לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/

1. 1
לימוד תכונות תת הקרקע ומערכת השורשים
כגורמים עיקריים בהתייבשות עצי אורן ירושלים ביער יתיר
ניר הר, אגף הייעור, קק"ל
יקיר פרייזלר ותמיר קליין, המחלקה למדעי הסביבה, מכון ויצמן למדע.
דצמבר 2102
בהשתתפות אייל רוטנברג וצוות מכון ויצמן; יצחק משה, שמואל ספרינצין, עבד אלקיאן, שמעון מסס, חיים
פרג'ון, גרמן פודרניוב ממרחב דרום; אירה מור מאגף הייעור.
תקציר
ביער יתיר חלה התייבשות רבה ותמותה )כ 25,111- עצים( של עצי אורן ירושלים בוגרים לאחר רצף של שנות
בצורת. מרבית התמותה אירעה בתוך זמן קצר של כשנתיים. חלק מההתייבשות התרחשה בכתמים ונעשה מאמץ
מחקרי לזהות את הגורמים להתייבשויות בדרך של השוואת מקטעים יבשים עם מקטעים חיים סמוכים, הגדלים
לכאורה באותם תנאים סביבתיים. בעבודה משותפת של מכון ויצמן, מרחב דרום ואגף הייעור בקק"ל, נבחרו
חלקות דיגום, נערך סקר מקדים, נחפרו תעלות, נמדדו שורשים, נאספו דגימות של קרקע וסלע ותוארה מערכת
הסלע-קרקע-שורשים ביחס למיקום העצים. לאחר ניתוח מרבית התוצאות נראים הדברים הבאים:
המקטעים שבהם התייבשו העצים הם בעלי מאפייני קרקע שונים מאשר המקומות שבהם העצים נשארו 
חיים.
הגורמים החיוביים של סביבת העצים החיים מתאפיינת בסלע קירטוני, קרקע רדודה ואבנית. 
נראה שגורם הבסיס הוא הסלע הקירטוני הגורם לכך שהקרקע נשארת רדודה, אבנית, ובעלת רמות ניכרות 
)אך בשיעור מתון( של סידן, נתרן ומליחות.
בסביבה זו, הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של השורשים 
עם הסלע, והאבניות תורמת לשמירת רטיבות והתפתחות השורשים.
ניתן להגדיר את המליחות והנתרניות בסביבה זו כגורמים נוכחים ברמה סבילה, שמשקלם מועט ביחס 
ליתרונות של בית הגידול בהיבטים של משק המים.
בחלקות ההתייבשות מידות העצים קטנות יחסית. נראה שדילול מועט עקב מידותיהם הקטנות השאיר מספר 
עצים רב יחסית, כשעליית צפיפות לא השפיעה על קוטר העצים )בניגוד להשפעתה על הקוטר במקטעים
החיים כיום(. יתכן שהצפיפות השפיעה על ההשרדות כגורם משני.
ניתן להצביע על תנאי בית הגידול שלא רצוי לטעת בהם אורנים בסביבה זו: בקרקע עמוקה שאינה אבנית 
מעל תשתית של אבן גיר או קירטון קשה. תכונות בתי הגידול המתאימים לנטיעה הם כאמור בקרקע שאינה
עמוקה )פחות מ 0- מ'(, אבנית בעומק ) 21-01% אבניות(, על גבי סלע קירטוני.
עקרונות אלה ניתנים להתאמה למקומות נוספים בארץ שיש בהם התייבשויות של אורנים. 
אג הייעור
ריכוז שורשים בשטח המגע
בין הקרקע הרדודה והקירטון
קבוצת עצים יבשים על רקע יער ירוק לפני חפירת הדיגום סיור מומחים להבנת המערכת

2. 2
א. מבוא
ביער יתיר נראתה התייבשות רבה של אורנים בוגרים. התופעה התאפיינה בכתמיות, ובכך שמרבית ההתייבשות
התרחשה בתוך זמן של כשנתיים. אורן ירושלים הוא המין הבוגר הנפוץ ביער, ומתוך כך, מרבית ההתייבשויות )כ-
25 עצים( חלו במין זה. לצורך לימוד של התופעה, נעשה צילום אוויר של היער ובאמצעותו נבחרו אתרים ,,,,
שבהם קיימות קבוצות של עצי אורן ירושלים יבשים לצד קבוצות אורנים ירוקים. לאחר בדיקה בשטח נקבעו אתרים
להמשך בדיקה ומחקר. על פי השוואת הנתונים ברמת העומד נראה שמרבית העצים שהתייבשו הם מגיל של 55 שנה
ומעלה, אולם בתוך העומדים ההתייבשות אינה אחידה. ההתייבשות חלה לאחר רצף של שנות בצורת ונראה שהגורם
הישיר לכך הוא מחסור של מים זמינים בקרקע במהלך הקיץ. תופעה של התייבשות הדרגתית של אורן ירושלים
לאחר תקופות של שנים שחונות מוכרת ותועדה גם במקומות אחרים בארץ )דורמן וחוב', 2,02 (. ההתייבשות כאן
מתאפיינת בעיקר בכתמיות ובתמותה שהתרחשה תוך זמן קצר יחסית )מרבית התמותה חלה בתוך כשנתיים(
בסיורים המוקדמים, נראה היה שהתייבשות העצים חלה יותר על קרקע עמוקה ופחות בשטחים סלעיים. הוחלט
שיש לבדוק את תת הקרקע כדי לבחון את הנושא לעומק. המחקר נעשה בעבודה משותפת של קבוצת דן יקיר
במחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן, ומרחב דרום ואגף הייעור בקק"ל. העבודה בשטח נעשתה בצוות שכלל שני
מחפרונים וכעשרה אנשים )משלושת הגופים האלה( שעסקו במקביל בדיגום, מדידה ורישום, הכנה וארגון, וכריתת
עצים . על בסיס התוצאות נעשה סיכום ראשון שהראה כיוונים והעלה שאלות. לאחר בדיקה נוספת של חתכי הקרקע
וקיום סיורים ודיונים עם מומחים נוספים, ניתן עתה לערוך עיבוד נוסף, לסכם ולהציג מסקנות על סמך העבודה
שנעשתה עד כה.
השערת העבודה
קיימים גורמים בתת הקרקע המביאים לתמותת עצי אורן בוגרים בשטחים מסוימים, והם שונים מתנאים הקיימים
בשטחים סמוכים שבהם נמצאים עצים מאותו גיל הנשארים ירוקים. בדיקת אתרים שבהם ישנו מקטע עם התייבשות
מלאה או רבה לצד מקטע חי וירוק והשוואה ביניהם, תוכל להביא להבנת הסיבות לתמותה.
המטרות
.0 מציאת קשר בין מכלול תת הקרקע ורכיבים בתוכו, למיקום של מוקדי התייבשות בחלקות אורן ירושלים ביער
יתיר, כדי למצוא את תרומתו של תת הקרקע לתופעה של התייבשות העצים.
.2 הכרת המבנה והתכונות של מערכת הסלע-קרקע ומיקום השורשים ביחס אליה ביער אורן ירושלים בוגר,
בסביבה היובשנית של יער יתיר.
