במסגרת תכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת, הציגו פעילים משכונת יד אליהו את הרעיונות והחלומות שלהם לשכונה. מתוך כוונה להפוך את השכונה למקום שעוד יותר טוב לחיות בו.
גינון קהילתי בחצרות ובשטחים ציבוריים בשכונת באריnoaregev
יוזמה של פעילה בתכנית למובילי קיימות של הרשות לאיכות הסביבה בתל אביב-יפו לשיקום וטיפוח קהילתי משותף של חצרות בניינים בשכונה. קבוצת תושבים שמתארגנת לפעולה משותפת בכל פעם בחצר בניין אחר והפיכת השטחים הלא מגוננים לגינה שופעת בצמחי תועלת או נוי. במסגרת הפרויקט גם הוצבו מספר קומפסוטרים לשימוש ציבורי, נערכו הדרכות לשימוש בקומפוסטר והדשן המופק בהם משמש לגינות. אחד התוצרים המשמעותיים של הפרויקט הוא ביצירת קהילה במרכז העיר
מצמיחים קהילה סביב גינה כנס רכזי גינות קהילתיות 05012015noaregev
מבט בעיני הפרמקלצ'ר על עבודה קהילתית. מה אנחנו יכולים ללמוד מעקרונות הפרמקלצ'ר על ריכוז ובניית קהילה. כיצד התבוננות, זיהוי דפוסים, מיפוי ועבודה עם האופי והקצב הייחודי לקהילה יכולים לסייע בבניית קהילה יציבה ובת קיימא.
ההרצאה ניתנה במסגרת כנס רכזי גינות קהילתיות של משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע - ינואר 2015
סיכום פעילותי לקידום קיימות עירונית ולגיבוש קהילות פעילות בתל אביב -יפוnoaregev
בשנת 2011 החלה לפעול התכנית למובילי קיימות, ברשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב - יפו
בתמונות ניתן לראות את עיקרי הפרויקטים שליוויתי והנחיתי כחלק מתפקידי כרכזת התכנית וכרכזת פרויקטים בשיתוף ציבור וחינוך סביבתי. הפרויקטים הללו שהחלו כיוזמה של תושבים אומצו על ידי חטיבת התפעול בעירייה ותוקצבו במסגרת תכניות העבודה של האגפים הרלבנטים ומאז פועלים בשיתוף פעולה של תושבים ועירייה.
פרויקט קהילתי להעלאת מודעות לעניין הפסולת והניקיון בשכונות רמת ישראל וביצרוןnoaregev
פרויקט קהילתי במסגרת תכנית הכשרת מנהיגות מקיימת בשכונות רמת ישראל וביצרון להעלאת המודעות בשכונה לנושאי ניקיון ומיחזור, כמו גם הגברת התשתיות הפיזיות לטיפול בנושאים אלו בשכונה: מיפוי צרכים ותיגבור מתקני מיחזור בהתאם לצורך
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
הקמת אתר הדגמה עירוני לחקלאות אורבנית תוך ניצול "השטחים המתים" בעיר - קירות, מעקות מרפסות וכו'
המרכז יציע סדנאות,הדגמה ומידע ויהווה מרכז קהילתי עבור העוסקים בתחום החקלאות העירונית
במסגרת תכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת של עיריית תל אביב יפו, הציגו תושבי שכונת שפירא את ההצעות שלהם לפרויקטים קהילתיים בשכונה אשר יקדמו את שכונת שפירא להיות שכונה מקיימת. המפגש התקיים ב- 11/9/2016
הצגת פרויקטים משכונה קיימת לשכונה מקיימת ברובע צפון מזרח - בית פרנקפורטnoaregev
פעילי התכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת בהובלת הרשות לאיכות הסביבה ברובע צפון מזרח - בית פרנקפורט, הציגו ביום ראשון 25/9/2016 את הפרויקטים שהם מציעים לטובת עידוד הקיימות ושיפור איכות החיים בשכונות מגוריהם: הדר יוסף, מעוז אביב ונאות אפקה, בפני מר רובי זלוף המשנה למנכ"ל ובכירי עירייה נוספים
במסגרת תכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת, הציגו פעילים משכונת יד אליהו את הרעיונות והחלומות שלהם לשכונה. מתוך כוונה להפוך את השכונה למקום שעוד יותר טוב לחיות בו.
