‫הרציונל‬
     ‫בבסיס מחאת קיץ 1102 עמדה למעשה ביקורת צורבת כנגד מחנה פוליטי חוצה‬
      ‫מפלגות המקבל החלטות שאין בהן קיימות ישראלית. כלומר: שאינן משקפות‬
          ‫חשיבה ארוכת טווח לגבי עתיד ישראל מבחינה כלכלית, מדינית, תרבותית‬
                                                                 ‫וסביבתית.‬


     ‫הקריאה לצדק חברתי חידדה את הפער בין שיח המנציח חלוקה‬
      ‫בין "ימין" לבין "שמאל" לשיח המפריד בין "עבר" לבין "עתיד".‬


‫עתיד מפואר‬                            ‫עבר מפואר‬


    ‫בין מחנה פוליטי שכבול להתרפקות על "עברה המפואר" של ארץ ישראל ופירוקה‬
     ‫של המדינה לטובת יעדים סקטוריאליים – לבין מחנה חדש המתמסר לכינונה של‬
       ‫חברת מופת צודקת ושוויונית המפנה פניה לעתיד ולשיפור פניה של המדינה -‬
                                         ‫מוסדותיה, כלכלתה, אזרחיה, תרבותה.‬


     ‫כעת, בקיץ 2102, מוטל עלינו לתרגם את השיח החדש לפעולה.‬
‫מי אנחנו?‬
    ‫"החזית החברתית – עתיד לישראל" היא התארגנות פוליטית, רשתית והמונית,‬
          ‫שמטרתה להציב את "שיח העתיד" בלב מערכת הבחירות 2102, ולאחריה.‬

                                                            ‫החזית נוסדה על מנת:‬
 ‫* לטפח ולמנף את המשאבים שנוצרו בקיץ – הארגונים, הפעילות והפעילים, הגופים‬
                                                                      ‫והמאבקים‬
     ‫* לגייס ולהשים כוחות "מהמעגל הישראלי הרחב" אל תוך הארגונים והפעילויות‬
                                                                        ‫השונות.‬
‫* לייצר שינוי משמעותי במאזן המחנאי ביום הבחירות. באופן שישקף את ערכי הליבה‬
                              ‫של החזית החברתית – חירות, שוויון, שלום וקיימות.‬




                                                            ‫קריאתנו היא:‬
‫החוזה הישראלי החדש – קווים לדמותו‬



 ‫ישראל צריכה להיות מדינה שטוב לחיות בה, שגאווה להיות חלק ממנה, חברת מופת כלפי פנים ומודל‬
                                                                   ‫מעורר השראה כלפי חוץ.‬

‫הממשל הישראלי צריך להתמקד בטובתו של הציבור הישראלי, במנותק משיקולים סקטוריאליים צרים,‬
                                ‫תוך מתן אפשרות לציבור הישראלי להיות שותף בעשייה השלטונית‬

  ‫הפוליטיקה הישראלית צריכה להתמקד בהבטחת ואבטחת עתידו של האזרח הישראלי. התרבותי,‬
                                                           ‫הכלכלי, המדיני, והסביבתי.‬

  ‫"החוזה הישראלי החדש" נשען של שלוש "רגליים", או "ליבות ערכיות". כל "ליבה" משקפת רשימת‬
                                                ‫מטרות ברות השגה. )פירוט המטרות – בהמשך(‬


                                                               ‫•חברה חדשה‬
                                                            ‫•כלכלה מתקדמת‬
                                                           ‫•פוליטיקה אחראית‬
‫ערכי יסוד – שערי הסף‬
                                   ‫חזית של חירות‬
                ‫שמירה נחושה על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכויות האזרח והאדם.‬
                    ‫בלימת הגורמים המסכנים את העתיד הדמוקרטי של ישראל‬


                                   ‫חזית של שוויון‬
                        ‫מתן הזדמנות שווה להצלחה לכלל תושבי ישראל.‬
              ‫בלימת הפוליטיקה הסקטוריאלית ומקדמי חלוקת המשאבים הבלתי הוגנת‬


                                   ‫חזית של שלום‬
               ‫שלום בין אדם לחברו, בין אדם לשכנו, בתוך ישראל ובינה לבין שכניה.‬
‫בלימת השיח הלוחמני, המסכסך, והאלים המשסה יהודים ביהודים, יהודים בערבים, וישראלים בשכניהם על‬
                       ‫חשבון עתידה של החברה הישראלית ומדינת ישראל‬


                                  ‫חזית של קיימות‬
          ‫לפעול באופן שיבטיח את המשך קיומה ושגשוגה של המדינה, עשרות שנים קדימה.‬
          ‫בלימת סדר היום הצר שאין לו חזון בר קיימא מבחינה כלכלית, סביבתית ותרבותית‬
‫החוזה הישראלי החדש – פירוט "ערכי הליבה". לפי מטרות‬



