On the Child’s Need to Be One’s Self על הצורך של הילד להיות עצמאי (אנגלית)Ya'ir Ronen
Alongside the child's need ―to become,‖ to develop and change, to fulfill dreams and plans, there is another need. This is the child's need to be his authentic self and to be recognized as ―somebody‖ when simply being that self.
On the Child’s Need to Be One’s Self על הצורך של הילד להיות עצמאי (אנגלית)Ya'ir Ronen
Alongside the child's need ―to become,‖ to develop and change, to fulfill dreams and plans, there is another need. This is the child's need to be his authentic self and to be recognized as ―somebody‖ when simply being that self.
The notion of interdependence and its implications for child and family polic...Ya'ir Ronen
The authors claim that the recognition of interdependence
as a guiding principle of child and family policy has the potential to
transform legal systems to make them less punitive and more constructive, less judgmental towards individuals and more empathic to the protection of relationships and self-constructed identities. By embracing the notion of interdependence, our societies can be moved toward greater recognition of our common humanity to the great benefit of children and
their families, particularly those who are most vulnerable.
Four lenses are articulated in this paper: Therapeutic jurisprudence,
preventive law, family systems theory, and culture. The paper shows
how these lenses point toward more supportive rather than punitive
types of interventions in the lives of children and their families. The paper demonstrates that, despite the fact that questionable parental behavior may initially engender feelings of anger and aversion, an empathic public response–one that recognizes the reality of the interdependence between parents and children–not only comports with current enlightened interdisciplinary approaches, but also promotes child and family well-being. The authors suggest that such a response not only be contemplated and understood, but that it should also reframe child and family policies and practices. The family group conference model represents a tool for such reframing
Redefining the child’s right to identity הגדרה מחדש את זכותו של הילד לזהות (א...Ya'ir Ronen
This article proposes redefining the child's right to identity as a right to state protection of ties meaningful to the child. Its main arguments are, in essence: (1) Such a right should protect the development of an authentic individual by seeking the child's wishes and feelings concerning their ties. (2) Protection of an individualized identity necessitates exploration of culture as a context of personal meaning which cannot be equated with cultural sensitivity as commonly perceived. (3) Consequently, preferential protection of the child's ties to a minority culture or to individuals affiliated to it is seen as violating the proposed right. (4) The UN Convention on the Rights of the Child reaffirms commitment to a dynamic child-constructed identity. (5) Protection of the proposed right reflects, protects and creates a social reality in which children's lives may be imbued with personal meaning. A discussion of two English cases demonstrates these arguments.
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
יש הסבורים שמיותר לדון בשאלת יחסו של המשפט להתנסויות הילד,
ועמדתם בעניין זה היא שהמשפט ככלל אינו יכול ואינו צריך לקדם את רווחתו
הפסיכולוגית של הפרט, ולכן התשובה לשאלה אם המשפט נענה לסבלו של
הילד ברורה מאליה ואינה מצדיקה דיון נוסף. לשיטתם, אין לצפות שהמשפט
ייענה לסבל, שכן עומדים בפניו יעדים אחרים.
החיבור הנוכחי זה דוחה עמדה נפוצה זו. בסיס תאורטי–משפטי לעמדה
נגדית ניתן למצוא באסכולת תורת המשפט הטיפולית (Therapeutic
,)Jurisprudence המניחה שהמשפט צריך לקדם את רווחתו הפסיכולוגית של
הפרט הן באמצעות הוראות החוק והפסיקה הן באמצעות ההליכים המשפטיים
(Wexler, 1999) אסכולה זו פרצה לתודעה המשפטית הרחבה בעיקר ראו למשל
בעשור האחרון של המאה שעברה (Daicoff, 2000) ובהקשר המשפטי הישראלי
היא נידונה בדיון מקיף ראשוני בכינוס שנערך באוניברסיטת בר–אילן בשנת
.2007גישה זו שואפת לקדם את התחכום הפסיכולוגי ואת הבין–תחומיות של
החשיבה ושל העשייה המשפטית, ולעשות שהמשפט ימלא בחייהם של בני
האדם תפקיד אנושי יותר, מרפא, מאחה. התהליך ההדרגתי של שינוי בתפקוד
המשפט כמערכת המתרחש בשיטות משפט שונות פותח פתח לתקווה בתחום
זה (Daicoff, 2000) להלן אבחן את מידת ההיענות של המשפט לסבלו של
הילד על בסיס הנחת עבודה שיסודה באסכולת תורת המשפט הטיפולית, שכן
לתפיסתי, השאלה רלוונטית למחקר משפטי ולעיצוב מדיניות משפטית.
את החיבור הנוכחי אפתח בביאור ובהנמקה של עמדתי, שכאמור, תמציתה
כבר הובאה בחיבורים קודמים (Ronen, 2006) ועל פיה שיח זכויות מופשט
דוקטרינרי וחסר בלחלוחית אינו מציע מענה ממשי לסבלם של ילדים ולתביעה לצדק שמקורה בסבל הזה. לחידוד התובנה הזאת אסתייע בהגותו של עמנואל
לוינס ואציג משהו מתרומתה לעמדה זו. לאחר מכן אבחן את מקומו של המונח
"סבל" בחוק ובפסיקה הישראליים. מכאן אעבור לבחינת ביטויים למחויבותו
של המשפט הישראלי למניעת סבל. לאחר שאפרוס בפני הקורא היבטים שונים
של הסוגיה אתווה תמונת מצב. לסיום אציע כמה תיקוני חקיקה המדגימים את
ההשתמעויות היישומיות של מסקנות הדיון
"Is child protection prevalent in Israeli law?" (Hebrew) האומנם הגנת הילד רוו...Ya'ir Ronen
במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה
שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום
הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת
לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך
לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב
מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה
המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-
אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי –
לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת
בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו,
נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל
אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה
האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה
בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי
להגן על שלום הילד באופן המיטבי
The notion of interdependence and its implications for child and family polic...Ya'ir Ronen
The authors claim that the recognition of interdependence
as a guiding principle of child and family policy has the potential to
transform legal systems to make them less punitive and more constructive, less judgmental towards individuals and more empathic to the protection of relationships and self-constructed identities. By embracing the notion of interdependence, our societies can be moved toward greater recognition of our common humanity to the great benefit of children and
their families, particularly those who are most vulnerable.
