בימים ההם בזמן הזה
- 1. "הזה בזמן ההם בימים"
להפועל המכבי בין
מפגשש"ש,נוער ותנועות ארגוני יחידות מנהלי חיילים
- 2. עלהניסים
לַעים ִִּּסנ ַהַע ְולפ ַהק ְרןַע ְולֹתובּורְג ַהַע ְולֹוׁשּוע ְת ַהתַע ְול
ֹואל ְִּפנ ַהתַע ְולֹתומֶּחנ ַהע ֶּׁשית ִּשינּו ֵֹתובֲַאליַבים ִּמם ֵההן ַמ ְזַב
ֶּז ַהה.
י ֵימ ִּבהוי ְת ִּת ַמןֶּבןנֹחויֹכן ֵהֹודגלי ִּאֹנומ ְׁש ַחנּוביוהד ְמע ֶּׁש ְכ
כּותְל ַמויןעׁש ְרההלַעְמַעָךר ְשִּיל ֵאםיח ִּכ ַהׁשְלֹרותְךת
םיר ֲִּבע ַהְּולֵקח ֵמיְךֹנוצ ְרַא ְוהתיָך ֶּמֲח ַר ְבִּב ַרהיםת ְד ַמעֶּהלם
תֵע ְבםתרצְב ַרתֶּאתיב ִּרםנְת ַדת ֶּאינ ִּדםת ְמ ַקנת ֶּאםתמ ְנִּק
ְר ַסמתי ִֹּרובִּגםַדי ְבים ִּׁשל ַחִּב ַר ְויםַדי ְבים ִּטַע ְמים ִּא ֵמ ְּוטְבַדי
ים ִֹּרוה ְטים ִּעׁש ְּורַדי ְבים ִּיק ִּדַצים ִּדֵז ְוְבַדיי ֵק ְֹסועָך ֶּתֹרותְּולָך
ית ִּשעם ֵׁשֹלודגֹׁשודק ְוְךמֹלוע ְבַעְּולְמָךל ֵאר ְשִּיי ִּשעתהׁשּוע ְת
ֹודְגהלְרּופןקֹםוי ַה ְכהֶּז ַהר ַַאח ְוֵכןאּובֶּיָךנביר ִּב ְדִּלָך ֶּיתֵב
ִּּופנּוֶּאתֶָּךליכ ֵהרּוֲה ִּט ְות ֶּא-ָך ֶּׁשד ְק ִּמיקִּל ְד ִּה ְוּוֹוֵרנתְצ ַח ְבֹתור
ֶּׁש ְדקָךְבק ְועּוַתנֹומ ְׁשֵמְייהכנֲחל ֵאּוֹתוֹדוהְלֵלל ַהְּולִּׁשְלָך ְמ
ֹלודג ַה.
לפידים נושאים אנו/זאב אהרון
ים ִּיד ִַּפל ים ִּא ְֹשונ ָאנּו
יםִּלֵפֲא ֹתוֵילל ְב.
ֵינּולְג ַר ת ַח ַת ִּמ יםִּיל ִּב ְש ַה ים ִּח ְֹרוז
ר ֶּׁשֲא י ִּּומֵלֹול ב
א ֵמצ ַהֹואלר-
שִּיאֶּאיינֵע תובִּל ְוֹוֵינּול ֵא
ֹאובי ְו ֹרואל!
רק ֹלא ֵסנהנּול-
ְךַפֶּׁשאנּוצמ ֹלא ן ֶּמ.
נּו ְַכלה ק ֶּמֵעל,ההינּוִּלע הר,
ֹתוֹרואה ֹתונְיַע ַמ
ים ִּנּוזְג ַהינִּלִּגּו.
רק ֹלא ֵסנהנּול-
ְךַפֶּׁשאנּוצמ ֹלא ן ֶּמ.
ַעל ֶּסַבְבַצחנּוַעםד ד-
י ִּהְיַוֹואר!
- 3. פסלמתתיהובמשכןלאמנות'בצלאל':
"אמרמלכוב:כשעשההפרופסורבוריסשץאתהבצלאלשלופגעבו
חנוכה,חגקדושזהשהתחילוקוראיםלוחגהמכבים.הלכוועשאוהו
נשףחשק.העמידופסלשלמתתיהוכהןגדול,כשהואאוחזחרבבידו
לדקוראתהפריץשהקריבחזירעלגביהמזבחשעשולשםאנטיוכוס
הרשע.עשוכלהלילהבהוללותובזוללות.
למחרכתב[אליעזר]בןיהודהעלעתונודבריםשלחיבהעלהנשף,אלא
שדעתולאהייתהנוחהבשלאותופסלשהעמידובאולם,שהרימתתיהו
זהקנאילדתוהיה,לדתוולאלארצו.שהריכלזמןשפשטוהיוניםעל
ארצנווגזלווחמסוורצחווהרגווהחריבועריםוכפריםישבלומתתיהו
ובניובמודיעיןעירםולאנקפואצבע,אלאמשהתחילוהיווניםלפגוע
בדת,כמושאמורבתפילה"להשכיחםתורתךולהעבירםמחוקירצונך",
קפץכאריהואובניוהגבוריםוכו'וקבעולכבודהמאורעחגשמונהימים.
ועתה,אומרבןיהודהבמאמרו,איןאנימסופקשבשעהשנתאספנואליו,אילוהיונופחיםרוח
חייםפסל,אואילוהיההואעצמוחי,כלוםלאהיהדוקראותנוכולנוכאחדבחרבשבידו,כלום
לאהיהמעלהאותנועלגביהמזבח??"ש"יעגנון,תמולשלשום