87. ביום חמישי זה 17.12.09 בשעה 20:00 ייערך ערב שירה במרכז עמיעד, רחוב עמיעד 12, שוק הפשפשים, יפו. משתתפים: ללי ציפי מיכאלי איתמר בן כנען מרחב ישורון יחזקאל נפשי אשר רייך אמיר מנשהוף גילית חומסקי שחר מריו מרדכי גיורא פישר דנה לובינסקי מנחה: יואב עזרא האירוע ייערך על פלטפורמת התערוכה: "איחוי קצוות " כניסה חופשית!
88. "איחוי קצוות"/ ד"ר דליה הקר-אוריון המרכז עמיעד שביפו העתיקה מוצגת התערוכה "איחוי קצוות", באוצרותם של אתי ופרדי פביאן, הפקה של אורית קימל . בתערוכה מרוכזים ייצוגים אמנותיים איכותיים בציור, צילום ופיסול, המתייחסות למושג של "איחוי קצוות". הסיבה לבחירת הנושא קשורה לעונת השנה המתקרבת-חודש דצמבר בה חוגגים את חג החנוכה, חג הקורבן וחג המולד. הצירוף הסמלי של שלושת החגים המייצגים את שלושת הדתות: היהדות, האיסלם והנצרות מבטא את השאיפה ל"איחווי קצוות". עצם בחירת השם מראה שאמנם אין אפשרות לאחד את הדתות אך ניתן לקרב את המאמינם בהם וליצור אחדות הקיימת בפועל מעצם המגורים המשותפים בארץ בכלל ובתל אביב יפו בפרט. האמנים מבטאים בדרכם הייחודית את הרצון לאיחוד פרטי וקיבוצי כאחד. עצם תהליך היצירה טומן בחבו איחוי קצוות של האלמנטים השונים המרכיבים אותה לכלל מכלול אחיד. מופיעים אמנים המזוהים עם צדדים מאובחנים של המשרעת הפוליטית שעבודותיו מעבירות מסרים הסברתיים אותה קורת גג. ייצוג חזותי לרעיון המקורי הקשור לשלוש הדתות ולנושא השלום בא לידי ביטוי ב"דגל השלום" של דליה הקר, התלוי בכניסה לתערוכה מצד שמאל. יצירה גדולת ממדים זו (ששה מטרים על שני מטרים) שצוירה בצבעי שמן מתייחסת להקשרים שונים של השלום דרך ששה ייצוגים המצוירים זה מעל זה, ביניהם: מטבע עתיקה עליה כתובה המילה שלום, שילוב בית כנסת, כנסיה ומסגד השוכנים זה לצד זה, עץ זית ובתוכו המילה שלום בעברית, ערבית ואנגלית ועוד. יתר העבודות בתערוכה ממחישות את איחוי הקצוות הקולקטיבי והאישי של האמנים בינם לבין עצמם, בינם לבין אמנותם, בין גברים ונשים כולל זוגיות חד מינית, בין הצייר למודל, בין הדומם לחי, העבר וההווה, צעיר ומבוגר,והפרט והכלל, כמו כן מוצגים זה לצד זה אמנים ותיקים לצד אמנים צעירים. הציורים כוללים עבודות שנעשו בטכניקות שונות ביניהם: צבעי שמן, מים, טכניקה מעורבת, תדביקים, והדפסים על רקעים שונים. ישנם ציירים המעלים את רעיונותיהם בדרך סמי אבסטרקטית,אבסטרקטיתגאומטרית ואבסטרקטית אקספריסית. עימם נמנים:משהדני, דליה לנדאו, שרה אינסלר, תמר רוזן, רות זלינגר, ,מאירה אוהד, דימונה הראל, חיים דרוקר ואופירה שפיץ. כל אחד מאמנים אלה מראה בדרכו הייחודית את איחוי הקצוות בין המופשט והפיגורטיבי, דרך שילובים של קווים, דימויים, וכתמי צבע. הדימויים המבצבצים מבעד לאלמנטים המופשטים הם בעיקר בני אדם הממחישים את הבעיה האקזיסטנציאליסטית. אחרים מעלים היגדים בציורים פיוגרטיביים אינטואיטיביים ו/או נאיביים, כמו שושן יצחק המעלה הווי עדתי ומפגש בין מורשת ומסורת יהודית וסמני ותרבות ארץ המוצא, וסיגל מרום מעלה ציורים של סיפורי התנ"ך. אל הנושא מתייחסים דרך ציורים מדויקים ולעיתים פוטו ריאליסטיים: מיכל קנטי שמעבירה את איחוי הקצוות בין פרט וקבוצה וטיפוסים שונים דרך מקטרות,אתי מולכו שמקפיאה רגע בחיי היום,לאה סלונים שמציגה פני העובדות במכרה לעומת פני המשפחה של היום, אברה בר טור בעלי חיים בסביבתנו.