הקואליציה לבריאות הציבור, profile picture
Uploaded byהקואליציה לבריאות הציבור
587 views

זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל

דווקא בתחום מחלות הלב נצפית ירידה בתמותת נשים בשנים האחרונות, בזכות חידושים רבים בטיפול במחלות הלב ותרופות וטכנולוגיות חדשניות.

Embed presentation

Download to read offline
‫פרק רביעי‬ ‫על הקשר האפשרי בין זיהום‬ ‫הסביבה ובין מחלות לב אצל‬ ‫נשים בישראל‬ ‫מחלות לב בישראל: נתונים וגורמי סיכון כלליים‬ ‫מחלות לב הן גורם תמותה עיקרי אצל נשים ישראליות. בגילאי 47-54 מחלות הלב הן סיבת התמותה השנייה )בשנים‬ ‫7002-5002(, אחרי סרטן. מחלות של כלי הדם במוח הן סיבת התמותה הרביעית אצל נשים בקבוצת גיל זו ]1[, ]2[.‬ ‫בין גורמי הסיכון המגוונים אשר נקשרו בספרות להתקפי לב )אוטם בשריר הלב(, ניתן למנות: רמות שומנים גבוהות בדם,‬ ‫עישון אקטיבי, מצבי דחק, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה בטנית ועוד. גורמים אלו נמצאו כמעלים את הסיכון ללקות‬ ‫בהתקף לב אל פי: 52.3, 78.2, 76.2, 73.2, 19.1, 21.1 בהתאמה. במקביל, קיימים גורמים מגנים, כגון צריכת פירות וירקות‬ ‫והתעמלות, אשר מפחיתים את הסיכון לחלות ]3[.‬ ‫בשנים האחרונות התבססה ההכרה גם בזיהום האוויר כגורם המשפיע על תחלואה ותמותה ממחלות לב, כאשר איגוד‬ ‫הלב האמריקני קבע בהצהרתו משנת 0102 שיש קשר סיבתי בין החשיפה לזיהום האוויר בחלקיקים ובין תחלואה ותמותה‬ ‫ממחלות לב וכלי דם ]4[.‬ ‫בהיבט מגדרי. אף שמחלות לב הן גורם תמותה עיקרי אצל נשים, מחלות לב עדיין נחשבות אופייניות יותר לגברים. אכן‬ ‫ידועים הבדלים בין תמותת נשים לתמותת גברים ממחלות לב בישראל: בגילאי 47-1 שיעור התמותה ממחלות לב‬ ‫בישראל אצל גברים גבוה יותר משיעורו אצל נשים, כפי שאפשר להיווכח להלן בתרשים 8. אולם מעל גיל 57, מחלות לב‬ ‫הופכות לסיבת התמותה העיקרית בקרב שני המינים, והפער בשיעורי התמותה בין המינים כמעט נסגר ]1[. עם זה, יש‬ ‫הבדלים מגדריים מבחינת גורמי הסיכון לתחלואת הלב: על פי סקר )6002 ‪ (ACSIS‬בקרב נשים וגברים שהתאשפזו בגין‬ ‫תסמונת כלילית חדה, הגברים שהתאשפזו מסיבה זו בישראל עישנו יותר בהשוואה לנשים, בעבר או בהווה, וגם היו‬ ‫צעירים יותר מהנשים. לנשים, לעומתם, יתר לחץ דם וסוכרת היו גורמי סיכון שכיחים/משפיעים יותר. כמו כן אצל נשים‬ ‫נמצאו )באופן מובהק מבחינה סטטיסטית 87( יותר סימפטומים של קוצר נשימה ואי ספיקת לב בהשוואה לגברים ]5[.‬ ‫מלבד השוני בגורמי הסיכון, גם נצפו הבדלים בין המינים בתוצאת התקף הלב: ממצאי הסקר מלמדים שהתקף הלב היה‬ ‫תרשים 8:‬ ‫שיעור פטירות ממוצע תלת שנתי‬ ‫ל-000,001 איש בגילאי 47-1,‬ ‫לפי מגדר ]1[‬ ‫87 ‪ Acute Coronary Syndrom – Israeli Survey‬הוא סקר לאומי הבודק את מגמות המחלה,‬ ‫הטיפול בה והפרוגנוזה של החולים הלוקים בהתקף לב בישראל מאז 2991.‬ ‫מובהק: הכוונה לתוצאה שהיא משמעותית מבחינה סטטיסטית, לעומת "לא מובהק", שם התוצאה‬ ‫אינה משמעותית מבחינה סטטיסטית עבור טווח הביטחון שנקבע )בדרך כלל %59(.‬ ‫63‬
‫תמותה ממחלות לב בקרב נשים ישראליות בהשוואה למצב בעולם‬ ‫כאשר משווים נתוני תמותת נשים בישראל ממחלות לב איסכמיות 08 )מתוקננים לגיל( לנתוני תמותת נשים ברחבי‬ ‫העולם )על פי נתוני הלמ"ס(, נראה שבשנים 8002-7002 נשות ישראל אינן מובילות או בולטות בתמותה שלהן מסיבה‬ ‫זו 18 )ראו להלן תרשים 9( ]6[. יש להניח שהמקורות להבדלים המצוינים בתרשים הם בין השאר גורמים הקשורים‬ ‫לאורח החיים השונה בין המדינות )כגון הבדלים בשיעורי עישון או צריכת אלכוהול(, או הקשורים לתזונה הים תיכונית‬ ‫הרווחת בישראל, הידועה כמגנה מפני מחלות ]7-8[. כך, לדוגמה, על פי דו"ח הבריאות של ה-‪ OECD‬לשנת 1102, ניתן‬ ‫לראות ששיעורי הנשים בנות +51 המעשנות או צורכות אלכוהול בישראל בעשור האחרון הם על פי רוב נמוכים יותר‬ ‫מאשר במדינות אירופיות אחרות 28 ]9-01[.‬ ‫מגמות בתמותה ממחלות לב אצל נשים בישראל‬ ‫בשנים האחרונות נצפית ירידה בתמותה ממחלות לב הן אצל נשים והן אצל גברים בישראל ]11, 21[. ניתן ללמוד‬ ‫ששיעורי התמותה ירדו פי שלושה לערך בקרב נשים כמו גם בקרב גברים )ראו להלן תרשים 01(. יש לזכור שהירידה‬ ‫בתמותה לא בהכרח נובעת מירידה בהיארעות המחלה, אלא עשויה לנבוע משיטות טיפול טובות יותר. על כן יש לאסוף‬ ‫גם נתונים על היארעות המחלה, כמו גם על כמות האשפוזים בגינה.‬ ‫התפלגות גאוגרפית של תחלואה לבבית בישראל‬ ‫האם התחלואה במחלות לב בישראל אצל נשים והתמותה מהן היא אחידה בכל המדינה, או שמא יש אזורים‬ ‫שבהם נשים תחלינה יותר? על שאלה זו אשיב להלן.‬ ‫בשנות השמונים והתשעים התפרסמה סדרת מאמרים של החוקרים גינזבורג וטולצ'ינסקי ובה הושוו שיעורי‬ ‫תמותה מכמה מחלות על פי נפות, בלא הפרדה מגדרית, ובנוגע לאוכלוסיה היהודית בלבד ]61-31[. החוקרים‬ ‫תקננו את שיעורי התמותה למין ולגיל. מחקרים כאלה נערכו בשנים 8791-9691, 6891-3891 ו-4991-7891.‬ ‫מסדרת המחקרים עולה שפערים גדולים, חלקם מובהקים, ניכרים בין הנפות מבחינת שיעורי התמותה ממחלות‬ ‫לב )ראו להלן תרשימים 21-11(. באותה סדרה נמצאו שיעורי תמותה גבוהים ממחלות לב בקרב יהודים בנפות‬ ‫הצפוניות. החוקרים ייחסו הבדלים אלו בתחילה להבדלים כלליים אפשריים בין הנפות: הבדלים אתניים וגנטיים,‬ ‫הבדלים במצב הסוציו-אקונומי, הבדלים בשנות השמונים והתשעים התפרסמה סדרת מאמרים של החוקרים‬ ‫גינזבורג וטולצ'ינסקי ובה הושוו שיעורי תמותה מכמה מחלות על פי נפות, בלא הפרדה מגדרית, ובנוגע‬ ‫לאוכלוסיה היהודית בלבד ]61-31[. החוקרים תקננו את שיעורי התמותה למין ולגיל. מחקרים כאלה נערכו בשנים‬ ‫8791-9691, 6891-3891 ו-4991-7891. מסדרת המחקרים עולה שפערים גדולים, חלקם מובהקים, ניכרים בין‬ ‫הנפות מבחינת שיעורי התמותה ממחלות לב )ראו להלן תרשימים 21-11(. באותה סדרה נמצאו שיעורי תמותה‬ ‫גבוהים ממחלות לב בקרב יהודים בנפות הצפוניות. החוקרים ייחסו הבדלים אלו בתחילה להבדלים כלליים‬ ‫אפשריים בין הנפות: הבדלים אתניים וגנטיים, הבדלים במצב הסוציו-אקונומי, הבדלים תעסוקתיים, הבדלים‬ ‫במאפיינים סביבתיים, וכן הבדלי צריכה של שירותי בריאות ואינטראקציה אפשרית בין כל אלה. לעומת זאת‬ ‫בפרסום בנוגע לשנים 4991-7891,, שבו בלטה נפת חיפה בכל קטגוריות התמותה ממחלות לב וכלי דם, המליצו‬ ‫החוקרים בין השאר לבחון גם את השפעת האופי התעשייתי של האזור, משום שקיימות בו רמות זיהום אוויר‬ ‫גבוהות וכן מאחר שממוקמים בו מפעלים פטרוכימיים רבים )מקור 61, עמ' 721 ]61[(.‬ ‫אותו טיעון חוזק בעובדה נוספת: גם שיעורי התמותה המתוקננים )‪ (SMR‬מסרטן הריאה עלו בנפה זו, ועל כן מוצע‬ ‫לבחון אפשרות של חשיפה סביבתית לקרצינוגנים שונים.‬ ‫08מחלות לב נרכשות, שבהן חלה הפרעה בהספקת הדם ללב.‬ ‫18תמותה ממחלות לב איסכמיות נקשרה לחשיפה לרמות זיהום אוויר גבוהות.‬ ‫28כגון יוון, ספרד, צרפת, דנמרק, הולנד, סלובקיה, הונגריה, אסטוניה ופולין.‬ ‫73‬
‫לאחר מכן התפרסמו נתונים סטטיסטיים בריאותיים על אודות תמותה לפי נפות או מחוזות רק מטעם הלמ"ס 38 . העיבוד‬ ‫המאוחר ביותר שנעשה מטעמה משווה נתוני תמותה לפי נפות בשנים 2002-8991 )שוב, נשים וגברים יחדיו, ראו להלן‬ ‫תרשים 31( ]71[.‬ ‫מאז פרסום זה אין נתונים רשמיים מפורטים על שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב בקרב נשים, לפי קבוצה אתנית,‬ ‫נפה או יישוב. ההפרדה האתנית נחוצה משום שידוע ששיעורי התמותה של נשים ערביות ממחלות לב גבוהים יותר‬ ‫משיעורי התמותה של נשים יהודיות והכללתן של שתי הקבוצות יחדיו מטה את התוצאות 48.‬ ‫(‬ ‫המקור הרשמי היחיד הזמין לבירור סוגיה זו של התפלגות גאוגרפית-מגדרית-אתנית של תחלואה )נכון ל-1102.11( הוא‬ ‫השוואה שפורסמה על ידי הלמ"ס של פטירות נשים מסיבות שונות, לפי מחוזות, בשנים 8002-6002. שם נעשתה הפרדה‬ ‫לפי קבוצה אתנית ]2[. עם זה, מאחר שמחוזות הם יחידות אדמיניסטרטיביות גדולות, ובכל מחוז יש כמה נפות, מידע זה‬ ‫עשוי להטעות )לדוגמה, במחוז חיפה מתגוררות גם נשות נפת חיפה וגם נשות נפת חדרה( )ראו להלן תרשים 41( ]71[‬ ‫]2[.‬ ‫נתוני משרד הבריאות )שנמסרו בתקשורת אישית( מספקים בסיס טוב יותר להבנת תמונת המצב הגאוגרפית של‬ ‫התחלואה והתמותה הלבבית בקרב נשים בישראל, ומענה על השאלה אם עדיין ישנם פערים בתמותה ובתחלואה בין‬ ‫נפות ובין המינים בשנים האחרונות. להלן )בתרשימים 51 א'-ג'( יובאו עיבודים המסתמכים על הנתונים שמסר משרד‬ ‫הבריאות. נתוני הבסיס )שטרם התפרסמו( מדגימים השוואות בין שיעורי הפטירה מסיבות שונות, של נשים וגברים לחוד,‬ ‫בתקנון לגיל, מגילאי 54 ומעלה. סיבות הפטירה שנבחרו היו סיבות תמותה אשר נקשרו במחקר הבינלאומי לעלייה‬ ‫ברמות זיהום האוויר בטווח הארוך.‬ ‫עם זה, מאחר שהמידע אינו מופרד לפי קבוצות אתניות, ומאחר שהרכב האוכלוסייה משתנה מבחינה אתנית מנפה לנפה‬ ‫)ראו להלן טבלה 01, המתבססת על שנתון הלמ"ס 9002 ]81[(, ההשוואה בין חלק מהנפות היא בעייתית. כדי לצמצם את‬ ‫השפעת פערי התמותה בין נשים מקבוצות אתניות נבדלות, נבחרו נפות שבהן נשים יהודיות מהוות רוב )עד %07 מכלל‬ ‫הנשים(. כך תפחת ההטיה הנובעת מטעמים אתניים. עם זה, גם בתוך האוכלוסייה היהודית עצמה האוכלוסייה בנפות‬ ‫מגוונת. לדוגמה, אוכלוסייה ותיקה לעומת אוכלוסיות עולים, המתאפיינות בגורמי סיכון והרכב גילאים נבדלים. להלן‬ ‫בתרשים 51 מובאים ממצאים עיקריים על פי נפות נבחרות בנוגע לשנים 8002-0002.‬ ‫38הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף האחראי לעריכת פעולות סטטיסטיות ופרסום תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסייה‬ ‫בתחומים כגון בריאות, חברה, כלכלה ומסחר.‬ ‫48לדוגמה, בשנת 7002 שיעור התמותה המתוקנן לגיל מכלל מחלות הלב היה 000,001/8.46 בקרב נשים יהודיות לעומת‬ ‫000,001/5.68 בקרב נשים ערביות ]מקור: דו"ח 333 מצב בריאות 0102, עמ' 431. ראו גם גרף 3[.‬ ‫83‬
