More Related Content
Similar to לעומקו של מקרא-שלח לך תשע''ו
Similar to לעומקו של מקרא-שלח לך תשע''ו (20)
לעומקו של מקרא-שלח לך תשע''ו
- 3. ג
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ַחלְׁש-ים ִָׁ֗שנֲא ְָׁ֣ךלוגו'ָ֣םָֻּלכ
ֵֽיְׁנב י ֵׁ֥אש ָר ים ִָׁ֔שנֲא-ֵֽמָהה ל ֵ֖א ָרְׁשי
(יג,א-ב')
ים ִָׁ֔שנֲא ָ֣םָֻּלכפירשרש"יכל
שבמקרא אנשיםחשיבות לשון,
כשרים שעה ואותההיו.
שואלאוה"הק ח,'עלתה כיצד
להםכשרים שהיובתחילה
במידותיהם להתהפךוכו'.
ומפרששכוונת לצדהמשלחים
היתהרעההרע פועל תפעיל
להיות ויחזור בשליחשל שלוחו
כמותו אדםרעה תכונה בו ויולד
קודם בו היתה שלא מהכדרך
בשלוחי הקדושה בחינת שתולד
אות לטובה מצוה,שהיו הגם ולזה
צדיקים,ההליכה עשות בהתחלתם
לרֵגל,מכח רעה תכונה בהם נולד
המשלחיםלהדיח ויעצו.עכ"ל.
איפוא יוצאלפירושו,שכלב
ויהושעששלחםמשההם קבלו
משה של מידותיו את,והשאר
של הרעות מידותיהם את קבלו
כמותם ונהיו משלחיהם,ששלוחו
כמותו אדם של.
ליתן וישרמוזים היכן טעםדבריו
בפסוקים.לדייק יש ושמאכשאמר
הפסוקַחל ְׁש-ים ִָׁ֗שנֲא ְָׁ֣ךל,מיעוט
רביםםַינ ְׁש,יהיו והםשלוחים
שלך.כמותך.ככתובַחל ְׁש-ְָׁ֣ךלוהם
שהם ויהושע כלבְׁךל ֶׁש.
***
ד ָָ֜חֶׁא יש ִ֨א ֩דָחֶׁא יש ָ֣אהֵֵּ֤טְמל
חּו ָָ֔לְשִּת ֙ויָֹת בֲא.ויהושע כלב הם
הראוייםמהם אחד כלעצמו בפני
איש להיקרא.
֙ויָֹת בֲא הֵּ֤טְַׁמלחּו ָָ֔לְשִּת,שזכות
אבותלהם עמדה.כלבהלך
על להשתטחאבות קבריבחברון,
הצדיק יוסף זכות עמדה וליהושע,
י אשר-אשת מעצת הושיעו ה
נקרא כן על ואשר פוטיפריהוסף
שנאמר"עדותביהוסףמוָש",אל
תקראמוָשאלאמוְׁש.שהקב"ה
ה הוסיף'לשמו.
ולולדמסהו"אכימשה למד מכאן
י להושע להוסיף'גם שיהיה כדי
י אצלו-בשמו ה,לו והיאכזכות
אבות,והיינו֙ויָֹת בֲא הֵּ֤טְַׁמל.
- 4. ד
מקרא של לעומקו
פר'שלח
יוָֹת בֲא הֵּ֤טְַׁמל.דרך עלהצח,
ירמוהכתוב זשזכותהאבותהֶַׁטמ
האדם אתכלפיזכות ולכף חסד,
רעות עצות מכל ומצילו.
חּו ִָׁ֔ל ְׁשת,תקרי אלחּו ִָׁ֔ל ְׁשתאלא
ְׁתַשְׁלחֹו.֩דָחֶא ישִִּ֣אהואכלב,יש ִִּ֨א
ד ָָ֜חֶאהואיהושע,מהם אחד לכל
ְׁתַשְׁלחֹויוָתֹ בֲא הֵֵּ֤טְמל.להמשיך
אבותיו מטה פי על זכויותיו.
***
י ֵׁ֥אש ָרֵֽי ְֵנב-לֵֵ֖א ָרְִּשיהֵָֽמ ֵה(יג,ג')
הדרש בדרך,על הפסוק יעיד
הם המרגלים של שמשלחיהם
רב הערב,שהםראשוניםלכל
שבתלונה דבר,שאמרו כגוןָ֥הָנְִּתנ
אש ֵֹ֖ רָהמְיֵֽ ְָרצִּמ ָהבּו ָָ֥שנְו(יד,ד').
נמי הכיהארץ דיבת מוציאי היו
רעהרב לערב שלוחים,שעליו
נאמר"ָהי ֶָרצ ָיּוהֹאש ְׁרל".כמובא
בזוה"ק(פר'פנחס)דכב ַר ב ֶׁרע
ֵלא ְָרשִּיְב יּנּוןִּא ִּיןב ְָעּורמ,יבְִּתכ המ
(א איכה)ָהי ֶָרצ ָיּוהֹאש ְׁרל.
ל שנהיוֵֽיְׁנב י ֵׁ֥אש ָר-ל ֵ֖א ָרְׁשי,ובני
והמרגלים אחריהם נגררים ישראל
שלהם שלוחים.
***
דרך ועלהרמז,לכך תרמוז
המילהֵֽמָהה.שהמילהֵֽמָהה,
נקראתולמפרע ישרשינוי ללא.
כתוב וכאילוֵֽמָהההםֵֽמָהה,וֵֽמָהה
הםֵֽמָהה.והמ'על ה ֶתֹור בתווך ם
המוהה ידות"ה צידי משני א'מ'כנגד
ה'יחידה חיה נשמה רוח הנפש חלקי
הנפש למידות אכסניה שהם.ונעשו
מידותיהםשלהמרגליםכמידותיהם
שלשולחיהם.נאמר לכןֵֽמָהה.
***
הצח דרך ועל,רֶׁשֲא יםָרעֶׁה ּומָה
ָהנָהב ביֹוש הּוא.
ָהנָהב.הזכירהכתוב אתבויקרא
יח,הנה ערותך כי,מה לכם שאין
זימה של העבירות משום לחשוש
הארץ יושבי שלכיהקב נתנם"ה
בידכם.
***
ן ִׁ֔אּוב ְׁר הָ֣טְַׁמל ם ָָ֑מֹות ְׁש ֶׁהל ְֵׁ֖או
ֶןב ּוע ֵ֖מש-ֵּֽורכזֹון ִׁ֔עְׁמש הָ֣טְַׁמל
- 5. ה
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ֶןב ֵ֖טָפָש-יֵֽ ִּחֹורה ְִָׁׁ֔הּודי הָ֣טְַׁמלֵ֖בֵָלכ
ֶןב-ֵֽה ֶֻּנפְי:וגו'.
ישעד מדוע טעם ליתןיהודה
הכתוב אמרםתולדותיהם כסדר,
הכתוב הזכירם ואילך ומכאן
כביכולבערבוביה.כגון:במקום
כסדרם להזכירם,לה וכתב טרח
שונה בסדר קרא:יששכר,אפרים,
בנימין,זבולון,מנשה,דן,אשר,
וגד נפתלי.
וישסדרם לפי הוזכרו שלא לומר
הרגיללהזהירם כדי,תתרבה שלא
זה ידי את זה יחזקו ולא מחלוקתם
במחלוקת.
ומהשמעון ראובן בתחילה שנקט
ויהודהפ עלסדרם י,ידי שעל כדי
כךיובלטסדר האישלאחריו,כעין
מקצרות וחצוצרות מאריך שופר,
השופר קול להבליט כדי.ויתעוררו
לב ויתנו זה מה ועל זה מה לשאול
להיזהר.
ואשרכן על,ראובן לאחר
ושמעוןאת הזכיריהודה,משום
ישראל מלך של כבודו,ומשום
כלב של כבודו.
ּוְׁבשַימתלַל בְׁמַעיןכל לעין ָאה ֵָרי
לכאורה סדר האי בתוך כי,סדר יש
עמלי עבור בחשיבות הדרגה של
ולומדיה התורה.
שכןאת יזכיר מידיששכרמשום
של כבודםחכמים תלמידי,וכפי
לד ברכות במסכת שאמרו.אבל
ת"עצמם ח-ראתה לא עין,
אלקים,זולתך!
ולאחריואת הזכיראפרים,
בעבור מנשה לפני יוסף שהקדימו
בתורה עמלו שהיה,שיצא ובעבור
ממנונון בן יהושעמש לא אשר
האהל מתוך.