גינון קהילתי בחצרות ובשטחים ציבוריים בשכונת באריnoaregev
יוזמה של פעילה בתכנית למובילי קיימות של הרשות לאיכות הסביבה בתל אביב-יפו לשיקום וטיפוח קהילתי משותף של חצרות בניינים בשכונה. קבוצת תושבים שמתארגנת לפעולה משותפת בכל פעם בחצר בניין אחר והפיכת השטחים הלא מגוננים לגינה שופעת בצמחי תועלת או נוי. במסגרת הפרויקט גם הוצבו מספר קומפסוטרים לשימוש ציבורי, נערכו הדרכות לשימוש בקומפוסטר והדשן המופק בהם משמש לגינות. אחד התוצרים המשמעותיים של הפרויקט הוא ביצירת קהילה במרכז העיר
מצמיחים קהילה סביב גינה כנס רכזי גינות קהילתיות 05012015noaregev
מבט בעיני הפרמקלצ'ר על עבודה קהילתית. מה אנחנו יכולים ללמוד מעקרונות הפרמקלצ'ר על ריכוז ובניית קהילה. כיצד התבוננות, זיהוי דפוסים, מיפוי ועבודה עם האופי והקצב הייחודי לקהילה יכולים לסייע בבניית קהילה יציבה ובת קיימא.
ההרצאה ניתנה במסגרת כנס רכזי גינות קהילתיות של משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע - ינואר 2015
סיכום פעילותי לקידום קיימות עירונית ולגיבוש קהילות פעילות בתל אביב -יפוnoaregev
בשנת 2011 החלה לפעול התכנית למובילי קיימות, ברשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב - יפו
בתמונות ניתן לראות את עיקרי הפרויקטים שליוויתי והנחיתי כחלק מתפקידי כרכזת התכנית וכרכזת פרויקטים בשיתוף ציבור וחינוך סביבתי. הפרויקטים הללו שהחלו כיוזמה של תושבים אומצו על ידי חטיבת התפעול בעירייה ותוקצבו במסגרת תכניות העבודה של האגפים הרלבנטים ומאז פועלים בשיתוף פעולה של תושבים ועירייה.
פרויקט קהילתי להעלאת מודעות לעניין הפסולת והניקיון בשכונות רמת ישראל וביצרוןnoaregev
פרויקט קהילתי במסגרת תכנית הכשרת מנהיגות מקיימת בשכונות רמת ישראל וביצרון להעלאת המודעות בשכונה לנושאי ניקיון ומיחזור, כמו גם הגברת התשתיות הפיזיות לטיפול בנושאים אלו בשכונה: מיפוי צרכים ותיגבור מתקני מיחזור בהתאם לצורך
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
הקמת אתר הדגמה עירוני לחקלאות אורבנית תוך ניצול "השטחים המתים" בעיר - קירות, מעקות מרפסות וכו'
המרכז יציע סדנאות,הדגמה ומידע ויהווה מרכז קהילתי עבור העוסקים בתחום החקלאות העירונית
במסגרת תכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת של עיריית תל אביב יפו, הציגו תושבי שכונת שפירא את ההצעות שלהם לפרויקטים קהילתיים בשכונה אשר יקדמו את שכונת שפירא להיות שכונה מקיימת. המפגש התקיים ב- 11/9/2016
הצגת פרויקטים משכונה קיימת לשכונה מקיימת ברובע צפון מזרח - בית פרנקפורטnoaregev
