‫לפני הרבה הרבה שנים, לפני דורי דורות, חיו‬
                     ‫כל האנשים בתוך מערות.‬
‫גם משפחת אשכול חיה במערה. המערה שמרה‬
                      ‫עליהם מהשמש בקיץ‬
      ‫ומהחורף הקר‬
‫ויום אחד, אבא של משפחת אשכול‬
‫יצא אל הרי הגעש וכשחזר הביא אתו‬
                            ‫את‬
‫עוד באותו הלילה ישבו בני המשפחה סביב האש‬
‫וחממו את הרגלים ולמחרת בבקר הם צלו על האש‬
                                     ‫בשר.‬
‫ובשעות הערב שמו את האש בפתח המערה לגרש‬
                          ‫את חיות הטרף.‬
‫כל השכנים הבינו שהאש היא העתיד‬
  ‫של העולם ובאו לבקש שיתנו קצת‬
                      ‫אש לכולם.‬
      ‫ובני משפחת אשכול נתנו אש‬
         ‫לכולם ובגלל זה קראו להם‬
            ‫משפחת אש - כול‬
             ‫כי אצלם לקבל אש‬
                   ‫כל אחד יכול.‬
‫ויום אחד ירד גשם נורא,‬
      ‫שכמוהו לא היה שנים‬
‫ואחריו בא שיטפון שכמוהו‬
  ‫לא זוכרים אפילו הזקנים.‬




                            ‫ייייייי‬
‫מהרו השכנים אל משפחת‬
 ‫ומי השיטפון נכנסו לתוך‬
   ‫אשכול רטבים ורועדים‬
     ‫המערות וכבו את כל‬
  ‫ואמרו: לכו מהר ותביאו‬
               ‫המדורות.‬
 ‫אש חדשה מהמקום שרק‬
            ‫אתם יודעים.‬
‫ובני אשכול החרוצים יצאו דחופים ונמרצים,‬
                      ‫הולכים רצים ומקפצים‬
‫בין שיחים ובין עצים אל ההר שממנו הביא‬
    ‫אבא שלהם בפעם הראשונה את האש.‬
               ‫קדימה‬
               ‫אל הרי‬
                ‫האש!‬
‫וכשחזרו ממסעם עם האש המחודשת שמחו‬
     ‫כולם. ולפתע אבא אשכול קם ואמר :‬
        ‫‪il yi‬‬         ‫והוציא מכיסו‬
      ‫‪drztd‬‬             ‫שתי אבנים‬
‫וא האב להדהאלה אבנים מיוחדות:ילדי היקרים,‬
             ‫פשר נים ליק בניצוץ קש יבש.‬
 ‫כשמכים באבןהאשאבן יוצאעוד לשמור על‬
     ‫נגמרה תקופת על לא צריך ניצוץ של‬
                      ‫בנותיי היקרות מהיום !‬
  ‫המדורות אפש הלכבות את האש מתי שרוצים‬
                        ‫אש תקופתר אבן!‬
                                    ‫מתחילה‬
       ‫ולהדליק אותה מחדש עם קש וקוצים אז‬
 ‫בבקשה, קחו את האבנים ותכינו בצד ערמה של‬
                            ‫קוצים וקש ותבן‬
‫אם פורצת שרפה‬
        ‫יש לקרוא למכבי – האש‬
                      ‫טלפון :‬
‫מכבי –האש נוסעים במכוניות כיבוי גדולות‬
    ‫המשמיעות צפירות – אזהרה. הצפירות‬
                 ‫מרחיקות מכוניות מדרכן.‬
‫מכבי-האש חובשים קסדות כמגן‬
                        ‫לראשם.‬

‫הם נושאים גרזנים, כדי לפרוץ‬
               ‫דלתות נעולות.‬

               ‫הם חובשים מסכות חמצן‬
                 ‫כהגנה בפני עשן סמיך‬
‫מכבי-האש נלחמים ברוב‬
                ‫השרפות באמצעות מים‬


‫בצדי הרחובות מצויים ברזי מים‬
         ‫מיוחדים לכבוי שרפות‬

             ‫זרנוק ארוך מתחבר לברז מים‬


‫יש סולמות, ארוכים כך שמכבי האש יכולים‬
                 ‫להגיע לבניינים גבוהים‬
‫•אל תנסו לכבות בעצמכם את האש ! ספרו על כך לאדם מבוגר‬
                        ‫ובקשו ממנו כי יקרא למכבי האש.‬
   ‫•אסור להדליק אש ליד דברים שעלולים לבעור בקלות כמו:‬
                               ‫וילונות ,ניירות או בגדים.‬
                                 ‫• אסור לשחק בגפרורים.‬

    ‫• ל"ג בעומר מתקרב. זכרו: לא לגשת קרוב מדי אל האש‬
 ‫ולאחר שסיימתם לשבת מסביב למדורה‬
  ‫אל תשכחו לבקש מן המבוגרים שיכבו‬
                            ‫אותה.‬

מי הביא את האש? )באדיבות מכבי אש ישראל)