ולאחריואת הכתוב הזכירבנימין
שבחלקוהשכינה שרתהבבית
שכן כתפיו ובין ככתוב המקדש,
ולאחריואת הזכירזבולוןשפרנס
הואהתורה עמלי לכל,
ואחריואת הכתוב הזכירמנשה
שהכניעאפרים בפני עצמו,ואין
טובה יותר מידה לךאת להכיל
התורה לימודיותרמענוה,
ולאחריהםובלהה זלפה בני,
לסירוגין,דןשמשון יצא שממנו
פלשתים מיד ישראל את שהושיע
תורה של באהלה לשקוד ויכלו,
ולאחריואת הכתוב הזכיראשר,
הואאשרהנותןמלך מעדני,הם
- 6. ו
מקרא של לעומקו
פר'שלח
כמעדנים תורה חידושימלכו לפני
עולם של.
ולאחריואת הזכירנפתלי,שהוא
שלוחה כאילהלבית הרץ
המדרששפר אמרי לתתבניגון
התורה.
ולאחריואת הכתוב הזכירגד
עליו שנאמריגודנו גדוד גד,הוא
הנלחםתורה של מלחמתה.
הריבהדרגת הכתוב שסדרם
תורה של בעולמה חשיבותם,
פי על ואףלידתם סדר שהפסיק
לעוררם כדי,היזיקם ולהרחיק,אף
כן פי על,לפי הזכירםחשיבותם
וחשיבותאבותם מטה,שהרי
היו כשרים שעה באותה.
***
המוסר דרך ועלֵיָאֵמר,שבנין
המידות על התורה עולםהטובות
ןע ָשי,שכלהנ התורה הדרגות"ל
טובות במידות הן תלויות.
וכמובאד פרק אבות בפרקי'
י משנה"ג,ראֹומ עֹוןְׁמש יב ַר,
םה יםרְָׁתכ הָלש ְׁש,ה ָתֹור רֶֶׁׁתכ
ְכּותלמ רֶֶתכְו ָהּנֻהְכ רֶֶתכְו,םש רֶֶׁׁתכְׁו
טֹובֶׁןהיַבג ַלע ֶׁהלעֹו.
ולולדמסהו"אר שבא'שמעון
להשליםר את'יהודה,האומר
משנה אותה של ברישאְָׁהּודי יב ַרה
ראֹומ,ְׁמּודלַַתב ירָהז יֱוה,ַתגְׁגשֶׁש
ָדֹוןז ָהלעֹו ְׁמּודלַת.
לך לומר,חכם לתלמיד שגם
מובהק,לשגגת המידות השחתת
תיחשב תלמודלו עולה ואףלזדון.
את מעלות טובות מידות ילּוִּאו
השם לפני ניחוח לריח התלמוד.
***
ועודהצח דרך על,מאיְׁשַלח,
י"לדמלתשלחעל מורההפשטה.
של התרגום וכן"יט ְֵׁ֖שפְׁהואֶת-
ָ֑הָֹל ָעה"ַחל ְַׁשיְׁואָָתלֲע ָתי.(ויקרא
א,ו'.)
וכאומרו,מעליך הפשטתלונות את
האנשים.םְׁחל ְַׁשוהארץ את לתור.
ַכ אולְךזו לדרך,שהמרגלים
מעליהם הפשיטואתכוונתהשל
הציצית מצות,בה כתוב שכןֵֽאלְׁו-
ם ִֶׁׁ֔כיֵֽינע י ֲָ֣רחְַׁאו ֶׁ֙םכְׁבַבְׁל י ֲֵּ֤רחַא רּו ָֻּ֜תָת,
ואחרי לבבם אחרי תרו גם תרו והם
- 7. ז
מקרא של לעומקו
פר'שלח
עיניהם,שאמרו כפיּ֙ו֙ינינְׁעב יְֵּׁ֤הנַו
ֵֽם ֶׁיהינְׁעב ֵ֖ינּוָיה ֵׁ֥ןְׁכו ים ִָׁ֔בגֲחֵֽ ַכ.
(יג,לג'.)
אוַכלְךזו לדרך,נאמר מדוע
שלחמלשוןהפשטה,יטּוִּשְפִּהש
את הציצית ממצותשלה הטעם
בתורה הכתובּו ְִׁׁ֔רכְׁזת ַןע ְַָׁ֣מל
תֶׁא ם ֵֶׁ֖יתֲשעַוָלכי ְָָֹׁ֑ותצמ.
ואםשל טעמה את זוכרים היו
יכולים היו המצווהלהמיתאת
הרע היצר,ולהיותתמימים.שכן
הק השם'ע של"למילה המתלווה ב
ּו ְִׁׁ֔רכְׁזתהואמת"ה,אוהת"ם,
על ה ֶהמֹורהמתתהרע היצר,
(מת"ה)על ה ֶיֹור אותמימות
ה בעבודת'(הת"ם).
ומשהפשיטומטעמה המצוה את,
זכו לאלכך,נאמר לכןשלח.
פרטויהושע לכלב,ממה שיותר
ציצית מצוות על שמרו שהם,
בארבע עליהם שמרה ציצית מצוות
כנפותיה,בארבע דבקים להיות
הארץ כנפות,שיש ובאמונה
לבירה מנהיג,ארבע ידי על
הק המלאכים'ע שמות של"ב
המלים מן היוצאיםתֶׁא ם ֵֶׁ֖יתֲשעַוָלכ
י ְָָֹׁ֑ותצמ,והם:היש דלי והו
עלם.
והובמסכת כמשנה השם שם הוא
סוכה(מב).והו אנינא הושיעה,
דליהק השם הוא'את לנו ֶהלהדֹו
ישועתנו,
עלם היש,הממונים המלאכים הם
השלימה האמונה חיזוק עלבדברים
הנעלמים,השם השגחת והם
הצרופה.
***
ֵׁ֥אש ָרֵֽיְׁנב י-ֵֽמָהה ל ֵ֖א ָרְׁשי(יג,ג')
המה.לכתוב ראוי היה לכאורה
הם,במדבר כבתחילת,אלפי ראשי
ישראלהם.ומאיהמה.יש ושמא
לקרוא שצריך לומרַה הם-.הם
הלפורענות מוכנים.והמלההמה
תיקראבשוה וחזור הלוך.לך לומר
טיבם יודע אתה כן שחזרו שכפי
הלכו כיצד.ואע"שעה שבאותה פ
היו כשרים,במסכת אביי אמר כבר
כט ברכותגמירי,הוה לא טבא
- 8. ח
מקרא של לעומקו
פר'שלח
בישא.רע נהיה לא טוב.נהיו ואם
בישא המרגלים,כנראהתוכם בתוך
הקלקול קינן,כלפי היו כשרים ולכן
חוץ,אךמעיקרא טבא היו לא
בפנימיותם.בישא הוה לא טבא כי.
יוכיחו נון בן ויהושע וכלב.שהיו
כמעיקרא בסוף גם טבא.נאמר ולכן
המהלגביהם גם.ה הםכשרים,הם
הובסוף בתחילה טובים.נאמר לכן
המה.
הצח דרך ועל,ָהמֵֽהישר נקרא
לך לומר והפוך,בדרך שאמרו כפי
אותו מוליכין לילך רוצה שאדם.
והפוך ישר.
***
מ א ְָׁרקַיוה ֶׁשנּון ןב ַעְׁהֹושל
ַעְֻּׁהֹושי(.יג,טז')
טעם ליתן יששל שמו בשינוי
ַעהֹושלַע ְֻּׁהֹושי.ָאה ָרי בל תַמיְׁשבּו
ןַיעְׁמַלשלאלו הוסיףרקיו"ד,
גם אלאנקודות שלש.שכןַעהֹוש
מנוקדשבצירה,וַע ְֻּׁהֹושימנוקד
ֻּשֻקבבּוץ,הרינוספת אחת נקודה.
ויו"דמנוקדת לו שהוסיףבשוא,
כזה:ְׁינקודות שתי עוד הרי.יחד
הןג'וי נוספות נקודות'נוספת.
ושלשנקודותשם על יורו לעולם
ֶׁדסֶׁחה,שכןֶׁגולסהניקוד הוא
למידתֶׁדסֶׁחה.והאותיו"דה ֶתור
עלרחמים.לו שהוסיף לך לומר
המקום לפני ורחמים חסד.