פעילי התכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת בהובלת הרשות לאיכות הסביבה ברובע צפון מזרח - בית פרנקפורט, הציגו ביום ראשון 25/9/2016 את הפרויקטים שהם מציעים לטובת עידוד הקיימות ושיפור איכות החיים בשכונות מגוריהם: הדר יוסף, מעוז אביב ונאות אפקה, בפני מר רובי זלוף המשנה למנכ"ל ובכירי עירייה נוספים
פרויקט "בשביל השכונה" - לשבילים מקיימים בשכונות ביצרון ורמת ישראלnoaregev
פרויקט במסגרת תכנית להכשרת מנהיגות מקיימת בשכונות ביצרון ורמת ישראל ליצירת קהילות מעורבות ואכפתיות בשבילי השכונה, אשר יפעלו במשותף לטיפוח השבילים באופן מקיים: שילוט, טיפוח חזיתות, גינון, ניהול מים וכו'
פרויקט של תושבים במסגרת תכנית הכשרת מנהיגות מקיימת בשכונות רמת ישראל וביצרון להתארגנות תושבים לרכישה מרוכזת של מזון אורגני ויצירת מקום מפגש משמעותי לקהילה בו יתקיימו אירועים קהילתיים מקיימים. הפרויקט יתרום לחיזוק קשרי הקהילה בשכונה, לעידוד אורח חיים בריא ולצרכנות מקיימת.
תיאור הפעולות של אגף שפ"ע בעיריית תל אביב-יפו בתחום טבע עירוני ושיקום שטחי בר בעיר. המצגת הוצגה על ידי מיכל נהרי - אגרונומית אגף שפ"ע במסגרת יום עיון בנושא טבע עירוני מרץ 2013
חשיבותם של שטחי בר בתוך ובשולי הערים פרופ אביטל גזיתnoaregev
הרצאתו של פרופ' אביטל גזית מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס השר להגנת הסביבה על מצוינות סביבתית בנושא חשיבותם ותרומתם של שטחי הבר הקטנים (שמורות עציץ) למערכת האקולוגית, וחשיבותה של פעילות קהילתית לשקמם ולשמרם. הרצאתו ניתנה במסגרת התכנית למובילי קיימות ו"קפה מגן" באפריל 2013
שיקום ושימור נחל פרדסים - ואדי נווה שרת בשיתוף הקהילה
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
1. עיריית תל אביב-יפו
קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
דובי מורן, יאיר אנגל, ברק בן חנן, שלי סגל-שקד,
אפרת גייסט, דפנה הולצמן, מירי כוריאל, עפר שמאי,
טל הלפרין, ערן רגב, אלון אלירן, יעל שמיר, פנינה טלמור, לילך שפי
ויריב שקד
בשיתוף ועד האגודה
במסגרת תוכנית מובילי קיימות
2. הרקע לפרויקט
מתוך האשפה הביתית כ - %04 הינם מוצרי פסולת אורגניים
• גורם לריחות ולמטרדים, מייצר גז מתאן ומביא לאיבוד חומרים חיוניים
מעוז אביב
• כ- 008 משקי בית ב - 12 בניינים )41 שייכים לאגודה(
• יוזמות קהילתיות וירוקות של תושבי השכונה
• קומפוסטר פעיל בגינה הקהילתית כ- 5 שנים אשר שימש לא מעט תושבים
עיריית תל אביב-יפו
מקדמת הפרדת פסולת לקומפוסטציה בבתי ספר וגני ילדים, בניינים משותפים,
וגינות קהילתיות )סבסוד, ליווי והדרכה(
3. חזון הפרויקט
הטמעת הרגלי הפרדת פסולת אורגנית ע"י כלל תושבי מעוז אביב
תוך מתן אפשרות לשימוש בתוצרים ברמה המקומית
תועלות הפרויקט
הפחתת הפסולת בפחי האשפה )פסולת( •
חסכון בשינוע לאתרי הטמנה )אנרגיה, זיהום אויר וקרקע( •
