SlideShare a Scribd company logo
‫הרפורמה במיסוי פנסיוני והיערכות‬
           ‫לתום שנת מס 2102‬


                     ‫קובי יתח - יועץ מס ומומחה לפתרונות מיסוי לפורשים‬
                                                                ‫- נובמבר 2102 -‬

‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת. למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע‬
      ‫זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬
‫נושאי ההרצאה‬
                ‫כללי ההפקדה לקופות גמל עבור עובד בשכר.‬      ‫•‬

‫הטבות מס עבור הפקדות כעמית שכיר ועצמאי לפי תקרות 2102.‬      ‫•‬

                                               ‫תיקון 091‬

                               ‫פריסת הפרשי קצבה לאחור.‬      ‫•‬

                              ‫הגדרת קצבת שארים פטורה.‬       ‫•‬

                         ‫הגדלת הפטור לקצבה בגיל פרישה.‬      ‫•‬

                                   ‫נוסחת השילוב החדשה.‬      ‫•‬

                                     ‫קצבה מוכרת חדשה.‬       ‫•‬

                                              ‫היוון קצבה.‬   ‫•‬

 ‫מודלים להפקדה עבור בעל שליטה, לפני התיקון ולאחר התיקון.‬    ‫•‬

           ‫השארת כספים לאחר התחשבנות מס כחיסכון נזיל.‬       ‫•‬

                                       ‫דגשים לטופס 161‬      ‫•‬
‫כללי הפקדה עבור עובד‬
    ‫• חובת ההפקדה אינה מכח חוק אלא על פי הסכם (אישי/ קיבוצי/ צו הרחבה להסכם קיבוצי.‬

 ‫• על פי צו הרחבה להסכם הקיבוצי משנת 8002- שיעורי הפקדה מוקטנים הגדלים מדי שנה עד‬
                             ‫3102 ל- %51 מ- 4102 ל- %5.71 במשך שנתיים נוספות.‬

          ‫• לכל היתר בהתאם להסכם הספציפי ובכפוף להוראות תקנה 91 המחייבת בין היתר:‬

‫תשלום עובד מול תשלום מעביד - עד %5 זהה, מעל יש מגבלה (מעביד %5.7 ועובד %7).‬      ‫1.‬

                                  ‫הפקדות חודשיות שוטפות בשיעור קבוע ממשכורת.‬     ‫2.‬

‫לקופת גמל משלמת לקצבה – חובה תחילה %5 תגמולים לפני הפיצויים, בשל הוראת שעה –‬     ‫3.‬

                 ‫לא חל על הפקדות לפי צו ההרחבה או על הפקדות לקופה לא משלמת.‬
‫כללי המיסוי להפקדה‬
                                       ‫הפקדות המעסיק הנן הוצאה מוכרת.‬    ‫•‬

‫הפטור לעובד על הפקדות מעסיקו מוגבל במשכורתו ולא יותר מתקרת של 4 פעמים‬    ‫•‬
                                              ‫שמ"ב (674,43 ₪) לחודש.‬

     ‫המבחן המיסויי על בסיס סכום הפקדה של עד %5.7 כולל אבדן כושר עבודה‬    ‫•‬
   ‫בשיעור של עד %5.3 מהמשכורת. ולא ותר מסכום כולל בסך 885,2 ₪ לחודש.‬

  ‫תשלומים למרכיב התגמולים מעבר לתקרה זו חייבים במס בשוטף כאילו היו שכר‬   ‫•‬
                                                               ‫עבודה.‬
‫"ההטבות במס"‬
                                                                                    ‫זיכוי‬

                                    ‫"עמית שכיר" הכנסה מבוטחת – %7 מ- 005,8 ₪ = 595 ₪‬

‫"עמית עצמאי" הכנסה שאינה מבוטחת עד %5 ומוגבל בתקרה של 005,8 ₪ = 058 ₪ (ההטבה לקיצבה‬
                                               ‫לרבות ביטוח שאירים %53,לריסק מוות %52).‬

                                                                                    ‫ניכוי‬

                                ‫הכנסה לעמית עצמאי הפקדה לקצבה - %11 מ- 005,8 = 539 ₪‬

                                                             ‫הכנסה נוספת שאינה מבוטחת.‬

            ‫ישנה תקרה לניכוי בגין בעלי שכר מבוטח גבוה בסך של 000,43 ₪ המצמצמת את הניכוי.‬

  ‫עמית מוטב - יחיד שמפקיד או שמופקדים עבורו לפחות %61 מסה"כ כל השכר הממוצע במשק בקופה‬

                             ‫לקצבה סכום שנתי של 845,61 ₪ (21 ‪)8,619 X 16% = 1,379 X‬‬
‫הטבות מס להפקדות עבור קרוב‬
   ‫ביטול הטבות מס ליחידים המפקידים עבור ילדיהם הקטינים או עבור הוריהם.‬      ‫1.‬

         ‫ההטבות יינתנו כנגד תשלומים עבור העמית עצמו או עבור בן / בת זוגו.‬   ‫2.‬

‫עמית מוטב יוכל ליהנות מהטבות גם כנגד סכומים שהפקיד לטובת ילדיו הבוגרים.‬     ‫3.‬
‫זכות פריסה להפרשי קצבה‬
‫על פי החוק טרם התיקון לא ניתן לפרוס הפרשי קצבה, ולפיכך כולם יחשבו הכנסה‬   ‫•‬
                                                         ‫במועד הקבלה.‬

‫התיקון בסעיף 8(ג)(1) מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים שבשלהן שולמו ובלבד‬      ‫•‬
                          ‫שתקופת הפריסה לא תחרוג מ- 6 שנות מס לאחור.‬



   ‫תיקון זה מבטל עיוות רב שנים ומשווה מעמד של הפרשי קצבה להפרשי שכר.‬

                                                                   ‫תחולה:‬

                                                    ‫החל מינואר 1102 ואילך‬
‫פטור ממס לגמלאים ולשארים‬
‫בפקודה ישנם שני סעיפי פטור שמטרתם הפחתת המס החל על קצבה שמקבל יחיד.‬

‫קצבה מוגדרת הכנסה חייבת לפי סעיף 2(5) לפקודה גם אם נרכשה מכספים פרטיים.‬

               ‫סעיף 9א – מתייחס לקצבה מאת מעביד, קופת גמל או קצבת אכ"ע.‬

                   ‫סעיף 9ב – מתייחס לכל קצבה אחרת שסעיף 9א אינו חל עליה.‬



                                           ‫סעיף 9(6ו) - פטור לקצבת שארים –‬
  ‫‪ ‬עד לתיקון, הפטור בגובה קצבה מזכה רק לקצבת שארים מכח חוק או הסכם קיבוצי.‬