‫תרשים 01:‬ ‫תרשים 9:‬ ‫תרשים 01: מגמות בתמותה מכל מחלות הלב,‬ ‫שיעור פטירות ממחלת לב איסכמית‬ ‫לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, בשנים 7002-9791,‬ ‫בקרב נשים מכמה מדינות, ל-000,001,‬ ‫שיעורים מתוקננים לגיל, ל-000,001 ]21[‬ ‫מתוקנן לגיל ]11[‬ ‫ישראל‬ ‫תרשים 31:‬ ‫תרשים 21:‬ ‫תרשים 11:‬ ‫תמותה מכל מחלות הלב,‬ ‫שיעורי תמותה מאוטם בשריר הלב )‬ ‫שיעורי תמותה מאוטם בשריר הלב‬ ‫לפי נפה, גברים ונשים יחד‬ ‫מחלת לב איסכמית( לפי נפה‬ ‫בקרב יהודים בלבד )מחלת לב איסכמית(‬ ‫בשנים 2002-8991]71[‬ ‫גברים ונשים יהודים‬ ‫לפי נפה גברים ונשים יחד יהודים‬ ‫בשנים 4991-7891 ]01[‬ ‫בשנים 6891-3891 ]8[‬ ‫93‬
‫תרשים 41:‬ ‫שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ממחלות לב‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫)ל-000,001(, בקרב נשים, לפי מחוז וקבוצה‬ ‫אתנית, בשנים 8002-6002 ]2[‬ ‫*הערה:‬ ‫במקור חסרים נתונים בנוגע לנשים ערביות‬ ‫במחוזות תל אביב, דרום ויהודה ושומרון‬ ‫*הערה: הושמטה נפת יהודה ושומרון בשל‬ ‫מיעוט האוכלוסייה ** בנפות מסוימות )-(‬ ‫לא צוין במקור גודל אוכלוסיית הנשים‬ ‫הערביות.‬ ‫נשים ערביות‬ ‫תרשים 51: שיעורי תמותה מתוקננים‬ ‫לגיל58ממחלות לב איסכמיות בהשוואה‬ ‫לממוצע הארצי של נשים, בשנים‬ ‫8002-0002 )א( בכל הנפות )ב( בנפות‬ ‫נבחרות )מקור: נתוני פטירות שהתקבלו‬ ‫ממשרד הבריאות(‬ ‫51‬ ‫ג': שיעורי פטירה מתוקננים לגיל )ל000,001( ממחלת לב איסכמית‬ ‫בנשים יהודיות וערביות מעל גיל 54, עבור השנים 8002-0002, לפי נפות נבחרות.‬ ‫א 51‬ ‫* הערה: החישובים מתבססים על נתוני משרד הבריאות‬ ‫58שיעורים אלו אינם ‪ ,SMR‬כלומר לא נעשתה כאן השוואה לאוכלוסיית תקן )בשונה מהמוצג לעיל באיורים 6-5(.‬ ‫04‬
‫טבלה 9: אוכלוסיית הנשים‬ ‫בישראל, בנות 54 ומעלה,‬ ‫לפי מחוזות, נפות וקבוצות‬ ‫אתניות )8002( ]81[‬ ‫סה“כ‬ ‫יהודיות‬ ‫%ערביות‬ ‫נשים‬ ‫ערביות‬ ‫נפות‬ ‫מחוזות‬ ‫בנות 54 +‬ ‫ואחרות‬ ‫תיאור הממצאים המוצגים בתרשימים 51-8‬ ‫מתרשימים 21-11 עולה שבשנים 6891-3891, בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד )נשים וגברים כאחד(, הנפות‬ ‫הצפוניות חיפה וכנרת וכן נפת רמלה, בלטו בשיעורי תמותה גבוהים בגלל אוטם שריר הלב, יחסית לממוצע הארצי.‬ ‫אחריהן בלטו בריבוי התמותה נפות צפוניות אחרות, וכן נפות תל אביב ובאר שבע. בשנים 4991-7891 בלטו‬ ‫במיוחד 68 הנפות הצפוניות צפת-גולן, ואחריהן הנפות חיפה, תל אביב, רמלה ושרון.‬ ‫מתרשים 31 ניתן להיווכח שבשנים 2002-8991 שיעורי התמותה מכל מחלות הלב בקרב האוכלוסייה מעל גיל 04‬ ‫בנפות הצפוניות )נשים וגברים כאחד( היו מעל לממוצע התמותה הארצי מכל מחלות הלב מעל גיל 04, לפי נפה.‬ ‫בתרשים 41 מוצגת השוואה של שיעורי תמותה, מתוקננים לגיל, מאוטם חריף בשריר הלב )מחלת הלב‬ ‫האיסכמית העיקרית(, ממחלות לב איסכמיות אחרות )שאינן אוטם חריף בשריר הלב(, ומיתר לחץ דם אצל נשים,‬ ‫לפי קבוצה אתנית ולפי מחוז בשנים 8002-6002. מסיכום הנתונים הנוגעים ליהודיות ניתן ללמוד ששיעורי התמותה‬ ‫ממחלות לב איסכמיות גבוהים במיוחד במחוזות חיפה וצפון. גם בקרב נשים ערביות נצפתה תמותה גבוהה, בעיקר‬ ‫במחוז חיפה 78 . בהשוואת נתוני הפטירה ממחלת לב איסכמית אחרת לממוצע הארצי, מתברר שבקרב נשים‬ ‫יהודיות במחוז חיפה )לרבות נפת חדרה( נצפתה תמותה גבוהה מעל לממוצע, וגם בקרב יהודיות ממחוז צפון‬ ‫)נפות צפת, כנרת-גולן, יזרעאל, עכו(. בקרב נשים ערביות נצפו שיעורי תמותה גבוהים מסיבה זו במחוז חיפה‬ ‫)נפות חיפה וחדרה(. ]2[. תרשים 41 עסק במחוזות ולא נפות..‬ ‫68תוצאה זו נמצאה מובהקת במיוחד )1000.0<‪.(p‬‬ ‫78מחוזות חיפה, צפון ודרום הובילו גם בתמותה ממחלות אחרות: סוכרת, מחלות כלי דם במוח. מחוז חיפה הוביל בתמותה ממחלות כליה.‬ ‫14‬
‫בתרשים 51 א' ממופים לראשונה שיעורי תמותה ממחלות לב איסכמיות אצל נשים בנות +54, לפי נפות 88 , מתוקננים לגיל,‬ ‫באחוזים מעל/מתחת לממוצע הארצי )יהודיות וערביות כאחד(, בשנים 8002-0002. כפי שהוסבר לעיל, מאפייני תמותה של‬ ‫אוכלוסיית הנשים הערביות שונים ממאפייני התמותה של נשים יהודיות ממחלות לב, ולכן נעשתה הפרדה כדלקמן: בתרשים‬ ‫51ב', מוצגים שיעורי התמותה בנפות נבחרות שבהן יש בקירוב רוב לנשים יהודיות )כ- %07 ויותר( 98 ]81[ ]91[. בתרשים 51ג'‬ ‫מוצגים שיעורי התמותה המתוקננים לגיל לפי נפה. שני התרשימים האחרונים מראים שנפת חיפה בולטת בשיעורי תמותה‬ ‫גבוהים של נשים ממחלות לב איסכמיות, אפילו בהשוואה לנפות אחרות הידועות כסובלות מזיהום אוויר כבד גם הן )כגון נפת‬ ‫תל אביב(.‬ ‫גם תרשים 51א' מאשש את המידע שבנפות הצפוניות האחרות, שלא נכללו בתרשים ב', נשים )יהודיות וערביות כאחד(‬ ‫51ב',‬ ‫סובלות משיעורי תמותה גבוהים ממחלות לב איסכמיות.‬ ‫לסיכום, המקורות שהובאו לעיל מצביעים על כך שבנפות הצפוניות )יזרעאל, כנרת, עכו, צפת( 09 מוכרים כבר מתחילת שנות‬ ‫השבעים שיעורי תמותה עקיבים גבוהים ממחלות לב. מאמצע שנות השבעים ואילך הצטרפה גם נפת חיפה לקבוצה זו. תוצאה‬ ‫זו נצפתה בנפות אלו בקרב נשים ובקרב גברים, ביהודיות ובערביות. על כן מפתיע לגלות, שלמרות ממצאים חמורים אלה בכל‬ ‫שלושת העשורים האחרונים, פערים אלה לא נחקרו ברמה הלאומית, ובכל הנוגע לנשים.‬ ‫נוסף על כך מתמיה מאוד שטרם הוצעה או נבדקה לעומק פרשנות לממצאים אלו. הפערים המתוארים הם כאמור עקיבים‬ ‫וניכרים גם מדו"חות נוספים. לדוגמה, בדו"ח אי-שוויון בבריאות בישראל )0102(, נמצא שבמחוזות חיפה ודרום שיעור הנשים‬ ‫שאובחן אצלן לחץ דם גבוה הוא הגבוה ביותר )וזהו גורם סיכון למחלות לב( ]02[. בירור עם נציגי משרד הבריאות מלמד‬ ‫שלמשרד הבריאות אין הסמכות או היכולת לחקור סוגיות כגון זו.‬ ‫גורמי סיכון אפשריים, ובהם סביבה‬ ‫לנוכח האמור לעיל, נשאלת השאלה מדוע בלטו הנפות הצפוניות בתמותה ממחלות לב איסכמיות. בלי כל ספק הנושא מורכב,‬ ‫בעיקר משום שאוכלוסיית ישראל מגוונת מבחינה אתנית, מבחינת הרקע התרבותי התזונתי, ובתנאי המחיה. לכן נחוץ מחקר‬ ‫מעמיק יותר כדי לרדת לפשר סוגיה זו. לדוגמה, ייתכן שיש בעיית שפה ובעיית נגישות מכפרים מרוחקים לשירותי בריאות‬ ‫בתוך פרק זמן מציל חיים, וזו עומדת בבסיס חלק מההבדלים הנצפים. הדבר נכון במיוחד בנוגע לנשים ערביות או חרדיות,‬ ‫אשר נוסף על כך גם ממעטות להשתמש בתשתית שירותי הבריאות ]91[. טיעון זה אינו תקף בנוגע לנפה כגון נפת חיפה, שבה‬ ‫יש שלושה בתי חולים ברמת נגישות גבוהה, וכן שיעור רופאים גבוה ביחס לכמות האוכלוסייה, על כן שם, הנגישות לטיפול‬ ‫רפואי בוודאי אינה הסיבה העיקרית לפערים.‬ ‫אורחות חיים: תזונה, השמנה ורמות שומנים גבוהות בדם.. בסקר לאומי של מצב בריאות ותזונה )מב"ת( בקרב מבוגרים,‬ ‫נבדקו כל אלה במדגם של האוכלוסייה הכללית, אך לא לפי נפות, או לפי הפרדה לתת קבוצות בתוך קבוצת הנשים הערביות‬ ‫)דרוזיות, נוצריות, מוסלמיות(, ועל כן קשה להשוות גורם זה ]12[. דו"ח נוסף, הנוגע ספציפית לאוכלוסייה הערבית, גם הוא‬ ‫אינו שופך אור על הבדלים על פי אזורים גאוגרפיים. על כן גורם זה עוד טעון בירור. עם זה, המגמה המסתמנת, לדוגמה, בקרב‬ ‫נשים ערביות בכל נפות הצפון של תמותת יתר ממחלות לב, מאפיינת נפות כפריות )צפת, כנרת( כמו גם נפות מתועשות‬ ‫ועירוניות )עכו, חיפה(. נתונים אלה מחלישים את הסברה שדווקא הבדלי התזונה הם העומדים בבסיס ההבדלים הנצפים.‬ ‫הבדלים אתניים. כאמור, הוצגו לעיל גם נתונים חלקיים ממוינים ליהודיות ולערביות, לפי תוצאות בריאותיות נבחרות, ומהם‬ ‫עדיין עולה תמונה של פערי תמותה גאוגרפיים ממחלות לב איסכמיות, בכל קבוצה בנפרד.‬ ‫עישון. גורם סיכון בעייתי אחר הוא העישון, אך באופן כללי נצפו דווקא שיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים ערביות‬ ‫בהשוואה לנשים יהודיות )אך הנתונים מנוגדים באשר לחשיפה לעישון פסיבי( ]22[. אשר לנפת חיפה, קשה לבחון את שיעורי‬ ‫העישון בנפה זו בהשוואה לנפות אחרות, מאחר שהמקורות היחידים הזמינים להשוואה זו בנוגע לשנות התשעים הם סקרי‬ ‫הלמ"ס. סקרים כאלה בוצעו, לדוגמה, בשנים 7991-6991, 0002-9991, 4002-3002, ו-9002. בסקרים אלה הושוו מחוזות )ולא‬ ‫נפות, בהקשר זה ראו עמ' 83(, וגם שלוש הערים הגדולות )חיפה, תל אביב, ירושלים(. משני הסקרים ניתן ללמוד ששיעורי‬ ‫המעשנות בנות +52 19 בעיר חיפה )המהווה רק חלק מנפת חיפה(, היו פחות או יותר דומים לאלה של נשים בעיר תל אביב )לא‬ ‫ניתנה במקור רמת מובהקות(.‬ ‫בהשוואה מחוזית, בשנים 7991-6991 לא נצפו בקרב בנות +52 שיעורי עישון גבוהים יותר במחוז חיפה )הכולל את נפות חיפה‬ ‫וחדרה( בהשוואה למחוזות אחרים ]32[ 29. )דווקא במחוזות ירושלים ודרום נמצא שיעור מעשנות גבוה יותר, ואילו במחוזות‬ ‫צפון, מרכז ותל אביב נמצא שיעור מעשנות נמוך יותר (. בשנים 0002-9991 דווקא נצפו בקרב בנות +52 במחוז חיפה שיעורי‬ ‫עישון גבוהים מעט יחסית למחוזות אחרים, אך ההבדל, לדוגמה, בין מחוז חיפה למחוזות ירושלים ודרום הוא זניח ]42[.‬ ‫בסקר שהתקיים בשנים 4002-3002 נמצאו שיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים )בנות +12( במחוז חיפה בהשוואה למחוזות‬ ‫תל אביב, מרכז ודרום, ]52[ . גם בשנת 9002 נמצאו תוצאות דומות.‬ ‫גיל. מאחר שהנתונים שהוצגו באשר לתמותת נשים בגילאי +54 מתוקננים לגיל, גם הגיל אינו הגורם המבדיל בין האוכלוסיות.‬ ‫88קודים של 52‪ ICD-10: I20-I‬מציינים בין השאר אוטם בשריר הלב‬ ‫98השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 9002, טבלה 01.2 וכן על פי נתוני הלשכה המרכזית על אודות מפקד 8002 ]91[: שיעור האוכלוסייה היהודית בסך הכול היה בנפות השונות כדלקמן: נפת‬ ‫פתח תקווה: %5.19, נפת רמלה: %4.58, נפת רחובות: %59, נפת אשקלון: %3.29, נפת שרון: %3.57, מחוז ירושלים: %5.76, נפת באר שבע: %3.86, נפת צפת: %58, נפת כנרת %76.‬ ‫09 כמו גם בכמה נפות דרומיות כגון נפת באר שבע ונפת רמלה.‬ ‫19 אלו קבוצות הגילאים הרלוונטיות לשם השוואת תמותה של בנות +54 בשנות האלפיים.‬ ‫29ראו מקור ]32[, לוח 1. 02א – מעשנים כיום לפי תכונות דמוגרפיות חברתיות, נקבות, עמ' 272.‬ ‫24‬