.5 מציאת הסיבות להתייבשות העצים ביער יתיר בדרך של לימוד מערכת בית הגידול ותגובת היער אליו, כך שניתן
יהיה להעריך את התהליכים שמתרחשים ביער זה, ניתן יהיה להשליך את התובנות ליערות נוספים וייווצר בסיס
לתכנון של המשך הפעילות ביער זה וביערות אורן נוספים בסביבה זו ובכלל.
ב. השיטות
.0 איתור חלקות מחקר להשוואה בין מקטעים חיים ויבשים. על בסיס ניתוח של צילום אוויר ובדיקה בשטח נמצאו
21 חלקות מתאימות, שבכל אחת סומן מקטע בגודל של כ 0- דונם של עצים שרובם ככולם יבשים ומקטע סמוך
של עצים חיים. חולית הסקר של המרחב ערכה סקרי מדגם באתרים. האתרים נמדדו ב- GPS והועלו על מפה.
.2 חפירת תעלות במקטעי העצים היבשים ובמקטעי העצים הירוקים- באורך 7-5 מ' בכל מקטע בעזרת מחפרון
פטיש ומחפרון כף. החפירה הייתה בקרקע כולל חדירה לסלע האם. לפני החפירה נכרתו עצים צמודים לתעלה
ונדגמה מהם פרוסת גזע.
.3 מדידה ותיעוד של קיר התעלה: פריסת סרט מדידה לאורך התעלה, סימון שלושה חתכי עומק ופריסת סרט
מדידה לאורכם. רישום מבנה התעלה, מיקום העצים הסמוכים ומיקום החתכים, ולאחר מכן הצבת הנתונים
שנאספו על גבי התרשים. צילום כל החתכים.
.4 בחתכי העומק רישום אחוז האבניות בתוך מסגרת 21 X 21 ס"מ בעזרת לוחות הערכה (NILS Program) . מדידת
קוטר השורשים מגודל של 1.5 מ"מ ומעלה באמצעות מד קוטר ) קליפר( דיגיטלי ) Fuji. Japan דיוק
± 0.03 מ"מ( ומיונם ל 5- קבוצות קוטר. המסגרת הוצבה ברציפות לאורך כל החתך בפני הקרקע עד תחתית
החפירה. צפיפות השורשים חושבה על פי קבוצות הקוטר.
.5 001 ,01 ,51 , דיגום קרקע וסלע בשקיות פלסטיק סגורות, עם שקית פלסטיק חיצונית. עומקי הדיגום היו 21
ס"מ, עמוק מ 001- ודגימת סלע מהתחתית. המדגמים הועברו למעבדת שירות השדה במשרד החקלאות בגילת.

3. 3
בתוך 24-02 שעות נערכה בדיקת רטיבות ובהמשך נערכו הבדיקות הבאות: )א( מוליכות חשמלית כפונקציה של
המשמש מדד לקרקע נתרנית. )ג( קביעת הרכב מכני SAR ולאחר מכן חישוב Ca+Mg - ו Na מליחות )ב( קביעת
של הקרקע באנליזה גרנולומטרית )ד( במעבדת המחלקה במכון ויצמן נערכה בדיקה של צפיפות הסלע בשיטת
הרגב )הפרפין(.
6. הצגת הנתונים נעשתה בתרשימים מפורטים של כל תעלה בנפרד ובטבלאות מסכמות.
7. נעשו מדידות נוספות בשטח לרישום המבנה הפדולוגי המפורט של חתך הקרקע ודיגום נוסף בהתאם לאופקי
הקרקע.
0. עיבודים סטטיסטיים: מתאמים )קורלציות על
פי פירסון( על בסיס כל הנתונים; מתאמים
נפרדים של המקטעים החיים והיבשים;
מזווגים של סדרות נתונים תואמות t מבחני
של שני המקטעים בכל החלקות; רגרסיות
לינארית ובלתי לינאריות, ונעשה ניתוח מפלה
לאפיון רב (Discriminant Function Analysys)
גורמי של שתי הקבוצות.
תמונה 4 )מימין(: דיגום בחלקת
עצים יבשים
תמונה 5: דיגום בחלקה של עצים
חיים
ג. תוצאות ועיבודים סטטיסטיים
0. ריכוז התוצאות
התוצאות השונות רוכזו בגליונות אקסל לפי מיון לאתרים, מצב העצים )מקטע ירוק לצד מקטע יבש בכל אתר(
. ועומקי המדידה. ריכוז מרבית הממוצעים )חלקם בשתי קבוצות עומק( מוצג בטבלה 0
טבלה 1: ריכוז תוצאות. חלקן הוא על פי שתי קבוצות עומק – רדוד עד , 0 ס"מ ועמוק מכך. משתנים קטגוריים מוצגים בערכים
בינריים או סודרים. שמות האתרים )החלקות( הם על פי מספור ישן וחדש. מקרא: מס' עצים גובה וקוטר הם מסקר המדגם
המוקדם. קוטר גזע בס"מ, גובה עץ במ'; בענה ומנוחה הן תצורות גאולוגיות; המשתנה א. גיר-קרטון )קירטוניות( הוא בסקלת 5
דרגות של נקבוביות צפויה ) 0=אבן גיר, 2= קרטון קשה, 5=קרטון רך(. מפנים: מפנה דרומי= 0, מפנה צפוני= 5. עומק הקרקע
הוא מדד למידת הנתרניות האפקטיבית )מחושב כ- SAR . בס"מ, השורשים במידות של שטח חתך כולל מ"מ 2 שורשים למ 2 קרקע
בערכי מא"קל'. Na, Ca, Mg ,)dS/m( מליחות בערכי מוליכות חשמלית .)Na/(Ca+Mg(
אתר
ישן
אתר
חדש
חי-
ירוק מת
חיוניו
גיל ת
מס'
עצים
מקור
מס
עצים
בד'
גובה
קוטר
אחוז כיסוי
בענה
מנוחה
א. גיר-קרטון
צפיפות סלע
מפנה
עומק
קרקע
אבן
רדוד
אבן
עמוק
שורש
רדוד
שורש
עמוק
מלח
רדוד
מלח
עמוק
Na
רדוד
Na
עמוק
Ca
+Mg
רדוד
Ca
+Mg
עמוק
SAR
רדוד
SAR
עמוק
חול
רדוד
חול
עמוק
חרסית
רדוד
חרסית
עמוק
מרקם
רדוד
מרקם
עמוק
רטיבות
רדוד
רטיבות
עמוק
גיר
פעיל
1 1 L 1 3.9 42 64 32 14 20 83 0 1 3 2 73 29 97 31.5 0.6 1.6 3.1 6.4 18.8 9.52 13.4 3 8.73 18 16 39.5 44.1 5 4.1 5.82 6.13 16
1 1 D 0 1.4 42 64 38 10 15 61 0 1 3 2 153 4.4 16 29.5 0.69 0.4 0.7 0.7 3.3 3.17 3.23 0.5 2.57 18 17 34 43 7 3 9.65 13.81 12
