‫הרפורמה במיסוי פנסיוני והיערכות‬
           ‫לתום שנת מס 2102‬


                     ‫קובי יתח - יועץ מס ומומחה לפתרונות מיסוי לפורשים‬
                                                                ‫- נובמבר 2102 -‬

‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת. למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע‬
      ‫זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬
‫נושאי ההרצאה‬
                ‫כללי ההפקדה לקופות גמל עבור עובד בשכר.‬      ‫•‬

‫הטבות מס עבור הפקדות כעמית שכיר ועצמאי לפי תקרות 2102.‬      ‫•‬

                                               ‫תיקון 091‬

                               ‫פריסת הפרשי קצבה לאחור.‬      ‫•‬

                              ‫הגדרת קצבת שארים פטורה.‬       ‫•‬

                         ‫הגדלת הפטור לקצבה בגיל פרישה.‬      ‫•‬

                                   ‫נוסחת השילוב החדשה.‬      ‫•‬

                                     ‫קצבה מוכרת חדשה.‬       ‫•‬

                                              ‫היוון קצבה.‬   ‫•‬

 ‫מודלים להפקדה עבור בעל שליטה, לפני התיקון ולאחר התיקון.‬    ‫•‬

           ‫השארת כספים לאחר התחשבנות מס כחיסכון נזיל.‬       ‫•‬

                                       ‫דגשים לטופס 161‬      ‫•‬
‫כללי הפקדה עבור עובד‬
    ‫• חובת ההפקדה אינה מכח חוק אלא על פי הסכם (אישי/ קיבוצי/ צו הרחבה להסכם קיבוצי.‬

 ‫• על פי צו הרחבה להסכם הקיבוצי משנת 8002- שיעורי הפקדה מוקטנים הגדלים מדי שנה עד‬
                             ‫3102 ל- %51 מ- 4102 ל- %5.71 במשך שנתיים נוספות.‬

          ‫• לכל היתר בהתאם להסכם הספציפי ובכפוף להוראות תקנה 91 המחייבת בין היתר:‬

‫תשלום עובד מול תשלום מעביד - עד %5 זהה, מעל יש מגבלה (מעביד %5.7 ועובד %7).‬      ‫1.‬

                                  ‫הפקדות חודשיות שוטפות בשיעור קבוע ממשכורת.‬     ‫2.‬

‫לקופת גמל משלמת לקצבה – חובה תחילה %5 תגמולים לפני הפיצויים, בשל הוראת שעה –‬     ‫3.‬

                 ‫לא חל על הפקדות לפי צו ההרחבה או על הפקדות לקופה לא משלמת.‬
‫כללי המיסוי להפקדה‬
                                       ‫הפקדות המעסיק הנן הוצאה מוכרת.‬    ‫•‬

‫הפטור לעובד על הפקדות מעסיקו מוגבל במשכורתו ולא יותר מתקרת של 4 פעמים‬    ‫•‬
                                              ‫שמ"ב (674,43 ₪) לחודש.‬

     ‫המבחן המיסויי על בסיס סכום הפקדה של עד %5.7 כולל אבדן כושר עבודה‬    ‫•‬
   ‫בשיעור של עד %5.3 מהמשכורת. ולא ותר מסכום כולל בסך 885,2 ₪ לחודש.‬

  ‫תשלומים למרכיב התגמולים מעבר לתקרה זו חייבים במס בשוטף כאילו היו שכר‬   ‫•‬
                                                               ‫עבודה.‬
‫"ההטבות במס"‬
                                                                                    ‫זיכוי‬

                                    ‫"עמית שכיר" הכנסה מבוטחת – %7 מ- 005,8 ₪ = 595 ₪‬

‫"עמית עצמאי" הכנסה שאינה מבוטחת עד %5 ומוגבל בתקרה של 005,8 ₪ = 058 ₪ (ההטבה לקיצבה‬
                                               ‫לרבות ביטוח שאירים %53,לריסק מוות %52).‬

                                                                                    ‫ניכוי‬

                                ‫הכנסה לעמית עצמאי הפקדה לקצבה - %11 מ- 005,8 = 539 ₪‬

                                                             ‫הכנסה נוספת שאינה מבוטחת.‬

            ‫ישנה תקרה לניכוי בגין בעלי שכר מבוטח גבוה בסך של 000,43 ₪ המצמצמת את הניכוי.‬

  ‫עמית מוטב - יחיד שמפקיד או שמופקדים עבורו לפחות %61 מסה"כ כל השכר הממוצע במשק בקופה‬

                             ‫לקצבה סכום שנתי של 845,61 ₪ (21 ‪)8,619 X 16% = 1,379 X‬‬
‫הטבות מס להפקדות עבור קרוב‬
   ‫ביטול הטבות מס ליחידים המפקידים עבור ילדיהם הקטינים או עבור הוריהם.‬      ‫1.‬

         ‫ההטבות יינתנו כנגד תשלומים עבור העמית עצמו או עבור בן / בת זוגו.‬   ‫2.‬

‫עמית מוטב יוכל ליהנות מהטבות גם כנגד סכומים שהפקיד לטובת ילדיו הבוגרים.‬     ‫3.‬
‫זכות פריסה להפרשי קצבה‬
‫על פי החוק טרם התיקון לא ניתן לפרוס הפרשי קצבה, ולפיכך כולם יחשבו הכנסה‬   ‫•‬
                                                         ‫במועד הקבלה.‬

‫התיקון בסעיף 8(ג)(1) מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים שבשלהן שולמו ובלבד‬      ‫•‬
                          ‫שתקופת הפריסה לא תחרוג מ- 6 שנות מס לאחור.‬



   ‫תיקון זה מבטל עיוות רב שנים ומשווה מעמד של הפרשי קצבה להפרשי שכר.‬

                                                                   ‫תחולה:‬

                                                    ‫החל מינואר 1102 ואילך‬
‫פטור ממס לגמלאים ולשארים‬
‫בפקודה ישנם שני סעיפי פטור שמטרתם הפחתת המס החל על קצבה שמקבל יחיד.‬

