1. ‫תגובה ל- "ונרגן מפריד אלוף" / אודיה צוריאלי‬
‫נדב שנרב‬
‫מאמר התגובה של אודיה צוריאלי )"ונרגן מפריד אלוף", צהר, גיליון י"ח( רק מחזק, לעניות דעתי,‬
‫את טענותיי הבסיסיות כנגד ספרו של הרב שג"ר. אנסה לציין, בקצירת האומר, את הנקודות‬
‫הבסיסיות בהן יש כשלים בטענותיו של צוריאלי:‬
‫1( לאורך כל המאמר מערבב המחבר בין שתי תכונות: יכיחות, כלומר היותה של טענה‬
‫ניתנת להוכחה, ואמיתיות, כלומר היותה של טענה אמיתית. לא תמיד אנו יכולים להוכיח‬
‫את טענותינו: להיפך, בדרך כלל אין בשום חכמה ראיות חלוטות של "חכמת התשבורת"‬
‫)כפי שכותב הרמב"ן בהקדמתו למלחמות השם(, וגם ב"חכמת התשבורת" הראיות‬
‫בנויות על הנחות יסוד עליהן ניתן לחלוק. זה לא אומר שאין אמת בעולם: יש אמת, אלא‬
‫שקשה להגיע אליה. התהליך בו אנו מתקרבים לאמת )ראה הערות 3 ו 4 במאמרי הנ"ל(‬
‫הוא אכן אינסופי, אך מכאן ועד לביטול הכוח השכלי והביקורת הרציונאלית לטובת‬
‫אנרכיה של דמיונות והזיות הדרך ארוכה.‬
‫הנה דוגמה: לתומי טענתי במאמרי כי "אמת" פירושה התאמה בין תוכן משפט למצב‬
‫עניינים כלשהו, ועל כך שקלתי למטרפסי בקושיה עצומה: כיצד אסביר את הפסוק "וה'‬
‫אלוקים אמת" ואת דברי הרמב"ם לפיהם פירוש הפסוק הוא כי "הוא לבדו יהיה מצוי...‬
‫הוא לבדו האמת .. אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו"‬
‫בעניי לא הבנתי מה הבעיה: הנה, הרמב"ם מסביר כי "אמיתת" הקב"ה היא היא‬
‫מציאותו! הרי זו דוגמה נאה מאין כמוה להגדרה שנתתי: אמת היא מציאות!‬
‫את שאלתו מלוה צוריאלי בשני משפטי הסבר:‬
‫"האם אמיתת מציאות הבורא דומה היא לאיזו שהיא מציאות שאנו מכירים? האם‬
‫אמיתותו של המשפט "אלוקים ישנו" יכול להסתמך על משהו מלבד על האמונה עצמה?"‬
‫ובכן, הטענה השנייה בנויה, כפי שהסברתי, על ערבוב בין יכיחות לאמיתיות. בטענה‬
‫הראשונה "מגלה" צוריאלי מחדש את הבעייתיות בתורת התארים האלוקיים. בעיה זו‬
‫נדושה עד דק בידי כל בעלי מחשבת ישראל מימי הביניים ועד ימינו, הנה בספרתם.‬
‫2( בהמשך מערבב צוריאלי גם בין אמיתיות לתועלת. לטענתו, אם יתברר במשך הזמן כי‬
‫ההתנהגות לפי תיאוריה מסוימת מוליכה לאסון הרי שהיא איננה אמיתית. תמהני איך‬
‫ידרשו בישיבת "שיח יצחק" את התורה לפי העיקרון של זהות המועיל והנכון: זה יהיה‬
‫ודאי מעניין ביותר.‬
‫3( אינני מקובל ולא בן מקובל, אין בכוחי לשפוט את הטענה לפיה "הפרצוף הנקרא 'זעיר‬
‫אנפין' שהינו פרצוף האמת עובר תהליכים... האמת איננה סטטית ... אלא עוברת שינויים‬
‫מהותיים כל הזמן" הקורא מוזמן להציג לעצמו שאלה פשוטה: האם טענה זו של‬
‫צוריאלי, תהא משמעותה אשר תהא, היא אמיתית? ובהנחה שכן – האם גם אמת זו‬
‫עשויה להשתנות?‬

2. ‫4( יש יותר משמץ לעז על הראשונים בטענה לפיה "הגישה הקלאסית" של היהדות גורסת‬
‫יצירת הלכה "באמצעות תהליך יצירה חפשי, חסר רקע מטפיסי וחסר מודעות‬
‫אידיאולוגית...". גם אם נסכים עם טענתו )הסבירה( של צוריאלי בדבר השוני בין‬
‫הפרקטיקה המקובלת של פסיקת ההלכה לבין הטרנסצנדנטיות הבריסקאית. כל מעיין‬
‫ביושר יודה כי רוב פוסקי ההלכה ברוב הדורות פסקו את אשר פסקו פשוט משום שחשבו‬
