Download to read offline
![איור 3.31 : רטיבות נפחית מ חוש בת והרכב חתך הסל ע בחתך הסל ע וה קרקע במשך שנות המ ד י ד ה בקבוצת קיד וח ים סמ וכ ים
Date [1st in each Month]
D epth [cm ]
= A
AA
C1
0
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 05
100
200
300
400
500
600
700
800
7בג
Date [1st in each Month]
= AB
= AA
Depth [cm ]
= A
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
100
200
300
400
500
600
700
800
7ג
2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004
7גד
2001 2002 2003 2004
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
Date [1st in each Month]
1
2
3
4
5
6
7
8
מועדי מדידה
עומק
(מ')
A
= AA
= AB
= C1
= C3
= C4
C5
C6
C5
C6
A
= AB
= C1
= C4
= C3
AA
C5
C6
A
= AB
C4
C5
C6
קבוצות אמפליטו דה
1
2
3
4
5
6
7
~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~~ ~~
L L L ~ L ~ ~
~ ~ ~ L ~
~ ~ ~~ ~
~~ ~ ~~ ~
~~ ~L ~ LL ~~ ~ ~ ~ L ~ ~ ~~~ ~ ~ L ~
~ ~ L ~
~ ~ ~ ~
~ L
עומק (מ')
L~ L
Depth [cm ]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
AB
= AA
AA
AB
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
100
200
300
400
500
600
700
800
8ג
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
100
200
300
400
500
600
700
800
חתך סטרטיגרפי
ש ל קידוח 6בג
טיפוס
מקרא החתך:
נא ר י
קרטו ן
חוו א ר ו ל ימונ יט
צו ר
גי ר מצ ו ר ר
~ ~ L
~ L ~
קרקע
סלע+קרקע) ) C אופק
15
20
25
30
35
40
45
50
55
מקרא אחוז
הרטיבות
סר גל צבע
חמישה קידוחים בחלק הדרומי של את ר א ג 2. המרחק בי ן השו ר ות ( 8-7 ) הוא 2 מ' והמרחק בי ן הטור י ם (בג-ג-גד הוא
2 מ'). בכל קיד ו ח מצו י י ן מספר ו וט י פ וס השטח שאל י ו הוא מ שתי י ך . המד יד ות נערכ ו מס פר פעמ י ם בשנה. הנקוד ה
האחרונה היא תוצאה של מד י דה אחת בנובמבר 2005 . נקוד ות המדי דה בזמן ו בעומק מס ומנ ות כנקוד ות בצבע סגול.
קבוצ ות האמפלי טודה (בצד הימ ני של כל גרף) הן על פ י מ ד י ד ו ת אנטנות הבור ו משמ ש ות מד ד לתכונ ות הסלע
8גד
קי ד וח הממ וקם במרכז של
כ יס קרקע. הרטיב ות בכיס
ניכ רת עד עומק 0.5 מ'
C4
AB
AA
= AB
= C1
= C3
C4
C5
A
= C1
C5
C6](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-16-320.jpg)
![4 6
47
4 6
5 7
4 3
3 0
4 7
1 8
5 0
2 0
5
7
1 2 3 8
3
9
4 9
8
1 3 7
4 1
1
1
4
1 3 9
2
5
3 2 2
2 7
4 5
1
4
5
5 5 2
1 0
2 6
4 2
3 4
3
9
3 1
3 2
3 6
1 3
1 5
0
8
2 4 4
1 2
4
6
1 6
2 4
2 3
2 1
2 9
5 3
4 8
4 6
4 3
3 0
1 8
2 0
2 5
1 7
3 8
1 9
3
8
7
3 4 1
1
1
4
1 3 9
3 5
2
2 2
2 7
5
1
4 5 4
1 0
5
5 2
2 6
4
2
4 3
9
3 1
2
3 1 3
3 6
1 5
4 0
8
4
2 1 2
4
6
1
1
2
2
3
3
4
4
5
5
6
6
7
7
8
8
9
9
1 0
1 0
1 1
1 1
1 2
1 2
1 3
1 3
1 3
13
1 3
1 3
1 3
13
4
1 4
1 4
14
1 4
1 4
1 4 1 4
1 4
1 4
14
1 5
1 5
1 5
1 5
1 5
15
1 5
1 6
1 6
1 6
1 6
1 6
1 6
1 6
1 7
1 7
1 7
1 7
1 7 1 7
1 8
1 8
1 8
1 8
1 8 1 8
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9 1 9
2 0
2 0
2 0
2 0
2 0 2 0
2 1
2 1
2 1
2 1
2 1
2 1
2 1
2 2
2 2
2 2
2 2
2 2 2 2
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 4
2 4
2 4
2 4
2 4
2 4
2 4
2 5
2 5
2 5
2 5 2 5
2 6
2 6
2 6
2 6
2 6
2 6
2 6
7
2 7
2 7
2 7 2 7
2 7
2 7
2 8
2 8
2 8
2 8
2 8
2 8 2 8
2 9
2 9
2 9
2 9
2 9
2 9
2 9
2 9
3 0
3 0
3 0
3 0
3 0
3 0
30
3 1
3 1
31
3 1
3 1 3 1
31
2
3 2
32
3 2
3 2
3 2
3 2
3
3 33
3 3
3 3
3 3
33
4
3
4
34
3 4
3 4
3 4
3 4
3 5
3 5
35
3 5
3 5
3 5
3 5
3 6
3 6
36
3 6
3 6
3 6
3 6
3 7
3 7
37
3 7
3 7
3 7
3 7
3 8
38
3 8
3 8
3 8
3 8
3 8
3 9
3 9
39
3 9
3 9
3 9
3 9
4 0
4 0
40
4 0
4 0
4 0
4 0
4 1
4 1
41
41
4 1
4 3
4 3
4 1
4 1
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2 4 2
4 3
4 3
43
4 3
4 3 4 3
4 4
4 4
4 4
4 4 4 4 4 4
4 5
4 5
4 5
4 5
4 5
4 5
45
4 6
46
4 6
4 6 4 6
4 6
4 7
4 7
4 7
4 7
4 7
4 7
4 8
4 8
48
4 8 4 8
48
4 8 4 9
4 9
4 9
4 9
4 9
49
4 9 5 0
50
5 0 5 0
5 0
5 0
1
5 1
5 1
5 1
51
5 2
5 2
5 2
5 2
5 2
5 3
5 3
53
5 3
53
5 4
5 4
5 4
54
5 5
5 5
55
5 5
5 5
1 9 1 9
1 7 1 7
1 5 1 5
1 5 1 5
1 5
56
5 6
56
5 6
5 6
1 6 1 6
6
1 8
1 6 1 6 1 1 7
1 7
1 8
1 8
5 7
5 7
5 7
1 9
4 3
4 3
5 8
2 9
2 9
3 9
3 9
3 0
4 4
31
3 7
1 6
1 7
1 6
D r i l n a m e ( 2 m b tw e e n e a c h )
Depth [cm]
S o i l- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l in e - s e c t io n in Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m in A lo n H a g a li l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5
1 6 .7 6
1 5 .0 3
1 9 .4 9
1 9 .1 8
1 2 .4 5
1 4 .7 5
1 2 .8 7
1 2 .6 8
1 6 .2 4
1 3 .1 6
2 0
