‫ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים‬
               ‫01.7.22‬
‫רקע‬
                        ‫‪ ‬לתל-אביב - יפו אין תכנית מתאר סטטוטורית מאושרת.‬
         ‫התכנון הסטטוטורי בעיר מורכב מעשרות תכניות שאושרו במהלך השנים.‬
  ‫תכנית המתאר תיצור בסיס תכנוני משותף לתכניות מפורטות שיקודמו בעתיד‬
                             ‫כך שיתאמו מטרות עירוניות תכנוניות כוללות.‬

‫‪" ‬חזון העיר" שפורסם לפני כשנתיים מבטא את תמונת העתיד הרצויה של העיר ומציג‬
         ‫מדיניות כוללת להתפתחותה, החזון אינו מסמך סטטוטורי מחייב.‬
   ‫תכנית המתאר תיצור בסיס סטטוטורי להשגת יעדי הפיתוח הפיזי של העיר‬
                                 ‫לשנת היעד 5202 כפי שנקבעו ב"חזון העיר".‬

 ‫‪ ‬חוק התכנון והבניה מאפשר העברת סמכויות לועדה המקומית ברשויות בהן תכנית‬
                          ‫מתאר עדכנית תקפה.‬
 ‫תוכנית המתאר תעביר סמכויות לועדה המקומית, תגדיל את עצמאות העיר,‬
    ‫תקצר ותייעל הליכי תכנון לאישור תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות.‬
‫מהי תוכנית מתאר?‬
‫תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית הקובעת מה מותר ואסור לבנות ולפתח‬         ‫‪‬‬
      ‫בעיר, עד כמה מותר לבנות ולפתח והיכן ניתן לעשות זאת, כל זאת‬
                     ‫בהתייחס לשנת היעד שנקבעה לתוכנית (5202).‬

      ‫התוכנית היא מסמך חוקי (סטטוטורי) הקובע אילו אזורים בעיר ייועדו‬   ‫‪‬‬
 ‫למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודי קרקע אחרים;‬
     ‫תוכנית מתאר קובעת על אילו מקומות ראוי לשמור, ואילו ראוי לשנות.‬

     ‫תוכנית המתאר יכולה לקבוע הוראות והנחיות בהיבטים תחבורתיים,‬        ‫‪‬‬
 ‫סביבתיים ובהיבטים רבים נוספים המשפיעים ישירות על חיי האדם בעיר.‬

     ‫תכנית המתאר המקודמת כעת חלה על כל תחום העיר תל אביב-יפו.‬          ‫‪‬‬
‫הבסיס התכנוני‬




‫‪ ‬תכנית אסטרטגית תשריט תפקודי‬        ‫‪ ‬תמ"מ 5‬
‫מטרות העל של התוכנית‬

                        ‫התוכנית תשתלב בהיררכיה התכנונית‬
                      ‫של תכניות ארציות ומחוזיות ותתבסס על‬
                             ‫התכנית האסטרטגית וחזון העיר:‬


‫שמירה וחיזוק מעמדה של העיר תל אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי‬     ‫‪‬‬
         ‫קידום תל אביב-יפו כעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים‬   ‫‪‬‬
     ‫חיזוק ממשל עירוני עם הפנים לאזרח - מתייעל, משתף ומבוזר‬    ‫‪‬‬
       ‫פיתוח סביבה אטרקטיבית פתוחה להתחדשות ומשמרת את‬          ‫‪‬‬
 ‫המורשת, משלבת בין הבנוי לפתוח, פועלת לצמצום מטרדי סביבה‬
                           ‫ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית‬
‫כיווני פיתוח עיקריים‬
        ‫הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬        ‫‪‬‬
            ‫תכנון תוך העדפת תחבורה רב אמצעית ומקיימת‬         ‫‪‬‬
            ‫הגדלת עירוב שימושי הקרקע בחלק מאזורי העיר‬        ‫‪‬‬
                                ‫פיתוח מרחב ציבורי איכותי‬     ‫‪‬‬
‫קביעת אזורים לבניה לגובה ואזורים לשמירה על המרקם הקיים‬       ‫‪‬‬
                            ‫פיתוח עם הפנים לדרום ולמזרח‬      ‫‪‬‬
                      ‫יצירת מגוון פתרונות דיור ברחבי העיר‬    ‫‪‬‬
              ‫קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר‬       ‫‪‬‬
                                 ‫קידום תרבות, בילוי, ופנאי‬   ‫‪‬‬
‫כיווני פיתוח עיקריים‬
                                           ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬
   ‫על מנת להגיע ליעדי האוכלוסייה והמועסקים אותם מציעה תוכנית המתאר ועל מנת‬
‫למתן בניה באזורים פנויים תוכנית המתאר תאפשר את הגדלת היקפי הבניה והצפיפות‬
                                  ‫באזורי המגורים ובאזורי התעסוקה הקיימים בעיר.‬
             ‫התפתחות אוכלוסיה בת"א יפו בין השנים 6002-5891ותחזית ל-5202‬
   ‫אוכלוסיית העיר על פי תוכנית המתאר עומדת על כ-000,054 נפש בשנת היעד‬
           ‫000005‬
                                                                                                                                                   ‫000,054‬
           ‫000054‬
                    ‫008,223‬                                                                 ‫000,093‬
           ‫000004‬

           ‫000053‬

           ‫000003‬
     ‫נפש‬




           ‫000052‬

           ‫000002‬

           ‫000051‬

           ‫000001‬

            ‫00005‬

                ‫0‬
                    ‫5891‬

                           ‫7891‬

                                  ‫9891‬

                                         ‫1991‬

                                                ‫3991‬

                                                       ‫5991‬

                                                              ‫7991‬

                                                                     ‫9991‬

                                                                            ‫1002‬

                                                                                   ‫3002‬

                                                                                          ‫5002‬

                                                                                                 ‫7002‬

                                                                                                        ‫9002‬

                                                                                                               ‫1102‬

                                                                                                                      ‫3102‬

                                                                                                                             ‫5102‬

                                                                                                                                    ‫7102‬

                                                                                                                                           ‫9102‬

                                                                                                                                                  ‫1202‬

                                                                                                                                                         ‫3202‬

                                                                                                                                                                ‫5202‬
                    ‫גידול אוכלוסיה בשנים 6002-5891 ותחזית על לשנת 5202‬
                                                  ‫שנים‬
‫כיווני פיתוח עיקריים‬
                         ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬
   ‫על מנת להגיע ליעדי האוכלוסייה והמועסקים אותם מציעה תוכנית המתאר ועל מנת‬
‫למתן בניה באזורים פנויים תוכנית המתאר תאפשר את הגדלת היקפי הבניה והצפיפות‬
                               ‫באזורי המגורים ובאזורי התעסוקה הקיימים בעיר.‬
    ‫היקף שטחי התעסוקה מבוסס על תחזית של כ-000,064 מועסקים בשנת היעד‬


  ‫סה"כ‬         ‫אחר‬      ‫מלאכה‬    ‫תעשייה‬    ‫אחסנה‬     ‫תעשייה‬         ‫משרדים‬         ‫מסחר‬      ‫שנה‬
 ‫תעסוקה‬                          ‫מסורתית‬            ‫עתירת ידע‬   ‫פרטיים וציבוריים‬
 ‫9.640,8‬      ‫6.940,1‬    ‫9.79‬      ‫3.789‬    ‫1.465‬    ‫1.752‬          ‫1.596,3‬        ‫8.593,1‬   ‫7002‬


 ‫7.496,8‬      ‫1.431,1‬    ‫0.99‬      ‫9.349‬    ‫3.945‬    ‫5.492‬          ‫9.212,4‬        ‫0.164,1‬   ‫0102‬
 ‫0.967,9‬      ‫1.472,1‬    ‫6.401‬     ‫2.668‬    ‫0.745‬    ‫2.073‬          ‫4.740,5‬        ‫5.855,1‬   ‫5102‬
 ‫6.938,01‬     ‫7.314,1‬    ‫4.901‬     ‫9.678‬    ‫8.936‬    ‫9.564‬          ‫3.076,5‬        ‫4.366,1‬   ‫0202‬
 ‫0.299,11‬     ‫2.465,1‬    ‫0.411‬     ‫5.029‬    ‫6.157‬    ‫2.785‬          ‫5.982,6‬        ‫0.567,1‬   ‫5202‬

‫מסגרות ביקוש לתעסוקה - סה"כ אלפי מ"ר בנויים בשטחים עיקריים‬
‫שלבי הכנת התוכנית‬
                                                                  ‫איסוף מידע‬         ‫‪‬‬
‫החל מאוקטובר‬                           ‫איסוף מידע וקביעת הסוגיות והנושאים לתכנון‬
    ‫7002‬

 ‫החל מיולי‬
                                                               ‫הגדרת מטרות‬           ‫‪‬‬
                                  ‫עיבוד המידע והגדרת מטרות התוכנית וכיווני פיתוח‬
   ‫8002‬

 ‫החל מינואר‬
                                                                ‫גיבוש חלופות‬         ‫‪‬‬
                           ‫גיבוש חלופות תכנוניות אזוריות וגישות תכנון כלל עירוניות‬
   ‫9002‬

‫החל מנובמבר‬
                                                              ‫הערכת חלופות‬           ‫‪‬‬
                                              ‫הערכת חלופות ובחינת חלופה נבחרת‬
   ‫9002‬
   ‫במהלך‬                                                      ‫תכנון סטטוטורי‬         ‫‪‬‬
    ‫0102‬                        ‫פיתוח החלופה הנבחרת והכנת מסמכי תוכנית המתאר‬