הפחתת גזי החממה )טבע, בריאות ואיכות חיים( •
מניעת ריחות ותשטיפים מזהמים מפחי האשפה )פסולת, בריאות ואיכות חיים( •
טיוב קרקע )דשן ומינרלים( - "דשא ירוק יותר" )טבע, בריאות ואיכות חיים( •
חינוך התושבים והדור הצעיר לשימוש אחראי במשאבים ולתרומה לסביבה )חינוך( •
מיצוב מעוז אביב כשכונה מקיימת
4. מטרת הפיילוט
לימוד דרכי השימוש והתפעול המיטביים
להפרדת פסולת לקומפוסטציה במעוז אביב
1. בחינת מערך הקומפוסטציה הנדרש
)כמות הקומפוסטרים, גודל, פיזור, קצב מילוי, פתרון בעיות ותפעול שוטף(
2 . בחינת שיתוף הפעולה של תושבים בשכונה וגורמים נוספים
במרחב )חברת הגינון, בית ספר, גני ילדים, תנועות נוער והעירייה(
3. העלאת מודעות התושבים להפרדת פסולת
4. בחינת איכות התוצרים וניצולם
5. הפיכת המהלך לחלק משיגרת היום-יום ולמודל עבור שכונות
נוספות
משך הפיילוט שהוגדר - חצי שנה )זמן הבשלה ממוצע(
5. שלב ההיערכות
גיבוש צוות היגוי וקבוצת פעילים מתנדבים וכתיבת תוכנית לפיילוט –
הערכה תקציבית נדרשת וגיוס תמיכת ועד האגודה ברעיון ובמימון –
שילוב חברת הגינון בפרויקט )אספקת חומר יבש ושימוש בתוצרים בהמשך( –
בחירת 5 בניינים והגדרת מתנדב אחראי לכל בניין –
רכישת ציוד ואביזרים נלווים בסיוע עיריית ת"א - יפו –
6. שלב ההקמה
מרץ 2102 - הצבת הקומפוסטרים
– נערכה הסברה לדיירי הבניינים המשתתפים, בליווי והדרכה של הרשות לאיכות הסביבה
– מתקיימים בקרה ופיקוח שוטפים ומתן מענה לבעיות על ידי צוות הקומפוסטציה בשכונה
– בוצע סקר מדלת לדלת ע"י נציגי הרשות לאיכות הסביבה - להערכת מידת ההיענות
לפרויקט )כ - %03(
– מתקיימות ישיבות הערכה תקופתיות של צוות הפעילים
– הפרויקט הוצג במספר סיורים תחת הכותרת: "משכונה קיימת לשכונה מקיימת"
)בתים מבפנים, אוניברסיטת תל אביב, קורסים מקצועיים שונים(
– הפרויקט הוצג בפני המשנה למנכ"ל, מר רובי זלוף וקיבל את ברכתו
16. מסקנות מרכזיות מהפיילוט
היענות גבוהה של התושבים )הוערך כ- %03 אך לתחושתנו עם הזמן .1
השימוש פחת והתייצב על אחוז משתמשים נמוך יותר(
מערך קומפוסטציה צריך לכלול 2 קומפוסטרים וגדרת עלים .2
הגדרת אחראי לכל קומפוסטר חשובה וקריטית לתפעול התקין .3
על מיקום הקומפוסטרים להתחשב בתנאי השטח וברצון התושבים: .4
קרוב לבניין ולמסתור האשפה •
מספר "מתחמי" קומפוסטרים מרכזיים •
חשיבות לליווי ולתמיכה של העירייה בהדרכה ובהסברה .5
מדלת לדלת )תדמית חיובית לעירייה(
התוצרים - חומר טוב נוצר לאחר כחודשיים-שלושה. .6
מתחילת הפרויקט מולאו 51 קומפוסטרים )000,21ליטר זבל אורגני(
מהם נוצרו כ- 0004 ליטר דשן
17. היערכות עתידית
בטווח המיידי:
- פתיחת מייל ייעודי לנושאי קומפוסטציה בשכונה
- פרסום דף הסבר באתר האגודה כולל העלאת מפה אינטראקטיבית המעדכנת
לגבי מצב הקומפוסטרים.