3 3 L 1 3.8 42 50 20 14 21 71 0 1 2 2.6 1 73 5.6 34 29.0 11.17 0.8 1.5 2.2 6.46 5.24 7.36 1.4 4 13 12 41.5 46.4 3 2.46 10.03 11.44 16
3 3 D 0 0.5 42 48 32 9 15 55 0 1 2 1 125 3.3 11 28.9 0.15 0.7 1.6 2.7 10.5 4.59 4.53 1.8 7.31 23 11 34.5 44.7 6.5 3.33 8.42 11.98 13
7 5 L 1 2.2 43 42 34 8 14 61 1 0 1 2.4 2 100 0 33 69.6 4.27 1 0.9 2.5 3.84 6.92 4.12 1.3 2.68 19 14 37 43 5 2 9 8.39 11
7 5 D 0 0.5 43 60 26 8 20 55 1 0 1 2.6 2 70 2.8 30 25.1 0.02 0.7 1.7 3.1 13.9 4.44 5.4 2.1 7.04 23 17 30 35.8 6 4.03 8.32 5.8 12
9 6 L 1 2.1 43 36 28 9 17 62 1 0 2 2.5 3 67 6.1 65 25.4 29.40 0.6 2 1.5 6.76 4.23 11.5 1 2.82 26 19 29.5 39 7 7 6.54 6.33 8.7
9 6 D 0 1.3 43 44 30 9 18 72 1 0 2 2.5 3 90 6.2 48 20.3 0.23 1.2 2.8 6.2 27.5 5.21 6.33 3.8 12.8 16 12 40 47.7 4.5 3.02 9.27 10.24 12
11 7 L 1 4 43 18 12 13 25 37 1 0 2 2.3 1 17 74 91 121.6 4.27 0.7 1.4 2.2 6.42 4.87 6.84 1.4 4.08 21 19 34.9 38.9 5.57 4.57 9.55 4.13 6
11 7 D 0 0.4 43 24 22 9 18 52 1 0 2 1 25 70 100 22.8 0.00 0.4 0.9 0.5 2.05 3.4 4.14 0.4 1.19 32 24 21 25 8 5.37 3.22 3.7 6
16 12 L 1 2.8 44 64 48 9 14 60 1 0 1 1 110 0.6 0.9 107.8 0.14 0.9 1.1 3.3 8.78 5.43 2.62 1.9 7.69 24 13 32.5 44.3 6 3.33 8.67 12.86 11
16 12 D 0 0.6 44 72 50 8 13 54 1 0 1 2.7 1 133 0 0 82.7 1.01 0.7 4.4 4.5 32.3 3 10.9 3.7 13.9 19 10 36 46 7 4 13.47 14.93 13
19 14 L 1 3.1 46 60 28 7 15 53 1 0 1 1 115 0.8 1.9 17.9 0.31 0.4 0.8 0.9 3.04 3.06 4.79 0.7 1.97 18 15 39 43.5 5.5 3 10.13 12.52 13
19 14 D 0 1.8 46 60 22 11 19 60 1 0 1 1 105 0 18 21.9 0.13 0.3 0.6 0.6 2.92 2.49 2.46 0.5 2.67 21 19 34 38.5 6.5 7 11.5 11.04 17
20 15 L 1 2.8 36 58 26 8 15 56 1 0 2 2.2 2 44 26 20 68.3 0.00 0.7 2 2 6.03 4.95 14.6 1.3 2.21 25 35 32.5 23 6.5 8 5.22 3.45 17
20 15 D 0 0.2 36 54 22 8 14 36 1 0 2 2 95 0 63 5.5 0.00 0.8 0.7 1.8 2.56 5.93 4.27 1 1.75 18 11 34.5 48 6.5 2 8.82 11.6 14
25 16 L 1 3.3 41 68 44 10 15 68 0 1 3 2.1 1 20 73 100 16.4 0.16 2.5 4.7 6.8 19.9 20.4 28.6 2.1 6.21 39 35 13 14.5 8 6.56 4.72 3.36 14
25 16 D 0 0 41 86 22 8 15 36 1 0 1 2.2 1 40 63 70 10.0 12.63 0.9 2.2 2.8 12.5 6.7 8.15 1.4 4.75 48 36 12 14.3 8 5.37 3.98 5.69 14
29 18 L 1 4 36 48 34 8 14 57 1 0 1 2.6 1 70 1 26 19.4 3.04 0.8 0.9 2 2.96 6.33 5.95 1.1 1.72 25 18 32 41 6 4 9.36 5.53 13
29 18 D 0 1.1 36 34 28 8 14 53 1 0 1 2.3 1 117 0 3.8 14.1 1.41 0.7 1.5 1.5 3.24 5.9 3.73 0.8 3.34 21 21 38 37 6 6 12.88 12.04 9.5
30 19 L 1 3.7 42 68 36 6 12 50 1 0 2 2.5 3 107 0 51 29.0 2.33 0.7 1.8 3.1 13.5 3.19 4.27 2.4 9.48 9.8 17 41.5 38.7 3 4.67 10.95 8.25 17
30 19 D 0 0.6 42 32 26 7 13 38 1 0 2 3 78 0 0 19.4 0.70 0.4 0.4 1 1.64 2.87 2.18 0.8 1.57 17 13 40 44 4 4 9.36 13.46 14
יער יתיר סתיו 2011 . ריכוז נתונים בחלקות של חקר תת הקרקע
הרכב מכני רטיבות וגיר בקרקע כימיה של הקרקע מדידות בקרקע ומפנה סלע מידות ואפיון היער מצב עצים אתר

4. 4
.2 מתאמים )קורלציות(
נערכו מתאמים בתוכנת SPSS והתקבלו טבלאות של ערכי r עם ציון רמת המובהקות של כל אחד. המתאמים נעשו
בנפרד על הנתונים של המקטעים החיים, ועל הנתונים של המקטעים היבשים. כמו כן, נבחן המתאם של כל גורם
בין הקטעים היבשים לבין הקטעים החיים )ראה טבלה 2(. המתאמים הקובעים הם אלה שברמת מובהקות 1.15
לפחות. יש לזכור שהמתאם מבטא התאמה במידת שינוי הערכים של שני המשתנים אחד ביחס לשני.
ניתן לראות שהמתאם של מרבית הגורמים מתקבל בחלקות החיות ובחלקות היבשות באופן שונה:
 מספר העצים )צפיפות( משפיע על הקוטר רק בעצים החיים כיום ולא באלה שהתייבשו, ואילו מול הפרמטרים
האחרים )אבניות, שורשים, מליחות, נתרן( הוא קשור בעיקר בעצים היבשים.
 מדד הקירטוניות )ראה במקרא של טבלה 0( ותצורת מנוחה הקירטונית קשורים במובהק רק לחלקות החיות.
 מתאמים רבים התקבלו בין הפרמטרים השונים של מליחות-נתרניות-סידניות, מרביתם במובהקות גבוהה, הן
בחלקות החיות והן ביבשות. הם מצביעים על קשר סיבתי גבוה ביניהן.
טבלה 2: הצגת המתאמים שהתקבלו מובהקים בתוך קבוצת הקטעים היבשים, בתוך קבוצת הקטעים החיים וביניהם.