                                                                  ‫שיתוף ציבור‬        ‫‪‬‬
  ‫לכל אורך‬             ‫התוכנית נעשית בשיתוף ציבור לכל אורכה כחלק מתהליך התכנון‬
               ‫במהלך שלב התכנון הראשוני אושרה תוכנית השיתוף ע"י הועדה המקומית‬
  ‫התהליך‬
‫חלופות התוכנית העקרוניות‬
‫מרכיבים קבועים‬
               ‫‪ ‬קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר‬
          ‫הנחיות סביבתיות בנושאי זיהום אויר, רעש, נגר עילי,‬
     ‫מחזור, בניה ירוקה וכיו"ב, תהיינה משותפות לכל החלופות‬
                                      ‫ויעוגנו במסמכי התוכנית.‬
                                   ‫‪ ‬פיתוח מרחב ציבורי איכותי‬
     ‫הפארקים המטרופוליניים יוטמעו בתוכנית המתאר בהתאם‬
                      ‫להוראות שבתוכניות הארציות והמחוזיות.‬
      ‫בנוסף, תוכנית המתאר תעגן במסמכיה את שלד המרחב‬
             ‫הציבורי כמערך תנועה לא מוטורית בין אזורי העיר.‬
           ‫‪ ‬תכנון תוך העדפת תחבורה רב אמצעית ומקיימת‬
          ‫מערכת התחבורה עתירת הנוסעים (מתע"ן) ומערכת‬
         ‫הדרכים המאושרת בתוכניות ארציות ומחוזיות יוטמעו‬
                              ‫כרשת בסיס בתוכנית המתאר.‬
                ‫מיתון תנועה יהיה מרכיב קבוע בכל החלופות.‬
       ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬
           ‫המע"ר המטרופוליני כמוגדר בתמ"מ 5 יוטמע כאזור‬
         ‫התעסוקה המרכזי בעיר ובמטרופולין. אזור התעסוקה‬
                  ‫הצפוני כמוקד תעסוקה משני יוטמע גם הוא.‬
        ‫ברבים מאזורי המגורים לא מוצע שינוי מבחינת תוספת‬
         ‫קיבולת: רוב שטחי מרכז העיר, שכונות צמודות קרקע‬
      ‫ושכונות חדשות. בשכונות נוספות מוצע עיבוי מתון בלבד.‬
    ‫‪ ‬קביעת אזורים לבניה לגובה ואזורים לשמירה על המרקם‬
‫אזור "העיר הלבנה" על פי אכרזת אונסקו יעוגן בתוכנית המתאר.‬
             ‫באזורי המע"ר המטרופוליני תותר בנייה במגדלים‬
‫מרכיבים קבועים - בינוי חדש במע"ר‬




‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
‫גישות תכנון פיזור או ריכוז תוספת קיבולת לתעסוקה‬




                 ‫פיזור‬                     ‫ריכוז‬                ‫מצב קיים‬
   ‫הגישה רואה את העיר‬         ‫הגישה רואה את העיר‬     ‫במצב הקיים, לת"א-יפו‬
 ‫כמרחב עירוני הנשען על‬     ‫כמרחב עירוני בעל מרכז‬    ‫מרכז עסקי-תרבותי אחד‬
    ‫רשת רחובות ומוקדים‬           ‫עסקי-תרבותי אחד‬      ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬
‫המושכים את ה"עירוניות"‬       ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬        ‫מרכז משנה נוסף קיים‬
  ‫ממרכז העיר אל שכונות‬    ‫ובשלוחותיו בכניסות לעיר‬          ‫בצפון העיר, באזור‬
                ‫המגורים‬              ‫מצפון ומדרום‬       ‫עתידים - רמת החי"ל‬
‫שלבים‬




      ‫תוספת של כ-000,053 מ"ר לתעסוקה‬
       ‫וכ-005,1 יח"ד מעבר לקיים והמתוכנן‬      ‫ריכוז‬




‫5.2‬
‫שלבים‬




        ‫תוספת של כ-000,009 מ"ר לתעסוקה‬
      ‫וללא תוספת יח"ד מעבר לקיים והמתוכנן‬     ‫פיזור‬




‫5.2‬
‫גישות תכנון תוספת קיבולת באזורי מגורים‬




          ‫מקסימום‬                     ‫מינימום‬                ‫ללא שינוי‬
‫גישת המקסימום מציעה‬             ‫הגישה מציעה כי‬      ‫במצב הקיים והמתוכנן‬
 ‫רמת התערבות גדולה‬     ‫רוב אזורי המגורים ישמרו‬     ‫אזורי המגורים הצפופים‬
 ‫יותר במרקמי המגורים‬            ‫על אופיים הקיים‬     ‫נמצאים ברובם במרכז‬
 ‫עם זאת, גם בגישה זו‬        ‫תוספת היקפי הבניה‬             ‫שאר אזורי העיר‬
‫ההתערבות אינה גורפת‬     ‫תהיה קטנה, ב"שיכונים"‬          ‫מאופיינים בצפיפות‬
      ‫ובחלקה נקודתית‬             ‫יותר עיבוי מתון‬         ‫נמוכה עד בינונית‬
‫ארלוזרוב אבן גבירול‬
‫מוצעת תוספת של כ-000,1 יח"ד‬
      ‫(מעבר לתוכנית הרובעים)‬




                                             ‫מינימום‬
      ‫6.1‬
‫ארלוזרוב אבן גבירול‬
‫מוצעת תוספת של כ-000,1 יח"ד‬
      ‫(מעבר לתוכנית הרובעים)‬




                                            ‫מקסימום‬
      ‫6.1‬
‫רמת הטייסים ועממי ג'‬




       ‫מוצעת תוספת של כ- 052 יח"ד‬
                 ‫בעיבוי מבנים קיימים‬




                                                      ‫מינימום‬
‫31.1‬
‫רמת הטייסים ועממי ג'‬




       ‫מוצעת תוספת של כ- 000,1 יח"ד‬
                   ‫בעיבוי מבנים קיימים‬




                                                        ‫מקסימום‬
‫31.1‬
‫עג'מי, גבעת עליה, לב יפו + מדרון יפו‬

                                          ‫תוספת של כ-002 יח"ד ע"י הגדלת צפיפות‬
                                                           ‫ללא תוספת שטחי בניה‬


‫השטח שבין פארק המדרון לרחוב יפת‬
                ‫יפותח כשטח פתוח‬




                                                                ‫ללא שינוי‬

        ‫8.1, 9.1‬
‫עג'מי, גבעת עליה, לב יפו + מדרון יפו‬

                                                   ‫תוספת של כ-002 יח"ד ע"י הגדלת צפיפות‬
                                                        ‫וכ-001 יח"ד נוספות לאורך רחוב יפת‬



‫תוספת של כ-004 יח"ד או שימושים אחרים‬
  ‫למלונאות ומבני ציבור בהיקפי בינוי דומים‬




                           ‫מקסימום – במדרון יפו‬                              ‫מינימום‬

               ‫8.1, 9.1‬
‫גישות תכנון תוספת צירי פעילות ומסחר‬




‫+ פיתוח צירי מסחר‬            ‫העדפת הולכי רגל‬                    ‫מצב קיים‬
  ‫גישה זו מציעה בנוסף‬           ‫הגישה מנסה להציע‬           ‫במצב הקיים כיום,‬
  ‫להתיר ולחייב חזיתות‬       ‫סל כלים להעדפת הולכי‬       ‫הרחובות ה"עירוניים"‬
‫מסחריות ברחובות בעיר‬             ‫רגל ורוכבי אופניים‬    ‫נמצאים ברובם במרכז‬
‫מעבר לאלו הקיימים, הן‬          ‫בדרך כלל תוך יצירת‬            ‫חלק ניכר משאר‬
      ‫במרכז והן באזורי‬            ‫מגבלות לתחבורה‬      ‫רחובות העיר המרכזיים‬
               ‫המגורים‬                     ‫ממונעת‬     ‫מאופיינים יותר כדרכים‬
‫חלופות מרחב ציבורי‬




              ‫רח' שונצינו‬

‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
‫חלופות מרחב ציבורי‬




‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
‫גישות תכנון פיזור או ריכוז תוספת קיבולת לתעסוקה‬




         ‫רשת עירונית‬            ‫מרכז עיר ראשי‬                   ‫מצב קיים‬
   ‫הגישה רואה את העיר‬         ‫הגישה רואה את העיר‬     ‫במצב הקיים, לת"א-יפו‬
 ‫כמרחב עירוני הנשען על‬     ‫כמרחב עירוני בעל מרכז‬    ‫מרכז עסקי-תרבותי אחד‬
    ‫רשת רחובות ומוקדים‬           ‫עסקי-תרבותי אחד‬      ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬
‫המושכים את ה"עירוניות"‬       ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬        ‫מרכז משנה נוסף קיים‬
  ‫ממרכז העיר אל שכונות‬    ‫ובשלוחותיו בכניסות לעיר‬          ‫בצפון העיר, באזור‬
                ‫המגורים‬              ‫מצפון ומדרום‬       ‫עתידים - רמת החי"ל‬
‫גישות תכנון תוספת צירי פעילות ומסחר‬




            ‫;‬


‫+ פיתוח צירי מסחר‬            ‫העדפת הולכי רגל‬                    ‫מצב קיים‬
  ‫גישה זו מציעה בנוסף‬           ‫הגישה מנסה להציע‬           ‫במצב הקיים כיום,‬
  ‫להתיר ולחייב חזיתות‬       ‫סל כלים להעדפת הולכי‬       ‫הרחובות ה"עירוניים"‬
‫מסחריות ברחובות בעיר‬             ‫רגל ורוכבי אופניים‬    ‫נמצאים ברובם במרכז‬
‫מעבר לאלו הקיימים, הן‬          ‫בדרך כלל תוך יצירת‬            ‫חלק ניכר משאר‬
      ‫במרכז והן באזורי‬            ‫מגבלות לתחבורה‬      ‫רחובות העיר המרכזיים‬
               ‫המגורים‬                     ‫ממונעת‬     ‫מאופיינים יותר כדרכים‬
‫גישות תכנון תוספת קיבולת באזורי מגורים‬