1 5 .4 1
1 3 . 2
1 2 .9 2
1 7 .8
1 3 .4 5
2 5
2 3 .3 2
1 4 .4 6
1 3 .5 7
2 8 .7 1
1 7 .7 4
2 3 .3 9
3 5
2 3 .1 3
2 9
2 9 .3 8
3 6 .9
3 0 .7 8
3 8 .4 4
4 0 .5 2
4 1 .0 4
4 4 .0 9
4 5
4 1 .3 7
4 3 .4 3
3 3 .0 5
5 3 .4 3
4 1 .3 8
5 0
5 6 .6 3
4 6 .8 3
4 0 .2 3
4 6 .0 8
4 3 .6 9
5 5
N a N
4 5 .8 1
4 6 .4 7
1 9 .6 9
N a N
1 3 .2 8
1 4 .8 1
1 9 .5 1
1 5
5 6 .8 6
1 4 .1 9
1 4 .6 6
1 4 .7 3
1 2 .7 3
1 7 .1 7
1 5 .2 7
1 9 .5 3
3 7 .8 2
2 8 .2 1
3 9 .8 9
3 8 .7 9
4 2 .6 6
3 9 .9 6
3 1 .5 9
4 3 .0 3
4 0 .1 5
4 6 .3 3
4 1 .5 5
5 4 .3 2
5 4 .2 7
1 3 .3 3
1 9 .1 4
1 2 .2 9
1 2 .8 3
1 4 .3 6
1 9 .6 8
1 4 .6 5
2 8 .4 2
3 1 .7 8
3 5 .2 4
4 4 .8
3 9 .7 1
4 4 .8 2
4 1 .6 4
5 8 .3
5 8 .2 4
5 8 .5 1
1 6 .5 3
N a N
1 3 .8
1 2 .9
1 3 .2 7
1 2 .0 4
1 3 .8
1 2 .1 6
1 4 .1 1
3 0
2 9 .9 4
1 8 .0 5
3 2 .8 2
2 4 .5 8
3 7 .2
2 9 .9 8
3 9 .7 7
3 9 .7 3
4 2 .5 4
3 7 .3 2
4 4 .7 6
4 4 .0 1
4 5 .6 6
1 3 .7 3
1 3 .5
1 4 .6 9
2 4 .7 3
3 0 .4 3
4 4 .4 3
4 5 .2 3
u t u t s t s
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
4 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
5 0 0
5 5 0
5 0
0
9
1 2 5
2 9
4 8
3 5
3 7
3 6
3 8
4 1
2
4 3
3 4
3 9
4 4
4 5 4 64 7
4 7
4 5
4 8
4 9 4 9 4 9
5 2
2
5 4
0
9
1 5
4 6
5 5
2 1
5 0
2 2
4
1
4 0
1
6
1 1 9
2 8
2 5
5 3
2 9
3 5
1 8
4 6
3 7
2 0
3 6
4
8
3
1 1 7
2 6
5 1
5
2 1 7
3
4 1 6
4 8
4 1
1 3
4 2
7
2 7
2
3
8
4 2 4
4
3
2
3 3 1
9
0
3 4 4
4 5
5 2
2
9
1 0
5
2 1
2 2
4
4 0
1
1
6
1 1 9
2 8
2 5
2 9
3 5
1 8
3 7
2 0
3 6
4
8
1 1 7
2 3
2 6
1 5
3
1 6
2
1
4 1 3
7
7
2 2
3
8
4 2 4
2
3
3 3 4
3 1
3 9
3 0
1
1 8
2 0
1 4
1 7
2 3
2 6
1 5
3
1 6
1 3
2 7
1 2
2 4
1
1
2
2
2
3
3
4
4
4
5
5
5
6
6
6
7
7
7
8
8
8
9
1 0
1 1
1 1
1 1
2
1 2
12
1 3
1 3
1 3
13
1 3
1 4
1 4
1 4
1 4
1 4 1 4
1 4
1 5
1 5
1 5
15
1 5
1 5
1 5
1 6
1 6
1 6
16
1 6
1 6
1 6
1 7
1 7
1 7
1 7
1 7
1 7
1 7
1 8
1 8
1 8
1 8
1 8
1 8
1 8
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9
2 0
2 0
2 0
2 0
2 0
2 0
2 0
2 1
21
2 1
21
2 1
2 1
2 1
2 1
2 2
22
2 2
22
2 2
2 2
2 2
2 2
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 3
2 4
2 4
2 4
24
2 4
2 4
2 4
2 4
2 5
2 5
25
25
2 5
2 5
2 5
2 5
2 6
2 6
26
26
26
2 6
2 6
2 6
2 7
2 7
2 7
27
27
2 7
2 7
2 7
2 8
2 8
2 8
28
28
28
28
2 8
2 8
2 8
2 9
2 9
2 9
29
29
29
2 9
29
2 9
3 0
3 0
3 0
30
30
30
30
3 0
3 0
3 0
3 1
3 1
3 1
3 1
31
31
31
3 1
3 1
3 1
3 2
3 2
3 2
3 2
32
32
32
3 2
3 2
3 2
3
3 3
3
3 3
33
33
3 3
3 3
3 3
3 3
4
34
34
3 4
3 4
3 5
35
35
35
3 5
3 6
36
3 6
36
3 6
3 7
37
3 7
3 7
3 7
8
38
38
3 8
3 8
3 9
39
3 9
3 9
39
4 0
40
40
4 0
4 0
4 1
4 1
4 1
4 1
4 1
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
1 3 1 3
1 3
1 3
1 3
1 3
13
4 3
4 3
4 3
4 3
4 4
4 4
4 4
4 4
4 4
1 4
1 5 1 5
1 4
1 4
1 4
1 4
4 5
4 5 4 5
4 5
4 6
4 6
4 6
4 6
1 2
1 2
1 2
1 2
4 7
4 7
4 7
7
3 4
34
3 4
1 5
1 5
4 8
4 8
4 8
4 8
35
3 5
3 5
9
9
3 6
3 6
3 6
1 6
1 6
5 0
5 0 5 0
5 0 1
5 1
5 1
5 1
3 7
3 7
3 7
5 2
5 2
5 2
1 7
1 7
38
3 8
5 3
5 3
5 3
39
3 9
5 4
5 4
5 4
40
4 0
5
5 5
41
4 1
5 6
5 6
5 6
1 8
42
4 2
4 3
4 3
4 3
4 4
27
4 9
5 7
5 7
14
5 1
26
5 2
53
5 8
u t u t s t s r s
1 5
D r i l n a m e ( 2 m b t w e e n e a c h )
S o il- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l i n e - s e c t io n i n Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m i n A lo n H a g a l i l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5
1 3 .7 8
1 1 .9 9
1 2 .3 3
1 2 .2 5
1 1 .7 4
1 1 .8 7
1 2 .2 5
1 2 .8 2
1 4 .8 3
1 5 .5 1
2 0 .2 3
2 5 .2
3 0 .1 2
3 7 .7
3 8 .5 4
3 9 .4 5
4 1 .7 6
4 0 .7 2
4 2 .2 6
4 3 .1
N a N
1 7
3 4 .2 6
1 8 .1 8
N a N
1 5 .0 3
1 3 .5 8
1 3 .2 9
1 3 . 2
1 3 .1 4
1 3 .2 9
1 3 .2 9
1 5 .3 9
1 3 .0 8
1 3 .8 3
1 3 .0 3
1 5 .6 1
1 7 .2 5
1 1 .4 3
2 2 .4 1
2 7 .0 2
1 3 .9 9
3 3 . 9
3 9 .3 4
2 6 .1 8
4 1 .3 7
4 3 .5 1
3 7 .2 8
4 2 .1 7
4 2 .7 2
3 8 .2
4 6 .3 3
5 3 .4 3
4 2 .8 4
N a N
N a N
4 3 .7 9
1 8 .6
1 1 .6 9
1 3 .3 6
1 1 .4 8
1 3 .3 2
3 6 .8 4
1 9 .6
3 3 .9 3
3 8 .8 4
5 5 .8 9
4 0 .8 7
2 5 .8 2
5 6 .9 2
4 3 .2 4
N a N
N a N
N a N
1 3 .4 9
1 8 .4 5
1 2 .2 6
1 2 .9 5
1 1 .6 2
1 1 .6
1 8 .0 7
1 3 .8 9
2 5 .0 9
1 9 .4 8
3 1 .9 3
3 1 .3 6
3 8 .5 6
3 1 .7 6
3 9 .0 8
2 7 .7 1
4 0 .2 8
2 5 .0 1
4 6 .0 8
3 3 .0 3
5 8 .3
3 3 .4 6
N a N
1 7 . 6
1 7 .0 1
1 3 .9 9
1 3 .5 7
1 2 .5 7
1 2 .7 6
1 3 .4 6
1 3 .7 2