      ‫פוליטיקה אחראית‬               ‫כלכלה מתקדמת‬                     ‫חברה חדשה‬

‫שיתוף קהלים חדשים ומגוונים‬                ‫העסקה ישירה‬        ‫השבת הגאווה הישראלית‬
   ‫מבחינה עדתית, תרבותית,‬
                   ‫מעמדית‬           ‫אכיפת זכויות עובדים‬        ‫סבסוד תרבות איכותית‬

‫שיח שלום – בין ישראלים לבין‬    ‫דיור ציבורי ודיור בר השגה‬      ‫חינוך חינם עד תואר שני‬
     ‫ישראלים, בין ישראל לבין‬
  ‫שכנותיה )אין פתרונות קסם(‬          ‫עידוד קואופרטיבים‬       ‫חוק יסוד זכויות חברתיות‬

    ‫שוויון בשירותים הזמינים‬    ‫חלוקה אחראית של משאבי‬        ‫העצמת קהילות וקהילתיות‬
 ‫לאזרח, בשכונות המוחלשות‬                      ‫המדינה‬
‫וברחבי הארץ – לא רק בת"א‬                                      ‫מלחמת חורמה בגזענות‬
                 ‫ובירושלים‬          ‫חיזוק ארגוני עובדים‬
                                                             ‫מלחמת חורמה בשחיתות‬
    ‫התרחקות מסקטוריאליות‬       ‫העצמת ארגונים מקצועיים‬
 ‫לטובת חשיבה על טובתו של‬            ‫והפיכתם לברי סמכא‬      ‫שקיפות בכל מעגלי השלטון,‬
 ‫הקולקטיב הישראלי – לאורך‬               ‫בסוגיות תכניות‬                ‫הלאומי והמקומי‬
                      ‫זמן.‬
                               ‫מיסוי הוגן שמשקף חלוקה‬
                                       ‫צודקת של הנטל‬
‫מטרות לטווח קצר )2102(‬

  ‫• המפתח להצלחה טמון ביכולת לאגד ולחזק את מאות הארגונים והיוזמות הקיימים‬
‫לכדי חזית אחת, פדרלית, "נושכת", מעוררת השראה. ובנוסף, לאפשר גיוס של כוחות‬
                                                 ‫חדשים. מטרותינו, ל- 2102:‬

                     ‫• גיוס 000,3 "פעילי ליבה" נוספים המסורים לעשייה אינטנסיבית.‬

    ‫• הקמת רשת "בתי עם" ארצית: ירושלים, ת"א, ב"ש, חיפה, נצרת. "בתי העם" ישמשו‬
     ‫כחממות להנעת פעולות ברוח ערכי היסוד של "החזית החברתית – עתיד לישראל".‬

 ‫• ביסוס סדר היום החברתי במרכז השיח הציבורי והפוליטי עם הפנים אל בחירות 2102.‬
‫"מחנה העתיד" מפסיד מדי יום בחירות בין 21-8 מנדטים בגלל היעדר התלהבות ותחושת‬
 ‫גיוס אישית )"אף אחד לא דואג לנו"(. אפשר וצריך לשנות זאת – מבלי להפוך למפלגה.‬
                                       ‫אלא אם יוחלט אחרת על ידי פעילי "החזית".‬

                ‫• גיוס משאבים, מקורות מימון ושותפים מחוץ לרשת הפעילים הקיימת.‬

‫• ביסוסה של תנועת המונים אזרחית משפיעה ומשמעותית – אשר תזמין קהלים ישראלים‬
 ‫חדשים - וישנים לפעילות בלתי פוסקות. )מודל "גוש אמונים"( תוך שינוי המאזן המחנאי‬
                                                             ‫ביום הבחירות 2102.‬
‫מטרות לטווח ארוך )3102 ואילך(‬
 ‫ביסוס "החזית החברתית" כתנועת המונים מוכרת, רחבה, וצוברת תאוצה, בעלת משקל מכריע‬        ‫•‬
                                                          ‫במפה הפוליטית בישראל.‬

‫ביסוסו של שיח פוליטי חדש המתמקד בעתיד על פני עבר, באיכות החיים של רוב אזרחי ישראל‬      ‫•‬
                                        ‫– על פני איכות החיים של מיעוטים סקטוריאליים.‬

  ‫כיבוש מוקדי הכוח בחברה הישראלית על ידי אזרחים שערכי היסוד של "החזית החברתית –‬        ‫•‬
     ‫עתיד לישראל" לנגד עיניהם: כנסת, ממשלה, קהילה עסקית, מינויים בשירות הציבורי, כלי‬
                                                        ‫התקשורת, גופים מוניציפאליים.‬

    ‫הנעת הציבור הישראלי והמנהיגות למשימות ליבה בעלות חזון: העצמת קהילות מוחלשות,‬       ‫•‬
      ‫קואופרטיבים, מפעלי תרבות, מיזמים סביבתיים, מערכי חינוך והכשרה מתקדמים, עידוד‬
                                           ‫מנהיגים ומנהיגות מקומיים לפעילות פוליטית‬