מוצגות שלוש רמות של מובהקות ) P=0.1, 0.05, 0.01 ( )ראה מקרא צבעים(. מתאמים בין פרמטרים שונים בתוך הקטעים
החיים מוצגים בגווני ירוק. מתאמים )חיוביים ושליליים( בין פרמטרים בתוך החלקות היבשות מוצגים בגווני אדום-ורוד.
מתאמים של אותו פרמטר בין החלקות החיות לבין היבשות מוצגים בגווני כחול. המתאמים הקובעים הם אלה שמובהקים
ברמה של p=0.05 לפחות )בצבעים ירוק כהה, אדום כהה וכחול כהה(. המתאמים של p=0.01 מבטאים עוצמה חזקה יותר
ברמת אמינות גבוהה. המתאמים של p=0.1-0.051 )אדום וירוק בהירים( הם להתרשמות והשלמת התמונה בלבד.
.3 רגרסיות לינאריות לקירטוניות הסלע
רגרסיות של מספר רכיבים בקרקע אל המדד של הקרטוניות )המתייחס לטווח שבין גיר לקירטון ומבטא את
מידת הנקבוביות והרכות של הסלע( נעשו בתוכנת אקסל ומוצגות באיור 0. ניתן לראות שהקטעים החיים
מגיעים עד קירטוניות 3 )קירטון רך( והיבשים מגיעים רק עד לקירטוניות 2.2 )קירטון בינוני(. מרבית
הפרמטרים בקטעים הירוקים משתנים באופן משמעותי עם עליית הקירטוניות )עומק הקרקע יורד, האבניות
עולה, המליחות והנתרן עולים וכו'( ואילו בחלקות היבשות כמעט דבר אינו משתנה. אפשר לראות שבמקטעים
הירוקים קו הרגרסיה של עומק הקרקע מתחיל מתחת ל 011- ס"מ בקירטוניות 0 )אבן גיר( ומשם הוא יורד
משמעותית עם עליית הקירטוניות, ואילו במקטעים היבשים עומק הקרקע נשאר על 011 ס"מ בקירוב בשינוי
מועט. כך גם המליחות, Na ו- Ca נשארים בחלקות היבשות בסביבת הסף התחתון של נתוני המקטעים החיים.
תוינויחליג== םדוק םיצע סמ==== יחכונ םיצע סמ==== הבוג== רטוק==== יוסיכ זוחאהחונמ 'צת)ןוטריק-ריג.א( תוינוטריק==== עקרק קמוע======----==== הדודר תוינבא---====== הקומע תוינבא==== םידודר םישרוש== םיקומע םישרושארקמ==== הדודר תוחילמתוקהבומ תומר יפל םימאתמ==== הקומע תוחילמםייח ןיבםישבי ןיב==== דודר ןרתנהכומנ תוקהבומ0.1>p<0.05קומע ןרתנתלבוקמ תוקהבומ0.05>p<0.01דודר ןדיסההובג תוקהבומp<0.01==== קומע ןדיס====קהבומ ילילש םאתמ==== SAR דודרםישביל םייח ןיבSAR קומעהכומנ תוקהבומדודר תיסרחתלבוקמ תוקהבומקומע תיסרחההובג תוקהבומ סמיצע םכונ הבוגרטוק זוחאיוסיכהחונמ 'צתתוינוטריקעקרק קמוע תוינבאהדודר תוינבאהקומע םישרושםידודר םישרושםיקומע תוחילמהדודר תוחילמהקומעדודר ןרתנקומע ןרתנ תיסרחקומעדודר ןדיסקומע ןדיסSAR דודרSAR קומע תיסרחדודר

5. 5
רויא1 : תויסרגרתויראניל דדמל ס יב עקרקב םינוש םירטמרפ לשתוינוטריק עלסה דרפנב םישביהו םיי ה םיצעה תוקל ב סב עקרק קמוע מ תוינבא תיסר Ca (meq/l תודוקנ ארקמ היסרגר יווקותודוקנ ארקמ היסרגר יווקוב . תדימל ס יב עקרק יביכרתוינוטריקה םיי ה םיצעה יעטקמבא. ס יב עקרק יביכר תדימלתוינוטריקה םיצעה יעטקמבםישביה סב עקרק קמוע מ תוינבא תיסר Ca (meq/l ג. עקרק קמוע תו ילמתוינרתנו ס יב תדימלתוינוטריקה םיצעה יעטקמבםישביה סב עקרק קמוע מ תילמש תוכילומב תו ילמdS/m Na (meq/l; סב עקרק קמוע מ תילמש תוכילומב תו ילמdS/m Na (meq/l; ד. תו ילמ עקרק קמועתוינרתנו תדימל ס יבתוינוטריקה םיי ה םיצעה יעטקמב

6. 6
4. רגרסיות בלתי
לינאריות לעומק
הקרקע
יחס של מספר משתנים אל
עומק הקרקע, מוצג באיור 2
בדרך של רגרסיות בלתי
לינאריות. מוצגים משתנים
של מדידות יערניות
)חיוניות, קוטר, גובה
וצפיפות עצים( לצד
המליחות בעומק. החיוניות
מתבססת על הנתונים של
כל העצים. המשתנים
האחרים מופרדים לנתוני
המקטעים החיים ולמקטעים
היבשים.
עבור כל משתנה נבחרה
הפונקציה שנתנה את ריבוע
הגבוה r2 מקדם המתאם
ביותר. במרבית המקרים
התקבלו פונקציות שאינן
לינאריות )הנוסחאות
והמתאם מוצגות להלן( והן
מדגימות את אופן השינוי
של אותם משתנים ביחס
לעומק הקרקע.
1 קוטר בס מ גובה במ X דרגות יוניות )dSm- 1 מס עצים ד מלי ות )מוליכות שמלית ב X דרגות יוניות
א. יוניות מספר
עצים ומלי ות הקרקע
בי ס לעומק הקרקע
ב לקות יות
וב לקות יבשות
סוגי הרגרסיות:
נתוני המדגם:
ב. יוניות קוטר
וגובה עצים בי ס
לעומק הקרקע
ב לקות יות
וב לקות יבשות
נתוני המדגם:
סוגי הרגרסיות:
גובה עצים במקטעים היבשים
איור 2: רגרסיות של משתני מצב העצים
אל משתנה עומק הקרקע
בגרף ב'
נוסחאות הפונקציות הבלתי לינאריות
ורמת המתאם
בגרף א'

7. 7
מתוך כך ניתן לראות:
 החיוניות מציגה פונקציה פולינומית עם ירידה דרסטית בעומקי הקרקע הגדולים. מבנה זה של
הפונקציה עשוי להסביר את מיעוט המתאמים של החיוניות עם גורמים אחרים )ראה להשוואה בטבלה
0(. ומצד שני, יש בכך הקבלה לגרפים של איור 0 – שם מרבית גורמי הקרקע עולים בהדרגה עם
עליית הקרטוניות במקטעים הירוקים, ובמקום שבו עומק הקרקע מגיע לשיא והמשתנים הכימיים
מגיעים למינימום, שם נכחו העצים שהתייבשו, כמעט ללא שינוי נוסף במרבית המשתנים.
