה של‬ ‫אירוע ביטוחי כגון נכות או מוות, תוגש כנגדו תביעה בה יידרש הוא לשלם את סכומי הביטוח במקום‬ ‫הגורם המבטח.‬ ‫בנוסף, קיימת חשיפה ממשית של המעביד אשר יפר חובת הביטוח הפנסיוני להטלת עיצומים כספיים בסך‬ ‫000,53 ₪, לפי חוק הגברת דיני עבודה במקום העבודה.‬ ‫- 82 -‬
‫ט. עבודה בחגים ודמי חג‬ ‫עובדים זכאים להעדר מעבודתם בימי חג ולקבל תשלום.‬ ‫האם מותר להעסיק עובדים בימי חג?‬ ‫ככלל - לא.‬ ‫בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 2592, דינו של יום חג כדין יום המנוחה השבועי.‬ ‫על כן, למעט מעבידים אשר קיבלו היתר מפורש ממשרד העבודה (כיום התמ"ת) להעסיק עובדים בימי חג,‬ ‫הרי העסקה כאמור אסורה.‬ ‫באילו חגים מדובר?‬ ‫לגבי יהודים – מועדי ישראל הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט, שהם: שני ימי ראש השנה, יום כיפור,‬ ‫ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות.‬ ‫ולגבי מי שאינו יהודי - מועדי ישראל או חגי עדתו, הכל לפי בחירת העובד.‬ ‫- 92 -‬
‫האם עובד זכאי לתשלום עבור ימי חג, בהם אין הוא עובד?‬ ‫אם קיים במקום העבודה הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או נוהג, הרי יש לבחון את הוראותיהם.‬ ‫מעבר לכך, הרי על כלל העובדים במשק חלות הוראות צו הרחבה, המבחינות בין שני סוגים של עובדים.‬ ‫עובדים המקבלים משכורת חודשית - ביחס לאלו די בתשלום שכרם הרגיל גם בחודש בו חל החג.‬ ‫עובדים ששכרם יומי – עובד מסוג זה יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג, אם מתקיימים בו שני תנאים – (‪)i‬‬ ‫לעובד וותק של 3 חודשי עבודה לפחות (‪ ) ii‬העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי‬ ‫החג) אלא בהסכמת ההנהלה. יצוין - עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.‬ ‫האם די לשלם לעובד שנדרש לעבוד ביום חג את שכרו הרגיל?‬ ‫לא. נזכיר שוב - ככלל העסקה בימי חג אסורה וטעונה היתר.‬ ‫בכל מקרה ובמנותק מסוגיית ההיתר הרי משעה שדין יום חג כדין יום המנוחה השבועית, הרי עובד‬ ‫המועסק ביום חג זכאי, כמו עובד המועסק בשבת, לתשלום בשיעור %052 משכרו הרגיל.‬ ‫בהקשר של עובד יומי יש להבחין בין עובד יומי אשר בחר לעבוד ביום חג, ועל כן יהיה זכאי לתשלום‬ ‫בשיעור כאמור של %052 בלבד, לבין עובד יומי שמעבידו חייב אותו לעבוד ביום חג, ואשר יהיה זכאי על כן,‬ ‫בנוסף גם לדמי החגים, דהיינו סה"כ – %051.‬ ‫ההיגיון שביסוד הבחנה זו הינו זה לפיו מטרת דמי החגים הינה מתן מנוחה לעובדים בימי החגים מבלי‬ ‫ששכרם יגרע כתוצאה מכך.‬ ‫תכלית זו תסוכל אם עובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל‬ ‫בחגים והן דמי חגים.‬ ‫מה דינם של ימי חופשה החלים בזמן החג?‬ ‫בהתאם לחוק חופשה שנתית, אין לכלול במסגרת ימי החופשה השנתית ימי החג שאין עובדים בהם.‬ ‫- 03 -‬
‫מה הן שעות העבודה בערבי חג?‬ ‫בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע, כי יום עבודה החל בערב יום חג, הינו בן 7 שעות.‬ ‫דברים אלו תקפים ביחס למקומות עבודה בהם עובדים 6 ימי עבודה בשבוע, 3 שעות בכל יום.‬ ‫במקומות עבודה בהם חל הסכם הקיבוצי בדבר עבודה ב- 5 ימים בשבוע או צו ההרחבה שהוצא מכוחו,‬ ‫חלה ההוראה הבאה - " בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8‬ ‫שעות בתשלום של . שעות או יום עבודה בן 0 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים‬ ‫יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של . שעות. במקומות‬ ‫עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8‬ ‫שעות".‬ ‫ושוב, יש לבחון הסכמים החלים באותו מקום עבודה או נוהג הקיים בו.‬ ‫מה הן שעות העבודה בחול המועד והשכר המשולם בימים אלו?‬ ‫ימי העבודה החלים בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים הן לעניין שעות העבודה והן לעניין תשלום השכר.‬ ‫כמובן, אם קיימים במקום העבודה הסכם, הסדר קיבוצי או נוהג, הקובעים אחרת, יש לפעול על פיהם.‬ ‫בכפוף לכללים שנקבעו בדין להוצאת עובדים לחופשה, מעביד יכול להפעיל את סמכותו ולהוציא עובדים‬ ‫לחופשה מרוכזת בחול המועד, על חשבון מכסת החופשה השנתית.‬ ‫מה דינם של "ימי גשר"?‬ ‫"ימי גשר" דינם כימי עבודה לכל דבר ועניין, אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בהסדר קיבוצי או בנוהג‬ ‫החלים במקום העבודה.‬ ‫ושוב, מעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה על חשבון החופשה השנתית, "ביום הגשר", בכפוף לכללים‬ ‫שנקבעו בדין להוצאת עובדים לחופשה.‬ ‫- 13 -‬
‫י. החזרי הוצאות נסיעה‬ ‫ככלל, הזכאות להחזר הוצאות נסיעה נובעת מכוח הסכם קיבוצי הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין‬ ‫ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (להלן: "הסכם הקיבוצי"), ואשר הוראותיו‬ ‫הורחבו בצו הרחבה על כלל המשק (להלן: "צו ההרחבה"). יובהר, כי הוראות הסכם הקיבוצי אינן חלות‬ ‫על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים החלים במקום העבודה‬ ‫הוראות עדיפות בדבר השתתפות בהחזר הוצאות נסיעה.‬ ‫מי זכאי להחזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי כל עובד הנזקק לתחבורה‬ ‫כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקיו‬ ‫השתתפות עד לסכום התקרה הנקובה.‬ ‫מהו שיעור החזר הוצאות נסיעה לו זכאי העובד?‬ ‫נכון לעריכת חוברת זו - החזר הוצאות הנסיעה‬ ‫לעבודה וממנה לא על תקרה כספית בסך של 1.51 ש"ח‬ ‫ליום עבודה. סכום זה מתעדכן מפעם לפעם.‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי או לצו ההרחבה הוצאות הנסיעה נקבעות לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס‬ ‫ציבורי או כרטיס מינוי חודשי עד לתקרה כספית הנקובה לעיל. עובד הנזקק לנסיעה ליותר מאוטובוס אחד‬ ‫כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות נסיעה, בגבולות התקרה הכספית כאמור,‬ ‫בעד הנסיעה הנוספת אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע‬ ‫למקום עבודתו.‬ ‫האם עובד שנעדר מעבודתו זכאי לתשלום דמי נסיעה?‬ ‫בהתאם לצו ההרחבה ו/או להסכם הקיבוצי עובד שנעדר מסיבה כלשהי, אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה‬ ‫עבור תקופת ההיעדרות.‬ ‫- 23 -‬
‫האם ניתן לכלול במסגרת השכר הכולל תשלום החזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהסכמת העובד והמעביד ניתן לכלול במסגרת השכר הכולל החזר הוצאות נסיעה. הסכמה כזו צריכה‬ ‫להיות מפורשת וברורה ועל המעביד הנטל להוכיח את קיומה.‬ ‫ואולם, במקרה שקיימת הסכמה כאמור יש לעדכן את השכר עם עליית תעריפי הנסיעה.‬ ‫עוד יובהר, כי אין בהכללת דמי הנסיעה בשכר הכולל כדי לגרוע מזכויות העובד מכוח צו ההרחבה.‬ ‫האם החזר הוצאות נסיעה הינו בגדר רכיב לתשלום פיצויי פיטורים או חופשה?‬ ‫החזר הוצאות נסיעה אינו בגדר רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים או חופשה.‬ ‫האם העובד יכול לוותר על זכותו לקבל החזר הוצאות נסיעה?‬ ‫התשובה שלילית - היות והזכות לקבלת החזר הוצאות נסיעה נובעת מהסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה אין‬ ‫היא ניתנת לוויתור, גם אם העובד הסכים לכך.‬ ‫האם עובד שמוסע על ידי המעביד שלו זכאי להחזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי ו/או לצו ההרחבה עובד איננו זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם הוא מוסע לעבודה‬ ‫על חשבון המעביד או על ידי מי מטעמו.‬ ‫אם מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה הוא זכאי עד למחצית סכום התקרה הנקובה‬ ‫לעיל.‬ ‫אם מעביד לא שילם החזר הוצאות נסיעה במהלך תקופת העבודה האם ניתן לתבוע החזר זה?‬ ‫ניתן לתבוע מעביד שלא שילם החזר הוצאות נסיעה עד 7 שנים אחורנית, גם אם התנתקו יחסי עבודה בין‬ ‫הצדדים.‬ ‫יחד עם זאת, על העובד חלה החובה להקים את התשתית העובדתית והראייתית הנדרשת לצורך קבלת‬ ‫ההחזר. במסגרת זו על העובד להציג את הראיות והמסמכים המעידים על דבר ההוצאה ושיעורה.‬ ‫האם החזר הוצאות נסיעה הינו רכיב הנושא פיצויי הלנה?‬ ‫החזר הוצאות נסיעה אינו רכיב הנושא זכות לקבלת פיצויי הלנה, כך שהעובד יכול לתבוע תוספת הפרשי‬ ‫הצמדה וריבית כחוק בלבד.‬ ‫- 33 -‬
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6
אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6