1 8 .9 2
1 9 .4 1
2 3 .5 8
2 3 .3 3
2 3 .8 7
2 4 .8 1
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
5 0 0
9 4 4 9 4
9
7 7 7
3 8 3 8 3 8
2 6 6 2 6 6 2 6
6
3 6 3 6 3 6
2 4 2 4 2 4
1 3 1 3 1 3
2 5 2 5 2 5
1 4 1 4 1 4
1 2 3 2 9 4 1 2 9 3 2 4 1 2 3 9
2
3 9 0 3 0 3 3
0
3 2 2 7 3 3 3 2 2 7 3 2 3 2 7
3
1 8 1 8 1 8
3 7 3 7 3 7
2 0 2 0 2 0
4 1
1 2 2 1
2
3 2 3 1 9 3 2 3 1 9 2 3 3 1
9
1 2 2 0 6 8 1 1 2 2 0 6 8 1 2 2
6
0
8
2 8 1 1 8 2 1 1 1 2 8
1 1
3 3 3
1 5 5 1 5
1
1 7 1 7 1 7
4 2
4 0 4 0
1 5 1 5
3 5 3 5
4 3
4 1 4 1
4 2 4
2
4 4 6
4 5
3
4 4 7
4 0
4 3
1 5
3 5
4
9
7
3 8
6
6
2 3 6
2 4
1 3
4 1
2 5
3 4
1 4
2 2
1 9
3
0
3
7
2 2 3 1 8
3 7
0
2
1
2 3 2
1
9
2 3 2 8
1 6
0
2
1 2 1
1 3
8
1
5
4
9
7
6
1 3
1
2
0
2
1 1 3
8
1
5
13
1 3
1 4
1 4
1 4
1 4
14
1 4
1 5
1 5 1 5
1 5
1 5
1 5
6
1 6
1 6
1 6
16
1 7
1 7
1 7
1 7
17
1 7
1 8
1 8
1 8
1 8
1 8
1 9
1 9
1 9
1 9
1 9
2 0
2 0
2 0
2 0
2 0
2 1
2 1
2 1
2 1
21
2 1
2 2
2 2
2 2
2 2
2 2
2 2
2 3
2 3 2 3 2 3
2 3
2 3
2 4
24
2 4 2 4
2 4
2 4
2 5
2 5
2 5
2 5
2 5
2 5
2 6
2 6
2 6
2 6
2 6
2 6
2 7
2 7
2 7
2 7
2 7
2 7
2 8
2 8
2 8
2 8
2 8
2 8
2 9
2 9
2 9
29
2 9
2 9
3 0
3 0
3 0
3 0
3 0
3 0
3 1
3 1
3 1
31
3 1
3 1
3 3 2
3 2
32
3 2
3 2
3 3
3 3
3 3
33
3 3
3 3
3 4
3 4
3 4
39
33
3 2
3 4
3 2
34
34
3 4
3 5
35
3 5
3 5
35
3 5
3 6
36
3 6
3 6
36
3 6
3 7
37
37
3 7
3 7
3 7
3 7
3 8
3 8
3 8
3 8
38
3 8
9
3 9
3 9
3 9
39
3 9
4 0
4 0
4 0
4 0
4 0
40
40
1 4
1 6
1 4 1 4
1 4
14
1 4
1 4
4 1
41
4 1
4 1 4 1
4 1
4 1
4
2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 2
4 3 4 3
4 3
4 3 4 4 4
4 4
4 4
4 5
4 5
4 5
4 5
1 3
1 3
1 3
1 3
1 3
1 5
1 5
15
1 5
4 6
46
4 6
46
4 7
4 7
4 7 4 8
4 8
4 8
1 6
1 6
4 9
4 9
4 9
1 7
1 7
3 43 4
34
5 0
5 0
5 0
33
3 3
5 1
5 1
1 8
1 8
3 3
5 2
5 2
3 8
53
5 3
32
54
4 0
1 4
13
5 5
1 5
1 5
1 9
1 6
31
5 6
31
S o il- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l i n e - s e c t io n i n Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m i n A lo n H a g a l i l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5
1 7
1 5 .6 1
1 7 .4 7
1 3 .9
1 2 .6 2
1 2 .4 9
1 4
1 2 .5 1
1 2 .0 8
1 1 .7 8
1 3
1 2 .6 2
1
1 3 .0 2
1 1 .9 5
1 3 .9 2
1 4 .1 5
1 3 .3 2
1 2 .3 7
1 4 .3 6
1 2 .6 6
1 9 .6 8
1 8 .3 6
2 9
1 5 .3 4
1 9 .6 8
2 5 .3 9
1 4 .3 6
2 9 .9 3
3 6 .5 6
2 0 .4 8
3 8 .5 2
4 1 .3 8
3 8 .6 4
4 0 .9 2
3 9 .5 4
4 0 .0 8
4 2 .2 6
N
4 2 .5 4
N a N
N
4 6 .3 3
N a N
1 2 .1 2
N a N
N a N
1 4 .6 2
1 4 .7 8
3 3 .9 6
1 3 .2 9
1 3
1 4 .8 9
1 4 .2 8
3 1 .9 1
2 1 .3 1
4 0 .0 5
3 7
1 4 .8 6
4 0 . 8
4 0
3 2 .3 3
4 2 .8 4
1 8 .9 8
1 4 .0 4
1 5 .6 5
1 3 .4 8
1 5 .1 5
1 4 .7 8
1 2 .6 1
1 2 .5 5
3 4 .8 3
2 8
3 4 .1 1
3 0 .6 3
3 3 .2 7
3 2 .3 1
5 6 .8 4
4 6 .2 3
5 3 .1 6
1 9 .6 9
N a N
1 2 .9 2
N a N
1 4 .5 2
1 2 .8 7
1 3 . 9
1 7 .0 6
2 2 .3
2 1 .2 8
3 0
3 3 .3 5
2 7 .9 1
3 2 .7 7
3 4 .0 8
4 6 .4 6
3 9 .7 3
3 5 .6 7
4 2 .3 9
N a N
4 6 .4 6
1 5 .0 7
N a N
u tu t st s rs
1 8 .3 5
N a N
1 5 .6 2
1 4
1 3 .8 2
2 3
1 8 .1 9
2 9
2 1
2 5 .0 7
3 6
2 8 .9 9
3 6
3 4 .0 6
4 1
3 0 .7 4
3 7 .2 8
3 9
4 2 .7 1
N a N
1 7
1
4
קו 6
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
5 0 0
חתכי רוחב
דו מימדיים
ש ל ערכי
% ר טיבות
מזערית
בקווים 6-4
בחלקת
אג 2
איור 2+ 3.32 מ' המרחק בין קווי האורך הוא 2 מ' והמרחק בין קווי הרוחב הוא 2 מ'
קו 5
קו 4
וחלוקה
לטיפוסי שטח
4 מ' X4 4 תחום עץ
עץ 4
עומק (סמ)
הו ו' וז ז זח ח
בור הכי ול – דופן מ זרחית
הערך הנמוך בכל
קידוח בכל עומק
מקרא
אחוז
רטיבות
נ פחית
סרגל
צב ע](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-20-320.jpg)
![איור 3.34 : קליט ה ו ה צטברות בקבוצת קיד וח ים ס מו כ י ם עד עומ ק 475 סמ ל אורך תקופת הזמן אפ ריל 2002 עד ספטמבר 2004
ש ם הקידוח טיפוס השטח
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
מקרא
ס ר ג ל
צ בע
ממ
ליום
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450 3st
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
3t
Depth [cm]
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
5tu
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450 3tu
Depth [cm]
A 02 D 02 A 03 A 03 D 03 A 04 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
5st
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
4st
Depth [cm]
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450 4t
Depth [cm]