‫מצב סוציו-אקונומי. בלי ספק, יישובים פריפריאליים, כגון יישובים בנפות הצפוניות, סובלים ממצב סוציו-אקונומי גרוע‬ ‫יותר ממצב יישובי המרכז ]91, עמ' 72[, דבר המקשה על תושביהם להשיג את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. במחוז צפון‬ ‫[,‬ ‫שיעורי האבטלה, וגם שיעור המשתכרים מתחת למינימום, הוא גבוה בהשוואה למחוזות אחרים ]91, עמ' 72[. עם זה, גם‬ ‫במחוז ירושלים ישנם שיעורים גבוהים ביותר של אבטלה, ובה קיים שיעור גבוה של משתכרים מתחת לשכר מינימום,‬ ‫וגם עוני ]שם, עמ' 22[. אף על פי כן, שיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות שם בקרב נשים )ראו תרשים 51( אינם‬ ‫יוצאי דופן.‬ ‫[(, מלמד‬‫בהקשר הסוציו-אקונומי בישראל, דווקא מחקר חדשני שנערך בימים אלה בתל אביב )ראו לעיל בעמ' 15 ]14[(,‬ ‫שבעיר כמו תל אביב, דווקא נבדקים שמצבם החברתי-כלכלי טוב יותר חשופים יותר לזיהום אוויר. ייתכן שהטעם לכך‬ ‫הוא שנדרשת רמה כלכלית גבוהה כדי לגור באזורים המרכזיים ביותר )והמזוהמים יותר( בתל אביב. בהקשר זה, גם נפת‬ ‫חיפה הסובלת משיעורי תחלואה ותמותה לבבית גבוהים, נחשבת לנפה שבה המצב הסוציו-אקונומי של נשים טוב יחסית‬ ‫לנפות אחרות )ראו במקור 71, עמ' 221, השכר הממוצע של נשים בחודש, בהשוואה לפרמטר זה בנפות אחרות ]71[(.‬ ‫(, יש קשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר חלקיקי‬ ‫זיהום אוויר וסביבה. כעולה מפרק ראשון )ראו לעיל עמ' 9-1(,‬ ‫ברמות גבוהות ובין עלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם. באופן ספציפי, בספרות המקצועית הוצג קשר ברור במיוחד בין‬ ‫חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר ובין מחלות לב איסכמיות, שהן הסיבה העיקרית לתמותה ממחלות לב )בהקשר זה ראו‬ ‫את המאמרים של ‪ Pope and Krewski‬י]62-82[ (.‬ ‫יוצא דופן באיכותו הוא המאמר מ-5002, המראה שגם לאחר תקנון ל-44 משתנים, התמותה ממחלות לב איסכמיות עולה‬ ‫ִ‬ ‫בשני המינים כמעט ב-%04 )מובהק(, כאשר רמות החלקיקים הקטנים )5.2‪ (PM‬עולות ב-01 מיקרוגרם למ"ק בטווח‬ ‫הארוך. על כן, להשערתנו, ייתכן שמאפיינים גאוגרפיים הם שנמצאים ביסוד התחלואה והתמותה של נשים יהודיות‬ ‫וערביות בצפון. מאפיינים כאלה יכולים להיות, למשל, חשיפה פסיבית סביבתית של נשים )ערביות ויהודיות כאחד(‬ ‫לרמות גבוהות של זיהום אוויר, לעשן בישול והסקה ביתית, לעשן סיגריות או לשריפת פסולת בקרבת הבית, כמו גם‬ ‫לפליטות של מפעלי תעשייה סמוכים. בהקשר של נפת חיפה, לאורך השנים נמדדו בה ריכוזים גבוהים של חלקיקים, וכן‬ ‫רמות גבוהות של מתכות שהן תוצר של שריפת דלקים פוסיליים באזור.‬ ‫כמה עובדות מאששות השערה זו: ( בשנים האחרונות התבהרה עובדת הקשר הסיבתי הכללי בין זיהום האוויר‬ ‫)1(‬ ‫בחלקיקים לבין מחלות לב ותמותה מהן ]92[. )2( מזהמים ספציפיים בחומר החלקיקי שנפלט משריפת דלקים פוסיליים‬ ‫או מתעשיות עיבוד מחצבים )מתכות מעבר( נמצאו מזיקים למערכת הלב וכלי הדם ]03-13[. אחת המתכות שנמצאה‬ ‫מזיקה במיוחד ללב, היא קדמיום, ונזקיה מוכרים כבר ממחקרי חיות משנות השישים. השפעות חשיפה למתכת זו, אפילו‬ ‫ברמות נמוכות, על אנשים התגלו כבר בשנות השמונים ]23-53[. בשנים האחרונות נמצא קשר בין רמות גבוהות של‬ ‫קדמיום בשתן ובין מחלות כליה, בעיות מטבוליות, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ומחלות של כלי דם במוח ]03, 63,‬ ‫73[.‬ ‫על אלה נוספת העובדה שבכמה דגימות של מתכות שנערכו מטעם איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה בשנים -7002‬ ‫9002, נמצאו בתחנות ניטור אחדות בנפת חיפה רמות כלשהן של המתכת קדמיום. בכל בדיקות האוויר לאיתור מתכות‬ ‫שנערכו בשנת 9002 בארבע תחנות ניטור 69 נמצאה רמה כלשהי של קדמיום בכל אחת מהתחנות, והריכוזים שנמצאו‬ ‫נעו בין 57.0 ל-50.0 ננוגרם למ"ק. לדוגמה, בתחנת קרית חיים, 03 מדידות שונות מצאו ריכוזי קדמיום שנעו בטווח שבין‬ ‫90.0 ל-26.0 ננוגרם למ"ק, לפי מועד המדידה. באזור מתועש זה, בכל המדידות בטווח שנים אלה, לא הגיעה הרמה‬ ‫שנמדדה אל התקן המוצע בתקנות שעל פי חוק אוויר נקי 79. נתונים נוספים התומכים בקיום חשיפה ממושכת לפליטות‬ ‫מתכות ממקורות אנתרופוגניים, ובפרט קדמיום, מובאים בדו"ח ניטור מתכות בקרקע 89 .‬ ‫39לנתונים אלה אין מצורפת רמת מובהקות במקור.‬ ‫49ראו מקור ]42[, לוח 1. 02א – מעשנים כיום לפי תכונות דמוגרפיות חברתיות, נקבות, עמ' 691.‬ ‫59ראו מקור ]52[, לוח 03.‬ ‫69ראו דו"ח איגוד ערים לשנת 9002.‬ ‫79בהקשר זה, התקן הישראלי קובע ריכוז יממתי מרבי לריכוז קדמיום בחלקיקים 01‪ PM‬שהוא 53‪ng/m‬‬ ‫89ראו באתר דף מידע על זיהום סביבה בישראל, 7141/‪http://www.phc.org.il‬‬ ‫34‬
‫מחקרים בישראל על הקשר בין זיהום אוויר ובין תחלואת לב בקרב נשים‬ ‫מחקרים שנעשו בישראל ועסקו בנושא התחלואה במחלות לב או התמותה מהן בקרב נשים בישראל, בחנו היבטים‬ ‫אחדים של גורמי הסיכון למחלות בקרב נשים לעומת גברים )]83[ או הבדלים בין המינים בסיבות האשפוז ובתוצאותיו‬ ‫)‪ ( 2006ACSIS‬או הבדלים בתחלואה בין קבוצות אתניות של נשים ]93-14[. עם זה, ברוב המוחלט של המחקרים לא‬ ‫הייתה בחינה ישירה של קשרים בין גורמים סביבתיים לבין התחלואה והתמותה. ובכל זאת אחדים מהם זיהו, לדוגמה,‬ ‫פערים בין מדינות המזרח התיכון בתחלואת לב בקרב האוכלוסייה הערבית, כשישראל ניצבת בראש. לא צוינה סיבה לכך.‬ ‫המחקרים העיקריים שדנו בקשר שבין סביבה )תוך התמקדות בזיהום אוויר( למחלות לב הם המחקרים האלה:‬ ‫תל אביב )4002(. בשנת 4002 התפרסמו תוצאות השפעתו של זיהום אוויר חלקיקי בתל אביב על נשים וגברים כאחד,‬ ‫כחלק מתוצאות מחקר "אפאיס" )‪ , (APHEIS‬מחקר בינלאומי אירופי שבו הושוו נתוני החשיפה לזיהום אוויר, התחלואה‬ ‫והתמותה בכמה ערים באירופה בכוונה להפחית אותם ]24[. העיר תל אביב )4002(. בשנת 4002 התפרסמו תוצאות‬ ‫השפעתו של זיהום אוויר חלקיקי בתל אביב על נשים וגברים כאחד, כחלק מתוצאות מחקר "אפאיס" )‪ , (APHEIS‬מחקר‬ ‫בינלאומי אירופי שבו הושוו נתוני החשיפה לזיהום אוויר, התחלואה והתמותה בכמה ערים באירופה בכוונה להפחית‬ ‫אותם ]24[. העיר תל אביב נבחרה במחקר זה כמייצגת את ישראל. במחקר נמצא שבהשוואה לערים אחרות באירופה,‬ ‫תל אביב נחשבת לבעלת רמת זיהום אוויר גבוהה במיוחד. עיקר ההתמקדות בפרויקט היה בצעדי מניעה, ובהם תסקיר‬ ‫השפעה בריאותית: עד כמה אפשר לצמצם תחלואה ותמותה בשני המינים גם יחד באזור תל אביב אם תרד רמת זיהום‬ ‫האוויר ברמות מרמות שונות.‬ ‫בהמשך לפרויקט זה, בעבודת דוקטור של ד"ר רוני בראונשטיין, שהתבססה על נתוני פרויקט אפאיס, נבחנו‬ ‫השפעות זיהום אוויר לטווח קצר )אירועי זיהום של עד כמה ימים( ולטווח ארוך )עלייה ממושכת ברמות זיהום ממוצעות‬ ‫שנתיות( על נשים וגברים בתל אביב. בעבודה יוחד פרק שלם לנושא המגדרי ]34[. להלן יובאו כמה עובדות מפרק זה,‬ ‫פרק 01:‬ ‫על פניו נראה שבתל אביב גברים מתים יותר מנשים מסיבות קרדיוסקולריות וממחלות נשימה, אך במודלים שבחנו‬ ‫לעומק את הקשר שבין חשיפה למזהמים סביבתיים שונים ובין תמותה ממחלות לב וכלי דם, התגלו תוצאות מעניינות:‬ ‫במודל רב משתני, שבו נמדדת טוב יותר השפעת המזהמים, נמצאה תוצאה מדויקת יותר: ההשפעה היחידה שנמצאה‬ ‫קשורה במובהק לתמותה היא ההשפעה של חלקיקים מסוג 01‪ PM‬על נשים, או על כלל האוכלוסייה )בקרב גברים‬ ‫התקבלה תוצאה לא מובהקת(. טבלה 01 מראה כי על כל עלייה של 1 מיקרוגרם למ"ק של חלקיקים מסוג 01‪ ,PM‬יש‬ ‫עלייה של %1.0 )מובהק( בסיכון של אישה באזור תל אביב למות ממחלות לב וכלי דם. עם זה בשיטת העיבוד הסטטיסטי‬ ‫הנוסף, נמצא שההבדל בין המינים אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית.‬ ‫אשר לתמותה ממחלות לב וכלי דם, סיכמו החוקרים כי מבין מזהמי האוויר שנבדקו, עלייה יומית ברמות חלקיקים מסוג‬ ‫01‪ PM‬היא גורם הסיכון המשמעותי לתמותה זו בקרב שני המינים ]34[. אשר לנשים, התמותה ממחלות לב וכלי דם‬ ‫בקרב נשים שנחשפו לעלייה קצרת טווח ברמות זיהום האוויר הושפעה יותר מרמות זיהום האוויר היומיות‬ ‫בהשוואה לגברים. עם זה, רוב הערכות הסיכון 001 שהתקבלו בנוגע לנשים או בנוגע לגברים לא היו מובהקות.‬ ‫החוקרים קראו לבצע מחקר ביו-רפואי כהמשך למחקרם, כדי לבחון את השוני בין נשים לגברים ברגישות לזיהום אוויר‬ ‫]34[.‬ ‫טבלה 01 "עליה בתמותה ממחלות קרדיוסקולאריות,סיכון יחסי עבור מודל רב מזהמים" ]93[‬ ‫מובהק מאוד‬ ‫99מחקר אשר בחן כיצד זיהום האוויר משפיע על בריאות תושבי 62 ערים באירופה. בישראל נבחרה תל אביב לבחינת הקשר.‬ ‫ראה אינדקס בתחילת החוברת, ערך סיכון.‬ ‫001ראה אינדקס בתחילת החוברת, ערך סיכון‬ ‫44‬
‫מחוז אשקלון. במחקר שנערך במכון האפידמיולוגי של בית החולים ברזילי שבאשקלון 101 , נבחן הקשר בין עלייה‬ ‫במדדי זיהום האוויר ובין עלייה בפניות לחדרי מיון ולמרפאות של קופות החולים בשל תחלואה חדה‬ ‫)מחלות לב-ריאה(. במחקר נמצא קשר מובהק בין הממוצעים של מדדי הזיהום של 21 שעות שקדמו לפנייה/אשפוז‬ ‫לבין עומס המטופלים. עוד עולה מן המחקר שלא נמצאו הבדלים בין המינים באשפוז עקב תסמינים חריפים‬ ‫של מחלות לב. תוצאות המחקר לא פורסמו )תקשורת אישית עם החוקר הראשי(.‬ ‫מחקרים עדכניים יותר הם שני מחקרים אלה:‬ ‫( מחקר עוקבה על אודות הקשר שבין חשיפה ממושכת‬ ‫בתל אביב מתבצע במימון הקרן לבריאות וסביבה )‪(EHF‬‬ ‫לזיהום האוויר בסביבת המגורים לאירועי לב, תוך תקנון למצב חברתי-כלכלי וגורמי סיכון אחרים, בקרב 021,1‬ ‫שורדי אוטם ראשון בשריר הלב )‪ (MI‬הגרים במרכז הארץ ]44[. בהקשר המגדרי, רוב העוקבה הנבדקת היא של‬ ‫[.‬ ‫גברים )%18(. לאחרונה התפרסמו ממצאים ראשוניים ממחקר זה )בנוגע לשני המינים יחד( לאחר תקנון לגורמי‬ ‫סיכון ידועים ולמשתנים סוציו-אקונומיים. עולה מהם שיש עודף סיכון לתמותה, תמותה לבבית, אוטם חוזר ואי‬ ‫ספיקת לב, הקשור לחשיפה לזיהום האוויר ]54[. הקשרים שנמצאו לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית, אך היו‬ ‫עקיבים, והעידו על מגמה זו. עוד נמצא שהקשרים בקרב נשים חזקים לפחות כמו בקרב גברים. לדוגמה, נמצא,‬ ‫לאחר תקנון, שעלייה של 01 מיקרוגרם למ"ק של 5.2‪ PM‬אצל כלל הנבדקים העלתה את הסיכון למות מכל הסיבות‬ ‫ב-%15 )לא מובהק(, למות מאוטם חוזר ב-%76 )לא מובהק(, ולמות בשל סיבה לבבית בכלל ב-%73 )לא מובהק(.‬ ‫בחיפה תוכנן מחקר שיבחן את הקשר שבין רמות זיהום האוויר בחלקיקים מסוג 5.2‪ PM‬לבין אשפוזים בשל תחלואת‬ ‫לב בחדר המיון לאורך השנים 0102-9002 בבית החולים רמב"ם, אך זה טרם יצא לפועל ]64[.‬ ‫סיכום הפרק ייעשה יחד עם סיכום פרק חמישי להלן .‬ ‫101ד"ר מיכאל הוארטה, ד"ר מיכאל גדלביץ וד"ר שמעון שרף, מנהל המרכז והרופא המחוזי.‬ ‫54‬