ועודוהסוד הרמז דרך עלהמילה
ַע ְֻּׁהֹושיב ישההק הספירות עשר,'
השם ושמות.י'היאחכמה,וכן
ַעמידת על המורה בפתח הוא
החכמה,של ניקודה שכןהחכמה
הואַפַתח.
ה'היאבינה.
ו'היאהתפארתוגםהיסוד.
ג'הנוספות הנקודותכנ"כנגד הן ל
ֶׁחהֶׁסד.
ְׁהשָואשביו"דְׁיעל מורהְׁגבורה,
הוא הגבורה ניקוד שכןְׁשָוא.
הנוספת הנקודהשבשין לצירה
(מהו נהפך כאשרשליהו עֻּשע)
על מורהנצחניקודה הוא זה שכן
הנצח ספירת של,יקירח.
ֻּבּוץקהשבשיןֻּשספירת כנגד הוא
ההוד,ה ניקוד זה כיהודשהאציל
משהמהודועליו.
ו האות'כנגד היאהיסודכנ"ל.
האותששם על מורה שביהושע
- 9. ט
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ש-די.כנגד והואהמלכות.היא
הטבע בעולם השולטת הספירה.
פרטית השגחה הקרויה היא.
ָםלהחֹוה שמעל-ֹוהחולם הוא
על המורה הנכסףעליון כתר
האצילות ועולם.כל נשלמו ובזה
הספירות.
ועוד,האותעשביהושעעל מורה
השם עין.ככתוב(לג לתהלים,
יח)הנהיןעה'לֶׁאְׁיָאיור
ְּׁדֹוסַחְׁל יםֲלחַיְׁמַל,על תרמוז וכן
יהושעלומריבורך הוא עין טוב.
וכןבָלכ,על יורהובינה כתר.
כיצד:כ'שבמילהָכעל יורה ֵבל
כתר,ב מנוקד גם והואָקָמץ,שהוא
הכתר ניקוד.הצירהשבאותל
על יורהבינה,הבינה ניקוד שכן
בצירה.והשםבָלכאחת כנגד הוא
מע"הקדושים שמות ב,לכב,הוא
לברכו הממונה המלאךֹל ַכב.
כנגד הוא חדש בזהר וכמובא
יתַָתנְׁו(בשדך עשב)התיבה היא
של שניה שבפרשה ואחת השלשים
ק"ש.
ועוד,שגימ'כל"בהיאב"ן,הוא
כפילות במילוי הקדוש השם,כזה:
יו"ה ד"ו ה"ה ו"הכנגד והוא
עולםהעשייה.שברכם וזהמשה
םְֶׁׁתקַזַחְׁתְׁהו,בשמות שתתחזקו
הק ובמידות הקדושים'ובספירות
הנ"וי ל-מרגלים מעצת יושיעכם ה.
***
ֶׁבג ִֶׁׁ֔נַב ֶׁ֙הז ּו ֲֵׁ֥לע(יג,יז')
הכתוב שאמר הוא מה לשאול יש
ּו ֲָ֥לעֶׁ֙הזֶבג ֶָּ֔נב,לומר תלמוד מהֶׁ֙הז,
לומר יכול והריּו ֲֵׁ֥לעֶׁבג ִֶׁׁ֔נַב.ומה
לומר תלמודֶׁ֙הז.
מקרא של לפשוטו,רש פירש"י,
הישראל ארץ של הפסולת היה וא,
את מראין התגרים דרך שכן
הפסולתְׁתחָלהאת מראין כך ואחר
השבח.ולפירושוכן שעל לומר יש
הפסוק יכתובֶׁ֙הז,לומרֶׁ֙הזתחילת
עלייתכם,תחילה בנגב,דרך שכן
התגריםוכו'.
הסוד דרך ועל,תֹוֶרהמילה הֶׁ֙הז
ינצלו בה הדרך על.מטהו שיקחו
ינצלו ובגינו משה של.וכמובא
בזוה"ק:(ק דף"עמ ס'ב')
- 10. י
מקרא של לעומקו
פר'שלח
רָאמ ָקחְצִּי ִּיב ִּר,ָאןטָמ ֲוֹוה דכ
יםִּקָנֲע יּנּוןִּאְד ְיהּויבְגל,ָיןיְווש ֲוֹוה
ְיהּוימק ֶהשֹ מְד א ְָרטחּו הּואה,
ִּיבּוזְְתשִּאְו.א ְָרטחּו הּואהְד ָןלָנְמּו
לֹון ִּיבהָי.יבְִּתכִּד הּוא אֲָדה,ֶרמֹא יו
ֶםהֵילֲאֶׁבגֶׁנַב ֶׁהז ַלּוע.ָאכָה יבְִּתכ
ֲלּועֶׁהז,םָָתה יבְִּתכּו(ד שמות)ֶתאְו
ֶהטמהֶׁהזַהְגֹוו,'ִּיבּוזְֵתשִּא ֵיּהנִּיגְבּו.
מובא עודשם בגין שינצלו שם
קדוש.
רָאמ הְָהּודי ִּיב ִּר,ת ֶסֹורָמאָמְׁש
א ָישַּדקֶהשֹ מ לֹון רסָמ,ֵיּהנִּיגְבּו
ְיהּויִּּנמ ִּיבּוזְֵתשִּא.
הוא ומהשמסר הקדוש השם
להם,בזוה נאמר לא"ק.
ולולדמסהו"אשמסר הקדש דשם
מע אחד הוא להם"הנקרא שמות ב
עלו( .כדלקמןציצית בפרשת.)
וכדאמרוליהושע לכלב משה להם
הארץ את לתור המרגלים כשנשלחו
ֶׁהז ֲלּועֶׁבגֶׁנַבָרהָה ֶתא םִֶּיתלֲעו.ועל
דרךודרשהו חלקהו.
ֶׁהז ֲלּועֶׁבגֶׁנַב,ויהושע לכלב אמר,
ָרהָה תֶׁא םֶׁיתֲלעַולשאר אמר
המרגלים.לומר יש ושמא
שבאמרוֶׁהז ֲלּועֶׁבגֶׁנַב,מסר בלבד
זה קדש שם ויהושע לכלב,ֲלּוע
ע משמות שהוא"ב,המלאך הוא
ממצרים להוציאם שנשלח,
לארץ ולהכניסם,המלאך הוא
ינזקו שלא ויהושע כלב את שליווה
בעלייתם.
***
םא וא ָ֜ה ה ִָ֨נמ ְַׁשה ץ ֶָׁאר ָָ֠ה ה ָָּ֣ומ-
ֵֽשֲיה ה ִָׁ֗ז ָר-םא ֙ץע ּהֵָׁ֥ב-ןי ִַׁ֔א
י ְָׁ֣רפמ ם ְֵֶׁׁ֖תחַקְׁלּו ם ְִֶׁׁׁ֔תקַזַחְׁת ְִׁ֨הו
ץ ֶׁר ָָָ֑אהָי ִַ֨הְׁוֵֽיםָבנֲע י ֵׁ֥כּורב י ְֵׁ֖מי ים ִׁ֔מ
(יג,כ')
ם ְִֶׁׁׁ֔תקַזַחְׁת ְִׁ֨הוי ְָׁ֣רפמ ם ְֵֶׁׁ֖תחַקְׁלּו
ץ ֶׁר ָָָ֑אה.
לשאול יש,מכיוןעדיין שהארץ
ניתנה לא,לקחת אפשר כיצד
הדבר שיחשב מבלי מפירותיה
כגזל.
רָתפְׁיוידי עלתרגוםיונתן,
בתרגמום ְִֶׁׁׁ֔תקַזַחְׁת ְִׁ֨הוְׁדּוןבַעְַׁתו
אָָתקְׁזֶׁח.
חזקה שתעשוידי על בארץ
ולרחבה לארכה הליכתכם,ידי ועל
- 11. יא
מקרא של לעומקו
פר'שלח
מפירותיה לקחת רשות לכם יש כך
גזל זה ואין.
המוסר דרך ועלכאן למדנו
כיצד הוראהלהתחזקדבר בכל
טוב.ת וכן"ר(עמ לב ברכות'ב')
ארבעהדבריםחיזוק צריכין
(ברש"בכל בהן תמיד אדם שיתחזק י
כוחו)הן ואלותורה,ומעשים
טובים,תפלה,ארץ ודרך[משלח
האדם של ידו].