               ‫‪ ‬לאחר התיקון, הפטור עד קצבה מזכה לכל שאיר ולכל קצבת שארים.‬
‫פטור ממס לקצבאות‬
                               ‫סעיף 9א "קצבה מזכה" – טרם תיקון החוק‬

  ‫חלק מקצבה (עד %53) מהנמוך מבין הקצבה לתקרה בסך 091,8 ₪ לחודש‬
                            ‫(בשנת 2102). פטור מירבי בסך 668,2 ₪.‬

                                          ‫מתייחס לקצבאות הבאות:‬

                                              ‫1. תקציבית ממעביד.‬

                                             ‫2. מקופת גמל לקצבה‬

                                                 ‫3. מתוכנית אכ"ע‬

                                                    ‫לאחר התיקון:‬

‫הפטור בשיעור %53 יחושב מהתקרה ללא קשר לגובה הקצבה – מטיב עם בעלי‬
                             ‫קצבאות נמוכות שיש להם הכנסות נוספות.‬
‫הפטור והזכאים לו‬
‫הפטור ברובד א – "הפטור הבסיסי" = שיעור של %53 מהקצבה המזכה (668,2 ₪) לכל קצבה‬      ‫•‬
                        ‫מהמקורות המנויים בסעיף, אך מותנה בנוסחת השילוב החדשה.‬

                                                                 ‫הזכאים לפטור –‬    ‫•‬

                                    ‫– מי שהגיע לגיל פרישה (76 לגבר , 26 לאשה)‬

                                                   ‫– נכה בשיעור %57 לצמיתות‬



                        ‫הפטור ברובד ב – פטור נוסף יגדל עם חלוף הזמן כמפורט להלן:‬   ‫•‬

             ‫%5.8 סה"כ פטור %5.34 מ- 091,8 ₪ = 265,3 ₪‬            ‫בינואר - 2102‬

               ‫%5.5 סה"כ פטור %94 מ- 091,8 ₪ = 310,4 ₪‬            ‫בינואר - 6102‬

                ‫%3 סה"כ פטור %25 מ- 091,8 ₪ = 952,4 ₪‬             ‫בינואר - 0202‬

                ‫%51 סה"כ פטור %76 מ- 091,8 ₪ = 784,5 ₪‬            ‫בינואר - 5202‬

                                            ‫תוספות אלה אינן מושפעות מנוסחת השילוב‬
‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לפני 2102/1/1‬
                                                                 ‫קבלת מענק פרישה + קצבה:‬

‫• אם הפורש קיבל מענק פרישה לאחר קבלת הקצבה, או בתוך 51 שנים שלפני תחילת תשלום הקצבה, יש‬
                                   ‫לקבוע את הפטור המגיע לקצבה לפי נוסחת השילוב, כדלקמן:‬

  ‫• מענק פטור לכל שנה (בהתאם למנגנון ההפחתה בחוק) = סך המענק הפטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה,‬
                                                    ‫מחולק בסך שנות העבודה שבגינו נתקבל‬

              ‫• הסכום הכולל = המענק הפטור לכל שנת עבודה, בצירוף סכום הקצבה המזכה החודשית‬

                                 ‫• ההפרש = הסכום הכולל, בניכוי תקרת הקצבה המזכה החודשית‬

‫הנוסחה על פי החוק הישן תחול רק אם ביקש הפורש להחילה לגביו ולא את החוק החדש, וזאת בתוך‬     ‫•‬

                                                              ‫09 יום מהגיעו לגיל פרישה.‬

‫• כברירת מחדל יחול חישוב על פי החוק החדש (למעט מענקים פטורים ששולמו למבוטח ואינם נכנסים‬
                                                                         ‫לנוסחה הישנה.‬

                       ‫• בחירה בהחלת נוסחה חדשה/ישנה הנה על מענקים חדשים וישנים כאחד.‬
‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לאחר התיקון‬
                          ‫מענק פרישה שנתקבל בגין 23 שנות עבודה* שקדמו לגיל הפרישה:‬

         ‫המענק שנתקבל ימודד לגיל הפרישה (בו זכאי הפורש לפטור על הקצבה) ויוכפל ב- 53.1.‬

‫התוצאה תחולק בסכום השווה ל- %53 (רובד א') מהקצבה המזכה כשהוא מוכפל ב"מקדם הבסיסי".‬

                                                                 ‫המקדם הבסיסי כ- 081.‬

‫התוצאה כאמור מהווה את שיעור ניצול הפטור הבסיסי, היתרה הנה שיעור יתרת הפטור אליה יתווסף‬
                  ‫שיעור תוספת הפטור ברובד ב' ושיעור הפטור הכולל הנו הפטור המגיע לפורש.‬



   ‫את יתרת הפטור יהא ניתן גם להוון בהתאם לכללי ההיוון ובהסתמך על מקדם ההיוון החדש 081‬
                                                                           ‫לגבר ולאשה.‬


                    ‫* לצורך מניין 23 השנים לוקחים שנות עבודה בפועל גם אם הם הרבה לפני כן.‬
‫דוגמה‬
                                ‫עובד פרש באוקטובר 0102 בגיל 56 (החל לעבוד בגיל 92)‬

                     ‫בפרישה קיבל עבור 63 שנות עבודתו מענק פטור בסך של 000,003 ₪.‬

                     ‫בשנת 2102 ימלאו לו 76 ויחל לקבל קצבה חודשית בסך של 000,01 ₪.‬

                                                                             ‫פתרון:‬

‫"המענקים הפטורים" עבור 23 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות – גיל הזכאות 76 , אולם‬    ‫1.‬
‫בשנתיים שקדמו לפרישה לא עבד/לא קיבל מענקים פטורים, לכן יש לקחת בחשבון 23 שנים‬
                                                      ‫קודמות, קרי החל מגיל 33.‬

                          ‫חלק המענק הפטור עבור 23שנות העבודה שיכנס לנוסחה הנו:‬

                                 ‫666,662 = 23 * 63 / 000,003‬     ‫המענק הפטור-‬

                         ‫השפעת עלית המדד מ-0102/11/1 ועד 2102/1/1 = 684,472‬
‫המשך דוגמה‬
                        ‫792,073= (23 * 059,11) /(081 * 668,2 * 684,472)‬       ‫2. הנוסחה -‬