More Related Content

PDF
מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
תחלואה ותמותה בישראל, מה הקשר לזיהום אוויר ?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
מצגת החייאה בסיסית ומתקדמת
byA.P.C Health Specialists Clinics Ltd
 
PDF
מצגת מהשתלמות ותיקים 2011
byTsachi
 
PDF
זיהום אוויר ומחלות לב בנשים
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
תחלואה ותמותה בישראל, מה הקשר לזיהום אוויר ?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מצגת החייאה בסיסית ומתקדמת
byA.P.C Health Specialists Clinics Ltd
 
מצגת מהשתלמות ותיקים 2011
byTsachi
 
זיהום אוויר ומחלות לב בנשים
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
byהקואליציה לבריאות הציבור
 

Similar to זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל

PDF
טיפול ומניעת שבץ מוחי מצגת הרצאתו של דר אוריון
byNeeman Stroke
 
PDF
הידעת - אוסף עובדות לקראת המבחן
byTsachi
 
PPT
עידו לוריא
bypropubpsy
 
PDF
שבץ מוחי - על האירוע הזה אפשר לוותר
byNeeman Stroke
 
PDF
תוחלת חיים בישראל 2016
byAnochi.com.
 
PDF
Cardio vasculardiseases 60
bygallevy16
 
PDF
טיפול מבוסס נתונים: איתן לשם דימנט על עתיד הרפואה
byEitan Leshem Dimant
 
PPT
The Center for Women's Health Information
byJ Gold
 
PPT
ד''ר איליה סטמבלר, מצגת של הרצאה
byДом ученых Тель-Авива
 
PPT
The Human Cost of Air Pollution / Professor C. Arden Pope lll
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
גיל פוגוזליץ- GHP newsletter may 2015 (heb)
byZivBenSira
 
PDF
למה ישראל במצב חירום אם לפי המומחים כבר יש כאן חסינות עדר
bywww.epidella.com
 
PDF
כשהלב דופק מערך הלב
byAlfred Cohen
 
PDF
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
מצגת_לשקר אין רגליים_האם המטרה מקדשת את כל האמצעים
bywww.epidella.com
 
PDF
Gt for the biomed industry כנס מידע ברפואה 2010 healthcare
byEdith Ohri
 
PPTX
התפתחות הדמוגרפית במדינת ישראל וביהודה והשומרון
byYakov Faitelson
 
PDF
מערכות לומדות פגישה 1 חלק 1 דוגמאות
byIgor Kleiner
 
PDF
Pregnency trauma 60 (1)
bygallevy16
 
PDF
Pregnency trauma 60
bygallevy16
 
טיפול ומניעת שבץ מוחי מצגת הרצאתו של דר אוריון
byNeeman Stroke
 
הידעת - אוסף עובדות לקראת המבחן
byTsachi
 
עידו לוריא
bypropubpsy
 
שבץ מוחי - על האירוע הזה אפשר לוותר
byNeeman Stroke
 
תוחלת חיים בישראל 2016
byAnochi.com.
 