Recommended

Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12
Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12
Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12Moshe Vakrat
 
משאבי אנוש 4 2015
משאבי אנוש 4 2015משאבי אנוש 4 2015
משאבי אנוש 4 2015Liat Tevel
 
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיתבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיMoshe Vakrat
 
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיתבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקהסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקהסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותהסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותהסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותMoshe Vakrat
 

Recommended

Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12
Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12
Copy 2 of מדריך מהודרה עדכנית 2.7.12Moshe Vakrat
 
משאבי אנוש 4 2015
משאבי אנוש 4 2015משאבי אנוש 4 2015
משאבי אנוש 4 2015Liat Tevel
 
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיתבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיMoshe Vakrat
 
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיתבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטי
תבנית הסכם מקיפה במגזר הפרטיMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקהסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקהסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווק
הסכם העסקה למנהל מחלקת מכירות ושיווקMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותהסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותהסכם העסקה למנהל קשרי לקוחות
הסכם העסקה למנהל קשרי לקוחותMoshe Vakrat
 
מצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכרמצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכרCarmel Neta
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal123456
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal4321
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal123456
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחMoshe Vakrat
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתהMoshe Vakrat
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתהMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתוהודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוהודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 

More Related Content

Similar to אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6

מצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכרמצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכרCarmel Neta
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal123456
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal4321
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal123456
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחMoshe Vakrat
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתהMoshe Vakrat
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתהMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתוהודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוהודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירMoshe Vakrat
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 

Similar to אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6 (20)

מצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכרמצגת לקריאת תלוש שכר
מצגת לקריאת תלוש שכר
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
 
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתוהודעה לנהג על תנאי העסקתו
הודעה לנהג על תנאי העסקתו
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
 
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג בינייםהסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
הסכם העסקה למנהל בדרג ביניים
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
 
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטחהסכם העסקה לאיש מכירות שטח
הסכם העסקה לאיש מכירות שטח
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
 
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתההודעה למזכירה על תנאי העסקתה
הודעה למזכירה על תנאי העסקתה
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
 
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתוהודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
הודעה לרואה חשבון על תנאי העסקתו
 
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוהודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכיר
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכיר
 
הסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכירהסכם העסקה למנהל בכיר
הסכם העסקה למנהל בכיר
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
 