 קצב הירידה של קוטר וגובה העצים הירוקים ככל שהקרקע עמוקה יותר באתר, הינו משמעותי בעיקר
בעומקים הרדודים, והוא משמעותי יותר במקטעי העצים החיים יותר מאשר במקטעים היבשים )גובה
העצים היבשים כלל אינו משתנה עם השינוי בעומק(.
 ניתן לראות שמספר העצים )הצפיפות( עולה עם עומק הקרקע. אולם, במרבית הטווח של עומקי
הקרקע, בכל עומק קרקע נתון, הצפיפות בעצים הירוקים גדולה יותר. ובמקביל לכך, כאמור, קוטר
וגובה העצים הירוקים יורד משמעותית, ואילו הקוטר של העצים היבשים יורד רק מעט. להשוואה
אפשר לראות בטבלה 0 כיצד ישנו מתאם הפוך במובהקות גבוהה בין מספר העצים והקוטר בעצים
הירוקים, ואין מתאם כזה בעצים היבשים. השאלה מדוע הצפיפות עולה בקרקעות העמוקות, שנקשרו
עם חיוניות נמוכה ותמותת עצים, ובאיזו מידה הצפיפות יכולה להשפיע כגורם ישיר, תידון בפרק הדיון.
 ומול הירידה בכל הפרמטרים העציים בקרקע המעמיקה, ניכרת גם ירידה במליחות, וגם היא חדה
יותר במקטעי העצים הירוקים. כך לכאורה, כשהמליחות כגורם שלילי לכאורה יורדת, יורדים גם מדדי
מצב העצים. מהם הגורמים הראשוניים מהם הגורמים המשניים וכיצד ניתן ליישב את השאלות שעלו
כאן, הדברים ידונו בהמשך.
תמונות 6-0 מדגימות חלק מהעקרונות שהוצגו בגרפים.
תמונה 6: מקטע של עצים ירוקים. הקרקע רדודה, הסלע קירטוני
ונראה אף סלע על פני השטח. העצים גבוהים יחסית, צפופים למדי
ונופם נוגע זה בזה. השורשים נמצאים בעיקר בשטח המגע בין
הקרקע והסלע.
גדמים של עצים נוספים
שהוסרו לצורך החפירה
תמונות 8 - 7: מקטעים של עצים יבשים. הקרקע עמוקה יחסית והשורשים אינם
מגיעים לתחתיתה. קימות קרחות עקב תמותה קודמת. העצים אינם גבוהים
והקוטר מועט יחסית.
הצפיפות דומה בקירוב לזו
של העצים החיים. עקב
מימדיהם הקטנים יחסית
של העצים, עצים רבים
אינם נוגעים זה בזה.
גדם

8. 8
.5 מב נים מזווגים
חלקות המחקר הוקמו כך שבכל אחת תוכל
להיערך השוואה בין המקטע החי והמקטע היבש
באותם תנאים סביבתיים בקירוב. חלק מהשונות
בתוך כלל הנתונים של המקטעים הירוקים ובתוך
המקטעים היבשים נובע מכך שבחלקות שונות
ישנם תנאים סביבתיים שונים. ההשוואה המזווגת
מבודדת את הנתון הנבחן בהנחה שמרבית תנאי
הרקע באתר )בחלקה( הינם דומים.
באיור 3 מוצגות השוואות של נתונים ומבחני t
מזווגים שנערכו עבור שלושה פרמטרים. ניתן
לערוך את מבחני ה- t כחד צדדיים כיוון שעל סמך
הניתוחים שהוצגו עד כה אנו יכולים להעלות את
ההשערות החד צדדיות הבאות: ) 0( עומק הקרקע
גדול יותר במקטעי העצים היבשים; ) 2( מדד
הקירטוניות )מאבן גיר לקירטון( גבוה יותר
במקטעי העצים החיים; ) 3( האבניות בעומק
גדולה יותר במקטעי העצים החיים.
המבחנים עבור שלושת הפרמטרים האלה
התקבלו מובהקים )ברמה של p=0.05 (. עבור
עומק הקרקע והאבניות התקבלה גם מובהקות דו
צדדית.
.6 ניתו מפלה
( (Discriminant Function Analysys
ניתוח זה מיועד לנבא את השתייכותו של פרט
)במקרה זה סביבתה של קבוצת עצים אחת(
לקבוצה מסוימת )במקרה זה, לקבוצת העצים
החיים או לקבוצת העצים היבשים(. על פי
פרמטרים שונים שנמדדו. השיטה יוצרת
קומבינציה לינארית של המשתנים המנבאים כך
שהיא מפלה )מסווגת( בין הקבוצות. הקומבינציה
שנוצרת היא למעשה משתנה חדש שיש לו נוסחה
שמורכבת מהמשתנים המקוריים. המודל
המתקבל הינו מובהק כאשר החפיפה בין מיקומם
של הפרטים בקבוצות תהיה מזערית.
המבחן נערך בתוכנת SPSS ותוצאותיו מוצגות
באיור 4. ניתן היה לבחון צירופים שונים של חלק
מהגורמים. רצוי שלא להכניס גורמים רבים שיש
קורלציה גבוהה ביניהם. המודל המוצג הוא על
בסיס של ניתוח בצעדים, המכניס משתנים על פי
סדר מובהקותם. נכנסו בו המשתנים הבאים )לפי
סדר העדיפויות כמפורט באיור 4ב(: Ca בעומק,
קירטוניות, עומק קרקע, חרסית בעומק הרדוד, מליחות בעומק, מיקום בתצורת מנוחה )כן או לא(, SAR בעומק
ו- Na בעומק. עומק הקרקע, Na ו- SAR משפיעים כגורמים שליליים, כלומר כגורמים הפועלים לקבלה של
מקטעים יבשים.
המודל התקבל במובהקות גבוהה p=0.006 , ההפרדה בין המקטעים הינה מלאה ואין כל חפיפה ביניהם. על פי
הגדרות של סיכום ההרצה התקבל ש 011%- מהמקרים סווגו באופן מלא.