                                                           ‫יתרת ההון הפטור לפני ההפחתה -‬

           ‫772,146 = 081 * ( %5.34 * 091,8 )‬

                                               ‫(792,073)‬              ‫הפחתת הפטור שנוצל‬

                                                ‫089,072‬                 ‫יתרת ההון הפטורה‬

                    ‫3. חילוק יתרת ההון הפטורה במכפיל ההמרה להון :‬

                                  ‫505,1 = 081/ 089,072‬

‫4. הפטור החודשי שנותר לגימלאי הנו -505,1 ₪ המורכב מ- %5.8 בסך 696 ₪ ומיתרה בסך 908 ₪‬
                                                                    ‫מה – %53 ברובד א.‬

  ‫5. הפטור יעודכן בעתיד הן בשיעור עלית המדד בכל ה- 1 בינואר והן בהתאם להגדלת שיעור הפטור‬
                                               ‫בפעימות הנוספות מתקרת הקצבה המזכה.‬
‫"קצבה מוכרת"‬
                                                                    ‫לפני התיקון:‬

‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬

       ‫‪ ‬סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬

          ‫‪ ‬סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 74 לפקודה כגון:‬

                                              ‫‪ ‬חלק העובד כעמית שכיר‬

                   ‫‪ ‬הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74‬



‫‪ ‬הפטור היה מותנה בביצוע נוסחת שילוב ולא עמד בפני עצמו, קרי ניתן היה לקבל אחד‬
                         ‫מהפטורים (מוכרת או %53 מהמזכה) לפי הגבוה בלבד.‬

                                             ‫‪ ‬בהיוון לא היה ניתן הפטור הגבוה‬
‫"קצבה מוכרת"‬
                                                                          ‫לאחר התיקון:‬

       ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬

             ‫– סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬

                             ‫– סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם להטבות מס כגון:‬

                           ‫• חלק העובד כעמית שכיר מעל תקרה אחת של שמ"ב.‬

       ‫• הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74 וזיכוי לפי סעיף 54א‬

                                                                               ‫הכללים:‬

                                          ‫• הפטור יעמוד בפני עצמו החל מגיל 06 ואילך.‬

                                              ‫• הפטור בנוסף לפטורים האחרים (%76).‬

                                                   ‫• הפטור אינו מושפע מנוסחת שילוב.‬

‫• ניתן יהיה להתחרט מקבלת קצבה מוכרת ע"י היוון חד פעמי של הקצבה הנ"ל תוך תשלום מס‬
                 ‫בשיעור %51 בלבד על מרכיב הרווחים ובכפוף להוכחת קצבה מינימלית.‬

      ‫• לטענת מס הכנסה – אינו חל על פוליסות מלפני 59/1 ולא על תשלומים מלפני 0002/1‬
‫מיסוי היווני קיצבה‬
‫1. אפשרות היוון למי שקצבתו לא תפחת מקצבת המינימום (058,3 ₪ צמוד למדד 8002/3) כ- 753,4‬
                                          ‫נכון ל- 2102, עדכון צפוי להתפרסם במרץ 2102.‬

    ‫2. היוון קצבה פטורה, פטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081.‬

      ‫3. פטור על קצבה ניתן בהגיע העמית לגיל פרישה (26/76) או בהגיעו לגיל 06 (קצבה מוכרת)‬



 ‫ניתן יהא להוון את חלק הקצבה העולה על קצבת המינימום, ואף בפטור ממס כאשר הפטור יהיה מקורו‬
                                                                                    ‫באלה:‬

                                                                ‫יתרת הפטור ברובד א',‬    ‫1.‬

                                                             ‫הפטור הנוסף של רובד ב',‬    ‫2.‬

                             ‫הקצבה המוכרת, בניכוי מס רווחי הון על מרכיב הרווחים בלבד.‬   ‫3.‬

                     ‫הפטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081‬
‫משיכה מקופת גמל משלמת לקצבה‬
                                                                                ‫מי זכאי להוון :‬

‫משיכת כספים מקופת גמל בידי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה תיעשה בדרך של היוון חלק מהקצבה..-‬



  ‫בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית‬          ‫1.‬
                                          ‫לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי;‬

‫אם פחת הסכום האמור מסכום הקצבה המזערי, בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה,‬           ‫2.‬
 ‫לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על %52 ולתקופה שלא תעלה על חמש‬
                                                                             ‫שנים.‬

    ‫משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או‬          ‫3.‬
    ‫הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.‬
‫משיכה מקופה לא משלמת לקצבה‬
  ‫משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, (למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים),‬
  ‫תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על‬
           ‫משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים וכן על משיכה בידי עמית שמתקיימים בו כל אלה:‬
                                                          ‫הוא הגיע לגיל פרישת חובה.‬     ‫1.‬
‫סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים, ובקופות אחרות, אינו עולה על‬        ‫2.‬
                                    ‫סכום הצבירה המזערי (כ- 005,09 ₪ בשנת 2102).‬
  ‫לא משולמת לו קצבה מקופת גמל שאינה קרן ותיקה ואינה פנסיה תקציבית, ואם משולמת לו‬        ‫3.‬
               ‫קצבה כאמור סך הקצבאות המשולמות לו ..., עולה על סכום הקצבה המזערי.‬




          ‫תיקון סעיף 78 – ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה חייבת לפי המס השולי במועד ביצוע ההיוון.‬
‫השארת כספי פיצויים וכספי נפטרים כ"חיסכון"‬
‫עד ליום 1102/21/13 ניתן היה למשוך הסכומים שנחסמו תוך ניכוי מס בשיעור %51 מכל הרווחים, לגבי‬
                                               ‫מוטב של עמית ועמית בקופת גמל אישית לפיצויים‬

                                      ‫החזר של היתרה הצבורה שנצברה עד ליום 13 בדצמבר 1102:‬

                               ‫א- מוטב של עמית שנפטר והכספים הועברו לחשבונו של המוטב‬

                              ‫ב- כספי פיצויים שהועברו למרכיב התגמולים בחשבונו של העמית‬

                                                                            ‫לאחר תיקון החוק:‬

‫ניתנת אפשרות להשאיר כחיסכון את כל כספי הפיצויים ההוניים לאחר התחשבנות המס, וכן את כספי העמית‬
  ‫שנפטר, אשר יועברו לחשבון חדש ותינתן לגביהם אופציית משיכה הונית "בכל עת" עם ניכוי מס בשיעור‬
                        ‫%52 מהרווחים הריאליים, או קבלת קצבה מוכרת הפטורה ממס החל מגיל 06.‬