אחרון חביב זכויות עובדים - 6.6

  • 1. ‫מהדרה עדכנית‬ ‫ליוני 1201‬ ‫המדריך השימושי‬ ‫לזכויות עובדים‬ ‫משה וקרט, עו"ד‬ ‫1‪G23688-V‬‬ ‫[הקלד את שם החברה]‬ ‫[בחר את התאריך]‬
  • 2. ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ............................................................................................................................................. 4‬ ‫חלק ראשון - זכויות המגיעות לעובד במהלך יחסי העבודה ................................................................. 5‬ ‫הודעה לעובד על תנאי העסקתו ........................................................................................................ 5‬ ‫שכר מינימום ................................................................................................................................. 7‬ ‫שכר עבודה .................................................................................................................................... 9‬ ‫חופשה שנתית .............................................................................................................................. 12‬ ‫דמי הבראה ................................................................................................................................. 72‬ ‫דמי מחלה.................................................................................................................................... 21‬ ‫דמי מחלה – מחלת קרוב משפחה ................................................................................................... 51‬ ‫פנסיה .......................................................................................................................................... 61‬ ‫עבודה בחגים ודמי חגים ................................................................................................................ 91‬ ‫החזרי הוצאות נסיעה.................................................................................................................... 23‬ ‫שעות נוספות ויום מנוחה ............................................................................................................. 43‬ ‫הפסקות ...................... ................................................................................................................ 73‬ ‫עבודת לילה ................................................................................................................................. 33‬ ‫אבל............................................................................................................................................. 93‬ ‫חלק שני – זכויות המגיעות במועד סיום יחסי העבודה .....................................................................04‬ ‫הודעה מוקדמת ............................................................................................................................04‬ ‫עבודה בחגים ודמי חגים .............................................................................................................. 31‬ ‫פיצויי פיטורים ............................................................................................................................ 54‬ ‫פיצויים לרגל העתקת מקום מגורים ............................................................................................... 34‬ ‫פיצויים עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ................................................................................... 94‬ ‫חשוב פיצויי פיטורים................................................................................................................... 35‬ ‫-2-‬
  • 3. ‫סעיף 42 לחוק פיצויי פיטורים ........................................................................................................55‬ ‫פיטורם שלא כדין .........................................................................................................................95‬ ‫חובת השימוע................................................................................................................................26‬ ‫כתב ויתור וסילוק..........................................................................................................................55‬ ‫חלק שלישי - עבודת נשים............................................................................................ 66‬ ‫עבודת נשים..................................................................................................................................76‬ ‫עבודה בתקופת הריון ................................................................................................................... 07‬ ‫זכויות בתקופתחופשת לידה...........................................................................................................27‬ ‫זכויות לאחר תום חופשת ..............................................................................................................47‬ ‫טיפולי פוריות ..............................................................................................................................77‬ ‫הפלה...........................................................................................................................................37‬ ‫היעדרות לצורך שהייה במקלט לנשים מוכות ................................................................................. 97‬ ‫איסורי פיטורים לפי חוק עבודת נשים..............................................................................................03‬ ‫חלק רביע - סוגיות מיוחדות ....................................................................................................... 13‬ ‫עובד במילואים .............................................................................................................................33‬ ‫זכויות עובדים בחילופי מעבידים................................................................................................... 63‬ ‫תלוש שכר תיקון 41 לחוק הגנת השכר............................................................................................ 33‬ ‫זכויות עובדים בפירוק חברה......................................................................................................... 29‬ ‫תשלום שעות נוספות למנהלים ...................................................................................................... 79‬ ‫-3-‬
  • 4. ‫א. מבוא‬ ‫יחודו של משפט העבודה שהוא מורכב ממספר רב של מקורות – הסכם עבודה, חוקי מגן, הסכמים‬ ‫והסדרים קיבוציים, צווי הרחבה, נוהג ופסיקה.‬ ‫על זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה העובד אינו יכול לוותר‬ ‫והמעביד אינו רשאי בהסכם ההעסקה העסקה לגרוע מהן.‬ ‫מטרת חוברת דיגיטאלית זו הינה לשפוך אור על מכלול הזכויות המגיעות לעובד בעיקר מכוח חוקי המגן‬ ‫וכן מכוח צווי הרחבה כללים במשק, החלים על עובדים רבים במגזר הפרטי.‬ ‫ניתן לקבל מידע נוסף ומפורט יותר, כולל פסיקה רלבנטית באתר משרדנו בכתובת:-‬ ‫‪www.vakrat.co.il‬‬ ‫הבהרה חשובה : בחוברת ישנה סקירה בסיסית בלבד של הזכויות. אין לראות באמור בחוברת זו תחליף‬ ‫לייעוץ משפטי אשר מחייב בדיקה המבוססת על נסיבות כל מקרה ומקרה ומלוא הדין החל. יש להיות ערים‬ ‫אף לכך שהאמור בחוברת זו נכון למועד כתיבתה בלבד, וכי הסדרים משפטיים על פי טיבם מתעדכנים‬ ‫ומשתנים מעת לעת.‬ ‫-4-‬
  • 5. ‫חלק ‪ :I‬זכויות המגיעות לעובד במהלך יחסי העבודה‬ ‫ב. הודעה לעובד על תנאי העסקתו‬ ‫בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ד-1001, על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר מ- 03‬ ‫ימים מיום תחילת העבודה הודעה בכתב, ובה פירוט תנאי העבודה. אם היה העובד נער כהגדרתו בחוק‬ ‫עבודת הנוער - לא יאוחר משבעה ימים.‬ ‫כיוון שהחוק נחקק רק בשנת 1001, וחל על עובדים שנקלטו ממועד כניסתו לתוקף ואילך, נקבע בחוק, כי‬ ‫החובה ביחסים לעובדים אשר החלו בעבודה לפני 1001.6.21, נוצרת בתוך 03 ימים מיום שדרש זאת העובד‬ ‫בכתב.‬ ‫יושם לב – כי כיום אין חובה לחתום עם העובד על הסכם ההעסקה, אבל, יש חובה חוקית למסור לו הודעה‬ ‫על תנאי העסקתו כנ"ל.‬ ‫אלו פרטים צריכים להיכלל בהודעה?‬ ‫אלו הפרטים שצריכים להיכלל בהודעה:‬ ‫1) זהות המעביד וזהות העובד;‬ ‫1) תאריך תחילת העבודה;‬ ‫3) אם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה, תצוין תקופת העבודה; אם חוזה העבודה הוא לתקופה לא‬ ‫קצובה, יציין זאת המעביד;‬ ‫4) תיאור עיקרי התפקיד על העובד;‬ ‫5) ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד;‬ ‫6) סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר. (אם נקבע שכר העבודה על פ׳‬ ‫דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו יש לציין רק את דירוג העובד ודרגתו);‬ ‫7) הבסיס שלפיו משולם השכר: משכורת חודשית, שכר שעה, שכר שבוע, שכר תוצרת או שכר קיבולת;‬ ‫-5-‬