Cardio vasculardiseases 60
bygallevy16
 
טיפול מבוסס נתונים: איתן לשם דימנט על עתיד הרפואה
byEitan Leshem Dimant
 
The Center for Women's Health Information
byJ Gold
 
ד''ר איליה סטמבלר, מצגת של הרצאה
byДом ученых Тель-Авива
 
The Human Cost of Air Pollution / Professor C. Arden Pope lll
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
גיל פוגוזליץ- GHP newsletter may 2015 (heb)
byZivBenSira
 
למה ישראל במצב חירום אם לפי המומחים כבר יש כאן חסינות עדר
bywww.epidella.com
 
כשהלב דופק מערך הלב
byAlfred Cohen
 
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מצגת_לשקר אין רגליים_האם המטרה מקדשת את כל האמצעים
bywww.epidella.com
 
Gt for the biomed industry כנס מידע ברפואה 2010 healthcare
byEdith Ohri
 
התפתחות הדמוגרפית במדינת ישראל וביהודה והשומרון
byYakov Faitelson
 
מערכות לומדות פגישה 1 חלק 1 דוגמאות
byIgor Kleiner
 
Pregnency trauma 60 (1)
bygallevy16
 
Pregnency trauma 60
bygallevy16
 

More from הקואליציה לבריאות הציבור

PDF
Challenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of Cancer
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
כימיקלים מסוכנים בבית
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
מדריך: מרחקי הפרדה - למען בטיחות הציבור
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
עשור של פעילות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
תסקיר השפעה על הסביבה - בז"ן
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
עתירה לבג"צ: סגרו את חוות הגז בקריית אתא
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPS
Biogas
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
תכנית לצמצום זיהום האוויר מתחבורה במטרופולין חיפה והקריות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
זכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדים
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
דוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבור
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
DOC
נסיגה מחוק אוויר נקי? דו"ח מעקב: שנתיים לחוק אוויר נקי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
הנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
סיכונים בריאותיים מזיהום מי תהום בישראל
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
איך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטרי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PDF
חוות דעת על דוח איגוד ערים חיפה 2011
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
מצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"י
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
PPT
כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
Challenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of Cancer
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
כימיקלים מסוכנים בבית
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מדריך: מרחקי הפרדה - למען בטיחות הציבור
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
עשור של פעילות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
תסקיר השפעה על הסביבה - בז"ן
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
עתירה לבג"צ: סגרו את חוות הגז בקריית אתא
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
Biogas
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
תכנית לצמצום זיהום האוויר מתחבורה במטרופולין חיפה והקריות
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
זכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדים
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
דוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבור
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
נסיגה מחוק אוויר נקי? דו"ח מעקב: שנתיים לחוק אוויר נקי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
הנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
סיכונים בריאותיים מזיהום מי תהום בישראל
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
איך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטרי
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
חוות דעת על דוח איגוד ערים חיפה 2011
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
מצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"י
byהקואליציה לבריאות הציבור
 
כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?
byהקואליציה לבריאות הציבור
 

זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל

  • 1.
    ‫פרק רביעי‬ ‫על הקשר האפשרי בין זיהום‬ ‫הסביבה ובין מחלות לב אצל‬ ‫נשים בישראל‬ ‫מחלות לב בישראל: נתונים וגורמי סיכון כלליים‬ ‫מחלות לב הן גורם תמותה עיקרי אצל נשים ישראליות. בגילאי 47-54 מחלות הלב הן סיבת התמותה השנייה )בשנים‬ ‫7002-5002(, אחרי סרטן. מחלות של כלי הדם במוח הן סיבת התמותה הרביעית אצל נשים בקבוצת גיל זו ]1[, ]2[.‬ ‫בין גורמי הסיכון המגוונים אשר נקשרו בספרות להתקפי לב )אוטם בשריר הלב(, ניתן למנות: רמות שומנים גבוהות בדם,‬ ‫עישון אקטיבי, מצבי דחק, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה בטנית ועוד. גורמים אלו נמצאו כמעלים את הסיכון ללקות‬ ‫בהתקף לב אל פי: 52.3, 78.2, 76.2, 73.2, 19.1, 21.1 בהתאמה. במקביל, קיימים גורמים מגנים, כגון צריכת פירות וירקות‬ ‫והתעמלות, אשר מפחיתים את הסיכון לחלות ]3[.‬ ‫בשנים האחרונות התבססה ההכרה גם בזיהום האוויר כגורם המשפיע על תחלואה ותמותה ממחלות לב, כאשר איגוד‬ ‫הלב האמריקני קבע בהצהרתו משנת 0102 שיש קשר סיבתי בין החשיפה לזיהום האוויר בחלקיקים ובין תחלואה ותמותה‬ ‫ממחלות לב וכלי דם ]4[.‬ ‫בהיבט מגדרי. אף שמחלות לב הן גורם תמותה עיקרי אצל נשים, מחלות לב עדיין נחשבות אופייניות יותר לגברים. אכן‬ ‫ידועים הבדלים בין תמותת נשים לתמותת גברים ממחלות לב בישראל: בגילאי 47-1 שיעור התמותה ממחלות לב‬ ‫בישראל אצל גברים גבוה יותר משיעורו אצל נשים, כפי שאפשר להיווכח להלן בתרשים 8. אולם מעל גיל 57, מחלות לב‬ ‫הופכות לסיבת התמותה העיקרית בקרב שני המינים, והפער בשיעורי התמותה בין המינים כמעט נסגר ]1[. עם זה, יש‬ ‫הבדלים מגדריים מבחינת גורמי הסיכון לתחלואת הלב: על פי סקר )6002 ‪ (ACSIS‬בקרב נשים וגברים שהתאשפזו בגין‬ ‫תסמונת כלילית חדה, הגברים שהתאשפזו מסיבה זו בישראל עישנו יותר בהשוואה לנשים, בעבר או בהווה, וגם היו‬ ‫צעירים יותר מהנשים. לנשים, לעומתם, יתר לחץ דם וסוכרת היו גורמי סיכון שכיחים/משפיעים יותר. כמו כן אצל נשים‬ ‫נמצאו )באופן מובהק מבחינה סטטיסטית 87( יותר סימפטומים של קוצר נשימה ואי ספיקת לב בהשוואה לגברים ]5[.‬ ‫מלבד השוני בגורמי הסיכון, גם נצפו הבדלים בין המינים בתוצאת התקף הלב: ממצאי הסקר מלמדים שהתקף הלב היה‬ ‫תרשים 8:‬ ‫שיעור פטירות ממוצע תלת שנתי‬ ‫ל-000,001 איש בגילאי 47-1,‬ ‫לפי מגדר ]1[‬ ‫87 ‪ Acute Coronary Syndrom – Israeli Survey‬הוא סקר לאומי הבודק את מגמות המחלה,‬ ‫הטיפול בה והפרוגנוזה של החולים הלוקים בהתקף לב בישראל מאז 2991.‬ ‫מובהק: הכוונה לתוצאה שהיא משמעותית מבחינה סטטיסטית, לעומת "לא מובהק", שם התוצאה‬ ‫אינה משמעותית מבחינה סטטיסטית עבור טווח הביטחון שנקבע )בדרך כלל %59(.‬ ‫63‬
  • 2.
    ‫תמותה ממחלות לבבקרב נשים ישראליות בהשוואה למצב בעולם‬ ‫כאשר משווים נתוני תמותת נשים בישראל ממחלות לב איסכמיות 08 )מתוקננים לגיל( לנתוני תמותת נשים ברחבי‬ ‫העולם )על פי נתוני הלמ"ס(, נראה שבשנים 8002-7002 נשות ישראל אינן מובילות או בולטות בתמותה שלהן מסיבה‬ ‫זו 18 )ראו להלן תרשים 9( ]6[. יש להניח שהמקורות להבדלים המצוינים בתרשים הם בין השאר גורמים הקשורים‬ ‫לאורח החיים השונה בין המדינות )כגון הבדלים בשיעורי עישון או צריכת אלכוהול(, או הקשורים לתזונה הים תיכונית‬ ‫הרווחת בישראל, הידועה כמגנה מפני מחלות ]7-8[. כך, לדוגמה, על פי דו"ח הבריאות של ה-‪ OECD‬לשנת 1102, ניתן‬ ‫לראות ששיעורי הנשים בנות +51 המעשנות או צורכות אלכוהול בישראל בעשור האחרון הם על פי רוב נמוכים יותר‬ ‫מאשר במדינות אירופיות אחרות 28 ]9-01[.‬ ‫מגמות בתמותה ממחלות לב אצל נשים בישראל‬ ‫בשנים האחרונות נצפית ירידה בתמותה ממחלות לב הן אצל נשים והן אצל גברים בישראל ]11, 21[. ניתן ללמוד‬ ‫ששיעורי התמותה ירדו פי שלושה לערך בקרב נשים כמו גם בקרב גברים )ראו להלן תרשים 01(. יש לזכור שהירידה‬ ‫בתמותה לא בהכרח נובעת מירידה בהיארעות המחלה, אלא עשויה לנבוע משיטות טיפול טובות יותר. על כן יש לאסוף‬ ‫גם נתונים על היארעות המחלה, כמו גם על כמות האשפוזים בגינה.‬ ‫התפלגות גאוגרפית של תחלואה לבבית בישראל‬ ‫האם התחלואה במחלות לב בישראל אצל נשים והתמותה מהן היא אחידה בכל המדינה, או שמא יש אזורים‬ ‫שבהם נשים תחלינה יותר? על שאלה זו אשיב להלן.‬ ‫בשנות השמונים והתשעים התפרסמה סדרת מאמרים של החוקרים גינזבורג וטולצ'ינסקי ובה הושוו שיעורי‬ ‫תמותה מכמה מחלות על פי נפות, בלא הפרדה מגדרית, ובנוגע לאוכלוסיה היהודית בלבד ]61-31[. החוקרים‬ ‫תקננו את שיעורי התמותה למין ולגיל. מחקרים כאלה נערכו בשנים 8791-9691, 6891-3891 ו-4991-7891.‬ ‫מסדרת המחקרים עולה שפערים גדולים, חלקם מובהקים, ניכרים בין הנפות מבחינת שיעורי התמותה ממחלות‬ ‫לב )ראו להלן תרשימים 21-11(. באותה סדרה נמצאו שיעורי תמותה גבוהים ממחלות לב בקרב יהודים בנפות‬ ‫הצפוניות. החוקרים ייחסו הבדלים אלו בתחילה להבדלים כלליים אפשריים בין הנפות: הבדלים אתניים וגנטיים,‬ ‫הבדלים במצב הסוציו-אקונומי, הבדלים בשנות השמונים והתשעים התפרסמה סדרת מאמרים של החוקרים‬ ‫גינזבורג וטולצ'ינסקי ובה הושוו שיעורי תמותה מכמה מחלות על פי נפות, בלא הפרדה מגדרית, ובנוגע‬ ‫לאוכלוסיה היהודית בלבד ]61-31[. החוקרים תקננו את שיעורי התמותה למין ולגיל. מחקרים כאלה נערכו בשנים‬ ‫8791-9691, 6891-3891 ו-4991-7891. מסדרת המחקרים עולה שפערים גדולים, חלקם מובהקים, ניכרים בין‬ ‫הנפות מבחינת שיעורי התמותה ממחלות לב )ראו להלן תרשימים 21-11(. באותה סדרה נמצאו שיעורי תמותה‬ ‫גבוהים ממחלות לב בקרב יהודים בנפות הצפוניות. החוקרים ייחסו הבדלים אלו בתחילה להבדלים כלליים‬ ‫אפשריים בין הנפות: הבדלים אתניים וגנטיים, הבדלים במצב הסוציו-אקונומי, הבדלים תעסוקתיים, הבדלים‬ ‫במאפיינים סביבתיים, וכן הבדלי צריכה של שירותי בריאות ואינטראקציה אפשרית בין כל אלה. לעומת זאת‬ ‫בפרסום בנוגע לשנים 4991-7891,, שבו בלטה נפת חיפה בכל קטגוריות התמותה ממחלות לב וכלי דם, המליצו‬ ‫החוקרים בין השאר לבחון גם את השפעת האופי התעשייתי של האזור, משום שקיימות בו רמות זיהום אוויר‬ ‫גבוהות וכן מאחר שממוקמים בו מפעלים פטרוכימיים רבים )מקור 61, עמ' 721 ]61[(.‬ ‫אותו טיעון חוזק בעובדה נוספת: גם שיעורי התמותה המתוקננים )‪ (SMR‬מסרטן הריאה עלו בנפה זו, ועל כן מוצע‬ ‫לבחון אפשרות של חשיפה סביבתית לקרצינוגנים שונים.‬ ‫08מחלות לב נרכשות, שבהן חלה הפרעה בהספקת הדם ללב.‬ ‫18תמותה ממחלות לב איסכמיות נקשרה לחשיפה לרמות זיהום אוויר גבוהות.‬ ‫28כגון יוון, ספרד, צרפת, דנמרק, הולנד, סלובקיה, הונגריה, אסטוניה ופולין.‬ ‫73‬
  • 3.
    ‫לאחר מכן התפרסמונתונים סטטיסטיים בריאותיים על אודות תמותה לפי נפות או מחוזות רק מטעם הלמ"ס 38 . העיבוד‬ ‫המאוחר ביותר שנעשה מטעמה משווה נתוני תמותה לפי נפות בשנים 2002-8991 )שוב, נשים וגברים יחדיו, ראו להלן‬ ‫תרשים 31( ]71[.‬ ‫מאז פרסום זה אין נתונים רשמיים מפורטים על שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב בקרב נשים, לפי קבוצה אתנית,‬ ‫נפה או יישוב. ההפרדה האתנית נחוצה משום שידוע ששיעורי התמותה של נשים ערביות ממחלות לב גבוהים יותר‬ ‫משיעורי התמותה של נשים יהודיות והכללתן של שתי הקבוצות יחדיו מטה את התוצאות 48.‬ ‫(‬ ‫המקור הרשמי היחיד הזמין לבירור סוגיה זו של התפלגות גאוגרפית-מגדרית-אתנית של תחלואה )נכון ל-1102.11( הוא‬ ‫השוואה שפורסמה על ידי הלמ"ס של פטירות נשים מסיבות שונות, לפי מחוזות, בשנים 8002-6002. שם נעשתה הפרדה‬ ‫לפי קבוצה אתנית ]2[. עם זה, מאחר שמחוזות הם יחידות אדמיניסטרטיביות גדולות, ובכל מחוז יש כמה נפות, מידע זה‬ ‫עשוי להטעות )לדוגמה, במחוז חיפה מתגוררות גם נשות נפת חיפה וגם נשות נפת חדרה( )ראו להלן תרשים 41( ]71[‬ ‫]2[.‬ ‫נתוני משרד הבריאות )שנמסרו בתקשורת אישית( מספקים בסיס טוב יותר להבנת תמונת המצב הגאוגרפית של‬ ‫התחלואה והתמותה הלבבית בקרב נשים בישראל, ומענה על השאלה אם עדיין ישנם פערים בתמותה ובתחלואה בין‬ ‫נפות ובין המינים בשנים האחרונות. להלן )בתרשימים 51 א'-ג'( יובאו עיבודים המסתמכים על הנתונים שמסר משרד‬ ‫הבריאות. נתוני הבסיס )שטרם התפרסמו( מדגימים השוואות בין שיעורי הפטירה מסיבות שונות, של נשים וגברים לחוד,‬ ‫בתקנון לגיל, מגילאי 54 ומעלה. סיבות הפטירה שנבחרו היו סיבות תמותה אשר נקשרו במחקר הבינלאומי לעלייה‬ ‫ברמות זיהום האוויר בטווח הארוך.‬ ‫עם זה, מאחר שהמידע אינו מופרד לפי קבוצות אתניות, ומאחר שהרכב האוכלוסייה משתנה מבחינה אתנית מנפה לנפה‬ ‫)ראו להלן טבלה 01, המתבססת על שנתון הלמ"ס 9002 ]81[(, ההשוואה בין חלק מהנפות היא בעייתית. כדי לצמצם את‬ ‫השפעת פערי התמותה בין נשים מקבוצות אתניות נבדלות, נבחרו נפות שבהן נשים יהודיות מהוות רוב )עד %07 מכלל‬ ‫הנשים(. כך תפחת ההטיה הנובעת מטעמים אתניים. עם זה, גם בתוך האוכלוסייה היהודית עצמה האוכלוסייה בנפות‬ ‫מגוונת. לדוגמה, אוכלוסייה ותיקה לעומת אוכלוסיות עולים, המתאפיינות בגורמי סיכון והרכב גילאים נבדלים. להלן‬ ‫בתרשים 51 מובאים ממצאים עיקריים על פי נפות נבחרות בנוגע לשנים 8002-0002.‬ ‫38הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף האחראי לעריכת פעולות סטטיסטיות ופרסום תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסייה‬ ‫בתחומים כגון בריאות, חברה, כלכלה ומסחר.‬ ‫48לדוגמה, בשנת 7002 שיעור התמותה המתוקנן לגיל מכלל מחלות הלב היה 000,001/8.46 בקרב נשים יהודיות לעומת‬ ‫000,001/5.68 בקרב נשים ערביות ]מקור: דו"ח 333 מצב בריאות 0102, עמ' 431. ראו גם גרף 3[.‬ ‫83‬
  • 4.
    ‫תרשים 01:‬ ‫תרשים 9:‬ ‫תרשים 01: מגמות בתמותה מכל מחלות הלב,‬ ‫שיעור פטירות ממחלת לב איסכמית‬ ‫לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, בשנים 7002-9791,‬ ‫בקרב נשים מכמה מדינות, ל-000,001,‬ ‫שיעורים מתוקננים לגיל, ל-000,001 ]21[‬ ‫מתוקנן לגיל ]11[‬ ‫ישראל‬ ‫תרשים 31:‬ ‫תרשים 21:‬ ‫תרשים 11:‬ ‫תמותה מכל מחלות הלב,‬ ‫שיעורי תמותה מאוטם בשריר הלב )‬ ‫שיעורי תמותה מאוטם בשריר הלב‬ ‫לפי נפה, גברים ונשים יחד‬ ‫מחלת לב איסכמית( לפי נפה‬ ‫בקרב יהודים בלבד )מחלת לב איסכמית(‬ ‫בשנים 2002-8991]71[‬ ‫גברים ונשים יהודים‬ ‫לפי נפה גברים ונשים יחד יהודים‬ ‫בשנים 4991-7891 ]01[‬ ‫בשנים 6891-3891 ]8[‬ ‫93‬