‫קצבה מוגדרת הכנסה חייבת לפי סעיף 2(5) לפקודה גם אם נרכשה מכספים פרטיים.‬

               ‫סעיף 9א – מתייחס לקצבה מאת מעביד, קופת גמל או קצבת אכ"ע.‬

                   ‫סעיף 9ב – מתייחס לכל קצבה אחרת שסעיף 9א אינו חל עליה.‬



                                           ‫סעיף 9(6ו) - פטור לקצבת שארים –‬
  ‫‪ ‬עד לתיקון, הפטור בגובה קצבה מזכה רק לקצבת שארים מכח חוק או הסכם קיבוצי.‬

               ‫‪ ‬לאחר התיקון, הפטור עד קצבה מזכה לכל שאיר ולכל קצבת שארים.‬
‫פטור ממס לקצבאות‬
                               ‫סעיף 9א "קצבה מזכה" – טרם תיקון החוק‬

  ‫חלק מקצבה (עד %53) מהנמוך מבין הקצבה לתקרה בסך 091,8 ₪ לחודש‬
                            ‫(בשנת 2102). פטור מירבי בסך 668,2 ₪.‬

                                          ‫מתייחס לקצבאות הבאות:‬

                                              ‫1. תקציבית ממעביד.‬

                                             ‫2. מקופת גמל לקצבה‬

                                                 ‫3. מתוכנית אכ"ע‬

                                                    ‫לאחר התיקון:‬

‫הפטור בשיעור %53 יחושב מהתקרה ללא קשר לגובה הקצבה – מטיב עם בעלי‬
                             ‫קצבאות נמוכות שיש להם הכנסות נוספות.‬
‫הפטור והזכאים לו‬
‫הפטור ברובד א – "הפטור הבסיסי" = שיעור של %53 מהקצבה המזכה (668,2 ₪) לכל קצבה‬      ‫•‬
                        ‫מהמקורות המנויים בסעיף, אך מותנה בנוסחת השילוב החדשה.‬

                                                                 ‫הזכאים לפטור –‬    ‫•‬

                                    ‫– מי שהגיע לגיל פרישה (76 לגבר , 26 לאשה)‬

                                                   ‫– נכה בשיעור %57 לצמיתות‬



                        ‫הפטור ברובד ב – פטור נוסף יגדל עם חלוף הזמן כמפורט להלן:‬   ‫•‬

             ‫%5.8 סה"כ פטור %5.34 מ- 091,8 ₪ = 265,3 ₪‬            ‫בינואר - 2102‬

               ‫%5.5 סה"כ פטור %94 מ- 091,8 ₪ = 310,4 ₪‬            ‫בינואר - 6102‬

                ‫%3 סה"כ פטור %25 מ- 091,8 ₪ = 952,4 ₪‬             ‫בינואר - 0202‬

                ‫%51 סה"כ פטור %76 מ- 091,8 ₪ = 784,5 ₪‬            ‫בינואר - 5202‬

                                            ‫תוספות אלה אינן מושפעות מנוסחת השילוב‬
‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לפני 2102/1/1‬
                                                                 ‫קבלת מענק פרישה + קצבה:‬

‫• אם הפורש קיבל מענק פרישה לאחר קבלת הקצבה, או בתוך 51 שנים שלפני תחילת תשלום הקצבה, יש‬
                                   ‫לקבוע את הפטור המגיע לקצבה לפי נוסחת השילוב, כדלקמן:‬

  ‫• מענק פטור לכל שנה (בהתאם למנגנון ההפחתה בחוק) = סך המענק הפטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה,‬
                                                    ‫מחולק בסך שנות העבודה שבגינו נתקבל‬

              ‫• הסכום הכולל = המענק הפטור לכל שנת עבודה, בצירוף סכום הקצבה המזכה החודשית‬

                                 ‫• ההפרש = הסכום הכולל, בניכוי תקרת הקצבה המזכה החודשית‬

‫הנוסחה על פי החוק הישן תחול רק אם ביקש הפורש להחילה לגביו ולא את החוק החדש, וזאת בתוך‬     ‫•‬

                                                              ‫09 יום מהגיעו לגיל פרישה.‬

‫• כברירת מחדל יחול חישוב על פי החוק החדש (למעט מענקים פטורים ששולמו למבוטח ואינם נכנסים‬
                                                                         ‫לנוסחה הישנה.‬

                       ‫• בחירה בהחלת נוסחה חדשה/ישנה הנה על מענקים חדשים וישנים כאחד.‬
‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לאחר התיקון‬
                          ‫מענק פרישה שנתקבל בגין 23 שנות עבודה* שקדמו לגיל הפרישה:‬

         ‫המענק שנתקבל ימודד לגיל הפרישה (בו זכאי הפורש לפטור על הקצבה) ויוכפל ב- 53.1.‬

‫התוצאה תחולק בסכום השווה ל- %53 (רובד א') מהקצבה המזכה כשהוא מוכפל ב"מקדם הבסיסי".‬

                                                                 ‫המקדם הבסיסי כ- 081.‬

‫התוצאה כאמור מהווה את שיעור ניצול הפטור הבסיסי, היתרה הנה שיעור יתרת הפטור אליה יתווסף‬
                  ‫שיעור תוספת הפטור ברובד ב' ושיעור הפטור הכולל הנו הפטור המגיע לפורש.‬



   ‫את יתרת הפטור יהא ניתן גם להוון בהתאם לכללי ההיוון ובהסתמך על מקדם ההיוון החדש 081‬
                                                                           ‫לגבר ולאשה.‬


                    ‫* לצורך מניין 23 השנים לוקחים שנות עבודה בפועל גם אם הם הרבה לפני כן.‬
‫דוגמה‬
                                ‫עובד פרש באוקטובר 0102 בגיל 56 (החל לעבוד בגיל 92)‬