  • 6. ‫3) אם הוסכם כי חלק מהשכר ישולם בשווה כסף, יצוין הדבר בהודעה, וכן יצוין שיעור התשלום בדרך זו;‬ ‫9) ציון אורכו של יום העבודה הרגיל בו עובד העובד, או שבוע העבודה הרגיל הו עובד העובד;‬ ‫02) ציון יום המנוחה השבועי של העובד;‬ ‫22) סוג תשלומים של המעביד ועל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, ופירוט הגופים שאליהם‬ ‫המעביד מעביר בפועל את התשלומים האמורים (אם התחיל מעביד להעביר בפועל את התשלומים לאחר‬ ‫מסירת ההודעה, ימסור על כך הודעה נפרדת לעובד);‬ ‫12) לגבי מעביד שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק‬ ‫הסכמים קיבוציים, התשי״ז - 7592, המסדיר את תנאי העבודה של העובד, יש לציין גם את שם ארגון‬ ‫העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.‬ ‫האם אני זכאי לקבל הודעה גם במקרה של שינוי בתנאי העסקתי?‬ ‫התשובה חיובית - במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שנמסרו לו, בהתאם לאמור לעיל, ימסור‬ ‫המעביד הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על השינוי. אין חובה למסור הודעה על‬ ‫שינוי אם השינוי נובע משינוי בדין, או שהוא עדכון שכר מכוח הדין או מכוח הסכם, או שהשינוי מופיע‬ ‫בתלוש השכר של העובד.‬ ‫האם הודעה היא כמו הסכם עבודה?‬ ‫ההודעה איננה הסכם עבודה, ואין בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם‬ ‫קיבוצי או חוזה עבודה. למרות שההודעה אינה הסכם עבודה היא משמשת כאסמכתא בדבר הזכויות‬ ‫המגיעות לעובד.‬ ‫מה הדין אם מעביד לא מקיים הוראות חוק זה לאור תיקון מספר 4 לחוק?‬ ‫לבית-הדין לעבודה שיקול דעת לפסוק פיצוי לדוגמא, שאינו תלוי בהוכחת נזק ממון, בסכום שלא יעלה על‬ ‫000,52 ₪, למעביד שלא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על תנאי עבודה או הודעה על שינוי בתנאי עבודה‬ ‫בהתאם להוראות החוק. כן רשאי בית-הדין לעבודה לפסוק, מטעמים מיוחדים שיירשמו, פיצוי בסכום‬ ‫אחר.‬ ‫במקרה ועובד מצהיר כי המעביד לא מילא אחר הוראות החוק לעניין מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו‬ ‫ו/או מתן הודעה לעובד על שינוי תנאי עבודתו, נטל ההוכחה להוכחת עניין ששנוי במחלוקת בקשר לפרטים‬ ‫האמורים להופיע בהודעה, מוטל על המעביד.‬ ‫בנוסף, יהיה בית-הדין רשאי להתחשב בהליכים פלילים שננקטו כלפי המעביד בשל המעשה נושא התובענה‬ ‫האזרחית, לרבות קנס מנהלי שהוטל עליו, בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה.‬ ‫-6-‬
  • 7. ‫ג. שכר מינימום‬ ‫עובד זכאי לשכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום, וזאת בהתאם לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-7392.‬ ‫הזכות לשכר מינימום אינה ניתנת לוויתור, או להתניה.‬ ‫מה גובה שכר מינימום?‬ ‫נכון למועד פרסום חוברת זו (יוני 1201) גבוה שכר המינימום הינו כלהלן:‬ ‫שכר מינימום ליום*‬ ‫שכר מינימום לחודש שכר מינימום לשעת שכר מינימום ליום*‬ ‫(5 ימי עבודה בשבוע)‬ ‫(6 ימים בשבוע)‬ ‫עבודה מלא (44 שעות עבודה‬ ‫עבודה בשבוע, או 681‬ ‫שעות לחודש)‬ ‫40..81 ₪*‬ ‫44.461 ₪*‬ ‫44.00 ש"ח‬ ‫441,4 ש"ח‬ ‫* ובתנאי שהשכר לא יפחת משכר המינימום אילו חושב על בסיס שכר לשעה.‬ ‫אלו רכיב שכר באים בחשבון לעניין חישוב שכר המינימום?‬ ‫שכר הרגיל ללא תוספות, ובו נכללים: שכר יסוד או משולב, תוספות יוקר, תוספת קבועה המשתלמת‬ ‫לעובד עקב עבודתו.‬ ‫בשכר העבודה לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה‬ ‫מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות, לרבות החזר‬ ‫הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.‬ ‫מי זכאי לשכר מינימום מלא?‬ ‫שכר מינימום בשיעור האמור מתייחס לעובד שמלאו לו 32 שנים המועסק במשרה מלאה כנהוג במקום‬ ‫העבודה (מקסימום של 632 שעות בחודש או 34 שעות בשבוע).‬ ‫-7-‬
  • 8. ‫אם אני עובד במשרה חלקית?‬ ‫שכר המינימום לו הינך זכאי יחושב מתוך השיעור האמור יחסית לחלקיות משרתך.‬ ‫אם נעדרתי מעבודתי מה הדין החל?‬ ‫שכר המינימום לו הינך זכאי יחושב מתוך השיעור האמור יחסית למשך היעדרותך, למעט אם ההיעדרות‬ ‫היא במסגרת הסדר הקובע תחליף שכר (כגון דמי מחלה, דמי חופשה, פיצוי בגין הודעה מוקדמת וכד'),‬ ‫שאזי יחול עליך אותו הסדר.‬ ‫אם אני נער ו/או חניך (עד גיל 81) מהו שכר המינימום לו אני זכאי?‬ ‫תעריף לשעה‬ ‫חודש (עד 44 שעות‬ ‫אחוז משכר מינימום‬ ‫גיל‬ ‫שבועיות)‬ ‫.5.61 ₪‬ ‫44.4080 ₪‬ ‫%40‬ ‫עד 61‬ ‫00.01 ₪‬ ‫44.504,4 ₪‬ ‫%50‬ ‫עד 01‬ ‫06..1 ₪‬ ‫44.444,4 ₪‬ ‫%48‬ ‫עד 81‬ ‫00.41 ₪‬ ‫44.464,0₪‬ ‫%46‬ ‫חניך‬ ‫בחישוב שכר המינימום המגיע לך יובאו בחשבון רק שכר היסוד או שכר משולב, וכן תוספת יוקר אם איננה‬ ‫כלולה בשכר המשולב.‬ ‫מה עליי לעשות אם אני לא מקבל שכר מינימום?‬ ‫אתה רשאי להגיש תלונה בנושא למנהל אכיפה בתמ"ת. אי-תשלום שכר מינימום על ידי המעביד מהווה‬ ‫עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע למאסר שנה או קנסות כבדים מאד. על מעסיק כאמור ניתן להטיל גם‬ ‫קנסות ועיצומים מנהלים.‬ ‫לגבי עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם - אם נמסרה למעסיק בפועל הודעה בכתב, על כך שקבלן כוח‬ ‫האדם נדרש בכתב לשלם את שכר המינימום ולא עשה כן, והמעסיק בפועל לא שילם גם הוא את השכר‬ ‫בתוך 21 יום, צפוי גם המעסיק בפועל לעונש מאסר או לקנס, בגובה מחצית מעונשו של המעביד. בנוסף,‬ ‫פתוחה בפניך הדרך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולתבוע בנוסף לשכר, תשלום פיצוי הלנה מוגדלים.‬ ‫-8-‬
  • 9. ‫ד. שכר עבודה‬ ‫חוק הגנת השכר, התשי״ח- 3592, מסדיר את נושא תשלום השכר לעובד, ובכלל זאת מהו שכר העבודה,‬ ‫האופן והמועד שיש לשלמו, הסנקציות המוטלות על המעביד המלין שכר עובדים, ניכויים בשכר העבודה,‬ ‫תלושי שכר ועוד.‬ ‫מתי חייב המעביד לשלם את שכר העבודה?‬ ‫המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מה - 9 לחודש‬ ‫העוקב. אם לא ישולם השכר עד ל - 9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר‬ ‫כקבוע בחוק.‬ ‫במקרה והשכר משתלם על בסיס יומי, שעתי או על בסיס תוצרת עבודה והעובד לא הועבד במהלך כל‬ ‫החודש, ישולם השכר בתום מחצית החודש ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר מכן, אם לא נקבע אחרת‬ ‫בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה.‬ ‫כיצד משולם השכר?‬ ‫חוק הגנת השכר קובע, כי תשלום השכר יבוצע במזומן, המחאה או המחאת דואר. ניתן לשלם גם חלק‬ ‫משכר העבודה בתשלום שווה כסף ובתנאי שזה לא יעלה על המקובל בשוק.‬ ‫באיזה אופן צריך להימסר לי תלוש שכר?‬ ‫ביום 90.1.2 נכנס לתוקף תיקון 41 לחוק הגנת שכר, המטיל על המעסיק חובה למסור לעובד תלוש שכר‬ ‫מלא ומפורט במועד (לפירוט הפרטים שצריכים להיכלל בתלוש השכר ראה הרחבה בנושאים המיוחדים‬ ‫בהמשך חוברת זו).‬ ‫-9-‬
  • 10. ‫מהו שכר מולן?‬ ‫שכר שאינו משולם לעובד תוך 9 ימים מהמועד הקבוע (בדרך כלל תחילת כל חודש). כלומר, בדרך כלל שכר‬ ‫שלא משולם עד ה- 9 לחודש נחשב לשכר מולן.‬ ‫מהו הפיצוי המגיע לעובד עבור הלנת שכרו?‬ ‫סעיף 72 לחוק הגנת השכר קובע, כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוהה מבין אלה:‬ ‫(2) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל‬ ‫שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;‬ ‫(1) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת %01 על הסכום‬ ‫הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש‬ ‫תשולם התוספת של %01 האמורה באופן יחסי.‬ ‫התיישנות תביעה להלנת שכר?‬ ‫תביעה לתשלום פיצויי הלנה מתיישנת תוך שנה ממועד ההלנה. ואולם, אם כבר שולם השכר שהולן,‬ ‫תקופת ההתיישנות מתקצרת ל- 06 ימים ממועד תשלום השכר בו מדובר, כאשר בית הדין לעבודה מוסמך‬ ‫להאריך את התקופה בחודש נוסף.‬ ‫האם ניתן להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם?‬ ‫התשובה חיובית. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר‬ ‫העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי‬ ‫דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם‬ ‫במועדו.‬ ‫בתי הדין לעבודה עושים שימוש בסמכות זו כדבר שבשגרה.‬ ‫האם המעביד רשאי לנכות כספים משכרי?‬ ‫את הסוגיה של ניכוי סכומים משכר עבודה מסדיר סעיף 51 לחוק הגנת השכר. סעיף זה קובע רשימה של‬ ‫ניכויים מותרים. מדובר ברשימה סגורה, דהיינו, כל ניכוי אחר, אסור. כך קובע סעיף 51 לחוק הגנת השכר,‬ ‫מותר לנכות את הסכומים הבאים:-‬ ‫1. "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק" – הכוונה לניכויים כגון מס הכנסה, ביטוח‬ ‫לאומי, ביטוח בריאות וכיוצא באלו.‬ ‫0. "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו" – הסעיף ברור. שימו לב, כי נדרשת הסכמה בכתב.‬ ‫- 01 -‬