             ‫שיקום מדיניות הרווחה הישראלית והסולידריות האזרחית – והאמונה בחשיבותן.‬     ‫•‬

             ‫שיקום "שיח השלום" – והאמונה בחשיבותו. בין ישראלים, ובין ישראל לשכנותיה‬    ‫•‬

 ‫יצירת "מודל אזרחי חדש" – שיאפשר מעורבות אזרחית בהחלטות הממשל, הלאומי והמקומי.‬         ‫•‬
‫דרכי פעולה: שילוב זרועות‬
                           ‫זרוע עממית‬                      ‫זרוע תקשורתית/טכנולוגית‬

   ‫תחבר ותגייס ציבורים רחבים, עם דגש על‬     ‫תיטע ותקבע במרכז השיח הציבורי והפוליטי את‬
   ‫קהלים פוליטיים חדשים, דוברות שפת אם‬     ‫ערכי היסוד של "החזית" כמו גם את ההפרדה בין‬
                                  ‫שונות.‬                      ‫"שיח עבר" לבין "שיח עתיד".‬

   ‫באמצעות: אספות עם, הרצאות, שולחנות‬        ‫באמצעות: שימוש מסיבי באמצעים טכנולוגיים +‬
‫עגולים, "מסלולי הכשרה" לפעילים ופעילות –‬                      ‫יצירת "תא עיתונאים חברתי".‬
 ‫בשלל שפות אם )רוסית, אמהארית, ערבית(‬

                                                                      ‫זרוע פרלמנטרית‬

                          ‫זרוע חינוכית‬     ‫תיזום ותגבה חקיקה חברתית בכנסת ובממשלה –‬
                                               ‫תוך דגש על קיימות ישראלית. דגש על בחירות‬
‫תיטע את זרעי המודעות החברתית והאחריות‬                                               ‫2102.‬
           ‫הציבורית בקרב הדורות הבאים.‬           ‫באמצעות: "תג תקן" - מדד שיסווג את נבחרי‬
                                              ‫הציבור הפועלים למען עתיד החברה הישראלית‬
  ‫באמצעות: עבודה עם קבוצות נוער פעילות,‬    ‫ואזרחיה. נקרא לפעולות אקטיביסטיות לגינוים של‬
      ‫העצמת קבוצות מורות/ים, שקף מדדים‬     ‫נבחרי הציבור / מתמודדים הפועלים באופן שאיננו‬
 ‫להצלחה. העלאת מעמד המורה וגיבוש שיח‬         ‫בר קיימא – על פי ערכי היסוד של "החזית". "תג‬
   ‫עתיד בחינוך, מהיסודי ועד האוניברסיטה.‬    ‫התקן" יסתמך על נתונים מדידים של הארגונים‬
                                           ‫הקיימים להגנה על איכות השלטון והדמוקרטיה.‬
‫הרשת הקיימת: הישגים עד כה‬

   ‫• רשת ארצית חדשה המונה אלפי פעילות‬
      ‫ופעילים למען צדק חברתי, דמוקרטיה‬
   ‫ושלום. הרשת מחוברת הן טכנולוגית והן‬
                                 ‫פיזית.‬

     ‫• עשרות יוזמות חדשות המייצרות היקף‬
     ‫פעילות חסר תקדים, רציף ואינטנסיבי.‬
   ‫היוזמות פונות אל קהלים חדשים בחברה‬
       ‫הישראלית ומגייסות אותם למאבקים‬
                                ‫השונים.‬

    ‫• מאות פעולות שטח, יומיומיות, החודרות‬
      ‫אל תוך השיח הציבורי ומשפיעות עליו‬
  ‫באופן משמעותי. גם אם אינן זוכות לסיקור‬
                             ‫תקשורתי יומי.‬
‫הרשת הקיימת: הישגים עד כה‬

                        ‫בית העם תל אביב‬
                        ‫נפתח ב- 41 בספטמבר 1102.‬

        ‫הפך מאז ל"חדר הפיקוד של המחאה" )'הארץ',‬
   ‫11.9.32(, שאירח ותמך בעשרות יוזמות מאבק, שיח,‬
     ‫ופוליטיקה אחרת. המקום מייצר פעילות בהיקף של‬
                                ‫מאות אנשים ביום.‬

‫המקום, בן ארבע קומות בשדרות רוטשילד, כולל קולנוע;‬
         ‫ספריה; אולם הרצאות; גג לכנסים; ומגוון חללים‬
     ‫העומדים לרשות כל אדם, ארגון או יוזמה שמטרתם‬
                         ‫חברה ישראלית טובה וצודקת.‬
‫בית העם בתל אביב‬
‫הרשת הקיימת: הישגים עד כה‬
                     ‫בית העם ירושלים‬
                         ‫נפתח ב- בנובמבר 1102.‬

 ‫הפך למטה המאבק החברתי בעיר, בדגש על דיור‬
        ‫ציבורי. מיד עם היפתחו העניק מקלט חירום‬
 ‫לכשלושים פעילי מחאה מחוסרי דיור, על ילדיהם.‬
  ‫רשם סידרה של הישגים משמעותיים, ובין השאר‬
        ‫אילץ לראשונה את עיריית ירושלים להפנות‬
      ‫משאבים לשיכון עשרות פעילים מחוסרי דיור.‬