                       ‫תחולה ותחילה: בתוך 09 ימים מפרסום החוק או ממועד הזכאות לפי המאוחר‬

                                                 ‫לגבי פיצויים – לפורשים החל מיום 21/1/1 ואילך.‬

                                   ‫לגבי תגמולים של עמית שנפטר – גם אם נפטר לפני תחילת החוק.‬
‫בעלי שליטה המודל החדש לאחר תיקון החוק‬
                                   ‫חברה רשאית לשלם עבור בעל שליטה את השיעורים הבאים:‬

 ‫למרכיב תגמולים כולל אכ"ע – %5.7 *ממשכורתו עד לתקרה של 674,43 ₪ = 685,2 ₪ לחודש.‬   ‫1.‬

                                    ‫למרכיב הפיצויים 059,11 ₪ בשנה = 699 ₪ לחודש.‬   ‫2.‬

‫לקרן השתלמות %5.7 **ממשכורת שנתית של 445,881 ₪ = 871,1 ₪ לחודש (מוכר כהוצאה רק‬     ‫3.‬
                                                                        ‫707 ₪).‬



            ‫* בקופת קצבה - בעל השליטה חייב להפקיד לפחות %5 מהמשכורת כתשלום מקביל‬

                  ‫** בקרן השתלמות - בעל השליטה חייב לשלם לפחות שליש מהפקדת החברה.‬

           ‫בנוסף יכול בעל השליטה לשלם כעצמאי עוד %5 מ- 005,8 ₪ ולקבל זיכוי בשיעור %53‬
‫מודל א'‬
                                                           ‫לבעל שכר של 674,43 ₪ ויותר:‬    ‫•‬

‫– הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור %5.7 משכר של עד 674,43 ₪ בחודש = 685,2 ₪ בחודש‬
                                                     ‫הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.‬

 ‫– העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור %5-%7, בסכום שבין 427,1 ל- 314,2 ₪ ויהיה זכאי בגין‬
 ‫חלק מהפקדתו בסך של עד 595 ₪ = %7 מ- 005,8 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור %53 מסכום‬
                                                                                ‫זה.‬

    ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬

 ‫– העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 524 ₪ בחודש שהם %5 מ- 005,8 ₪ וזאת לצורך קבלת‬
                                                              ‫זיכוי ממס בשיעור %53.‬

                                                    ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 024,6 ₪ בחודש‬
‫מודל ב'‬
                                            ‫מתאים לשכר מבוטח עד לסך של 005,52 ₪ :‬     ‫•‬

    ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬

 ‫– הפקדת מעביד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי %5.7 מעסיק (כולל אכ"ע) =‬
                                                                     ‫319,1 ש"ח.‬

‫– הפקדת חלק עובד לתגמולים %5-%7 על השכר בסך של עד 005,52 ₪ = בין 572,1 ₪ ל- 587,1‬
                                                          ‫₪ (הזיכוי על חלק בלבד).‬

‫– על הכנסה חייבת נוספת של עד 005,8 ₪ לחודש, הפקדה כעמית עצמאי %61 לקופת גמל לקצבה‬
                                                              ‫בסך 063,1 ₪ לחודש‬

 ‫– החברה תשלם לאכ"ע על הפרש השכר שבין 005,52 ₪ לתקרה בסך 674,43 ₪ פרמיה נוספת‬
                                                           ‫בשיעור %5.3 = 413 ₪.‬



                                             ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 863,6 ₪ בחודש‬
‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬
   ‫חברה רשאית לשלם קצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, סכום הקצבה‬
                                      ‫מוגבל ב- %5.1 ממשכורתו הממוצעת כפול שנות עבודתו.‬

  ‫ה"משכורת מהמוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא‬
‫מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).‬

                                                                                   ‫דוגמה:‬

     ‫בעל שליטה שפורש לאחר 03 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 03 שנה‬
                                                            ‫מסתכם בסך 000,000,5 ₪.‬

                                                                                  ‫החישוב:‬

                                           ‫המשכורת הממוצעת - 666,661 = 03 / 000,000,5‬

                                       ‫גובה הקצבה – %5.1 לכל שנת עבודה * 03 שנה = %54‬

                                 ‫הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 000,57 = %54 * 666.661‬

                                                              ‫סך הקצבה - 052,6 ₪ לחודש.‬
‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬
                                                                          ‫הבעיות בסעיף:‬

 ‫אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה‬   ‫•‬
                                                       ‫מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.‬

                                     ‫אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.‬     ‫•‬

‫לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של‬         ‫•‬
   ‫הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת‬
‫הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה‬
                                                                                ‫אופן.‬
‫שטיינמץ עמינח ושות', רו"ח‬
                               ‫0000077-770‬
                                     ‫‪cpa.co.il‬‬


   ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת.‬
‫למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ‬
‫לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬

More Related Content

Similar to הרפורמה במס והיערכות לסוף שנת 2012

ביטוח לאומי - חוק ההסדרים
ביטוח לאומי - חוק ההסדריםביטוח לאומי - חוק ההסדרים
ביטוח לאומי - חוק ההסדריםartzihiba
 
חוק ההסדרים 9.7.09
חוק ההסדרים 9.7.09חוק ההסדרים 9.7.09
חוק ההסדרים 9.7.09artzihiba
 
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתוהודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתוהודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
מצגת עוסית אותות
מצגת עוסית אותותמצגת עוסית אותות
מצגת עוסית אותותCarmel Neta
 
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוניתיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
Rani Shachar
 
תלוש עוס ענב 2012
תלוש עוס ענב 2012תלוש עוס ענב 2012
תלוש עוס ענב 2012Carmel Neta
 
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוהודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלtal123456
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
tal123456
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
tal4321
 
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוהודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוהודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הסכם לטכנאי שירות מחשבים
הסכם לטכנאי שירות מחשביםהסכם לטכנאי שירות מחשבים
הסכם לטכנאי שירות מחשביםMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוMoshe Vakrat
 
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו   כלליהודעה לעובד על תנאי העסקתו   כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כלליMoshe Vakrat
 
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו   כלליהודעה לעובד על תנאי העסקתו   כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כלליMoshe Vakrat
 

Similar to הרפורמה במס והיערכות לסוף שנת 2012 (20)

ביטוח לאומי - חוק ההסדרים
ביטוח לאומי - חוק ההסדריםביטוח לאומי - חוק ההסדרים
ביטוח לאומי - חוק ההסדרים
 
חוק ההסדרים 9.7.09
חוק ההסדרים 9.7.09חוק ההסדרים 9.7.09
חוק ההסדרים 9.7.09
 
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתוהודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
 