  • 11. ‫4. "דמי חבר בארגון עובדים..."; "תוספת לדמי החבר..."; "דמי טיפול מקצועי..." - לא נרחיב בעניינים‬ ‫אלו, אך נציין, כי גם בקשר עמם קובע החוק הוראות אשר יש ליתן עליהן את הדעת, לרבות הדרישה‬ ‫להוראה כתובה של העובד לביצוע הניכוי.‬ ‫4. "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק". שימו לב - שהקנס יכול להיות‬ ‫מוטל רק מכוח הסכם קיבוצי או חוק, כך שהמעביד לא יכול לקבוע קנסות בהסכם ההעסקה של העובד, או‬ ‫על פי שיקול דעתו.‬ ‫5. "תשלומים שוטפים לקופות גמל ..." - למעביד מותר לבצע ניכויים אלו כל עוד לא הודיע לו העובד,‬ ‫בכתב, אחרת.‬ ‫6. "מקדמות על חשבון שכר עבודה..." – נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה‬ ‫עבור שלושה חודשים.‬ ‫מה לגבי ניכוי חובות של העובד מהשכר השוטף ומשכר אחרון?‬ ‫סעיף 51(א)(6) לחוק הגנת השכר קובע, כי למעביד מותר לנכות - "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד‬ ‫למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה".‬ ‫וסעיף 51(ב) מוסיף וקובע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי‬ ‫המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".‬ ‫מסעיפים אלו עולה הבחנה חשובה בין ניכוי מהשכר השוטף, לבין ניכוי מהשכר האחרון.‬ ‫מן השכר השוטף ניתן לנכות חובות, רק אם קיימת התחייבות כתובה של העובד, ורק אם הניכוי אינו עולה‬ ‫על רבע מהשכר.‬ ‫מן השכר האחרון לעומת זאת, ניתן לנכות חובות, גם אם אין מסמך כתוב, וללא הגבלה על גובה החוב.‬ ‫אל מול הבדלים אלו, ניצבת ההלכה זהה אשר נקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ביחס לשני סוגי ניכויים‬ ‫אלו, ולפיה, על מנת שהחוב יהיה ניתן לניכוי מהשכר, עליו להיות קצוב ולא שנוי במחלוקת, שהרי, כך‬ ‫נפסק - ". .. לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו, להחליט מה חייב לו‬ ‫העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו".‬ ‫- 11 -‬
  • 12. ‫ה. חופשה שנתית‬ ‫הבסיס לזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-2592.‬ ‫ואולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או‬ ‫הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר‬ ‫לקבוע בחוק.‬ ‫מי זכאי לחופשה שנתית?‬ ‫כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת‬ ‫חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.‬ ‫מהו אורך החופשה השנתית לה זכאי העובד?‬ ‫אורך החופשה נקבע על פי הוותק במקום עבודה אחד או אצל מעביד אחד.‬ ‫מספר ימי החופשה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫42‬ ‫בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות‬ ‫62‬ ‫בעד השנה החמישית‬ ‫32‬ ‫בעד השנה השישית‬ ‫21‬ ‫בעד השנה השביעית‬ ‫יום נוסף לכל שנה עד 31 ימים‬ ‫בעד השנה השמינית ואילך‬ ‫שימו לב - מדובר בימים קלנדריים ולא ימי עבודה.‬ ‫- 21 -‬
  • 13. ‫אם העובד עבד בשנה מסוימת פחות מ- 440 ימים יקטן מספר ימי החופשה באופן יחסי.‬ ‫אם יחסי עבודה הסתיימו במהלך השנה, העובד זכאי לכל המכסה אם עבד לפחות 041 ימים באותה שנה,‬ ‫ואם עבד פחות מ - 041 ימים יזכה במספר יחסי של ימי חופשה.‬ ‫מהו אורך החופשה במגזר העסקי לגבי עובדים העובדים 5 ימים בשבוע?‬ ‫הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, בדבר‬ ‫הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, מסדיר מכסות מעודכנות של ימי חופשה.‬ ‫בהתאם לכך המכסה השנתית לה זכאים עובדים במגזר זה, אשר עברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, היא‬ ‫כדלקמן:- בעד כל אחת מהשנתיים הראשונות - 02 יום; בעד השנה השלישית והרביעית - 22 יום; בעד‬ ‫השנה החמישית - 12 יום; בעד השנה השישית, שביעית ושמינית - 72 יום; בעד השנה התשיעית ואילך - 31‬ ‫יום.‬ ‫שימו לב - ימים חופשה אלו הינם ימי עבודה בפועל ולא ימים קלנדריים.‬ ‫הסכם זה הורחב בצו הרחבה.‬ ‫האם ניתן להעניק לעובד מכסת חופשה נמוכה מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית?‬ ‫לא. אם הסכם ההעסקה של העובד מקנה לעובד חופשה ארוכה מזו הקבועה בחוק, ניתן לקצר את אורכה‬ ‫בהסכמת העובד.‬ ‫האם ניתן לצבור ימי חופשה?‬ ‫בחוק חל איסור על צבירת חופשה. העובד רשאי בהסכמת המעביד, לנצל רק שבעה ימי חופשה לפחות,‬ ‫ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.‬ ‫אם הע ובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק עלול העובד לאבד את זכותו לחופשה שהיה עליו לקחת במועד‬ ‫הנכון. הרציונאל העומד מאחורי כלל זה הוא לעודד עובדים לצאת לחופשה שנתית על מנת שיוכלו‬ ‫להתרענן ולהחליף כוח.‬ ‫בכדי שמעביד יהיה רשאי "למחוק" ימי חופשה אלו, עליו להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה,‬ ‫וכי העובד סירב לקחתה או אי לקיחתה נבעה מסיבה התלויה בעובד והיא בלתי סבירה.‬ ‫יודגש, כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעביד. אם המעביד מונע מהעובד את האפשרות‬ ‫לנצל זכות זו, אין הצדקה למחיקת מכסת החופשה הצבורה.‬ ‫- 31 -‬
  • 14. ‫האם כתוצאה מחילופי מעבידים יכולה להיפגע זכותו של העובד לתנאי חופשה שנתית?‬ ‫לא.‬ ‫הוותק של העובד לעניין חופשה נשמר עם חילופי המעבידים באותו מקום עבודה.‬ ‫בנוסף, המעביד האחרון אחראי על תשלום יתרות חופשה שלא שולמו על ידי המעביד הקודם, בתנאים‬ ‫שנקבעו בחוק.‬ ‫מהו מועד תחילת חופשה שנתית ומועדה?‬ ‫תאריך תחילת חופשה שנתית יקבע לפחות 42 יום מראש.‬ ‫הוראה זו אינה חלה על חופשה קצרה בת פחות משבעה ימים.‬ ‫החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או בשנת העבודה שלאחריה.‬ ‫האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת?‬ ‫כן.‬ ‫קביעת מועד החופשה הינה בסמכותו של המעביד.‬ ‫יחד עם זאת, על המעביד להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.‬ ‫לפיכך, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים,‬ ‫בכפוף, כאמור, להתראה של 42 ימים מראש, אחרת החופשה המרוכזת עלולה שלא להיזקף על חשבון‬ ‫החופשה השנתית.‬ ‫האם עובד רשאי לקבוע את המועד של חופשה שנתית ללא הסכמת המעביד?‬ ‫לא.‬ ‫יחד עם זאת, העובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד‬ ‫שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעבידו 03 יום מראש.‬ ‫האם ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים?‬ ‫בהתאם לחוק, על החופשה להיות רצופה. יחד עם זאת, בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים‬ ‫אם קיים במקום העבודה, ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים ובתנאי שחלק אחד ממנה יהיה לפחות שבוע‬ ‫ימים.‬ ‫- 41 -‬
  • 15. ‫אלו ימים אין להביא בחשבון במניין ימי חופשה?‬ ‫ימי שירות ב מילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; אי יכולת‬ ‫לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת‬ ‫לפיטורים, אלא אם עלו על 42 ימים, ובמידה שעלו. אם חלו הימים האמורים בימי החופשה של העובד,‬ ‫יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.‬ ‫האם ניתן לחפוף הודעה מוקדמת לפיטורים בימי חופשה?‬ ‫ככלל - לא.‬ ‫במקרה של פיטורים מידיים, המחייבים תשלום פדיון ימי חופשה כפי שיפורט להלן, אין לזקוף כל חלק‬ ‫מתמורת הודעה המוקדמת על חשבון פדיון החופשה.‬ ‫ואולם, שעה שניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, והעובד מחליט לצאת לחופשה שנתית‬ ‫במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לזקוף את ימי ההודעה המוקדמת, העולה על 42 ימים, גם‬ ‫כתשלום בגין חופשה שנתית.‬ ‫האם רשאי עובד לעבוד במקום עבודה אחר בזמן חופשתו השנתית?‬ ‫לא.‬ ‫אם עבד העובד בעבודה סדירה בשכר בימי חופשתו, איבד הוא את זכותו לדמי חופשה ואם כבר שולמו,‬ ‫רשאי המעביד לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.‬ ‫האם עובד זכאי שלא לנצל חופשה שנתית ולקבל תמורתה תשלום?‬ ‫ככלל - לא. בתי הדין לעבודה עקביים בפסיקתם לפיה מטרתה של חופשה שנתית היא מתן אפשרות לעובד‬ ‫לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח.‬ ‫לא ניתן לפדות, ימי חופשה, במהלך תקופת העבודה. מעביד שישלם פדיון כאמור, מפר את הוראות החוק,‬ ‫ואף מסתכן בתשלום כפול.‬ ‫יחד עם זאת, עובד שחדל לעבוד בטרם ניתנה לו החופשה המגיעה לו עד היום שבו חדל לעבוד, ישלם לו‬ ‫המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל‬ ‫לעבוד.‬ ‫יודגש, כי בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות‬ ‫שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.‬ ‫- 51 -‬