רתאשדח יח קמועעקרק קמוע תמעקרק173153373125510070667907172512110133141251051570110163045187011719107140-2.607t ךרע0.013P ידדצ דח0.026P ידדצ וד רתאשדח .א יח-ריגטרק-ריג .א תמטרק13022315155121062020720201210101411101527121629141810131920122.193t ךרע0.026P ידדצ דחP ידדצ וד רתאשדח ןבא יחקומע ןבא תמקומע196.6715.67334.1710.83533.333066548.33791.33100120.940141.8917.781520016100701826.253.751950.8902.458t ךרע0.016P ידדצ דח0.033P ידדצ וד רויא3 :םיגווזמ םינ במ . ןותנהש ךכ םיגצומ םירטמרפ השולשהקלח לכ לש שביה עטקמה ןותנ לומ גצומ קוריה עטקמה לש . םיעטקב רטמרפה לש הלוע רדס יפל אוה תוקלחה תגצה רדסםייחה . רדסה יפל ףרג לכ דיל הלבטב םיגצומ םיירפסמה םינותנהתוקלחה ירפסמ לש . יתש בוהצב תושגדומ עקרקה קמוע תלבטב ןפודה תואצוי תוקלחה( עטקב רתוי לודג ןהב עקרקה קמועשיחה.) ןחבמ השענ תואלבטהמ תחא לכ ינותנ לעt םאה הלאשה תניחבל לש הלאל םייחה םיעטקה לש םינותנה תרדס ןיב קהבומ לדבה שיםישביה םיעטקה .הלבט לכל תחתמ תומושר ןחבמה תואצות. םיקוריה םיעטקה ינותנ לש הלוע רדס יפל תוקל א. קהבומידדצ ד ג .תוינבאעקרק קמוע קמוע(ס מ) ריג ןבאמ גורידןוטריקל ר ב .תוינוטריק עקרקב תוינבא זו א קהבומידדצ וד קהבומידדצ וד(ריג ןבא 1 ןוטריק ר 3)

9. 9
ד. דיון
המערכת היערנית- אקולוגית ביער יתיר
הינה מערכת מורכבת. היא ניתנת
לניתוח באמצעות שילוב של שיטות
דיגום, מדידה וניתוחים סטטיסטיים
שונים המציגים היבטים שונים של
המערכת והקשרים ישירים ועקיפים
הקיימים בה.
הניתוח המפלה מראה שעל פי מספר
גורמים סביבתיים בולטים של רכיבי
הקרקע, כל מקטעי המדידה נחלקים
לשתי קבוצות ברורות – קבוצת
המקטעים החיים וקבוצת המקטעים
היבשים. כלומר, ניתן לאפיין באופן
מובהק את בתי הגידול המתאימים
לגידול האורנים, ובנפרד מהם, את בתי
הגידול שבהם עצים בוגרים לא שרדו
אחרי רצף של שנות בצורת. הגורמים
העיקריים המשפיעים כאן בניתוח הרב
גורמי דומים בקירוב לגורמים שנבדקו
בנפרד )ראה להלן(
) המבט בטבלת המתאמים )טבלה 2
מראה מספר דברים: ) 0( יש שוני
בתגובה של המקטעים החיים
והמקטעים המתים. כך למשל -
הקירטוניות, עומק הקרקע והאבניות
קשורים עם גורמי קרקע אחרים כמעט
אך ורק בחלקות החיות. ומצד שני,
שטח השורשים קשור עם גורמי קרקע
רק בחלקות היבשות ) 2( יש קשר הדוק
בין כל גורמי המליחות והנתרניות בכל
) העומקים בשני סוגי החלקות. ) 3
מספר העצים )הצפיפות( הנוכחי והקודם גורם לקוטר קטן של העצים החיים ברמת מובהקות גבוהה והוא אינו
משפיע כך )אין קשר מובהק( על העצים שהתייבשו. כלומר, החוקיות המוכרת שצפיפות גורמת להקטנת קוטר לא
השפיעה על העצים שהתייבשו בסופו של דבר )הקוטר בעצים היבשים קטן יותר ]ראה להלן[ אבל אינו מושפע משינוי
בצפיפות(. מצד שני, הקטנת קוטר כן מתרחשת הן בעצים החיים והן ביבשים עקב קרקע עמוקה. הנושא יידון
בהמשך. ) 4( שאלה נוספת להמשך הדיון היא כיצד זה שמדד החיוניות אינו נמצא במתאם עם אף גורם של העצים
הירוקים והוא קשור רק לגובה ולאחוז הכיסוי של העצים היבשים.
גרפי הרגרסיה )איורים 0-2 ( מבהירים מספר דברים:
.0 עומק הקרקע באתר יורד עם עליית המרכיב הקירטוני בסלע במקטעים החיים החל מעומק של כ 011- ס"מ כשסלע
האם הוא אבן גיר, עד לעומק של כ 51- ס"מ כשהסלע הוא קירטון רך, ואילו במקטעים היבשים הוא כמעט ואינו
משתנה – שם נשמר עומק קרקע מרבי של כ 011- ס"מ. זאת בזיקה לכך שנעדר מהן סלע של קירטון רך.
.2 מליחות ו- Na עולים במקטעים החיים עם עליית המרכיב הקירטוני בסלע האם. במקטעים היבשים רכיבים אלה אינם
עולים והם נשארים ברמה נמוכה, וזאת מאותה סיבה, שחלקות אלו אינן מגיעות במדד הקירטוניות לסלע של קירטון
רך.
.3 Ca עולה במקטעים החיים עם עליית המרכיב הקירטוני ואילו במקטעים היבשים הוא נשאר על רמה נמוכה ואינו
משתנה. הסידן בהחלט קשור לקירטוניות והוא תוצר של התרוחחות הסלע הקירטוני )חלק מהדיגום בעומק נעשה
ארקמ: םייח םיעטקםישבי םיעטקP = 0.006 רויא4: הלפמ ותינ(AnalysysFunction Discriminant( בלושמ יתביבס הנתשמ יפל תוקלחה יעטק ןוימלןהירפסמו תוקל ה ריצ בלושמה הנתשמה ריצ א . בלושמה יתביבסה הנתשמה ריצ לע תוקלחה םוקימ ףרגב . םע ןהלש תויצלרוקהו בלושמה הנתשמה תא םינובה םינתשמה לדומל םתמורת תדימ תא תאטבמה הנתשמה

10. 11
באופק C של הקרקע שבה היא נמצאת במגע הדוק עם הסלע(. הוא אינו משתנה במקטעים היבשים מאותה סיבה
שצוינה, שאין במקטעים אלה סלע קירטון רך והקרקע עמוקה יחסית. לסידן אין משמעות ישירה, הוא ממתן את
ההשפעה השלילית של הנתרן בסביבה הקירטונית )מקטין את ה- SAR שהוא ערך מחושב של ) Na/(Ca+Mg (. וכאשר
אין רמה משמעותית של נתרן כשהקירטוניות נמוכה, גם הסידן נמוך והוא אף אינו נחוץ. אולם, אפשר להשתמש בו
כאינדיקטור לקירטוניות הסלע.
.4 לסיכום המכלול של הקשרים בין רכיבי הסלע והקרקע - המליחות והנתרניות הן תוצר של הסביבה הקירטונית )ראה
איור 5( והמקטעים החיים מקבלים אותם כחלק מהמערכת. גם כשהמליחות גבוהה יחסית היא אינה מגיעה לערכים
גבוהים מדי )עד dS/m 4.5 ( והשפעתה כנראה אינה משמעותית. יתכן שבמצבים של עצים חיים שנשארו קטנים במצב
גבולי על קרקע עמוקה, המליחות הנמוכה שם מסייעת להשרדותם. על פי הניתוח המפלה )איור 4( נמצא שנתרן ו-
SAR משפיעים על המודל השלם כגורם שלילי קטן. יתכן שהדבר בא לידי ביטוי בעיקר באותם מצבים גבוליים. עם
זאת, נראה שהסידן הגבוה יחסית במקטעים הירוקים מנטרל כאמור את השפעת הנתרן, ולמעשה אפשר להגדיר את
כל גורמי המליחות וההרכב הכימי כגורמים נוכחים סבילים והם יכולים לשמש כאינדיקטור לבית הגידול המשופר.