- מהלך לגיוס אחראי קומפוסטרים נוספים להרחבת הפריסה בשכונה
- מעבר נוסף בבתים ללמוד מי התחיל והפסיק ולמה?
- עיצוב מתחמי הקומפוסטציה כמתחמים אסתטיים
לטווח הרחוק:
- מיסוד שיתופי הפעולה עם גורמים מרכזיים במרחב )שכונה, בית ספר ועירייה(
- קיום אירוע הסברה לכלל תושבי השכונה
- הרחבת הפעילות לגורמים עסקיים רלוונטיים )בעיקר מזון(
- הפיכת המהלך לשיגרה יומיומית )מצד המשתמשים והמפעילים(
- העמקת הלמידה בתחום לפעילים
- מוקד ידע ותמיכה עבור שכונות נוספות בעיר
Editor's Notes
לא להקריא את השקף אלא להגיד עליו 3 משפטים: הבעיה שהפרויקט שלנו בא להתמודד – פסולת אורגנית בתוך הפסולת הרגילה, מעוז אביב שכונה שמאורגנת כאגודה ויש בה הרבה פעילויות חברתיות סביבתיות ולכן טבעי לבחון בה פרויקט של קומפוסטציה לשכונה שלמה בשיתוף העירייה שכבר מקדמת פעילות מסוג זה במוסדות חינוך ובבניינים פסולת זו הינה הגורם המרכזי לריחות, לדגירת זבובים ולתשטיפים מזהמים. בפירוקה האנאירובי (באתרי ההטמנה) נפלט גז מתאן שהינו בין המרכזיים בגזי החממה. במרכיבי פסולת זו חומרים המשמשים לדישון אשר הולכים לאיבוד בעת הטמנתם. בשכונה כ - 800 בתי אב מפוזרים ב 20 מבנים (רכבות), אשר חלקם הגדול מאוגדים כאגודה שיתופית ומנוהלים ע"י ועד נבחר. בשנים האחרונות קיימות יוזמות קהילתיות וירוקות של תושבי השכונה (גינה קהילתית, שווקי קח תן, אירועים קהילתיים בחגים ועוד). הגינה הקהילתית של מעוז אביב מפעילה קומפוסטר כבר כ- 4 שנים בשיתוף פעולה עם מספר לא מבוטל של תושבים. (בעיית מרחק)
להקריא בתשומת לב את החזון ולומר שיש לחזון זה לא מעט תועלות סביבתיות נוספות בתחום הפחתת הפסולת, מניעת זיהוומי קרקע ואוויר, קידום נושאים של בריאות איכות חיים וחינוך ולהקריא 2-3 דוגמאות – תבחר מראש איזה אתה בוחר
כאן כן להתעכב על כל סעיף – כי זו המטרה שלנו
להקריא למעשה רק את המילים המודגשות 10000 ש"ח שילמה האגודה ו- 10,000 ₪ עיריית תל אביב 20000 ש"ח סך הכל ל 12 קומפוסטרים ב 7 מתחמים שעה בשבוע מתנדב
להדגיש את נושא הסיורים והתלהבות הקהל
הזמנת תושבים להצטרף לקבוצת הפעילים (דרך הגינה הקהילתית ומודעות ברחבי השכונה )
הכוונה לקומפוסטרים במתחמי הפחים + טלפון של אחראי בניין
מפגשי הסברה לבניינים המשתתפים בין היתר הדגמה של כמות הפסולת האורגנית על כל קערה של סלט פירות – קערה של זבל אורגני
(הפיילוט כלל – 12 קומפוסטרים ב- 8 מתחמים והיום יש 19 ב- 8 מתחמים, בחלק מהמתחמים יש 3 קומפוסטרים) להדגיש שמהר מאוד הבנו שחייבים לכלול בהיערכות מינימום שני קומפוסטרים לכל מתחם + גדרת עלים כמו שמופיע בתמונות ולהדגיש בתמונות שאפשר לראות שהמתחמים בסה"כ מאוד אסתטיים
טיפול בבעיות – עלים זבובונים... פנינו למומחים ולמדנו שכל היצורים האלו הם חלק מהתהליך הטבעי וכך גם הצגנו אותם למשתמשים זבובונים – אורחים עונתיים זחלים – הם אלו שעושים את העבודה
עוד דוגמאות לפעילויות של צוות הקומפוסטציה בשכונה: קיום סיורים לתצפיות ולמידה אודות תפעול נכון הסברה ושילוט על גבי לוחות מודעות ועל גבי המכלים עצמם עדכונים שוטפים על גבי לוחות מודעות.. "לקומפוסטר יש אבא ואמא"
העתקת קומפוסטר והרחקתו מהבניין בשל תלונות שכנים (הדור הצעיר שותף מלא לפעילויות..)
