2. צדוק בן דוד - קורות חיים
פסל ישראלי המתגורר בלונדון.
בן דוד נולד ב-9491 בתימן ובגיל חמישה חדשים עלה עם משפחתו
לישראל ועבר את כל תלאות הקליטה כולל מגורים במעברה.
הוא למד בבצלאל ב-1791 - 3791 שם נכשל בפיסול ונאמר לו שלא יצליח
כאמן. לאחר השתתפות במלחמת יום הכיפורים נסע ללונדון שם למד
במחלקה לאמנות באוניברסיטת רדינג בלונדון וב-6791 סיים לימודי פיסול
בבית הספר הגבוה לאמנויות סנט מרטין בלונדון שם המשיך ללמד בשנים
7791 - 2891.
ב-8891 ייצג את מדינת ישראל בביאנלה בונציה. הוא זכה בפרסים רבים
בעולם.
למרות שהסטודיו של בלונדון, הוא מרבה לבקר בישראל ופסליו מפוזרים
בארץ. מומחיותו של בן דוד היא בחיתוך מתכת.
ב-0102 חולל בן דוד סנסציה כשהציג את תערוכת "טבע האדם" במוזיאון
תל אביב. במרכז התערוכה הוצב המיצב הענק "שדה שחור". על משטח
חול ענקי הוא "שתל" 000.02 מגזרות מתכת של פרחים המשנים את
צבעיהם כשמתבוננים בהם מזוויות שונות. תורים של אלפי אנשים
השתרכו בפתח המוזיאון מדי יום. יותר מ-000.031 איש באו למוזיאון רק
לראות את המיצב הזה, תופעה שלא הייתה בכל שנות קיומו של המוזיאון.
5. על המיצב "שדה שחור", סמדר שפי, עתון הארץ
"שדה שחור" היא עבודת אמנות עוצרת נשימה. גרסה ראשונה של העבודה הוצגה ב-7002
בבריטניה ומאז הוצגה במקומות אחדים. הגרסה המוצגת בתל אביב, עם 02 אלף פרחים קטנים,
היא הגדולה ביותר שנעשתה עד כה. 000.02פרחים, שנעשו מפלדת אל-חלד, בעובי 3.0
מ"מ,שנצבעו בתהליך פוטו-כימי, "צומחים" בצפיפות מתוך חול ויוצרים חיזיון שחוגג את היכולת של
בני אדם ושל הטבע להתאושש ממצבים הנדמים אפוקליפטיים.
במבט הראשון, כשנכנסים לאולם, נראה שדה פרחים שחור שיחד עם השלמות, הזקיפות והיופי
שלהם עולה ההכרה העמוקה בהיותם מלאכותיים כמעט עד להכאיב. הם נראים כרישומי צמחים
מספרי בוטניקה שצוירו כאיורים מדעיים והעידו על הבנה וגם על שאיפה לשלוט בטבע. בתולדות
האמנות הם מזכירים את ציורי הצמחים הדקדקניים והיפים להפליא של ציירי הרנסנס הצפוני .
עם זאת, הפרחים של בן דוד רחוקים מאוד מריאליזם. כמה מהצמחים הם הכלאות דמיוניות בין
צמחים קיימים, אחרים הם פרחים דמיוניים ומעבר לכך - גם הצמחים ששימשו השראה ומקור
גדלים בסוגי אקלים שונים ובזמנים שונים ואילו בתערוכה הם מוצגים יחד בשדה חלומי ובלתי
אפשרי. כל פרח צבוע בשחור מצדו האחד ובמגוון צבעים מצדו השני, כשהצבעוניות אינה מוכתבת
על ידי תיאור "אמיתי" זה או אחר. בהליכה סביב המיצב חווה הצופה את הרגע הקסום שהשדה
השחור נהפך בו לצבעוני. החילוף המהיר משחור לצבעוני יוצר מעבר ממה שנראה כשדה שכוסה
באפר גרעיני, או נפל קורבן לקטסטרופה אקולוגית זו או אחרת, אל הצפה של צבע, וכך יצירה
שהיא אלגיה לטבע נהפכת לשיר הלל לגאולה".
הצופים הסקרנים מקיפים שוב ושוב את השדה ומחפשים את נקודת המבט הטובה לצילום, כאילו
היו גוליבר. ביצירה הזאת טמון קסם ששובה את לב הצופים בה.
6. מגזרות מתכת של דמויות, הנראות כצלליות שטוחות, בגדלים שונים ובתנוחות שונות,
מוצבות על במת בטון לפני המוזיאון. על הדמויות וביניהן צפרים בגדלים שונים המנהלות
אינטרקציה עם הדמויות, חלקן מוצבות על הכתף, חלקן מטיילות על הקרקע חלקן עפות. הצל
אשר מטילות הדמויות על הרחבה יוצר תנועה, צפיפות ושכפול חזותי של ההתרחשות.
נסו לחשוב, מדוע בחר האמן שם זה ליצירה?
"צרות בכיכר", מיצב, פלדת קורטן צבועה, 6002, רחבת מוזיאון ת"א