                     ‫בפרישה קיבל עבור 63 שנות עבודתו מענק פטור בסך של 000,003 ₪.‬

                     ‫בשנת 2102 ימלאו לו 76 ויחל לקבל קצבה חודשית בסך של 000,01 ₪.‬

                                                                             ‫פתרון:‬

‫"המענקים הפטורים" עבור 23 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות – גיל הזכאות 76 , אולם‬    ‫1.‬
‫בשנתיים שקדמו לפרישה לא עבד/לא קיבל מענקים פטורים, לכן יש לקחת בחשבון 23 שנים‬
                                                      ‫קודמות, קרי החל מגיל 33.‬

                          ‫חלק המענק הפטור עבור 23שנות העבודה שיכנס לנוסחה הנו:‬

                                 ‫666,662 = 23 * 63 / 000,003‬     ‫המענק הפטור-‬

                         ‫השפעת עלית המדד מ-0102/11/1 ועד 2102/1/1 = 684,472‬
‫המשך דוגמה‬
                        ‫792,073= (23 * 059,11) /(081 * 668,2 * 684,472)‬       ‫2. הנוסחה -‬

                                                           ‫יתרת ההון הפטור לפני ההפחתה -‬

           ‫772,146 = 081 * ( %5.34 * 091,8 )‬

                                               ‫(792,073)‬              ‫הפחתת הפטור שנוצל‬

                                                ‫089,072‬                 ‫יתרת ההון הפטורה‬

                    ‫3. חילוק יתרת ההון הפטורה במכפיל ההמרה להון :‬

                                  ‫505,1 = 081/ 089,072‬

‫4. הפטור החודשי שנותר לגימלאי הנו -505,1 ₪ המורכב מ- %5.8 בסך 696 ₪ ומיתרה בסך 908 ₪‬
                                                                    ‫מה – %53 ברובד א.‬

  ‫5. הפטור יעודכן בעתיד הן בשיעור עלית המדד בכל ה- 1 בינואר והן בהתאם להגדלת שיעור הפטור‬
                                               ‫בפעימות הנוספות מתקרת הקצבה המזכה.‬
‫"קצבה מוכרת"‬
                                                                    ‫לפני התיקון:‬

‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬

       ‫‪ ‬סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬

          ‫‪ ‬סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 74 לפקודה כגון:‬

                                              ‫‪ ‬חלק העובד כעמית שכיר‬

                   ‫‪ ‬הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74‬



‫‪ ‬הפטור היה מותנה בביצוע נוסחת שילוב ולא עמד בפני עצמו, קרי ניתן היה לקבל אחד‬
                         ‫מהפטורים (מוכרת או %53 מהמזכה) לפי הגבוה בלבד.‬

                                             ‫‪ ‬בהיוון לא היה ניתן הפטור הגבוה‬
‫"קצבה מוכרת"‬
                                                                          ‫לאחר התיקון:‬

       ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬

             ‫– סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬

                             ‫– סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם להטבות מס כגון:‬

                           ‫• חלק העובד כעמית שכיר מעל תקרה אחת של שמ"ב.‬

       ‫• הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74 וזיכוי לפי סעיף 54א‬

                                                                               ‫הכללים:‬

                                          ‫• הפטור יעמוד בפני עצמו החל מגיל 06 ואילך.‬

                                              ‫• הפטור בנוסף לפטורים האחרים (%76).‬

                                                   ‫• הפטור אינו מושפע מנוסחת שילוב.‬

‫• ניתן יהיה להתחרט מקבלת קצבה מוכרת ע"י היוון חד פעמי של הקצבה הנ"ל תוך תשלום מס‬
                 ‫בשיעור %51 בלבד על מרכיב הרווחים ובכפוף להוכחת קצבה מינימלית.‬

      ‫• לטענת מס הכנסה – אינו חל על פוליסות מלפני 59/1 ולא על תשלומים מלפני 0002/1‬
‫מיסוי היווני קיצבה‬
‫1. אפשרות היוון למי שקצבתו לא תפחת מקצבת המינימום (058,3 ₪ צמוד למדד 8002/3) כ- 753,4‬
                                          ‫נכון ל- 2102, עדכון צפוי להתפרסם במרץ 2102.‬

    ‫2. היוון קצבה פטורה, פטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081.‬

      ‫3. פטור על קצבה ניתן בהגיע העמית לגיל פרישה (26/76) או בהגיעו לגיל 06 (קצבה מוכרת)‬



 ‫ניתן יהא להוון את חלק הקצבה העולה על קצבת המינימום, ואף בפטור ממס כאשר הפטור יהיה מקורו‬
                                                                                    ‫באלה:‬

                                                                ‫יתרת הפטור ברובד א',‬    ‫1.‬

                                                             ‫הפטור הנוסף של רובד ב',‬    ‫2.‬

                             ‫הקצבה המוכרת, בניכוי מס רווחי הון על מרכיב הרווחים בלבד.‬   ‫3.‬

                     ‫הפטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081‬
‫משיכה מקופת גמל משלמת לקצבה‬
                                                                                ‫מי זכאי להוון :‬

‫משיכת כספים מקופת גמל בידי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה תיעשה בדרך של היוון חלק מהקצבה..-‬



  ‫בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית‬          ‫1.‬
                                          ‫לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי;‬

‫אם פחת הסכום האמור מסכום הקצבה המזערי, בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה,‬           ‫2.‬
 ‫לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על %52 ולתקופה שלא תעלה על חמש‬
                                                                             ‫שנים.‬

    ‫משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או‬          ‫3.‬
    ‫הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.‬
‫משיכה מקופה לא משלמת לקצבה‬
  ‫משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, (למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים),‬
  ‫תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על‬
           ‫משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים וכן על משיכה בידי עמית שמתקיימים בו כל אלה:‬
                                                          ‫הוא הגיע לגיל פרישת חובה.‬     ‫1.‬
‫סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים, ובקופות אחרות, אינו עולה על‬        ‫2.‬
                                    ‫סכום הצבירה המזערי (כ- 005,09 ₪ בשנת 2102).‬
  ‫לא משולמת לו קצבה מקופת גמל שאינה קרן ותיקה ואינה פנסיה תקציבית, ואם משולמת לו‬        ‫3.‬
               ‫קצבה כאמור סך הקצבאות המשולמות לו ..., עולה על סכום הקצבה המזערי.‬