ולימדנוכאןעוזיאל בן יונתן התנא
יתחזק כיצד.בהם שיעשהחזקה.
שתהיהלמתחזקַבֲעלּותהדבר על,
ושיהיהשייך הדבראליובלי
עוררין.כתרגומואָָתקְׁזֶׁח ְׁדּוןבַעְַׁתו.
***
ולולדמסהו"אדברים שארבעה
בברייתא האמורים חיזוק צריכין
הנ"כאן רמוזים ל.
ם ְֵֶׁׁ֖תחַקְׁלּועל ירמוזתורה,שנאמר
כילקחאל תורתי לכם נתתי טוב
תעזובו.
י ְָׁ֣רפמץ ֶׁר ָָָ֑אהירמוזעלמעשים
טובים,א כמשנה'א בפרק'במסכת
פאהיםָרבְׁד לּואםָשֶָאדֵלכאֹו
ֶׁןהירֹותפֶהזה ָםלָעֹובֶמֶתיק ן ֶרֶקְהו
לֹוָאבַה ָםלָעֹול.םֵָאו ָאב ִּבּודכ,
ּויםִָּדסֲח ילּותִּמְג,וגו.'והמילה
ץ ֶׁר ָָָ֑אהעל תרמוזהבא עולםהיא
העליונה הארץ.
ים ִָׁ֔מי ִַ֨הְׁוהתחזקות על ירמזון
בתפילה,לר ליה כדאמרו'יוחנן
(ח ברכות,עמ'ב')איכאסביבבבל
[בבבל ימים שמאריכין],תמה
ואמר{יא דברים-כא}ירבו למען
ימיכםוימיבניכםהאדמה על
כתיבלא לארץ בחוצה אבל,כיון
ליה דאמרילבי ומחשכי מקדמי
כנישתאופירש"שמאריכין י
(בתפילה)הכנסת בבית]אמרהיינו
לה דאהני,להם שמועיל מה זה
ימים לאריכות.
י ְֵׁ֖מיֵֽיםָבנֲע י ֵׁ֥כּורבירמזון
להתחזקותארץ בדרך,וכדפירש"י
סוחר אם לאומנותו אומן אם
לסחורתו,וגו'.לסחור שמזדרז
ב עם בענביםכּוָרם,ירקבו בטרם.
***
- 12. יב
מקרא של לעומקו
פר'שלח
הסוד דרך ועל,הזוה שואל"ק
קנ דף לך שלח בפרשת"עמ ח'ב,'
מאיים ִָׁ֔מי ִַ֨הְׁו,שהרילומר יכולואז
בכורים ימי.
ותשובתהזוה"קיםִּמָיְהו,יּנּוןִּא
ָןעְמֹודְְתשִּאְד,ן ְָרבחְִּתמ ֲוֹוה ְהּולֻכ
ַהּואהְׁבָאנְׁמזָאטָחְד ָאנָלִּיא הּואְהב
אשֹון ִָּרה םָָאד ֵיּהב.ָןנֵינְָתד ָהמְכ
אָד לְעו ָיּוה ִּיםבָנֲע,יםִּמָיְהו:יּנּוןִּא
ָןעְמֹודְְתשִּאְד.
ותרגומו:יםִּמָיְהו-ִּיםעָּנֹודה םָאֹות,
ְאֹותֹוב ןְמז ְאֹותֹוב ים ִָּרבֻחְמ ָיּוה ָםלֻכ
אשֹון ִָּרה םָָאד בֹו ָאטָחֶש ֵץע,ְמֹוכ
ָיּוה ִּיםבָנֲע ִּינּונָשֶש,ִּיםמָיְהו ֶהז לְעו
-ִּיםעְדּויה םָאֹות-ִּיםבָנֲע י ִֵּכּורב יֵמְי
ָאקְוד.
ופירושו:זמן ישהמסוגל
להתעלותרוחנית,שעלול זמן ויש
לירידהרוחנית.זמנים ואותם
מימי בזה זה וקשורים אחוזים
בראשית,הדורות בהשתלשלות.
המרגלים שיצאו ימים ואותם,היו
הימים אותם עם ואחוזים קשורים
הראשון האדם חטא של הנודעים
האסור הפרי אכילת על עבר אשר
לו,שהיהענבים.
זה וסודרבנו למשה מסור היה,
להם אמר ולכןם ְִֶׁׁׁ֔תקַזַחְׁת ְִׁ֨הו.
וכלב יהושעמוסר שלקחו,
וניצלו התחזקו.לא האנשים ושאר
שקרה מה וקרה מוסר לקחו.
***
המוסר דרך ועל,יודעים שאין
לעליה מסוגלים זמנים איזה היום,
ח עלולים ואיזה"לירידה ו,כל יקח
מוסר אדםמהזוה"ק,מהברייתא
רש ומפירוש"ילעיל כאמור
ארבעהדבריםצריכיןחיזוק
(ברש"ישיתחזקאדםתמידבהןבכל
כוחו)הן ואלותורה,ומעשים
טובים,תפלה,ודרךארץ.ובזה
אחריו ולדורותיו לו ויזכה ינצל.
***
אּו ָֹ֜ ָביַודע-לִ֣חנל ִֹׁ֗ כְׁשֶׁאּו ִ֨ת ְְרכִּיו
֙ה ְָמֹורז ם ֵָּ֤שִּמֹול ֵּ֤כ ְׁשְֶׁׁאוד ָָ֔חֶא ִּ֙יםבָנֲע
ןּומ םָ֑יָנְׁשב ֹוט ֵַ֖מב הּוֵֻּׁ֥אָשַיו-
ןּומ ֵ֖יםֹנ מָרה-ֵֽיםנאְַׁתה(יג,כג'.)
ליכארמיזא דלא מילתא
באורייתא.
- 13. יג
מקרא של לעומקו
פר'שלח
כתיבל ִֹׁ֗ כְׁשֶׁאו בלי'.וכתיבבתריה
ֹול ֵּ֤כ ְׁשְֶׁׁאוד ָָ֔חֶא ִּ֙יםבָנֲעו עם'.
היינודרבקה אמרהבנה ליעקב,
(כז בראשית,מה')ַםג ַּ֛לַכְׁשֶׁא הֵָָׁ֥מל-
ֵֽד ָחֶׁא ֹוםֵׁ֥י םֵֶׁ֖יכנ ְׁש.
חומר כמין וידרש,ַםג-םֵֶׁ֖יכנ ְׁשבית
שני מקדש ובית ראשון מקדש,ֹוםֵׁ֥י
ֵֽד ָחֶׁא.הואבאב תשעה.ידי שעל
ל ִֹׁ֗ כְׁשֶׁאהענביםאמרוֶׁהזְׁו-ֵּֽה ָי ְׁרפ
ֵֽיכ ֶׁספ ֶֶׁ֚א-ם ִָׁ֔עָה זַָ֣ע,וכךנתגלגל
בכי ובכו הדברהלונקבעה חנם
לדורות בכיה להם.דכתיב והיינו
וא בלי"ו.כ ְׁשֶׁא ַלחַנלשממנו
נתגלגל"ֶׁא למהְׁשַכל."
***
ַיאמְׁרּווץ ֶָָארה לֶא ָאנּובוגו'ַםגְׁו
ואה ַשבְּׁוד ָבלָח ַתבָזוגו'.(יג,כז')
ישטעם ליתןמהווגםשאמרו
המרגלים,ואה ַשבְּׁוד ָבלָח ַתבָז ַםגְׁו
לרבות בא מה.הקרי פשר מה וכן
והכתיבואהוהּוא.וגו'שהיהלו
לכתובשבְדּו ָבלָח תָבז םְגוהיא
ומאיואה.
וישלומר,היתה מגמתם שכל
למעטישראל ארץ של בשבחה.
לכן,אע"אמת דבר שאמרו פ,
היא ודבש חלב זבת שארץ,הדרך
בבזיון היתה אמרו שבה.אמרו כי
זאתאגב כדרך.ַםגְׁוָבלָח תָבז
ִּואה שבְּוד.דעת הסיחו ומיד
ואמרו השבח מן השומעיםוזה
פריה.
ופירשרש"י,שפירותיה כשם
משונה עמה כך משונים.שעל הרי
השבח מן דעתם הסיחו פריה ידי
ודבש חלב זבת ארץ של,שלא
בו ישגיחו.
***
ועודלומר רצושגםהיאחלב זבת
הרבה יש וכמוה ודבש.למדו ומהם
כי המעט לומר ואבירם דתן
וגו ודבש חלב זבת מארץ העליתנו'.
