וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ

446 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ

  1. 1. ‫ּובחקתיהם לא תלכּו‬ ‫ֵֵ‬ ‫ְ ֻ ֹּ ֵ ֶ ֹּ‬ ‫1. ויקרא פרק יח‬‫(א) וַ יְדבֵּ ר ה’ אֶ ל מֹשה לֵּאמֹר:(ב) דבֵּ ר אֶ ל בְ נֵּי יִשראֵּ ל וְ ָאמַ ְרת אֲ לֵּהֶ ם אֲ נִי ה’ אֱ ֹלהֵּ יכֶם:(ג)‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬‫כְ מַ עֲשה אֶ רץ מצריִם אֲ שר יְשבְ תם בָ ּה ֹלא תַ עֲשּו ּוכְ מַ עֲשה אֶ רץ כְ נַעַ ן אֲ שר אֲ נִי מֵּ בִ יא‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ִ ְ ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫אֶ תכֶם שםָ ה ֹלא תַ עֲשּו ּובְ חֺ קֹתֵּ יהֶ ם ֹלא תֵּ לֵּכּו:‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫2. מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח סימן ג‬‫ובחקותיהם לא תלכו. מלמד שחוקות הכנענים הבל המה, וכן ירמיהו אומר חוקות‬‫העמים הבל (המה) [הוא] (ירמיה י ג): תנו רבנן ובחוקותיהם לא תלכו. יכול אנחנו זרע‬‫המאמינים שלא נתפלל ושלא להזדווג כמו שהם עושים, תלמוד לומר ובחוקותיהם לא‬‫תלכו, לא אמרתי לך אלא בחוקי תועבתם, ומה היו עושים, האיש נושא לאיש, והאשה‬ ‫נישאת לשנים, ואיש נושא אשה ובתה:‬ ‫ד"א ובחקותיהם לא תלכו. אלו שמנו חכמינו ז"ל שהם מדרכי האמורי:‬ ‫3. ספרא אחרי מות פרשה ט‬‫(ח) או כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו, יכול לא יבנו בניינות ולא יטעו‬‫נטיעות כמותם תלמוד לומר ובחקותיהם לא תלכו, לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים‬‫להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם ומה היו עושים האיש נושא לאיש והאשה לאשה,‬ ‫האיש נושא אשה ובתה והאשה ניסת לשנים לכך נאמר ובחקותיהם לא תלכו.‬‫(ט) ובחקותיהם לא תלכו, וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו, והלא כבר נאמר לא ימצא‬‫בך מעביר בנו ובתו באש וגומר וחובר חבר וגו ומה תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו‬‫שלא תלכו בנימוסות שלהן בדברים החקוקין להם כגון תיטריות וקרקסאות‬‫והאסטריות, ר"מ אומר אלו דרכי האמורי שמנו חכמים, ר יהודה בן בתירא אומר שלא‬‫תנחור ושלא תגדל ציצית ושלא תספור קומי שפה, ושמא תאמר להם חוקים ולנו אין‬‫חוקים ת"ל את משפטי תעשו ואת (מצותי) [חוקותי] תשמרו ללכת בהם אני ה‬‫אלהיכם, עדיין יש תקוה ליצר הרע להרהר ולומר שלהם נאים משלנו תלמוד לומר‬ ‫ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם.‬ ‫4. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות דף נ עמוד ב‬‫ת"ר ובחקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקי תועבותיהם. ומה היו עושין האיש‬‫נושא לאיש ואשה נושאת אשה והאשה נישאת לשנים. והאיש נושא אשה ובתה. ד"א‬ ‫ובחקותיהם לא תלכו. אלו שמנו חכמים שהם מדרכי האמורי:‬ ‫5. אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ישועה עמוד 742‬‫תנו רבנן עשרים וארבעה דברים מרחיקין את הישועה ומאריכין את הקץ. ואלו הן: (א)‬‫עזי פנים, מנין? שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, מכאן אתה למד‬‫שכל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא (עי נדרים כ) ומרחיק את הישועה.‬‫(ב) ומהלכי בחקות הגוים, מנין, שנאמר ובחקותיהם לא תלכו (ויקרא י"ח) וכתיב ולא‬‫תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם וגו ואקוץ בם (שם /ויקרא/ כ). תני ר חייא‬‫כאדם שהוא קומץ ממנה. ת"ר בשלשה דברים אומות העולם מכעיסין אותו בבלורית‬‫שבראשיהם, וישראל מרצין אותו בתפילין שבראשיהם. או"ה מכעיסין אותו בכתובת‬‫(קעקע) שעל ידיהם וישראל מרצין אותו בתפילין שעל ידיהם. או"ה מכעיסין אותו בע"ז‬‫שלהן וכופרין בהקב"ה וישראל מרצין אותו בק"ש ומעידין בקב"ה שהוא יחיד בעולמו,‬ ‫הא למדת שההולך בחקות הגוים מרחיק את הישועה.‬ ‫1‬