פתיחת הקומפוסטר לשימוש, אחרי 7-10 שבועות, לא תמיד מתאים לערוך מסיבה אבל אז נתלה שלט דומה בנוסח שאומר שהקומפוסטר נפתח שוב לשימוש והדשן שבתוכו יועבר לשטחי הגינון, מי שמעוניין יכול לבוא לקחת ותיאור של המקום שבו השארנו ערימת קומפוסט עבור השכנים.
פיזור הדשן בשטחי הגינון בשכונה וחלוקת דשן לשכנים שבאים לאסוף לאדניות בבתיהם. סה"כ 10,000 ליטר זבל אורגני ב- 13 קומפוסטרים שיצרו כ- 3500 ליטר קומפוסט בתקופה של 10 חודשים. הפוטנציאל גדול הרבה יותר, כעת אנו יודעים לתעל טוב יותר, שמים פחות עלים, סוגרים לשימוש באופן הרמטי – לעומת בהתחלה שאז כל פעם קשקצת ירד חומר אורגני פתחנו שוב לשימוש ובכך האטנו את קצב הפירוק וכו'... גם כאן אפשר להזכיר את שיתוף הדור הצעיר.. שותפים לבניה, לתפעול, לפרויקטים כמו העתקה ופתיחת קומפוסטרים.....
היענות גבוהה של התושבים (הוערך כ- 30% אך לתחושתנו עם הזמן השימוש פחת והתייצב על אחוז משתמשים נמוך יותר) ייתכן ונבע מעייפות, מחוסר רצון להרחיק לקומפוסטר אחר כאשר הקרוב התמלא ומחוסר התרגלות לאלמנטים הטבעיים הקשורים בתהליך: זבובונים, מיקרואורגניזמים.. מערך קומפוסטציה צריך לכלול 2 קומפוסטרים וגדרת עלים – מסקנה זו כבר אומצה על יד העירייה בפריסת הקומפוסטרים שנעשית בימים אלו בגינות ציבוריות. אחראי קומפוסטר - קיומו חשובה וקריטית להצלחת המהלך, אחריות על ניקיון המתחם ותפעולו ומתן מענה מקומי לבעיות ולשאלות של תושבים, עושה זאת בהתנדבות ויש עייפות לאורך זמן. מיקום - אין אפשרות להכריע באופן גורף, בכל בניין יש לבחון לגופו. ובכל מקרה המיקום צריך להיקבע לא קרוב מדי - שלא יהיה מטרד, ולא רחוק מדי שיהיה נגיש חשיבות לליווי ולתמיכה של העירייה בהדרכה ובהסברה מדלת לדלת (תדמית חיובית לעירייה) נראה כי תרומתה חשובה לגיוס משתמשים נוספים, בעקבות המעברים בבתים הייתה תחושה של עליה בכמות המשתמשים.
אם שואלים לגבי תשלום עבור הקומפוסטרים – הנוספים התקבלו בסיוע הרשות לאיכות הסביבה במסגרת התכנית למובילי קיימות התמונות – חינוך הדור הצעיר (שגרה יומיומית של תושבי השכונה) וקומפוסט לשטחי הגינון בשכונה = שימוש מקומי בתוצרים.