  • 5.
    ‫תרשים 41:‬ ‫שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ממחלות לב‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫)ל-000,001(, בקרב נשים, לפי מחוז וקבוצה‬ ‫אתנית, בשנים 8002-6002 ]2[‬ ‫*הערה:‬ ‫במקור חסרים נתונים בנוגע לנשים ערביות‬ ‫במחוזות תל אביב, דרום ויהודה ושומרון‬ ‫*הערה: הושמטה נפת יהודה ושומרון בשל‬ ‫מיעוט האוכלוסייה ** בנפות מסוימות )-(‬ ‫לא צוין במקור גודל אוכלוסיית הנשים‬ ‫הערביות.‬ ‫נשים ערביות‬ ‫תרשים 51: שיעורי תמותה מתוקננים‬ ‫לגיל58ממחלות לב איסכמיות בהשוואה‬ ‫לממוצע הארצי של נשים, בשנים‬ ‫8002-0002 )א( בכל הנפות )ב( בנפות‬ ‫נבחרות )מקור: נתוני פטירות שהתקבלו‬ ‫ממשרד הבריאות(‬ ‫51‬ ‫ג': שיעורי פטירה מתוקננים לגיל )ל000,001( ממחלת לב איסכמית‬ ‫בנשים יהודיות וערביות מעל גיל 54, עבור השנים 8002-0002, לפי נפות נבחרות.‬ ‫א 51‬ ‫* הערה: החישובים מתבססים על נתוני משרד הבריאות‬ ‫58שיעורים אלו אינם ‪ ,SMR‬כלומר לא נעשתה כאן השוואה לאוכלוסיית תקן )בשונה מהמוצג לעיל באיורים 6-5(.‬ ‫04‬
  • 6.
    ‫טבלה 9: אוכלוסייתהנשים‬ ‫בישראל, בנות 54 ומעלה,‬ ‫לפי מחוזות, נפות וקבוצות‬ ‫אתניות )8002( ]81[‬ ‫סה“כ‬ ‫יהודיות‬ ‫%ערביות‬ ‫נשים‬ ‫ערביות‬ ‫נפות‬ ‫מחוזות‬ ‫בנות 54 +‬ ‫ואחרות‬ ‫תיאור הממצאים המוצגים בתרשימים 51-8‬ ‫מתרשימים 21-11 עולה שבשנים 6891-3891, בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד )נשים וגברים כאחד(, הנפות‬ ‫הצפוניות חיפה וכנרת וכן נפת רמלה, בלטו בשיעורי תמותה גבוהים בגלל אוטם שריר הלב, יחסית לממוצע הארצי.‬ ‫אחריהן בלטו בריבוי התמותה נפות צפוניות אחרות, וכן נפות תל אביב ובאר שבע. בשנים 4991-7891 בלטו‬ ‫במיוחד 68 הנפות הצפוניות צפת-גולן, ואחריהן הנפות חיפה, תל אביב, רמלה ושרון.‬ ‫מתרשים 31 ניתן להיווכח שבשנים 2002-8991 שיעורי התמותה מכל מחלות הלב בקרב האוכלוסייה מעל גיל 04‬ ‫בנפות הצפוניות )נשים וגברים כאחד( היו מעל לממוצע התמותה הארצי מכל מחלות הלב מעל גיל 04, לפי נפה.‬ ‫בתרשים 41 מוצגת השוואה של שיעורי תמותה, מתוקננים לגיל, מאוטם חריף בשריר הלב )מחלת הלב‬ ‫האיסכמית העיקרית(, ממחלות לב איסכמיות אחרות )שאינן אוטם חריף בשריר הלב(, ומיתר לחץ דם אצל נשים,‬ ‫לפי קבוצה אתנית ולפי מחוז בשנים 8002-6002. מסיכום הנתונים הנוגעים ליהודיות ניתן ללמוד ששיעורי התמותה‬ ‫ממחלות לב איסכמיות גבוהים במיוחד במחוזות חיפה וצפון. גם בקרב נשים ערביות נצפתה תמותה גבוהה, בעיקר‬ ‫במחוז חיפה 78 . בהשוואת נתוני הפטירה ממחלת לב איסכמית אחרת לממוצע הארצי, מתברר שבקרב נשים‬ ‫יהודיות במחוז חיפה )לרבות נפת חדרה( נצפתה תמותה גבוהה מעל לממוצע, וגם בקרב יהודיות ממחוז צפון‬ ‫)נפות צפת, כנרת-גולן, יזרעאל, עכו(. בקרב נשים ערביות נצפו שיעורי תמותה גבוהים מסיבה זו במחוז חיפה‬ ‫)נפות חיפה וחדרה(. ]2[. תרשים 41 עסק במחוזות ולא נפות..‬ ‫68תוצאה זו נמצאה מובהקת במיוחד )1000.0<‪.(p‬‬ ‫78מחוזות חיפה, צפון ודרום הובילו גם בתמותה ממחלות אחרות: סוכרת, מחלות כלי דם במוח. מחוז חיפה הוביל בתמותה ממחלות כליה.‬ ‫14‬
  • 7.
    ‫בתרשים 51 א'ממופים לראשונה שיעורי תמותה ממחלות לב איסכמיות אצל נשים בנות +54, לפי נפות 88 , מתוקננים לגיל,‬ ‫באחוזים מעל/מתחת לממוצע הארצי )יהודיות וערביות כאחד(, בשנים 8002-0002. כפי שהוסבר לעיל, מאפייני תמותה של‬ ‫אוכלוסיית הנשים הערביות שונים ממאפייני התמותה של נשים יהודיות ממחלות לב, ולכן נעשתה הפרדה כדלקמן: בתרשים‬ ‫51ב', מוצגים שיעורי התמותה בנפות נבחרות שבהן יש בקירוב רוב לנשים יהודיות )כ- %07 ויותר( 98 ]81[ ]91[. בתרשים 51ג'‬ ‫מוצגים שיעורי התמותה המתוקננים לגיל לפי נפה. שני התרשימים האחרונים מראים שנפת חיפה בולטת בשיעורי תמותה‬ ‫גבוהים של נשים ממחלות לב איסכמיות, אפילו בהשוואה לנפות אחרות הידועות כסובלות מזיהום אוויר כבד גם הן )כגון נפת‬ ‫תל אביב(.‬ ‫גם תרשים 51א' מאשש את המידע שבנפות הצפוניות האחרות, שלא נכללו בתרשים ב', נשים )יהודיות וערביות כאחד(‬ ‫51ב',‬ ‫סובלות משיעורי תמותה גבוהים ממחלות לב איסכמיות.‬ ‫לסיכום, המקורות שהובאו לעיל מצביעים על כך שבנפות הצפוניות )יזרעאל, כנרת, עכו, צפת( 09 מוכרים כבר מתחילת שנות‬ ‫השבעים שיעורי תמותה עקיבים גבוהים ממחלות לב. מאמצע שנות השבעים ואילך הצטרפה גם נפת חיפה לקבוצה זו. תוצאה‬ ‫זו נצפתה בנפות אלו בקרב נשים ובקרב גברים, ביהודיות ובערביות. על כן מפתיע לגלות, שלמרות ממצאים חמורים אלה בכל‬ ‫שלושת העשורים האחרונים, פערים אלה לא נחקרו ברמה הלאומית, ובכל הנוגע לנשים.‬ ‫נוסף על כך מתמיה מאוד שטרם הוצעה או נבדקה לעומק פרשנות לממצאים אלו. הפערים המתוארים הם כאמור עקיבים‬ ‫וניכרים גם מדו"חות נוספים. לדוגמה, בדו"ח אי-שוויון בבריאות בישראל )0102(, נמצא שבמחוזות חיפה ודרום שיעור הנשים‬ ‫שאובחן אצלן לחץ דם גבוה הוא הגבוה ביותר )וזהו גורם סיכון למחלות לב( ]02[. בירור עם נציגי משרד הבריאות מלמד‬ ‫שלמשרד הבריאות אין הסמכות או היכולת לחקור סוגיות כגון זו.‬ ‫גורמי סיכון אפשריים, ובהם סביבה‬ ‫לנוכח האמור לעיל, נשאלת השאלה מדוע בלטו הנפות הצפוניות בתמותה ממחלות לב איסכמיות. בלי כל ספק הנושא מורכב,‬ ‫בעיקר משום שאוכלוסיית ישראל מגוונת מבחינה אתנית, מבחינת הרקע התרבותי התזונתי, ובתנאי המחיה. לכן נחוץ מחקר‬ ‫מעמיק יותר כדי לרדת לפשר סוגיה זו. לדוגמה, ייתכן שיש בעיית שפה ובעיית נגישות מכפרים מרוחקים לשירותי בריאות‬ ‫בתוך פרק זמן מציל חיים, וזו עומדת בבסיס חלק מההבדלים הנצפים. הדבר נכון במיוחד בנוגע לנשים ערביות או חרדיות,‬ ‫אשר נוסף על כך גם ממעטות להשתמש בתשתית שירותי הבריאות ]91[. טיעון זה אינו תקף בנוגע לנפה כגון נפת חיפה, שבה‬ ‫יש שלושה בתי חולים ברמת נגישות גבוהה, וכן שיעור רופאים גבוה ביחס לכמות האוכלוסייה, על כן שם, הנגישות לטיפול‬ ‫רפואי בוודאי אינה הסיבה העיקרית לפערים.‬ ‫אורחות חיים: תזונה, השמנה ורמות שומנים גבוהות בדם.. בסקר לאומי של מצב בריאות ותזונה )מב"ת( בקרב מבוגרים,‬ ‫נבדקו כל אלה במדגם של האוכלוסייה הכללית, אך לא לפי נפות, או לפי הפרדה לתת קבוצות בתוך קבוצת הנשים הערביות‬ ‫)דרוזיות, נוצריות, מוסלמיות(, ועל כן קשה להשוות גורם זה ]12[. דו"ח נוסף, הנוגע ספציפית לאוכלוסייה הערבית, גם הוא‬ ‫אינו שופך אור על הבדלים על פי אזורים גאוגרפיים. על כן גורם זה עוד טעון בירור. עם זה, המגמה המסתמנת, לדוגמה, בקרב‬ ‫נשים ערביות בכל נפות הצפון של תמותת יתר ממחלות לב, מאפיינת נפות כפריות )צפת, כנרת( כמו גם נפות מתועשות‬ ‫ועירוניות )עכו, חיפה(. נתונים אלה מחלישים את הסברה שדווקא הבדלי התזונה הם העומדים בבסיס ההבדלים הנצפים.‬ ‫הבדלים אתניים. כאמור, הוצגו לעיל גם נתונים חלקיים ממוינים ליהודיות ולערביות, לפי תוצאות בריאותיות נבחרות, ומהם‬ ‫עדיין עולה תמונה של פערי תמותה גאוגרפיים ממחלות לב איסכמיות, בכל קבוצה בנפרד.‬ ‫עישון. גורם סיכון בעייתי אחר הוא העישון, אך באופן כללי נצפו דווקא שיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים ערביות‬ ‫בהשוואה לנשים יהודיות )אך הנתונים מנוגדים באשר לחשיפה לעישון פסיבי( ]22[. אשר לנפת חיפה, קשה לבחון את שיעורי‬ ‫העישון בנפה זו בהשוואה לנפות אחרות, מאחר שהמקורות היחידים הזמינים להשוואה זו בנוגע לשנות התשעים הם סקרי‬ ‫הלמ"ס. סקרים כאלה בוצעו, לדוגמה, בשנים 7991-6991, 0002-9991, 4002-3002, ו-9002. בסקרים אלה הושוו מחוזות )ולא‬ ‫נפות, בהקשר זה ראו עמ' 83(, וגם שלוש הערים הגדולות )חיפה, תל אביב, ירושלים(. משני הסקרים ניתן ללמוד ששיעורי‬ ‫המעשנות בנות +52 19 בעיר חיפה )המהווה רק חלק מנפת חיפה(, היו פחות או יותר דומים לאלה של נשים בעיר תל אביב )לא‬ ‫ניתנה במקור רמת מובהקות(.‬ ‫בהשוואה מחוזית, בשנים 7991-6991 לא נצפו בקרב בנות +52 שיעורי עישון גבוהים יותר במחוז חיפה )הכולל את נפות חיפה‬ ‫וחדרה( בהשוואה למחוזות אחרים ]32[ 29. )דווקא במחוזות ירושלים ודרום נמצא שיעור מעשנות גבוה יותר, ואילו במחוזות‬ ‫צפון, מרכז ותל אביב נמצא שיעור מעשנות נמוך יותר (. בשנים 0002-9991 דווקא נצפו בקרב בנות +52 במחוז חיפה שיעורי‬ ‫עישון גבוהים מעט יחסית למחוזות אחרים, אך ההבדל, לדוגמה, בין מחוז חיפה למחוזות ירושלים ודרום הוא זניח ]42[.‬ ‫בסקר שהתקיים בשנים 4002-3002 נמצאו שיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים )בנות +12( במחוז חיפה בהשוואה למחוזות‬ ‫תל אביב, מרכז ודרום, ]52[ . גם בשנת 9002 נמצאו תוצאות דומות.‬ ‫גיל. מאחר שהנתונים שהוצגו באשר לתמותת נשים בגילאי +54 מתוקננים לגיל, גם הגיל אינו הגורם המבדיל בין האוכלוסיות.‬ ‫88קודים של 52‪ ICD-10: I20-I‬מציינים בין השאר אוטם בשריר הלב‬ ‫98השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 9002, טבלה 01.2 וכן על פי נתוני הלשכה המרכזית על אודות מפקד 8002 ]91[: שיעור האוכלוסייה היהודית בסך הכול היה בנפות השונות כדלקמן: נפת‬ ‫פתח תקווה: %5.19, נפת רמלה: %4.58, נפת רחובות: %59, נפת אשקלון: %3.29, נפת שרון: %3.57, מחוז ירושלים: %5.76, נפת באר שבע: %3.86, נפת צפת: %58, נפת כנרת %76.‬ ‫09 כמו גם בכמה נפות דרומיות כגון נפת באר שבע ונפת רמלה.‬ ‫19 אלו קבוצות הגילאים הרלוונטיות לשם השוואת תמותה של בנות +54 בשנות האלפיים.‬ ‫29ראו מקור ]32[, לוח 1. 02א – מעשנים כיום לפי תכונות דמוגרפיות חברתיות, נקבות, עמ' 272.‬ ‫24‬
  • 8.