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450 4tu
Depth [cm]
Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
5t
0.02
0
0.01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.04
0.05
0.04
0.03
0.03
0.02
0
0
0.01
0.01
0.02
0.01
0
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
קליטה ואגירת מים בערכי ממ ליום בקידוחים
2 מ' X2 סמוכים בקטע מ- אג 2 מרחקי הקידוחים
בכיס
קרקע
ראשון
בכתפי
כיס
קרקע
קרקע
בכיס רדודה
קרקע
שני
20
50
100
150
200
250
300
350
400
450
קל יטה הצטברות
עומק, סמ
2002 2003 2004 2002 2003 2004 2002 2003 2004](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-26-320.jpg)
![0
-0.03
0
-0.02
0
0
0
0
0.01
0
0.010.01
0
0
0.15
0.1
0. 1
- 0.0 1
-0.02
-0.03
0.030.03
0
0
0
0
0
0.01
0.01
0.01
0.01
0
0.02
0.01
-0.0 1
0. 01
0.04
0. 0 1
0.02
0. 02
0.02
0.02
0.01
0. 01
0.02
0.02
0.02
0.02
0.03
0.03
0.02
0.02
0.02
0.02
0.03
0.03
0.03
0.03
0 . 03
0.01
0.01
0.01
0.04
0.04
0.04
0 .04
0.04
0. 04
0.04
0.04
0.03
0.03
0.03
0.02
0.02
0. 05
0.05
0.05
0
0
0
0.04
0.04
0.05
0 . 0 5
0.05
0
0
0
0
0
0
0
0.06
0.06
0.06
-0.01
-0.01
0.05
0.05
0.05
0
0
0
0
0
0.03
0.03
-0.02
-0.02
0
0
0
0.06
0.06
0.06
0.06
0
0
-0.03
-0.03
0.07
0.07
-0.01
0
0.11
0
0
0
0
0
-0.04
0.08
0.08
-0.01
0
0
0 . 07
0.09
0.09
0.07
0.07
-0.01
- 0.0 1
0.01
-0.05
-0.01
0. 0 4
0
0.1
0.1
0
-0.01
-0.01
0.01
0. 01
0
-0.02
-0.01
0.01
-0.02
0.02
0
0.01
-0.03
0
0.01
-0.02
0. 01
-0.06
-0.04
0. 01
0.08
0. 01
0.12
0. 01
-0.05
0. 0 1
-0.03
-0.03
-0.0 6
-0 .02
0.0 1
0.03
0 . 02
-0.07
0.02
-0.04
0.13
0.05
0.01
0.14
0.07
0.08
D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n th ]
Depth [cm]
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 3
0 .0 4 1
0 .0 2 9
0 .0 4 3
0 .0 1 6
0 .0 0 1
- 0 .0 2 8
- 0 .0 2 3
- 0 .0 1 8
0 .0 0 2
0 .0 0 1
0 .0 0 2
0 .0 1
- 0 .0 0 4
0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
0 .0 2 1
0 .0 0 1
- 0 .0 0 4
- 0 .0 0 1
0 .0 1 8
0 .0 0 7
0 .0 1 9
0 .0 4 8
0 .0 3 8
0 .0 3
0 .0 2 1
0 .0 0 9
0 .0 0 8
0 .0 0 8
0 .0 0 6
- 0 .0 0 2
0 .0 0 1
0 .0 0 1
0
- 0 .0 0 3
0
0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
- 0 .0 0 5
0 .0 3 2
0 .0 4 2
0 .0 3 3
0 .0 2 3
0 .0 2 7
0 .0 2 5
0 .0 1
0 .0 0 3
- 0 .0 0 9
- 0 .0 1 8
- 0 .0 2 2
- 0 .0 0 9
- 0 .0 1
0 .0 0 1
0
0 .0 1
0 .0 1 1
- 0 .0 1
0 .0 4 3
0
0 .0 0 2
0 .0 0 5
0 .0 0 3
0 .0 1 2
0 .0 0 2
0 .0 0 9
0 .0 0 8
0 .0 0 4
0 .0 0 4
0 .0 0 5
0 .0 0 3
- 0 .0 0 1
0 .0 0 3
0 .0 0 5
0 .0 0 8
- 0 .0 2 1
- 0 .0 7 1
0 .0 1 4
- 0 .1 3 3
0 .0 0 3
0 .0 0 4
0 .0 0 3
0 .0 0 3
- 0 .0 0 2
0 .0 0 5
0 .0 0 2
0 .0 0 1
0 .0 0 2
0 .0 0 3
0 .0 0 2
0 .0 0 7
0 .0 0 1
0 .0 0 7
- 0 .0 0 2
- 0 .0 0 2
0 .0 0 3
0 .0 2 3
- 0 .0 0 9
0 .0 0 5
- 0 .0 1 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 3
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 3
0 .0 1
0
- 0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0
0
0
0
0 .0 2
0
0
0
0 .0 4
0 .0 7
0 .0 7
0 .0 7
0 .0 6
0 .0 4
0 .0 2
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 3
0 .0 4
0 .0 6
0 .0 8
0 .0 8
0 .0 7
0 .0 6
0 .0 3
0 .0 2
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 4
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 1
0
0
0
0
0
0
- 0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
- 0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 4
0 .0 6
0 .0 6
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 6
- 0 .0 7
- 0 .0 7
- 0 .0 2
0
0
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0
0 .0 2
0 .0 4
0 .0 5
0 .0 8
0 .0 9
0 .0 8
0 .0 6
0 .0 5
0 .0 2
0 .0 1
0
0
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 4
0 .0 6
0 .0 3
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 3
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 3
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .1
0 .1 4
0 .1 3
0 .1 5
0 .1 2
0 .0 9
0 .0 6
- 0 .0 1
- 0 .0 4
- 0 .0 4
0
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 6
0 .0 6
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 2
0
0
0
0
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 7
0 .0 7
0 .0 7
0 .0 7
0 .0 5
0 .0 4
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0
0
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 2
- 0 .0 1
0.06
A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
- 0 .