  • 16. ‫על מי חל נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה המגיעה לעובד?‬ ‫על המעביד.‬ ‫מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה‬ ‫ולרשום את הפרטים הדרושים כאמור.‬ ‫במסגרת תיקון 41 לחוק הגנת השכר נקבעה חובה מפורשת לפרט בתלוש השכר את צבירת וניצול ימי‬ ‫החופשה של העובד.‬ ‫מעביד שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 41 לחוק הגנת השכר, וכן‬ ‫יאלץ לשאת בנטל ההוכחה.‬ ‫האם אי תשלום דמי חופשה או דמי פדיון חופשה במועד יכול להיחשב להלנת שכר לצורך תשלום פיצויי‬ ‫הלנה?‬ ‫דמי חופשה ודמי פדיון חופשה דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.‬ ‫יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה דמי פדיון חופשה להם זכאי העובד במועד סיום יחסי העבודה אינם‬ ‫נחשבים בגדר שכר מולן, לפיכך לא ניתן לקבל עבור אי תשלומם במועד פיצויי הלנה, אלא רק הפרשי‬ ‫הצמדה וריבית, וזאת בשונה מדמי חופשה המשולמים לעובד במהלך תקופת עבודתו.‬ ‫מהי תקופת התיישנות לתביעת זכות לחופשה שנתית?‬ ‫3 שנים.‬ ‫בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום‬ ‫העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת. זכות זו לפדיון ימי חופשה עומדת בתקופה למשך‬ ‫שלוש שנים.‬ ‫יש לציין, כי אם לא העלה המעביד את טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה (בקשה לסילוק על הסף או‬ ‫בכתב ההגנה), זכאי העובד למלוא החופשה השנתית שלא שולמה לו גם אם חלפו 3 שנים.‬ ‫יצויין עוד, כי לגבי חופשה שנתית מוגדלת מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או חופשה נוספת הניתנת לעובד‬ ‫בתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודת יום מנוחה, קיימת התיישנות הרגילה של 7 שנים.‬ ‫- 61 -‬
  • 17. ‫ו. דמי הבראה‬ ‫בהתאם להוראות הדין זכאים עובדים לתשלום דמי הבראה כחלק מתנאי העסקתם.‬ ‫דמי הבראה הינה קצובה לה זכאי העובד ממעבידו עבור השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של‬ ‫העובד.‬ ‫כיום העובד לא נדרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי‬ ‫הבראה כאמור.‬ ‫מכוח מה זכאים העובדים לתשלום דמי הבראה?‬ ‫ככלל, הזכאות לדמי הבראה נובעת מכוח הסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום‬ ‫של הארגונים הכלכליים (להלן: "הסכם הקיבוצי הכללי"), אשר הוראותיו הורחבו בצווי הרחבה על כלל‬ ‫המשק.‬ ‫הוראות הסכם הקיבוצי הכללי אינן חלות על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר‬ ‫השתתפות בדמי הבראה או במסגרת קופת גמל (ענף הבראה) על פי הסכם עבודה קיבוצי.‬ ‫כמו-כן, הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי אינן חלות על עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות‬ ‫הסכמים קיבוציים החלים בשירות הציבורי או ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי השכר בשירות‬ ‫הציבורי.‬ ‫- 71 -‬
  • 18. ‫לכמה ימי הבראה בשנה זכאי העובד?‬ ‫מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בשנה נקבע בהתאם לוותק שלו ולפי ההסדר החל במקום עבודתו.‬ ‫במגזר הפרטי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫5‬ ‫שנה ראשונה‬ ‫6‬ ‫שנה שנייה ושלישית‬ ‫7‬ ‫שנה רביעית עד השנה העשירית‬ ‫3‬ ‫שנה אחת עשרה עד שנה חמש עשרה‬ ‫9‬ ‫שנה שש ועד שנה תשע עשרה‬ ‫02‬ ‫החל משנה עשרים‬ ‫במגזר הציבורי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫7‬ ‫3 שנים הראשונות‬ ‫9‬ ‫מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית‬ ‫02‬ ‫שנה האחד עשרה עד השנה החמש עשרה‬ ‫22‬ ‫שנה שש עשרה עד השנה התשע עשרה‬ ‫12‬ ‫מהשנה העשרים ועד השנה העשרים והארבע‬ ‫32‬ ‫החל מהשנה העשרים וחמש ואילך‬ ‫במגזר ההסתדרותי‬ ‫מספר ימי ההבראה‬ ‫ותק בעבודה‬ ‫9‬ ‫שנת עבודה ראשונה‬ ‫22‬ ‫מהשנה השנייה עד הרביעית‬ ‫12‬ ‫מהשנה החמישית ואילך‬ ‫32‬ ‫מהשנה האחת עשרה ועד החמש עשרה‬ ‫42‬ ‫מהשנה השש עשרה ועד העשרים‬ ‫52‬ ‫מהשנה העשרים ואחת ואילך‬ ‫- 81 -‬
  • 19. ‫מהו התעריף ליום הבראה?‬ ‫נכון למועד פרסום חוברת זו (תחילת יוני 1201) התעריף לכל יום הבראה עומד על סך כלהלן:‬ ‫התעריף בש"ח‬ ‫מגזר‬ ‫563‬ ‫מגזר פרטי‬ ‫224‬ ‫מגזר ציבורי‬ ‫224‬ ‫מגזר הסתדרותי‬ ‫224‬ ‫עובדי הוראה‬ ‫224‬ ‫עובדי שלטון מקומי‬ ‫את השיעור הכולל של דמי ההבראה לו זכאי העובד יש לחשב לפי הנוסחה הבאה:‬ ‫כיצד לחשב את דמי ההבראה?‬ ‫מספר ימי ההבראה לו זכאי העובד ‪ X‬התעריף ליום הבראה = סה"כ דמי הבראה‬ ‫האם גם עובד העובד במשרה חלקית זכאי לתשלום דמי הבראה?‬ ‫כן. עובדים במשרה חלקית זכאים לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתם, וזאת בהתאם‬ ‫לנוסחה הבאה:-‬ ‫חלקיות המשרה של העובד ‪ X‬מספר ימי הבראה לו זכאי העובד (ר' טבלה לעיל) ‪ X‬התעריף ליום הבראה (ר' טבלה לעיל) =‬ ‫סה"כ דמי הבראה‬ ‫כלל, חלקיות המשרה מחושבת לפי מספר השעות שעובד העובד בשבוע/חודש חלקי היקף השעות במשרה‬ ‫מלאה (34 שעות/632 שעות).‬ ‫לדוגמא -‬ ‫עובד העובד במשק בית 5 שעות בשבוע, ובעל ותק של 5 שנים במקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום דמי‬ ‫הבראה כדלקמן:‬ ‫34/5 (היקף משרה) ‪( ₪ 365 X‬תעריף ליום הבראה) ‪ 7 X‬ימי הבראה (הזכאות לפי ותק והשתייכותו למגזר הפרטי) = 791 ש"ח‬ ‫האם גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי או יומי זכאי לתשלום דמי הבראה?‬ ‫כן. עובדים על בסיס שכר שעתי או יומי זכאים לתשלום דמי הבראה, אשר יש לשלמם בהתאם להיקף‬ ‫משרתם (היקף משרה מלאה עומד על 632 שעות).‬ ‫- 91 -‬
  • 20. ‫מהו המועד לתשלום דמי הבראה?‬ ‫בהתאם להוראות הסכם הקיבוצי הכללי, דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד‬ ‫חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.‬ ‫אף כי במרבית המגזרים במשק נוהגים לשלם קצובת הבראה אחת לשנה, אין מניעה לפצל את התשלומים.‬ ‫האם עובד שלא השלים שנת עבודה אחת זכאי לדמי הבראה?‬ ‫עובד זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.‬ ‫אם עובד השלים שנת עבודה ראשונה, הרי שהוא יהא זכאי במועד המקובל במקום העבודה לתשלום דמי‬ ‫הבראה, לתשלום דמי הבראה באופן רטרואקטיבי גם עבור עבודתו בשנה הראשונה וגם לחלק היחסי עבור‬ ‫עבודתו בשנה השנייה.‬ ‫האם תקופת היעדרות נחשבת במניין התקופה לתשלום דמי הבראה?‬ ‫בקביעת תקופת הזכאות אין להביא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה‬ ‫לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.‬ ‫למען הסר ספק יובהר, כי לקביעת זכאות לעניין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על‬ ‫פי חוק.‬ ‫האם העובד רשאי לוותר על תשלום דמי הבראה? האם ניתן לסכם על שכר הכולל דמי הבראה?‬ ‫מאחר שזכות העובד לתשלום דמי הבראה נובעת מכוח הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה, הרי שהעובד לא‬ ‫יכול לוותר על זכות זו והיא מוקנית לו גם אם הסכים לוותר עליה.‬ ‫יחד עם זאת, מעביד רשאי לסכם עם העובד כי דמי ההבראה ישולמו לו כחלק משכרו הכולל.‬ ‫הסכמה כזו צריכה שתהא מפורשת וברורה, כאשר נטל ההוכחה בדבר קיומה מוטלת על המעביד.‬ ‫האם עובד זכאי לתשלום דמי הבראה לאחר סיום עבודתו?‬ ‫עובד זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני‬ ‫תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו. נוסיף, כי אם‬ ‫העובד סיים עבודתו לאחר המועד המקובל לתשלום דמי הבראה במקום העבודה, הרי שהינו זכאי במועד‬ ‫סיום עבודתו לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לתקופת העבודה שממועד התשלום המקובל במקום‬ ‫העבודה עד למועד סיום העבודה. זכות העובד לתשלום דמי הבראה, שהמעביד נותר חייב לו במועד סיום‬ ‫עבודתו, עומדת לו בין אם פוטר או התפטר, וזאת בלי שום קשר לנסיבות סיום עבודתו.‬ ‫- 02 -‬
  • 21. ‫זכאות של עובד לתשלום דמי הבראה שלא שולמו לפני שהסתיימו יחסי עבודה?‬ ‫במידה ולא הסתיימו יחסי העבודה ולא שולמו לעובד דמי הבראה זכאי העובד לתבוע דמי הבראה שלא‬ ‫שולמו, עד 7 שנים רטרואקטיבית, לאור תקופת ההתיישנות.‬ ‫כאמור - אם יחסי העבודה הסתיימו ניתן לתבוע רק עבור השנתיים האחרונות לעבודתו של העובד.‬ ‫האם דמי הבראה הינם חלק מן השכר הקובע לתשלום הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים?‬ ‫לא. בהתאם להלכה הפסוקה דמי הבראה אינם חלק מן השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה‬ ‫מוקדמת.‬ ‫יחד עם זאת, במידה וקיים נוהג במקום העבודה או הסכם בין העובד למעביד בדבר הכללתו של רכיב זה‬ ‫בשכר הקובע, הרי שיש לפעול בהתאם לנוהג או להסכם כאמור.‬ ‫ו. דמי מחלה‬ ‫דמי מחלה משולמים מכוח חוק דמי מחלה, התשל"ו-6792.‬ ‫דמי מחלה נועדו לאפשר לעובד ולבני משפחתו קיום בתקופה בה נבצר מהעובד לעבוד מחמת מחלה.‬ ‫אם חל על במקום העבודה הסכם או הסדר קיבוצי או צו הרחבה המסדירים את הנושא תשלום דמי מחלה,‬ ‫יחולו על העובד הכללים הקבועים במקורות אלו, ובלבד שאלו מוסיפים על הקבוע בחוק, ולא גורעים ממנו.‬ ‫- 12 -‬