   ‫המקום, בן שתי קומות בבניין כלל שבמרכז העיר,‬
  ‫משמש מקום מפגש לפעילים חברתיים מכל רחבי‬
      ‫הארץ – תוך הזמנת קהלים מוחלשים ומודרים‬
‫בדרך כלל, לשיח ישראלי חדש, מעצים והמבוסס על‬
                                          ‫שוויון.‬
‫בית העם בע"מ )חברה לתועלת הציבור – חל"צ(‬



                                   ‫תאריך ייסוד: ינואר 2102‬

            ‫החברה תעסוק במגוון פעילויות לקידום ערכי היסוד‬
                                      ‫של "החזית החברתית"‬

                                     ‫ארבעה חברי דירקטוריון‬
                                                      ‫מנכ"ל‬
                    ‫שלושה חברי ועדת ביקורת )2 עו"ד, רו"ח(‬

            ‫החברה רשומה במשרדו של עו"ד יואל לוי ומנוהלת‬
               ‫על ידו. החל"צ ינוהל בפיקוח ובשקיפות מלאה.‬
‫מדדים להצלחה‬

                                                       ‫רשת של "בתי עם" ב 3102.‬      ‫•‬

                                ‫גרף פעילות הולך ומתחזק ב 3102, איכותית וכמותית.‬     ‫•‬

  ‫מהפך קואליציוני בבחירות 2102 שישקף שינוי סדר עדיפויות – בהתאם לערכי היסוד של‬      ‫•‬
‫"החזית". יצירת דה לגיטימציה לעמדות פוליטיות הסותרות את "טובת ישראל לאורך זמן".‬

 ‫הישגים פרלמנטריים, מ 3102 ואילך – קידום חוק יסוד זכויות החברתיות; עצירת חקיקה‬      ‫•‬
‫אנטי-דמוקרטית; קידום חוק עידוד קואופרטיביים; קידום דיור בר השגה לאוכלוסיות מעמד‬
  ‫ביניים ודיור ציבורי לאוכלוסיות מוחלשות; יצירת "ארגוני מורים" אלטרנטיביים שהמוקד‬
 ‫שלהם הוא פדגוגי; העלאה דרמטית של תקצוב מוסדות התרבות בתוך הקו הירוק; חינוך‬
                                                          ‫חינם עד תואר שני כולל‬

            ‫הישגים עממיים – הכלת קהלים פוליטיים חדשים בתוך "שיח עתיד ישראל".‬        ‫•‬
‫החזית החברתית – קוים אדומים‬


                                 ‫החזית החברתית לא תהיה מעורבות בפעילות אלימה.‬          ‫•‬

                                      ‫החזית החברתית לא תתנהל באופן לא דמוקרטי.‬         ‫•‬

                        ‫החזית החברתית לא תהיה מעורבת בפעולות שמטרתן להחליש‬             ‫•‬
                            ‫את שירותי הרווחה ואת אופייה של ישראל כמדינת הרווחה.‬

                           ‫החזית לא תדיר קהלים ישראלים מכל סוג המעוניינים לחיות‬        ‫•‬
                      ‫במדינה המושתתת על ארבעת ערכי הליבה של החזית החברתית:‬
                                                        ‫חירות, שוויון, שלום וקיימות.‬




‫מפגשי הצוות המארגן וצוות "הליבה" יתבססו על כנות, יושרה ושקיפות מלאים.‬
              ‫אנחנו קיימים למען הכלל – ולא למען עצמנו.‬
‫המבנה הארגוני‬

                                                                               ‫"צוות ארגון" קבוע:‬
                                       ‫01 פעילים + נציגי בתי העמים )ת"א, י-ם, באר שבע, חיפה, נצרת(‬

                                                                              ‫"צוות ליבה" מתחלף:‬
                                       ‫03 פעילים משלל ייצוגי החברה הישראלית + נציגי ארגונים קיימים‬

 ‫"צוות הליבה" יתכנס אחת לחודש ויסכים על "יעד חודשי" בר השגה, שאותו תנסה החזית החברתית להגשים,‬
   ‫באמצעות רשת הפעילים הקיימת. בחירת "יעד החודש" תעשה באופן דמוקרטי ושקוף. "היעד החודשי"‬
                                                                                      ‫יאפשר:‬
                                                                             ‫א. להתמקד בפעולות‬
                                                      ‫ב. להגדיר את ערכי היסוד של החזית, דה פקטו‬
                                      ‫ג. לגייס פעילות ופעילים נוספים, תוך שמירה על נוכחות תקשורתית‬

                                                                                   ‫פעילות ופעילים:‬
                         ‫המזדהים עם ערכי היסוד של "החזית", והמוזמנים למפגשי "הליבה" וצוות הארגון‬

                                                        ‫תוך שנה מיום הקמת "החזית" / ערב בחירות:‬
‫בחירות להנהגה חלופית. ההנהגה תחליט כיצד לתרגם את כוחה לערוצים הפוליטיים: חוץ פרלמנטרי, לובי למען‬
                                                  ‫מפלגה קיימת, לובי למען מועמדים קיימים, מפלגה.‬
‫דרושות ידיים‬

החזית החברתית מעבדות לחירות 2012

  • 2.
    ‫הרציונל‬ ‫בבסיס מחאת קיץ 1102 עמדה למעשה ביקורת צורבת כנגד מחנה פוליטי חוצה‬ ‫מפלגות המקבל החלטות שאין בהן קיימות ישראלית. כלומר: שאינן משקפות‬ ‫חשיבה ארוכת טווח לגבי עתיד ישראל מבחינה כלכלית, מדינית, תרבותית‬ ‫וסביבתית.‬ ‫הקריאה לצדק חברתי חידדה את הפער בין שיח המנציח חלוקה‬ ‫בין "ימין" לבין "שמאל" לשיח המפריד בין "עבר" לבין "עתיד".‬ ‫עתיד מפואר‬ ‫עבר מפואר‬ ‫בין מחנה פוליטי שכבול להתרפקות על "עברה המפואר" של ארץ ישראל ופירוקה‬ ‫של המדינה לטובת יעדים סקטוריאליים – לבין מחנה חדש המתמסר לכינונה של‬ ‫חברת מופת צודקת ושוויונית המפנה פניה לעתיד ולשיפור פניה של המדינה -‬ ‫מוסדותיה, כלכלתה, אזרחיה, תרבותה.‬ ‫כעת, בקיץ 2102, מוטל עלינו לתרגם את השיח החדש לפעולה.‬
  • 3.
    ‫מי אנחנו?‬ ‫"החזית החברתית – עתיד לישראל" היא התארגנות פוליטית, רשתית והמונית,‬ ‫שמטרתה להציב את "שיח העתיד" בלב מערכת הבחירות 2102, ולאחריה.‬ ‫החזית נוסדה על מנת:‬ ‫* לטפח ולמנף את המשאבים שנוצרו בקיץ – הארגונים, הפעילות והפעילים, הגופים‬ ‫והמאבקים‬ ‫* לגייס ולהשים כוחות "מהמעגל הישראלי הרחב" אל תוך הארגונים והפעילויות‬ ‫השונות.‬ ‫* לייצר שינוי משמעותי במאזן המחנאי ביום הבחירות. באופן שישקף את ערכי הליבה‬ ‫של החזית החברתית – חירות, שוויון, שלום וקיימות.‬ ‫קריאתנו היא:‬
  • 4.
    ‫החוזה הישראלי החדש– קווים לדמותו‬ ‫ישראל צריכה להיות מדינה שטוב לחיות בה, שגאווה להיות חלק ממנה, חברת מופת כלפי פנים ומודל‬ ‫מעורר השראה כלפי חוץ.‬ ‫הממשל הישראלי צריך להתמקד בטובתו של הציבור הישראלי, במנותק משיקולים סקטוריאליים צרים,‬ ‫תוך מתן אפשרות לציבור הישראלי להיות שותף בעשייה השלטונית‬ ‫הפוליטיקה הישראלית צריכה להתמקד בהבטחת ואבטחת עתידו של האזרח הישראלי. התרבותי,‬ ‫הכלכלי, המדיני, והסביבתי.‬ ‫"החוזה הישראלי החדש" נשען של שלוש "רגליים", או "ליבות ערכיות". כל "ליבה" משקפת רשימת‬ ‫מטרות ברות השגה. )פירוט המטרות – בהמשך(‬ ‫•חברה חדשה‬ ‫•כלכלה מתקדמת‬ ‫•פוליטיקה אחראית‬
  • 5.
    ‫ערכי יסוד –שערי הסף‬ ‫חזית של חירות‬ ‫שמירה נחושה על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכויות האזרח והאדם.‬ ‫בלימת הגורמים המסכנים את העתיד הדמוקרטי של ישראל‬ ‫חזית של שוויון‬ ‫מתן הזדמנות שווה להצלחה לכלל תושבי ישראל.‬ ‫בלימת הפוליטיקה הסקטוריאלית ומקדמי חלוקת המשאבים הבלתי הוגנת‬ ‫חזית של שלום‬ ‫שלום בין אדם לחברו, בין אדם לשכנו, בתוך ישראל ובינה לבין שכניה.‬ ‫בלימת השיח הלוחמני, המסכסך, והאלים המשסה יהודים ביהודים, יהודים בערבים, וישראלים בשכניהם על‬ ‫חשבון עתידה של החברה הישראלית ומדינת ישראל‬ ‫חזית של קיימות‬ ‫לפעול באופן שיבטיח את המשך קיומה ושגשוגה של המדינה, עשרות שנים קדימה.‬ ‫בלימת סדר היום הצר שאין לו חזון בר קיימא מבחינה כלכלית, סביבתית ותרבותית‬
  • 6.
    ‫החוזה הישראלי החדש– פירוט "ערכי הליבה". לפי מטרות‬ ‫פוליטיקה אחראית‬ ‫כלכלה מתקדמת‬ ‫חברה חדשה‬ ‫שיתוף קהלים חדשים ומגוונים‬ ‫העסקה ישירה‬ ‫השבת הגאווה הישראלית‬ ‫מבחינה עדתית, תרבותית,‬ ‫מעמדית‬ ‫אכיפת זכויות עובדים‬ ‫סבסוד תרבות איכותית‬ ‫שיח שלום – בין ישראלים לבין‬ ‫דיור ציבורי ודיור בר השגה‬ ‫חינוך חינם עד תואר שני‬ ‫ישראלים, בין ישראל לבין‬ ‫שכנותיה )אין פתרונות קסם(‬ ‫עידוד קואופרטיבים‬ ‫חוק יסוד זכויות חברתיות‬ ‫שוויון בשירותים הזמינים‬ ‫חלוקה אחראית של משאבי‬ ‫העצמת קהילות וקהילתיות‬ ‫לאזרח, בשכונות המוחלשות‬ ‫המדינה‬ ‫וברחבי הארץ – לא רק בת"א‬ ‫מלחמת חורמה בגזענות‬ ‫ובירושלים‬ ‫חיזוק ארגוני עובדים‬ ‫מלחמת חורמה בשחיתות‬ ‫התרחקות מסקטוריאליות‬ ‫העצמת ארגונים מקצועיים‬ ‫לטובת חשיבה על טובתו של‬ ‫והפיכתם לברי סמכא‬ ‫שקיפות בכל מעגלי השלטון,‬ ‫הקולקטיב הישראלי – לאורך‬ ‫בסוגיות תכניות‬ ‫הלאומי והמקומי‬ ‫זמן.‬ ‫מיסוי הוגן שמשקף חלוקה‬ ‫צודקת של הנטל‬
  • 7.
    ‫מטרות לטווח קצר)2102(‬ ‫• המפתח להצלחה טמון ביכולת לאגד ולחזק את מאות הארגונים והיוזמות הקיימים‬ ‫לכדי חזית אחת, פדרלית, "נושכת", מעוררת השראה. ובנוסף, לאפשר גיוס של כוחות‬ ‫חדשים. מטרותינו, ל- 2102:‬ ‫• גיוס 000,3 "פעילי ליבה" נוספים המסורים לעשייה אינטנסיבית.‬ ‫• הקמת רשת "בתי עם" ארצית: ירושלים, ת"א, ב"ש, חיפה, נצרת. "בתי העם" ישמשו‬ ‫כחממות להנעת פעולות ברוח ערכי היסוד של "החזית החברתית – עתיד לישראל".‬ ‫• ביסוס סדר היום החברתי במרכז השיח הציבורי והפוליטי עם הפנים אל בחירות 2102.‬ ‫"מחנה העתיד" מפסיד מדי יום בחירות בין 21-8 מנדטים בגלל היעדר התלהבות ותחושת‬ ‫גיוס אישית )"אף אחד לא דואג לנו"(. אפשר וצריך לשנות זאת – מבלי להפוך למפלגה.‬ ‫אלא אם יוחלט אחרת על ידי פעילי "החזית".‬ ‫• גיוס משאבים, מקורות מימון ושותפים מחוץ לרשת הפעילים הקיימת.‬ ‫• ביסוסה של תנועת המונים אזרחית משפיעה ומשמעותית – אשר תזמין קהלים ישראלים‬ ‫חדשים - וישנים לפעילות בלתי פוסקות. )מודל "גוש אמונים"( תוך שינוי המאזן המחנאי‬ ‫ביום הבחירות 2102.‬
  • 8.
    ‫מטרות לטווח ארוך)3102 ואילך(‬ ‫ביסוס "החזית החברתית" כתנועת המונים מוכרת, רחבה, וצוברת תאוצה, בעלת משקל מכריע‬ ‫•‬ ‫במפה הפוליטית בישראל.‬ ‫ביסוסו של שיח פוליטי חדש המתמקד בעתיד על פני עבר, באיכות החיים של רוב אזרחי ישראל‬ ‫•‬ ‫– על פני איכות החיים של מיעוטים סקטוריאליים.‬ ‫כיבוש מוקדי הכוח בחברה הישראלית על ידי אזרחים שערכי היסוד של "החזית החברתית –‬ ‫•‬ ‫עתיד לישראל" לנגד עיניהם: כנסת, ממשלה, קהילה עסקית, מינויים בשירות הציבורי, כלי‬ ‫התקשורת, גופים מוניציפאליים.‬ ‫הנעת הציבור הישראלי והמנהיגות למשימות ליבה בעלות חזון: העצמת קהילות מוחלשות,‬ ‫•‬ ‫קואופרטיבים, מפעלי תרבות, מיזמים סביבתיים, מערכי חינוך והכשרה מתקדמים, עידוד‬ ‫מנהיגים ומנהיגות מקומיים לפעילות פוליטית‬ ‫שיקום מדיניות הרווחה הישראלית והסולידריות האזרחית – והאמונה בחשיבותן.‬ ‫•‬ ‫שיקום "שיח השלום" – והאמונה בחשיבותו. בין ישראלים, ובין ישראל לשכנותיה‬ ‫•‬ ‫יצירת "מודל אזרחי חדש" – שיאפשר מעורבות אזרחית בהחלטות הממשל, הלאומי והמקומי.‬ ‫•‬