- 0 .
- 0 .
0
0 .1
0 .2
0 . 3
0 . 4
- 0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.02
0.02
0.02
0.02
0.02
0.02
0.02
0.03
0 .0 3
0.03
0 . 03
0.02
0.02
0.02
0.03
0.03
0. 03
0. 03
0.04
0.04
0.04
0. 04
0.01
0.01
0.01
0.01
0.04
0.04
0.04
0.03
0.03
0.03
0.05
0.05
0.05
0.02
0.02
0.02
0.05
0. 05
0.05
0.06
0 . 06
0.03
0.03
0.03
-0.01
- 0.0 1
-0.01
0.04
0.04
0.04
0.06
0.06
0.06
0.06
0.07
0.07
0.07
0.05
0.05
0.05
0. 04
0.04
0.04
-0.02
-0.02
0.07
0.07
0
0
0.08
0.08
0. 08
0.06
0.06
0.06
0
0
0
-0.03
-0.03
0.08
0.0 8
0. 08
0.07
0.07
0.09
0.09
0
0
-0.04
-0.04
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.05
-0.05
0.08
0. 08
0
0
0
0
0.05
0.05
0
0
0. 0 1
0.01
-0.01
-0.01
0.1
0.09
0.09
-0.06
-0.06
0
0
0.11
0.11
0
0
0.09
0.09
0.12
0.12
0
0
-0.02
-0.02
0.02
0.02
-0.02
-0.02
-0.07
0
0
-0.02
0.13
0.13
0.1
0.1
0. 03
0.14
0.14
0.1
- 0.0 3
-0.01
0.01
-0.08
-0.01
0.15
0.15
0 . 01
0
0
0.06
-0.01
0
0
0 . 04
0.16
0.16
-0.04
0.11
-0.03
-0.0 9
-0.03
0
0 .05
0.17
-0.03
0. 01
-0.01
-0.05
-0.02
0.18
-0.02
-0.1
0.12
0.07
0.02
0.19
-0.0 2
-0.06
-0.0 1
0.08
0.01
0.2
- 0.03
-0.01
0.07
0.01
0.11
0 .09
0. 05
0.21
0. 01
-0.07
-0.1 1
-0.04
0.22
0 . 07
0. 1
D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n t h ]
Depth [cm]
y y g p g
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 3 9
0 .0 5 4
0 .0 4 9
0 .0 5 2
0 .0 2 5
- 0 .0 1 8
- 0 .0 4 2
- 0 .0 4 3
- 0 .0 2 1
- 0 .0 0 5
- 0 .0 0 4
0
0 .0 0 2
0 .0 0 6
0 .0 0 2
- 0 .0 0 2
0 .0 0 6
- 0 .0 0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 0 6
0 .0 4 4
0 .0 3 9
0 .0 3 6
0 .0 7 6
0 .0 6 6
0 .0 4 9
0 .0 3 1
0 .0 1 9
0 .0 1 2
0 .0 1 2
0 .0 0 8
- 0 .0 0 2
- 0 .0 0 5
0
0 .0 0 5
- 0 .0 0 4
0 .0 0 6
0
0 .0 0 4
- 0 .0 0 7
0 .0 1
0 .0 3 8
0 .0 5 2
0 .0 3 4
0 .0 3 5
0 .0 3 9
0 .0 1
- 0 .0 2 1
- 0 .0 4 4
- 0 .0 3 8
- 0 .0 3 5
- 0 .0 3 7
- 0 .0 0 7
- 0 .0 1 2
- 0 .0 0 3
- 0 .0 1 3
0 .0 0 2
0 .0 0 7
0 .0 0 1
- 0 .0 0 4
0 .0 0 9
0 .0 0 5
0 .0 0 3
0 .0 0 7
0 .0 0 4
0 .0 0 7
0 .0 1
0 .0 0 7
0 .0 1
0 .0 0 5
0 .0 0 8
0 .0 1 5
0 .0 3 1
0 .0 0 2
0 .0 0 6
0 .0 2
- 0 .0 1 1
- 0 .0 0 1
- 0 .0 1 1
- 0 .0 0 5
0 .0 0 4
0 .0 0 7
0 .0 0 5
0 .0 1
0 .0 0 8
0
- 0 .0 0 5
- 0 .0 0 9
0 .0 0 6
- 0 .0 0 5
- 0 .0 0 2
0 .0 0 4
- 0 .0 1 5
0 .1 2 2
0 .0 1
- 0 .0 4 6
- 0 .0 0 2
- 0 .0 0 5
- 0 .0 0 5
- 0 .0 1 7
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 4
- 0 .0 4
- 0 .0 2
0
0
0
0
0
0
0
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 7
0 .1
0 .0 9
0 .1 2
0 .0 7
0 .0 5
0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 1
- 0 .0 2
0
- 0 .0 1
0
0
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 7
0 .1 4
0 .1 1
0 .0 9
0 .0 7
0 .0 3
0 .0 1
0 .0 1
0
0 .0 1
0
0
0
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 2
0
0
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 7
0 .0 9
0 .0 8
0 .1 1
0 .0 6
0 .0 2
- 0 .0 4
- 0 .1 1
- 0 .1 2
- 0 .0 9
- 0 .0 5
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 3
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 6
0 .1
0 .1 2
0 .1
0 .0 8
0 .0 5
0 .0 1
0
0
- 0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 8
0 .0 6
0 .0 8
0 .0 3
0 .0 3
0
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
- 0 .0 3
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 1
0
- 0 .0 1
0 .0 3
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 2
0
0
- 0 .0 1
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .1 3
0 .2
0 .1 9
0 .2 5
0 .1 9
0 .1 3
0 .0 4
- 0 .0 4
- 0 .0 9
- 0 .0 6
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 2
0
- 0 .0 1
0
0 .0 2
0
- 0 .0 2
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 9
0 .1
0 .0 7
0 .0 5
0 .0 3
- 0 .0 1
- 0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
- 0 .0 2
0
- 0 .0 1
0
0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 3
0
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 5
0 .1
0 .0 9
0 .0 9
0 .1
0 .0 9
0 .0 7
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 6
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0
0 .0 1
0
0 .0 1
0
0 .0 2
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 4
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 3
0 .0 2
0
0
0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
0
A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
-0 . 3
-0 . 2
-0 . 1
0
0 .1
0 .2
0 .3
0 .4
-0.04
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0. 0 1
0.01
0. 01
0.01
0. 01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.02
0.02
0. 02
0.02
0.01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.02
0.02
0.03
0.03
0.03
0. 03
0.03
0.03
0.03
0. 03
0.02
0.02
0.02
0.02
0.04
0.04
0.04
0.04
0.04
0. 04
0.04
0.04
0.05
0. 05
0.05
0 .05
0.05
0.05
0.05
0.05
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.03