          ‫מקסימום‬                     ‫מינימום‬                 ‫מצב קיים‬
‫גישת המקסימום מציעה‬             ‫הגישה מציעה כי‬      ‫במצב הקיים והמתוכנן‬
 ‫רמת התערבות גדולה‬     ‫רוב אזורי המגורים ישמרו‬     ‫אזורי המגורים הצפופים‬
 ‫יותר במרקמי המגורים‬            ‫על אופיים הקיים‬     ‫נמצאים ברובם במרכז‬
 ‫עם זאת, גם בגישה זו‬        ‫תוספת היקפי הבניה‬             ‫שאר אזורי העיר‬
‫ההתערבות אינה גורפת‬     ‫תהיה קטנה, ב"שיכונים"‬          ‫מאופיינים בצפיפות‬
      ‫ובחלקה נקודתית‬             ‫יותר עיבוי מתון‬         ‫נמוכה עד בינונית‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
                    ‫‪ ‬פיתוח מרחב ציבורי מפותח‬
   ‫תוכנית המתאר קובעת תשתית מרחב ציבורי‬
     ‫המורכבת משטחים פתוחים, כיכרות, צירים‬
                      ‫ירוקים ורחובות עירוניים.‬
        ‫התוכנית קובעת הנחיות לפיתוח המרחב‬
     ‫בהעדפה לתחבורה לא ממונעת תוך קביעת‬
‫רוחב זכות הדרך המינימאלי שישמר לתנועה זו.‬
                  ‫• שטח פתוח מטרופוליני חופי‬
                       ‫• שטח פתוח מטרופוליני‬
                            ‫• שטח פתוח עירוני‬
           ‫• צירים ירוקים מטרופוליניים ועירוניים‬
                ‫• רחובות מטרופוליניים ועירוניים‬
                       ‫• שטחים למוסדות ציבור‬
                  ‫• מוקדי מוסדות ציבור מוצעים‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
                           ‫‪ ‬שמירה על מרקמי מגורים קיימים‬
              ‫תוכנית המתאר אינה מוסיפה היקפים נרחבים של‬
          ‫יחידות מגורים חדשות וזאת על בסיס ניתוח שמצא כי‬
            ‫מלאי התכנון הקיים למגורים יכול לתת מענה לגידול‬
                                          ‫הצפוי באוכלוסיה.‬
                   ‫• אזורי מגורים במרקם נמוך וצמוד קרקע‬
                      ‫• אזורי תוכניות חדשות ובנייה גבוהה‬
                  ‫• אזור אכרזת "העיר הלבנה" ומרכז העיר‬


                              ‫‪ ‬תוספת שטחי בניה למגורים‬
           ‫עם זאת, תוכנית המתאר מציעה תוספת של יחידות‬
             ‫דיור על מנת לשנות מגמות שוק קיימות, להגדלת‬
              ‫מגוון פתרונות הדיור ועל מנת לעודד התחדשות‬
                ‫בעיקר בשכונות המגורים שמחוץ למרכז העיר‬




‫קיבולות‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
                             ‫‪ ‬הגדלת שטחי בניה לתעסוקה‬
          ‫עיקר תוספת הבנייה המוצעת בתוכנית המתאר היא‬
                ‫לתעסוקה במטרה לענות על ביקושים צפויים.‬
                          ‫• אזורי תעסוקה מטרופוליניים‬
                              ‫• אזורי תעסוקה עירוניים‬
                              ‫• אזורי תעסוקה מקומיים‬

                 ‫‪ ‬פיתוח מוקדי תעסוקה בדרום העיר וביפו‬
           ‫בצד התוספת מוצעת במע"ר המטרופוליני מוצעת‬
           ‫תוספת משמעותית ליצירת מוקדי תעסוקה בדרום‬
                           ‫העיר וביפו לאורך רחוב שלבים.‬




‫קיבולות‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
               ‫‪ ‬עירוב שימושים ורחובות מסחריים‬
      ‫תוכנית המתאר מציעה תוספות שטחי הבניה‬
  ‫למגורים ולתעסוקה לאורך רחובות ראשיים, בדגש‬
         ‫לרחובות שבהם מתוכננים אמצעי מתע"ן.‬
    ‫בנוסף תגדיר התוכנית אזורים בהם יותר עירוב‬
    ‫שימושי מגורים ותעסוקה ותתיר שילוב שימושי‬
    ‫מגורים באזורי המע"ר. כל זאת בכפוף לתנאים‬
                       ‫סביבתיים באזורי מגורים.‬

 ‫‪ ‬אזור מעורב: אזור המשלב שימושי מגורים ותעסוקה‬
 ‫וכן מוסדות ציבור, מוסדות תרבות, מלונאות, שירותי‬
            ‫בידור בילוי ופנאי, שירותי הסעדה וכיו"ב.‬
  ‫‪ ‬ציר מעורב: ציר האפשר שימושים מעורבים בדומה‬
‫לאזור מעורב בשורת המבנים הראשונה לאורך רחוב.‬
          ‫קומת הקרקע בציר מעורב תהיה מסחרית.‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
                          ‫‪ ‬אזורים לתכנון בעתיד‬
  ‫בשני אזורים הוגדרו כאזורים לתכנון בעתיד ובהם‬
       ‫תוכנית המתאר לא תציע שינוי: את השטחים‬
  ‫שממזרח לשכונת נוה שרת מוצע לשמור כשטחים‬
‫פתוחים בטווח שנת היעד של תוכנית המתאר. ברוב‬
     ‫שטחי שדה התעופה דב הוז לא מציעה תוכנית‬
                                 ‫המתאר שינוי.‬
‫עיקרי הצעות תוכנית המתאר‬
                            ‫איכות סביבה וקיימות‬       ‫‪‬‬
        ‫קביעת הוראות במגוון רחב של נושאים ובינהים:‬
   ‫– בנייה ירוקה – שילוב הוראות לבנייה ירוקה ע"פ‬
 ‫קובץ ההנחיות העירוני שיהיה בתוקף בעת הכנת‬
                                ‫התכנית המפורטת.‬
       ‫– איכות אויר – שימוש במקורות אנרגיה בלתי‬
‫מתכלים ו/או שימוש בגז או חשמל, הקמת תחנות‬
 ‫דלק ע"פ תכנית האב, הקצאת חנייה יעודית עבור‬
                            ‫כלי רכב מופחתי זיהום.‬
         ‫– רעש – התייחסות לרעש מדרכים ראשיות,‬
       ‫מאולמות ארועים ומקומות בילוי וממטוסים..‬
‫– חסכון ושימור במים - התקנת אמצעים להפרדה,‬
‫טיפול ושימוש חוזר במים אפורים, דירשה השייה,‬
‫שימור וחילחול מי נגר, הקמת מתקנים קומפקטים‬
                                    ‫לטיהור שפכים.‬
‫– שפכים - הפרדת מערכת הניקוז ממערכת הביוב.‬
         ‫– פסולת בנייה – טיפול בפסולת בנייה, כולל‬
     ‫אפשרות להקמת תחנות מעבר זמניות באתרי‬
                                      ‫בנייה גדולים.‬
  ‫– פסולת ביתית – הוראות לאצירת פסולת ומיחזור‬
             ‫פסולת בהתאם לקובץ הנחיות העירוני.‬
   ‫– קרינה - איסור על הקמת מתקני שידור בתחום‬
          ‫מגרשים פרטים ומגרשים למוסדות חינוך.‬
‫תשריט עיצוב עירוני‬
            ‫‪ ‬בניה לגובה ושימור מרקם‬
      ‫התוכנית קובעת באופן ברור את‬
‫האזורים בעיר בהם תותר בניה גבוהה‬
   ‫ואת האזורים לשימור מרקם. אזורי‬
‫מרכז העסקים הראשי שסביב האיילון‬
    ‫יוגדרו כאזורים לבניה גבוהה ואזור‬
   ‫"העיר הלבנה" יוגדר כאזור לשימור‬
     ‫מרקם בו לא תותר בניית מגדלים‬
        ‫חדשים מעבר לאלו המאושרים‬
      ‫בתוכניות כיום. התוכנית ממליצה‬
     ‫להרחיב את האזורים בהם תאסר‬
     ‫בניית מגדלים חדשים גם לאזורים‬
       ‫נוספים במרכז העיר ומחוצה לו.‬
‫תשריט תחבורה‬
                       ‫‪ ‬תחבורה וחניה‬
‫התוכנית מנסה להביא ליצירת העדפה‬
      ‫לתחבורה ציבורית ולתחבורה לא‬
      ‫ממונעת. במענה לבעיות החניה,‬
   ‫התוכנית תתמקד בחניונים ציבוריים‬
‫באזורי מחסור במרכז העיר. חלק גדול‬
    ‫מהכלים ליצירת העדפות אלו אינם‬
 ‫כלים מתאריים אולם התוכנית תדגיש‬
                         ‫את נחיצותם.‬
  ‫‪ ‬מערכת המתע"ן ומערכת הדרכים הן‬
    ‫מרכיבים קבועים שתוכנית המתאר‬
                     ‫תטמיע במסמכיה‬
‫תשריט תחבורה‬
                    ‫‪ ‬תחבורה וחניה‬
        ‫התוכנית תקבע את ההפרדות‬
 ‫המפלסיות המותרות, תציג את מיקום‬
‫מרכזי התחבורה המשולבים וכן תאתר‬
   ‫חניוני חנה וסע ותגדיר אזור חיפוש‬
      ‫לחניונים ציבוריים במרכז העיר.‬
‫תוצרי התוכנית‬
‫מסמכי תוכנית המתאר‬
     ‫‪ ‬הוראות התוכנית יכללו שני פרקים עיקריים:‬
 ‫– פרק אזורי היעוד בו יינתנו הוראות כלל עירוניות כוללות‬
‫– פרק אזורי התכנון בו יינתנו הוראות למתחמים ספציפיים‬
‫אזורי יעוד‬
   ‫‪ ‬מוצע כי בקביעת היקפי הבניה‬
   ‫בתוכנית יעשה שימוש בהצגת‬
 ‫היחס שבין שטח הרצפות לשטח‬
‫המגרש (‪ )FAR‬ולא באחוזי בניה.‬