          ‫תיקון סעיף 78 – ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה חייבת לפי המס השולי במועד ביצוע ההיוון.‬
‫השארת כספי פיצויים וכספי נפטרים כ"חיסכון"‬
‫עד ליום 1102/21/13 ניתן היה למשוך הסכומים שנחסמו תוך ניכוי מס בשיעור %51 מכל הרווחים, לגבי‬
                                               ‫מוטב של עמית ועמית בקופת גמל אישית לפיצויים‬

                                      ‫החזר של היתרה הצבורה שנצברה עד ליום 13 בדצמבר 1102:‬

                               ‫א- מוטב של עמית שנפטר והכספים הועברו לחשבונו של המוטב‬

                              ‫ב- כספי פיצויים שהועברו למרכיב התגמולים בחשבונו של העמית‬

                                                                            ‫לאחר תיקון החוק:‬

‫ניתנת אפשרות להשאיר כחיסכון את כל כספי הפיצויים ההוניים לאחר התחשבנות המס, וכן את כספי העמית‬
  ‫שנפטר, אשר יועברו לחשבון חדש ותינתן לגביהם אופציית משיכה הונית "בכל עת" עם ניכוי מס בשיעור‬
                        ‫%52 מהרווחים הריאליים, או קבלת קצבה מוכרת הפטורה ממס החל מגיל 06.‬

                       ‫תחולה ותחילה: בתוך 09 ימים מפרסום החוק או ממועד הזכאות לפי המאוחר‬

                                                 ‫לגבי פיצויים – לפורשים החל מיום 21/1/1 ואילך.‬

                                   ‫לגבי תגמולים של עמית שנפטר – גם אם נפטר לפני תחילת החוק.‬
‫בעלי שליטה המודל החדש לאחר תיקון החוק‬
                                   ‫חברה רשאית לשלם עבור בעל שליטה את השיעורים הבאים:‬

 ‫למרכיב תגמולים כולל אכ"ע – %5.7 *ממשכורתו עד לתקרה של 674,43 ₪ = 685,2 ₪ לחודש.‬   ‫1.‬

                                    ‫למרכיב הפיצויים 059,11 ₪ בשנה = 699 ₪ לחודש.‬   ‫2.‬

‫לקרן השתלמות %5.7 **ממשכורת שנתית של 445,881 ₪ = 871,1 ₪ לחודש (מוכר כהוצאה רק‬     ‫3.‬
                                                                        ‫707 ₪).‬



            ‫* בקופת קצבה - בעל השליטה חייב להפקיד לפחות %5 מהמשכורת כתשלום מקביל‬

                  ‫** בקרן השתלמות - בעל השליטה חייב לשלם לפחות שליש מהפקדת החברה.‬

           ‫בנוסף יכול בעל השליטה לשלם כעצמאי עוד %5 מ- 005,8 ₪ ולקבל זיכוי בשיעור %53‬
‫מודל א'‬
                                                           ‫לבעל שכר של 674,43 ₪ ויותר:‬    ‫•‬

‫– הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור %5.7 משכר של עד 674,43 ₪ בחודש = 685,2 ₪ בחודש‬
                                                     ‫הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.‬

 ‫– העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור %5-%7, בסכום שבין 427,1 ל- 314,2 ₪ ויהיה זכאי בגין‬
 ‫חלק מהפקדתו בסך של עד 595 ₪ = %7 מ- 005,8 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור %53 מסכום‬
                                                                                ‫זה.‬

    ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬

 ‫– העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 524 ₪ בחודש שהם %5 מ- 005,8 ₪ וזאת לצורך קבלת‬
                                                              ‫זיכוי ממס בשיעור %53.‬

                                                    ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 024,6 ₪ בחודש‬
‫מודל ב'‬
                                            ‫מתאים לשכר מבוטח עד לסך של 005,52 ₪ :‬     ‫•‬

    ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬

 ‫– הפקדת מעביד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי %5.7 מעסיק (כולל אכ"ע) =‬
                                                                     ‫319,1 ש"ח.‬

‫– הפקדת חלק עובד לתגמולים %5-%7 על השכר בסך של עד 005,52 ₪ = בין 572,1 ₪ ל- 587,1‬
                                                          ‫₪ (הזיכוי על חלק בלבד).‬

‫– על הכנסה חייבת נוספת של עד 005,8 ₪ לחודש, הפקדה כעמית עצמאי %61 לקופת גמל לקצבה‬
                                                              ‫בסך 063,1 ₪ לחודש‬

 ‫– החברה תשלם לאכ"ע על הפרש השכר שבין 005,52 ₪ לתקרה בסך 674,43 ₪ פרמיה נוספת‬
                                                           ‫בשיעור %5.3 = 413 ₪.‬



                                             ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 863,6 ₪ בחודש‬
‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬
   ‫חברה רשאית לשלם קצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, סכום הקצבה‬
                                      ‫מוגבל ב- %5.1 ממשכורתו הממוצעת כפול שנות עבודתו.‬

  ‫ה"משכורת מהמוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא‬
‫מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).‬

                                                                                   ‫דוגמה:‬

     ‫בעל שליטה שפורש לאחר 03 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 03 שנה‬
                                                            ‫מסתכם בסך 000,000,5 ₪.‬

                                                                                  ‫החישוב:‬

                                           ‫המשכורת הממוצעת - 666,661 = 03 / 000,000,5‬

                                       ‫גובה הקצבה – %5.1 לכל שנת עבודה * 03 שנה = %54‬

                                 ‫הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 000,57 = %54 * 666.661‬

                                                              ‫סך הקצבה - 052,6 ₪ לחודש.‬
‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬
                                                                          ‫הבעיות בסעיף:‬

 ‫אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה‬   ‫•‬
                                                       ‫מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.‬

                                     ‫אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.‬     ‫•‬

‫לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של‬         ‫•‬
   ‫הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת‬
‫הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה‬
                                                                                ‫אופן.‬
‫שטיינמץ עמינח ושות', רו"ח‬
                               ‫0000077-770‬
                                     ‫‪cpa.co.il‬‬


   ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת.‬
‫למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ‬
‫לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬

הרפורמה במס והיערכות לסוף שנת 2012

  • 1.
    ‫הרפורמה במיסוי פנסיוניוהיערכות‬ ‫לתום שנת מס 2102‬ ‫קובי יתח - יועץ מס ומומחה לפתרונות מיסוי לפורשים‬ ‫- נובמבר 2102 -‬ ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת. למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע‬ ‫זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬
  • 2.
    ‫נושאי ההרצאה‬ ‫כללי ההפקדה לקופות גמל עבור עובד בשכר.‬ ‫•‬ ‫הטבות מס עבור הפקדות כעמית שכיר ועצמאי לפי תקרות 2102.‬ ‫•‬ ‫תיקון 091‬ ‫פריסת הפרשי קצבה לאחור.‬ ‫•‬ ‫הגדרת קצבת שארים פטורה.‬ ‫•‬ ‫הגדלת הפטור לקצבה בגיל פרישה.‬ ‫•‬ ‫נוסחת השילוב החדשה.‬ ‫•‬ ‫קצבה מוכרת חדשה.‬ ‫•‬ ‫היוון קצבה.‬ ‫•‬ ‫מודלים להפקדה עבור בעל שליטה, לפני התיקון ולאחר התיקון.‬ ‫•‬ ‫השארת כספים לאחר התחשבנות מס כחיסכון נזיל.‬ ‫•‬ ‫דגשים לטופס 161‬ ‫•‬
  • 3.
    ‫כללי הפקדה עבורעובד‬ ‫• חובת ההפקדה אינה מכח חוק אלא על פי הסכם (אישי/ קיבוצי/ צו הרחבה להסכם קיבוצי.‬ ‫• על פי צו הרחבה להסכם הקיבוצי משנת 8002- שיעורי הפקדה מוקטנים הגדלים מדי שנה עד‬ ‫3102 ל- %51 מ- 4102 ל- %5.71 במשך שנתיים נוספות.‬ ‫• לכל היתר בהתאם להסכם הספציפי ובכפוף להוראות תקנה 91 המחייבת בין היתר:‬ ‫תשלום עובד מול תשלום מעביד - עד %5 זהה, מעל יש מגבלה (מעביד %5.7 ועובד %7).‬ ‫1.‬ ‫הפקדות חודשיות שוטפות בשיעור קבוע ממשכורת.‬ ‫2.‬ ‫לקופת גמל משלמת לקצבה – חובה תחילה %5 תגמולים לפני הפיצויים, בשל הוראת שעה –‬ ‫3.‬ ‫לא חל על הפקדות לפי צו ההרחבה או על הפקדות לקופה לא משלמת.‬
  • 4.
    ‫כללי המיסוי להפקדה‬ ‫הפקדות המעסיק הנן הוצאה מוכרת.‬ ‫•‬ ‫הפטור לעובד על הפקדות מעסיקו מוגבל במשכורתו ולא יותר מתקרת של 4 פעמים‬ ‫•‬ ‫שמ"ב (674,43 ₪) לחודש.‬ ‫המבחן המיסויי על בסיס סכום הפקדה של עד %5.7 כולל אבדן כושר עבודה‬ ‫•‬ ‫בשיעור של עד %5.3 מהמשכורת. ולא ותר מסכום כולל בסך 885,2 ₪ לחודש.‬ ‫תשלומים למרכיב התגמולים מעבר לתקרה זו חייבים במס בשוטף כאילו היו שכר‬ ‫•‬ ‫עבודה.‬
  • 5.
    ‫"ההטבות במס"‬ ‫זיכוי‬ ‫"עמית שכיר" הכנסה מבוטחת – %7 מ- 005,8 ₪ = 595 ₪‬ ‫"עמית עצמאי" הכנסה שאינה מבוטחת עד %5 ומוגבל בתקרה של 005,8 ₪ = 058 ₪ (ההטבה לקיצבה‬ ‫לרבות ביטוח שאירים %53,לריסק מוות %52).‬ ‫ניכוי‬ ‫הכנסה לעמית עצמאי הפקדה לקצבה - %11 מ- 005,8 = 539 ₪‬ ‫הכנסה נוספת שאינה מבוטחת.‬ ‫ישנה תקרה לניכוי בגין בעלי שכר מבוטח גבוה בסך של 000,43 ₪ המצמצמת את הניכוי.‬ ‫עמית מוטב - יחיד שמפקיד או שמופקדים עבורו לפחות %61 מסה"כ כל השכר הממוצע במשק בקופה‬ ‫לקצבה סכום שנתי של 845,61 ₪ (21 ‪)8,619 X 16% = 1,379 X‬‬
  • 6.
    ‫הטבות מס להפקדותעבור קרוב‬ ‫ביטול הטבות מס ליחידים המפקידים עבור ילדיהם הקטינים או עבור הוריהם.‬ ‫1.‬ ‫ההטבות יינתנו כנגד תשלומים עבור העמית עצמו או עבור בן / בת זוגו.‬ ‫2.‬ ‫עמית מוטב יוכל ליהנות מהטבות גם כנגד סכומים שהפקיד לטובת ילדיו הבוגרים.‬ ‫3.‬
  • 7.
    ‫זכות פריסה להפרשיקצבה‬ ‫על פי החוק טרם התיקון לא ניתן לפרוס הפרשי קצבה, ולפיכך כולם יחשבו הכנסה‬ ‫•‬ ‫במועד הקבלה.‬ ‫התיקון בסעיף 8(ג)(1) מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים שבשלהן שולמו ובלבד‬ ‫•‬ ‫שתקופת הפריסה לא תחרוג מ- 6 שנות מס לאחור.‬ ‫תיקון זה מבטל עיוות רב שנים ומשווה מעמד של הפרשי קצבה להפרשי שכר.‬ ‫תחולה:‬ ‫החל מינואר 1102 ואילך‬
  • 8.
    ‫פטור ממס לגמלאיםולשארים‬ ‫בפקודה ישנם שני סעיפי פטור שמטרתם הפחתת המס החל על קצבה שמקבל יחיד.‬ ‫קצבה מוגדרת הכנסה חייבת לפי סעיף 2(5) לפקודה גם אם נרכשה מכספים פרטיים.‬ ‫סעיף 9א – מתייחס לקצבה מאת מעביד, קופת גמל או קצבת אכ"ע.‬ ‫סעיף 9ב – מתייחס לכל קצבה אחרת שסעיף 9א אינו חל עליה.‬ ‫סעיף 9(6ו) - פטור לקצבת שארים –‬ ‫‪ ‬עד לתיקון, הפטור בגובה קצבה מזכה רק לקצבת שארים מכח חוק או הסכם קיבוצי.‬ ‫‪ ‬לאחר התיקון, הפטור עד קצבה מזכה לכל שאיר ולכל קצבת שארים.‬