‫כי זוהי הפרשנות האמיתית בגמרא, ברמב"ם או בשולחן ערוך. אילו גילה מי את אזנו של‬
‫ה"חפץ חיים" או של רבי עקיבא איגר כי פסיקותיהם "חסרות רקע מטפיסי ומודעות‬
‫אידאולוגית" היו מן הסתם נעלבים מאד. ה"רקע המטפיסי" שלהם היה הרצון לקיים את‬
‫דבר הקב"ה והמודעות האידיאולוגית הייתה ניסיון להבין נכון את הרשב"א. איש מהם‬
‫לא ראה עצמו כ"יוצר חפשי".‬
‫בהקדמתו לשיר השירים מתאר הרב קוק את אותם "גמדים, אשר הם גם טרוטי עיניים" ואינם‬
‫יורדים לעומק המשל הגנוז בשיר השירים. אולי גם אני גמד שכזה, שלא זכה להבין את‬
‫"הרדיקליות הקבלית", "הסוד הנפלא", "האמת הנוראית שיש ביהדות המיסטית", אליבא דהרב‬
‫שג"ר ותלמידו. לעומת זאת עלי לציין במלוא החומרה כי רמת הטיעון הפילוסופי והלוגי, הן בספר‬
‫והן בתגובה, היא מתחת לכל ביקורת. צוריאלי משתמש, לדוגמה, בביטוי "לוגיקה מדעית-‬
‫אמפירית" אותה אין להחיל )לדעתו( בתחום מדעי הרוח. רק כשבאתי להשיב שמתי לב כי מדובר‬
‫בביטוי חסר מובן: לוגיקה היא צורת החשיבה )ואינה תלוית דיסציפלינה(, מדע הוא סוג של‬
‫רעיונות ואמפיריציזם הוא אופן של חקירה מדעית, שבאמת אינו נוהג במדעי הרוח. עצם השימוש‬
‫בביטויים חסרי משמעות כאלו ואחרים מעיד על קליטה משובשת ברמה ירודה של איזה שהן‬
‫הרצאות שטחיות. כאשר הדברים נעשים כך אין פלא שהיחס לפרופסורים ולשיטותיהם מתבטא‬
‫באופן של אמונת חכמים: "אינך יכול" טוען צוריאלי "לפסול במחי יד זרם פילוסופי כה מרכזי‬
‫וכה נרחב" – למה לא? מה אומרים הפילוסופים האלו שאתה מעריץ על קודמיהם ? מה דעתך על‬
‫קומוניזם סטליניסטי, פוטוריזם, איוגניקה )השבחת הגזע האנושי( ושאר תורות פילוסופיות שהיו‬
‫פופולאריות לפני זמן לא רב?‬
‫הרב שג"ר, אליבא דצוריאלי "ממשיך את הפרויקט האדיר של גדולי החסידות ושל הרב קוק"‬
‫ומתרגמו ללשון ימינו. סתם המחבר ולא פרש מהו אותו "פרויקט", אך מן ההקשר נראה כי מדובר‬
‫בפתיחות לרעיונות "חיצוניים" ועיכולם הרוחני אל הקודש פנימה. זהו אכן פרויקט חשוב וגדול,‬
‫אך כבר התריע הרב קוק כנגד העוסקים בו ללא חוש המידה. בנאומו הידוע בטכס פתיחת‬
‫האוניברסיטה העברית )מאמרי הראיה ע' 703( הזהיר מפני אלו שאצלם תהליך ההטמעה הוא‬
‫"בחדווה אופטימית בנאלית ורוחב לב לבדו... החלק היותר גדול מאלה הלך ונטמע בין העמים".‬
‫דומני כי "חדווה אופטימית בנאלית" הוא תיאור מדויק של האופן בו צוריאלי והרב שג"ר‬
‫מקבלים עליהם עולו של פוסט מודרניזם: ללא דיון ממשי, ללא רקע וללא הסברים.‬
‫ולסיום, צוריאלי "מאשים" אותי בתמיכה בשיח הרציונל אשר מוביל ל"אפיקורסות הרגילה של‬
‫קאנט ושפינוזה", בעוד הפוסט מודרניזם נראה בעיניו כמשרה אוירה רוחנית נוחה יותר. שוב‬
‫משועבדת האמת לתועלת: האם עלינו לברור מבין הפילוסופיות את זו שתביא יותר חוזרים‬
‫בתשובה? לניסוח עמדתי בשאלות כאלו אין טוב מן המשפט הנפלא הבא:‬
‫"לטוב ולמוטב אנחנו אזרחי כמה תרבויות וחיים ביותר מאשר עולם ערכים אחד... איננו יכולים‬
‫וגם איננו רוצים להתכחש אליהם, משום שההתכחשות אליהם הינה הכחשת עצמנו ופגיעה באמת‬
‫הפנימית שלנו, שהינה פגיעה באמונתנו הדתית עצמה" )כלים שבורים, ע' 67-57(‬