‫‪ ‬הוראות אזורי היעוד ילוו בתשריט‬
                   ‫יעודי הקרקע‬
‫אזורי תכנון‬


     ‫תכנית המתאר תקבע קיבולות‬
‫והיקפי בניה אותם ניתן יהיה לממש‬
    ‫בתכניות מפורטות אשר יקודמו‬
       ‫מכוחה. מכיוון שרמת הפירוט‬
    ‫המוצעת אינה כוללת התייחסות‬
  ‫למגרשים ספציפיים, יקבעו היקפי‬
   ‫הבינוי המותרים באזורי תכנון או‬
                 ‫במתחמים בתוכם.‬
   ‫אזור תכנון יוגדר על פי מאפיינים‬
   ‫פיזיים או תכנוניים (למשל מרקם‬
        ‫דומה, תיחום על ידי רחובות‬
‫מרכזיים, שירותי ציבור משותפים).‬
‫אזורי תכנון‬
‫אזורי תכנון‬

     ‫אזורי התכנון הנם "תאי השטח" אשר יכולים‬
  ‫לכלול בתוכם מספר אזורי יעוד. לכל אזור תכנון‬
       ‫ייקבעו קיבולות בניה בהתאם למלאי שטחי‬
‫הציבור, היבטים תנועתיים ושיקולי עיצוב אורבני.‬
        ‫היקפי הבניה שיותרו לשימושים השונים‬
      ‫במסגרת תכניות מפורטות שיוכנו בהתאם‬
     ‫לתכנית המתאר יהיו כפופים לסף הקיבולת‬
             ‫העליון כפי שיקבע באזור התכנון.‬
   ‫אזורי תכנון יאפשרו הצגה ברורה של הנחיות‬
             ‫תכנוניות הנוגעות לאזור ספציפי.‬


  ‫מסמכי התכנית יכללו הוראות לכל אזור תכנון‬
     ‫אשר יתארו את המצב הקיים בפועל והמצב‬
  ‫התכנוני הקיים. לגבי כל אזור יפורטו השינויים‬
          ‫המרכזיים המוצעים בתכנית המתאר.‬
‫אזורי תכנון‬

                                                    ‫‪ ‬פורמט אזורי התכנון יכלול:‬
                                             ‫• תיאור כללי של האזור והתייחסות‬
                                                       ‫תוכנית המתאר לגביו.‬
                                                  ‫• תיאור המצב הקיים בפועל.‬
                                                ‫• תיאור המצב התכנוני הקיים.‬
                                                ‫‪ ‬עיקר תיאור אזורי התכנון יוקדש‬
                                                ‫לשינויים העיקריים אותם מציעה‬
                                                   ‫תוכנית המתאר באותו אזור.‬
                                                ‫‪ ‬בכל אזור תכנון יוצג ריכוז נתונים‬
                                             ‫כמותיים של המצב הקיים, המתוכנן‬
                                                       ‫והמוצע בתוכנית המתאר.‬
                                                       ‫‪ ‬לכל אזור תכנון יתלוו שני‬
                                                ‫תשריטים: תשריט מרחב ציבורי‬
                                                          ‫ותשריט עיצוב עירוני.‬




‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
‫נספחים ומסמכי מדיניות‬


 ‫התכנית תכלול נספחים בנושאים שונים‬
      ‫כמקובל בתכניות מתאריות. נספחי‬
 ‫התכנית יתאמו באופיים וברמת פירוטם‬
     ‫לרמת הפירוט הכללית של התכנית.‬
   ‫לתכנית יצורפו מסמכי מדיניות מנחים‬
‫אשר יקבצו הנחיות שיהיו מפורטות מכדי‬
      ‫להיכלל בהוראות הסטטוטוריות או‬
     ‫בנושאים שלא נהוג לכלול בהוראות‬
                             ‫התכנית.‬
‫קיבולות‬
‫איזורי תעסוקה - קיבולת נומינלית‬
  ‫סה"כ לאחר‬       ‫מרכז העיר דרום העיר מזרח העיר סה"כ‬          ‫צפון העיר‬
‫הערכת מימוש‬                            ‫ויפו‬
   ‫000,506,7 000,506,7‬     ‫000,008‬    ‫000,037,1‬   ‫000,051,4‬    ‫000,529‬       ‫קיים בפועל‬

   ‫000,082,2 000,050,2‬     ‫000,064‬     ‫000,074‬    ‫000,090,1‬    ‫000,062‬         ‫בתוכניות‬
                                                                               ‫מאושרות‬
   ‫000,090,3 000,055,1‬     ‫000,082‬     ‫000,087‬    ‫000,005,1‬    ‫000,035‬         ‫בתוכניות‬
                                                                                ‫בתהליך‬
   ‫000,510,6 000,055,1‬     ‫000,094‬    ‫000,555,2‬   ‫000,013,2‬    ‫000,066‬     ‫מוצע במתאר‬
                           ‫(%8)‬        ‫(%34)‬       ‫(%83)‬       ‫(%11)‬      ‫(% מתוך התוספת)‬

  ‫000,099,81 000,557,21‬   ‫000,030,2‬   ‫000,535,5‬   ‫000,050,9‬   ‫000,573,2‬            ‫סה"כ‬
‫איזורי מגורים - קיבולת נומינלית‬

  ‫סה"כ לאחר‬     ‫צפון העיר מרכז העיר דרום העיר מזרח העיר סה"כ‬
‫הערכת מימוש‬                          ‫ויפו‬
    ‫000,781‬   ‫000,781‬    ‫000,03‬    ‫000,43‬    ‫000,28‬   ‫000,14‬    ‫קיים בפועל‬


     ‫005,91‬    ‫000,14‬     ‫000,6‬    ‫000,01‬    ‫000,31‬   ‫000,21‬      ‫בתוכניות‬
                                                                  ‫מאושרות‬
     ‫005,61‬    ‫000,83‬     ‫000,2‬     ‫000,6‬    ‫000,51‬   ‫000,51‬       ‫בתוכניות‬
                                                                    ‫בתהליך‬
      ‫000,7‬    ‫009,42‬     ‫001,4‬    ‫003,21‬     ‫002,3‬    ‫003,5‬   ‫מוצע במתאר‬
                          ‫(%71)‬     ‫(%94)‬     ‫(%31)‬    ‫(% מתוך התוספת) (%12)‬

    ‫000,032‬   ‫009,092‬    ‫001,24‬    ‫003,26‬   ‫002,311‬   ‫003,37‬          ‫סה"כ‬
‫תהליך שיתוף הציבור בתוכנית‬
‫"חזון העיר" כולל דגש על שיתוף והשתתפות תושבים בהחלטות העירייה.‬
     ‫מתן אפשרות לציבור להשפיע על פיתוח העיר במסגרת הכנת תכנית‬
                           ‫המתאר הנו אחת הדרכים למימוש החזון.‬
‫עקרונות תהליך השיתוף‬

‫החזון כבסיס: תכנית המתאר אינה מתחילה מ"לוח חלק"‬


   ‫תהליך השיתוף הנו חלק אינטגראלי מתהליך התכנון‬


                           ‫ה"ציבור" אינו מקשה אחת‬
                   ‫המושג המתאים הוא "בעלי עניין"‬

           ‫השיתוף מתרגם בין השיח התכנוני לציבורי‬
                 ‫כלי השיתוף מותאמים לצרכי התכנון‬

          ‫‪ ‬לא כל הנושאים פתוחים לשיתוף באותה רמה‬
      ‫‪ ‬הליך השיתוף אינו גורע מסמכות מוסדות התכנון‬
‫שיתוף הציבור בתוכנית המתאר‬


 ‫‪ ‬במפגשי שיתוף הציבור של תוכנית המתאר עד כה השתתפו באופן ישיר‬
                                   ‫ופעיל למעלה מ-0011 משתתפים.‬
 ‫‪ ‬אלפים נוספים נחשפו להערכתנו לתוכנית המתאר באמצעי יידוע ופרסום‬
 ‫שונים הכוללים מודעות בעיתונות, פליירים והרצאות ומפגשים בפורומים‬
                                                           ‫שונים‬
‫‪ ‬ציבור משמעותי נוסף נחשף לתוכנית דרך אתר האינטרנט העירוני. באתר‬
    ‫ניתן לקבל הסברים על תוכנית המתאר ולעיין בסיכומי מפגשי שיתוף‬
                                 ‫הציבור והדוחות המסכמים כל שלב.‬
‫שיתוף הציבור בתוכנית המתאר‬
                               ‫‪ ‬שיתוף באיסוף המידע ובקביעת נושאי התכנון:‬
        ‫התקיימו 41 מפגשים אזוריים ונושאיים, בכל מפגש השתתפו 03-51 משתתפים‬
                                     ‫‪ ‬שיתוף בהגדרת המטרות וכיווני הפיתוח‬
    ‫התקיימו 5 מפגשים אזוריים פתוחים לקהל, בכל מפגש השתתפו 002-03 משתתפים‬
                                             ‫‪ ‬שיתוף בפיתוח חלופות התוכנית‬
                         ‫התקיימו 6 סדנאות אזוריות ונושאיות (כל סדנא כ-7 שעות)‬
                                            ‫‪ ‬שיתוף בהערכת חלופות התוכנית‬
                        ‫התקיימו 5 סדנאות אזוריות וסדנא נוספת למתכנני העירייה‬




‫‪ ‬בהמשך תהליך התכנון ועוד לפני הפקדת התוכנית מתוכננים מפגשי שיתוף ציבור‬
                  ‫נוספים להצגת החלופה הנבחרת ולדיון במחלוקות נקודתיות‬
‫המשך תהליך התכנון‬
                                                  ‫‪ ‬פרוט החלופה הנבחרת‬
                                     ‫‪ ‬גיבוש מבנה סופי של מסמכי התכנית‬
    ‫‪ ‬דיוני הועדה ה מקומית לתכנון ולבניה על התכנית ולדיון בהמלצה להפקדתה.‬