חלב זבת מצרים לארץ שקראו הרי
ודבש.
ואשרכן עלכלב יהושע אמרו
העם לכל,ץ ֶׁר ֶֶׁ֕ארֶאֲשואַּ֛הֵ֖בָָלח ָ֥תָבז
ֵֽש ָבְּוד.(יד,ח'.)היאאחרת ולא.
- 14. יד
מקרא של לעומקו
פר'שלח
תאמרו שלאוגם.אלאואין היא
בלתה.
וזהשנאמר הואוכתיב קרי.קרי
היאוכתיבהוא.אשר ארץואה
ודבש חלב זבת.של השבח שכל
הארץמהקב בא"ה.הואהמשגיח
פרטית השגחה בארץ.עיקר וזה
שבחה.אשר ארץ נאמר לכןואה
וגו'.לומר רצו המרגלים ואילווגם,
הקב על גם"כביכול ה,שאמנםהוא
בארץ משגיח,אבלגםליד נתונה
המקרה.בהשגחה כפרו וכאן
עליונה.
לכןשאמרו מה כנגדַתבָז ַםגְׁו
ואה ַשבְּׁוד ָבלָח,כלב אמרו
אשר ארץ ויהושעואהחלב זבת
ודבש.ואין הואבלתו,ואין היא
בלתה.
ַכ אולְךזו לדרך,דתן שלא
לומר מהמרגלים למדו ואבירםוגם,
המרגלים אלאמדתן שלמדו הם
ואבירםכן לומר,דאמר למאן וזה
היו ועדתו קורח אחרי שמרגלים.
***
ר ֶׁשֲא ץ ֶׁר ֶֶׁ֕א-ֵֽש ָבְּׁוד בֵָָ֖לח תֵַָׁ֥בז ואַּ֛ה
(יד,ח')
ישהוא מה טעם ליתןהשבח
אשר הזה המיוחדודבש חלב זבת
ִּיָקֵרא,והריהמינים שבעת,והרי
ותהומות מעינותבבקעה יוצאים
ובהר,וכו'.
ויובןהפסוק פי עלבאיוב(יד,ד')
ֵֽימ-ןתיאמָטמ הֹורָטֵֽד ָחֶׁא לא:ויש
לקראובתמיה.כן לעשות יכול מי,
אחד לא?רקהקב"שהוא האחד
לית יכולןטמא מתוך טהור.
וכגוןשהיא הדבורה על שאמר
טמא שרץ,ותפיקטהור דבש
לאכלה.ואע"הטמא מן שהיוצא פ
הוא הריטמא,הטמא מן היוצא כאן
טהורהוא,המלך צוה כן כי.
וכןָחבָלב,שהואונהיה שנעכר דם
לחלב,לאכילה וכשר טהור והוא.
ולכןהזה הדבר נהיהו שבחסימן
בלבדו השם ליכולת.ולארץ כן
שם על כנען ארץ הנקראת ישראל
שבההקב לפני נכנעים"ה,סימנה
הוא ודגלהודבש חלב זבת ארץ.
- 15. טו
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ואע"לדבש הכוונה שדבש שאמרו פ
הפירות,ואלו הם שונים מדרשים
חיים אלקים דברי ואלו.כוונת וזה
הגדול השבחַשבְּׁוד ָבלָח ַתבָז ץ ֶׁרֶׁא
כאותו פרטית השגחה שבה ארץ
מטמא ההופך חלב וכאותו דבש
ע לטהור"העליונה ההשגחה י.
***
םא-ּ֙ו֙נָב ֵׁ֥ץָפחה'ּ֙ו֙נָֹת א יא ֵּ֤בְׁהו
לֶׁא-ָ֑נּוָל ֵּ֖הָנְָׁתנּו את ִֹׁ֔ ַזה ץ ֶׁר ָָָ֣אה
ר ֶׁשֲא ץ ֶׁר ֶֶׁ֕א-ֵֽש ָבְּׁוד בֵָָ֖לח תֵַָׁ֥בז ואַּ֛ה
(יד,ח')
טעם ליתן ישלאומרםםא-ֵׁ֥ץָפח
ּ֙ו֙נָבה',להם לומר רצו מוסר מה.
הדרש דרך ועלל ישומר,
קהלת רבה במדרש כמובא,מאי
דכתיב[ג מלאכי,יב'],ֶםכְֶתא רּוְשִּאְו
ָלכםֶתא ְיּוהִּת ִּיכ ִּםיּגֹוהֶץפֵח ץ ֶֶרא.
ֶׁץפח ץ ֶׁרֶׁא אּו ְָׁרקת םֶׁתַא.
יקרא כיצד המדרש וממשיך
ארץ האדם:
ְעֹוןמִּש ִּיבר םֵשְב ָהיְכ ְֶרב ִּיבר רָאמ
ישִּקָל ֶןב,דֹושָקה א ָָרבֶש המ ָלכ
ָאמְגְֻדל ץ ֶָָארב א ָָרב םָָָאדב הּוא ָרּוְךב
לֹו,
םָָאדֹאש ר לֹו ֵשיץ ֶָָׁארהְׁוָּהל ֵשי
ֹאש ר,רמֱאֶּנֶש(ח משלי,כו):ֹאש ְרו
ֵלבֵת ְרֹותפע.
םָָאדֵינע לֹו ֵשיִּםיץ ֶָָׁארהְׁוָּהל ֵשי
ִּםיֵינע,רמֱאֶּנֶש(י שמות,ה):ָהסִּכְו
ץ ֶָָארה ֵיןע ֶתא.
םָָאדִּםיְנזָא לֹו ֵשיץ ֶָָׁארהְׁוֵשיָּהל
ִּםיְנזָא,רמֱאֶּנֶש(א ישעיה,ב):
ץ ֶֶרא ִּינִּיזֲאְהו.
םָָאדֶהפ לֹו ֵשיץ ֶָָׁארהְׁוֶהפ ָּהל ֵשי,
רמֱאֶּנֶש(טז במדבר,לב):חְתפִּתו
ָהִּיפ ֶתא ץ ֶָָארה.
םָָאדץ ֶָָארהְו ֵלכאֹוֶׁתלֶׁכאֹו,רמֱֶאּנֶש
(יג במדבר,לב):ֶתלֶכֹא ץ ֶרֶא
ָהֶיבְשיֹו.
םָָאדהֶשֹותץ ֶָָׁארהְׁוהָשֹות,רמֱֶאּנֶש
(יא דברים,יא):ִּםימָשה רְטמִּל
ִּםיָמ הְֶתשִּת.
םָָאדיאִּקֵמץ ֶָָׁארהְׁויָאהִּמְק,רמֱֶאּנֶש
(יח ויקרא,כח):ץ ֶָָארה יאִּקָת ְֹלאו
וגו'.
םָָאדלֹו ֵשיםיַָדיָּהל ֵשי ץ ֶָָארהְו
םיַָדי,רמֱאֶּנֶש(לד בראשית,כא):
ִּםיָדי תֲבחר ֵהּנִּה ץ ֶָָארהְו.
םָָאדִּםיכ ְֵרי לֹו ֵשיץ ֶָָׁארהְׁוָּהל ֵשי
ִּםיכ ְֵרי,רמֱאֶּנֶש(לא ירמיה,ז):
ץ ֶָאר יְֵתכ ְרִּימ יםְִּתצבִּקְו.
םָָאדבּורט לֹו ֵשיץ ֶָָׁארהְׁוָהל ֵשי
- 16. טז
מקרא של לעומקו
פר'שלח
בּורט,רמֱאֶּנֶש(לח יחזקאל,יב):
ץ ֶָָארה בּורט לע ֵיבְשי.
םָָאדָהו ְֶרע לֹו ֵשיֶָָׁארהְׁוץָּהל ֵשי
ָהו ְֶרע,ֱֶאּנֶש'(בר'מב,ט):אֹות ְִּרל
םֶָאתב ץ ֶָָארה תו ְֶרע ֶתא.
לֹו ֵשי םָָאדםַילְׁג ַרָּהל ֵשי ץ ֶָָארהְו
םַילְׁג ַר,רמֱאֶּנֶש:ָםלְעֹול ץ ֶָָארהְו
תֶָדמֹ ע.וגו'.