  • 2.
    ‫לפני הרבה הרבהשנים, לפני דורי דורות, חיו‬ ‫כל האנשים בתוך מערות.‬ ‫גם משפחת אשכול חיה במערה. המערה שמרה‬ ‫עליהם מהשמש בקיץ‬ ‫ומהחורף הקר‬
  • 3.
    ‫ויום אחד, אבאשל משפחת אשכול‬ ‫יצא אל הרי הגעש וכשחזר הביא אתו‬ ‫את‬
  • 4.
    ‫עוד באותו הלילהישבו בני המשפחה סביב האש‬ ‫וחממו את הרגלים ולמחרת בבקר הם צלו על האש‬ ‫בשר.‬ ‫ובשעות הערב שמו את האש בפתח המערה לגרש‬ ‫את חיות הטרף.‬
  • 5.
    ‫כל השכנים הבינושהאש היא העתיד‬ ‫של העולם ובאו לבקש שיתנו קצת‬ ‫אש לכולם.‬ ‫ובני משפחת אשכול נתנו אש‬ ‫לכולם ובגלל זה קראו להם‬ ‫משפחת אש - כול‬ ‫כי אצלם לקבל אש‬ ‫כל אחד יכול.‬
  • 6.
    ‫ויום אחד ירדגשם נורא,‬ ‫שכמוהו לא היה שנים‬ ‫ואחריו בא שיטפון שכמוהו‬ ‫לא זוכרים אפילו הזקנים.‬ ‫ייייייי‬
  • 7.
    ‫מהרו השכנים אלמשפחת‬ ‫ומי השיטפון נכנסו לתוך‬ ‫אשכול רטבים ורועדים‬ ‫המערות וכבו את כל‬ ‫ואמרו: לכו מהר ותביאו‬ ‫המדורות.‬ ‫אש חדשה מהמקום שרק‬ ‫אתם יודעים.‬
  • 8.
    ‫ובני אשכול החרוציםיצאו דחופים ונמרצים,‬ ‫הולכים רצים ומקפצים‬ ‫בין שיחים ובין עצים אל ההר שממנו הביא‬ ‫אבא שלהם בפעם הראשונה את האש.‬ ‫קדימה‬ ‫אל הרי‬ ‫האש!‬
  • 9.
    ‫וכשחזרו ממסעם עםהאש המחודשת שמחו‬ ‫כולם. ולפתע אבא אשכול קם ואמר :‬ ‫‪il yi‬‬ ‫והוציא מכיסו‬ ‫‪drztd‬‬ ‫שתי אבנים‬
  • 10.
    ‫וא האב להדהאלהאבנים מיוחדות:ילדי היקרים,‬ ‫פשר נים ליק בניצוץ קש יבש.‬ ‫כשמכים באבןהאשאבן יוצאעוד לשמור על‬ ‫נגמרה תקופת על לא צריך ניצוץ של‬ ‫בנותיי היקרות מהיום !‬ ‫המדורות אפש הלכבות את האש מתי שרוצים‬ ‫אש תקופתר אבן!‬ ‫מתחילה‬ ‫ולהדליק אותה מחדש עם קש וקוצים אז‬ ‫בבקשה, קחו את האבנים ותכינו בצד ערמה של‬ ‫קוצים וקש ותבן‬
  • 13.
    ‫אם פורצת שרפה‬ ‫יש לקרוא למכבי – האש‬ ‫טלפון :‬ ‫מכבי –האש נוסעים במכוניות כיבוי גדולות‬ ‫המשמיעות צפירות – אזהרה. הצפירות‬ ‫מרחיקות מכוניות מדרכן.‬
  • 14.
    ‫מכבי-האש חובשים קסדותכמגן‬ ‫לראשם.‬ ‫הם נושאים גרזנים, כדי לפרוץ‬ ‫דלתות נעולות.‬ ‫הם חובשים מסכות חמצן‬ ‫כהגנה בפני עשן סמיך‬
  • 15.
    ‫מכבי-האש נלחמים ברוב‬ ‫השרפות באמצעות מים‬ ‫בצדי הרחובות מצויים ברזי מים‬ ‫מיוחדים לכבוי שרפות‬ ‫זרנוק ארוך מתחבר לברז מים‬ ‫יש סולמות, ארוכים כך שמכבי האש יכולים‬ ‫להגיע לבניינים גבוהים‬
  • 16.
    ‫•אל תנסו לכבותבעצמכם את האש ! ספרו על כך לאדם מבוגר‬ ‫ובקשו ממנו כי יקרא למכבי האש.‬ ‫•אסור להדליק אש ליד דברים שעלולים לבעור בקלות כמו:‬ ‫וילונות ,ניירות או בגדים.‬ ‫• אסור לשחק בגפרורים.‬ ‫• ל"ג בעומר מתקרב. זכרו: לא לגשת קרוב מדי אל האש‬ ‫ולאחר שסיימתם לשבת מסביב למדורה‬ ‫אל תשכחו לבקש מן המבוגרים שיכבו‬ ‫אותה.‬