                                                       ‫‪ ‬ניתן לעיין בדוחות‬
                                                    ‫שהוכנו עד כה באתר‬
                                                     ‫האינטרנט העירוני:‬
‫/‪http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan‬‬

מתאר ת א-יפו 22-07-10

  • 1.
    ‫ארגון המהנדסים והאדריכליםהעצמאיים‬ ‫01.7.22‬
  • 2.
    ‫רקע‬ ‫‪ ‬לתל-אביב - יפו אין תכנית מתאר סטטוטורית מאושרת.‬ ‫התכנון הסטטוטורי בעיר מורכב מעשרות תכניות שאושרו במהלך השנים.‬ ‫תכנית המתאר תיצור בסיס תכנוני משותף לתכניות מפורטות שיקודמו בעתיד‬ ‫כך שיתאמו מטרות עירוניות תכנוניות כוללות.‬ ‫‪" ‬חזון העיר" שפורסם לפני כשנתיים מבטא את תמונת העתיד הרצויה של העיר ומציג‬ ‫מדיניות כוללת להתפתחותה, החזון אינו מסמך סטטוטורי מחייב.‬ ‫תכנית המתאר תיצור בסיס סטטוטורי להשגת יעדי הפיתוח הפיזי של העיר‬ ‫לשנת היעד 5202 כפי שנקבעו ב"חזון העיר".‬ ‫‪ ‬חוק התכנון והבניה מאפשר העברת סמכויות לועדה המקומית ברשויות בהן תכנית‬ ‫מתאר עדכנית תקפה.‬ ‫תוכנית המתאר תעביר סמכויות לועדה המקומית, תגדיל את עצמאות העיר,‬ ‫תקצר ותייעל הליכי תכנון לאישור תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות.‬
  • 3.
    ‫מהי תוכנית מתאר?‬ ‫תוכניתמתאר מקומית היא תוכנית הקובעת מה מותר ואסור לבנות ולפתח‬ ‫‪‬‬ ‫בעיר, עד כמה מותר לבנות ולפתח והיכן ניתן לעשות זאת, כל זאת‬ ‫בהתייחס לשנת היעד שנקבעה לתוכנית (5202).‬ ‫התוכנית היא מסמך חוקי (סטטוטורי) הקובע אילו אזורים בעיר ייועדו‬ ‫‪‬‬ ‫למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודי קרקע אחרים;‬ ‫תוכנית מתאר קובעת על אילו מקומות ראוי לשמור, ואילו ראוי לשנות.‬ ‫תוכנית המתאר יכולה לקבוע הוראות והנחיות בהיבטים תחבורתיים,‬ ‫‪‬‬ ‫סביבתיים ובהיבטים רבים נוספים המשפיעים ישירות על חיי האדם בעיר.‬ ‫תכנית המתאר המקודמת כעת חלה על כל תחום העיר תל אביב-יפו.‬ ‫‪‬‬
  • 4.
    ‫הבסיס התכנוני‬ ‫‪ ‬תכניתאסטרטגית תשריט תפקודי‬ ‫‪ ‬תמ"מ 5‬
  • 5.
    ‫מטרות העל שלהתוכנית‬ ‫התוכנית תשתלב בהיררכיה התכנונית‬ ‫של תכניות ארציות ומחוזיות ותתבסס על‬ ‫התכנית האסטרטגית וחזון העיר:‬ ‫שמירה וחיזוק מעמדה של העיר תל אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי‬ ‫‪‬‬ ‫קידום תל אביב-יפו כעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק ממשל עירוני עם הפנים לאזרח - מתייעל, משתף ומבוזר‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח סביבה אטרקטיבית פתוחה להתחדשות ומשמרת את‬ ‫‪‬‬ ‫המורשת, משלבת בין הבנוי לפתוח, פועלת לצמצום מטרדי סביבה‬ ‫ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית‬
  • 6.
    ‫כיווני פיתוח עיקריים‬ ‫הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון תוך העדפת תחבורה רב אמצעית ומקיימת‬ ‫‪‬‬ ‫הגדלת עירוב שימושי הקרקע בחלק מאזורי העיר‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח מרחב ציבורי איכותי‬ ‫‪‬‬ ‫קביעת אזורים לבניה לגובה ואזורים לשמירה על המרקם הקיים‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח עם הפנים לדרום ולמזרח‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת מגוון פתרונות דיור ברחבי העיר‬ ‫‪‬‬ ‫קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר‬ ‫‪‬‬ ‫קידום תרבות, בילוי, ופנאי‬ ‫‪‬‬
  • 7.
    ‫כיווני פיתוח עיקריים‬ ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬ ‫על מנת להגיע ליעדי האוכלוסייה והמועסקים אותם מציעה תוכנית המתאר ועל מנת‬ ‫למתן בניה באזורים פנויים תוכנית המתאר תאפשר את הגדלת היקפי הבניה והצפיפות‬ ‫באזורי המגורים ובאזורי התעסוקה הקיימים בעיר.‬ ‫התפתחות אוכלוסיה בת"א יפו בין השנים 6002-5891ותחזית ל-5202‬ ‫אוכלוסיית העיר על פי תוכנית המתאר עומדת על כ-000,054 נפש בשנת היעד‬ ‫000005‬ ‫000,054‬ ‫000054‬ ‫008,223‬ ‫000,093‬ ‫000004‬ ‫000053‬ ‫000003‬ ‫נפש‬ ‫000052‬ ‫000002‬ ‫000051‬ ‫000001‬ ‫00005‬ ‫0‬ ‫5891‬ ‫7891‬ ‫9891‬ ‫1991‬ ‫3991‬ ‫5991‬ ‫7991‬ ‫9991‬ ‫1002‬ ‫3002‬ ‫5002‬ ‫7002‬ ‫9002‬ ‫1102‬ ‫3102‬ ‫5102‬ ‫7102‬ ‫9102‬ ‫1202‬ ‫3202‬ ‫5202‬ ‫גידול אוכלוסיה בשנים 6002-5891 ותחזית על לשנת 5202‬ ‫שנים‬
  • 8.
    ‫כיווני פיתוח עיקריים‬ ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬ ‫על מנת להגיע ליעדי האוכלוסייה והמועסקים אותם מציעה תוכנית המתאר ועל מנת‬ ‫למתן בניה באזורים פנויים תוכנית המתאר תאפשר את הגדלת היקפי הבניה והצפיפות‬ ‫באזורי המגורים ובאזורי התעסוקה הקיימים בעיר.‬ ‫היקף שטחי התעסוקה מבוסס על תחזית של כ-000,064 מועסקים בשנת היעד‬ ‫סה"כ‬ ‫אחר‬ ‫מלאכה‬ ‫תעשייה‬ ‫אחסנה‬ ‫תעשייה‬ ‫משרדים‬ ‫מסחר‬ ‫שנה‬ ‫תעסוקה‬ ‫מסורתית‬ ‫עתירת ידע‬ ‫פרטיים וציבוריים‬ ‫9.640,8‬ ‫6.940,1‬ ‫9.79‬ ‫3.789‬ ‫1.465‬ ‫1.752‬ ‫1.596,3‬ ‫8.593,1‬ ‫7002‬ ‫7.496,8‬ ‫1.431,1‬ ‫0.99‬ ‫9.349‬ ‫3.945‬ ‫5.492‬ ‫9.212,4‬ ‫0.164,1‬ ‫0102‬ ‫0.967,9‬ ‫1.472,1‬ ‫6.401‬ ‫2.668‬ ‫0.745‬ ‫2.073‬ ‫4.740,5‬ ‫5.855,1‬ ‫5102‬ ‫6.938,01‬ ‫7.314,1‬ ‫4.901‬ ‫9.678‬ ‫8.936‬ ‫9.564‬ ‫3.076,5‬ ‫4.366,1‬ ‫0202‬ ‫0.299,11‬ ‫2.465,1‬ ‫0.411‬ ‫5.029‬ ‫6.157‬ ‫2.785‬ ‫5.982,6‬ ‫0.567,1‬ ‫5202‬ ‫מסגרות ביקוש לתעסוקה - סה"כ אלפי מ"ר בנויים בשטחים עיקריים‬
  • 9.
    ‫שלבי הכנת התוכנית‬ ‫איסוף מידע‬ ‫‪‬‬ ‫החל מאוקטובר‬ ‫איסוף מידע וקביעת הסוגיות והנושאים לתכנון‬ ‫7002‬ ‫החל מיולי‬ ‫הגדרת מטרות‬ ‫‪‬‬ ‫עיבוד המידע והגדרת מטרות התוכנית וכיווני פיתוח‬ ‫8002‬ ‫החל מינואר‬ ‫גיבוש חלופות‬ ‫‪‬‬ ‫גיבוש חלופות תכנוניות אזוריות וגישות תכנון כלל עירוניות‬ ‫9002‬ ‫החל מנובמבר‬ ‫הערכת חלופות‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת חלופות ובחינת חלופה נבחרת‬ ‫9002‬ ‫במהלך‬ ‫תכנון סטטוטורי‬ ‫‪‬‬ ‫0102‬ ‫פיתוח החלופה הנבחרת והכנת מסמכי תוכנית המתאר‬ ‫שיתוף ציבור‬ ‫‪‬‬ ‫לכל אורך‬ ‫התוכנית נעשית בשיתוף ציבור לכל אורכה כחלק מתהליך התכנון‬ ‫במהלך שלב התכנון הראשוני אושרה תוכנית השיתוף ע"י הועדה המקומית‬ ‫התהליך‬