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתוהודעה למנהל מסעדה שף על  תנאי העסקתו
הודעה למנהל מסעדה שף על תנאי העסקתו
 
מצגת עוסית אותות
מצגת עוסית אותותמצגת עוסית אותות
מצגת עוסית אותות
 
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוניתיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
תיקון 190 - מצגת - סיטרין ייעוץ פנסיוני
 
תלוש עוס ענב 2012
תלוש עוס ענב 2012תלוש עוס ענב 2012
תלוש עוס ענב 2012
 
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתוהודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
הודעה לאדריכל על תנאי העסקתו
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
מצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזלמצגת 21.10 אהרן ויזל
מצגת 21.10 אהרן ויזל
 
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוהודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
 
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתוהודעה למוקדן על תנאי העסקתו
הודעה למוקדן על תנאי העסקתו
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
 
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתוהודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
הודעה לעורך דין על תנאי העסקתו
 
הסכם לטכנאי שירות מחשבים
הסכם לטכנאי שירות מחשביםהסכם לטכנאי שירות מחשבים
הסכם לטכנאי שירות מחשבים
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
 
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתוהודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
הודעה למחסנאי על תנאי העסקתו
 
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו   כלליהודעה לעובד על תנאי העסקתו   כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
 
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו   כלליהודעה לעובד על תנאי העסקתו   כללי
הודעה לעובד על תנאי העסקתו כללי
 

הרפורמה במס והיערכות לסוף שנת 2012

  • 1. ‫הרפורמה במיסוי פנסיוני והיערכות‬ ‫לתום שנת מס 2102‬ ‫קובי יתח - יועץ מס ומומחה לפתרונות מיסוי לפורשים‬ ‫- נובמבר 2102 -‬ ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת. למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע‬ ‫זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬
  • 2. ‫נושאי ההרצאה‬ ‫כללי ההפקדה לקופות גמל עבור עובד בשכר.‬ ‫•‬ ‫הטבות מס עבור הפקדות כעמית שכיר ועצמאי לפי תקרות 2102.‬ ‫•‬ ‫תיקון 091‬ ‫פריסת הפרשי קצבה לאחור.‬ ‫•‬ ‫הגדרת קצבת שארים פטורה.‬ ‫•‬ ‫הגדלת הפטור לקצבה בגיל פרישה.‬ ‫•‬ ‫נוסחת השילוב החדשה.‬ ‫•‬ ‫קצבה מוכרת חדשה.‬ ‫•‬ ‫היוון קצבה.‬ ‫•‬ ‫מודלים להפקדה עבור בעל שליטה, לפני התיקון ולאחר התיקון.‬ ‫•‬ ‫השארת כספים לאחר התחשבנות מס כחיסכון נזיל.‬ ‫•‬ ‫דגשים לטופס 161‬ ‫•‬
  • 3. ‫כללי הפקדה עבור עובד‬ ‫• חובת ההפקדה אינה מכח חוק אלא על פי הסכם (אישי/ קיבוצי/ צו הרחבה להסכם קיבוצי.‬ ‫• על פי צו הרחבה להסכם הקיבוצי משנת 8002- שיעורי הפקדה מוקטנים הגדלים מדי שנה עד‬ ‫3102 ל- %51 מ- 4102 ל- %5.71 במשך שנתיים נוספות.‬ ‫• לכל היתר בהתאם להסכם הספציפי ובכפוף להוראות תקנה 91 המחייבת בין היתר:‬ ‫תשלום עובד מול תשלום מעביד - עד %5 זהה, מעל יש מגבלה (מעביד %5.7 ועובד %7).‬ ‫1.‬ ‫הפקדות חודשיות שוטפות בשיעור קבוע ממשכורת.‬ ‫2.‬ ‫לקופת גמל משלמת לקצבה – חובה תחילה %5 תגמולים לפני הפיצויים, בשל הוראת שעה –‬ ‫3.‬ ‫לא חל על הפקדות לפי צו ההרחבה או על הפקדות לקופה לא משלמת.‬
  • 4. ‫כללי המיסוי להפקדה‬ ‫הפקדות המעסיק הנן הוצאה מוכרת.‬ ‫•‬ ‫הפטור לעובד על הפקדות מעסיקו מוגבל במשכורתו ולא יותר מתקרת של 4 פעמים‬ ‫•‬ ‫שמ"ב (674,43 ₪) לחודש.‬ ‫המבחן המיסויי על בסיס סכום הפקדה של עד %5.7 כולל אבדן כושר עבודה‬ ‫•‬ ‫בשיעור של עד %5.3 מהמשכורת. ולא ותר מסכום כולל בסך 885,2 ₪ לחודש.‬ ‫תשלומים למרכיב התגמולים מעבר לתקרה זו חייבים במס בשוטף כאילו היו שכר‬ ‫•‬ ‫עבודה.‬
  • 5. ‫"ההטבות במס"‬ ‫זיכוי‬ ‫"עמית שכיר" הכנסה מבוטחת – %7 מ- 005,8 ₪ = 595 ₪‬ ‫"עמית עצמאי" הכנסה שאינה מבוטחת עד %5 ומוגבל בתקרה של 005,8 ₪ = 058 ₪ (ההטבה לקיצבה‬ ‫לרבות ביטוח שאירים %53,לריסק מוות %52).‬ ‫ניכוי‬ ‫הכנסה לעמית עצמאי הפקדה לקצבה - %11 מ- 005,8 = 539 ₪‬ ‫הכנסה נוספת שאינה מבוטחת.‬ ‫ישנה תקרה לניכוי בגין בעלי שכר מבוטח גבוה בסך של 000,43 ₪ המצמצמת את הניכוי.‬ ‫עמית מוטב - יחיד שמפקיד או שמופקדים עבורו לפחות %61 מסה"כ כל השכר הממוצע במשק בקופה‬ ‫לקצבה סכום שנתי של 845,61 ₪ (21 ‪)8,619 X 16% = 1,379 X‬‬
  • 6. ‫הטבות מס להפקדות עבור קרוב‬ ‫ביטול הטבות מס ליחידים המפקידים עבור ילדיהם הקטינים או עבור הוריהם.‬ ‫1.‬ ‫ההטבות יינתנו כנגד תשלומים עבור העמית עצמו או עבור בן / בת זוגו.‬ ‫2.‬ ‫עמית מוטב יוכל ליהנות מהטבות גם כנגד סכומים שהפקיד לטובת ילדיו הבוגרים.‬ ‫3.‬
  • 7. ‫זכות פריסה להפרשי קצבה‬ ‫על פי החוק טרם התיקון לא ניתן לפרוס הפרשי קצבה, ולפיכך כולם יחשבו הכנסה‬ ‫•‬ ‫במועד הקבלה.‬ ‫התיקון בסעיף 8(ג)(1) מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים שבשלהן שולמו ובלבד‬ ‫•‬ ‫שתקופת הפריסה לא תחרוג מ- 6 שנות מס לאחור.‬ ‫תיקון זה מבטל עיוות רב שנים ומשווה מעמד של הפרשי קצבה להפרשי שכר.‬ ‫תחולה:‬ ‫החל מינואר 1102 ואילך‬
  • 8. ‫פטור ממס לגמלאים ולשארים‬ ‫בפקודה ישנם שני סעיפי פטור שמטרתם הפחתת המס החל על קצבה שמקבל יחיד.‬ ‫קצבה מוגדרת הכנסה חייבת לפי סעיף 2(5) לפקודה גם אם נרכשה מכספים פרטיים.‬ ‫סעיף 9א – מתייחס לקצבה מאת מעביד, קופת גמל או קצבת אכ"ע.‬ ‫סעיף 9ב – מתייחס לכל קצבה אחרת שסעיף 9א אינו חל עליה.‬ ‫סעיף 9(6ו) - פטור לקצבת שארים –‬ ‫‪ ‬עד לתיקון, הפטור בגובה קצבה מזכה רק לקצבת שארים מכח חוק או הסכם קיבוצי.‬ ‫‪ ‬לאחר התיקון, הפטור עד קצבה מזכה לכל שאיר ולכל קצבת שארים.‬
  • 9. ‫פטור ממס לקצבאות‬ ‫סעיף 9א "קצבה מזכה" – טרם תיקון החוק‬ ‫חלק מקצבה (עד %53) מהנמוך מבין הקצבה לתקרה בסך 091,8 ₪ לחודש‬ ‫(בשנת 2102). פטור מירבי בסך 668,2 ₪.‬ ‫מתייחס לקצבאות הבאות:‬ ‫1. תקציבית ממעביד.‬ ‫2. מקופת גמל לקצבה‬ ‫3. מתוכנית אכ"ע‬ ‫לאחר התיקון:‬ ‫הפטור בשיעור %53 יחושב מהתקרה ללא קשר לגובה הקצבה – מטיב עם בעלי‬ ‫קצבאות נמוכות שיש להם הכנסות נוספות.‬
  • 10. ‫הפטור והזכאים לו‬ ‫הפטור ברובד א – "הפטור הבסיסי" = שיעור של %53 מהקצבה המזכה (668,2 ₪) לכל קצבה‬ ‫•‬ ‫מהמקורות המנויים בסעיף, אך מותנה בנוסחת השילוב החדשה.‬ ‫הזכאים לפטור –‬ ‫•‬ ‫– מי שהגיע לגיל פרישה (76 לגבר , 26 לאשה)‬ ‫– נכה בשיעור %57 לצמיתות‬ ‫הפטור ברובד ב – פטור נוסף יגדל עם חלוף הזמן כמפורט להלן:‬ ‫•‬ ‫%5.8 סה"כ פטור %5.34 מ- 091,8 ₪ = 265,3 ₪‬ ‫בינואר - 2102‬ ‫%5.5 סה"כ פטור %94 מ- 091,8 ₪ = 310,4 ₪‬ ‫בינואר - 6102‬ ‫%3 סה"כ פטור %25 מ- 091,8 ₪ = 952,4 ₪‬ ‫בינואר - 0202‬ ‫%51 סה"כ פטור %76 מ- 091,8 ₪ = 784,5 ₪‬ ‫בינואר - 5202‬ ‫תוספות אלה אינן מושפעות מנוסחת השילוב‬
  • 11. ‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לפני 2102/1/1‬ ‫קבלת מענק פרישה + קצבה:‬ ‫• אם הפורש קיבל מענק פרישה לאחר קבלת הקצבה, או בתוך 51 שנים שלפני תחילת תשלום הקצבה, יש‬ ‫לקבוע את הפטור המגיע לקצבה לפי נוסחת השילוב, כדלקמן:‬ ‫• מענק פטור לכל שנה (בהתאם למנגנון ההפחתה בחוק) = סך המענק הפטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה,‬ ‫מחולק בסך שנות העבודה שבגינו נתקבל‬ ‫• הסכום הכולל = המענק הפטור לכל שנת עבודה, בצירוף סכום הקצבה המזכה החודשית‬ ‫• ההפרש = הסכום הכולל, בניכוי תקרת הקצבה המזכה החודשית‬ ‫הנוסחה על פי החוק הישן תחול רק אם ביקש הפורש להחילה לגביו ולא את החוק החדש, וזאת בתוך‬ ‫•‬ ‫09 יום מהגיעו לגיל פרישה.‬ ‫• כברירת מחדל יחול חישוב על פי החוק החדש (למעט מענקים פטורים ששולמו למבוטח ואינם נכנסים‬ ‫לנוסחה הישנה.‬ ‫• בחירה בהחלת נוסחה חדשה/ישנה הנה על מענקים חדשים וישנים כאחד.‬