  2. 2. ‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬‫גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה‬‫אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף‬‫באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים‬‫ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב‬‫שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו - לאו מינייהו קא‬ ‫גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן.‬ ‫6. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א‬‫שריפה חוקה היא, והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא,‬‫אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה‬‫לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, והכא בהא קמיפלגי, ר"מ סבר: לא שנא מיתה‬‫שיש בה שריפה, ולא שנא מיתה שאין בה שריפה - פלחי בה לעבודת כוכבים, ורבנן‬‫סברי: מיתה שיש בה שריפה - חשיבא להו ופלחי בה, ושאין בה שריפה - לא חשיבא‬ ‫2‬
  3. 3. ‫ולא פלחי בה. גופא: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: +ירמיהו‬‫לד+ בְ שלוֹם תמּות ובמשרפות אֲ בוֹתֶ יָך הַ םלָכִ ים וגו; וכשם ששורפין על המלכים, כך‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬‫שורפין על הנשיאים, ומה הם שורפין על המלכים? מיטתן וכלי תשמישן; ומעשה שמת‬‫ר"ג הזקן, ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי. והאמרת: מה הן שורפין עליהם?‬ ‫מיטתן וכלי תשמישן! אימא: בשבעים מנה צורי. ומידי אחרינא לא?‬ ‫7. ירמיהו פרק לד פסוק ה‬‫בְ שלוֹם תמּות ּוכְ מש ְרפוֹת אֲ בוֹתֶ יָך הַ םלָכִ ים הָ ִראשנִים אֲ שר הָ יּו לְ פָ נֶיָך כֵּן יִש ְרפּו לְָך וְ הוֹי‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָאדוֹן יִספְ דּו לְָך כִ י דבָ ר אֲ נִי ִדבַ ְרתי נְאֺ ם יְ קֹוָ ק: ס‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫8. תוספות מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א‬‫ואי חוקה היא היכי שרפינן - תימה מאי קפריך דלמא לעולם חוקה היא וכיון דכתיבא‬‫באורייתא לא גמרינן מינייהו דהכי אמרינן בפ ד מיתות (סנהדרין דף נב:) גבי מצות‬‫הנהרגין דרבנן אמרי בסייף כדרך שהמלכות עושה ור יהודה סבר בקופיץ ותניא אמר‬‫להם ר יהודה לחכמים יודע אני שמיתה מנוולת היא זו אבל מה אעשה שהרי אמרה‬‫תורה ובחוקותיהם לא תלכו אמרו לו כיון דכתיב הריגה באורייתא אנן לא גמרינן‬‫מינייהו דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי אנן היכי‬‫שרפינן אלא כיון דכתיבא באורייתא לאו אנן מינייהו קא גמרינן ה"נ וכו וא"כ מאי‬‫פריך ומיהו הא לא קשיא דאיכא למימר דרבנן דמתניתין היינו ר יהודה דהתם לא‬‫חייש לכתיבה דאורייתא אכן קשיא דהכא מסקינן דלכ"ע שריפה לאו חוקה היא והתם‬‫משמע דחוקה היא לכ"ע והוה אסירא אי לאו טעמא דכיון דכתיב וכו לכך פירש ר"י‬‫דתרי גווני חוקה הוו אחד שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם דעת‬‫הבל ושטות שלהם והכא בשמעתין מיירי באותו חק שעושים לשם עבודת כוכבים וה"פ‬‫ר"מ סבר שריפה לאו חוקה היא לעבודת כוכבים להכי פריך ואי חוקה לעבודת כוכבים‬‫אנן היכי שרפינן והא כתיב ובחוקותיהם לא תלכו ואף על גב דכתיבא באורייתא יש‬‫לאסור כיון שלהם הוא חק לעבודת כוכבים דומיא דמצבה כשהיו מקריבין עליה אבות‬‫היתה אהובה לפניו משעשאוה האמוריים חק לעבודת כוכבים שנאה והזהיר עליה‬‫דכתיב (דברים טז) לא תקים לך מצבה ומסיק אלא דכ"ע לאו חוק היא לשם עבודת‬‫כוכבים ומ"מ הוא חק הבל ושטות ובפ ד מיתות (סנהדרין דף נב:) משתעי חק הוא‬‫משום חשיבות לפי מסקנא דהכא ולהכי אפילו רבי יהודה מודי דלא גמרינן מינייהו אי‬‫כתיבא בדאורייתא ולאו חק לעבודת כוכבים הוא אבל ודאי אי לא הוה כתיבא‬‫בדאורייתא לא היה לנו להתנהג אף במנהגן של שטות וסייף אינו כתיב בקרא אלא לשון‬‫הריגה כתיב ויש לקיימו בקופיץ ואפילו בעיר הנדחת נמי דכתיב (דברים יג) לפי חרב‬‫איכא למימר דקופיץ הוא בכלל חרב ורבנן סברי דאיכא טעמא התם דקופיץ מיתה‬ ‫מנוולת לא עבדינן כדאמרינן התם.