רבקה ויסבקר מציירת את נופי ישראל בצורה ריאליסטית , בעבודותיה של לאה בשן הדקלים מסמלים את א"י והצמחייה באזורנו בסדרת יצירות מופשטות. אבינועם קוסובסקי מציג סדרת ציורים וירטואוזיים שדמויותיהן הרוטטות מעלות את המפגשים בין האמן לבין המודל ובין האמן למוזה המכונפת, אורנה בן שושן מעלה בציוריה הדימיוניים מלאי ההומור את המפגש בין הבדוי והמציאותי, החלום והמציאות. אלינהכצנלסון מגבשת את דימויי חלומותיה ומעלה מנבכי התת מודע דמויות נשים המצטיירות על רקע אבסטרקטי. שולי כהן מעלה דמויות של נשים עם הילה רומנטית המנסה לאחות עבר והווה, מציאות ודמיון. הרולד רובין בדמויותיו האייקוניות מראה זוגות שונים וקרן מורג משלבת דימויים אניגמטיים וקטעי טקסטים. הרופא הפלסטיקאי ד"ר אדי ורטהיים משלב בין עיסוקיו המקצועיים והיותו צייר ומעלה דימויים הקשורים לעבודתו וחושף את הגוף האנושי ללא כחל ושרק. קרין פרז מציגה עבודות היצרות מפגש בין ההוויה האורבאנית והדמות האנושית. תמר אפשטיין שברישומי צדפות הענק שלה ניכרת השפעה רוחנית מתקופת הילדות שלה באפריקה. רענן כספין בפרחים רעננים וריאליסטים. איציק אדיר צייר מוכשר המביא לביטוי את הצד המסתורי והכואב של האישה. רחל נוראל יוצרת תחריטים עדינים כתחרה כלואים מאחרי זכוכית, והדפסי תחריטים מונו כרומיים על פרספקס בגדלים שונים . תבליטיו הלבנים של ירון ריבלין מייצגים את המעבר לתלת ממד הנוצר על ידי דרגות תאורה שונות בהם נראים איחויים שונים בין הדמויות. הפסלים של דניאל בהריר מתייחסים לדמויות בתנועה, מענפי ספורט כמו כדורסל ואתלטיקה קלה. פסלי טורסו בצבעים שונים המונחים על מצעי אבן של אבי שפיץ המרבה להשתמש בצורת מעוגלות. איציק לוינשטיין המעביר בצורה חזותית את המושג איחוי קצוות דרך מטבע חצויה העשויה מברזל,שקו הגבול המעוקל שלה מאד ברור אבל תואם וכל מה שצריך זה לקרב את הקצוות. פנינה מלך -הפסלת שפסלי האבן טורסו כאילו יוצאים מהאבן הטבעית ופסליה המיניאטוריים הם בתנועה מתמדת תלויים בין שמים וארץ נעמי לימור המציגה פסלים בשילוב אבן עץ וברזל,שאחד מפסליה-כפות משולבות מברזל על גוש עץ מבוקע. יפעה אדיר פסלים גדולי ממדים המורכבים מפרגמנטים ויצרים את קירוב ואיחוי הקצוות בין העבר וההווה . חווה סוקולרוכמן מציגה עבודות קרמיקה מקורית ומגוונות הנוכחות במידות גודל שונות וממחישות את איחוי הקצוות בין האלמטים השונים של הקומפוזיציות.ישראלה שידלוב בדמויות פסלי האישה מנחושת המעבירות את איחוי הקצוות בין תפקידיה היומיומיים של אישה בכלל ושל האמנית בפרט המאחדת את היותה אישה, אמנית ועקרת בית, ואת היכולת ליצור בתחומים שונים פיסול, אדוארד קפרוב צילומים של מצבים אנושיים בשחור לבן המצולמים בבית היתומים בצ'צ'ניה ומצד שני צילום צבעוני מהמציאות בישראל,שמיצגים את נפשו המאחדת את שתי המולדות שלו, אחת בה נולד והשנייה בה חי בהווה נוכחות של צל בצילומים הנראים כציורים. הניגודים הדרמטיים בין האור והצל מומחשים בצילומיו של שלמה מורג .רפי פרץ בציור תל אביבי ואת השאיפה לאהבה ללא אבחנה לאיזה מגדר היא משויכת ואיגור צ'רצ'נקו שמציג את הרצון לדחיפת גבולות מצד אחד ותמימות נאיבית מצד שני בעבודה היפר ריאליסטית. בתערוכה מוצגות גם עבודות של חברי עמותת אילן.