  • 9.
    ‫פטור ממס לקצבאות‬ ‫סעיף 9א "קצבה מזכה" – טרם תיקון החוק‬ ‫חלק מקצבה (עד %53) מהנמוך מבין הקצבה לתקרה בסך 091,8 ₪ לחודש‬ ‫(בשנת 2102). פטור מירבי בסך 668,2 ₪.‬ ‫מתייחס לקצבאות הבאות:‬ ‫1. תקציבית ממעביד.‬ ‫2. מקופת גמל לקצבה‬ ‫3. מתוכנית אכ"ע‬ ‫לאחר התיקון:‬ ‫הפטור בשיעור %53 יחושב מהתקרה ללא קשר לגובה הקצבה – מטיב עם בעלי‬ ‫קצבאות נמוכות שיש להם הכנסות נוספות.‬
  • 10.
    ‫הפטור והזכאים לו‬ ‫הפטורברובד א – "הפטור הבסיסי" = שיעור של %53 מהקצבה המזכה (668,2 ₪) לכל קצבה‬ ‫•‬ ‫מהמקורות המנויים בסעיף, אך מותנה בנוסחת השילוב החדשה.‬ ‫הזכאים לפטור –‬ ‫•‬ ‫– מי שהגיע לגיל פרישה (76 לגבר , 26 לאשה)‬ ‫– נכה בשיעור %57 לצמיתות‬ ‫הפטור ברובד ב – פטור נוסף יגדל עם חלוף הזמן כמפורט להלן:‬ ‫•‬ ‫%5.8 סה"כ פטור %5.34 מ- 091,8 ₪ = 265,3 ₪‬ ‫בינואר - 2102‬ ‫%5.5 סה"כ פטור %94 מ- 091,8 ₪ = 310,4 ₪‬ ‫בינואר - 6102‬ ‫%3 סה"כ פטור %25 מ- 091,8 ₪ = 952,4 ₪‬ ‫בינואר - 0202‬ ‫%51 סה"כ פטור %76 מ- 091,8 ₪ = 784,5 ₪‬ ‫בינואר - 5202‬ ‫תוספות אלה אינן מושפעות מנוסחת השילוב‬
  • 11.
    ‫"נוסחת השילוב" -למענקים ששולמו לפני 2102/1/1‬ ‫קבלת מענק פרישה + קצבה:‬ ‫• אם הפורש קיבל מענק פרישה לאחר קבלת הקצבה, או בתוך 51 שנים שלפני תחילת תשלום הקצבה, יש‬ ‫לקבוע את הפטור המגיע לקצבה לפי נוסחת השילוב, כדלקמן:‬ ‫• מענק פטור לכל שנה (בהתאם למנגנון ההפחתה בחוק) = סך המענק הפטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה,‬ ‫מחולק בסך שנות העבודה שבגינו נתקבל‬ ‫• הסכום הכולל = המענק הפטור לכל שנת עבודה, בצירוף סכום הקצבה המזכה החודשית‬ ‫• ההפרש = הסכום הכולל, בניכוי תקרת הקצבה המזכה החודשית‬ ‫הנוסחה על פי החוק הישן תחול רק אם ביקש הפורש להחילה לגביו ולא את החוק החדש, וזאת בתוך‬ ‫•‬ ‫09 יום מהגיעו לגיל פרישה.‬ ‫• כברירת מחדל יחול חישוב על פי החוק החדש (למעט מענקים פטורים ששולמו למבוטח ואינם נכנסים‬ ‫לנוסחה הישנה.‬ ‫• בחירה בהחלת נוסחה חדשה/ישנה הנה על מענקים חדשים וישנים כאחד.‬
  • 12.
    ‫"נוסחת השילוב" -למענקים ששולמו לאחר התיקון‬ ‫מענק פרישה שנתקבל בגין 23 שנות עבודה* שקדמו לגיל הפרישה:‬ ‫המענק שנתקבל ימודד לגיל הפרישה (בו זכאי הפורש לפטור על הקצבה) ויוכפל ב- 53.1.‬ ‫התוצאה תחולק בסכום השווה ל- %53 (רובד א') מהקצבה המזכה כשהוא מוכפל ב"מקדם הבסיסי".‬ ‫המקדם הבסיסי כ- 081.‬ ‫התוצאה כאמור מהווה את שיעור ניצול הפטור הבסיסי, היתרה הנה שיעור יתרת הפטור אליה יתווסף‬ ‫שיעור תוספת הפטור ברובד ב' ושיעור הפטור הכולל הנו הפטור המגיע לפורש.‬ ‫את יתרת הפטור יהא ניתן גם להוון בהתאם לכללי ההיוון ובהסתמך על מקדם ההיוון החדש 081‬ ‫לגבר ולאשה.‬ ‫* לצורך מניין 23 השנים לוקחים שנות עבודה בפועל גם אם הם הרבה לפני כן.‬
  • 13.
    ‫דוגמה‬ ‫עובד פרש באוקטובר 0102 בגיל 56 (החל לעבוד בגיל 92)‬ ‫בפרישה קיבל עבור 63 שנות עבודתו מענק פטור בסך של 000,003 ₪.‬ ‫בשנת 2102 ימלאו לו 76 ויחל לקבל קצבה חודשית בסך של 000,01 ₪.‬ ‫פתרון:‬ ‫"המענקים הפטורים" עבור 23 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות – גיל הזכאות 76 , אולם‬ ‫1.‬ ‫בשנתיים שקדמו לפרישה לא עבד/לא קיבל מענקים פטורים, לכן יש לקחת בחשבון 23 שנים‬ ‫קודמות, קרי החל מגיל 33.‬ ‫חלק המענק הפטור עבור 23שנות העבודה שיכנס לנוסחה הנו:‬ ‫666,662 = 23 * 63 / 000,003‬ ‫המענק הפטור-‬ ‫השפעת עלית המדד מ-0102/11/1 ועד 2102/1/1 = 684,472‬
  • 14.
    ‫המשך דוגמה‬ ‫792,073= (23 * 059,11) /(081 * 668,2 * 684,472)‬ ‫2. הנוסחה -‬ ‫יתרת ההון הפטור לפני ההפחתה -‬ ‫772,146 = 081 * ( %5.34 * 091,8 )‬ ‫(792,073)‬ ‫הפחתת הפטור שנוצל‬ ‫089,072‬ ‫יתרת ההון הפטורה‬ ‫3. חילוק יתרת ההון הפטורה במכפיל ההמרה להון :‬ ‫505,1 = 081/ 089,072‬ ‫4. הפטור החודשי שנותר לגימלאי הנו -505,1 ₪ המורכב מ- %5.8 בסך 696 ₪ ומיתרה בסך 908 ₪‬ ‫מה – %53 ברובד א.‬ ‫5. הפטור יעודכן בעתיד הן בשיעור עלית המדד בכל ה- 1 בינואר והן בהתאם להגדלת שיעור הפטור‬ ‫בפעימות הנוספות מתקרת הקצבה המזכה.‬
  • 15.