  • 10.
  • 11.
    ‫מרכיבים קבועים‬ ‫‪ ‬קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר‬ ‫הנחיות סביבתיות בנושאי זיהום אויר, רעש, נגר עילי,‬ ‫מחזור, בניה ירוקה וכיו"ב, תהיינה משותפות לכל החלופות‬ ‫ויעוגנו במסמכי התוכנית.‬ ‫‪ ‬פיתוח מרחב ציבורי איכותי‬ ‫הפארקים המטרופוליניים יוטמעו בתוכנית המתאר בהתאם‬ ‫להוראות שבתוכניות הארציות והמחוזיות.‬ ‫בנוסף, תוכנית המתאר תעגן במסמכיה את שלד המרחב‬ ‫הציבורי כמערך תנועה לא מוטורית בין אזורי העיר.‬ ‫‪ ‬תכנון תוך העדפת תחבורה רב אמצעית ומקיימת‬ ‫מערכת התחבורה עתירת הנוסעים (מתע"ן) ומערכת‬ ‫הדרכים המאושרת בתוכניות ארציות ומחוזיות יוטמעו‬ ‫כרשת בסיס בתוכנית המתאר.‬ ‫מיתון תנועה יהיה מרכיב קבוע בכל החלופות.‬ ‫‪ ‬הגדלת היקפי בניה בעיקר לתעסוקה, אך גם למגורים‬ ‫המע"ר המטרופוליני כמוגדר בתמ"מ 5 יוטמע כאזור‬ ‫התעסוקה המרכזי בעיר ובמטרופולין. אזור התעסוקה‬ ‫הצפוני כמוקד תעסוקה משני יוטמע גם הוא.‬ ‫ברבים מאזורי המגורים לא מוצע שינוי מבחינת תוספת‬ ‫קיבולת: רוב שטחי מרכז העיר, שכונות צמודות קרקע‬ ‫ושכונות חדשות. בשכונות נוספות מוצע עיבוי מתון בלבד.‬ ‫‪ ‬קביעת אזורים לבניה לגובה ואזורים לשמירה על המרקם‬ ‫אזור "העיר הלבנה" על פי אכרזת אונסקו יעוגן בתוכנית המתאר.‬ ‫באזורי המע"ר המטרופוליני תותר בנייה במגדלים‬
  • 12.
    ‫מרכיבים קבועים -בינוי חדש במע"ר‬ ‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
  • 13.
    ‫גישות תכנון פיזוראו ריכוז תוספת קיבולת לתעסוקה‬ ‫פיזור‬ ‫ריכוז‬ ‫מצב קיים‬ ‫הגישה רואה את העיר‬ ‫הגישה רואה את העיר‬ ‫במצב הקיים, לת"א-יפו‬ ‫כמרחב עירוני הנשען על‬ ‫כמרחב עירוני בעל מרכז‬ ‫מרכז עסקי-תרבותי אחד‬ ‫רשת רחובות ומוקדים‬ ‫עסקי-תרבותי אחד‬ ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬ ‫המושכים את ה"עירוניות"‬ ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬ ‫מרכז משנה נוסף קיים‬ ‫ממרכז העיר אל שכונות‬ ‫ובשלוחותיו בכניסות לעיר‬ ‫בצפון העיר, באזור‬ ‫המגורים‬ ‫מצפון ומדרום‬ ‫עתידים - רמת החי"ל‬
  • 14.
    ‫שלבים‬ ‫תוספת של כ-000,053 מ"ר לתעסוקה‬ ‫וכ-005,1 יח"ד מעבר לקיים והמתוכנן‬ ‫ריכוז‬ ‫5.2‬
  • 15.
    ‫שלבים‬ ‫תוספת של כ-000,009 מ"ר לתעסוקה‬ ‫וללא תוספת יח"ד מעבר לקיים והמתוכנן‬ ‫פיזור‬ ‫5.2‬
  • 16.
    ‫גישות תכנון תוספתקיבולת באזורי מגורים‬ ‫מקסימום‬ ‫מינימום‬ ‫ללא שינוי‬ ‫גישת המקסימום מציעה‬ ‫הגישה מציעה כי‬ ‫במצב הקיים והמתוכנן‬ ‫רמת התערבות גדולה‬ ‫רוב אזורי המגורים ישמרו‬ ‫אזורי המגורים הצפופים‬ ‫יותר במרקמי המגורים‬ ‫על אופיים הקיים‬ ‫נמצאים ברובם במרכז‬ ‫עם זאת, גם בגישה זו‬ ‫תוספת היקפי הבניה‬ ‫שאר אזורי העיר‬ ‫ההתערבות אינה גורפת‬ ‫תהיה קטנה, ב"שיכונים"‬ ‫מאופיינים בצפיפות‬ ‫ובחלקה נקודתית‬ ‫יותר עיבוי מתון‬ ‫נמוכה עד בינונית‬
  • 17.
    ‫ארלוזרוב אבן גבירול‬ ‫מוצעתתוספת של כ-000,1 יח"ד‬ ‫(מעבר לתוכנית הרובעים)‬ ‫מינימום‬ ‫6.1‬
  • 18.
    ‫ארלוזרוב אבן גבירול‬ ‫מוצעתתוספת של כ-000,1 יח"ד‬ ‫(מעבר לתוכנית הרובעים)‬ ‫מקסימום‬ ‫6.1‬
  • 19.
    ‫רמת הטייסים ועממיג'‬ ‫מוצעת תוספת של כ- 052 יח"ד‬ ‫בעיבוי מבנים קיימים‬ ‫מינימום‬ ‫31.1‬
  • 20.
    ‫רמת הטייסים ועממיג'‬ ‫מוצעת תוספת של כ- 000,1 יח"ד‬ ‫בעיבוי מבנים קיימים‬ ‫מקסימום‬ ‫31.1‬
  • 21.
    ‫עג'מי, גבעת עליה,לב יפו + מדרון יפו‬ ‫תוספת של כ-002 יח"ד ע"י הגדלת צפיפות‬ ‫ללא תוספת שטחי בניה‬ ‫השטח שבין פארק המדרון לרחוב יפת‬ ‫יפותח כשטח פתוח‬ ‫ללא שינוי‬ ‫8.1, 9.1‬
  • 22.
    ‫עג'מי, גבעת עליה,לב יפו + מדרון יפו‬ ‫תוספת של כ-002 יח"ד ע"י הגדלת צפיפות‬ ‫וכ-001 יח"ד נוספות לאורך רחוב יפת‬ ‫תוספת של כ-004 יח"ד או שימושים אחרים‬ ‫למלונאות ומבני ציבור בהיקפי בינוי דומים‬ ‫מקסימום – במדרון יפו‬ ‫מינימום‬ ‫8.1, 9.1‬
  • 23.
    ‫גישות תכנון תוספתצירי פעילות ומסחר‬ ‫+ פיתוח צירי מסחר‬ ‫העדפת הולכי רגל‬ ‫מצב קיים‬ ‫גישה זו מציעה בנוסף‬ ‫הגישה מנסה להציע‬ ‫במצב הקיים כיום,‬ ‫להתיר ולחייב חזיתות‬ ‫סל כלים להעדפת הולכי‬ ‫הרחובות ה"עירוניים"‬ ‫מסחריות ברחובות בעיר‬ ‫רגל ורוכבי אופניים‬ ‫נמצאים ברובם במרכז‬ ‫מעבר לאלו הקיימים, הן‬ ‫בדרך כלל תוך יצירת‬ ‫חלק ניכר משאר‬ ‫במרכז והן באזורי‬ ‫מגבלות לתחבורה‬ ‫רחובות העיר המרכזיים‬ ‫המגורים‬ ‫ממונעת‬ ‫מאופיינים יותר כדרכים‬
  • 24.
    ‫חלופות מרחב ציבורי‬ ‫רח' שונצינו‬ ‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬ ‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
  • 25.
    ‫חלופות מרחב ציבורי‬ ‫יאיראביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
  • 26.
    ‫גישות תכנון פיזוראו ריכוז תוספת קיבולת לתעסוקה‬ ‫רשת עירונית‬ ‫מרכז עיר ראשי‬ ‫מצב קיים‬ ‫הגישה רואה את העיר‬ ‫הגישה רואה את העיר‬ ‫במצב הקיים, לת"א-יפו‬ ‫כמרחב עירוני הנשען על‬ ‫כמרחב עירוני בעל מרכז‬ ‫מרכז עסקי-תרבותי אחד‬ ‫רשת רחובות ומוקדים‬ ‫עסקי-תרבותי אחד‬ ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬ ‫המושכים את ה"עירוניות"‬ ‫הנמצא במע"ר המרכזי‬ ‫מרכז משנה נוסף קיים‬ ‫ממרכז העיר אל שכונות‬ ‫ובשלוחותיו בכניסות לעיר‬ ‫בצפון העיר, באזור‬ ‫המגורים‬ ‫מצפון ומדרום‬ ‫עתידים - רמת החי"ל‬
  • 27.
    ‫גישות תכנון תוספתצירי פעילות ומסחר‬ ‫;‬ ‫+ פיתוח צירי מסחר‬ ‫העדפת הולכי רגל‬ ‫מצב קיים‬ ‫גישה זו מציעה בנוסף‬ ‫הגישה מנסה להציע‬ ‫במצב הקיים כיום,‬ ‫להתיר ולחייב חזיתות‬ ‫סל כלים להעדפת הולכי‬ ‫הרחובות ה"עירוניים"‬ ‫מסחריות ברחובות בעיר‬ ‫רגל ורוכבי אופניים‬ ‫נמצאים ברובם במרכז‬ ‫מעבר לאלו הקיימים, הן‬ ‫בדרך כלל תוך יצירת‬ ‫חלק ניכר משאר‬ ‫במרכז והן באזורי‬ ‫מגבלות לתחבורה‬ ‫רחובות העיר המרכזיים‬ ‫המגורים‬ ‫ממונעת‬ ‫מאופיינים יותר כדרכים‬