ולולדמסהו"אדסמיך את להוסיף
ליה:
םָָאדלו ישחפץ,ץ ֶָָׁארהְׁולה יש
חפץ.שנאמר זה[ובמדרש במלאכי
למעלה],ֶץפֵח ץ ֶֶרא םֶתא ְיּוהִּת ִּיכ.
ֶׁץפח ץ ֶׁרֶׁא אּו ְָׁרקת םֶׁתַא.
רש ופירש"יארץבה שחפצי.
ופירשדוד מצודתארץ
יושביה ורצון חפץ הממלאתכי
תחסר לאבה כל.
אדם תולדות בספר ומובא
להשל"הקדוש הומכוונת[הארץ
התחתונה]סוד שהוא שלמעלה נגד
העליונה הארץחפץ ארץהיכל
ה,'נאמר עליו אשר(ב חבקוק,כ)
ויהו"כל מפניו הס קדשו בהיכל ה
הארץ.
הנ כל על כן על ואשר"ליש
וכלב יהושע אמרו שלכן לומרםא-
ּ֙ו֙נָב ֵׁ֥ץָפחה'.
וכאומרםלפנים הפנים כמים,
בנו חפצוובחפצנו ברצוננו תלוי
בוובארצו.שבארצו חפצים אנו
וה'בנו חפץ.נקראת כן על ואשר
חפץ ארץ.
אמרו ולכןץ ֶֶראֲאַתבָז ואה רֶׁש
ָשבְּׁוד ָבלָח.חפצנו את לנו שעושה
בה חפצים שאנו כפי,והכלכנתינת
חפץמהקב"בנו החפץ ה.
***
י ועוד"הצח דרך על ל,שכל
בה החפץבץ ֶֶראֲאַתבָז ואה רֶׁש
ָשבְּׁוד ָבלָחהופךלטהור מטמא.
מי שנאמרלא מטמא טהור יתן
אחד?!כלב אמר לכןָנּוב ץָפח םא
ה'ֶא נּוָֹתא ִּיאבֵהְוזה ץ ֶָָארה לאת
ָּהנְָׁתנּוָנּול.
כאן כיהחפצים כל הושוו.ה'בנו,
בה אנו,'בנו והארץ בארץ אנו.
***
- 17. יז
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ֶׁםכיְׁנפל ם ָש יֲנעַנְׁכַהְׁו יקלֲָמעָה יכ
ב ֶָׁרחֶׁב םְֶׁׁתלַפְׁנּוןכ ַלע יכםְֶׁׁתב ַש
יֲרחַאמה'ְׁלוֶׁהיְׁהי אה'ֶׁםכָמע
(יד,מג')
לשאול ישהכתוב כוונת מהיכ
ןכ ַלע.לומר היה יכוליעןוכו'.
ג לומר הכתוב יאריך מדוע'מלים.
לומר וישג ולפתור'אלו מלים,
הק התורה אותנו תלמד ידם שעל'
הה סיבובייראיו על הפרטית שגחה.
וכךהדברים ערך יהיה:כן על כי
העליונה ההשגחה סובבה,שהעמלקי
ש כדי לפניכם שם והכנענילא
ה מאחרי תשובו,'שתשובו אם
ה מאחרי'ה יהיה לא'ונפלתם עמכם
בחרב.כל וכןכן על כישבמקרא
לפרש כך תוכל.ס כן על כיכך ובבה
העליונה ההשגחהש כדי...וגו'.וכן
פר תחילת'עברתם כן על כי וירא
עבדכם על,וכאומרוסובבה
העליונה ההשגחהעל פה שתעברו
עבדכם,שאכניסכם כדילביתי
ותברכוני.וכןשאמר מה תפתר
בפר לעשו יעקב'וישלח,כן על כי
ותרצני פניך ראיתי.כן על כיראיתי
פניךכדישתרצני.ההשגחה סובבה
מה שכלהוא המלאך פני שראיתי
כדישתרצני.עשו דברי יובנו וכן
הבכורה מכירת בעת ליעקב,על
ודרשהו סרסהו דרךָאנ יניטְׁעלַה
וגו'יכָאנ ֵףיָעִּיכןכ ַלעמֹוְש א ָרָק
ֱדֹוםא.תקרא אלָאנ ֵףיָע ִּיכֵןכ לע ִּיכ,
אלאא עיף כן על כינכי.שסובבה
עיף עשו שיהיה העליונה ההשגחה,
כדישיבכורתו את למכור רצה
עדשים נזיד בעבור.בענינינו וכןכי
כן עלשם והעמלקי הכנעני,כדי
לישראל מרדות רצועת שיהיו.
***
ֶׁהזְׁו וא ֵ֖ה ש ַַּ֛בְּׁוד ֵׁ֥בָָלח ת ִַ֨בָז ַםג ְָׁ֠ו-
ֵּֽה ָי ְׁרפ:ֵֽיכ ֶׁספ ֶֶׁ֚א-זַָ֣ע(יג,כז'כח'.)
ברמב"ןרשעם ענין מובא.וז"ל
במלת רשעם אבלאפס,מורה שהיא
שאי האדם מן ונמנע אפס דבר על
וכו ענין בשום אפשר'.אמרו וכאילו
שאכלפי אפילו לסמוך אפשר י
מעלה,ח"ו.
הצח דרך ועלכן שעל לומר יש
הק התורה לנו הורתה'זה דבר
במילתאפ"ס.אל"פ ף"סמ ה"ך.
וכאומרו,ףַאלפיךלסמוךעל
- 18. יח
מקרא של לעומקו
פר'שלח
הקב"ה.למידת תגיע כן לא שאם
"העם עז כי אפס."
***
תֶׁא ַּ֛בָלכ ַסהַַַּ֧יו-לֶׁא ם ֵָָ֖עה-ה ֶָֹׁ֑ש מ
ּה ִָֹׁ֔ת א נּו ְׁש ַָָ֣ריְׁו ֶׁ֙הלֲעַנ ה ֵָּ֤לע רֶׁאמִֹׁ֗ ַיו
ֵֽיכ-ֵּֽה ָל לֵַ֖נּוכ ֹול ֵָׁ֥כי:(יג,ל')
והסוד הצח דרך על,הק השם'
עלהִּדֵבגרונו מתוך ר,כזה:ויאמר
עלה:נעלה!(יד,א')
***
ְׁמָהי ֵֽ ְָׁרצמ ּוב ֵׁ֥ש נּוֵָ֖ל ֹוב ֦ט ֹוא ֲַּ֧לה
(יד,ג')
הצח דרך על,והטעמים:
ֹוב ֦טב מוטעםכפולא מירכא,מירכא
מלכות לשון,כפולא מירכא
שהישמים למלכות עצמם שוו
רשויות כשתי ועשוה,והמילהֹוב ֦ט
תֹוֶרהקב על ה"ומקור הטוב שהוא ה
הטוב,הישוו והםלמלכותו עצמם,
ואמרוֹוב ֦ט ֹוא ֲ֧להנּוֵָ֖ל,ורמוז
בטעמים:
ֹוב ֦טמוטעםבכנ כפולא מירכא"ל,
ֹוא ֲַּ֧להמוטעםבדרגא,עצמם שהשוו
מקום של לדרגתו.נּוֵָ֖למוטעם
בטיפחאע על הכתיבו כביכולצמם
ותחסרהומעטמאלקים,מעט וכמה
-כטפח,טיפחא והיינו.
***
ם ֵָָ֖עה ּו ְֵׁׁ֥כבַיוֵּֽואהַה ָהלְׁיֵַַׁ֥לב,
(יד,א')
רמיזא דלא מילתא ליכא
באורייתא.כאן נאמרָהלְׁיֵַַׁ֥לב
ֵּֽואהַה,אסתר במגילת ונאמר
ֵּֽואהַה ָהלְׁיֵַַׁ֥לבהמלך שנת נדדה,
עולם של מלכו בו ודרשו.כביכול
הק השכינה אומרת,'של שנתו
בעבורכם נודדת המלך,ואתם
בוכים,המלכות חצי עד נאמר מיד.
המקדש בית ללא בו ודרשו.שכן
להיחרב עליו גזרו בבכייתם.ורק
עיסוקם ידי על שנתם משנדדה
בתורה,וקבלו קימו שנאמר,הותר
המקדש בית את שוב לבנות להם.
לבוא לעתיד יהיה כןט כתפילת'
באבעתי אתה ובאשלבנותה ד,
באש מאי-התורה באש.בב"א.