    ‫"קצבה מוכרת"‬ ‫לפני התיקון:‬ ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬ ‫‪ ‬סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬ ‫‪ ‬סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 74 לפקודה כגון:‬ ‫‪ ‬חלק העובד כעמית שכיר‬ ‫‪ ‬הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74‬ ‫‪ ‬הפטור היה מותנה בביצוע נוסחת שילוב ולא עמד בפני עצמו, קרי ניתן היה לקבל אחד‬ ‫מהפטורים (מוכרת או %53 מהמזכה) לפי הגבוה בלבד.‬ ‫‪ ‬בהיוון לא היה ניתן הפטור הגבוה‬
  • 16.
    ‫"קצבה מוכרת"‬ ‫לאחר התיקון:‬ ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬ ‫– סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬ ‫– סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם להטבות מס כגון:‬ ‫• חלק העובד כעמית שכיר מעל תקרה אחת של שמ"ב.‬ ‫• הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74 וזיכוי לפי סעיף 54א‬ ‫הכללים:‬ ‫• הפטור יעמוד בפני עצמו החל מגיל 06 ואילך.‬ ‫• הפטור בנוסף לפטורים האחרים (%76).‬ ‫• הפטור אינו מושפע מנוסחת שילוב.‬ ‫• ניתן יהיה להתחרט מקבלת קצבה מוכרת ע"י היוון חד פעמי של הקצבה הנ"ל תוך תשלום מס‬ ‫בשיעור %51 בלבד על מרכיב הרווחים ובכפוף להוכחת קצבה מינימלית.‬ ‫• לטענת מס הכנסה – אינו חל על פוליסות מלפני 59/1 ולא על תשלומים מלפני 0002/1‬
  • 17.
    ‫מיסוי היווני קיצבה‬ ‫1.אפשרות היוון למי שקצבתו לא תפחת מקצבת המינימום (058,3 ₪ צמוד למדד 8002/3) כ- 753,4‬ ‫נכון ל- 2102, עדכון צפוי להתפרסם במרץ 2102.‬ ‫2. היוון קצבה פטורה, פטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081.‬ ‫3. פטור על קצבה ניתן בהגיע העמית לגיל פרישה (26/76) או בהגיעו לגיל 06 (קצבה מוכרת)‬ ‫ניתן יהא להוון את חלק הקצבה העולה על קצבת המינימום, ואף בפטור ממס כאשר הפטור יהיה מקורו‬ ‫באלה:‬ ‫יתרת הפטור ברובד א',‬ ‫1.‬ ‫הפטור הנוסף של רובד ב',‬ ‫2.‬ ‫הקצבה המוכרת, בניכוי מס רווחי הון על מרכיב הרווחים בלבד.‬ ‫3.‬ ‫הפטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081‬
  • 18.
    ‫משיכה מקופת גמלמשלמת לקצבה‬ ‫מי זכאי להוון :‬ ‫משיכת כספים מקופת גמל בידי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה תיעשה בדרך של היוון חלק מהקצבה..-‬ ‫בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית‬ ‫1.‬ ‫לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי;‬ ‫אם פחת הסכום האמור מסכום הקצבה המזערי, בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה,‬ ‫2.‬ ‫לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על %52 ולתקופה שלא תעלה על חמש‬ ‫שנים.‬ ‫משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או‬ ‫3.‬ ‫הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.‬
  • 19.
    ‫משיכה מקופה לאמשלמת לקצבה‬ ‫משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, (למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים),‬ ‫תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על‬ ‫משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים וכן על משיכה בידי עמית שמתקיימים בו כל אלה:‬ ‫הוא הגיע לגיל פרישת חובה.‬ ‫1.‬ ‫סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים, ובקופות אחרות, אינו עולה על‬ ‫2.‬ ‫סכום הצבירה המזערי (כ- 005,09 ₪ בשנת 2102).‬ ‫לא משולמת לו קצבה מקופת גמל שאינה קרן ותיקה ואינה פנסיה תקציבית, ואם משולמת לו‬ ‫3.‬ ‫קצבה כאמור סך הקצבאות המשולמות לו ..., עולה על סכום הקצבה המזערי.‬ ‫תיקון סעיף 78 – ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה חייבת לפי המס השולי במועד ביצוע ההיוון.‬
  • 20.
    ‫השארת כספי פיצוייםוכספי נפטרים כ"חיסכון"‬ ‫עד ליום 1102/21/13 ניתן היה למשוך הסכומים שנחסמו תוך ניכוי מס בשיעור %51 מכל הרווחים, לגבי‬ ‫מוטב של עמית ועמית בקופת גמל אישית לפיצויים‬ ‫החזר של היתרה הצבורה שנצברה עד ליום 13 בדצמבר 1102:‬ ‫א- מוטב של עמית שנפטר והכספים הועברו לחשבונו של המוטב‬ ‫ב- כספי פיצויים שהועברו למרכיב התגמולים בחשבונו של העמית‬ ‫לאחר תיקון החוק:‬ ‫ניתנת אפשרות להשאיר כחיסכון את כל כספי הפיצויים ההוניים לאחר התחשבנות המס, וכן את כספי העמית‬ ‫שנפטר, אשר יועברו לחשבון חדש ותינתן לגביהם אופציית משיכה הונית "בכל עת" עם ניכוי מס בשיעור‬ ‫%52 מהרווחים הריאליים, או קבלת קצבה מוכרת הפטורה ממס החל מגיל 06.‬ ‫תחולה ותחילה: בתוך 09 ימים מפרסום החוק או ממועד הזכאות לפי המאוחר‬ ‫לגבי פיצויים – לפורשים החל מיום 21/1/1 ואילך.‬ ‫לגבי תגמולים של עמית שנפטר – גם אם נפטר לפני תחילת החוק.‬