  • 28.
    ‫גישות תכנון תוספתקיבולת באזורי מגורים‬ ‫מקסימום‬ ‫מינימום‬ ‫מצב קיים‬ ‫גישת המקסימום מציעה‬ ‫הגישה מציעה כי‬ ‫במצב הקיים והמתוכנן‬ ‫רמת התערבות גדולה‬ ‫רוב אזורי המגורים ישמרו‬ ‫אזורי המגורים הצפופים‬ ‫יותר במרקמי המגורים‬ ‫על אופיים הקיים‬ ‫נמצאים ברובם במרכז‬ ‫עם זאת, גם בגישה זו‬ ‫תוספת היקפי הבניה‬ ‫שאר אזורי העיר‬ ‫ההתערבות אינה גורפת‬ ‫תהיה קטנה, ב"שיכונים"‬ ‫מאופיינים בצפיפות‬ ‫ובחלקה נקודתית‬ ‫יותר עיבוי מתון‬ ‫נמוכה עד בינונית‬
  • 29.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬פיתוח מרחב ציבורי מפותח‬ ‫תוכנית המתאר קובעת תשתית מרחב ציבורי‬ ‫המורכבת משטחים פתוחים, כיכרות, צירים‬ ‫ירוקים ורחובות עירוניים.‬ ‫התוכנית קובעת הנחיות לפיתוח המרחב‬ ‫בהעדפה לתחבורה לא ממונעת תוך קביעת‬ ‫רוחב זכות הדרך המינימאלי שישמר לתנועה זו.‬ ‫• שטח פתוח מטרופוליני חופי‬ ‫• שטח פתוח מטרופוליני‬ ‫• שטח פתוח עירוני‬ ‫• צירים ירוקים מטרופוליניים ועירוניים‬ ‫• רחובות מטרופוליניים ועירוניים‬ ‫• שטחים למוסדות ציבור‬ ‫• מוקדי מוסדות ציבור מוצעים‬
  • 30.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬שמירה על מרקמי מגורים קיימים‬ ‫תוכנית המתאר אינה מוסיפה היקפים נרחבים של‬ ‫יחידות מגורים חדשות וזאת על בסיס ניתוח שמצא כי‬ ‫מלאי התכנון הקיים למגורים יכול לתת מענה לגידול‬ ‫הצפוי באוכלוסיה.‬ ‫• אזורי מגורים במרקם נמוך וצמוד קרקע‬ ‫• אזורי תוכניות חדשות ובנייה גבוהה‬ ‫• אזור אכרזת "העיר הלבנה" ומרכז העיר‬ ‫‪ ‬תוספת שטחי בניה למגורים‬ ‫עם זאת, תוכנית המתאר מציעה תוספת של יחידות‬ ‫דיור על מנת לשנות מגמות שוק קיימות, להגדלת‬ ‫מגוון פתרונות הדיור ועל מנת לעודד התחדשות‬ ‫בעיקר בשכונות המגורים שמחוץ למרכז העיר‬ ‫קיבולות‬
  • 31.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬הגדלת שטחי בניה לתעסוקה‬ ‫עיקר תוספת הבנייה המוצעת בתוכנית המתאר היא‬ ‫לתעסוקה במטרה לענות על ביקושים צפויים.‬ ‫• אזורי תעסוקה מטרופוליניים‬ ‫• אזורי תעסוקה עירוניים‬ ‫• אזורי תעסוקה מקומיים‬ ‫‪ ‬פיתוח מוקדי תעסוקה בדרום העיר וביפו‬ ‫בצד התוספת מוצעת במע"ר המטרופוליני מוצעת‬ ‫תוספת משמעותית ליצירת מוקדי תעסוקה בדרום‬ ‫העיר וביפו לאורך רחוב שלבים.‬ ‫קיבולות‬
  • 32.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬עירוב שימושים ורחובות מסחריים‬ ‫תוכנית המתאר מציעה תוספות שטחי הבניה‬ ‫למגורים ולתעסוקה לאורך רחובות ראשיים, בדגש‬ ‫לרחובות שבהם מתוכננים אמצעי מתע"ן.‬ ‫בנוסף תגדיר התוכנית אזורים בהם יותר עירוב‬ ‫שימושי מגורים ותעסוקה ותתיר שילוב שימושי‬ ‫מגורים באזורי המע"ר. כל זאת בכפוף לתנאים‬ ‫סביבתיים באזורי מגורים.‬ ‫‪ ‬אזור מעורב: אזור המשלב שימושי מגורים ותעסוקה‬ ‫וכן מוסדות ציבור, מוסדות תרבות, מלונאות, שירותי‬ ‫בידור בילוי ופנאי, שירותי הסעדה וכיו"ב.‬ ‫‪ ‬ציר מעורב: ציר האפשר שימושים מעורבים בדומה‬ ‫לאזור מעורב בשורת המבנים הראשונה לאורך רחוב.‬ ‫קומת הקרקע בציר מעורב תהיה מסחרית.‬
  • 33.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬אזורים לתכנון בעתיד‬ ‫בשני אזורים הוגדרו כאזורים לתכנון בעתיד ובהם‬ ‫תוכנית המתאר לא תציע שינוי: את השטחים‬ ‫שממזרח לשכונת נוה שרת מוצע לשמור כשטחים‬ ‫פתוחים בטווח שנת היעד של תוכנית המתאר. ברוב‬ ‫שטחי שדה התעופה דב הוז לא מציעה תוכנית‬ ‫המתאר שינוי.‬
  • 34.
    ‫עיקרי הצעות תוכניתהמתאר‬ ‫איכות סביבה וקיימות‬ ‫‪‬‬ ‫קביעת הוראות במגוון רחב של נושאים ובינהים:‬ ‫– בנייה ירוקה – שילוב הוראות לבנייה ירוקה ע"פ‬ ‫קובץ ההנחיות העירוני שיהיה בתוקף בעת הכנת‬ ‫התכנית המפורטת.‬ ‫– איכות אויר – שימוש במקורות אנרגיה בלתי‬ ‫מתכלים ו/או שימוש בגז או חשמל, הקמת תחנות‬ ‫דלק ע"פ תכנית האב, הקצאת חנייה יעודית עבור‬ ‫כלי רכב מופחתי זיהום.‬ ‫– רעש – התייחסות לרעש מדרכים ראשיות,‬ ‫מאולמות ארועים ומקומות בילוי וממטוסים..‬ ‫– חסכון ושימור במים - התקנת אמצעים להפרדה,‬ ‫טיפול ושימוש חוזר במים אפורים, דירשה השייה,‬ ‫שימור וחילחול מי נגר, הקמת מתקנים קומפקטים‬ ‫לטיהור שפכים.‬ ‫– שפכים - הפרדת מערכת הניקוז ממערכת הביוב.‬ ‫– פסולת בנייה – טיפול בפסולת בנייה, כולל‬ ‫אפשרות להקמת תחנות מעבר זמניות באתרי‬ ‫בנייה גדולים.‬ ‫– פסולת ביתית – הוראות לאצירת פסולת ומיחזור‬ ‫פסולת בהתאם לקובץ הנחיות העירוני.‬ ‫– קרינה - איסור על הקמת מתקני שידור בתחום‬ ‫מגרשים פרטים ומגרשים למוסדות חינוך.‬
  • 35.
    ‫תשריט עיצוב עירוני‬ ‫‪ ‬בניה לגובה ושימור מרקם‬ ‫התוכנית קובעת באופן ברור את‬ ‫האזורים בעיר בהם תותר בניה גבוהה‬ ‫ואת האזורים לשימור מרקם. אזורי‬ ‫מרכז העסקים הראשי שסביב האיילון‬ ‫יוגדרו כאזורים לבניה גבוהה ואזור‬ ‫"העיר הלבנה" יוגדר כאזור לשימור‬ ‫מרקם בו לא תותר בניית מגדלים‬ ‫חדשים מעבר לאלו המאושרים‬ ‫בתוכניות כיום. התוכנית ממליצה‬ ‫להרחיב את האזורים בהם תאסר‬ ‫בניית מגדלים חדשים גם לאזורים‬ ‫נוספים במרכז העיר ומחוצה לו.‬
  • 36.
    ‫תשריט תחבורה‬ ‫‪ ‬תחבורה וחניה‬ ‫התוכנית מנסה להביא ליצירת העדפה‬ ‫לתחבורה ציבורית ולתחבורה לא‬ ‫ממונעת. במענה לבעיות החניה,‬ ‫התוכנית תתמקד בחניונים ציבוריים‬ ‫באזורי מחסור במרכז העיר. חלק גדול‬ ‫מהכלים ליצירת העדפות אלו אינם‬ ‫כלים מתאריים אולם התוכנית תדגיש‬ ‫את נחיצותם.‬ ‫‪ ‬מערכת המתע"ן ומערכת הדרכים הן‬ ‫מרכיבים קבועים שתוכנית המתאר‬ ‫תטמיע במסמכיה‬
  • 37.
    ‫תשריט תחבורה‬ ‫‪ ‬תחבורה וחניה‬ ‫התוכנית תקבע את ההפרדות‬ ‫המפלסיות המותרות, תציג את מיקום‬ ‫מרכזי התחבורה המשולבים וכן תאתר‬ ‫חניוני חנה וסע ותגדיר אזור חיפוש‬ ‫לחניונים ציבוריים במרכז העיר.‬
  • 38.
  • 39.