***
- 19. יט
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ַחּו ֵּ֤ר ה ְָָׁ֞תיֵֽ ָה ֶׁבקָ֣ע ב ִָׁ֗לכ י ְָּׁ֣דבַעְׁו
י ֲָָ֑רחַא אֵ֖לְַׁמיַו ֹו ִׁ֔מע ֙ת ֶׁרֶׁ֙חַא
לֶׁא יו ִֹׁ֗ת ֵֽיאֲבהַו-ר ֶׁשֲא ֙ץ ֶׁ֙רָָאה-א ָָ֣ב
ָהנֵֽ ֶׁשיֹור ֹו ֵ֖ע ְַׁרזְׁו מָה ִָׁ֔ש(יד,כד')
וגו עקב'אשר.הכתוב ירמוז
שהיתהעמו אחרת רוחמתחילה
סוף ועד.ראש ועד מעקב.לכן
נאמרעקבוגו'אשרוגו'.
***
ץ ֶׁר ָָָ֑אה ֶׁםחֶָׁ֣למ םְֵֶׁׁ֖כלָכֲַאב הֶָ֕יָהְׁו
ה ֵָ֖רּומְׁת ימּו ֵׁ֥רָתלה'וגו'(טו,יט')
ישנקרא מדוע טעם ליתןלחם
הארץ.אל בבואכם לומר צריך היה
הארץואכלתםּהְָׁמחַלמ.חזר ומדוע
ואמרהארץ מלחם.
וישלומרשכוונתו"הארץ לחם"
שאכלו למה רק לא,למה גם אלא
שהפרישו,שם על נקראת שהחלה
הארץ,חלה הפרישו שלא בעוון כי
הארץ מן גלו,החלה ובזכות
לארץ יחזרו שיפרישו.אשר ותחת
מראשית נתתם לאמעשרותיכם,
מראשית תתנועריסותיכם.
וכןהרמז דרך על,בגימ חלה'
מ"ג,ליעקב רבקה שאמרה וזה
אשכל למהגםשניכםאחד יום.
גםשניכםלבימ ירמוז"ראשון ק
ובימ"שני ק.אחד יום,ירמוזליום
הבכיט יום הוא'באב.ובעבור
הפרישו שלאשיעורג"םלהפרשת
חלה.ישובו הפרשתה ובעבור
לארץ,נקראת ולכןהארץ לחם.
***
ה ָָ֣תְֶׁׁשעֶׁנ ֮הָדָעה ָ֣יינעמ ם ָ֣א הִָׁ֗יָהְׁו
ָלכ ּו ָָ֣שעְׁו ָ֒הגָג ְׁשל-ֶׁןב רַָ֣פ ה ָָ֡דָעה-
ַ֙חֹ֙ יחנ ַחי ְֵּׁ֤רל ה ָָ֜לֹ ְׁעל ד ִָ֨חֶׁא ֩רָקָב
טָָ֑פְׁשַמכ ֹו ְֵׁ֖כסְׁנו ֹו ֵָׁ֥תחְׁנּומ הִָׁ֔וֵֽיה ַל
ירעְּׁוש-ֵֽת ַָטחְׁל ד ֵָ֖חֶׁא ֵׁ֥יםזע:
(טו,כד')
ֵֽת ַָטחְׁל ד ֵָ֖חֶׁא.פירשרש"יחטת
א חסר.כשאר שאינו
חטאות.שבתורה חטאות שכל
עולה עם הבאות,קודמת החטאת
לעולה.וזו(זרה עבודה על חטאת),
לחטאת קודמת עולה.
וישבדבר טעם ליתן,בחטאת מדוע
תהיה זרה עבודהקודמת העולה
לחטאת.
- 20. כ
מקרא של לעומקו
פר'שלח
הקושיא ותגדל,ע"פרש פ"י
עה"פלעולה ואחד לחטאת אחד,
(ה ויקרא,'ז')דומה הדבר למה
לרצות שנכנס לפרקליט.ריצה
פרקליט,אחריו דורון נכנס.ורצונו
לומרהפרקליט הוא שהחטאת,
הדורון היא והעולה.מדוע כן ואם
זרה עבודה של בחטאתיכנס
הפרקליט שריצה לפני הדורון?!
וישלומר,בין יש מהותי שהבדל
ע של לחטאת רגילות חטאות"ז.
כופר הוא אין חטאות שבשאר
בהקב"ה.בבורא הוא מכיר אלא
עולם,מצוותיו על ועבר נכשל רק.
להקב ירצה ולכן"בפרקליט ה
חטאת,עולה דורון לו וישלח.
אבל,ע בחטא"ז,כפר הרי
בהקב"ה,ר"ל.יוכל לא ולכן
כן אם אלא לרצותובו יכיר
תחילה.ל עליו ולכןתחילה הקריב
לה כליל עולה,'מכיר כך ידי שעל
במציאותו.
ואחרי רקהכרתו את שגילה
בהקב"ה,אליו לשלוח הוא יכול
לרצותו כדי פרקליט.החטאת והיא.
כן על ואשר,בפסוק נכתבחטת
חסרא'.הכרה שהחסירבאלופו
עולם של.עולה ובהקריבועל יעיד
בלתו שאין עולם של אלופו,
ואח"לרצותו חטאתו יקריב כ.
***
ע שמות רמזי"בפרשת ב
ציצית
בהקדיםלשמותע"בפרשת ב
ציצית,הראשונות על לחזור יש,
להע שמות מקור"ב,ומג הוא'
בשלח בפרשת פסוקים,י פרק"ד
פס'י"ט,כ'כ"א.שם על ונקראים
הפסוקים תחילתויט ויבא ויסע.
[בלעומקו ומובאלפר מקרא של'
בשלח,בארוכה,משם וקחנו].
ע יש מהשלשה פסוק בכל"מלים ב.
הפסוקים הם ואלו:
א.ע ַָ֞סַיוָאֱֹלה ְִ֣ךְאלמִּה֙יֵנְפִּל ְ֙ךֵלֹ הה ים
ע ִַּּ֞סיו םֶָ֑יה ֲֵרחמֵַא ְֶךלֵֵ֖יו ל ֵָ֔א ָרְשִּי ִ֣הֲֵנחמ
ּוד ֵּ֤מעֵֽם ֶיה ֲֵרחמֵַא ד ֵֹ֖ ֲמעֵֽיו ם ֶָ֔הֵינְפִּמ ֙ןָנָעֵֽ ֶה
(יד,יט')
- 21. כא
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ב.א ָֹ֞ ָביַויןִֵ֣ב|֙ןֵיבּו ִּםי ְַ֗רצִּמ ִ֣הֲֵנחמ
ְֶךש ָֹ֔ חְהו ֙ןָנָעֵֽ ֶה יְִֵּּ֤היו ל ֵָ֔א ָרְִּשי ִ֣הֲֵנחמ
ֶתא רֶאֵָ֖יו-ְֹלאו ָהלְיָָ֑לה-אֶל ֶ֛הֶז ב ָ֥רָק-ֵ֖הֶז
ָלכ-ָהלְיֵֽ ָלה(יד,כ')
ג.טִַ֨יוֶתא ה ִֶֹ֣ש מ-לע ֹֹ֮וָדי-ְֶךלִֹ֣ויו ָ֒םיה
י'ה'ו'ה'תֶא-ָ֙הזע יםִֵָּּ֤דק ּוח ְִ֨רב ָםי ַ֠ה
ָלכ-ֶתא םֶשָָ֥יו ָהלְי ָ֔לה-הָָ֑ב ָָרחֶל ֵ֖םָיה
ִּםיֵֽ ָמה ּו ְֵ֖עקָבִּיו(יד,כא')
וכאשרלזה מתחת זה נכתבין,
יתע קבלו"שלש של שמות בה
שלשהאחד כל,למטה מלמעלה.