    ‫מצב סוציו-אקונומי. בליספק, יישובים פריפריאליים, כגון יישובים בנפות הצפוניות, סובלים ממצב סוציו-אקונומי גרוע‬ ‫יותר ממצב יישובי המרכז ]91, עמ' 72[, דבר המקשה על תושביהם להשיג את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. במחוז צפון‬ ‫[,‬ ‫שיעורי האבטלה, וגם שיעור המשתכרים מתחת למינימום, הוא גבוה בהשוואה למחוזות אחרים ]91, עמ' 72[. עם זה, גם‬ ‫במחוז ירושלים ישנם שיעורים גבוהים ביותר של אבטלה, ובה קיים שיעור גבוה של משתכרים מתחת לשכר מינימום,‬ ‫וגם עוני ]שם, עמ' 22[. אף על פי כן, שיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות שם בקרב נשים )ראו תרשים 51( אינם‬ ‫יוצאי דופן.‬ ‫[(, מלמד‬‫בהקשר הסוציו-אקונומי בישראל, דווקא מחקר חדשני שנערך בימים אלה בתל אביב )ראו לעיל בעמ' 15 ]14[(,‬ ‫שבעיר כמו תל אביב, דווקא נבדקים שמצבם החברתי-כלכלי טוב יותר חשופים יותר לזיהום אוויר. ייתכן שהטעם לכך‬ ‫הוא שנדרשת רמה כלכלית גבוהה כדי לגור באזורים המרכזיים ביותר )והמזוהמים יותר( בתל אביב. בהקשר זה, גם נפת‬ ‫חיפה הסובלת משיעורי תחלואה ותמותה לבבית גבוהים, נחשבת לנפה שבה המצב הסוציו-אקונומי של נשים טוב יחסית‬ ‫לנפות אחרות )ראו במקור 71, עמ' 221, השכר הממוצע של נשים בחודש, בהשוואה לפרמטר זה בנפות אחרות ]71[(.‬ ‫(, יש קשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר חלקיקי‬ ‫זיהום אוויר וסביבה. כעולה מפרק ראשון )ראו לעיל עמ' 9-1(,‬ ‫ברמות גבוהות ובין עלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם. באופן ספציפי, בספרות המקצועית הוצג קשר ברור במיוחד בין‬ ‫חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר ובין מחלות לב איסכמיות, שהן הסיבה העיקרית לתמותה ממחלות לב )בהקשר זה ראו‬ ‫את המאמרים של ‪ Pope and Krewski‬י]62-82[ (.‬ ‫יוצא דופן באיכותו הוא המאמר מ-5002, המראה שגם לאחר תקנון ל-44 משתנים, התמותה ממחלות לב איסכמיות עולה‬ ‫ִ‬ ‫בשני המינים כמעט ב-%04 )מובהק(, כאשר רמות החלקיקים הקטנים )5.2‪ (PM‬עולות ב-01 מיקרוגרם למ"ק בטווח‬ ‫הארוך. על כן, להשערתנו, ייתכן שמאפיינים גאוגרפיים הם שנמצאים ביסוד התחלואה והתמותה של נשים יהודיות‬ ‫וערביות בצפון. מאפיינים כאלה יכולים להיות, למשל, חשיפה פסיבית סביבתית של נשים )ערביות ויהודיות כאחד(‬ ‫לרמות גבוהות של זיהום אוויר, לעשן בישול והסקה ביתית, לעשן סיגריות או לשריפת פסולת בקרבת הבית, כמו גם‬ ‫לפליטות של מפעלי תעשייה סמוכים. בהקשר של נפת חיפה, לאורך השנים נמדדו בה ריכוזים גבוהים של חלקיקים, וכן‬ ‫רמות גבוהות של מתכות שהן תוצר של שריפת דלקים פוסיליים באזור.‬ ‫כמה עובדות מאששות השערה זו: ( בשנים האחרונות התבהרה עובדת הקשר הסיבתי הכללי בין זיהום האוויר‬ ‫)1(‬ ‫בחלקיקים לבין מחלות לב ותמותה מהן ]92[. )2( מזהמים ספציפיים בחומר החלקיקי שנפלט משריפת דלקים פוסיליים‬ ‫או מתעשיות עיבוד מחצבים )מתכות מעבר( נמצאו מזיקים למערכת הלב וכלי הדם ]03-13[. אחת המתכות שנמצאה‬ ‫מזיקה במיוחד ללב, היא קדמיום, ונזקיה מוכרים כבר ממחקרי חיות משנות השישים. השפעות חשיפה למתכת זו, אפילו‬ ‫ברמות נמוכות, על אנשים התגלו כבר בשנות השמונים ]23-53[. בשנים האחרונות נמצא קשר בין רמות גבוהות של‬ ‫קדמיום בשתן ובין מחלות כליה, בעיות מטבוליות, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ומחלות של כלי דם במוח ]03, 63,‬ ‫73[.‬ ‫על אלה נוספת העובדה שבכמה דגימות של מתכות שנערכו מטעם איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה בשנים -7002‬ ‫9002, נמצאו בתחנות ניטור אחדות בנפת חיפה רמות כלשהן של המתכת קדמיום. בכל בדיקות האוויר לאיתור מתכות‬ ‫שנערכו בשנת 9002 בארבע תחנות ניטור 69 נמצאה רמה כלשהי של קדמיום בכל אחת מהתחנות, והריכוזים שנמצאו‬ ‫נעו בין 57.0 ל-50.0 ננוגרם למ"ק. לדוגמה, בתחנת קרית חיים, 03 מדידות שונות מצאו ריכוזי קדמיום שנעו בטווח שבין‬ ‫90.0 ל-26.0 ננוגרם למ"ק, לפי מועד המדידה. באזור מתועש זה, בכל המדידות בטווח שנים אלה, לא הגיעה הרמה‬ ‫שנמדדה אל התקן המוצע בתקנות שעל פי חוק אוויר נקי 79. נתונים נוספים התומכים בקיום חשיפה ממושכת לפליטות‬ ‫מתכות ממקורות אנתרופוגניים, ובפרט קדמיום, מובאים בדו"ח ניטור מתכות בקרקע 89 .‬ ‫39לנתונים אלה אין מצורפת רמת מובהקות במקור.‬ ‫49ראו מקור ]42[, לוח 1. 02א – מעשנים כיום לפי תכונות דמוגרפיות חברתיות, נקבות, עמ' 691.‬ ‫59ראו מקור ]52[, לוח 03.‬ ‫69ראו דו"ח איגוד ערים לשנת 9002.‬ ‫79בהקשר זה, התקן הישראלי קובע ריכוז יממתי מרבי לריכוז קדמיום בחלקיקים 01‪ PM‬שהוא 53‪ng/m‬‬ ‫89ראו באתר דף מידע על זיהום סביבה בישראל, 7141/‪http://www.phc.org.il‬‬ ‫34‬
  • 9.
    ‫מחקרים בישראל עלהקשר בין זיהום אוויר ובין תחלואת לב בקרב נשים‬ ‫מחקרים שנעשו בישראל ועסקו בנושא התחלואה במחלות לב או התמותה מהן בקרב נשים בישראל, בחנו היבטים‬ ‫אחדים של גורמי הסיכון למחלות בקרב נשים לעומת גברים )]83[ או הבדלים בין המינים בסיבות האשפוז ובתוצאותיו‬ ‫)‪ ( 2006ACSIS‬או הבדלים בתחלואה בין קבוצות אתניות של נשים ]93-14[. עם זה, ברוב המוחלט של המחקרים לא‬ ‫הייתה בחינה ישירה של קשרים בין גורמים סביבתיים לבין התחלואה והתמותה. ובכל זאת אחדים מהם זיהו, לדוגמה,‬ ‫פערים בין מדינות המזרח התיכון בתחלואת לב בקרב האוכלוסייה הערבית, כשישראל ניצבת בראש. לא צוינה סיבה לכך.‬ ‫המחקרים העיקריים שדנו בקשר שבין סביבה )תוך התמקדות בזיהום אוויר( למחלות לב הם המחקרים האלה:‬ ‫תל אביב )4002(. בשנת 4002 התפרסמו תוצאות השפעתו של זיהום אוויר חלקיקי בתל אביב על נשים וגברים כאחד,‬ ‫כחלק מתוצאות מחקר "אפאיס" )‪ , (APHEIS‬מחקר בינלאומי אירופי שבו הושוו נתוני החשיפה לזיהום אוויר, התחלואה‬ ‫והתמותה בכמה ערים באירופה בכוונה להפחית אותם ]24[. העיר תל אביב )4002(. בשנת 4002 התפרסמו תוצאות‬ ‫השפעתו של זיהום אוויר חלקיקי בתל אביב על נשים וגברים כאחד, כחלק מתוצאות מחקר "אפאיס" )‪ , (APHEIS‬מחקר‬ ‫בינלאומי אירופי שבו הושוו נתוני החשיפה לזיהום אוויר, התחלואה והתמותה בכמה ערים באירופה בכוונה להפחית‬ ‫אותם ]24[. העיר תל אביב נבחרה במחקר זה כמייצגת את ישראל. במחקר נמצא שבהשוואה לערים אחרות באירופה,‬ ‫תל אביב נחשבת לבעלת רמת זיהום אוויר גבוהה במיוחד. עיקר ההתמקדות בפרויקט היה בצעדי מניעה, ובהם תסקיר‬ ‫השפעה בריאותית: עד כמה אפשר לצמצם תחלואה ותמותה בשני המינים גם יחד באזור תל אביב אם תרד רמת זיהום‬ ‫האוויר ברמות מרמות שונות.‬ ‫בהמשך לפרויקט זה, בעבודת דוקטור של ד"ר רוני בראונשטיין, שהתבססה על נתוני פרויקט אפאיס, נבחנו‬ ‫השפעות זיהום אוויר לטווח קצר )אירועי זיהום של עד כמה ימים( ולטווח ארוך )עלייה ממושכת ברמות זיהום ממוצעות‬ ‫שנתיות( על נשים וגברים בתל אביב. בעבודה יוחד פרק שלם לנושא המגדרי ]34[. להלן יובאו כמה עובדות מפרק זה,‬ ‫פרק 01:‬ ‫על פניו נראה שבתל אביב גברים מתים יותר מנשים מסיבות קרדיוסקולריות וממחלות נשימה, אך במודלים שבחנו‬ ‫לעומק את הקשר שבין חשיפה למזהמים סביבתיים שונים ובין תמותה ממחלות לב וכלי דם, התגלו תוצאות מעניינות:‬ ‫במודל רב משתני, שבו נמדדת טוב יותר השפעת המזהמים, נמצאה תוצאה מדויקת יותר: ההשפעה היחידה שנמצאה‬ ‫קשורה במובהק לתמותה היא ההשפעה של חלקיקים מסוג 01‪ PM‬על נשים, או על כלל האוכלוסייה )בקרב גברים‬ ‫התקבלה תוצאה לא מובהקת(. טבלה 01 מראה כי על כל עלייה של 1 מיקרוגרם למ"ק של חלקיקים מסוג 01‪ ,PM‬יש‬ ‫עלייה של %1.0 )מובהק( בסיכון של אישה באזור תל אביב למות ממחלות לב וכלי דם. עם זה בשיטת העיבוד הסטטיסטי‬ ‫הנוסף, נמצא שההבדל בין המינים אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית.‬ ‫אשר לתמותה ממחלות לב וכלי דם, סיכמו החוקרים כי מבין מזהמי האוויר שנבדקו, עלייה יומית ברמות חלקיקים מסוג‬ ‫01‪ PM‬היא גורם הסיכון המשמעותי לתמותה זו בקרב שני המינים ]34[. אשר לנשים, התמותה ממחלות לב וכלי דם‬ ‫בקרב נשים שנחשפו לעלייה קצרת טווח ברמות זיהום האוויר הושפעה יותר מרמות זיהום האוויר היומיות‬ ‫בהשוואה לגברים. עם זה, רוב הערכות הסיכון 001 שהתקבלו בנוגע לנשים או בנוגע לגברים לא היו מובהקות.‬ ‫החוקרים קראו לבצע מחקר ביו-רפואי כהמשך למחקרם, כדי לבחון את השוני בין נשים לגברים ברגישות לזיהום אוויר‬ ‫]34[.‬ ‫טבלה 01 "עליה בתמותה ממחלות קרדיוסקולאריות,סיכון יחסי עבור מודל רב מזהמים" ]93[‬ ‫מובהק מאוד‬ ‫99מחקר אשר בחן כיצד זיהום האוויר משפיע על בריאות תושבי 62 ערים באירופה. בישראל נבחרה תל אביב לבחינת הקשר.‬ ‫ראה אינדקס בתחילת החוברת, ערך סיכון.‬ ‫001ראה אינדקס בתחילת החוברת, ערך סיכון‬ ‫44‬
  • 10.
    ‫מחוז אשקלון. במחקרשנערך במכון האפידמיולוגי של בית החולים ברזילי שבאשקלון 101 , נבחן הקשר בין עלייה‬ ‫במדדי זיהום האוויר ובין עלייה בפניות לחדרי מיון ולמרפאות של קופות החולים בשל תחלואה חדה‬ ‫)מחלות לב-ריאה(. במחקר נמצא קשר מובהק בין הממוצעים של מדדי הזיהום של 21 שעות שקדמו לפנייה/אשפוז‬ ‫לבין עומס המטופלים. עוד עולה מן המחקר שלא נמצאו הבדלים בין המינים באשפוז עקב תסמינים חריפים‬ ‫של מחלות לב. תוצאות המחקר לא פורסמו )תקשורת אישית עם החוקר הראשי(.‬ ‫מחקרים עדכניים יותר הם שני מחקרים אלה:‬ ‫( מחקר עוקבה על אודות הקשר שבין חשיפה ממושכת‬ ‫בתל אביב מתבצע במימון הקרן לבריאות וסביבה )‪(EHF‬‬ ‫לזיהום האוויר בסביבת המגורים לאירועי לב, תוך תקנון למצב חברתי-כלכלי וגורמי סיכון אחרים, בקרב 021,1‬ ‫שורדי אוטם ראשון בשריר הלב )‪ (MI‬הגרים במרכז הארץ ]44[. בהקשר המגדרי, רוב העוקבה הנבדקת היא של‬ ‫[.‬ ‫גברים )%18(. לאחרונה התפרסמו ממצאים ראשוניים ממחקר זה )בנוגע לשני המינים יחד( לאחר תקנון לגורמי‬ ‫סיכון ידועים ולמשתנים סוציו-אקונומיים. עולה מהם שיש עודף סיכון לתמותה, תמותה לבבית, אוטם חוזר ואי‬ ‫ספיקת לב, הקשור לחשיפה לזיהום האוויר ]54[. הקשרים שנמצאו לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית, אך היו‬ ‫עקיבים, והעידו על מגמה זו. עוד נמצא שהקשרים בקרב נשים חזקים לפחות כמו בקרב גברים. לדוגמה, נמצא,‬ ‫לאחר תקנון, שעלייה של 01 מיקרוגרם למ"ק של 5.2‪ PM‬אצל כלל הנבדקים העלתה את הסיכון למות מכל הסיבות‬ ‫ב-%15 )לא מובהק(, למות מאוטם חוזר ב-%76 )לא מובהק(, ולמות בשל סיבה לבבית בכלל ב-%73 )לא מובהק(.‬ ‫בחיפה תוכנן מחקר שיבחן את הקשר שבין רמות זיהום האוויר בחלקיקים מסוג 5.2‪ PM‬לבין אשפוזים בשל תחלואת‬ ‫לב בחדר המיון לאורך השנים 0102-9002 בבית החולים רמב"ם, אך זה טרם יצא לפועל ]64[.‬ ‫סיכום הפרק ייעשה יחד עם סיכום פרק חמישי להלן .‬ ‫101ד"ר מיכאל הוארטה, ד"ר מיכאל גדלביץ וד"ר שמעון שרף, מנהל המרכז והרופא המחוזי.‬ ‫54‬