    ‫מסמכי תוכנית המתאר‬ ‫‪ ‬הוראות התוכנית יכללו שני פרקים עיקריים:‬ ‫– פרק אזורי היעוד בו יינתנו הוראות כלל עירוניות כוללות‬ ‫– פרק אזורי התכנון בו יינתנו הוראות למתחמים ספציפיים‬
  • 40.
    ‫אזורי יעוד‬ ‫‪ ‬מוצע כי בקביעת היקפי הבניה‬ ‫בתוכנית יעשה שימוש בהצגת‬ ‫היחס שבין שטח הרצפות לשטח‬ ‫המגרש (‪ )FAR‬ולא באחוזי בניה.‬ ‫‪ ‬הוראות אזורי היעוד ילוו בתשריט‬ ‫יעודי הקרקע‬
  • 41.
    ‫אזורי תכנון‬ ‫תכנית המתאר תקבע קיבולות‬ ‫והיקפי בניה אותם ניתן יהיה לממש‬ ‫בתכניות מפורטות אשר יקודמו‬ ‫מכוחה. מכיוון שרמת הפירוט‬ ‫המוצעת אינה כוללת התייחסות‬ ‫למגרשים ספציפיים, יקבעו היקפי‬ ‫הבינוי המותרים באזורי תכנון או‬ ‫במתחמים בתוכם.‬ ‫אזור תכנון יוגדר על פי מאפיינים‬ ‫פיזיים או תכנוניים (למשל מרקם‬ ‫דומה, תיחום על ידי רחובות‬ ‫מרכזיים, שירותי ציבור משותפים).‬
  • 42.
  • 43.
    ‫אזורי תכנון‬ ‫אזורי התכנון הנם "תאי השטח" אשר יכולים‬ ‫לכלול בתוכם מספר אזורי יעוד. לכל אזור תכנון‬ ‫ייקבעו קיבולות בניה בהתאם למלאי שטחי‬ ‫הציבור, היבטים תנועתיים ושיקולי עיצוב אורבני.‬ ‫היקפי הבניה שיותרו לשימושים השונים‬ ‫במסגרת תכניות מפורטות שיוכנו בהתאם‬ ‫לתכנית המתאר יהיו כפופים לסף הקיבולת‬ ‫העליון כפי שיקבע באזור התכנון.‬ ‫אזורי תכנון יאפשרו הצגה ברורה של הנחיות‬ ‫תכנוניות הנוגעות לאזור ספציפי.‬ ‫מסמכי התכנית יכללו הוראות לכל אזור תכנון‬ ‫אשר יתארו את המצב הקיים בפועל והמצב‬ ‫התכנוני הקיים. לגבי כל אזור יפורטו השינויים‬ ‫המרכזיים המוצעים בתכנית המתאר.‬
  • 44.
    ‫אזורי תכנון‬ ‫‪ ‬פורמט אזורי התכנון יכלול:‬ ‫• תיאור כללי של האזור והתייחסות‬ ‫תוכנית המתאר לגביו.‬ ‫• תיאור המצב הקיים בפועל.‬ ‫• תיאור המצב התכנוני הקיים.‬ ‫‪ ‬עיקר תיאור אזורי התכנון יוקדש‬ ‫לשינויים העיקריים אותם מציעה‬ ‫תוכנית המתאר באותו אזור.‬ ‫‪ ‬בכל אזור תכנון יוצג ריכוז נתונים‬ ‫כמותיים של המצב הקיים, המתוכנן‬ ‫והמוצע בתוכנית המתאר.‬ ‫‪ ‬לכל אזור תכנון יתלוו שני‬ ‫תשריטים: תשריט מרחב ציבורי‬ ‫ותשריט עיצוב עירוני.‬ ‫יאיר אביגדור - אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ‬
  • 45.
    ‫נספחים ומסמכי מדיניות‬ ‫התכנית תכלול נספחים בנושאים שונים‬ ‫כמקובל בתכניות מתאריות. נספחי‬ ‫התכנית יתאמו באופיים וברמת פירוטם‬ ‫לרמת הפירוט הכללית של התכנית.‬ ‫לתכנית יצורפו מסמכי מדיניות מנחים‬ ‫אשר יקבצו הנחיות שיהיו מפורטות מכדי‬ ‫להיכלל בהוראות הסטטוטוריות או‬ ‫בנושאים שלא נהוג לכלול בהוראות‬ ‫התכנית.‬
  • 46.
  • 47.
    ‫איזורי תעסוקה -קיבולת נומינלית‬ ‫סה"כ לאחר‬ ‫מרכז העיר דרום העיר מזרח העיר סה"כ‬ ‫צפון העיר‬ ‫הערכת מימוש‬ ‫ויפו‬ ‫000,506,7 000,506,7‬ ‫000,008‬ ‫000,037,1‬ ‫000,051,4‬ ‫000,529‬ ‫קיים בפועל‬ ‫000,082,2 000,050,2‬ ‫000,064‬ ‫000,074‬ ‫000,090,1‬ ‫000,062‬ ‫בתוכניות‬ ‫מאושרות‬ ‫000,090,3 000,055,1‬ ‫000,082‬ ‫000,087‬ ‫000,005,1‬ ‫000,035‬ ‫בתוכניות‬ ‫בתהליך‬ ‫000,510,6 000,055,1‬ ‫000,094‬ ‫000,555,2‬ ‫000,013,2‬ ‫000,066‬ ‫מוצע במתאר‬ ‫(%8)‬ ‫(%34)‬ ‫(%83)‬ ‫(%11)‬ ‫(% מתוך התוספת)‬ ‫000,099,81 000,557,21‬ ‫000,030,2‬ ‫000,535,5‬ ‫000,050,9‬ ‫000,573,2‬ ‫סה"כ‬
  • 48.
    ‫איזורי מגורים -קיבולת נומינלית‬ ‫סה"כ לאחר‬ ‫צפון העיר מרכז העיר דרום העיר מזרח העיר סה"כ‬ ‫הערכת מימוש‬ ‫ויפו‬ ‫000,781‬ ‫000,781‬ ‫000,03‬ ‫000,43‬ ‫000,28‬ ‫000,14‬ ‫קיים בפועל‬ ‫005,91‬ ‫000,14‬ ‫000,6‬ ‫000,01‬ ‫000,31‬ ‫000,21‬ ‫בתוכניות‬ ‫מאושרות‬ ‫005,61‬ ‫000,83‬ ‫000,2‬ ‫000,6‬ ‫000,51‬ ‫000,51‬ ‫בתוכניות‬ ‫בתהליך‬ ‫000,7‬ ‫009,42‬ ‫001,4‬ ‫003,21‬ ‫002,3‬ ‫003,5‬ ‫מוצע במתאר‬ ‫(%71)‬ ‫(%94)‬ ‫(%31)‬ ‫(% מתוך התוספת) (%12)‬ ‫000,032‬ ‫009,092‬ ‫001,24‬ ‫003,26‬ ‫002,311‬ ‫003,37‬ ‫סה"כ‬
  • 49.
  • 50.
    ‫"חזון העיר" כוללדגש על שיתוף והשתתפות תושבים בהחלטות העירייה.‬ ‫מתן אפשרות לציבור להשפיע על פיתוח העיר במסגרת הכנת תכנית‬ ‫המתאר הנו אחת הדרכים למימוש החזון.‬
  • 51.
    ‫עקרונות תהליך השיתוף‬ ‫החזוןכבסיס: תכנית המתאר אינה מתחילה מ"לוח חלק"‬ ‫תהליך השיתוף הנו חלק אינטגראלי מתהליך התכנון‬ ‫ה"ציבור" אינו מקשה אחת‬ ‫המושג המתאים הוא "בעלי עניין"‬ ‫השיתוף מתרגם בין השיח התכנוני לציבורי‬ ‫כלי השיתוף מותאמים לצרכי התכנון‬ ‫‪ ‬לא כל הנושאים פתוחים לשיתוף באותה רמה‬ ‫‪ ‬הליך השיתוף אינו גורע מסמכות מוסדות התכנון‬
  • 52.
    ‫שיתוף הציבור בתוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬במפגשי שיתוף הציבור של תוכנית המתאר עד כה השתתפו באופן ישיר‬ ‫ופעיל למעלה מ-0011 משתתפים.‬ ‫‪ ‬אלפים נוספים נחשפו להערכתנו לתוכנית המתאר באמצעי יידוע ופרסום‬ ‫שונים הכוללים מודעות בעיתונות, פליירים והרצאות ומפגשים בפורומים‬ ‫שונים‬ ‫‪ ‬ציבור משמעותי נוסף נחשף לתוכנית דרך אתר האינטרנט העירוני. באתר‬ ‫ניתן לקבל הסברים על תוכנית המתאר ולעיין בסיכומי מפגשי שיתוף‬ ‫הציבור והדוחות המסכמים כל שלב.‬
  • 53.
    ‫שיתוף הציבור בתוכניתהמתאר‬ ‫‪ ‬שיתוף באיסוף המידע ובקביעת נושאי התכנון:‬ ‫התקיימו 41 מפגשים אזוריים ונושאיים, בכל מפגש השתתפו 03-51 משתתפים‬ ‫‪ ‬שיתוף בהגדרת המטרות וכיווני הפיתוח‬ ‫התקיימו 5 מפגשים אזוריים פתוחים לקהל, בכל מפגש השתתפו 002-03 משתתפים‬ ‫‪ ‬שיתוף בפיתוח חלופות התוכנית‬ ‫התקיימו 6 סדנאות אזוריות ונושאיות (כל סדנא כ-7 שעות)‬ ‫‪ ‬שיתוף בהערכת חלופות התוכנית‬ ‫התקיימו 5 סדנאות אזוריות וסדנא נוספת למתכנני העירייה‬ ‫‪ ‬בהמשך תהליך התכנון ועוד לפני הפקדת התוכנית מתוכננים מפגשי שיתוף ציבור‬ ‫נוספים להצגת החלופה הנבחרת ולדיון במחלוקות נקודתיות‬
  • 54.
    ‫המשך תהליך התכנון‬ ‫‪ ‬פרוט החלופה הנבחרת‬ ‫‪ ‬גיבוש מבנה סופי של מסמכי התכנית‬ ‫‪ ‬דיוני הועדה ה מקומית לתכנון ולבניה על התכנית ולדיון בהמלצה להפקדתה.‬ ‫‪ ‬ניתן לעיין בדוחות‬ ‫שהוכנו עד כה באתר‬ ‫האינטרנט העירוני:‬ ‫/‪http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan‬‬