לפניכם פעילות חינוכית בנושא השחרור והניסיון לשוב ולחיות. בפעילות זו אנו מבקשים לעקוב אחר המסע המופלא שעשו ניצולי השואה מרגע השחרור, דרך הצעדים הראשונים שעשו בתקווה למצוא את משפחתם וביתם, ועד ההכרה שהעולם שהכירו אינו קיים עוד ושעליהם למצוא משמעות חדשה לחייהם. נתמקד ברגעי השחרור, בניסיונות לעכל את גודל האובדן וההרס, ובצורך של הניצולים לבנות את חייהם מחדש. המצגת המוצעת פה מבוססת על תצלומים, מדרשי תמונה ועדויות, בהם נתמקד בשאלות ובמשמעויות השונות העולות מהם, בדרך של הניצולים חזרה לחיים. הערה כללית: הקשר בין התצלום לעדות קשור כמובן לנושא המוצג בתצלום, אך אינו, בדרך כלל, מדבריהם של המצולמים עצמם.

1. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬1
"‫ולמרות‬‫הכל‬‫חי‬ ‫אני‬"
‫לחיים‬ ‫והחזרה‬ ‫השחרור‬ ‫כאב‬

2. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬2
"‫בחיי‬ ‫ביותר‬ ‫העצוב‬ ‫היום‬ ‫זה‬ ‫היה‬"–‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בסוף‬‫המלחמה‬,‫בשנים‬1944-1945,‫שחררו‬‫חיילים‬‫סובייטים‬,‫בריטים‬
‫ואמריקנים‬(‫מבעלות‬‫הברית‬)‫את‬‫שרידי‬‫יהדות‬‫אירופה‬‫ממחנות‬‫עבודה‬,
‫ממחנות‬‫ריכוז‬‫וממחנות‬‫השמדה‬.‫השחרור‬‫התקבל‬‫אצל‬‫השורדים‬‫בתחושות‬
‫מעורבות‬,‫שנעו‬‫בין‬‫שמחה‬‫לעצב‬,‫בין‬‫התחלה‬‫חדשה‬‫להפנמת‬‫האובדן‬
‫האישי‬.‫בשבועות‬‫הראשונים‬‫של‬‫השחרור‬‫סבלו‬‫הניצולים‬‫מתת‬-‫תזונה‬‫קשה‬
‫וממחלות‬,‫ומצבם‬‫הנפשי‬‫היה‬‫קשה‬‫וירוד‬.‫לאלפים‬‫רבים‬‫הגיע‬‫השחרור‬
‫מאוחר‬‫מדי‬,‫והם‬‫מתו‬‫מתחלואה‬,‫מאפיסת‬‫כוחות‬,‫מחולשה‬‫ולעתים‬‫גם‬
‫מאכילת‬‫יתר‬.‫רבים‬‫מהניצולים‬‫איבדו‬‫את‬‫רוב‬‫בני‬‫משפחתם‬.‫למעשה‬,‫רק‬
‫לאחר‬‫קבלת‬‫הסיוע‬‫הראשוני‬,‫שהיטיב‬‫מעט‬‫את‬‫מצבם‬‫הפיזי‬,‫החלו‬‫ניצולים‬
‫רבים‬‫את‬‫המסע‬‫הנפשי‬‫הקשה‬‫שבו‬‫הפנימו‬‫את‬‫גודל‬‫הטרגדיה‬‫שפקדה‬
‫אותם‬‫ואת‬‫עמם‬.‫פרק‬‫זה‬‫עוסק‬‫בתגובות‬‫המעורבות‬‫של‬‫הניצולים‬,‫בשמחה‬
‫לצד‬‫תחושת‬‫האובדן‬‫ובשיקומם‬‫הפיזי‬‫של‬‫ניצולי‬‫המחנות‬.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫מחנות‬‫העקורים‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬

3. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬3
‫מרים‬ ‫של‬ ‫עדותה‬ ‫מתוך‬‫עקביא‬:
"‫חשבתי‬‫שאני‬‫צריכה‬‫להיות‬‫שמחה‬,‫הרגשתי‬‫דמעות‬,‫אבל‬‫ידעתי‬‫שאני‬
‫צריכה‬‫לשמוח‬.‫התחלתי‬‫לבכות‬‫כל‬‫הזמן‬,‫חשבתי‬‫מה‬‫כבר‬‫נשאר‬‫לי‬".(‫מרים‬
‫עקביא‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,‫חטיבה‬O.3 , V.T/4543)
‫יצחק‬ ‫של‬ ‫עדותו‬ ‫מתוך‬‫אנטק‬‫צוקרמן‬:
"‫היום‬‫הזה‬,‫ה‬-17‫בינואר‬,‫היה‬‫היום‬‫העצוב‬‫ביותר‬‫בחיי‬.‫רציתי‬‫לבכות‬.‫לא‬
‫משמחה‬,‫אלא‬‫מיגון‬.‫איזו‬‫שמחה‬‫יכולה‬‫להיות‬?[...]‫הייתי‬‫שבור‬‫לגמרי‬.‫כל‬
‫השנים‬‫הקשות‬‫והמרות‬‫החזקת‬‫את‬‫עצמך‬,‫ועכשיו‬,‫עכשיו‬‫מותר‬‫היה‬‫לי‬
‫להיות‬‫חלש‬[...]‫בסופו‬‫של‬‫דבר‬‫יש‬‫גבול‬‫למלחמה‬‫על‬‫החיים‬.‫חיינו‬‫כל‬‫הזמן‬
‫בהרגשת‬‫שליחות‬‫מסוימת‬,‫אבל‬‫עתה‬?‫זה‬‫נגמר‬!‫לשם‬‫מה‬?‫לשם‬‫מה‬?[...]
‫מעולם‬‫לא‬‫בכיתי‬;‫לא‬‫ראו‬‫אותי‬,‫אף‬‫לא‬‫פעם‬‫אחת‬‫בדכדוך‬‫נפש‬;‫מוכרח‬‫הייתי‬
‫לחיות‬‫חזק‬‫את‬‫החיים‬,‫אולם‬‫ב‬-17‫בינואר‬"...(‫יצחק‬‫צוקרמן‬,‫יציאת‬‫פולין‬,‫בית‬‫לוחמי‬‫הגטאות‬,
‫הוצאת‬‫הקיבוץ‬‫המאוחד‬,‫עמ‬'16-13[‫העדות‬‫הושמעה‬‫במועצת‬‫הקיבוץ‬‫המאוחד‬‫ב‬-10-9‫במאי‬1947)]
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫אדמה‬ ‫תפוחי‬ ‫סיר‬ ‫ליד‬ ‫ניצול‬,‫אפריל‬1945,
‫נורדהאוזן‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,4977_25)

4. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬4
‫בתצלום‬‫נראה‬‫ניצול‬‫היושב‬‫על‬‫הריסות‬‫המחנה‬‫לאחר‬
‫השחרור‬,‫על‬‫ידו‬‫סיר‬-‫אוכל‬‫ודלי‬.‫הניצול‬‫ממרר‬‫בבכי‬.
‫מרים‬‫עקביא‬‫ואנטק‬‫צוקרמן‬‫מתארים‬‫את‬‫יום‬‫השחרור‬,
‫באופן‬‫מפתיע‬‫לכאורה‬,‫כיום‬‫עצוב‬.‫אנטק‬‫משתמש‬‫בביטוי‬
‫קיצוני‬–'‫היום‬‫העצוב‬‫ביותר‬'‫בחייו‬.‫מדוע‬,‫לדעתכם‬,‫הוא‬
‫משתמש‬‫בביטוי‬‫זה‬‫בתארו‬‫את‬‫יום‬‫השחרור‬?
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫אדמה‬ ‫תפוחי‬ ‫סיר‬ ‫ליד‬ ‫ניצול‬,‫אפריל‬1945,
‫נורדהאוזן‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,4977_25)

5. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬5
‫של‬ ‫עדותו‬ ‫מתוך‬‫פרימו‬‫לוי‬:
"‫היו‬‫אלה‬‫ארבעה‬‫חיילים‬‫צעירים‬‫רכובים‬‫על‬‫סוסים‬,‫שהתקדמו‬‫דרוכים‬‫לאורך‬‫הדרך‬
‫שגבלה‬‫במחנה‬,‫חובקים‬‫תת‬‫מקלעים‬.‫כשהגיעו‬‫לגדרות‬‫נעצרו‬‫להביט‬‫והחליפו‬
‫ביניהם‬‫מילים‬‫קצרות‬‫ומבוישות‬.‫הם‬‫העיפו‬‫מבטים‬‫מלאי‬‫מבוכה‬‫משונה‬‫על‬‫הגוויות‬
‫המפוזרות‬,‫על‬‫הצריפים‬‫המטים‬‫לנפול‬‫ועלינו‬,‫המעטים‬‫שנותרו‬‫בחיים‬.‫הם‬‫נראו‬
‫בעינינו‬‫בעלי‬‫גוף‬‫ומציאותיים‬‫להקסים‬,‫תלויים‬‫כך‬‫על‬‫סוסיהם‬‫העצומים‬,‫בין‬‫אפרוריות‬
‫השלג‬‫שעל‬‫הארץ‬‫ואפרוריות‬‫השמיים‬‫מעל‬,‫אינם‬‫נעים‬‫ואינם‬‫זעים‬‫מול‬‫משבי‬‫הרוח‬
‫המאיימת‬‫בהפשרה‬".(‫פרימו‬‫לוי‬,‫ההפוגה‬,‫ספריית‬‫פועלים‬,‫תל‬‫אביב‬‫תשל‬"‫ט‬,9).
‫כץ‬ ‫צבי‬ ‫של‬ ‫עדותו‬ ‫מתוך‬:
"‫כאשר‬‫קמנו‬‫בבוקר‬,‫התברר‬‫שהשומרים‬‫נעלמו‬...‫הגיעה‬‫מכונית‬‫של‬‫הצלב‬‫האדום‬
[..]‫ולקחה‬‫אותנו‬‫לעיירה‬.‫היינו‬200-150‫איש‬.‫הלכנו‬‫בשקט‬,‫מתוך‬‫חשש‬‫שהעניין‬
‫עדיין‬‫לא‬‫נגמר‬....‫הגענו‬‫לעיירה‬‫ושיכנו‬‫אותנו‬‫במתבן‬‫גדול‬.‫לא‬‫רציתי‬‫להיות‬‫כלוא‬
‫ויצאתי‬‫החוצה‬.‫הגעתי‬‫למרכז‬‫העיירה‬.‫פתאום‬‫פרצה‬‫שיירת‬‫טנקים‬‫ונגמ‬"‫שים‬.‫חייל‬
‫שחור‬‫ענק‬‫על‬‫נגמ‬"‫ש‬!‫הם‬‫זרקו‬‫חפיסות‬‫סיגריות‬....‫רצתי‬‫בכל‬‫כוחי‬‫בחזרה‬‫אל‬
‫המתבן‬.‫התפרצתי‬‫פנימה‬‫וצעקתי‬:"‫האמריקנים‬‫כאן‬"!‫איש‬‫לא‬‫זע‬‫ולא‬‫נע‬-‫כולם‬
‫הסתכלו‬‫עלי‬‫במבט‬‫אפאתי‬‫חסר‬‫אמון‬.‫חזרתי‬‫על‬‫צעקתי‬,‫ואז‬‫התקרבו‬‫אלי‬‫כמה‬
‫צעירים‬[...]‫והתחילו‬‫לחקור‬‫אותי‬:‫איך‬‫הם‬‫נראים‬?‫האם‬‫אני‬‫בטוח‬?‫ואז‬‫נזכרתי‬
‫ושלפתי‬‫מכיסי‬‫חבילת‬‫סיגריות‬'‫קמל‬'‫ושאלתי‬"‫ומה‬‫זה‬?".‫פרצה‬‫צהלה‬,‫וכולם‬‫רצו‬
‫החוצה‬...".(‫צבי‬‫כץ‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,4433–0.3,‫עמ‬'27)
‫במחנה‬ ‫אסיר‬ ‫עם‬ ‫מדבר‬ ‫בריטי‬ ‫חייל‬,
‫השחרור‬ ‫בזמן‬,‫בלזן‬ ‫ברגן‬,‫גרמניה‬
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,1600_7)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬

6. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬6
‫בתצלום‬‫שלפנינו‬‫ניצול‬‫וחייל‬‫מבעלות‬‫הברית‬‫במחנה‬‫ריכוז‬
‫בזמן‬‫השחרור‬.‫האסירים‬‫נכלאו‬‫במחנות‬‫הריכוז‬‫חודשים‬
‫ולעתים‬‫שנים‬,‫והיו‬‫מנותקים‬‫מהחיים‬‫שמעבר‬‫לגדרות‬.‫שימו‬
‫לב‬‫למחוות‬‫הקטנות‬‫בין‬‫החייל‬‫לניצול‬.‫הניצול‬‫נושא‬‫בידיו‬‫חפץ‬,
‫כנראה‬‫קופסת‬‫סיגריות‬.‫נראה‬‫שבין‬‫שניהם‬‫מתנהלת‬‫שיחה‬.
‫בשתי‬‫העדויות‬‫חיילי‬‫בעלות‬‫הברית‬‫נוגעים‬‫בגבול‬‫הפנטזיה‬-
‫צבי‬‫כץ‬‫נדרש‬‫להראות‬‫את‬‫חפיסת‬‫הסיגריה‬‫שקיבל‬‫מהחיילים‬
‫כדי‬‫שחבריו‬‫יאמינו‬‫לו‬,‫ופרימו‬‫לוי‬‫מתאר‬‫אותם‬‫כ‬"‫בעלי‬‫גוף‬
‫ומציאותיים‬‫להקסים‬".‫מדוע‬?
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫במחנה‬ ‫אסיר‬ ‫עם‬ ‫מדבר‬ ‫בריטי‬ ‫חייל‬,
‫השחרור‬ ‫בזמן‬,‫בלזן‬ ‫ברגן‬,‫גרמניה‬
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,1600_7)

7. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬7
‫אורי‬ ‫של‬ ‫עדותו‬ ‫מתוך‬‫חנוך‬:
"‫אז‬‫מה‬‫היינו‬‫עושים‬?‫אז‬‫היינו‬‫גונבים‬‫את‬‫הלחם‬‫גם‬‫אם‬‫לא‬‫היינו‬‫צריכים‬‫אותו‬
[...]‫לא‬‫היה‬‫אחד‬‫שלא‬‫היה‬‫לו‬‫חצי‬‫כיכר‬‫לחם‬‫מתחת‬‫לכר‬.‫לא‬‫רק‬‫מפני‬‫שהם‬‫לא‬
‫נתנו‬‫לנו‬.‫אבל‬‫לחם‬‫זה‬‫בטחון‬.‫רק‬‫לחם‬,‫דרך‬‫אגב‬.‫לא‬‫תפוח‬-‫אדמה‬,‫לא‬‫תפוח‬-‫עץ‬
‫ולא‬‫אגס‬.‫זה‬‫לא‬‫בטחון‬.‫בטחון‬‫זה‬‫לחם‬.‫מדברים‬‫על‬‫לחם‬.‫לא‬‫היה‬‫אחד‬‫שלא‬
‫היה‬‫לו‬‫בתוך‬‫המיטה‬‫לחם‬.‫רק‬‫לחם‬.‫זה‬‫סיפור‬‫של‬‫לחם‬".(‫אורי‬‫חנוך‬‫בעדותו‬‫ליום‬‫השואה‬
‫תשס‬"‫ו‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬)
‫הראשונה‬ ‫ארוחתו‬ ‫את‬ ‫אוכל‬ ‫אסיר‬ ‫במדי‬ ‫נער‬,
‫דכאו‬ ‫מחנה‬ ‫השחרור‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬1771_13)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בתצלום‬‫נראה‬‫נער‬‫צעיר‬,‫ניצול‬‫מחנה‬‫דכאו‬,‫ובידיו‬‫צלחת‬‫מרק‬
‫גדולה‬,‫אוכל‬‫את‬‫ארוחתו‬‫הראשונה‬‫לאחר‬‫השחרור‬.‫שימו‬‫לב‬
‫למראה‬‫פניו‬‫של‬‫הנער‬‫ולאצבעותיו‬‫הרזות‬.‫על‬‫מצחו‬‫חרושים‬
‫קמטים‬‫כאילו‬‫היה‬‫אדם‬‫זקן‬,‫ונדמה‬‫כאילו‬‫הנער‬‫מבוגר‬‫בשנים‬‫רבות‬
‫מגילו‬‫האמיתי‬.‫באילו‬‫קשיי‬‫הישרדות‬‫מיוחדים‬,‫לדעתכם‬,‫יכול‬‫היה‬
‫להיתקל‬‫אסיר‬‫מחנות‬‫שהוא‬‫נער‬‫צעיר‬?‫אורי‬‫חנוך‬‫מעיד‬‫על‬‫תחושת‬
‫הביטחון‬‫שסיפק‬‫הלחם‬‫גם‬‫לאחר‬‫השחרור‬.‫איזה‬‫סוג‬‫של‬‫ביטחון‬
,‫לדעתכם‬,‫היה‬‫יכול‬‫הלחם‬‫לספק‬‫לנער‬‫צעיר‬‫שזה‬‫מכבר‬‫שוחרר‬
‫מהמחנות‬?

8. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬8
‫מתוך‬‫עדותו‬‫של‬‫אלי‬‫ויזל‬:
"‫מעשינו‬‫הראשון‬‫כאנשים‬‫חופשיים‬‫היה‬-‫התנפלות‬‫על‬‫אוכל‬.‫לא‬‫חשבנו‬‫אלא‬‫על‬
‫זאת‬.‫לא‬‫על‬‫נקם‬,‫לא‬‫על‬‫הורים‬,‫רק‬‫על‬‫לחם‬.‫וגם‬‫לאחר‬‫שהשבענו‬‫את‬‫רעבוננו‬‫לא‬
‫חשב‬‫איש‬‫על‬‫נקם‬.‫למחרת‬‫רצו‬‫כמה‬‫צעירים‬‫אל‬‫העיר‬‫ויימאר‬‫לאסוף‬‫תפוחי‬-‫אדמה‬
‫ובגדים‬[...]‫שלושה‬‫ימים‬‫לאחר‬‫שחרור‬‫בוכנוולד‬‫חליתי‬‫מאוד‬:‫הרעלה‬.‫הועברתי‬
‫לבית‬-‫חולים‬‫וביליתי‬‫שם‬‫שבועיים‬,‫נקלע‬‫בין‬‫החיים‬‫לבין‬‫המוות‬.‫יום‬‫אחד‬,‫לאחר‬
‫שאספתי‬‫את‬‫כל‬‫כוחותי‬,‫הצלחתי‬‫לקום‬.‫רציתי‬‫לראות‬‫את‬‫פני‬‫בראי‬,‫התלוי‬‫על‬‫הקיר‬
‫שמנגד‬.‫מאז‬‫הגטו‬‫לא‬‫ראיתי‬‫את‬‫פני‬.‫מעמקי‬‫הראי‬‫הביטה‬‫בי‬‫גווייה‬.‫מבטה‬‫אינו‬
‫מרפה‬‫ממני‬".(‫אלי‬‫ויזל‬,‫הלילה‬,‫הוצאת‬‫תרמיל‬)
‫חולים‬ ‫לבית‬ ‫לפינוי‬ ‫ממתינים‬ ‫אסירים‬
‫שדה‬,1945,‫וובלין‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬217_7)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫מתוך‬‫זיכרונותיו‬‫של‬‫יעקב‬‫להט‬:
"‫אינני‬‫יכול‬‫לתאר‬‫את‬‫השמחה‬.‫האנשים‬‫השתוללו‬.‫מחסני‬‫האוכל‬‫בקרונות‬‫נפרצו‬,
‫והאנשים‬‫הצטיידו‬‫בלחם‬,‫נקניקים‬‫ושימורים‬‫למיניהם‬.‫כל‬‫עוד‬‫היה‬‫דוחק‬‫במחסני‬
‫האוכל‬‫לא‬‫רציתי‬‫להכנס‬,‫כי‬‫הייתי‬‫עלול‬‫להדרס‬.‫כאשר‬‫המקום‬‫התרוקן‬‫קצת‬,‫נכנסתי‬
‫לאחד‬‫מקרונות‬‫המזון‬‫וחיפשתי‬‫סולת‬.‫מצאתי‬‫שקית‬[...]‫סולת‬‫ולקחתי‬‫גם‬‫מרגרינה‬.
‫שום‬‫דבר‬‫חוץ‬‫מזה‬.‫ידעתי‬‫שאחרי‬‫רעב‬‫ממושך‬‫אסור‬‫להתנפל‬‫על‬‫אוכל‬‫קשה‬‫לעיכול‬.
‫ירד‬‫הערב‬.‫בנוסף‬‫לאוכל‬,‫כל‬‫אחד‬‫לקח‬‫גם‬‫שמיכה‬".(‫ישראל‬‫רינג‬(‫עורך‬),‫איך‬‫שרדו‬‫גחלים‬-‫עדותם‬‫של‬
40‫חברי‬‫עין‬-‫המפרץ‬‫על‬‫קורותיהם‬‫בשנות‬‫השואה‬,‫הוצאת‬‫מורשת‬‫וקיבוץ‬‫עין‬‫המפרץ‬,‫ספטמבר‬1995,‫עמ‬'130).

9. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬9
‫בתצלום‬‫אסירים‬‫משוחררים‬‫הממתינים‬‫לטיפול‬‫רפואי‬.‫ניתן‬‫להבחין‬
‫שאסירים‬‫שמצבם‬‫הרפואי‬‫היה‬‫טוב‬‫יותר‬,‫הגישו‬‫עזרה‬‫לאסירים‬
‫אחרים‬.‫שימו‬‫לב‬‫למבטי‬‫הדאגה‬‫שלהם‬.‫שתי‬‫העדויות‬‫מתארות‬‫את‬
‫הקטסטרופה‬‫שנוצרה‬‫לאחר‬‫השחרור‬,‫בשעה‬‫שהתאפשר‬‫לניצולים‬
‫לראשונה‬‫לאכול‬‫כאוות‬‫נפשם‬.‫אלפים‬‫חלו‬‫ורבים‬‫מתו‬‫מאכילה‬‫לא‬
‫מבוקרת‬‫לאחר‬‫ששרדו‬‫את‬‫מחנות‬‫הריכוז‬.‫ימי‬‫השחרור‬‫הראשונים‬
‫היו‬‫מעין‬‫תקופת‬‫מעבר‬‫בין‬‫עולמות‬,‫מעולם‬‫האסירים‬‫לעולם‬
‫הניצולים‬.‫מה‬‫הייתה‬‫משמעותה‬‫של‬‫העזרה‬‫ההדדית‬‫בימים‬
‫הראשונים‬‫של‬‫השחרור‬?
‫אלי‬‫ויזל‬‫מתאר‬‫בעדותו‬‫את‬‫מצבו‬‫הרפואי‬‫הירוד‬.‫הוא‬‫מספר‬‫על‬
‫הרגע‬‫שבו‬‫הביט‬‫לראשונה‬‫במראה‬‫וכיצד‬‫רגע‬‫זה‬‫ליווה‬‫אותו‬‫שנים‬
‫לאחר‬‫השחרור‬:'‫הגווייה‬‫שניבטה‬‫מולו‬‫אינה‬‫מרפה‬‫ממנו‬'.‫מי‬‫היא‬
‫ה‬'‫גווייה‬'‫שעליה‬‫מדבר‬‫ויזל‬‫בעדותו‬?‫מה‬‫משמעותה‬‫ותפקידה‬‫בחייו‬
‫של‬‫אלי‬‫ויזל‬?
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫חולים‬ ‫לבית‬ ‫לפינוי‬ ‫ממתינים‬ ‫אסירים‬
‫שדה‬,1945,‫וובלין‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬217_7)

10. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬10
"‫עתה‬ ‫לעשות‬ ‫מה‬?‫להמשך‬ ‫חייבים‬ ‫החיים‬ ‫הרי‬"-
‫הבדידות‬‫לחיים‬ ‫חדשה‬ ‫משמעות‬ ‫אחר‬ ‫והחיפוש‬
‫ההתמודדות‬‫העיקשת‬‫עם‬‫חיי‬‫היומיום‬‫והניסיון‬‫להישאר‬‫בחיים‬‫במהלך‬
‫המלחמה‬,‫לא‬‫הותירו‬‫כמעט‬‫מקום‬‫למחשבה‬‫על‬‫גורל‬‫בני‬‫המשפחה‬.‫רבים‬
‫מהניצולים‬‫שאיבדו‬‫קרובים‬‫בשנות‬‫השואה‬,‫החלו‬‫להתמודד‬‫עם‬‫גודל‬‫האסון‬
‫רק‬‫לאחר‬‫השחרור‬.‫בשחרור‬‫נסגר‬‫מעגל‬‫טראגי‬‫אחד‬,‫אך‬‫בו‬‫בזמן‬‫נפתח‬
‫משעול‬‫ייסורים‬:‫לאחר‬‫שנות‬‫ייסורים‬‫גופניים‬‫ואימה‬‫הוכרחו‬‫הניצולים‬‫להכיר‬
‫באובדן‬‫עולמם‬.‫עתה‬‫נאלצו‬‫סופית‬‫להיפרד‬‫מהוריהם‬,‫מבני‬-‫זוגם‬,‫מילדיהם‬,
‫מבתיהם‬,‫מעריהם‬,‫מעולמם‬‫ומזהותם‬.‫האובדן‬‫היה‬‫מלווה‬‫לעתים‬
‫בתחושת‬‫אשמה‬‫על‬‫שהם‬‫שרדו‬‫ואילו‬‫בני‬‫משפחותיהם‬‫נרצחו‬,‫והחיפוש‬
‫אחר‬‫דרך‬‫החדשה‬‫היה‬‫כרוך‬‫בתחושת‬‫בדידות‬‫איומה‬,‫שלוותה‬‫לעתים‬
‫קרובות‬‫בבושה‬.‫ניצולים‬‫רבים‬‫מעידים‬‫כי‬‫לצד‬‫חוסר‬‫התכלית‬‫והייאוש‬
‫בחיים‬‫שלאחר‬‫השואה‬,‫היה‬‫קיים‬‫בהם‬‫רצון‬‫עז‬‫שהניע‬‫אותם‬‫למצוא‬
‫משמעות‬‫חדשה‬‫לחייהם‬.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫מחנות‬‫העקורים‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬

11. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬11
‫ניצול‬,‫אפריל‬1945,‫ברגן‬‫בלזן‬,
‫גרמניה‬
‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬7283_115
‫השחרור‬ ‫לאחר‬ ‫ניצולות‬ ‫שתי‬,‫אפריל‬1945,
‫בלזן‬ ‫ברגן‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬181_69)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫מתוך‬‫זיכרונותיה‬‫של‬‫הלן‬‫בורקו‬:
"‫ואז‬‫היתה‬‫הבדידות‬‫גוברת‬‫עלי‬‫שבעתיים‬.‫חייתי‬‫כבר‬‫בין‬‫יהודים‬,‫אך‬‫נדמה‬‫היה‬‫כי‬‫כל‬
‫אחד‬‫מאתנו‬‫כאן‬,[...]‫בודד‬‫לנפשו‬-‫בדידות‬‫שבקולקטיב‬.‫בלילות‬‫הייתי‬‫שוכבת‬‫על‬
‫המצע‬‫הקשה‬,[...]‫מתעטפת‬‫בשמיכות‬‫ולא‬‫יכולה‬‫לעצום‬‫עין‬.‫ההרהורים‬‫היו‬‫רודפים‬
‫זה‬‫את‬‫זה‬:‫עברי‬,‫בית‬‫אבא‬,‫עיירתי‬‫הקטנה‬‫שפסו‬‫בה‬‫חיים‬‫יהודים‬;‫לא‬‫יכולתי‬‫למצוא‬
‫לי‬‫מנוחה‬.‫מה‬‫לעשות‬‫עתה‬?‫הרי‬‫החיים‬‫חייבים‬‫להמשך‬[...]‫חיפשתי‬‫אדם‬‫לחלוק‬
‫עמו‬‫את‬‫רחשי‬‫ליבי‬.‫אותן‬‫נשים‬‫אחדות‬‫שהתיידדו‬‫עמי‬‫והיו‬‫מסיחות‬‫בפניי‬‫את‬‫ליבן‬-
‫בהן‬‫לא‬‫מצאתי‬‫עניין‬‫רב‬.‫זקוקה‬‫הייתי‬‫ליותר‬‫מכך‬".(‫הלן‬‫בורקו‬‫ויוסף‬‫פרלשטיין‬,‫בדרך‬‫לא‬‫דרך‬,‫עמ‬'23-
24).
"‫התחלתי‬‫לעכל‬‫את‬‫יתמותי‬‫ואת‬‫בדידותי‬.‫התעוררה‬‫בי‬‫הילדה‬‫הקטנה‬‫שהתגעגעה‬
‫לחום‬‫משפחתי‬‫ולפינוק‬‫של‬‫אם‬.‫ברגעי‬‫הפנאי‬‫היו‬‫הכאב‬‫והמשבר‬‫מתבגרים‬.‫בלילות‬
‫הייתי‬‫בוכה‬‫ובימים‬‫הייתי‬‫רגישה‬‫מאוד‬‫ונעלבת‬‫בקלות‬.‫דווקא‬‫כשהגשמת‬‫המטרה‬
‫היתה‬‫קרובה‬‫כל‬‫כך‬‫תקפה‬‫אותי‬‫חולשה‬".(‫אביבה‬‫אופז‬,"‫קיבוץ‬‫ילדים‬"‫במסע‬‫אל‬‫הארץ‬‫הנכספת‬,‫יד‬‫ושם‬
‫המכון‬‫הבינלאומי‬‫לחקר‬‫השואה‬,‫ירושלים‬,‫תשס‬"‫ו‬,‫עמ‬'89).

12. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬12
‫בתצלום‬‫העליון‬‫נער‬‫שוכב‬‫במיטה‬‫במחנה‬‫ברגן‬-‫בלזן‬‫לאחר‬‫השחרור‬.
‫הנער‬‫מכוסה‬‫בשמיכה‬,‫ידיו‬‫משולבות‬‫וסגורות‬‫ומבטו‬‫עצוב‬.‫ניצולים‬‫רבים‬
‫נאלצו‬‫להתמודד‬‫לאחר‬‫השחרור‬‫עם‬‫בדידות‬‫נוראה‬‫שלוותה‬‫בחשש‬,
‫ולעתים‬‫בידיעה‬‫כי‬‫איבדו‬‫את‬‫בני‬‫משפחתם‬‫ואת‬‫חבריהם‬.‫רבים‬‫חשבו‬‫כי‬
‫הם‬‫נצר‬‫יחיד‬‫ואחרון‬‫למשפחתם‬,‫ולעתים‬‫אפילו‬‫לעיירתם‬.‫בתצלום‬
‫התחתון‬‫שתי‬‫ניצולות‬‫ממחנה‬‫ברגן‬-‫בלזן‬,‫לבושות‬‫בבגדים‬‫שנראים‬‫מעט‬
‫גדולים‬‫על‬‫גופן‬‫הרזה‬,‫פניהן‬‫כחושים‬,‫האחת‬‫נשענת‬‫על‬‫רעותה‬.
‫מהי‬,‫לדעתכם‬,‫ה‬"‫בדידות‬‫שבקולקטיב‬"?
‫למה‬‫התכוונה‬‫הלן‬‫ברקו‬‫באמירה‬‫זו‬?
‫כיצד‬,‫לדעתכם‬,‫יכלו‬‫ניצולים‬‫להקל‬,‫ולו‬‫במעט‬,‫על‬‫הבדידות‬‫הנוראה‬
‫שחשו‬‫לאחר‬‫השחרור‬?
‫מדוע‬,‫לדעתכם‬,‫עולה‬‫מתוך‬‫עדויות‬‫רבות‬‫כי‬‫לאחר‬‫כל‬‫שנות‬‫השואה‬
‫אחזה‬‫בניצולים‬‫הבדידות‬‫הנוראה‬‫מכול‬‫דווקא‬‫מיד‬‫לאחר‬‫השחרור‬?
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫ניצול‬,‫אפריל‬1945,‫בלזן‬ ‫ברגן‬,
‫גרמניה‬
‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬7283_115
‫השחרור‬ ‫לאחר‬ ‫ניצולות‬ ‫שתי‬,‫אפריל‬1945,
‫בלזן‬ ‫ברגן‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬181_69)

13. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬13
‫אנטוניה‬ ‫של‬ ‫עדותה‬ ‫מתוך‬‫רוזנבאום‬:
"‫יום‬‫אחד‬,‫בא‬‫איזה‬‫קפטן‬‫ואמר‬:‫אנחנו‬‫נורא‬‫רוצים‬‫לעזור‬‫לכם‬,‫אבל‬‫אנחנו‬‫לא‬
‫יכולים‬,‫עוד‬‫לא‬‫נגמרה‬‫המלחמה‬,‫ואתם‬‫מוכרחים‬‫ללכת‬‫הביתה‬.‫ברגע‬‫שהוא‬‫אמר‬
‫הביתה‬,‫כאילו‬‫איזה‬‫משהו‬‫נפל‬‫עליך‬;‫מה‬‫זה‬‫הביתה‬?‫איפה‬‫הביתה‬?‫איפה‬‫יש‬‫לי‬
‫בית‬?‫למי‬‫אני‬‫אלך‬‫הביתה‬?‫התחלתי‬‫לצעוק‬:‫אין‬‫לי‬‫בית‬!‫אני‬‫לא‬‫הולכת‬‫הביתה‬!
‫אז‬‫הוא‬‫אמר‬‫לי‬:‫אני‬‫לא‬‫יכול‬‫להחזיק‬‫אותך‬.
‫פתאום‬‫התעוררתי‬;‫שנים‬‫שאתה‬‫חלש‬,‫שאתה‬‫נלחם‬‫יומיום‬,‫שאתה‬‫מפחד‬.‫אין‬‫לך‬
‫זמן‬‫לחשוב‬‫על‬‫דברים‬‫נורמליים‬,‫זה‬‫היה‬‫כל‬-‫כך‬‫רחוק‬.‫פתאום‬‫שהתחלת‬‫לנשום‬,
‫לאכול‬,‫להתאושש‬-‫אז‬‫אתה‬‫מתעורר‬‫ומבין‬‫איזו‬‫טרגדיה‬,‫שאין‬‫כבר‬‫בית‬,‫שאין‬
‫כבר‬‫כלום‬".(‫אנטוניה‬‫רוזנבאום‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,‫חטיבה‬0.33‫מס‬'‫פריט‬26427)
‫פינוי‬‫אסירים‬‫מהמחנה‬,1945,‫וובלין‬,
‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬217_11)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בתצלום‬‫חייל‬‫אמריקאי‬‫מפנה‬‫אסיר‬‫מהמחנה‬.‫האסיר‬‫כורע‬‫על‬‫האדמה‬,
‫פורץ‬‫בבכי‬‫ומתקשה‬‫להתפנות‬‫מהמחנה‬.‫החייל‬‫אוחז‬‫בראשו‬,‫בין‬‫תומך‬
‫ובין‬‫מפנה‬‫אותו‬.‫אנטוניה‬‫רוזנבאום‬‫מספרת‬‫בעדותה‬‫כיצד‬‫התנגדה‬
‫ליציאה‬‫מהמחנה‬.‫למרות‬‫רצון‬‫האסירים‬‫להיות‬‫שוב‬‫בני‬-‫אדם‬‫חופשיים‬,
‫רבים‬‫מהם‬‫חששו‬‫ברגע‬‫הפינוי‬‫ואף‬‫התנגדו‬‫ליציאה‬‫מהמחנה‬.‫כיצד‬‫היא‬
‫מסבירה‬‫את‬‫התנגדותם‬‫של‬‫האסירים‬‫המשוחררים‬‫להתפנות‬
‫מהמחנות‬?‫מהו‬‫הקושי‬‫עליו‬‫היא‬‫מעידה‬?

14. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬14
‫של‬ ‫עדותה‬ ‫מתוך‬‫אווה‬‫בראון‬:
"‫בשעה‬‫ששמחתי‬‫על‬‫החופש‬,‫גם‬‫שרר‬‫בלבי‬‫פחד‬‫גדול‬.‫מה‬‫אנו‬‫עתידים‬‫למצוא‬?‫אנחנו‬
‫שרדנו‬,‫ועלינו‬‫לשוב‬‫אל‬‫חיק‬‫הציוויליזציה‬,‫אך‬‫כיצד‬‫מתנהגים‬‫בעולם‬‫נורמאלי‬?‫היינו‬‫שתי‬
‫נערות‬‫צעירות‬‫חסרות‬‫כל‬.‫מי‬‫ידאג‬‫לנו‬?‫מה‬‫נעשה‬?‫שררה‬‫התרוממות‬‫רוח‬,‫אך‬‫הרגשות‬
‫היו‬‫מעורבים‬.‫היינו‬‫נפחדים‬.‫קשה‬‫לתאר‬‫ולהסביר‬‫רגשות‬‫אלו‬‫של‬‫פחד‬‫ושמחה‬‫גם‬‫יחד‬.
‫זה‬‫היה‬‫השלב‬‫הבא‬‫שלנו‬.‫כעת‬,‫עם‬‫השחרור‬,‫מה‬‫אנחנו‬‫עתידות‬‫לעשות‬?‫לא‬‫היה‬‫לנו‬
‫דבר‬.‫פחדנו‬‫שמא‬‫אין‬‫לנו‬‫איש‬‫בעולם‬.‫נזקקנו‬‫למישהו‬‫שיפנק‬‫אותנו‬‫וידאג‬‫לנו‬.‫במידה‬
‫רבה‬‫הייתי‬‫אני‬‫המטפלת‬‫של‬‫אחותי‬‫הקטנה‬‫ושל‬‫עוד‬‫ילדה‬.‫ויותר‬‫מכל‬‫רציתי‬‫מישהו‬
‫שידאג‬‫לי‬‫ויסיר‬‫ממני‬‫את‬‫נטל‬‫הדאגה‬‫לילדות‬;‫שהדבר‬‫לא‬‫ייפול‬‫על‬‫כתפי‬;‫שאהיה‬‫תחת‬
‫חסותו‬‫של‬‫מבוגר‬.‫קשה‬‫לי‬‫להסביר‬‫זאת‬,‫אבל‬‫רציתי‬‫שמישהו‬‫ידאג‬‫לי‬,‫רציתי‬‫משענת‬.
[...]‫הכבידה‬‫עלי‬‫הדאגה‬‫לעתיד‬.‫אנו‬‫צריכים‬‫לבנות‬‫את‬‫עתידנו‬,‫אך‬‫כיצד‬‫בונים‬‫עתיד‬?"
(‫יהודית‬‫קליימן‬‫ונינה‬‫שפרינגר‬-‫אהרוני‬,‫כאב‬‫השחרור‬,‫יד‬‫ושם‬,‫ירושלים‬,‫תשנ‬"‫ה‬,‫עמ‬'37)
‫בתצלום‬‫אסיר‬‫יושב‬‫על‬‫תרמילו‬‫במחנה‬.‫במבט‬‫ראשון‬,‫קשה‬‫לזהות‬‫אם‬‫מדובר‬
‫בגבר‬‫או‬‫אישה‬.‫האסיר‬‫יושב‬‫על‬‫חפציו‬‫ועטוף‬‫בשכבות‬‫רבות‬‫של‬‫בגדים‬.‫זהו‬
‫כל‬‫רכושו‬.‫אווה‬‫בראון‬,‫שהיתה‬‫בזמן‬‫השחרור‬‫נערה‬‫המטופלת‬‫באחותה‬
‫הקטנה‬,‫מתארת‬‫את‬‫הפחד‬‫מהעתיד‬‫ומהנטל‬‫המונח‬‫על‬‫כתפה‬.‫עדותה‬‫ושפת‬
‫גופו‬‫של‬‫האסיר‬‫בתצלום‬‫מעידים‬‫בדרכם‬‫השונה‬‫על‬‫הקושי‬'‫לשוב‬‫לעולם‬
‫נורמאלי‬,'‫על‬‫הפחד‬,‫הבדידות‬‫והעצב‬.‫ממה‬,‫לדעתכם‬,‫יכול‬‫היה‬‫לחשוש‬‫ניצול‬,
‫צעיר‬‫או‬‫בוגר‬,‫המשוחרר‬‫מהמחנות‬‫הנאצים‬?‫באלו‬‫קשיים‬‫היה‬‫צפוי‬‫לעמוד‬
‫בדרכם‬‫אל‬‫עצמם‬-‫בשובם‬‫אל‬‫העולם‬‫החופשי‬‫שלאחר‬‫המלחמה‬?
‫תרמיל‬ ‫על‬ ‫יושב‬ ‫ניצול‬,1945,
‫דכאו‬ ‫מחנה‬,‫גרמניה‬
(‫ארכיון‬‫ושם‬ ‫יד‬3CO5)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬

15. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬15
‫משוחררים‬‫וחופשיים‬‫לשוב‬‫לביתם‬,‫גילו‬‫רבים‬‫מהניצולים‬‫שאין‬‫להם‬‫עוד‬‫בית‬‫שיוכלו‬
‫לשוב‬‫אליו‬.‫ניסיונם‬‫של‬‫הניצולים‬‫לשוב‬‫אל‬‫המקומות‬‫שחיו‬‫בהם‬‫ערב‬‫המלחמה‬‫לא‬‫עלה‬
‫יפה‬‫תמיד‬.‫היחס‬‫של‬‫התושבים‬‫המקומיים‬‫אל‬‫הניצולים‬,‫בעיקר‬‫במזרח‬‫אירופה‬,‫היה‬
‫פעמים‬‫רבות‬‫אנטישמי‬‫והם‬‫ראו‬‫בהם‬‫אורחים‬‫בלתי‬‫רצויים‬.‫גם‬‫במערב‬‫אירופה‬,
‫התאכזבו‬‫לא‬‫פעם‬‫מיחסם‬‫של‬‫השכנים‬‫והמערכות‬‫הביורוקרטיות‬‫שטיפלו‬‫בעניינם‬.
‫בסופו‬‫של‬‫דבר‬‫היה‬‫עליהם‬‫לגשש‬‫את‬‫דרכם‬‫לחיים‬‫בכוחות‬‫עצמם‬.‫רבים‬‫מהניצולים‬
‫פנו‬,‫מיד‬‫כשמצבם‬‫הגופני‬‫אפשר‬‫זאת‬,‫בחזרה‬‫לבתיהם‬.‫השיבה‬‫הביתה‬‫הייתה‬
‫ממושכת‬‫ומסובכת‬.‫באירופה‬‫ההרוסה‬‫שרר‬‫כאוס‬‫כללי‬.‫בדרכים‬‫חסרו‬‫אמצעי‬‫תחבורה‬
‫בסיסיים‬‫וסדירים‬,‫והאלימות‬‫שלטה‬‫בחלק‬‫מהן‬.‫משהגיעו‬‫הניצולים‬‫למחוז‬‫חפצם‬,
‫נאלצו‬‫להתחיל‬‫להתמודד‬‫עם‬‫האמת‬.‫בדרך‬‫כלל‬‫לא‬‫חיכה‬‫להם‬‫איש‬.‫במקרים‬‫אחרים‬
‫הסתובב‬‫עוד‬‫בן‬‫משפחה‬‫בין‬‫החורבות‬.‫גם‬‫כאשר‬‫חזרו‬‫בני‬‫זוג‬‫ומצאו‬‫זה‬‫את‬‫זה‬-‫ילד‬
‫התאחד‬‫עם‬‫הורה‬,‫אח‬‫עם‬‫אחותו‬-‫היו‬‫אלה‬‫מקרים‬‫יוצאי‬‫דופן‬,‫ומיעוט‬‫הניצולים‬‫היה‬‫בו‬
‫כדי‬‫להדגיש‬‫את‬‫גודל‬‫האבדה‬,‫את‬‫סופיות‬‫האסון‬.‫בזמן‬‫שהאוכלוסייה‬‫המקומית‬‫ניסתה‬
‫לשקם‬‫את‬‫עצמה‬‫וספרה‬‫את‬‫המתים‬,‫ספרו‬‫היהודים‬‫את‬‫החיים‬.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫מחנות‬‫העקורים‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬
"‫היהודים‬ ‫ואנחנו‬-‫לנו‬ ‫חיכה‬ ‫לא‬ ‫אחד‬ ‫אף‬"-‫לאן‬?

16. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬16
‫מתוך‬‫עדותו‬‫של‬‫יוסף‬‫קליינמן‬:
"‫היתה‬‫רכבת‬‫ענקית‬,‫שני‬‫קטרים‬‫משכו‬‫אותה‬,‫שהתחילה‬‫לנסוע‬‫לדרום‬[...]‫הנסיעה‬
‫לקחה‬‫כמה‬‫ימים‬,‫והיינו‬‫מצופפים‬[...]‫איטלקים‬‫שחזרו‬‫מכל‬‫רחבי‬‫אירופה‬.[...]‫בכל‬
‫תחנת‬‫רכבת‬‫היו‬‫יורדים‬‫איטלקים‬‫שחזרו‬‫הביתה‬,‫שכבר‬‫לא‬‫היו‬‫שנים‬‫בבית‬.‫כל‬
‫תושבי‬‫העיירות‬‫חיכו‬‫לרכבת‬‫הזאת‬‫עם‬‫כיבודים‬,‫פה‬‫ושם‬‫גם‬‫עם‬‫תזמורת‬.‫בכל‬
‫תחנה‬‫ירדו‬‫אנשים‬,‫ואנחנו‬‫היהודים‬-‫אף‬‫אחד‬‫לא‬‫חיכה‬‫לנו‬...‫זה‬‫היה‬‫בשבילי‬‫צביטה‬
‫בלב‬..‫זה‬‫היה‬‫בשבילי‬..‫ממש‬‫תמונה‬‫שאנחנו‬-‫אין‬‫לנו‬‫אף‬‫אחד‬".(‫יוסף‬‫קליינמן‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,
O.3 V.T/131)
‫רכבת‬ ‫קרונות‬ ‫בין‬ ‫ישן‬ ‫ילד‬
‫חזרה‬ ‫בדרך‬‫מבוכנוולד‬‫להונגריה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,6389_5).
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫מתוך‬‫עדותו‬‫של‬‫שמוליק‬‫שילה‬:
"‫ופתאום‬‫אני‬‫עומד‬‫באמצע‬‫העיר‬[...]‫ושואל‬‫את‬‫עצמי‬:‫אז‬‫מה‬?‫בית‬-‫אין‬,
‫משפחה‬-‫אין‬,‫ילדים‬-‫אין‬,‫החברים‬‫שלך‬‫אינם‬,‫יהודים‬-‫אין‬,‫פה‬‫יהודי‬‫שם‬‫יהודי‬
‫שאתה‬‫בקושי‬‫מכיר‬.‫בשביל‬‫זה‬‫נלחמתי‬?‫בשביל‬‫זה‬‫נשארתי‬‫בחיים‬?‫ופתאום‬
‫הבנתי‬‫שכל‬‫המאבק‬‫שלי‬‫היה‬‫סתמי‬,‫ולא‬‫היה‬‫לי‬‫חשק‬‫לחיות‬".(‫שמואל‬‫שילה‬,‫ארכיון‬‫יד‬
‫ושם‬,‫חטיבה‬O.3,V.T/135)
‫בתצלום‬‫נער‬‫השב‬‫להונגריה‬‫ממחנה‬‫בוכנוולד‬.‫הנער‬‫ישן‬‫על‬‫מצע‬
‫תבואה‬‫בין‬‫שני‬‫קרונות‬‫רכבת‬.‫נערים‬‫רבים‬‫חזרו‬‫הביתה‬‫לבדם‬,
‫ובדרכם‬‫חצו‬‫ערים‬‫וארצות‬‫שבהן‬‫שלט‬‫הכאוס‬‫שלאחר‬‫המלחמה‬.
‫העדויות‬‫עוסקות‬‫בחוויית‬‫הבדידות‬‫של‬‫החזרה‬‫הביתה‬.‫מהו‬‫הקושי‬
‫שהכה‬‫בניצולים‬‫עם‬‫שובם‬‫הביתה‬?

17. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬17
‫מרים‬ ‫של‬ ‫עדותה‬ ‫מתוך‬‫וייכסלפיש‬:
"‫בשבילנו‬ ‫מקום‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫שפולניה‬ ‫לכולנו‬ ‫לנו‬ ‫ברור‬ ‫היה‬.‫יהודי‬ ‫דם‬ ‫נשפך‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬.
‫שלנו‬ ‫החבילות‬ ‫את‬ ‫ארזנו‬;‫הילדה‬ ‫את‬ ‫לקחנו‬‫שהיתה‬‫ובשעה‬ ‫בחיתולים‬12‫בלילה‬
]...[‫צ‬ ‫לגבול‬ ‫ללכת‬ ‫התחלנו‬'‫כיה‬.]...[‫חודשים‬ ‫כשישה‬ ‫בערך‬ ‫היינו‬ ‫בזלצבורג‬,‫ואחר‬
‫הגבוהים‬ ‫ההרים‬ ‫דרך‬ ‫ללכת‬ ‫צריכים‬ ‫היינו‬ ‫כך‬-‫האלפים‬.‫עם‬ ‫ללכת‬ ‫פשוט‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫זה‬
‫הללו‬ ‫בדרכים‬ ‫קטנה‬ ‫ילדה‬.‫בבריחה‬ ‫מדריך‬ ‫היה‬ ‫בעלי‬,]...[‫הילדה‬ ‫עם‬ ‫נסחבתי‬ ‫ואני‬
‫בדרכים‬ ‫הקטנה‬]...[ .‫הילדה‬ ‫עם‬ ‫אותי‬ ‫החביאו‬,]...[‫בנו‬ ‫שירגישו‬ ‫בלי‬ ‫בפנים‬ ‫בארגז‬.
‫ברגל‬ ‫שצעדו‬ ‫אלה‬ ‫של‬ ‫החבילות‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫שלקח‬ ‫אוטו‬ ‫והיה‬ ‫בקרשים‬ ‫למעלה‬ ‫אותנו‬ ‫כיסו‬
‫האלפים‬ ‫דרך‬...‫שבאיטליה‬ ‫למילאנו‬ ‫הגענו‬ ‫מזלצבורג‬...‫כדורי‬ ‫לילדים‬ ‫לתת‬ ‫רצו‬ ‫בדרך‬
‫שינה‬,‫יבכו‬ ‫שלא‬,‫בתור‬ ‫אני‬ ‫אבל‬‫אמא‬‫מפני‬ ‫השינה‬ ‫כדורי‬ ‫את‬ ‫לקבל‬ ‫רציתי‬ ‫לא‬
‫מהשינה‬ ‫תתעורר‬ ‫לא‬ ‫שלי‬ ‫שהילדה‬ ‫שפחדתי‬]...[ .‫מאד‬ ‫קשה‬ ‫וחורף‬ ‫שלג‬ ‫היה‬.‫בגבול‬
‫אוסטריה‬-‫של‬ ‫המנוע‬ ‫את‬ ‫מאוד‬ ‫חזק‬ ‫הפעילו‬ ‫ואז‬ ‫לבכות‬ ‫הילדה‬ ‫התחילה‬ ‫איטליה‬
‫שלה‬ ‫הבכי‬ ‫את‬ ‫ישמעו‬ ‫שלא‬ ‫האוטו‬....‫למקום‬ ‫באוטובוסים‬ ‫אותנו‬ ‫לקחו‬ ‫ממילאנו‬
‫ולהפליג‬ ‫אוניות‬ ‫על‬ ‫לעלות‬ ‫אפשר‬ ‫היה‬ ‫שמשם‬.‫אלא‬ ‫כלל‬ ‫אוניות‬ ‫אלה‬ ‫היו‬ ‫לא‬ ‫למעשה‬
‫דיג‬ ‫ספינות‬,‫הלילה‬ ‫באמצע‬ ‫היה‬ ‫שזה‬ ‫זוכרת‬ ‫ואני‬...‫כמו‬ ‫בספינה‬ ‫דחוסים‬ ‫היינו‬
‫בקופסה‬ ‫סרדינים‬.‫הפלגנו‬,‫אנייה‬ ‫לנו‬ ‫חיכתה‬ ‫ים‬ ‫ובלב‬...‫להפליג‬ ‫כבר‬ ‫כשהתחלנו‬,
‫האנגלים‬ ‫אותנו‬ ‫תפסו‬.‫שלנו‬ ‫האכזבה‬‫היתה‬‫גדולה‬...‫לחיפה‬ ‫העבירו‬ ‫החולים‬ ‫את‬
‫לקפריסין‬ ‫לקחו‬ ‫ואותנו‬."(‫מרים‬‫וייכסלפיש‬,‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,03/4209,‫עמ‬'26-24)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בדרכם‬ ‫משאית‬ ‫על‬ ‫עולים‬ ‫ניצולים‬ ‫יהודים‬
‫ישראל‬ ‫לארץ‬,‫תנועת‬ ‫של‬ ‫מבצע‬ ‫במסגרת‬
'‫הבריחה‬,'‫המלחמה‬ ‫לאחר‬.
(‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,6950_3).

18. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬18
‫בתצלום‬‫קבוצת‬‫משפחות‬‫יהודיות‬,‫מעמיסות‬‫את‬‫רכושן‬
‫המועט‬‫על‬‫משאית‬,‫בדרכן‬‫לארץ‬‫ישראל‬‫במסגרת‬‫תנועת‬
"‫הבריחה‬".‫תנועה‬‫זו‬‫העניקה‬‫אפשרות‬‫להגר‬‫לארץ‬‫אחרת‬
‫ומשם‬‫לארץ‬‫ישראל‬.‫לכאורה‬‫נראה‬‫כי‬‫הבחירה‬‫להצטרף‬‫אל‬
‫תנועת‬‫ה‬'‫בריחה‬'‫היא‬‫טבעית‬.‫נסו‬‫לעמוד‬‫על‬‫הקשיים‬
‫הפיזיים‬‫והנפשיים‬‫שעמדו‬‫בפני‬‫הניצולים‬‫שהחליטו‬‫להצטרף‬
‫ל‬'‫בריחה‬'.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בדרכם‬ ‫משאית‬ ‫על‬ ‫עולים‬ ‫ניצולים‬ ‫יהודים‬
‫ישראל‬ ‫לארץ‬,‫תנועת‬ ‫של‬ ‫מבצע‬ ‫במסגרת‬
'‫הבריחה‬,'‫המלחמה‬ ‫לאחר‬.
(‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,6950_3).

19. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬19
"‫למחר‬ ‫ומתגעגע‬ ‫האתמול‬ ‫את‬ ‫זוכר‬ ‫הוא‬"-‫העקורים‬ ‫מחנות‬
‫לאחר‬‫המלחמה‬‫הוקמו‬‫מחנות‬‫עקורים‬‫על‬-‫ידי‬‫בעלות‬‫הברית‬‫בגרמניה‬,‫אוסטריה‬
‫ואיטליה‬.‫המחנות‬‫הוקמו‬‫עבור‬‫עקורים‬‫יהודים‬‫ואחרים‬(‫עד‬‫שלעיתים‬‫חיו‬‫באותו‬‫מחנה‬
‫ניצולים‬‫ומי‬‫שרדפו‬‫אחריהם‬‫זה‬‫מכבר‬).‫חלק‬‫מן‬‫המחנות‬‫שימשו‬‫זה‬‫לא‬‫מכבר‬‫כמחנות‬
‫ריכוז‬‫של‬‫השלטון‬‫הגרמני‬,‫ועקורים‬‫רבים‬‫מצאו‬‫עצמם‬‫באותם‬‫מחנות‬‫בהם‬‫היו‬‫אסירים‬.
‫החיים‬‫במחנות‬‫העקורים‬‫היו‬‫בתנאים‬‫קשים‬‫ובצפיפות‬‫רבה‬,‫ללא‬‫פרטיות‬‫ואינטימיות‬,
‫ולא‬‫פעם‬‫לוו‬‫בחוסר‬‫מעש‬‫ובתחושת‬‫ריקנות‬.‫יחד‬‫עם‬‫זאת‬,‫חיי‬‫העקורים‬‫הם‬‫פרק‬
‫מרשים‬‫במסכת‬‫תחייתו‬‫של‬‫העם‬‫היהודי‬‫כיחידים‬‫וכקהילה‬.‫הניסיון‬‫לשקם‬‫את‬‫הריסות‬
‫החורבן‬‫האישי‬,‫המשפחתי‬‫והחברתי‬‫התבטא‬‫בצורך‬‫להקים‬‫משפחות‬‫חדשות‬,‫ברצון‬
‫ללמוד‬‫ולרכוש‬‫מקצוע‬‫וביצירת‬‫קהילות‬‫בתוך‬‫המחנות‬‫שבהן‬‫התקיימו‬‫חיי‬‫תרבות‬,
‫חברה‬,‫פוליטיקה‬‫ודת‬.‫נוסף‬‫על‬‫כך‬,‫האידיאולוגיה‬‫הציונית‬‫והשאיפה‬‫למצוא‬‫בית‬‫חדש‬
‫בארץ‬‫ישראל‬‫העניקו‬‫לניצולים‬‫תקווה‬‫וכוח‬‫להיאבק‬‫למען‬‫בית‬‫משלהם‬.‫בתמיכת‬‫יהדות‬
‫העולם‬‫הצליחו‬‫לעורר‬‫דעת‬‫קהל‬‫שתמכה‬‫בהקלת‬‫חוקי‬‫ההגירה‬‫הנוקשים‬‫ובפתיחת‬
‫שערי‬‫הארץ‬.‫מחנות‬‫העקורים‬‫פורקו‬‫בהדרגה‬,‫ואחרוני‬‫העקורים‬‫עזבו‬‫את‬‫מחנות‬
‫העקורים‬‫בשנת‬1957.‫על‬-‫פי‬‫המשוער‬,‫עברו‬‫במחנות‬‫העקורים‬‫בגרמניה‬‫ובאוסטריה‬
‫כ‬-300,000‫יהודים‬‫עד‬‫שנת‬1950.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫העקורים‬ ‫מחנות‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬

20. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬20
“‫נקלענו‬‫לבית‬‫הספר‬‫בעת‬‫הפסקה‬.‫המולה‬‫נעימה‬‫של‬‫ילדים‬
‫וצהלת‬‫תלמידים‬‫ממלאות‬‫את‬‫חלל‬‫האוויר‬‫ומזכירות‬‫לנו‬‫את‬‫שנות‬
‫הילדות‬‫שלנו‬,‫כאשר‬‫למדנו‬‫חשבון‬‫והתלוצצנו‬‫על‬‫חשבון‬
‫המורים‬...‫מאז‬‫עברו‬‫עלינו‬‫סבל‬‫ונדודים‬,‫אבדות‬‫וטרגדיות‬.‫ילדי‬
‫בלזן‬‫נראים‬‫לי‬‫רציניים‬‫יותר‬‫מהתלמידים‬‫בימי‬‫נעורי‬.‫התלאות‬
‫והזמנים‬‫הקשים‬‫הטביעו‬‫על‬‫הילדים‬‫את‬‫חותם‬‫הניסיון‬‫של‬‫אנשים‬
‫מבוגרים‬.‫מכאן‬‫מובנת‬‫הערתה‬‫של‬‫מנהלת‬‫הגימנסיה‬,‫פרופ‬'
‫הלנה‬‫וורובל‬,‫שהילדים‬‫מתעניינים‬‫יותר‬‫בספרות‬‫ובהיסטוריה‬,
‫בפיזיקה‬‫ובכימיה‬‫מאשר‬‫בטניס‬‫שולחן‬,‫אף‬-‫על‬-‫פי‬‫שיש‬‫להם‬‫אולם‬
‫מיוחד‬‫למשחקים‬‫שונים‬‫ולהאזנה‬‫לרדיו‬".(‫ע‬'‫ויטמן‬,‫אונדזר‬‫שטימע‬,‫כתב‬‫העת‬
‫הראשון‬‫של‬‫שארית‬‫הפליטה‬,‫בתוך‬:‫גשר‬4,1987.)
‫לילדי‬ ‫בעברית‬ ‫שיעור‬‫מחנה‬‫גאוטינג‬ ‫העקורים‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,1486_308).
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫שימו‬‫לב‬‫לצילום‬‫השיעור‬‫בכיתה‬.‫על‬‫הלוח‬‫משפטים‬
‫המשקפים‬‫את‬‫מצב‬‫הילדים‬‫העקורים‬.‫מדוע‬‫לדעתכם‬,‫על‬-‫פי‬
‫העדות‬,‫ילדים‬‫ניצולים‬‫התעניינו‬‫יותר‬‫בשיעורים‬'‫רציניים‬'
‫בכיתה‬‫מאשר‬‫במשחקי‬‫ילדים‬‫וספורט‬?

21. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬21
‫מזכרונותיה‬‫של‬‫מרים‬‫רז‬-‫זונשיין‬:
"‫הקסרקטין‬‫הוא‬‫יחידת‬‫מגורים‬‫ארוכה‬‫מאוד‬,‫ללא‬
‫מחיצות‬‫או‬‫חדרים‬,‫שבה‬‫כל‬‫משפחה‬‫או‬‫יחיד‬,‫מקבלים‬
‫שטח‬‫מוקצב‬‫של‬‫כמה‬‫מטרים‬,‫בו‬‫עליהם‬‫להסתדר‬.
‫כמחיצות‬‫בין‬‫דייר‬‫לדייר‬,‫משמשים‬‫סדינים‬‫תלויים‬‫או‬
‫שמיכות‬.‫אין‬‫כל‬‫אפשרות‬‫לפרטיות‬,‫אך‬‫באין‬‫ברירה‬
‫אחרת‬,‫מתארגנים‬‫האנשים‬‫לניהול‬‫חיים‬‫נורמליים‬‫ככל‬
‫האפשר‬,‫בין‬‫מחיצות‬‫דקיקות‬‫אלה‬.‫מתנהלים‬‫כאן‬‫חיי‬
‫אישות‬,‫נולדים‬‫ילדים‬,‫זוגות‬‫צעירים‬‫שזה‬‫עתה‬‫נישאו‬
‫מתחילים‬‫את‬‫צעדיהם‬‫הראשונים‬‫כמשפחות‬,‫נערכות‬
‫מסיבת‬‫משפחתיות‬‫וסתם‬‫מפגשי‬‫רעים‬,‫הניצולים‬
‫מנסים‬‫לחיות‬‫חיים‬‫מלאים‬‫ככל‬‫האפשר‬.‫אבל‬‫לא‬‫פעם‬
‫כל‬‫דיירי‬‫המבנה‬‫הארוך‬,‫מתעוררים‬‫מזעקותיהם‬‫של‬
‫אנשים‬‫החווים‬‫בחלומותיהם‬‫את‬‫אימי‬‫העבר‬.‫אני‬
‫מקנאה‬‫בכל‬‫תא‬‫משפחתי‬‫בו‬‫אני‬‫נתקלת‬.‫אני‬‫כל‬‫כך‬
‫משתוקקת‬‫לחום‬‫של‬‫בית‬,‫למשפחה‬‫אוהבת‬‫ובעיקר‬,
‫להשתייך‬‫למישהו‬.‫אני‬‫מרגישה‬[...]‫בודדה‬‫כמו‬‫אבן‬,
‫והידיעה‬‫שאין‬‫איש‬‫בעולם‬‫המכיר‬‫את‬‫משפחתי‬‫ומוצאי‬
‫מכאיבה‬‫לי‬‫מאוד‬".
(‫מרים‬‫רז‬-‫זונשיין‬,‫ציפורים‬‫בשחור‬‫לבן‬,‫מורשת‬‫ויד‬‫ושם‬,‫תל‬‫אביב‬,2002.‫עמ‬'175-
176).
‫עקורים‬ ‫במחנה‬ ‫וילדים‬ ‫נשים‬
‫פלדאפינג‬,‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,6228_76).
‫בתצלומים‬‫משתקפת‬‫דאגת‬‫המבוגרים‬‫לילדים‬.‫חיי‬‫היומיום‬‫של‬
‫רבים‬‫מהעקורים‬‫מעידים‬‫על‬‫פער‬‫בין‬‫הניסיון‬‫לבנות‬‫חיים‬
‫תקינים‬‫ובין‬‫הקשיים‬‫הפיזיים‬‫והנפשיים‬.‫כיצד‬‫משתקפים‬‫אלו‬
‫בזיכרונותיה‬‫של‬‫מרים‬‫רז‬-‫זונשיין‬‫ובתצלומים‬?
‫עקורים‬ ‫במחנה‬ ‫אוכל‬ ‫ילד‬,
‫גרמניה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,177go2).
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬

22. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬22
"‫קדיש‬‫אמרת‬ ‫לא‬ ‫אביך‬ ‫אחרי‬
‫הצבת‬ ‫לא‬ ‫אמך‬ ‫קבר‬ ‫על‬ ‫מצבה‬
‫להשתטח‬ ‫יכול‬ ‫אינך‬ ‫אביך‬ ‫קבר‬ ‫על‬
‫דמעה‬ ‫תוזיל‬ ‫לא‬ ‫אמך‬ ‫קבר‬ ‫על‬
‫קרוביך‬ ‫כל‬ ‫לך‬ ‫נאבדו‬
"‫שבעה‬"‫ישבת‬ ‫לא‬ ‫אחריהם‬"‫קריעה‬"‫לא‬ ‫אחריהם‬
‫קרעת‬
‫מיליונות‬‫נחנקו‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫אחיך‬,‫לאפר‬ ‫נשרפו‬
]...[
‫לימוד‬ ‫התחלת‬"‫יומית‬ ‫משנה‬"‫כולו‬ ‫בעולם‬ ‫תתקיים‬
‫תפריש‬ ‫ואל‬ ‫השבועות‬ ‫בחג‬ ‫תורה‬ ‫מתן‬ ‫בחג‬ ‫בחגיגות‬
‫הציבור‬ ‫מן‬.‫מלא‬‫החביבים‬ ‫הוריך‬ ‫כלפי‬ ‫חובתך‬
‫נשכחים‬ ‫הבלתי‬ ‫היקרים‬ ‫וקרוביך‬".
‫למען‬ ‫ועד‬"‫עולמית‬ ‫יומית‬ ‫משנה‬"
(‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,0.70/28)
‫השואה‬ ‫קדושי‬ ‫לזכר‬ ‫משניות‬ ‫לימוד‬ ‫של‬ ‫כיתה‬,‫בגרמניה‬ ‫עקורים‬ ‫במחנה‬
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,165go2).
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬

23. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬23
‫עם‬‫השחרור‬‫החלו‬‫הניצולים‬‫לנסות‬‫לקיים‬‫חיי‬‫דת‬‫בסיסיים‬.
‫התעורר‬‫ביקוש‬‫עצום‬‫לסידורים‬,‫כיפות‬,‫טליתות‬,‫ספרי‬‫תורה‬
‫ותפילין‬.‫קושי‬‫נוסף‬‫התעורר‬‫באספקת‬‫אוכל‬‫כשר‬‫ובייחוד‬
‫בשחיטת‬‫בשר‬.‫שיתוף‬‫פעולה‬‫בין‬‫גופים‬‫שונים‬‫ורבנים‬‫הביא‬
‫למציאת‬‫פתרונות‬‫מספקים‬.‫הקמתן‬‫מחדש‬‫של‬‫משפחות‬‫ונשואי‬
‫זוגות‬‫צעירים‬‫חייבו‬‫בניית‬‫מקוואות‬‫ואספקת‬‫טבעות‬‫נישואין‬.
‫בחגים‬‫השונים‬‫סופקו‬‫צרכי‬‫החג‬,‫בהתאם‬‫לאופי‬‫החג‬.‫על‬‫מנת‬
‫לספק‬‫זאת‬,‫חלק‬‫מהניצולים‬,‫שארית‬‫הפליטה‬,‫הועסקו‬‫בייצורם‬,
‫והעבודה‬‫היוותה‬‫עבורם‬‫סם‬‫חיים‬‫כנגד‬‫הדיכאון‬‫והייאוש‬.‫אותם‬
‫תשמישי‬‫קדושה‬‫היו‬‫בעלי‬‫חשיבות‬‫גדולה‬‫בשיקומם‬‫הרוחני‬.
‫העלייה‬‫בצורך‬‫לפריטים‬‫אלה‬‫יכלה‬‫לשמש‬‫מעין‬‫מדד‬‫למידת‬
‫שיבתם‬‫של‬‫הניצולים‬‫לאורח‬‫חיים‬‫נורמאלי‬.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בתצלום‬‫לימוד‬‫משניות‬‫לזכר‬‫קורבנות‬‫השואה‬.‫רבים‬
‫מהניצולים‬‫במחנות‬‫העקורים‬‫ביקשו‬‫לזכור‬‫את‬‫מתיהם‬
‫גם‬‫באמצעות‬‫תפילות‬‫ה‬"‫יזכור‬"‫ולימודי‬‫המשניות‬.‫מעבר‬
‫לזכירת‬‫המשפחה‬‫והקרובים‬,‫ְמה‬‫ל‬‫עוד‬‫שימשו‬‫התפילות‬
‫והלימוד‬,‫לדעתכם‬?
‫השואה‬ ‫קדושי‬ ‫לזכר‬ ‫משניות‬ ‫לימוד‬ ‫של‬ ‫כיתה‬,‫בגרמניה‬ ‫עקורים‬ ‫במחנה‬
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,165go2).

24. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬24
"‫כאן‬ ‫עושה‬ ‫אני‬ ‫מה‬?‫שם‬ ‫הוא‬ ‫מקומי‬"–‫חדש‬ ‫בית‬
‫ניצולי‬‫השואה‬‫במחנות‬‫העקורים‬‫ריכזו‬‫את‬‫מאמציהם‬‫בניסיון‬‫להגר‬
‫מאירופה‬‫ולבנות‬‫חיים‬‫חדשים‬‫בארצות‬‫אחרות‬.‫שני‬‫שלישים‬
‫מהניצולים‬‫היגרו‬‫לפלשתינה‬,‫לימים‬‫מדינת‬‫ישראל‬.‫האחרים‬‫היגרו‬
‫לארצות‬‫הברית‬‫ולמדינות‬‫מערביות‬‫אחרות‬.‫קליטתם‬‫בארץ‬‫לוותה‬
‫בקשיים‬‫רבים‬,‫שאפיינו‬‫את‬‫שנותיה‬‫הראשונות‬‫של‬‫המדינה‬.‫על‬‫אף‬
‫הקשיים‬‫הוכיחה‬‫שארית‬‫הפליטה‬‫כושר‬‫השתלבות‬‫מרשים‬,‫והפכה‬
‫למרכיב‬‫טבעי‬‫ומלא‬‫בחברה‬‫הישראלית‬.
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫מחנות‬‫העקורים‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬

25. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬25
‫אמריקאי‬ ‫במטוס‬ ‫ישנים‬ ‫פליטים‬,‫טיסה‬ ‫במהלך‬
‫לגרמניה‬ ‫מחוץ‬ ‫אל‬.
(‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,6228_53).
‫מתוך‬‫עדותה‬‫של‬‫דורותי‬‫פינגר‬:
"‫בשנות‬‫המלחמה‬‫איבדתי‬‫מה‬‫שהיה‬‫לילדים‬‫אחרים‬:‫איבדתי‬‫את‬‫משפחתי‬,
‫את‬‫ביתי‬,‫את‬‫החברים‬‫שלי‬,‫את‬‫שנות‬‫בית‬-‫הספר‬‫המאושרות‬.‫היה‬‫עלי‬
‫לשכוח‬‫שאני‬‫גדלה‬‫וזקוקה‬‫לחינוך‬.‫היה‬‫עלי‬‫ללכת‬‫לעבוד‬‫ולשכוח‬‫מהחיים‬.
[...]‫חייתי‬‫במחנה‬‫עקורים‬‫בגרמניה‬,‫וחלמתי‬‫להיות‬‫חופשייה‬‫בארצות‬‫הברית‬
‫או‬‫בישראל‬.‫אחת‬‫ולתמיד‬‫החלטתי‬‫לעשות‬‫משהו‬‫לעתידי‬.‫כתבתי‬‫מכתב‬
‫לדודי‬‫שחי‬‫בווילמינגטון‬‫וביקשתי‬‫ממנו‬‫עזרה‬.‫הוא‬‫עשה‬‫כן‬.‫הוא‬‫שלח‬‫לי‬
‫אפידייוויט‬[‫אישור‬‫כניסה‬].‫בנו‬,‫שהיה‬‫סרן‬‫בחיל‬-‫האוויר‬‫של‬‫צבא‬‫ארצות‬
‫הברית‬,‫היה‬‫בגרמניה‬.‫הוא‬‫מצא‬‫אותי‬‫ולקח‬‫אותי‬‫אתו‬,‫ואני‬‫נשארתי‬‫יחד‬‫אתו‬
‫ועם‬‫אשתו‬‫שנה‬‫אחת‬.‫הוא‬‫עזר‬‫לי‬‫להגיע‬‫לארצות‬‫הברית‬.‫חיכיתי‬‫זמן‬‫רב‬‫ליום‬
‫שבו‬‫אוכל‬‫להגיע‬‫לארץ‬‫חופשית‬,‫שבה‬‫אין‬‫חשיבות‬‫לגזעך‬‫או‬‫לדתך‬,‫שבה‬‫כל‬
‫אחד‬‫חופשי‬‫ומאושר‬;‫שבה‬‫כל‬‫הילדים‬‫הולכים‬‫לבית‬-‫ספר‬‫ונהנים‬‫מן‬‫החיים‬".
(‫דורותי‬‫פינגר‬,‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,‫חטיבה‬0.69‫תיק‬203)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בתצלום‬‫נראית‬‫משפחה‬‫בדרכה‬‫לארצות‬‫הברית‬.‫נראה‬‫כי‬‫כל‬‫בני‬‫המשפחה‬
‫ישנים‬‫בטיסה‬.‫הילד‬‫עטוף‬‫בבגדים‬‫רבים‬,‫אחוז‬‫היטב‬‫בידי‬‫האב‬.‫באלו‬
‫קשיים‬‫עלולה‬‫להיתקל‬‫משפחת‬‫מהגרים‬‫ניצולת‬‫שואה‬‫בדרכה‬‫להסתגל‬
‫לארץ‬‫זרה‬,‫גם‬‫אם‬‫היא‬‫מלאת‬‫תקוות‬‫ואופטימיות‬,‫כמסופר‬‫בעדות‬?

26. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬26
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫אחים‬‫מטרנסניסטריה‬ ‫פליטים‬,
‫אחר‬‫מלחמה‬.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬,156fO4.(
‫מזיכרונותיו‬‫של‬‫מנחם‬‫מאיר‬:
"‫ביום‬‫רביעי‬‫ג‬'‫בתשרי‬‫תש‬"‫ח‬(6‫באוקטובר‬1948),‫בשעות‬‫המוקדמות‬‫של‬‫הבוקר‬,
‫לאחר‬‫שיט‬‫של‬‫ימים‬‫אחדים‬‫בים‬‫התיכון‬‫הסוער‬,‫הטילה‬‫אניית‬‫העולים‬'‫עצמאות‬'‫עוגן‬
‫בנמל‬‫חיפה‬.‫הדבר‬‫היה‬‫למחרת‬‫ראש‬‫השנה‬.‫הייתי‬‫כחולם‬.‫עם‬‫שחר‬‫עמדתי‬‫על‬‫סיפון‬
‫האנייה‬‫עם‬1,050‫עולים‬‫נוספים‬.‫כולנו‬‫התבוננו‬‫ברצועת‬‫החוף‬‫שאליה‬‫התקרבנו‬,‫בהר‬
‫הכרמל‬‫שהלך‬‫וגדל‬‫לעינינו‬.‫הסתכלנו‬‫מלאי‬‫תקווה‬‫וציפיות‬‫בארץ‬‫המובטחת‬.‫הרגשתי‬
‫שאני‬‫מגיע‬‫הביתה‬.‫הייתי‬‫בן‬‫שש‬‫עשרה‬.‫ההכרזה‬‫על‬‫הקמת‬‫המדינה‬‫התרחשה‬
‫חמישה‬‫חודשים‬‫לפני‬‫כן‬.‫הצבאות‬‫של‬‫מדינות‬‫ערב‬‫השכנות‬‫פלשו‬‫ארצה‬.‫מלחמת‬
‫העצמאות‬‫היתה‬‫בעיצומה‬.‫רציתי‬‫להיות‬‫חלק‬‫מהחוויה‬‫ההיסטורית‬‫מבראשית‬,‫או‬
‫לפחות‬‫מהשלב‬‫שאליו‬‫הגעתי‬.‫לא‬‫היה‬‫לי‬‫אח‬,‫קרוב‬‫או‬‫רע‬.‫הייתי‬‫לבדי‬,‫אך‬‫לא‬‫בודד‬.
‫רציתי‬‫להתגייס‬‫לצבא‬‫ההגנה‬‫לישראל‬.‫עוד‬‫בנמל‬‫פניתי‬‫לשוטר‬‫העברי‬‫הראשון‬
‫שראיתי‬‫ושאלתי‬‫אותו‬‫כיצד‬‫מתגייסים‬.‫הוא‬‫הסתכל‬‫אלי‬‫מלמעלה‬‫ואמר‬‫לי‬:'‫אבל‬‫אתה‬
‫רק‬‫בן‬‫שש‬‫עשרה‬'".(‫מנחם‬‫מאיר‬‫ופרדריק‬‫ריימס‬,‫האם‬‫העצים‬‫פורחים‬‫אצלכם‬?,‫יד‬‫ושם‬,‫ירושלים‬,2000,‫עמ‬'141)
‫בתצלום‬‫נערים‬,‫אחים‬,‫שעלו‬‫לארץ‬‫מרומניה‬.‫חלק‬‫גדול‬‫מהניצולים‬
‫הגיעו‬‫לבדם‬‫לארץ‬,‫כפי‬‫שמספר‬‫מנחם‬‫מאיר‬.‫הנער‬‫מנחם‬‫ביקש‬
‫להתגייס‬‫לצבא‬‫עד‬‫שהשוטר‬‫הסביר‬‫לו‬‫כי‬‫גילו‬‫צעיר‬‫מדי‬.‫מדוע‬,
‫לדעתכם‬,‫הוא‬‫היה‬‫נחוש‬‫להתגייס‬‫לצבא‬?

27. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬27
‫מרומניה‬ ‫משפחה‬‫בדרכה‬‫למעברה‬ ‫מהאוניה‬
‫בישראל‬,‫מרץ‬1951.
(‫ארכיון‬‫יד‬‫ושם‬5290_19)
"‫הסוף‬ ‫מן‬ ‫התחילו‬ ‫חיי‬...
‫המוות‬ ‫את‬ ‫הכרתי‬ ‫קודם‬,‫האימה‬
‫כך‬ ‫אחר‬ ‫ורק‬–‫ה‬ ָ‫ָד‬‫ל‬‫הֹו‬ַ‫ה‬.
‫ההרס‬ ‫בתוך‬ ‫גדלתי‬,‫השנאה‬ ‫בממלכת‬
‫בניה‬ ‫ראיתי‬ ‫כך‬ ‫אחר‬ ‫ורק‬.]...[
‫כך‬ ‫אחר‬ ‫ורק‬ ‫הסוף‬ ‫מן‬ ‫התחילו‬ ‫חיי‬
‫לתחילה‬ ‫חזרו‬.‫לתחייה‬ ‫שבתי‬.
‫סתם‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫זה‬,‫סתם‬ ‫היה‬ ‫לא‬
‫שהטוב‬ ‫מפני‬–‫הרע‬ ‫מן‬ ‫חזק‬ ‫פחות‬ ‫לא‬ ‫הוא‬!
‫להיכנע‬ ‫לא‬ ‫הכוח‬ ‫יש‬ ‫בי‬ ‫וגם‬.
‫עובדה‬ ‫אני‬"...!
(‫בירנבאום‬ ‫הלינה‬,‫פנימי‬ ‫ניגון‬,‫טרקלין‬,‫אביב‬ ‫תל‬1985,‫עמ‬'9.)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬‫העקורים‬ ‫מחנות‬‫חדש‬ ‫בית‬ ‫בדידות‬‫לאן‬?‫סיכום‬
‫בירנבאום‬ ‫הלינה‬ ‫לנו‬ ‫לומר‬ ‫מנסה‬ ‫מה‬
‫שלה‬ ‫בשיר‬?‫הקשיים‬ ‫על‬ ‫לעמוד‬ ‫נסו‬
‫המצולמת‬ ‫למשפחה‬ ‫הצפויים‬
‫בתמונה‬.‫בתשובתכם‬,‫להתייחס‬ ‫נסו‬
‫ללבושם‬,‫חבילותיהם‬‫ולפרטים‬
‫בתמונה‬ ‫אחרים‬.

28. ‫ג‬'/‫ניסן‬/‫תשע‬"‫ה‬28
"...‫העניין‬‫הזה‬‫של‬‫שיקום‬‫שארית‬‫הפליטה‬,‫הרצון‬‫של‬‫היהודים‬‫לחיות‬-‫זה‬‫לא‬‫יאומן‬.
‫אנשים‬‫התחתנו‬;‫היו‬‫לוקחים‬‫צריף‬‫אחד‬‫ומחלקים‬‫אותו‬‫לעשרה‬‫חדרים‬‫קטנים‬‫לעשרה‬
‫זוגות‬.‫יצר‬‫החיים‬‫גבר‬‫על‬‫הכל‬-‫אף‬-‫על‬-‫פי‬-‫כן‬‫ולמרות‬‫הכל‬‫אני‬‫חי‬,‫ואפילו‬‫חיית‬‫חיים‬
‫אינטנסיביים‬.‫כשאני‬‫משקיף‬‫היום‬‫על‬‫שלוש‬‫השנים‬‫בגרמניה‬-‫אני‬‫נדהם‬.[...]‫הוצאנו‬
‫לאור‬‫עיתון‬;‫הפחנו‬‫רוח‬‫בעצמות‬‫האלה‬.‫החשבון‬‫הגדול‬‫עם‬‫השואה‬?‫למי‬‫היה‬‫ראש‬‫לזה‬...
‫ידעת‬‫את‬‫המציאות‬,‫ידעת‬‫שאין‬‫לך‬‫משפחה‬,‫שאתה‬‫בודד‬,‫שאתה‬‫צריך‬‫לעשות‬.‫היית‬
‫עסוק‬‫בעשייה‬.
‫אני‬‫זוכר‬‫שהייתי‬‫אומר‬‫לצעירים‬:‫שכחה‬‫זה‬‫דבר‬‫גדול‬.‫אדם‬‫יכול‬‫לשכוח‬,‫מפני‬‫שאילו‬‫לא‬
‫היה‬‫יכול‬‫לשכוח‬‫לא‬‫היה‬‫יכול‬‫לבנות‬‫חיים‬‫חדשים‬.‫אחרי‬‫חורבן‬‫כזה‬-‫לבנות‬‫חיים‬‫חדשים‬,
‫להתחתן‬,‫להביא‬‫ילדים‬‫לעולם‬?‫בתוך‬‫השכחה‬‫יכולת‬‫ליצור‬‫חיים‬‫חדשים‬...‫איכשהו‬,‫יצר‬
‫החיים‬‫היה‬‫כל‬-‫כך‬‫חזק‬‫שהוא‬‫החזיק‬‫אותנו‬‫בחיים‬,‫אחרת‬‫הרי‬‫היו‬‫התאבדויות‬.‫אבל‬‫זה‬‫לא‬
‫הכל‬.‫בעיקר‬‫אני‬‫רואה‬‫היום‬,‫שמה‬‫שהציל‬‫אותנו‬-‫היה‬‫המאבק‬‫על‬‫ארץ‬-‫ישראל‬.‫המאבק‬
‫על‬‫ארץ‬-‫ישראל‬‫הביא‬‫אותנו‬‫לידי‬‫ההכרה‬‫שזה‬‫המאמץ‬‫העיקרי‬‫שצריך‬‫לעשות‬.‫המאבק‬‫על‬
‫ארץ‬-‫ישראל‬‫פירושו‬‫היה‬‫לקחת‬‫צעירים‬‫ולתת‬‫להם‬‫חינוך‬‫ציוני‬,‫ללמד‬‫אותם‬‫עברית‬,‫לשלוח‬
‫אותם‬‫להעפלה‬,‫להעביר‬‫אנשים‬‫במסלולי‬‫הבריחה‬.‫היינו‬‫אז‬‫בשלב‬‫של‬‫עשייה‬.‫העשייה‬
‫הזאת‬‫נתנה‬‫טעם‬‫לחיינו‬...‫היא‬‫החזיקה‬‫אותנו‬‫בחיים‬".
(‫אדלר‬ ‫אלעזר‬,‫ושם‬ ‫יד‬ ‫ארכיון‬,03/5426,‫עמ‬'41-42)
‫השחרור‬ ‫רגעי‬
‫בדידות‬
‫לאן‬?
‫העקורים‬ ‫מחנות‬
‫חדש‬ ‫בית‬
‫סיכום‬
‫ושם‬ ‫ביד‬ ‫אדלר‬ ‫אלעזר‬ ‫שמסר‬ ‫בעדות‬,‫המופלא‬ ‫סיפורם‬ ‫את‬ ‫תיאר‬
‫לחיים‬ ‫וחזרתם‬ ‫הניצולים‬ ‫של‬: