1. בעריכת : ישראל כהן דינה קוריאט מרי כהן

2. דמותו של יוסף קוריאט לפני עיבוד ( ימין ), ואחרי עיבוד בתוכנת " פוטושופ " ( שמאל ). ניתן להבחין בדמות הימנית כתמים רבים , בהירות התמונה מוגברת חדות הדמות מטושטשת , הרקע הבהיר מבליע את הדמות , ועטרת הכובע אינה בולטת . ליקויים אלו תוקנו בתמונה השמאלית בעזרת התוכנה .

3. תולדות משפחת קוריאט - ישראל יתרכז בעיקר בדמות הססגונית והמרתקת של רבי פרופסור מנחם קוריאט רקע המאורעות ו " המעיינות " מהם ינק וצמח . יוצגו בקצרה גם אירועים בודדים של חלק ממשפחתו שיש בהם כדי להאיר נדבכים של אישיותו .

4. סיפור החיים של רבי מנחם קוריאט מחולק באופן טבעי לפי המאורעות וארצות נדודיו : קורות מנחם קוריאט בעיר הולדתו סאוטה עד בריחתו מספרד . קורות מנחם קוריאט במחנות המעצר בצרפת . בריחתו של מנחם ממחנה המעצר בצרפת למקסיקו . חזרתו של מנחם ממקסיקו לחיק משפחתו בספרד . קורות צאצאיו ובמיוחד של בנו לאון ומשפחתו .

5. מיקום הערים סאוטה , טטואן , מלייה , גברלטר

6. מראות העיר טטואן משנת 2007 העיר טטואן שוכנת על גדות הנהר מרטין , במישור הנמצא בין שני הרים

7. מראה רחוב ראשי בטטואן

8. רחבת הארמון המלכותי בטטואן

9. מיקום בתיהם של חלק ממשפחות ישראל - קוריאט

10. מיקום מגורה של אסתריה בטטואן

11. מראות העיר סאוטה משנת 2007 מבצר שער העיר סאוטה

13. מיקום מגורה של " ממה קלרה " בטטואן

14. מיקום מגורה של משפחת פריינטה ( יעקב ויצחק ) בטטואן

15. שריג משפחת מנחם קוריאט במשך 4 דורות ( הדמויות במשבצות הבהירות - נשואין בין - דודנים ).

16. רבי פרופסור מנחם קוריאט וצאצאיו מנחם קוריאט בן דהאן : נולד בסאוטה , ( במחוז קאדיס שבדרום ספרד ), ב - 20 במרץ 1888 הוריו של מנחם : יעקב קוריאט ודיאנה קוריאט אביקסיס , נולדו גם הם בסאוטה . אשתו של מנחם : Mery Coriat " Mama Mery " , נולדה בסיאוטה ב -11 לנובמבר ,1889. הורי Mery : יהודה ו - Merima , נולדו גם הם בסאוטה למנחם ומרי קוריאט נולדו 5 ילדים : 1 . אסתריה ( קרסיינטה ), נולדה ב - 8.8.1913 . נישאה למואיז קרסיינטה , ולהם 2 ילדים : אליסיה , נישאה לסלומון בן עטר . להם יש את מיגל , מואיז ואלברטו . מרי - פלור , נישאה לאלברטו בן - דהן , גרים במדריד , ולהם יש את חקוב ואסתר . 2 . לאון קוריאט , נולד ב - 9.7.1915 . קורות חיו ומשפחתו יובאו בהמשך .

17. 3 . ד " ר אברהם קוריאט , נולד ב - 31.12.1917 , נשוי לויולטה , גרים בקרבת שני הבנים בהוד השרון , להם 3 ילדים : סטלה , הנשואה ליוסי לוי , חיים בארה " ב , להם יש את שון . מנחם , הנשוי לאיריס (1), להם יש את מתן והתאומים עומר ואיתי . איציק , הנשוי לאיריס (2) , להם יש גם תאומים : איתי ונירית , וכן את רן . 4. מארי ( בן - סעדון ) נולדה ב - 9.12.1919 . נישאה ליעקב בן - סעדון , ולהם יש 3 ילדים : גלדיס הנשואה לאלפרדו שרטשר ולהם 2 ילדים : סרז ' ופטרישיה מרי הנשואה לבריאן קלאוסן עם 2 ילדים : בריאן ומאיה . סטלה , הנשואה לויקטור פילר , ולהם יש את : רינה , שרה , דינה , ואבי . 5. דיאנה ( ישראל ) , נולדה ב - 24.02.1922, נשואה ל סלומון ישראל , ולהם 4 ילדים : אברהם שהיה נשוי לשירה . להם שני ילדים , שלמה ויעל . קלרה , לה יש את טליה . מרי , הנשואה לד " ר אלי קריצ ' מן , להם יש את דנה ומאיה . סטלה .

18. תולדות מנחם קוריאט בשנת 1902, מיד לאחר " הבר - המצוה " בגיל 13, נשלח מנחם קוריאט הצעיר ללמוד בישיבה בעיר טבריה בפלסטינה . שם למד בשקדנות במשך כ -7 שנים עד להסמכתו לרבנות בגיל 19 בשנת 1909

19. חוות דעת על ר ' מנחם קוריאט נשיא הרבנות בטנג ' יר , רבי יהודה בן שימול שלמד גם הוא בטבריה באותה תקופה , מאפיין את סגולותיו של הרב מנחם קוריאט : כ -" בעל ידע רב , חכמה ובינה , ותכונות מנהיגות מתאימות , שכוננו אותו כדי לכהן כרב בקהילות השונות " .

20. הכרה רשמית לשמש כרב מטעם השלטונות . מכתב זה נכתב בכתב רש " י , תורגם לספרדית וחתום על ידי השגרירות הספרדית

21. בשנת 1911 רבי מנחם קוריאט בא בברית הנישואים עם בת זוגתו מרי

23. ב - 11 ביוני 1931, רבי מנחם קוריאט ערך חוּפה במדריד לזוג יהודי : רחל ונטורה ומשה כהן , ממוצא תורכי . חוּפה זו צוינה בעמוד הראשון של העיתון הספרדי ABC כאירוע היסטורי : " החוּפה היהודית הראשונה שנערכה במדריד הבירה בספרד , מאז גירוש יהודי ספרד ב - 1492" החוּפה נערכה לפי " תקנות קסטלייה " בימי רביעי בלבד , ולפי נוסח הכתוּבות דאז

24. דוגמאות שונות של הכתוּבות הנהוגות באותה תקופה כתוּבה משנת 1885 , של יהודה קוריאט ומרים אביקציץ ההורים של מנחם ; כתוּבה משנת 1911 , של מירה ומנחם קוריאט ; 3 כתוּבה משנת 1942 , של רחל ישראל ולאון קוריאט ; כתוּבה משנת 1866 , של ראש השושלת של קוריאט המוצגת בעבודה הנוכחית : רבי יהודה קוריאט וזוגתו רחל הלוי ; כתובה זו חשובה בגלל העד החתום על התעודה : רבי וידאל הדיין השני לבית ישראל , משנת 1852 ; 6. דוגמא לכתובה מודרנית מודפסת ולא כתובה .

26. דוגמאות של טכס טרום חוּפה ( חינה - עם התלבושת המסורתית )

27. דוגמאות של חוּפות

28. א . רבי מנחם שקד בלימוד תורה מספר שעות מידי יום . לפרנסתו עסק במספר מיזמים עסקיים : ב . רבי מנחם יחד עם מזכיר בית המשפט בסאוטה קבלו זיכיון לחבר לראשונה 3 ערים בדרום ספרד לרשת החשמל . תהליך זה היה ממושך , בגלל שהתושבים עדיין לא הכירו ביתרונותיו של החשמל . הרווחים היו זעומים ונאלצו להעביר את הזיכיון לייזם אחר . ג . שותפות עם חיים כהן מטטואן , וכן עם מהנדס מחברת בריקמן הגרמנית שגר בספרד . יחד יסדו קואופרטיב שהתמחה בעבודות תשתית של הולכת חשמל עבור שכונות ערביות בטטואן ובמקומות אחרים בצפון מרוקו . שותפות זו נקטעה בגלל התפרצות מלחמת האזרחים ב -1936 . ד . מיזם נדלן : רבי מנחם רכש מיתחם של קרקע וחתם הסכם עם קבלן ששכר את הקרקע ל -20 שנה , והתחייב לבנות מספר מבנה מגורים . מיזם זה לא הניב פירות ראויים , משום שעל הבניינים השתלט הצבא , שפדה את הזכיון בפרוטות . עיסוקיו של רבי מנחם קוריאט

29. בשנת 1931 : קיבל רבי מנחם את התואר פרופסור ב - : Estudios Talmudico Lenguas Orientales ב - Instituto Hispano Marroqui בברצלונה . בשנת 1936 : פרוץ מלחמת האזרחים בספרד . רבי מנחם נאלץ לברוח מסאוטה , מפני הרודן פרנקו , משם הגיע למדריד ולאחר מכן לברצלונה .

30. בשנת 1938 הוקם בית הדין לצדק בברצלונה בספרד . רבי פרופסור מנחם קוריאט הוזמן לכהן כראש אב בית הדין בברצלונה Presidente del Tribuna Rabinico de Espana

31. מלחמת האזרחים בספרד במלחמה זו , נפל בקרב " ג ' בל - סינדה " במרחק 35 ק " מ מהעיר מֵלִייָה , גם בן המשפחה " סרחנטו אברהם קוריאט . לאחר קבלת אות הגבורה , עיריית סאוטה קראה רחוב על שמו .

32. הזמנה של רבי פרופ ' מנחם קוריאט , על ידי ד " ר נחום גולדמן נשיא הקונגרס היהודי העולמי להשתתף בקונגרס שייערך בינואר 1938 .

33. עם התקדמות הכוחות של פרנקו לברצלונה נאלץ הרב מנחם קוריאט לברוח לצרפת . בזמן שהותו בפריס עבד לצדו של הרב עובדיה , הרב הספרדי ( דאז ) של פריס . בריחתו של רבי מנחם קוריאט לצרפת

34. מנחם קוריאט במחנות המעצר בצרפת מיד לאחר השתתפותו של רבי מנחם קוריאט בקונגרס הציוני שנערך בפריז בינואר 1938, נאלץ לחזור לברצלונה . כחודש לפני כבושה של ברצלונה ( ב - 26 בינואר 1939), מנחם קוריאט קיבל שוב אשרת שהיה בפריז , הפעם למשך כ -4 חודשים . בתקופה זו רבי מנחם קוריאט עזר לרב עובדיה ( רבה הספרדי של פריז דאז ). מיד לאחר השתתפותו של רבי מנחם קוריאט בקונגרס הציוני שנערך בפריז בינואר 1938, נאלץ לחזור לברצלונה . כחודש לפני כבושה של ברצלונה ( ב - 26 בינואר 1939), מנחם קוריאט קיבל שוב אשרת שהיה בפריז , הפעם למשך כ -4 חודשים . בתקופה זו רבי מנחם קוריאט עזר לרב עובדיה ( רבה הספרדי של פריז דאז ). כדי להימנע מסכסוך עם ספרד , ממשלת ווישי החלה לרכז במחנות , פליטים מספרד , גם כאלה שהיה להם רשיון שהייה .

35. כליאתו של רבי מנחם קוריאט במחנות המעצר בצרפת ב - 1940, עם כיבוש צרפת ע " י הנאצים וכינונה של ממשלת ווישי הצרפתית , הוחמר מצבו הבטחוני של מנחם קוריאט שהיה מתנגד למשטרו של פרנקו במלחמת האזרחים . מנחם הוברח במסתור עם יהודים אחרים לדרום צרפת בסיוע ארגון הג ' וינט Comittee American Jewish Joint : באחת הבריחות יצאה משלחת של כמרים אשר קיבלו אישור מיוחד מהנאצים לצאת מפריס לכוון מרסיי בדרום צרפת . באותה משאית צורפו הרב הספרדי של פריס והרב קוריאט כשהם מוסווים בתחפושת של כמרים . משם הוא נלקח למחנה הסגר Brens , וכעבור זמן הועבר הרב למחנה הסגר Gurs Camps שבדרום מערב צרפת עד לבריחתו למכסיקו בשנת 1942 .

36. מבואות מחנה BRENS . ניתן להבחין בעומק שכבת הבוץ .

37. מחנה BRENS בצרפת מחנה BRENS נבנה בשנת 1939 על ידי שלטונות צרפת , ברכס התיכון של הרי הפירנאים שבדרום צרפת , כדי לקלוט את הנמלטים ממלחמת האזרחים בספרד , וכן את הפליטים אזרחי חוץ שברחו מגרמניה . מחנה זה שימש כמחנה מעבר לפני המיון והשיבוץ למחנות הגדולים , כגון : מחנה GURS . בין השנים 1940 ו -1944, מחנה BRENS הכפיל את שטחו ואוכלוסייתו כדי להכיל גם את מתנגדי מימשל - ווישי והקומוניסטים . במהלך מלחמת האזרחים , היו מצבים אבסורדיים של בני משפחה שונים שלחמו זה מול זה ( לאון מול אחיו אברהם קוריאט ). בין הפליטים שברחו מפרנקו היה גם רבי פרופסור מנחם קוריאט שהשאיר משפחה ענפה בסאוטה בספרד . בהגיע רבי פרופסור מנחם קוריאט לצרפת , הועבר למחנה המעבר BRENS . נשיאות המחנה הטילה עליו לשמש כרב ראשי . פעילותו הציבורית כללה ארגון ענייני התפילה , הרצאות , ענייני הקבורה , דאגה לאמצעי התפילה . לצורך זה , שיכתב מתוך הזיכרון , את הנוסחים השונים של התפילות היומיות השונות , של החגים ושל הימים הנוראים

38. הרצאתו של רבי מנחם במחנה ברינס

39. לפני העברתו של רבי מנחם קוריאט למחנה הקבע GURS , קבל מכתב הערכה חם מנשיא הקהילה המתאר בתמציתיות את תרומתו לקהילה שאותה שירת תמצית המכתב מ - J. Martens , נשיא " מחנה יהודה " BRENS , המופנה לרבי מנחם קוריאט ב -13.1.1941), לפני העברתו למחנה GURS : " הננו מאשרים שהרב הראשי פרופסור מנחם קוריאט , ששימש כנשיא כבוד ורב ראשי של קהילת " מחנה יהודה ", פעל בכל משימה שהוטלה עליו במלוא כוחותיו הפיסיים והנפשיים . לעולם לא נשכח את תרומתו ".

40. מיקומו של מחנה GURS באזור האטלנטי של הרי הפירנאים בדרום צרפת ( מסומן בעיגול ).

41. מחנה GURS נבנה בשנת 1939 על ידי שלטונות צרפת , כדי לעצור את הנרדפים שברחו מספרד אחרי המפלה של המעוז האחרון " מחוז קטלוניה " של הרפובליקנים במלחמת האזרחים עקובת הדם בספרד . עד לסגירתו של המחנה בסוף שנת 1945, שהו בו כ -64,000 עצירים ( בין 5,000-15,000 אנשים בשנה ). המחנה קלט בהתחלה כ - 17,000 ספרדים . בהדרגה קובצו גם בני לאומים שונים , בעיקר גרמנים ואוסטרים ואזרחים ששהו באופן לא חוקי בצרפת . נכלאו בו ילדים נשים וגברים . באוקטובר 1940 ניתנה הוראה על ידי ואגנר , המושל הנאצי של מחוז באדן ופפלץ בגרמניה להעביר כ -7000 יהודים ממחוזו אל מחנה GURS . היהודים קבלו התראה להתארגן למעבר תוך יממה , ונצטוו להשאיר את רכושם ולהצטייד בחפצים אישיים ובאוכל . חלק גדול מהאנשים היו רחוקים ממסורת היהודית ובחלקם היו מומרים . המעבר המהיר משיגרת החיים הבורגניים אל תנאי הקיום הקשים של מחנה ריכוז , היכה אותם בהלם , וחלק גדול מהם ( כ -10%) נפטר ממחלות והתאבדויות רבות . " החיים " במחנה המעצר GURS .

43. ממדי המחנה : 1400 X 200 מ ' (280 דונם ) . המחנה חולק לאורכו ל -13 " איים " של כ -20 דונם כל אחד , וביניהם (7 ו -6 " איים ") חוצה רחוב אחד בלבד . כל אי הכיל כ - 30 צריפונים ( ס . הכ : כ -400 צריפונים ). בשטח של 25 מ " ר בצריף נדחסו עד 60 עצורים . לכל איש היה שק מלא תבן ששימש כמיטה , ורק שולחן קטן שימש את כולם . דפנות הצריף מעץ היו מצופות ביריעה אטומה ללא חלון ופתחי אוורור . רצפת האדמה לא הגנה מפני שטפונות הגשמים בחורף והאנשים ישנו על גבי הבוץ . מחנה GURS

44. תנאי סניטציה תנאי סניטציה היו תת - מינימליים . הקרקע הייתה כבדה , כך שכל החורף האנשים דשדשו בבוץ בלתי מנוקז ממדמונת הביוב , וללא מי ברז זורמים . לכל " אי " הוקצתה שוקת ( בהמות ) באורך 2 מטר , מעליה הוצב מיכל מים , ומתחתה מיכל לאיסוף המים הדלוחים . מיכל האיסוף המלא הובל בעגלה ונוקז מחוץ למחנה . אין פלא שבתנאי הגיינה אלו המלווים בחוסר מזון ומים במשורה , אלפי אנשים לקו במחלות ובמגפות

45. ארגון החיים היהודיים במחנה המשטר ב " אי " הספציפי היה אמנם נוקשה , אך יחסית לייתר ה " איים " הייתה מידה מסויימת של חופש פעולה . היהודים אירגנו את חיי קהילתם בעזרת מנהיגים מקומיים . גם כאן , נרתם רבי מנחם קוריאט , לתחזק ולעודד את הפעילות התרבותית והדתית של הכלואים המדוכאים . בדומה לפעילותו במחנה המעבר BRENS , שיכתב מהזיכרון את נוסחי התפילה השונים בכתב יד יפה .

46. דוגמא של ברכות של חג החנוכה ב - 15.12.1941.

47. הגדת פסח ( בגודל מוקטן ) כפי שנכתבה במחנה מתוך הזיכרון , על ידי רבי מנחם קוריאט , יצאה לאור לאחר המלחמה על ידי ארגון הרבנים בפריז ( כיום יושב בניצה ). ההגדה הושאלה למוזאון תל - אביב לאֳמנות לצרכי תערוכה , בשנת ב -2005 .

48. במחנה הריכוז GURS , שיחזר רבי מנחם בכתב ידו מתוך הזיכרון , את המסמכים הבאים : ברכות , שירים ופיוטים לחג החנוכה . ברכות ושירים לחג הפורים . כתיבת ההגדה של פסח . הזמנות מעוטרות ל " עונג שבת " ובהן שעת הדלקת נרות . מזמורים לשבת ופרשת השבוע של אותה שבת . שרטוט של המחנה בו שהו 10,000 יהודים כולם יוצאי גרמניה ופולין . תפילות לראש השנה ויום הכיפורים .

49. בריחתו של רבי מנחם קוריאט ממחנה GURS מינהלת מחנה GURS היתה בפיקוחם של פקידי משרד הפנים של ממשל ווישי . הפיקוח של הסוהרים הצרפתיים היה פחות נוקשה . אסירים בודדים הצליחו לברוח , ביניהם היה גם רבי מנחם קוריאט שנמלט למכסיקו בקיץ 1942 כמתואר להלן . שלטונות המחנה התירו לארגוני הסעד הבינלאומי לפעול לשם שיפור תנאי חייהם של הילדים , שחלקם היו חולים מאוד . ביולי 1942 באחת ההברחות להצלת הילדים בסיוע הג ' וינט , הסתנן יחד עם רבנים אחרים גם הרב מנחם קוריאט . ארגון הג ' וינט דאג גם ליישב פליטים יהודיים במקומות שונים בעולם . במסגרת הסיוע , אורגנו הפלגות הנמלטים לצפון אמריקה ולדרומה . הרב מנחם קוריאט הצליח להימלט הפעם מהנאצים , באנייה שיצאה מנמל מרסיי לקזבלנקה ולבסוף במקסיקו . לפני יציאתו מנמל מרסיי , מנחם התקשר לאשתו מרי כדי לעדכן אותה על נסיעתו הצפויה למקסיקו . אשתו יחד עם בתו דיאנה קבלו אישור מיוחד להגיע לקזבלנקה כדי להיפגש איתו לזמן קצר בנמל .

50. תמצית פעילותו של רבי מנחם קוריאט במקסיקו במשך כ -16 שנים בין 1958-1942 במהלך שהותו במכסיקו , שימש רבי מנחם קוריאט בתפקידים רבים :

51. מונה לרב קהילת " אחווה " במקסיקו בספטמבר 1942 רבי מנחם מקבל אישור ממשלתי למינוי כרב במקסיקו בשלבים מאוחרים מונה כרב ראשי ושימש כאב בית הדין לעדה הספרדית

52. בית הכנסת " יהודה הלוי " ( Templo de Rabbi Yehudah Halevi ) במקסיקו - סיטי

53. רבי מנחם היה מעורה מאוד בחיים הציבוריים והחברתיים בקהילה

54. בשנת 1942 נרתם רבי מנחם לגייס כספים במכסיקו לטובת האוניברסיטה העברית שהייתה בתחילת דרכה

55. הגיע לביקורים מטעם הקהילות היהודיות בוונצואלה , גואטמלה ואקואדור ונחשב כמנהיג הרוחני של התפוצות הספרדיות בדרום אמריקה ( Sefaradi El Lider Spiritual del Sector ). הדי ביקוריו של רבי מנחם בארצות דרום אמריקה סוקרו בעיתונות המקומית של היהודים Israelita - El Mundo ועמדו על אישיותו הססגונית )

56. השתתפותו בהנחת אבן פינה לבית הכנסת בקראקס שבוונצואלה בשנת 1956

57. שיבתו של רבי מנחם לעיר הולדתו בשנת 1958, אחרי שפרנקו הכריז על חנינה כללית למתנגדיו , חזר הרב פרופ ' מנחם קוריאט ( בגיל 70), אחרי 23 שנות גלות לסאוטה , עיר מולדתו ואל משפחתו . כ -10 שנים בלבד שהה עם משפחתו מסוף גלותו עד יום מותו , בגיל 80 שנה , ביום ג ' כ " ח בטבת 5728, (29/1/1968). גיסו וידידו , דון לאון בן - אסייג , טמן במהלך קבורתו של רבי מנחם דוגמת קרקע מארץ הקודש . תהי נפשו צרורה בצרור החיים .

58. תאור ימיו האחרונים של רבי מנחם קוריאט במכתב שנשלח על ידי גיסו מר לאון בן - אסייג ב -30.1.1968 אל בניו ( של המנוח ) ייבדלו לחיים ארוכים : מר לאון קוריאט , ד " ר אברהם קוריאט ואחותם דיינה שנפטרה לאחרונה , מתוארים ימיו האחרונים לפני מותו : המנוח סבל מכאבי גב ותעוקות חזה במשך מספר ימים . המשיך בשגרת חייו , הופיע לתפילות ונפגש עם חבריו . ביום שבת האחרון התפלל כשליח ציבור וקרא את " פרשת וירא ". בערב שבת ולמחרתו בצהריים סעדו יחדיו כרגיל לאון ומנחם . למחרתו ביום ראשון 28.1.1968 ערך טקס חתונה לזוג . לאחר תפילת ערבית התלונן על כאבים חדים בחזה מלווים בצורך להקיא . רבי מנחם נכנס למיטה , נמדד לו חום הגוף ונמצא תקין . הרופא שבדק אותו בבוקר מסר ללאון בן - אסייג שמצב האיש הינו שכיב מרע . לאון ניסה לעודד את רבי מנחם שיעסיק עצמו בהכנה לקריאת התורה של השבת הקרובה . רבי מנחם ביקש מלאון שידאג שמישהו אחר יתכונן לקריאה כי לפי תחושתו הוא לא יזכה לכך . לאון המשיך להיות בקרבתו .

59. תאור ימיו האחרונים של רבי מנחם קוריאט המצב הידרדר , וברגעים שרבי מנחם מסר את נשמתו לבוראו , לאון קרא את " קריאת שמע ". ניכר שרבי מנחם לא סבל במותו . רבי יהודה אביקסיס מטטואן שבא להספיד את המנוח ערך לו לוויה רבת משתתפים עם כבוד של דיין לפי " ארבע מיתות בית דין ", ותקיעת שופר . המנוח נקבר בקרבת ראש המשפחה , רבי יוסף קוריאט ז . צ . ל , למרגלות אימו ואחותו . ת . נ . צ . ב . ה . כעבור חודשיים ב - 18/3/1968 נפטרה גם אשתו La Senora Dona Mery Coriat התקבלו הרבה מברקי ניחומים ומכתבי תנחומים למשפחה ממקומות שונים בעולם . 3.2.1.2 לרגל יום האזכרה הראשון , הגיעו מארץ ישראל כנציגי המשפחה הגדולה , שני בנים לסאוטה : דון ליאון - יהודה וד " ר אברהם קוריאט ( ייבדלו לחיים ארוכים ). בנו , ליאון , נשא נאום מרגש טבול בדברי תורה לעילוי נשמתם של הוריו בבית הכנסת אשר בסאוטה .

60. ר ' מנחם קוריאט , זכר צדיק לברכה . ת . נ . צ . ב . ה

61. משפחות ישראל - קוריאט משפחת ישראל שורשיה קשורים גם למשפחות : קוריאט , אבודרהם ב ' , אבודרהם ג ', בן - וואליד , ונהון . משפחת קוריאט שורשיה קשורים גם למשפחות : בן - דהאן , אבודרהם א ' , אביקסיס , ובן זמרא . ענפי המשפחות הנלוות של צאצאי ר ' מנחם קוריאט ואֶחַיו , וכן משפחתו הקרובה , הינם רבים יותר .

62. רבני ודייני משפחת ישראל לאחר הגרוש מספרד הפליגו אבות משפחת ישראל באוניה לעבר העיר אנקונה באיטליה . בשנת 1753 האפיפיור פיוס השישי הוציא צו להחרים את הספרים היהודיים , ובעקבות זאת הועלו באש הספרים וכתבים יהודיים באש בככר העיר אנקונה רבני משפחת ישראל עזבו את מקום הולדתם והפליגו לעבר העיר טטואן שאיכלסה יוצאי ספרד ששמרו על מכורתם התרבותית והיהודית . העיר בזמנו הייתה בחסות מלך מרוקו שאיפשר ליהודים לבנות לעצמם שכונה שתנוהל על ידם ( חודריה ). רבי וידאל שהיה בקי בחוכמת הנגלה והנסתר התמנה בעיר לשמש כדיין והצטרף לדיינים מנחם נאון ורבי משה לוי . בסוף המאה ה -18 היתה מגמה לשפר איכות המגורים , ונבנתה שכונה חדשה בסמוך לחודריה . רבי וידאל דאג שיבנו שירותי דת גם בשכונה החדשה . בשִבתו כדיין דאג לשפוט בהגינות אך גם בתקיפות . רבי וידאל ישראל הראשון (" הגדול "), חי בין השנים 1725-1806 .

63. רבי משה ישראל , חי בין השנים 1760-1840 . רבי משה הצטיין בלימודיו בגמרא והתמיד בכך עד סוף ימיו. כדי שיוכל להמשיך בלימודים נמנע לקבל על עצמו תפקיד ציבורי. שניים מבניו היו תלמידי חכמים ידועים:

64. רבי וידאל ישראל השני (" El chico "), חי בין השנים 1790 - 1875 . רבי וידאל היה בנו הבכור של רבי משה . לפי המסורת המשפחתית , אם היה ראוי מבחינת כישוריו והשגיו היה מתמנה ל " דיין שלא על מנת לקבל פרס ". הכנסותיהם של הדיינים והרבנים היו ממכירת המצוות בבתי הכנסת בו שימשו כרב . כדי למנוע תלותם בהכנסה זו , הדיינים תיקנו והגבילו את מספר בתי הכנסת החדשים . רבי וידאל יחד עם חברו הדיין רבי יצחק בן - ואליד היו ידועים לקהילות מרוקו . כתבו שוּתִ " ים ( שאלות ותשובות ) רבות , פרסמו אותן בספר " ויאמר יצחק ". רבי יצחק היה האבא של קלרה שהיא ה סבתא - רבא של רחל ( ישראל ) קוריאט ( תיבדל לחיים ארוכים ).

65. רבי שמואל ( סמואל ) ישראל , חי בין השנים 1810-1895. רבי שמואל , היה הבן השני של רבי משה , ואחיו של הדיין רבי וידאל . רבי שמואל היה מורה הלכה , דרשן , ונואם בחסד עליון , שמשך אליו מאזינים ומעריצים רבים . לפרנסתו , רבי שמואל פעל כתעשיין של ייצור לבֵנים ויחד עם זה התנהג בצדיקות וקיים מצוה קלה כבחמורה . כדי להימנע מ " בל - תלין ..", מספרים עליו שיום אחד לא הספיק לשלם שכר עובדיו , הוא הלך לביתו של כל עובד ושילם להם את משכורתם .

66. רבי שמואל ישראל השני ( El Grande ), חי בין השנים 1835 - 1920 . רבי שמואל היה בנו של רבי וידאל ישראל השני (" El chico "). היה תלמיד חכם חריף , חרוץ , אך היה עניו מאוד . אביו העריכו מאוד והיה מעביר אליו את המענה לש "וּ תים . במות אביו , התמנה פה אחד על ידי הקהילה לשמש כדיין במקום אביו המנוח . בכל תפקידיו שימש ללא תמורה כספית . בזמנו טטואן היתה תחת חסות ספרד . הדיינים ששימשו כשופטים מטעם הרשות היו זכאים למשכורת ממשלתית . בהמשך למסורת המשפחתית רבי שמואל נמנע מקבלת תשלום גם מהממשלה . רבי שמואל זכה לשמש בקודש במשך כ -40 שנה , והספיק לכתוב ש "וּ תים ( שאלות ותשובות ) רבות עבור תפוצת מרוקו , וכוּנה " נר המערב ".

67. רבי וידאל ישראל השלישי , חי בין השנים 1888-1946 רבי וידאל בנו של רבי משה השני ( הגדול ), ונכדו של רבי וידאל השני , היה הדיין הרביעי למשפחת ישראל . היה תלמידו של דודו , רבי שמואל ישראל ( הגדול ), שהמליץ עליו לדיינות , בגלל יכולותיו וכישוריו האינטלקטואליים הנדירים . התקופה 1936-1945 היתה קשה , ברקע היו מלחמות האזרחים העקובות מדם ובהמשך מלחמת העולם השניה . עיקר מאמציו הרבים בתקופה זו היה לשמור על הגחלת בקהילתו .

68. אברהם ( שמואל ) ישראל חי בין השנים 1864-1946 ( האבא של רחל קוריאט ) אברהם ספג לקרבו מרוח ההשכלה תוך כדי לימודי מקצועות היהדות , והצטיין בלימודיו בכל התחומים . קישוריו בשפות עזרו לו לקיים דו - שיח עם עמיתים באירופה . השכלתו בתחום הכלכלה איפשרה לו להתבסס כלכלית , וביחד עם שותף הקים בטטואן בנק צרפתי " טיו פורט בע " מ ". בנק זה ייצג את בנק המדינה במרוקו שהייתה תחת שלטון צרפת . זה היקנה לו נתינות וחסינות צרפתית , וכן השפעה רבה בקהילה . בבחירות בשנת 1917 מוּנה כ " נשיא הקהילה היהודית בטטואן "

69. אברהם ( שמואל ) ישראל חי בין השנים 1864-1946 ( האבא של רחל קוריאט ) אברהם זכה לקבל את פניו של מלך ספרד ואשתו בבקורם בטטואן . אברהם עסק רבות בגמילות חסדים לנזקקים . הקהילה גמלה לו בכבוד ומינתה אותו גם ל " פָרְנַס ". אברהם שימש כחבר ב " תנועה הציונית העולמית " ומאז הצהרת בלפור ב -1917 שיתף פעולה בהסברה ובגיוס התרומות . עזר אישית לשליחים הציוניים מטעם : " קרן היסוד " ו " קרן קיימת לישראל ".

70. לאחר שנפטר רבי שמואל ישראל השני ( El Grande ) ב -1920, אברהם שימש כיושב ראש הוועדה למינוי היורשים ( מס '4 באיור )

71. בהגיע אברהם ישראל לגמלאות : העביר את מושכות נשיא הקהילה היהודית בטטואן , לידיים אחרות . הקהילה היהודית והשלטונות העניקו לו כבוד גדול . להלן חלק מהכיבודים : הקהילה (1927) החליטה לקרוא את " שער היודריה " על שמו , וכתבה ספר הוקרה על פעולותיו . ממשלת הרפובליקה הצרפתית העניקה לו אות " אביר לגיון הכבוד " . סולטן מרוקו העניק לו אות " קצין מלכותי של האואיסם העלאוי " . מלכת ספרד העניקה לו את " האות המפקד המלכותי " . רחוב מרכזי בטטואן נקרא על שמו " אברהם ישראל ".

72. משפחת לאון ורחל קוריאט לימודים : בסאוטה היו 3 סוגי בתי ספר : סאן אוגוסטין , בנין מפואר המיועד ללימודי כמורה , שקלט תלמידים ללימודים ברוח הנצרות . בית ספר צבאי : נבנה בית ספר עממי ותיכון עבור ילדי החיילים . רמתו של בית הספר היתה גבוהה . בעלי הממון היהודיים שלחו את ילדיהם לבית ספר זה , גם לאון קוריאט סיים את הלימודים היסודיים והתיכוניים בבית ספר זה בית הספר של המדינה ( ללא תשלום ). אליו הגיעו ילדים משדרת העם . רמתו היתה נמוכה . אחר מבחני הבגרות , לאון למד לימודי משפטים במשך 5 שנים באוניברסיטת סביליה רחל למדה בבית ספר אליאנס בטטואן , שהיה בעל רמה גבוהה . בחינות הבגרות נערכו בעיר טנג ' ר .

73. לאון קוריאט במלחמת האזרחים בספרד יומיים אחרי תחילת מלחמת האזרחים 18.07.1936 , נדרש לאון קוריאט לתת עדות . מפקח המשטרה שהכיר את לאון ומשפחתו , שחרר אותו לאלתר . כעבור יומיים זומן שוב לתת עדות , ולהפתעתו ראה שמפקח המשטרה אסור באזיקים . לאון הועבר למחנה מעבר ומשם למחנה עבודה מרכזי שהכיל כ -3000 אסירים . המחנה הוצב על גבעה כ -8 קילומטר מהגבול עם מרוקו , בקרבת חוף הים . האסירים נדרשו להוביל אבנים ולחפור ביצורים לתותחנים ולתותחים שהוצבו על החוף .

74. לאון קוריאט במלחמת האזרחים בספרד ( המשך ) כעבור 11 חודשים של עבודת פרך שוחררו מספר אסירים , ביניהם לאון , אך ליום חופשה אחד ומצוידים בצוו גיוס צבאי למחרתו . ביולי 1937, לאחר כשבועיים של אימונים בירי של רובה , סופח הגדוד שהיה מאוייש מבני העיר סאוטה לקו העורף . מפקד הפלוגה נעזר בלאון ברישום הדווח של הפעילות היומית של הפלוגה שהייתה ניידת בגזרה הצבאית . המפקד ולאון ששניהם היו אקדמאים התיידדו ביניהם . במהלך הקרבות , לאון חטף רסיס באצבע .

75. ההכרות של לאון קוריאט עם רחל ישראל בשנת 1935 הוזמן לאון לבית הדוד של רחל בטטואן , להילולה של רבי שמעון בר - יוחאי , ושם הכיר לראשונה את רחל . כדי להרים את המורל של החיילים , עודדו המפקדים את החיילים ליצור קשר עם madrina ( אשה ששולחת מכתבים וחבילות לחיילים ). לאון ביקש מרחל להיות המדרינה שלו ( למעלה מ -100 מכתבים שמורים מתקופה זו ). בשנת 1939 עם תחילת מלחמת העולם , לאון קיבל שחרור תוך ציון מקום מגוריו בפועל שהיה בטטואן אצל אחותו אסתריה שהתאלמנה מבעלה משה קרסיינטה בתאונת דרכים , ונותרה עם שני ילדים אליסיה ומארי פלור . הידידות בין לאון למדרינה שלו בטטואן התחזקה לאחר שחרורו מהצבא , ובתאריך 20.09.1942 לאון ורחל באו בברית הנישואין . גיסו סלומון ישראל , הציע לאחיו חיימה לפתוח עסק סיטונאי של מוצרי מתכת שונים ( מצברים , אבץ , כלי בית , זגוגיות לבנין ) וישמש כמשקיע , ואלו לאון יהיה השכיר מקדם המכירות . באותה תקופה מרוקו קיבלה את עצמאותה , ויהודים רבים היגרו ממרוקו לטטואן השתלטו על העסקים במקום . לכן העסק לא הכניס רווחים רבים . מאחר והיו ללאון 4 בנות , נאלץ לחפש עבודה חלופית הולמת .

76. לאון והמדרינה שלו רחל ישראל

77. לאון שימש בהתנדבות כמזכיר ועד הקהילה בטטואן . אחת מפעולותיו המוצלחות , הינה שכנוע הנהלת אורט העולמית לפתוח בית ספר " אורט " בטטואן שהתחיל ב -20 תלמידים והגיע ל -200. באחת ההזדמנויות , לאון נסע לכנס באונסקו בז ' נבה כדי לייצג את מוסד אורט בעירו .

78. העליה לארץ ישראל . באותה תקופה , גם משפחות ישראל וקוריאט הצעירים עסקו בציונות , ודבקה בהם הכמיהה לעלות לארץ ישראל . גישושים ראשוניים לקראת עלייתם לארץ של לאון וגיסו סלומון נערכו במהלך ביקורם בשנת 1959 בארץ ישראל . כחודשיים לפני מועד ראש השנה 1959 עלה ארצה אחיו של לאון , ד " ר אברהם קוריאט , שהתקבל כרופא כללי בשכונת נוה נאמן שבהוד השרון , ושם קבע את מקום מגוריו . מספר שבועות לפני אותו חג עלו לארץ גם משפחות סלומון ישראל ולאון קוריאט . שתי הבנות הגדולות נשארו להשלים את למודי השנה האחרונה של בית הספר התיכון בסאוטה . בנות אלו הצטרפו למשפחה בארץ בשנת 1960 .

79. החיים בישראל . בהגיע לאון קוריאט ומשפחתו באוניה " תאודור הרצל " לנמל חיפה , חיכו להם ברציף : דניאל לוי שהיה ידיד נעורים של לאון , אלפונסו סבח שאשתו גלאדיס הייתה ידידת נעורים של רחל אשת לאון , וכן אחיו ד " ר אברהם קוריאט שעלה חודש לפני כן . אלפונסו דיבר עם הסוכנות שהוא יקח תחת חסותו את משפחת קוריאט להתארגנות ראשונית . אלפונסו ששימש כיו " ר מוסד אורט שהיה בקרבת ביתו בנתניה , מיקם למספר ימים את משפחת קוריאט בביתן פנוי , עד לקבלת מבנה מגורים במעברה , שמוקמה בפרדס רובין בגבעת שמואל . בשנת 1960 עברה המשפחה להתגורר בדירה של 3 חדרים שנרכשה ברחוב אחד העם בתל - אביב . אלפונסו בעזרת יד ימינו דניאל לוי בקשו ממנהל " בנק ארץ ישראל בריטניה " דאז מר יהושע בן - ציון , לאפשר ללאון לעבור השתלמות מסודרת בבנק שנמשכה כחודשיים . באותה תקופה אלפונסו יסד את חברת " אוניקו ".

80. החיים בישראל ( המשך ) . דניאל לוי שנאלץ לעזוב את החֶברה בגלל שנבחר להיות חבר כנסת מטעם המפדל , המליץ לצרף כעוזר לחברה הצעירה את לאון קוריאט שבהמשך השנים הגיע לדרגת המשנה למנכ " ל . החברה התפתחה , ונוסדה חברת - בת " אוניקו בונה " שהתמחתה בבניה וכן נוסדו חברות - בת נוספות כגון " אוניטק ". בעקבות הפעילות העיסקית , נרכש " בנק כללי לישראל " . לאון שימש מספר שנים בתפקיד מזכיר כללי של הבנק , ומנהל החברה הקבלנית . חברת משקיעים מלוס - אנג ' לס חיפשה לרכוש בנק פעיל בישראל באמצעות מר רפי איתן ( ראש השב " כ לשעבר , וראש סיעת הגמלאים בכנסת היום ) . הבנק נמכר בסוף ל - ב . ל . ל . לאון המשיך לעבוד עד 1975, עם בנו של אלפונסו , מר יום טוב סבח , שהקים את " חברת ליסינג ישראל אמריקה ".

81. פעילות ציבורית של לאון קוריאט בתל - אביב , שימש לאון בתור גבאי של בית הכנסת הספרדי הגדול ברחוב יבנה , למעלה מ -10 שנים , וכאחראי לכספים והנהלת החשבונות . הרבנים הספרדיים הראשיים לתל אביב - יפו : הרבנים עובדיה יוסף וחיים הלוי התפללו בבית כנסת זה . הרב עובדיה יוסף ביקש ממר לאון קוריאט לעזור לגייס כספים עבור הישיבה " פורת יוסף " בירושלים . לאון נסע לוונצואלה וגייס כ -80 אלף דולר . לאון קוריאט ביקש מראש קהילת טטואן דאז מר יעקב צרפתי , להתגייס כדי להציל ספרי תורה מבתי כנסת שלא בשימוש , ולהעבירם לבתי כנסת בארץ שנזקקו לספרי תורה . לאחר מאמצים רבים נאספו כ -40 ספרי - תורה , שהוּבלו לארץ בעזרת הסוכנות היהודית . 10 מהספרים נמצאו פסולים , הייתר חולקו לבתי כנסת באשקלון , ומקומות אחרים בארץ , ביניהם לבית כנסת של ד " ר אברהם קוריאט בהוד השרון . לאון נרתם לעזור בהבאת ספר תורה השייך לנצר של משפחת הגאון בן - ווליד מטטואן . הספר הגיע לאחר מאמצים רבים לבת - ים והוקדש על שם בן המשפחה שמת ערירי בקזבלנקה .

82. תם אך לא נִשלם.............. יהי רצון שיֶזַכנו לראות את רחל ולאון קוריאט ממשיכים להחזיק בלפיד השבט , בבריאות טובה , ולָחזות בנועם ה ' ובהיכלו . אמן