0 . 03
0.03
0.03
0.06
0.06
0.06
0.06
0.06
0.06
0.06
0 . 06
0.04
0. 04
0.04
0.04
0.07
0. 07
0.07
0.07
0
0
0
0
0
0.07
0.07
0.07
0. 0 7
0.05
0. 05
0.08
0.08
0.08
0 . 08
0.08
0.08
0.08
0.08
0.02
0.02
0.02
0
0
0
0
0.06
0.06
0.06
0.09
0.09
0.09
0. 09
0.09
0.09
0.09
0.09
0.07
0.07
0.07
0.03
0.03
-0.0 1
-0.01
0 . 1
0.1
0.1
0
0
0.11
0.11
0.1
0.1
0.1
0.08
0.08
0.08
-0.02
-0.02
0.12
0 . 12
0.12
0.12
-0.03
-0.03
0.04
0.04
0.09
0.09
0.09
-0.04
-0.04
0.13
0.13
0.13
0.13
0.11
0.11
-0.05
-0.05
0.1
0.1
0.1
-0.01
-0.01
-0.01-0.01
0
0
0
0
-0.06
-0.06
0.14
0.14
0.14
-0.01
-0.01
-0.07
-0.07
0.12
0.12
-0.02
-0.02
-0.01
-0.01
0.11
0.11
-0.08
-0.08
-0.02
-0.02
-0.03
-0.03
0.05
0. 05
-0.02
0
0
-0.0 9
-0.04
-0.04
0.15
-0.05
0
-0.1
-0.01
-0.06
0.16
0.16
0
-0.07
0
-0.1 1
0.01
0.17
0.17
-0.01
0. 01
-0.0 3
-0 .0 1
0
- 0 .0 2
-0.08
0.06
0. 01
0.18
0.18
-0.03
0.01
-0.12-0.09
0. 01
0.19
0.19
-0.01
-0.1
0
-0.04
-0.01
-0.13
0
0.15
-0.03
0
0.2
0. 01
0. 02
-0.11
-0.04
-0.0 1
0.01
-0.12
0.12
-0.14
0.21
0.12
0.01
0.01
- 0.0 1
-0.13
-0.02
0.22
-0 .0 5
0.07
-0.02
0 .02
-0.05
-0.04
-0.14
-0.0 2
0.23
-0.15
0.01
0. 0 4
0. 03
0.11
0.24
0
-0 .1 5
0. 13
0 . 1 3
0 .25
0.02
0.13
0 .1 3
D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n t h ]
Depth [cm]
R e s e rvo i r a n d w a t e r u s e in m m / d a y i n Q u e rc u s i t h a b u re n s is s y s t e m in A lo n H a g a l i l - s p r in g 2 0 0 2 t i l l a u t u m n 2 0 0 4
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 4 1
0 .0 5
0 .0 4 2
0 .0 4 7
0 .0 1 7
- 0 .0 0 8
- 0 .0 2 9
- 0 .0 6 8
- 0 .0 3
- 0 .0 0 4
- 0 .0 0 4
0
- 0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
0 .0 0 7
0 .0 0 2
0 .0 0 3
0 .0 0 1
- 0 .0 0 4
0 .0 0 1
0 .0 5 3
0 .0 2 4
0 .0 3 8
0 .0 7 9
0 .0 6 6
0 .0 5 1
0 .0 2 2
0 .0 1 7
0 .0 1 7
0 .0 1 5
0 .0 0 9
0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
0 .0 0 2
- 0 .0 0 8
- 0 .0 0 2
- 0 .0 0 1
- 0 .0 0 6
- 0 .0 0 5
- 0 .0 0 1
0 .0 0 5
0 .0 5 6
0 .0 2 5
0 .0 2 8
0 .0 3 3
- 0 .0 0 9
0 .0 1
- 0 .0 1 4
- 0 .0 4 2
- 0 .0 5 3
- 0 .0 2
- 0 .0 2 9
- 0 .0 1
- 0 .0 0 3
0 .0 0 9
- 0 .0 0 3
0 .0 0 4
0 .0 2 7
0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
0 .0 0 2
0 .0 0 5
0 .0 0 6
0 .0 1 4
0 .0 1 1
0 .0 1 6
0 .0 1 4
0 .0 1 3
0 .0 2 1
0 .0 1 6
0 .0 1
0 .0 1 7
0 .0 1 1
- 0 .0 0 7
- 0 .0 0 2
- 0 .0 0 3
0 .0 0 3
- 0 .0 1 4
- 0 .0 1 2
0 .0 0 1
- 0 .0 0 2
0 .0 0 3
0 .0 0 2
0 .0 0 1
0 .0 0 2
0 .0 0 5
0 .0 0 3
0 .0 0 5
0 .0 0 1
0 .0 1 1
- 0 .0 0 6
0 .0 1 4
0 .0 0 1
- 0 .0 0 1
0
0 .0 0 1
0 .0 3 1
- 0 .0 1 4
- 0 .0 1
- 0 .0 0 3
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 4
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 4
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 3
- 0 .0 7
- 0 .0 3
0
0
0
0
0
0 .0 1
0
0
0
0
0
0 .0 9
0 .1 3
0 .1 1
0 .1 4
0 .1 1
0 .0 9
0 .0 5
0 .0 3
- 0 .0 3
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
0
- 0 .0 1
- 0 .0 3
- 0 .0 1
0
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 4
0 .0 6
0 .0 7
0 .1 1
0 .1 1
0 .1 4
0 .1 2
0 .1
0 .0 3
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 1
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 7
0 .0 8
0 .0 5
0 .0 8
0 .0 8
0 .0 6
0 .0 3
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 2
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 2
- 0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0
0
0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .0 8
0 .1 1
0 .1
0 .1 3
0 .1 2
0 .1
0 .0 6
0
- 0 .1 5
- 0 .1 7
- 0 .1 2
- 0 .0 7
0
0 .0 1
0
0
- 0 .0 2
0 .0 4
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 6
0 .1 3
0 .1 2
0 .1 3
0 .1 3
0 .1
0 .0 6
0 .0 5
0
- 0 .0 1
- 0 .0 2
0
0
0
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 7
0 .0 9
0 .1 1
0 .1 2
0 .0 8
0 .0 4
0 .0 3
0 .0 1
- 0 .0 1
0
0
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 1
0 .0 2
0
0
0 .0 5
0 .0 4
0 .0 2
- 0 .0 1
0
0
0
0
- 0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0 .1 5
0 .2 2
0 .2
0 .2 8
0 .2 2
0 .1 6
0 .1 2
0 .0 3
- 0 .1 4
- 0 .1 8
- 0 .1 1
- 0 .0 4
0
- 0 .0 1
0
0
- 0 .0 1
- 0 .0 3
- 0 .0 2
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 6
0 .0 6
0 .1 1
0 .1 2
0 .1 4
0 .0 9
0 .0 7
0 .0 5
0 .0 1
0 .0 1
0 .0 1
0
0
0
0 .0 1
0
0
0 .0 1
0 .0 3
0 .0 3
0 .0 5
0 .0 6
0 .1 4
0 .1 3
0 .1 6
0 .1 6
0 .1 6
0 .0 7
0 .0 5
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 2
0
- 0 .0 1
0
0 .0 2
- 0 .0 1
- 0 .0 4
- 0 .0 7
0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
0 .0 5
0 .0 6
0 .0 6
0 .0 7
0 .0 9
0 .0 9
0 .0 6
0 .0 4
0 .0 1
0
0
0
0
0
- 0 .0 1
0 .0 2
0 .0 2
-
A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4
5 0
1 0 0
1 5 0
2 0 0
2 5 0
3 0 0
3 5 0
4 0 0
4 5 0
קליטה ואגירת מים בעומק ובזמן
בערכי מ מ ליום.