  • 22. ‫מי זכאי לדמי מחלה מכוח החוק?‬ ‫זכאי לכך עובד אשר נעדר מן העבודה "עקב אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על‬ ‫פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי".‬ ‫שימו לב - שאלת האשם אינה משנה כלל. הוראת החוק הינה רחבה וכוללת היעדרות מהעבודה גם עקב‬ ‫אובדן כושר עבודה אשר הינו תוצאה של מעשה רשלני של ידי העובד.‬ ‫האם חלה על העובד חובה למסור למעביד הודעה על היעדרותו עקב מחלה?‬ ‫כן, וזאת תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות.‬ ‫יש אף להודיע מה היא התקופה המשוערת שבה לא יהיה העובד מסוגל לעבודה.‬ ‫ההודעה תימסר על-ידי העובד או נציג מטעמו, ובתנאי שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום‬ ‫הוראות אלו.‬ ‫מהו שיעור התשלום בעד ימי המחלה לפי חוק דמי מחלה?‬ ‫שיעור הזכאות‬ ‫יום ההיעדרות‬ ‫לא מגיע תשלום‬ ‫יום ההיעדרות הראשון‬ ‫%05 מן השכר הרגיל‬ ‫יום היעדרות השני‬ ‫%05 מן השכר הרגיל‬ ‫יום היעדרות שלישי‬ ‫%002 מן השכר הרגיל‬ ‫מיום ההיעדרות הרביעי ואילך‬ ‫שימו לב - הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, צו הרחבה ונוהג, עשויים להיות מקור לתשלום דמי מחלה בשיעור‬ ‫גבוה מזה שבחוק. כך למשל, ככלל, על פי ההסדרים החלים בשירות הציבורי זכאי העובד לתשלום ימי‬ ‫מחלה בשיעור מלא החל מהיום הראשון להיעדרותו.‬ ‫אלו רכיבי שכר מובאים בחשבון כבסיס לחישוב דמי מחלה?‬ ‫יש להביא בחשבון את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה,‬ ‫תוספת מחלקתית או מבצעית.‬ ‫- 22 -‬
  • 23. ‫מהו המועד לתשלום דמי מחלה?‬ ‫דין דמי מחלה כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין. על המעביד לשלם לעובד את דמי המחלה במועד שהיה‬ ‫משלם את שכרו אילו עבד, זאת בתנאי שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות שבוע ימים לפני המועד‬ ‫לתשלום. אי-תשלום דמי המחלה במועד ייחשב כהלנת שכר.‬ ‫במידה ולא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד תשלום השכר, על המעביד לשלם את דמי‬ ‫המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.‬ ‫האם תשלום ימי מחלה מותנה בהצגת אישורים רפואיים?‬ ‫כן.‬ ‫על עובד להמציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצויים הפרטים הבאים: (2) שם החולה‬ ‫ומספר זהותו; (1) אבחון המחלה; (3) התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה, ואם עדיין‬ ‫אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא יהא מסוגל לשוב לעבודה; (4) שם הרופא ומענו;‬ ‫(5) תאריך הוצאת התעודה.‬ ‫עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, שבה מצויים‬ ‫הפרטים כאמור.‬ ‫האם רשאי המעביד להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו?‬ ‫במידה והתעורר ספק אצל מעביד לגבי תוכנה של תעודת מחלה שלא מאת קופת חולים או המאושרת‬ ‫מטעמה, רשאי המעביד להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק.‬ ‫מה דינו של עובד המועסק במספר מקומות עבודה?‬ ‫בהתאם לפסיקה עובד המועסק במספר מקומות עבודה - יום אחר בכל מקום עבודה (למשל, עוזרת בית) -‬ ‫זכאי לדמי מחלה אצל המעבידים שהעסיקו אותו החל ביום רביעי למחלתו, הגם שייתכן, כי יום זה איננו‬ ‫היום הרביעי שבו "נעדר מעבודתו" אצל אותו מעביד.‬ ‫האם עובד שעבד בתקופת ימי המחלה זכאי לדמי מחלה?‬ ‫לא. במקרה כזה רשאי המעביד לשלול מהעובד את הזכות לקבל דמי מחלה לפי החוק.‬ ‫האם מחלה במהלך חופשה שנתית מזכה בדמי מחלה?‬ ‫בהתאם לסעיף 4(ב)(5) לחוק חופשה שנתית, אין להביא במניין ימי החופשה ימים שבהם אין העובד מסוגל‬ ‫לעבוד מחמת תאונה או מחלה. מכאן, שימי היעדרות אלו ייחשבו לימי מחלה, ולא לימי חופשה.‬ ‫- 32 -‬
  • 24. ‫מה דינם של פיטורים בתקופת מחלה?‬ ‫חל איסור על מעביד לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך תקופת זכאותו לדמי מחלה הצבורה‬ ‫לו לפי חוק או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימאלית על פי החוק, דהיינו – 09 ימים.‬ ‫נקבע, כי הוראה זו לא תחול על מעביד שנתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק, בטרם נעדר העובד‬ ‫עקב מחלתו.‬ ‫כמה ימי מחלה ניתן לצבור?‬ ‫ניתן לצבור 5.2 לכל חודש עבודה ועד תקרה של 09 ימים.‬ ‫יש לשים לב – להסדרים או הסכמים קיבוציים, או צווי הרחבה החלים במקום העבודה, שיתכן וקובעים‬ ‫תנאי צבירה טובים יותר.‬ ‫האם עובד שסיים עבודתו זכאי לפדות את ימי המחלה שנצברו לזכותו ואשר לא נוצלו?‬ ‫ככלל – לא. החוק אינו כולל הוראה המחייבת פדיון.‬ ‫עם סיום עבודתו מאבד העובד את מכסת ימי המחלה שנצברו.‬ ‫יחד עם זאת בהסכמים והסדרים שונים החלים במשק, בפרט בשירות הציבורי, מקובל להעניק פדיון ימי‬ ‫מחלה בשיעורים ובתנאים הקבועים באותם הסדרים או הסכמים.‬ ‫כך למשל, זכאי עובד מדינה היוצא לגמלאות בגיל 55 ומעלה לקבל פדיון ימי מחלה, בהתאם לשיעורים‬ ‫הקבועים בתקשי"ר.‬ ‫מה לגבי ביטוח דמי מחלה לפי הסכמים קיבוציים?‬ ‫קיימים הסכמים קיבוציים בענפים שונים המחייבים ביטוח של העובד בקרן דמי מחלה.‬ ‫בדרך כלל מדובר בפרמיה חודשית בשיעור של % 1 - % 5.1 מהשכר.‬ ‫אפשרות זו של ביטוח, מעוגנת בחוק בתנאים הקבועים בו, דבר המשחרר את המעביד מן החובה לשאת‬ ‫בתשלום ימי מחלה.‬ ‫.‬ ‫- 42 -‬
  • 25. ‫ז. דמי מחלה - מחלת קרוב משפחה‬ ‫בהתאם לחוק דמי מחלה ותקנותיו עובד זכאי לדמי‬ ‫מחלה בגין היעדרות הנובעת בשל מחלת קרוב משפחה.‬ ‫כלל, הניצול של ימי מחלה בשל מחלת קרוב הינו על חל‬ ‫חשבון מכסת המחלה העומדת לזכות העובד. בטבלה‬ ‫שלהלן מרוכזות זכויות העובד לדמי מחלה, במקרה של‬ ‫היעדרות בשל מחלת קרוב:-‬ ‫תנאים עיקרים והערות‬ ‫מספר ימי היעדרות‬ ‫הקרוב‬ ‫בתשלום‬ ‫גיל הילד פחות מ- 62. בן הזוג העובד לא נעדר.‬ ‫3 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה‬ ‫גיל הילד פחות מ- 62.‬ ‫62 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה – חד הורי‬ ‫גיל הילד פחות מ- 32. העובד בעל וותק של‬ ‫09 ימים ע"ח מחלה‬ ‫ילד חולה במחלה ממארת‬ ‫שנה לפחות. בן הזוג לא נעדר.‬ ‫גיל הילד פחות מ- 32. העובד בעל וותק של‬ ‫ילד חולה במחלה ממארת – 022 ימים ע"ח מחלה‬ ‫שנה לפחות‬ ‫חד הורי‬ ‫52 + 52 ימים ע"ח "אדם עם מוגבלות" –אדם עם לקות פיסית,‬ ‫ילד עם מוגבלות‬ ‫מחלה או חופשה לפי נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, אשר‬ ‫בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום‬ ‫בחירה‬ ‫אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.‬ ‫52 הימים הנוספים מותנים בכך שאין אדם‬ ‫אחר אשר ניצל את זכותו לזקיפת ימים‬ ‫נוספים לצורך מתן סיוע למוגבל.‬ ‫חופף ולא מצטבר על ימי היעדרות מפאת‬ ‫מחלת הילד המוגבל.‬ ‫בתנאי שההורה הטבעי או המאמץ לא ניצל את‬ ‫על פי הפירוט לעיל‬ ‫ילד במשפחה אומנת‬ ‫זכותו להיעדר.‬ ‫ההורה בן 56 ומעלה.‬ ‫הורה (לרבות הורה של בן 6 ימים ע"ח מחלה‬ ‫זוג) חולה‬ ‫בן הזוג הינו עובד שלא נעדר מעבודתו.‬ ‫ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע‬ ‫פעולות היום יום.‬ ‫בן הזוג תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע‬ ‫6 ימים ע"ח מחלה‬ ‫בן זוג‬ ‫פעולות היום יום.‬ ‫- 52 -‬
  • 26. ‫ח. פנסיה‬ ‫בישראל אין חוק פנסיה, ואולם החל משנת 3001 תקף צו הרחבה אשר החיל הסדר פנסיה מינימאלי על כל‬ ‫העובדים והמעבידים במשק ללא יוצא מן הכלל.‬ ‫אלא שהסדר פנסיה חובה זה הינו רק חלק מתוך מכלול הסדרי הפנסיה הקיימים בשוק העבודה בישראל.‬ ‫בשירות המדינה מוסדר הנושא הפנסיוני באמצעות חוק שירות המדינה (גמלאות), התקש"יר ומכלול של‬ ‫הסכמים והסדרים קיבוציים.‬ ‫בסקטורים הציבוריים ובמקומות עבודה מאורגנים, מוסדרות זכויות הפנסיה באמצעות הסכמים‬ ‫והסדרים קיבוציים כלליים ומיוחדים.‬ ‫הסכמים קיבוציים כלליים רבים, הורחבו באמצעות צווי הרחבה.‬ ‫לעובדה זו חשיבות רבה. משמעותה היא שמעבידים ועובדים רבים, כפופים להסדר פנסיוני שהינו רחב יותר‬ ‫מהסדר פנסיית חובה, וזאת למרות שמקום העבודה אינו מאורגן.‬ ‫לא ניתן במסגרת חוברת זו למצות נושא רחב זה, ואולם באתרנו ‪ ,www.vakrat.co.il‬ריכזנו רשימה של‬ ‫הסדרי פנסיה עיקריים אשר הורחבו באמצעות צווי הרחבה.‬ ‫בחוברת זו נפרט את עיקרי צו ההרחבה הכללי במשק בנושא פנסיה.‬ ‫- 62 -‬
  • 27. ‫מה הם עיקרי צו ההרחבה בנושא פנסיה חובה?‬ ‫הצו הוחל על כל עובד במשק אשר אין לו זכויות פנסיה אחרות אשר הינן משופרות מעבר לקבוע בצו‬ ‫ההרחבה, ובלשון הצו - הסדר פנסיוני מיטיב.‬ ‫הצו מאפשר לעובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין. עובד אשר אינו בוחר, חייב מעבידו‬ ‫לבטח אותו בפנסיה מקיפה (לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שיכלול גם כיסויים למקרה מוות או נכות).‬ ‫פנסיה חובה – היקף?‬ ‫על זכויות פנסיה מכוח צו ההרחבה חולשות ההוראות שבו בעניין השכר המבוטח ושיעורי ההפרשות.‬ ‫שכר מבוטח - יש לבטח את כל אותם רכיבי תשלום הנחשבים שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, בכפוף‬ ‫לתקרה שנקבעה (השכר הממוצע במשק). שיעורי הפרשות - עולים בהדרגה ובאופן הבא:‬ ‫הפרשות‬ ‫הפרשות‬ ‫החל מיום הפרשת‬ ‫המעביד‬ ‫עובד‬ ‫מעביד‬ ‫.... ואילך‬ ‫לפיצויים‬ ‫%433.0‬ ‫%333.0‬ ‫%333.0‬ ‫3001.2.2‬ ‫%36.2‬ ‫%66.2‬ ‫%66.2‬ ‫9001.2.2‬ ‫%5.1‬ ‫%5.1‬ ‫%5.1‬ ‫0201.2.2‬ ‫%43.3‬ ‫%33.3‬ ‫%33.3‬ ‫2201.2.2‬ ‫%32.4‬ ‫%62.4‬ ‫%62.4‬ ‫1201.2.2‬ ‫%5‬ ‫%5‬ ‫%5‬ ‫3201.2.2‬ ‫%6‬ ‫%5.5‬ ‫%6‬ ‫4201.2.2‬ ‫- 72 -‬