‬ ‫9. תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬‫אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא‬‫שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא‬‫תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי‬‫הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק‬‫העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא‬ ‫מינייהו גמרינן ושרי.‬ ‫3‬
  4. 4. ‫01. רבינו חננאל מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב‬‫מצות הנהרגין מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה כו. ולא חיישינן משום‬‫דכתיב ובחקותיהם לא תלכו מאחרי שמצאנו דכתיב בתורה הכה תכה את יושבי העיר‬‫ההיא לפי חרב. דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי‬‫והכתיב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דאשכחנן דכתיב קרא בשלום תמות ובמשרפות‬‫אבותיך וגו לאו מינייהו קא גמרינן הכא נמי כיון דכתיב סייף בתורה לאו מינייהו קא‬ ‫גמרינן.‬ ‫11. רבינו גרשום מסכת חולין דף מא עמוד ב‬ ‫משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו. כלומר שהם עושים לשום עבודת כוכבים:‬ ‫21. רש"י מסכת שבת דף סז עמוד א משנה.‬ ‫דרכי האמורי - ניחוש הוא, וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח)‬ ‫31. דברים פרק יב‬ ‫(לא) ֹלא תַ עֲשה כֵּ ן לַיקֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך כִ י כָל תועֲבַ ת יְ קֹוָ ק אֲ שר שנֵּא עָ שּו לֵּאֹלהֵּ יהֶ ם כִ י גַם אֶ ת‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫בְ נֵּיהֶ ם וְ אֶ ת בְ נֹתֵּ יהֶ ם יִש ְרפּו בָ אֵּ ש לֵּאֹלהֵּ יהֶ ם:‬ ‫ְ‬ ‫41. דברים פרק טז‬ ‫(כב) וְ ֹלא תָ קים לְ ָך מַ צֵּ בָ ה אֲ שר שנֵּא יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך: ס‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ִ‬ ‫51. רש"י דברים פרק טז פסוק כב‬ ‫(כב) ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים:‬‫אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים.‬‫ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק‬ ‫לעבודה זרה:‬ ‫61. רבינו נסים על הרי"ף עבודה זרה דף ב/ב‬‫שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי. אינה מדרכי האמורי לחוש ללא תעשה‬‫כמעשיהם לפי שלא אסרה תורה אלא חוקות של עבודת כוכבים אלו דברים של הבל‬‫ובטלה וכולן יש בהם צורך עבודת כוכבים אבל דברים של טעם שרו ובשריפה על‬‫המלכים טעמא איכא לשרוף לכבודן כלי תשמישן לומר שאין אדם אחר עשוי להשתמש‬ ‫במה שנשתמש בו הוא:‬ ‫71. רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה כו‬‫מלך או נשיא שמת יש להן לשרוף מטתו וכל כלי תשמישו, ואין בזה דרך האמורי, ולא‬ ‫משום השחתה שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים ישרפו לך.‬ ‫81. רש"י ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח פסוק ג‬‫ובחקתיהם לא תלכו - מה הניח הכתוב שלא אמר, אלא אלו נמוסות שלהן, דברים‬‫החקוקין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות. רבי מאיר אומר אלו דרכי האמורי שמנו‬ ‫חכמים:‬ ‫91. שפתי חכמים על ויקרא פרק יח פסוק ג‬‫(ז) בפרק קמא דכתובות (ה.) פירש רש"י טרטיאות פלטי מלכי עבודת אלילים ושרים של‬ ‫עבודת אלילים:(ח) ואצטדיאות שחוק שמסיתים את השוורים ושאר חיות לנגחם‬ ‫ולהלחם זה עם זה. (גור אריה):‬ ‫4‬

×