ממוצעים של יחידות שטח
: איור 3.35
קליטה
ואגירה
ביחידות
השט ח
מקרא
סר ג ל צבע
ומגמ ות
קליטה
והצטברות
ממ ליום
קליטה הצטברות](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-31-320.jpg)
![14
14
25
15
14
17
15
14
17
15
15
15
15
15
15
16
16
16
16
16
16
17
16
16
17
17
17
18
17
17
17
17
17
18
18
18
18
18
18
18
18
19
19
19
20
19
15
19
21
19
19
19
20
24
16
16
16
18
19
20
18
20
16
16
23
16
19
21
20
20
22
24
15
22
15
15
14
21
17
23
22
18
17
17
25
24
19
19
20
20
20
14
20
20
21
22
21
21
21
21
22
22
20
22
22
24
23
23
24
25
21
21
22
22
23
23
23
23
23
24
24
24
25
24 24
25
25
13
25
25
26
26
26
26
26
27
27
28
27
28
27
27
28
28
28
29
29
29
29
29
30
30
30
30
30
31
31
31
31
31
32
32
32
32
32
33
33
33
33
33
34
34
34
34
34
35
35
35
35
35
36
36
36 36
36
14
37
37
37
37
37
38
38
38
38
38
39
16
15
39 39 39
40
39
40
40
41
40 40
40
40
40
41
41
41
41
41
42
42
42 42
42
40
40
43
43
43
43
43
44
44
44
44
44
45
45
45
45
45
40
46
46
46
46
46
47
47
47
47
טיפוס שטח
17 17 17 17 17
39
47
39
40
40
40
39
40
19 19 19 19 19
18
15
15 18 15 18 18 15 15 18 12 12 12 12 12
4 4 4 4 4
55555 6 6 6 6 77 7 7 7
2 2 2 2 2
39
13 13 13 13 14 14 14 14 14
88889 9 9 9 10 10 10 10 11 11 11 11 11
23 23 23 23 23
22 21 22 21 22 21 22 21
22
3 3 3 3
20 20
39 39
16 16 16 16
20 20
24
1 1 1 1
40
24
28
41
38
24
24 24
25
30
25
25
29
25 25
26
30
26
26 26
26
31
27
31
27
27
39 39
28
27 27
37
37 37
28
38 38
41
28 28
29
29
29 29
30
31
31 31
41 41
38
30 30
42
32
32
42
33
32
32 32
33
33
34
33 33
41
34
34
35
34 34
46
43
35
35
36
35 35
40
36 36
36
40
37
36
42
37
45
38
45
42
42 45 40 40
47
43
46
46 46
43
44
43 43
44
44
45
44 44
45
46
47
47
47 47
Date [1st in each Month]
6 ח u 6 זח tu
7 ח u
500 7u 6u 6tu 7tu
צ ד ד ר ו מ י צ ד צ פ ו נ י
01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05
3.91 10.49 11.47 12.19 11.98 2.49 2.08 3.44 6.48 9.69 10.99 11.37 1.70 4.76 8.57 9.84 6.34 2.04 4.98 5.38 8.85 10.12 7.41 7.70
2.45 3.79 3.73 3.76 3.73 1.32 1.06 1.44 2.38 3.23 3.39 3.61 0.93 1.85 3.00 3.25 2.67 0.97 1.81 1.95 2.93 3.14 2.56 2.90
2.19 3.47 2.98 3.02 2.98 1.43 1.38 1.48 2.09 2.69 2.87 3.02 1.04 1.92 2.68 2.86 2.82 1.06 1.64 1.79 2.43 2.60 2.37 2.94
2.09 3.18 3.27 3.30 3.23 1.80 1.60 1.44 2.01 2.40 3.19 3.25 0.92 1.50 2.20 2.56 2.52 1.01 1.32 1.51 2.02 2.57 2.45 3.22
2.35 3.17 4.16 4.22 4.26 3.66 3.08 1.72 2.61 3.63 4.07 4.32 1.16 1.93 3.17 3.58 3.67 1.22 1.11 1.72 2.74 3.14 3.27 4.23
2.77 4.13 3.73 3.84 3.98 3.68 4.19 1.83 2.43 3.30 3.73 3.81 1.24 1.88 3.00 3.55 3.53 1.33 0.75 1.50 2.33 2.77 3.16 4.61
3.71 3.92 4.29 4.42 4.45 4.42 3.76 2.69 2.98 3.81 4.22 4.42 1.28 1.54 2.78 3.72 3.79 1.35 1.12 1.40 2.27 2.83 3.05 4.32
4.40 4.58 4.59 4.59 4.55 4.48 4.19 3.63 3.53 3.93 4.19 4.42 1.68 1.62 2.29 3.01 3.59 1.82 1.55 1.64 2.11 2.54 2.82 3.57
11.84 12.75 11.47 11.67 11.57 11.08 11.37 11.18 10.62 10.80 11.37 12.08 9.96 3.31 4.22 7.44 6.21 7.69 3.80 3.77 4.45 6.51 6.28 7.13
7.82 8.88 6.92 6.62 7.19 6.97 6.77 6.67 6.52 7.03 6.82 7.19 6.59 2.42 2.90 3.59 4.29 4.29 2.25 2.24 2.63 2.97 3.17 3.45
2.27 2.52 1.97 1.97 1.54 2.01 2.01 2.01 2.01 2.04 2.02 1.98 1.96 1.10 1.14 1.20 1.32 1.33 0.93 0.93 0.96 0.99 1.02 1.06
0.92 0.97 0.93 0.93 1.09 0.89 0.90 0.91 0.95 0.90 0.94 0.91 0.89 0.85 0.80 0.84 0.87 0.82 0.81 0.82 0.77 0.81 0.80 0.77
1.12 1.20 1.13 1.18 1.13 1.14 1.13 1.18 1.16 1.14 1.17 1.16 1.13 1.20 1.15 1.17 1.16 1.13 1.18 1.16 1.13 1.16 1.15 1.15
1.19 1.20 1.24 1.20 1.22 1.23 1.22 1.17 1.18 1.19 1.21 1.24 1.21 1.15 1.15 1.15 1.13 1.12 1.07 1.08 1.09 1.10 1.10 1.11
1.29 1.29 1.25 1.27 1.29 1.28 1.28 1.25 1.24 1.26 1.22 1.28 1.21 1.24 1.23 1.20 1.21 1.22 1.21 1.22 1.22 1.19 1.20 1.23
1.12 1.08 1.08 1.05 1.06 1.02 1.05 1.01 0.90 0.97 0.95 0.95 0.93 0.98 1.01 1.07 1.01 0.97 0.95 0.93 0.98 1.00 1.03 1.00