  • 28. ‫פנסיה חובה – מועדים?‬ ‫צו ההרחבה קובע שני מועדים רלבנטיים – האחד, המועד אשר החל ממנו זכאי העובד לביטוח ("מועד‬ ‫הזכאות "); והשני, המועד בו רשאי העובד להודיע למעביד על סוג ההסדר הפנסיוני בו הוא בחר ("מועד‬ ‫הבחירה").‬ ‫בטבלה שלהלן, ריכזנו באופן קל ונוח לשימוש, את הוראות צו ההרחבה בעניין המועדים:-‬ ‫לאחר‬ ‫בין יום‬ ‫בין 04.4.1‬ ‫מועד תחילת קודם ליום‬ ‫84.4.1 ליום 84.0.1‬ ‫ליום 84.4.14‬ ‫04.4.14‬ ‫העבודה‬ ‫84.6.44‬ ‫90.2.2‬ ‫חודשים‬ ‫9‬ ‫30.2.2‬ ‫מועד‬ ‫תוך‬ ‫לאחר מועד‬ ‫הזכאות‬ ‫חודשים‬ ‫תחילת‬ ‫מתחילת‬ ‫העבודה.‬ ‫עבודה.‬ ‫תוך 06 יום‬ ‫06 יום לפני‬ ‫עד 30.1.2‬ ‫מועד‬ ‫תוך 06 יום‬ ‫מתחילת‬ ‫מועד הזכאות.‬ ‫הבחירה‬ ‫מתחילת‬ ‫עבודה.‬ ‫עבודה‬ ‫שימו לב - לעובד אשר נקלט לעבודה כאשר קיים לו ביטוח קודם, הזכאות הינה מהיום הראשון כאשר את‬ ‫ההפרשות יש לבצע לכל המאוחר בתוך 3 חודשים מתחילת העבודה.‬ ‫פנסיה חובה - סיכום‬ ‫כאמור צו ההרחבה חל על כל המעבידים במשק ללא יוצא מן הכלל, קטנים כגדולים – זכויות פנסיה‬ ‫לכולם.‬ ‫הפרת החובה שבצו ההרחבה, חושפת את המעביד כמובן לתביעה מצד העובד/ארגון עובדים, בדרישה‬ ‫לביצוע התשלומים בהתאם לצו.‬ ‫אלא שיותר מכך, קיימת חשיפה ממשית למעביד אשר יפר את חובת הביטוח הפנסיוני, כי במקרה של‬ ‫אירוע ביטוחי כגון נכות או מוות, תוגש כנגדו תביעה בה יידרש הוא לשלם את סכומי הביטוח במקום‬ ‫הגורם המבטח.‬ ‫בנוסף, קיימת חשיפה ממשית של המעביד אשר יפר חובת הביטוח הפנסיוני להטלת עיצומים כספיים בסך‬ ‫000,53 ₪, לפי חוק הגברת דיני עבודה במקום העבודה.‬ ‫- 82 -‬
  • 29. ‫ט. עבודה בחגים ודמי חג‬ ‫עובדים זכאים להעדר מעבודתם בימי חג ולקבל תשלום.‬ ‫האם מותר להעסיק עובדים בימי חג?‬ ‫ככלל - לא.‬ ‫בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 2592, דינו של יום חג כדין יום המנוחה השבועי.‬ ‫על כן, למעט מעבידים אשר קיבלו היתר מפורש ממשרד העבודה (כיום התמ"ת) להעסיק עובדים בימי חג,‬ ‫הרי העסקה כאמור אסורה.‬ ‫באילו חגים מדובר?‬ ‫לגבי יהודים – מועדי ישראל הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט, שהם: שני ימי ראש השנה, יום כיפור,‬ ‫ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות.‬ ‫ולגבי מי שאינו יהודי - מועדי ישראל או חגי עדתו, הכל לפי בחירת העובד.‬ ‫- 92 -‬
  • 30. ‫האם עובד זכאי לתשלום עבור ימי חג, בהם אין הוא עובד?‬ ‫אם קיים במקום העבודה הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או נוהג, הרי יש לבחון את הוראותיהם.‬ ‫מעבר לכך, הרי על כלל העובדים במשק חלות הוראות צו הרחבה, המבחינות בין שני סוגים של עובדים.‬ ‫עובדים המקבלים משכורת חודשית - ביחס לאלו די בתשלום שכרם הרגיל גם בחודש בו חל החג.‬ ‫עובדים ששכרם יומי – עובד מסוג זה יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג, אם מתקיימים בו שני תנאים – (‪)i‬‬ ‫לעובד וותק של 3 חודשי עבודה לפחות (‪ ) ii‬העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי‬ ‫החג) אלא בהסכמת ההנהלה. יצוין - עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.‬ ‫האם די לשלם לעובד שנדרש לעבוד ביום חג את שכרו הרגיל?‬ ‫לא. נזכיר שוב - ככלל העסקה בימי חג אסורה וטעונה היתר.‬ ‫בכל מקרה ובמנותק מסוגיית ההיתר הרי משעה שדין יום חג כדין יום המנוחה השבועית, הרי עובד‬ ‫המועסק ביום חג זכאי, כמו עובד המועסק בשבת, לתשלום בשיעור %052 משכרו הרגיל.‬ ‫בהקשר של עובד יומי יש להבחין בין עובד יומי אשר בחר לעבוד ביום חג, ועל כן יהיה זכאי לתשלום‬ ‫בשיעור כאמור של %052 בלבד, לבין עובד יומי שמעבידו חייב אותו לעבוד ביום חג, ואשר יהיה זכאי על כן,‬ ‫בנוסף גם לדמי החגים, דהיינו סה"כ – %051.‬ ‫ההיגיון שביסוד הבחנה זו הינו זה לפיו מטרת דמי החגים הינה מתן מנוחה לעובדים בימי החגים מבלי‬ ‫ששכרם יגרע כתוצאה מכך.‬ ‫תכלית זו תסוכל אם עובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל‬ ‫בחגים והן דמי חגים.‬ ‫מה דינם של ימי חופשה החלים בזמן החג?‬ ‫בהתאם לחוק חופשה שנתית, אין לכלול במסגרת ימי החופשה השנתית ימי החג שאין עובדים בהם.‬ ‫- 03 -‬
  • 31. ‫מה הן שעות העבודה בערבי חג?‬ ‫בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע, כי יום עבודה החל בערב יום חג, הינו בן 7 שעות.‬ ‫דברים אלו תקפים ביחס למקומות עבודה בהם עובדים 6 ימי עבודה בשבוע, 3 שעות בכל יום.‬ ‫במקומות עבודה בהם חל הסכם הקיבוצי בדבר עבודה ב- 5 ימים בשבוע או צו ההרחבה שהוצא מכוחו,‬ ‫חלה ההוראה הבאה - " בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8‬ ‫שעות בתשלום של . שעות או יום עבודה בן 0 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים‬ ‫יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של . שעות. במקומות‬ ‫עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8‬ ‫שעות".‬ ‫ושוב, יש לבחון הסכמים החלים באותו מקום עבודה או נוהג הקיים בו.‬ ‫מה הן שעות העבודה בחול המועד והשכר המשולם בימים אלו?‬ ‫ימי העבודה החלים בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים הן לעניין שעות העבודה והן לעניין תשלום השכר.‬ ‫כמובן, אם קיימים במקום העבודה הסכם, הסדר קיבוצי או נוהג, הקובעים אחרת, יש לפעול על פיהם.‬ ‫בכפוף לכללים שנקבעו בדין להוצאת עובדים לחופשה, מעביד יכול להפעיל את סמכותו ולהוציא עובדים‬ ‫לחופשה מרוכזת בחול המועד, על חשבון מכסת החופשה השנתית.‬ ‫מה דינם של "ימי גשר"?‬ ‫"ימי גשר" דינם כימי עבודה לכל דבר ועניין, אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בהסדר קיבוצי או בנוהג‬ ‫החלים במקום העבודה.‬ ‫ושוב, מעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה על חשבון החופשה השנתית, "ביום הגשר", בכפוף לכללים‬ ‫שנקבעו בדין להוצאת עובדים לחופשה.‬ ‫- 13 -‬
  • 32. ‫י. החזרי הוצאות נסיעה‬ ‫ככלל, הזכאות להחזר הוצאות נסיעה נובעת מכוח הסכם קיבוצי הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין‬ ‫ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (להלן: "הסכם הקיבוצי"), ואשר הוראותיו‬ ‫הורחבו בצו הרחבה על כלל המשק (להלן: "צו ההרחבה"). יובהר, כי הוראות הסכם הקיבוצי אינן חלות‬ ‫על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים החלים במקום העבודה‬ ‫הוראות עדיפות בדבר השתתפות בהחזר הוצאות נסיעה.‬ ‫מי זכאי להחזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי כל עובד הנזקק לתחבורה‬ ‫כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקיו‬ ‫השתתפות עד לסכום התקרה הנקובה.‬ ‫מהו שיעור החזר הוצאות נסיעה לו זכאי העובד?‬ ‫נכון לעריכת חוברת זו - החזר הוצאות הנסיעה‬ ‫לעבודה וממנה לא על תקרה כספית בסך של 1.51 ש"ח‬ ‫ליום עבודה. סכום זה מתעדכן מפעם לפעם.‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי או לצו ההרחבה הוצאות הנסיעה נקבעות לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס‬ ‫ציבורי או כרטיס מינוי חודשי עד לתקרה כספית הנקובה לעיל. עובד הנזקק לנסיעה ליותר מאוטובוס אחד‬ ‫כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות נסיעה, בגבולות התקרה הכספית כאמור,‬ ‫בעד הנסיעה הנוספת אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע‬ ‫למקום עבודתו.‬ ‫האם עובד שנעדר מעבודתו זכאי לתשלום דמי נסיעה?‬ ‫בהתאם לצו ההרחבה ו/או להסכם הקיבוצי עובד שנעדר מסיבה כלשהי, אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה‬ ‫עבור תקופת ההיעדרות.‬ ‫- 23 -‬
  • 33. ‫האם ניתן לכלול במסגרת השכר הכולל תשלום החזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהסכמת העובד והמעביד ניתן לכלול במסגרת השכר הכולל החזר הוצאות נסיעה. הסכמה כזו צריכה‬ ‫להיות מפורשת וברורה ועל המעביד הנטל להוכיח את קיומה.‬ ‫ואולם, במקרה שקיימת הסכמה כאמור יש לעדכן את השכר עם עליית תעריפי הנסיעה.‬ ‫עוד יובהר, כי אין בהכללת דמי הנסיעה בשכר הכולל כדי לגרוע מזכויות העובד מכוח צו ההרחבה.‬ ‫האם החזר הוצאות נסיעה הינו בגדר רכיב לתשלום פיצויי פיטורים או חופשה?‬ ‫החזר הוצאות נסיעה אינו בגדר רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים או חופשה.‬ ‫האם העובד יכול לוותר על זכותו לקבל החזר הוצאות נסיעה?‬ ‫התשובה שלילית - היות והזכות לקבלת החזר הוצאות נסיעה נובעת מהסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה אין‬ ‫היא ניתנת לוויתור, גם אם העובד הסכים לכך.‬ ‫האם עובד שמוסע על ידי המעביד שלו זכאי להחזר הוצאות נסיעה?‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי ו/או לצו ההרחבה עובד איננו זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם הוא מוסע לעבודה‬ ‫על חשבון המעביד או על ידי מי מטעמו.‬ ‫אם מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה הוא זכאי עד למחצית סכום התקרה הנקובה‬ ‫לעיל.‬ ‫אם מעביד לא שילם החזר הוצאות נסיעה במהלך תקופת העבודה האם ניתן לתבוע החזר זה?‬ ‫ניתן לתבוע מעביד שלא שילם החזר הוצאות נסיעה עד 7 שנים אחורנית, גם אם התנתקו יחסי עבודה בין‬ ‫הצדדים.‬ ‫יחד עם זאת, על העובד חלה החובה להקים את התשתית העובדתית והראייתית הנדרשת לצורך קבלת‬ ‫ההחזר. במסגרת זו על העובד להציג את הראיות והמסמכים המעידים על דבר ההוצאה ושיעורה.‬ ‫האם החזר הוצאות נסיעה הינו רכיב הנושא פיצויי הלנה?‬ ‫החזר הוצאות נסיעה אינו רכיב הנושא זכות לקבלת פיצויי הלנה, כך שהעובד יכול לתבוע תוספת הפרשי‬ ‫הצמדה וריבית כחוק בלבד.‬ ‫- 33 -‬