  • 12. ‫"נוסחת השילוב" - למענקים ששולמו לאחר התיקון‬ ‫מענק פרישה שנתקבל בגין 23 שנות עבודה* שקדמו לגיל הפרישה:‬ ‫המענק שנתקבל ימודד לגיל הפרישה (בו זכאי הפורש לפטור על הקצבה) ויוכפל ב- 53.1.‬ ‫התוצאה תחולק בסכום השווה ל- %53 (רובד א') מהקצבה המזכה כשהוא מוכפל ב"מקדם הבסיסי".‬ ‫המקדם הבסיסי כ- 081.‬ ‫התוצאה כאמור מהווה את שיעור ניצול הפטור הבסיסי, היתרה הנה שיעור יתרת הפטור אליה יתווסף‬ ‫שיעור תוספת הפטור ברובד ב' ושיעור הפטור הכולל הנו הפטור המגיע לפורש.‬ ‫את יתרת הפטור יהא ניתן גם להוון בהתאם לכללי ההיוון ובהסתמך על מקדם ההיוון החדש 081‬ ‫לגבר ולאשה.‬ ‫* לצורך מניין 23 השנים לוקחים שנות עבודה בפועל גם אם הם הרבה לפני כן.‬
  • 13. ‫דוגמה‬ ‫עובד פרש באוקטובר 0102 בגיל 56 (החל לעבוד בגיל 92)‬ ‫בפרישה קיבל עבור 63 שנות עבודתו מענק פטור בסך של 000,003 ₪.‬ ‫בשנת 2102 ימלאו לו 76 ויחל לקבל קצבה חודשית בסך של 000,01 ₪.‬ ‫פתרון:‬ ‫"המענקים הפטורים" עבור 23 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות – גיל הזכאות 76 , אולם‬ ‫1.‬ ‫בשנתיים שקדמו לפרישה לא עבד/לא קיבל מענקים פטורים, לכן יש לקחת בחשבון 23 שנים‬ ‫קודמות, קרי החל מגיל 33.‬ ‫חלק המענק הפטור עבור 23שנות העבודה שיכנס לנוסחה הנו:‬ ‫666,662 = 23 * 63 / 000,003‬ ‫המענק הפטור-‬ ‫השפעת עלית המדד מ-0102/11/1 ועד 2102/1/1 = 684,472‬
  • 14. ‫המשך דוגמה‬ ‫792,073= (23 * 059,11) /(081 * 668,2 * 684,472)‬ ‫2. הנוסחה -‬ ‫יתרת ההון הפטור לפני ההפחתה -‬ ‫772,146 = 081 * ( %5.34 * 091,8 )‬ ‫(792,073)‬ ‫הפחתת הפטור שנוצל‬ ‫089,072‬ ‫יתרת ההון הפטורה‬ ‫3. חילוק יתרת ההון הפטורה במכפיל ההמרה להון :‬ ‫505,1 = 081/ 089,072‬ ‫4. הפטור החודשי שנותר לגימלאי הנו -505,1 ₪ המורכב מ- %5.8 בסך 696 ₪ ומיתרה בסך 908 ₪‬ ‫מה – %53 ברובד א.‬ ‫5. הפטור יעודכן בעתיד הן בשיעור עלית המדד בכל ה- 1 בינואר והן בהתאם להגדלת שיעור הפטור‬ ‫בפעימות הנוספות מתקרת הקצבה המזכה.‬
  • 15. ‫"קצבה מוכרת"‬ ‫לפני התיקון:‬ ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬ ‫‪ ‬סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬ ‫‪ ‬סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 74 לפקודה כגון:‬ ‫‪ ‬חלק העובד כעמית שכיר‬ ‫‪ ‬הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74‬ ‫‪ ‬הפטור היה מותנה בביצוע נוסחת שילוב ולא עמד בפני עצמו, קרי ניתן היה לקבל אחד‬ ‫מהפטורים (מוכרת או %53 מהמזכה) לפי הגבוה בלבד.‬ ‫‪ ‬בהיוון לא היה ניתן הפטור הגבוה‬
  • 16. ‫"קצבה מוכרת"‬ ‫לאחר התיקון:‬ ‫חלק מקצבה המשולמת מפוליסת קצבה או מקרן פנסיה חדשה, והנובע מהתשלומים הבאים:‬ ‫– סכומים שחויבו במס בידי העובד במועד ההפקדה לפי סעיף 3(ה3) לפקודה‬ ‫– סכומים שהמפקיד לא היה זכאי בגינם להטבות מס כגון:‬ ‫• חלק העובד כעמית שכיר מעל תקרה אחת של שמ"ב.‬ ‫• הפקדת עמית עצמאי מעל לסכום המעניק ניכוי סעיף 74 וזיכוי לפי סעיף 54א‬ ‫הכללים:‬ ‫• הפטור יעמוד בפני עצמו החל מגיל 06 ואילך.‬ ‫• הפטור בנוסף לפטורים האחרים (%76).‬ ‫• הפטור אינו מושפע מנוסחת שילוב.‬ ‫• ניתן יהיה להתחרט מקבלת קצבה מוכרת ע"י היוון חד פעמי של הקצבה הנ"ל תוך תשלום מס‬ ‫בשיעור %51 בלבד על מרכיב הרווחים ובכפוף להוכחת קצבה מינימלית.‬ ‫• לטענת מס הכנסה – אינו חל על פוליסות מלפני 59/1 ולא על תשלומים מלפני 0002/1‬
  • 17. ‫מיסוי היווני קיצבה‬ ‫1. אפשרות היוון למי שקצבתו לא תפחת מקצבת המינימום (058,3 ₪ צמוד למדד 8002/3) כ- 753,4‬ ‫נכון ל- 2102, עדכון צפוי להתפרסם במרץ 2102.‬ ‫2. היוון קצבה פטורה, פטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081.‬ ‫3. פטור על קצבה ניתן בהגיע העמית לגיל פרישה (26/76) או בהגיעו לגיל 06 (קצבה מוכרת)‬ ‫ניתן יהא להוון את חלק הקצבה העולה על קצבת המינימום, ואף בפטור ממס כאשר הפטור יהיה מקורו‬ ‫באלה:‬ ‫יתרת הפטור ברובד א',‬ ‫1.‬ ‫הפטור הנוסף של רובד ב',‬ ‫2.‬ ‫הקצבה המוכרת, בניכוי מס רווחי הון על מרכיב הרווחים בלבד.‬ ‫3.‬ ‫הפטור ממס מוגבל ביתר הפטור להיוון כשהוא מוכפל במקדם ההיוון - 081‬
  • 18. ‫משיכה מקופת גמל משלמת לקצבה‬ ‫מי זכאי להוון :‬ ‫משיכת כספים מקופת גמל בידי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה תיעשה בדרך של היוון חלק מהקצבה..-‬ ‫בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית‬ ‫1.‬ ‫לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי;‬ ‫אם פחת הסכום האמור מסכום הקצבה המזערי, בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה,‬ ‫2.‬ ‫לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על %52 ולתקופה שלא תעלה על חמש‬ ‫שנים.‬ ‫משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או‬ ‫3.‬ ‫הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.‬