  • 21.
    ‫בעלי שליטה המודלהחדש לאחר תיקון החוק‬ ‫חברה רשאית לשלם עבור בעל שליטה את השיעורים הבאים:‬ ‫למרכיב תגמולים כולל אכ"ע – %5.7 *ממשכורתו עד לתקרה של 674,43 ₪ = 685,2 ₪ לחודש.‬ ‫1.‬ ‫למרכיב הפיצויים 059,11 ₪ בשנה = 699 ₪ לחודש.‬ ‫2.‬ ‫לקרן השתלמות %5.7 **ממשכורת שנתית של 445,881 ₪ = 871,1 ₪ לחודש (מוכר כהוצאה רק‬ ‫3.‬ ‫707 ₪).‬ ‫* בקופת קצבה - בעל השליטה חייב להפקיד לפחות %5 מהמשכורת כתשלום מקביל‬ ‫** בקרן השתלמות - בעל השליטה חייב לשלם לפחות שליש מהפקדת החברה.‬ ‫בנוסף יכול בעל השליטה לשלם כעצמאי עוד %5 מ- 005,8 ₪ ולקבל זיכוי בשיעור %53‬
  • 22.
    ‫מודל א'‬ ‫לבעל שכר של 674,43 ₪ ויותר:‬ ‫•‬ ‫– הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור %5.7 משכר של עד 674,43 ₪ בחודש = 685,2 ₪ בחודש‬ ‫הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.‬ ‫– העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור %5-%7, בסכום שבין 427,1 ל- 314,2 ₪ ויהיה זכאי בגין‬ ‫חלק מהפקדתו בסך של עד 595 ₪ = %7 מ- 005,8 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור %53 מסכום‬ ‫זה.‬ ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬ ‫– העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 524 ₪ בחודש שהם %5 מ- 005,8 ₪ וזאת לצורך קבלת‬ ‫זיכוי ממס בשיעור %53.‬ ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 024,6 ₪ בחודש‬
  • 23.
    ‫מודל ב'‬ ‫מתאים לשכר מבוטח עד לסך של 005,52 ₪ :‬ ‫•‬ ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬ ‫– הפקדת מעביד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי %5.7 מעסיק (כולל אכ"ע) =‬ ‫319,1 ש"ח.‬ ‫– הפקדת חלק עובד לתגמולים %5-%7 על השכר בסך של עד 005,52 ₪ = בין 572,1 ₪ ל- 587,1‬ ‫₪ (הזיכוי על חלק בלבד).‬ ‫– על הכנסה חייבת נוספת של עד 005,8 ₪ לחודש, הפקדה כעמית עצמאי %61 לקופת גמל לקצבה‬ ‫בסך 063,1 ₪ לחודש‬ ‫– החברה תשלם לאכ"ע על הפרש השכר שבין 005,52 ₪ לתקרה בסך 674,43 ₪ פרמיה נוספת‬ ‫בשיעור %5.3 = 413 ₪.‬ ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 863,6 ₪ בחודש‬
  • 24.
    ‫תשלום קצבה חודשיתלבעל שליטה‬ ‫חברה רשאית לשלם קצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, סכום הקצבה‬ ‫מוגבל ב- %5.1 ממשכורתו הממוצעת כפול שנות עבודתו.‬ ‫ה"משכורת מהמוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא‬ ‫מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).‬ ‫דוגמה:‬ ‫בעל שליטה שפורש לאחר 03 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 03 שנה‬ ‫מסתכם בסך 000,000,5 ₪.‬ ‫החישוב:‬ ‫המשכורת הממוצעת - 666,661 = 03 / 000,000,5‬ ‫גובה הקצבה – %5.1 לכל שנת עבודה * 03 שנה = %54‬ ‫הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 000,57 = %54 * 666.661‬ ‫סך הקצבה - 052,6 ₪ לחודש.‬
  • 25.
    ‫תשלום קצבה חודשיתלבעל שליטה‬ ‫הבעיות בסעיף:‬ ‫אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה‬ ‫•‬ ‫מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.‬ ‫אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.‬ ‫•‬ ‫לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של‬ ‫•‬ ‫הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת‬ ‫הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה‬ ‫אופן.‬
  • 26.
    ‫שטיינמץ עמינח ושות',רו"ח‬ ‫0000077-770‬ ‫‪cpa.co.il‬‬ ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת.‬ ‫למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ‬ ‫לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