כזה:
והם:
בפרשת לכוונם שיש בתיקונים ומובא
ציצית,כזה:
בזוה ומובא"לכוונם ובתיקונים ק
ציצית בפרשת,תיבה כנגד שם כל
אחת,כזה:
ווויייסבטעאמאנא ליה מבש
רֶׁמאֵֹׁ֥ ַיוה'לֶׁארֵֹֽ אמל ה ֵֶֹׁׁ֥ש מ:ר ָ֞בַּדלֶׁא
המע להו אנד החי כמתיצל
ֵּ֤יְׁנבםֵֶָׁׁ֥הל ּו ִָ֨שעְׁו ם ִֶׁׁ֔הלֲא ָָ֣ת ְׁרַמְָׁאו ֙לא ָרְׁשי
הממ היי מרהלווכביליו
ַלע תַּ֛יצצם ָָֹ֑ת ֹר ְׁדל ם ֵֶׁ֖יהְׁדגב ֵׁ֥יְׁפנַכּוַּ֛נְֵׁׁ֥תְָׁנו
ניה חהו מנה יחי נמך פנלהשא
ַלעֶׁתלֵֽכְׁת ילְֵׁׁ֥תפ ֵ֖ףָָנכַה תֵׁ֥יצצֶׁ֮םכָל ָ֣הָָיהְׁו
ר שאה ירתאום לי
֙םֶׁת ְַׁרכְׁזּו ֹו ִֹׁ֗ת א םֶָׁ֣יתא ְּׁור ֒תיצְׁצל
והר ליבייומנד כעק להח
תֶׁאָלכת ְָֹׁ֣וצמה'ם ָָֹ֑ת א ם ֵֶׁ֖יתֲשעַו
השה יחז רהע חומ אני
ֵֽאלְׁוי ֲָ֣רחְַׁאו ֙םֶׁכְׁבַבְׁל י ֲֵּ֤רחַא רּו ָֻּ֜תָת
ערי סאל ייל ווו מככ
ם ִֶׁׁ֔כיֵֽינערֶׁשֲאםֵֶׁׁ֥תַאֵ֖יםֹנ זֵֽם ֶׁיהֲרחַא
עלם היש דלי והו מתה עאל
ת ַןע ְַָׁ֣מלתֶׁא ם ֵֶׁ֖יתֲשעַו ּו ְִׁׁ֔רכְׁזָלכי ְָָֹׁ֑ותצמ
נות נהאנקם פאי מלה
ֵֽם ֶׁיכֵֽאלהל ים ֵֹ֖ש ְׁדק םֵֶׁׁ֥יתְׁיהוי ָ֞נֲאה'
ירלהבחוהב מזר
֙םֶׁכְׁתֶׁא יאתֵּ֤הֹוצ ר ִֶׁ֨שֲא ם ִֶׁׁ֗כיֵֽהלֱא
מכק דהב מזי עלו יאה
םי ְִַׁׁ֔רצמ ץ ֶׁר ֶָׁ֣אמֹותְֵׁׁ֥יהליםָ֑אלהל םֵֶָׁ֖כל
ו
ו
ו
י
י
י
ס
ב
ט
ע
א
מ
מ
ב
ש
ל
י
ה
א
נ
א
כ
מ
ת
ה
ח
י
א
נ
ד
החי כמת אנא ליה מבש עאמ סבט ייי ווו
כבי לוו הממ היי מרה יצל המע להו אנד
ירת השא ניה חהו מנה יחי נמך פנל ליו
מנד כעק להח ייו והר ליב אום רלי שאה
מככ השה יחז רהע חומ אניייל ווו
עלם היש דלי והו מתה עאל ערי סאל
והב מזר הבח ירל נקם פאי מלה נות נהא
יימ רלה חהו אלע מכק דהב מזי עלו יאה
מהמ הלי
- 22. כב
מקרא של לעומקו
פר'שלח
אלעחהורלהמהמ הלי יימ
ֵ֖ינֲאה'ֵֽם ֶׁיכלהֱא:ה'ֵֽם ֶׁיכלהֱאאמת.
***
והשתאלהכי דאתית,
לולדמסהו"אעיני גל לקיים
מתורתך נפלאות ואביטה,לראות
כיצדע שמות"בקשוריםהם
עצמה ציצית לפרשת,ובהקדיםיש
ע שמות כל כי להזכיר"מלאכי הם ב
ורחמים חסדישראל לעם גמורים.
וכגון:
כוונתה ויאמר'שמות הםייי ווו,
והםה משם חלק'בשילוש,
ייי'ההה'ווו'הההכנגד והםפרשה
ק של שלישית"ש,כאשרווויורה
עלחיבורלדבר ינתק בל משולש
ה,'הק והשם'יייכנ יורה"שם על ל
ה'.וכןעל יורהג מילוי'יודי"ן
ה בשם'כזה האצילות בעולם:
יו"ה ד"יוי"ה ו"י.כן על ואשר
באמרוי ויאמר'ה'ו'ה'תהיה
כוונתוייי ווו.
כוונתֵּ֤יְׁנבלא ָרְׁשישמות הםתַמכ
ַיחַה,לומר ורצונוכמתהקם
לתחייהויום יום בכל,שם ועל
שהואהחיהוא כאשר בתורהכמת
תורה של באהלה,
כוונתםֵֶָׁׁ֥הלהשם היאיצל
(בהעלתך בלעומקו כמבואר),
על הממונה המלאך שהואהאצלת
הקדושה,בציצית המתעטף על,
כפי ישראל של הצלתם על וממונה
החטא מן מצילתו שהציצית,
כוונתתַּ֛יצצהיאמרה,כנגד שהיא
המצוותבמרה קבלנו אשר,הוא
הממונה המלאךלהפוךמרירות את
העובדולהרימו,ובני ככתוב
ביד יוצאים ישראלרמה,שהוא
היפוךשל אותיותמרה,
כוונתם ֵֶׁ֖יהְׁדגבהיאלוו,הוא
המלאךהמתלווההמתעטף לאדם
בציציתבבגדיו,והואהשם
הקדוש,ה המלאךלפרוע ממונה
העו של חובותיוז כמאמרם בד"ל,
פור ואני עלי לווע,
כוונתֵ֖ףָָנכַה תֵׁ֥יצצהיאיחי נמך
הק והשם המלאך הוא'המתגלה
השואפים הציצית בחוטיכלפי
מטה,להיותנמוכיקומהונמוכי
רוח,הציצית להיותמלבשתו
- 23. כג
מקרא של לעומקו
פר'שלח
ענווה,נקראת כן על ואשרנמך,
העובד של האמיתית החיות והיא
כנפות בארבע המתעטף,על ואשר
כןהכנףנקראיחי,את שמחייה
בעליו,
כוונתֶׁתלֵֽכְׁת ילְֵׁׁ֥תפהםחהו מנה,
הםהק השמות'הקושריםאת
בוראו אל העובד,כפתילהזה
יחד וקושרם החוטים את המלפף,
השמות והםחהו מנה.כיצד:
כוונתילְֵׁׁ֥תפהואמנה,מנה
אותיות בהיפוךהואןָמַהשהוא
השמים מן ירד אשר אבירים לחם,
עינינו ואליו,לקב רומז והוא"הזן ה
תמיד אותנו ומכלכל,שאמרו והוא
מאתים רוצה מנה לו יש,
לשאוף צריך תמיד שברוחניות
ליותר,מנ הצח דרך ועל"הוא ה
ִּמ אותיותה ן,'ק שם ידי שעל'זה
ההשגחה דרכי לראות תמיד נוכל,
כוו הוא ולכןנתפתיל,ככתוב
אלקים נפתוליאחותי עם נפתלתי,
הק השכינה היא',יכולתי גם,
לילך רוצה שאדם שבדרך
אות מוליכיןו,
כוונתֶׁתלֵֽכְׁתהואחהו,כוונת הוא
הוי השם'כמובא השניבסוף ת
ציצית פרשת,[ֵ֖ינֲאה'ֵֽם ֶׁיכלהֱא],
תכלת שאמרו וזהדומהלרקיע
ורקיעדומההכבוד לכסא,הוא
לנו להראות הממונה המלאך
הקדושה השתקפותכסא עד
הכבוד,
כוונתםֶָׁ֣יתא ְּׁורהיאשאהשהוא
הק השם'הנקראהאש,בהיפוך
אותיות,על הממונה המלאך הוא
מן היוצא קדש האש בעירת
הציצית,
כוונתֹו ִֹׁ֗ת אהוארלי,שהוא
כנוטריקוןמראהלי,המבקש שכל
לו הוא נראה לראותו,שאמרו כשם
ליראות בא כן לראות שבא כשם,
כוונת֙םֶׁת ְַׁרכְׁזּוהק השם הוא'אום,
ה והואָשעל הממונה בשמים ר
אומההקב את שזוכרת"ה,להיות
להָמ חומתגסביב ן,הפיוט וכפי
בהושענות בסוכות שאומרים,אום
חומה אני.וזו
כוונתֵֽאלְׁורּו ָֻּ֜תָתהםהק השמות'
חום אני.לעיל וכאומרוחומה אני.