  • 19. ‫משיכה מקופה לא משלמת לקצבה‬ ‫משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, (למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים),‬ ‫תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על‬ ‫משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים וכן על משיכה בידי עמית שמתקיימים בו כל אלה:‬ ‫הוא הגיע לגיל פרישת חובה.‬ ‫1.‬ ‫סך הכספים בחשבונותיו בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים, ובקופות אחרות, אינו עולה על‬ ‫2.‬ ‫סכום הצבירה המזערי (כ- 005,09 ₪ בשנת 2102).‬ ‫לא משולמת לו קצבה מקופת גמל שאינה קרן ותיקה ואינה פנסיה תקציבית, ואם משולמת לו‬ ‫3.‬ ‫קצבה כאמור סך הקצבאות המשולמות לו ..., עולה על סכום הקצבה המזערי.‬ ‫תיקון סעיף 78 – ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה חייבת לפי המס השולי במועד ביצוע ההיוון.‬
  • 20. ‫השארת כספי פיצויים וכספי נפטרים כ"חיסכון"‬ ‫עד ליום 1102/21/13 ניתן היה למשוך הסכומים שנחסמו תוך ניכוי מס בשיעור %51 מכל הרווחים, לגבי‬ ‫מוטב של עמית ועמית בקופת גמל אישית לפיצויים‬ ‫החזר של היתרה הצבורה שנצברה עד ליום 13 בדצמבר 1102:‬ ‫א- מוטב של עמית שנפטר והכספים הועברו לחשבונו של המוטב‬ ‫ב- כספי פיצויים שהועברו למרכיב התגמולים בחשבונו של העמית‬ ‫לאחר תיקון החוק:‬ ‫ניתנת אפשרות להשאיר כחיסכון את כל כספי הפיצויים ההוניים לאחר התחשבנות המס, וכן את כספי העמית‬ ‫שנפטר, אשר יועברו לחשבון חדש ותינתן לגביהם אופציית משיכה הונית "בכל עת" עם ניכוי מס בשיעור‬ ‫%52 מהרווחים הריאליים, או קבלת קצבה מוכרת הפטורה ממס החל מגיל 06.‬ ‫תחולה ותחילה: בתוך 09 ימים מפרסום החוק או ממועד הזכאות לפי המאוחר‬ ‫לגבי פיצויים – לפורשים החל מיום 21/1/1 ואילך.‬ ‫לגבי תגמולים של עמית שנפטר – גם אם נפטר לפני תחילת החוק.‬
  • 21. ‫בעלי שליטה המודל החדש לאחר תיקון החוק‬ ‫חברה רשאית לשלם עבור בעל שליטה את השיעורים הבאים:‬ ‫למרכיב תגמולים כולל אכ"ע – %5.7 *ממשכורתו עד לתקרה של 674,43 ₪ = 685,2 ₪ לחודש.‬ ‫1.‬ ‫למרכיב הפיצויים 059,11 ₪ בשנה = 699 ₪ לחודש.‬ ‫2.‬ ‫לקרן השתלמות %5.7 **ממשכורת שנתית של 445,881 ₪ = 871,1 ₪ לחודש (מוכר כהוצאה רק‬ ‫3.‬ ‫707 ₪).‬ ‫* בקופת קצבה - בעל השליטה חייב להפקיד לפחות %5 מהמשכורת כתשלום מקביל‬ ‫** בקרן השתלמות - בעל השליטה חייב לשלם לפחות שליש מהפקדת החברה.‬ ‫בנוסף יכול בעל השליטה לשלם כעצמאי עוד %5 מ- 005,8 ₪ ולקבל זיכוי בשיעור %53‬
  • 22. ‫מודל א'‬ ‫לבעל שכר של 674,43 ₪ ויותר:‬ ‫•‬ ‫– הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור %5.7 משכר של עד 674,43 ₪ בחודש = 685,2 ₪ בחודש‬ ‫הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.‬ ‫– העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור %5-%7, בסכום שבין 427,1 ל- 314,2 ₪ ויהיה זכאי בגין‬ ‫חלק מהפקדתו בסך של עד 595 ₪ = %7 מ- 005,8 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור %53 מסכום‬ ‫זה.‬ ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬ ‫– העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 524 ₪ בחודש שהם %5 מ- 005,8 ₪ וזאת לצורך קבלת‬ ‫זיכוי ממס בשיעור %53.‬ ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 024,6 ₪ בחודש‬
  • 23. ‫מודל ב'‬ ‫מתאים לשכר מבוטח עד לסך של 005,52 ₪ :‬ ‫•‬ ‫– הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 699 ₪ לחודש, 059,11 ₪ לשנה.‬ ‫– הפקדת מעביד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי %5.7 מעסיק (כולל אכ"ע) =‬ ‫319,1 ש"ח.‬ ‫– הפקדת חלק עובד לתגמולים %5-%7 על השכר בסך של עד 005,52 ₪ = בין 572,1 ₪ ל- 587,1‬ ‫₪ (הזיכוי על חלק בלבד).‬ ‫– על הכנסה חייבת נוספת של עד 005,8 ₪ לחודש, הפקדה כעמית עצמאי %61 לקופת גמל לקצבה‬ ‫בסך 063,1 ₪ לחודש‬ ‫– החברה תשלם לאכ"ע על הפרש השכר שבין 005,52 ₪ לתקרה בסך 674,43 ₪ פרמיה נוספת‬ ‫בשיעור %5.3 = 413 ₪.‬ ‫סה"כ הפקדות במודל זה – 863,6 ₪ בחודש‬
  • 24. ‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬ ‫חברה רשאית לשלם קצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, סכום הקצבה‬ ‫מוגבל ב- %5.1 ממשכורתו הממוצעת כפול שנות עבודתו.‬ ‫ה"משכורת מהמוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא‬ ‫מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).‬ ‫דוגמה:‬ ‫בעל שליטה שפורש לאחר 03 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 03 שנה‬ ‫מסתכם בסך 000,000,5 ₪.‬ ‫החישוב:‬ ‫המשכורת הממוצעת - 666,661 = 03 / 000,000,5‬ ‫גובה הקצבה – %5.1 לכל שנת עבודה * 03 שנה = %54‬ ‫הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 000,57 = %54 * 666.661‬ ‫סך הקצבה - 052,6 ₪ לחודש.‬
  • 25. ‫תשלום קצבה חודשית לבעל שליטה‬ ‫הבעיות בסעיף:‬ ‫אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה‬ ‫•‬ ‫מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.‬ ‫אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.‬ ‫•‬ ‫לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של‬ ‫•‬ ‫הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת‬ ‫הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה‬ ‫אופן.‬
  • 26. ‫שטיינמץ עמינח ושות', רו"ח‬ ‫0000077-770‬ ‫‪cpa.co.il‬‬ ‫המידע המוצג במצגת זו הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לפנות לנסיבות אישיות של אדם או ישות מסוימת.‬ ‫למרות שאנו משתדלים לספק מידע נכון ועדכני אין הבטחה שמידע זה ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. לא מומלץ‬ ‫לפעול על פי מידע זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים ואחרי בחינה מדוקדקת של מצבו הספציפי של כל אדם או ישות.‬