Four lenses are articulated in this paper: Therapeutic jurisprudence,
preventive law, family systems theory, and culture. The paper shows
how these lenses point toward more supportive rather than punitive
types of interventions in the lives of children and their families. The paper demonstrates that, despite the fact that questionable parental behavior may initially engender feelings of anger and aversion, an empathic public response–one that recognizes the reality of the interdependence between parents and children–not only comports with current enlightened interdisciplinary approaches, but also promotes child and family well-being. The authors suggest that such a response not only be contemplated and understood, but that it should also reframe child and family policies and practices. The family group conference model represents a tool for such reframing
Redefining the child’s right to identity הגדרה מחדש את זכותו של הילד לזהות (א...Ya'ir Ronen
This article proposes redefining the child's right to identity as a right to state protection of ties meaningful to the child. Its main arguments are, in essence: (1) Such a right should protect the development of an authentic individual by seeking the child's wishes and feelings concerning their ties. (2) Protection of an individualized identity necessitates exploration of culture as a context of personal meaning which cannot be equated with cultural sensitivity as commonly perceived. (3) Consequently, preferential protection of the child's ties to a minority culture or to individuals affiliated to it is seen as violating the proposed right. (4) The UN Convention on the Rights of the Child reaffirms commitment to a dynamic child-constructed identity. (5) Protection of the proposed right reflects, protects and creates a social reality in which children's lives may be imbued with personal meaning. A discussion of two English cases demonstrates these arguments.
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
יש הסבורים שמיותר לדון בשאלת יחסו של המשפט להתנסויות הילד,
ועמדתם בעניין זה היא שהמשפט ככלל אינו יכול ואינו צריך לקדם את רווחתו
הפסיכולוגית של הפרט, ולכן התשובה לשאלה אם המשפט נענה לסבלו של
הילד ברורה מאליה ואינה מצדיקה דיון נוסף. לשיטתם, אין לצפות שהמשפט
ייענה לסבל, שכן עומדים בפניו יעדים אחרים.
החיבור הנוכחי זה דוחה עמדה נפוצה זו. בסיס תאורטי–משפטי לעמדה
נגדית ניתן למצוא באסכולת תורת המשפט הטיפולית (Therapeutic
,)Jurisprudence המניחה שהמשפט צריך לקדם את רווחתו הפסיכולוגית של
הפרט הן באמצעות הוראות החוק והפסיקה הן באמצעות ההליכים המשפטיים
(Wexler, 1999) אסכולה זו פרצה לתודעה המשפטית הרחבה בעיקר ראו למשל
בעשור האחרון של המאה שעברה (Daicoff, 2000) ובהקשר המשפטי הישראלי
היא נידונה בדיון מקיף ראשוני בכינוס שנערך באוניברסיטת בר–אילן בשנת
.2007גישה זו שואפת לקדם את התחכום הפסיכולוגי ואת הבין–תחומיות של
החשיבה ושל העשייה המשפטית, ולעשות שהמשפט ימלא בחייהם של בני
האדם תפקיד אנושי יותר, מרפא, מאחה. התהליך ההדרגתי של שינוי בתפקוד
המשפט כמערכת המתרחש בשיטות משפט שונות פותח פתח לתקווה בתחום
זה (Daicoff, 2000) להלן אבחן את מידת ההיענות של המשפט לסבלו של
הילד על בסיס הנחת עבודה שיסודה באסכולת תורת המשפט הטיפולית, שכן
לתפיסתי, השאלה רלוונטית למחקר משפטי ולעיצוב מדיניות משפטית.
את החיבור הנוכחי אפתח בביאור ובהנמקה של עמדתי, שכאמור, תמציתה
כבר הובאה בחיבורים קודמים (Ronen, 2006) ועל פיה שיח זכויות מופשט
דוקטרינרי וחסר בלחלוחית אינו מציע מענה ממשי לסבלם של ילדים ולתביעה לצדק שמקורה בסבל הזה. לחידוד התובנה הזאת אסתייע בהגותו של עמנואל
לוינס ואציג משהו מתרומתה לעמדה זו. לאחר מכן אבחן את מקומו של המונח
"סבל" בחוק ובפסיקה הישראליים. מכאן אעבור לבחינת ביטויים למחויבותו
של המשפט הישראלי למניעת סבל. לאחר שאפרוס בפני הקורא היבטים שונים
של הסוגיה אתווה תמונת מצב. לסיום אציע כמה תיקוני חקיקה המדגימים את
ההשתמעויות היישומיות של מסקנות הדיון
"Is child protection prevalent in Israeli law?" (Hebrew) האומנם הגנת הילד רוו...Ya'ir Ronen
במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה
שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום
הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת
לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך
לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב
מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה
המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-
אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי –
לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת
בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו,
נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל
אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה
האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה
בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי
להגן על שלום הילד באופן המיטבי