  • 9.
    ‫דרכי פעולה: שילובזרועות‬ ‫זרוע עממית‬ ‫זרוע תקשורתית/טכנולוגית‬ ‫תחבר ותגייס ציבורים רחבים, עם דגש על‬ ‫תיטע ותקבע במרכז השיח הציבורי והפוליטי את‬ ‫קהלים פוליטיים חדשים, דוברות שפת אם‬ ‫ערכי היסוד של "החזית" כמו גם את ההפרדה בין‬ ‫שונות.‬ ‫"שיח עבר" לבין "שיח עתיד".‬ ‫באמצעות: אספות עם, הרצאות, שולחנות‬ ‫באמצעות: שימוש מסיבי באמצעים טכנולוגיים +‬ ‫עגולים, "מסלולי הכשרה" לפעילים ופעילות –‬ ‫יצירת "תא עיתונאים חברתי".‬ ‫בשלל שפות אם )רוסית, אמהארית, ערבית(‬ ‫זרוע פרלמנטרית‬ ‫זרוע חינוכית‬ ‫תיזום ותגבה חקיקה חברתית בכנסת ובממשלה –‬ ‫תוך דגש על קיימות ישראלית. דגש על בחירות‬ ‫תיטע את זרעי המודעות החברתית והאחריות‬ ‫2102.‬ ‫הציבורית בקרב הדורות הבאים.‬ ‫באמצעות: "תג תקן" - מדד שיסווג את נבחרי‬ ‫הציבור הפועלים למען עתיד החברה הישראלית‬ ‫באמצעות: עבודה עם קבוצות נוער פעילות,‬ ‫ואזרחיה. נקרא לפעולות אקטיביסטיות לגינוים של‬ ‫העצמת קבוצות מורות/ים, שקף מדדים‬ ‫נבחרי הציבור / מתמודדים הפועלים באופן שאיננו‬ ‫להצלחה. העלאת מעמד המורה וגיבוש שיח‬ ‫בר קיימא – על פי ערכי היסוד של "החזית". "תג‬ ‫עתיד בחינוך, מהיסודי ועד האוניברסיטה.‬ ‫התקן" יסתמך על נתונים מדידים של הארגונים‬ ‫הקיימים להגנה על איכות השלטון והדמוקרטיה.‬
  • 10.
    ‫הרשת הקיימת: הישגיםעד כה‬ ‫• רשת ארצית חדשה המונה אלפי פעילות‬ ‫ופעילים למען צדק חברתי, דמוקרטיה‬ ‫ושלום. הרשת מחוברת הן טכנולוגית והן‬ ‫פיזית.‬ ‫• עשרות יוזמות חדשות המייצרות היקף‬ ‫פעילות חסר תקדים, רציף ואינטנסיבי.‬ ‫היוזמות פונות אל קהלים חדשים בחברה‬ ‫הישראלית ומגייסות אותם למאבקים‬ ‫השונים.‬ ‫• מאות פעולות שטח, יומיומיות, החודרות‬ ‫אל תוך השיח הציבורי ומשפיעות עליו‬ ‫באופן משמעותי. גם אם אינן זוכות לסיקור‬ ‫תקשורתי יומי.‬
  • 11.
    ‫הרשת הקיימת: הישגיםעד כה‬ ‫בית העם תל אביב‬ ‫נפתח ב- 41 בספטמבר 1102.‬ ‫הפך מאז ל"חדר הפיקוד של המחאה" )'הארץ',‬ ‫11.9.32(, שאירח ותמך בעשרות יוזמות מאבק, שיח,‬ ‫ופוליטיקה אחרת. המקום מייצר פעילות בהיקף של‬ ‫מאות אנשים ביום.‬ ‫המקום, בן ארבע קומות בשדרות רוטשילד, כולל קולנוע;‬ ‫ספריה; אולם הרצאות; גג לכנסים; ומגוון חללים‬ ‫העומדים לרשות כל אדם, ארגון או יוזמה שמטרתם‬ ‫חברה ישראלית טובה וצודקת.‬
  • 12.
  • 13.