.5 הגרף של חיוניות העצים ביחס לעומק הקרקע יכול להסביר את הפרדוקס לכאורה של מיעוט הגורמים הנמצאים
במתאם לינארי עם הגורם הזה. התנהגותו של גורם החיוניות כפונקציה פולינומית )ראה איור 2( מתבטאת בכך שעד
לעומק קרקע של כ 01- ס"מ היא כמעט ואינה משתנה, ומשם היא נוחתת כמעט ל 1- )כלומר, מצב של עצים יבשים(
בקרקע העמוקה. תגובה זו לא באה לידי ביטוי במתאם שהוא פונקציה לינארית שאינה משקפת את החוקיות של גורם
זה.
.6 ולגבי הפרדוקס השני שהוזכר לעיל, מדוע עולה מספר העצים דווקא בקרקע העמוקה והוא מגיע לערך מרבי גבוה יותר
בחלקות היבשות – זאת בעוד שקרקע עמוקה נקשרת עם התייבשות עצים כפי שהוצג לעיל. ניתן לראות שבעומקי
הקרקע הבינוניים, בחלקות הירוקות ישנם יותר עצים, אולי כיוון שבחלקות היבשות מספר העצים שעדיין עומדים פחת
מאז שהעצים מתו. במקביל לכך אפשר לראות כנאמר לעיל, שעם העליה בצפיפות העצים ישנה ירידה משמעותית
תוחילמעקרקבהדודר עקרקעקרקב תוינבאNaעקרקבCaעקרקבSAR (תוינרתנ תיביטקפא )ןותמםיהובג םיצעלודג רטוק עלסינוטריק יבובקנרטוק הניטקמ תופיפצריג ןבא הקומע עקרקתיסחיתיתיסרח רתוי אלתינדיסתינבא אלהחולמ אלםיכומנ םיצעןטק רטוק תוינויחהכומנ לולידטעומ רפסמבר םיצעהתומת תופיפצהינשמ םרוגכ תושביתהל ילובג בצמברבעמ יבצמ . תיילע דדמתוינוטריקה רויא5: הקימניד םיעיפשמ םימרוג לשםיליבס םיחכונ םימרוגו םיינשמו םיינושאר םיצעה תודרשיהו תוינויח לע םתעפשהו ריתי רעיב עוטנ םילשורי ןרוא רעי לש לודיגה תיבבהכירע :רה רינקק רועייה ףגא"ל ןיב םייטנג םילדבהתויסולכואה , ןכתי תועיטנ םיפקשמש ושענש םיאולימ לש םיעטקבםיליתש תתומת.

11. 11
בקוטר העצים הירוקים, ואילו הירידה בקוטר העצים שהתייבשו הינה מעטה. )איור 2(. כמו כן, כאמור, הקשר ההפוך
של צפיפות מול קוטר בעצים הירוקים נמצא במובהקות גבוהה במיוחד ) p=0.007 ( ואילו בעצים היבשים אין קשר
מובהק כזה כלל )טבלה 2(. מתוך כך, ועל רקע נתוני הקוטר והגובה הנמוכים בחלקות היבשות אפשר להעלות את
ההשערה הבאה )ראה איור 5(: העצים היבשים כיום )כולל עצים חיים כיום בחיוניות נמוכה(, היו קטנים כאשר בוצעו
דילולים ולכן הם דוללו רק מעט )יתכן גם שבקטעים סלעיים ניטעו פחות שתילים(. הם נשארו צפופים אבל כמעט שלא
התחרו ביניהם עקב מימדיהם הקטנים. העצים בחלקות החיות גדלו והתחרו ביניהם ולכן כל מצב של צפיפות גרם
לקוטר קטן יחסית של העצים. בעצים היבשים ניתן לראות בטבעות שנתיות בגדמים שנכרתו בשנת ביצוע המחקר,
שלא היה צימוח משמעותי ב 21- השנה האחרונות )הדגמה של ג. שילר בסיור(. הועלתה השערה שעצירת הגדילה
הייתה כתוצאה מאי ביצוע של דילולים בזמן. יתכן שבמצב הגבולי של בית הגידול היובשני, הצפיפות אכן תרמה
לבלימת הצימוח, וכיוון שלא היה צימוח גם לא היה שינוי בקוטר. לאור זאת, יתכן שהצפיפות פועלת כאן כגורם משני –
היא קיימת יותר בבתי הגידול הקשים והיא עשויה להאיץ את תהליכי ההתנוונות וההתיבשות. נראה שהיא אינה מהווה
גורם ראשוני כיוון שמערך של נתוני הסלע והקרקע נקשר בהתייבשות העצים, אוכלוסיות העצים החיים צפופות יותר,
והצפיפות באוכלוסיות היבשות לא גרמה לירידה בקוטר.
ב ינה של הגרפים ומב ני ה- t המזווגים )איור 3( המטרה בבחירה של זוגות של חיים ויבשים באותן חלקות הייתה
להשוות בתוך כל חלקה שנמצאת בתנאי סביבה דומים בקירוב. החלקות השונות נמצאות בתנאים שונים ולכן אין
להסתפק בהשוואות של כלל המקטעים החיים לכלל המקטעים היבשים ונדרשה השוואה מזווגת של כל מקטע חי
בחלקה למקטע היבש באותה חלקה. ואכן, נמצא באופן מובהק שסדרת המקטעים של העצים החיים שונה מסדרת
העצים היבשים התואמת, בפרמטרים של עומק קרקע, קירטוניות הסלע והאבניות בעומק.
מודל התרומה ה יובית של רכיבי הסלע והקרקע מוצג באיור 5. הגורם הראשוני הוא סלע הקירטון והוא גם הגורם
הראשון בתרומה להישרדות העצים. התאמתו של אורן ירושלים לסלעי קירטון מוכרת מבתי הגידול הטבעיים של עץ
; זה )רבינוביץ-וין 0070 Schiller, 1982 (. הסלע הנקבובי משמש כמאגר מים כפי שנמצא בבתי גידול קירטוניים באזור
הים תיכוני )הר, 2110 (. האורן כמעט ואינו קולט מים במהלך הקיץ ) Schiller & Cohen, 1995 ( אבל אספקת המים
בדיפוזיה מהסלע הכרחית להישרדות השורשים והעץ. Raz-Yaseef et al. (2010) מצאו שמרבית מי הגשם נשארים
במערכת הקרקע בתנאים של יער יתיר. Klein et al. (2012) הראו שאחוז חרסית גבוה בעומק הקרקע מעכב את
החילחול כלפי מטה ומאפשר את קליטתם על ידי השורשים מעל לאופק החרסיתי. כאן נראה שנוכחות סלע הקירטון
הוא גורם מעכב של חלחול המים, ויותר מכך, הוא תורם מים לקרקע ולשורשים בשלבים של התיבשות הקרקע.
המוליכות ההידראולית הנמוכה של הקירטון ומיעוט הסדקים בסלע יוצרים תנאי שטיפה מוגבלים וכתוצאה מכך לא
נוצרת קרקע עמוקה. כתוצאה מפריכות הסלע, הקרקע נשארת אבנית ובעלת ריכוז סידן גבוה, והיא נשארת אף
מלוחה יחסית ונתרנית. לקרקע הרדודה יש יתרון בכך שהשורשים, שבכל מקרה אינם מעמיקים, יכולים להיות במגע
ישיר עם הסלע. לאבניות יש יתרון בשיפור השמירה על הרטיבות בקרקע. כך יוצא שנוצרת סביבה שיש בה מאסף של
גורמים חיוביים להישרדות ולצימוח של העצים. המליחות )שאינה גבוהה מדי( אינה מהווה בעיה משמעותית, אבל
כנראה שמליחות נמוכה מסייעת להישרדות במצבים גבוליים. והנתרן גם הוא אינו מהווה בעיה ניכרת הודות לאפקט
הממתן של הסידן. כאשר הסלע הוא אבן גיר, הדינמיקה הפדולוגית )תהליכי הווצרות הקרקע( והפיסיולוגית פועלת
בכיוון שונה, שאינו תומך בהשרדות עצי האורן הבוגרים במצבים של יובש מתמשך. גורמים משניים נוספים המוצגים
במודל נדונו לעיל.
ה . סיכום ומסקנות
 המקטעים שבהם התייבשו העצים הם בעלי מאפייני קרקע שונים מאשר המקומות שבהם העצים נשארו חיים.
 הגורמים החיוביים של סביבת העצים החיים מתאפיינת בסלע קירטוני, קרקע רדודה ואבנית.
 נראה שגורם הבסיס הוא הסלע הקירטוני הגורם לכך שהקרקע נשארת רדודה, אבנית, ובעלת רמות מתונות אך
ניכרות של סידן, נתרן ומליחות.
 בסביבה זו, הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של השורשים עם
הסלע והאבניות תורמת לשמירת רטיבות והתפתחות השורשים.
 יתכן שהמליחות בסביבה זו מהווה גורם שלילי מסוים אבל אינה מהווה משקל נגד משמעותי לגורמי הסלע
והקרקע החיוביים. יתכן שבמצבים של בתי גידול גבוליים, מליחות נמוכה מסייעת להשרדות. הסידן בקרקע
ממתן את ה- SAR ואת השפעת הנתרן )העלול לפגוע במרקם הקרקע(. בסיכום, המליחות ונתרניות מהווים
גורמים נוכחים סבילים.
 צפיפות עצים הינה מעט גבוהה יותר בעצים החיים, והיא גרמה לקוטר גזע קטן בעצים אלה. צפיפות לא
השפיעה על הקוטר בעצים שהתייבשו. הצפיפות גבוהה יותר במקומות שהקרקע עמוקה וחיוניות העצים נמוכה.

12. 12
נראה שהעצים שם לא התפתחו מלכתחילה ולכן הדילול היה מועט. אי הקטנה של הקוטר בעצים היבשים
הצפופים יחסית מרמזת על כך שהצפיפות לא היוותה גורם מגביל ראשוני אבל יתכן שהיא השפיעה על קליטת
משאבים בבית הגידול היובשני והיוותה גורם משני בהאצת ההתיבשות.
 העבודה הנוכחית בחנה את ההשפעה של תת הקרקע כאשר תנאי הסביבה האחרים דומים בקירוב. קיימים
.) גורמים מרחביים נוספים שעשויים להשפיע על התייבשות העצים ביער, כמו פנות המדרון )שילר וחוב', 2110
ומיקום בקרבת ערוצים של זרימת מים.
 הבדלים גנטיים שנמצאו בין חלקות של עצים חיים וחלקות עצים יבשים במחקר מקביל (Korol et al, 2012) ,
עשויים לנבוע מנטיעת מילואים בעקבות תמותה במקומות יובשניים מלכתחילה. אפשרות נוספת היא שהקושי
בהנבטת זרעים מעצים יבשים גרמו לברירה של קו גנטי מסוים.
 ניתן להצביע על תנאי בית הגידול שלא כדאי לטעת בהם אורנים בסביבה זו: בקרקע עמוקה מעל תשתית של
אבן גיר או קירטון קשה. תכונות בתי הגידול המתאימים הם כאמור בקרקע שאינה עמוקה )פחות מ 0- מ'(,
אבנית בעומק, על גבי סלע קירטוני.
 כיוון שהעקרונות של קרקע שאינה עמוקה על גבי סלע קירטוני כבית גידול איכותי מוכרים גם באזור הים
התיכוני, נראה שמסקנות שנגיע אליהם כאן של התאמת בתי גידול יהיו ניתנים ליישום תוך התאמות למקומות
נוספים בארץ.
תודות – לשותפים במחקר הכולל ובעבודה בשטח: דן יקיר, אייל רוטנברג וצוות מכון ויצמן; לאוניד קורול ממכון
וולקני; יצחק משה, שמואל ספרינצין, עבד אלקיאן, שמעון מסס, חיים פרג'ון וגרמן פודרניוב ממרחב דרום; אירה מור
מאגף הייעור. לשותפים בייעוץ ודיון בשטח: גבי שילר, ז'וזה גרינצוויג, חיים קיגל, נעם גרינבאום, מיכאל דורמן, יבגני
פודולסקי.
ו . ספרות מצוטטת
2. התייבשות עצים ביערות אורן ירושלים בישראל – מבט מגובה דורמן מ. סבוראי ט. פרבולוצקי א. 12
231 :)3( רב. אקולוגיה וסביבה 3 -. 237
2. מבנה מערכת הקרקע והסלע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים הר נ. 8
עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. עבודת דוקטור, הפקולטה לחקלאות,
האוניברסיטה העברית בירושלים.
רבינוביץ-וין א. 1171 . סלע המצע כגורם הקובע את תכונות הקרקע והרכב חברות הצמחים בגליל. עבודת
דוקטור, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
2. השפעת פנות המדרון על הדיות של אורן ירושלים ביער יתיר. שילר ג. אונגר ד. כהן ש. משה י. עצמון נ. 1
: יער 00 04 -. 00
Klein T., Rotenberg E., Cohen-Hilaleh E., Raz-Yaseef N., Tatarinov F., Preisler Y., Ogée J., Cohen S., Yakir D., 2012. Quantifying transpirable soil water and its relations to tree water use dynamics in a water-limited pine forest. Ecohydrol (2012).
Korol L, Sklyar G, Moshe Y, 2012. Tree mortality in Yatir Forest: Investigation of genetic variations in two contrasting groups. Final report.
Raz-Yaseef, N, Yakir D, Rotenberg E, Schiller G, Cohen S. 2010. Ecohydrology of a semi- arid forest: partitioning among water balance components and its implications for predicted precipitation changes.
Ecohydrology 3: 143–54.
Shiller G, 1982. Significance of bedrock as a site factor for Aleppo pine. Forest Ecology and Management 4: 213-223.
Shiller G, Cohen Y, 1995. Water regime of pine forest under Mediterranean climate. Agricultural and Forest Meteorology 74: 181-193.