    ‫הרשת הקיימת: הישגיםעד כה‬ ‫בית העם ירושלים‬ ‫נפתח ב- בנובמבר 1102.‬ ‫הפך למטה המאבק החברתי בעיר, בדגש על דיור‬ ‫ציבורי. מיד עם היפתחו העניק מקלט חירום‬ ‫לכשלושים פעילי מחאה מחוסרי דיור, על ילדיהם.‬ ‫רשם סידרה של הישגים משמעותיים, ובין השאר‬ ‫אילץ לראשונה את עיריית ירושלים להפנות‬ ‫משאבים לשיכון עשרות פעילים מחוסרי דיור.‬ ‫המקום, בן שתי קומות בבניין כלל שבמרכז העיר,‬ ‫משמש מקום מפגש לפעילים חברתיים מכל רחבי‬ ‫הארץ – תוך הזמנת קהלים מוחלשים ומודרים‬ ‫בדרך כלל, לשיח ישראלי חדש, מעצים והמבוסס על‬ ‫שוויון.‬
  • 14.
    ‫בית העם בע"מ)חברה לתועלת הציבור – חל"צ(‬ ‫תאריך ייסוד: ינואר 2102‬ ‫החברה תעסוק במגוון פעילויות לקידום ערכי היסוד‬ ‫של "החזית החברתית"‬ ‫ארבעה חברי דירקטוריון‬ ‫מנכ"ל‬ ‫שלושה חברי ועדת ביקורת )2 עו"ד, רו"ח(‬ ‫החברה רשומה במשרדו של עו"ד יואל לוי ומנוהלת‬ ‫על ידו. החל"צ ינוהל בפיקוח ובשקיפות מלאה.‬
  • 15.
    ‫מדדים להצלחה‬ ‫רשת של "בתי עם" ב 3102.‬ ‫•‬ ‫גרף פעילות הולך ומתחזק ב 3102, איכותית וכמותית.‬ ‫•‬ ‫מהפך קואליציוני בבחירות 2102 שישקף שינוי סדר עדיפויות – בהתאם לערכי היסוד של‬ ‫•‬ ‫"החזית". יצירת דה לגיטימציה לעמדות פוליטיות הסותרות את "טובת ישראל לאורך זמן".‬ ‫הישגים פרלמנטריים, מ 3102 ואילך – קידום חוק יסוד זכויות החברתיות; עצירת חקיקה‬ ‫•‬ ‫אנטי-דמוקרטית; קידום חוק עידוד קואופרטיביים; קידום דיור בר השגה לאוכלוסיות מעמד‬ ‫ביניים ודיור ציבורי לאוכלוסיות מוחלשות; יצירת "ארגוני מורים" אלטרנטיביים שהמוקד‬ ‫שלהם הוא פדגוגי; העלאה דרמטית של תקצוב מוסדות התרבות בתוך הקו הירוק; חינוך‬ ‫חינם עד תואר שני כולל‬ ‫הישגים עממיים – הכלת קהלים פוליטיים חדשים בתוך "שיח עתיד ישראל".‬ ‫•‬
  • 16.
    ‫החזית החברתית –קוים אדומים‬ ‫החזית החברתית לא תהיה מעורבות בפעילות אלימה.‬ ‫•‬ ‫החזית החברתית לא תתנהל באופן לא דמוקרטי.‬ ‫•‬ ‫החזית החברתית לא תהיה מעורבת בפעולות שמטרתן להחליש‬ ‫•‬ ‫את שירותי הרווחה ואת אופייה של ישראל כמדינת הרווחה.‬ ‫החזית לא תדיר קהלים ישראלים מכל סוג המעוניינים לחיות‬ ‫•‬ ‫במדינה המושתתת על ארבעת ערכי הליבה של החזית החברתית:‬ ‫חירות, שוויון, שלום וקיימות.‬ ‫מפגשי הצוות המארגן וצוות "הליבה" יתבססו על כנות, יושרה ושקיפות מלאים.‬ ‫אנחנו קיימים למען הכלל – ולא למען עצמנו.‬
  • 17.
    ‫המבנה הארגוני‬ ‫"צוות ארגון" קבוע:‬ ‫01 פעילים + נציגי בתי העמים )ת"א, י-ם, באר שבע, חיפה, נצרת(‬ ‫"צוות ליבה" מתחלף:‬ ‫03 פעילים משלל ייצוגי החברה הישראלית + נציגי ארגונים קיימים‬ ‫"צוות הליבה" יתכנס אחת לחודש ויסכים על "יעד חודשי" בר השגה, שאותו תנסה החזית החברתית להגשים,‬ ‫באמצעות רשת הפעילים הקיימת. בחירת "יעד החודש" תעשה באופן דמוקרטי ושקוף. "היעד החודשי"‬ ‫יאפשר:‬ ‫א. להתמקד בפעולות‬ ‫ב. להגדיר את ערכי היסוד של החזית, דה פקטו‬ ‫ג. לגייס פעילות ופעילים נוספים, תוך שמירה על נוכחות תקשורתית‬ ‫פעילות ופעילים:‬ ‫המזדהים עם ערכי היסוד של "החזית", והמוזמנים למפגשי "הליבה" וצוות הארגון‬ ‫תוך שנה מיום הקמת "החזית" / ערב בחירות:‬ ‫בחירות להנהגה חלופית. ההנהגה תחליט כיצד לתרגם את כוחה לערוצים הפוליטיים: חוץ פרלמנטרי, לובי למען‬ ‫מפלגה קיימת, לובי למען מועמדים קיימים, מפלגה.‬
  • 19.