0.82 0.79 0.81 0.84 0.83 0.83 0.85 0.85 0.82 0.83 0.86 0.83 0.90 0.80 0.86 0.81 0.81 0.78 0.72 0.72 0.75 0.74 0.75 0.80
0.68 0.67 0.68 0.68 0.67 0.68 0.68 0.69 0.68 0.67 0.69 0.69 0.67 0.67 0.67 0.68 0.67 0.66 0.66 0.65 0.65 0.66 0.66 0.67
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and
50
14
100
150
200
250
300
350
400
450
500
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04
13
13
14
13
15
14
13
14
16
14
14
14
14
17
14
17
20
50
100
150
200
250
300
350
400
450
14
15
15
15
15
15
15
17
16
15
12
16
15 15
16
16 16
16
16
17
17
17
17
13
12
12
16
20
17
17
17
12
17
18
18
16
18
18
18
19
19
18
18
19
19
20
20
20
20
20
21
21
21 21
15
12
12
33 33
22 22 22 22 22
13
35
13
23 23 23 23 23
24 24 24 24 24
2525 25 25 25
26 26 26 26 26
27 27 27 27 27
28 28 28 28 28
29 29 29 29 29
30 30 30 30 30
31 31 31 31 31
32 32 32 32 32
34 34 34 34 34
36
36
36
36
8 8 8 8 8
37
36
37
37
37
38
38
38
38 38
39
40 40
41
41 41 41
41
2 2 2 2 2 3 3 3 3 3
35 35 35 35 35
16
28
25
29
16 25 28 29 29 16 28 25 28 16 25 29 16 25 29 28 19 19 19 19 19
11
5
15
11 15 5 5 11 15 5 15 11 11 5 15 9 9 9 9 9
1 1 1 1 1
12 12 12 12 12
4 10 4 10 4 10 10 4 4
10
12
13
6 6 6 6 6 7 7 7 7 7
13 13 13 13 13
14 14 14 14 14
16
33 33 33
19
21 21 21 21 21
35
21
22 22 22 22 22
35
20 20 20 20 20
17 17 17 17 17
18 18 18 18 18
24
23
27 27 27
23
23 23 23
33 33 33
24
24 24 24
27
26 26 26 26
26
30
27
30 30 30 30
31
31 31 31
32
32 32 32 32
33
31
33
34
34 34 34
34
35
15
35
14
37 37 37 37
37
38
39 39
39
39
36 36 36 36 36
14
37
39 39 39
39
39
40
39
40
41
38
41 38 41 38 41 38 40
41 40
12
40
40
40
40
13
13
13
13
14
14
15
38
18
42 42
18
40
12
16
41
40
41
19
19
41
42
19
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05)
50
100
150
200
250
300
350
400
450
500
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 05
13
13
14
14
14
15
15
15
16
16
16
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
17
18
18
18
18
18 18
19
19
19
19
19
21
21
21
21
21
23
23
23 23
24
24
24 24
25 25
25
25
25
26 26 26
26 26
27 27 27
27 27
28 28 28 28
28
29 29 29 29
29
30 30 30 30
30
31 31 31 31
32 32 32 32
32
33 33
33
33
34 34 34
34
35 35
35
35
36 36 36 36
36
37 37 37 37
38
38
38
38
38
39
39
39
39
40 40
40
40 40
41 41 41 41 41
2 2 2 2 2
23
24
33
34
35
10 26 27 10 26 27 27 26 10 10 27 26 10
27
26
28 28 28 28 28
29 29 29 29 29
35 35 35 35 35
33 33 33 33 33
19 19 19 19 19
1 1 1 1 1
13
13
3 3 3 3 3
4 4 4 4 4 5 5 5 5 5
13
13
13
14
11 11 11 11 11
15
13
14
14
14
15
15
15
15
15
15
15 15 15 15 15
12 12 12 12 12 13 13 13 13
14 14 14 14 14
6 6 6 6 6
7 7 7 7 7
8 8 8 8 8
9 9 9 9 9
15
16 16 16 16 16
16
16
16
16
16
16
16
16
17 17 17 17 17
18 18 18 18 18
20 20
20
20
20 20
20
21
22
20
21 22
20 21 22
20 21 22
21 22
22
22
22
22
22
23 24 24 23 24 23 24 23 24
23
25 25 25 25 25
30 30 30 30 30
31 31 31 31 31
31
32 34 34 32 34 32 34 32 34
32
36 36 36 36 36
37 37 37 37 37
37
38 38 38 38 38
39 39 39 39 39
39
40
40 40 40 40
41
41
41
41 41
16
15
16
16
16
14
14
14
14
15
15
42
42
42
42
42
42
13
13
12
13
14
42
42 42 42
42
14
18
14
18
18
18
13
13
18
19
19
20
19
43 43
43
43
21
20
21
20
18
21
19
19
18
22
22
44
12
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
50
100
150
200
250
300
350
400
450
500
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
14
13 13
14
15
16
16
15
16
16
26
19
16
19
20
18
24
16
17
17
17
17
18
17
17
17
18
17 17
18
19 19
18
20
18
18
18
19
17
19
18
20
20
20
23
18
19
19
19
19
20
19 19
20
20
20
20
20
17
18
18
15
15
20
21
21
20
21
21
21
22
22
22
22 22
23
23
23
23
24 23
24
24
24
24
25
25
25
25
25
26
26
26
26
26
27
27
27
27
27
28
28
28
28
28
29
29
29
29 29
30
30
30
30
31
31
31
31
31
32
32
32
32
32
33
33
33
34
16
15
33
33
34
34
34
34
35
35
35
35
35
36
36
36
36
36
37
37
37
37
37
38
38
38
38
38
39
40 40
40
40
40
41
41
41
41
41
42
42
42
42
42
43
43
43
43
43
43
43
43
14
11 1 1 1 2 2 2 2 2
15 15
15
15
14 14 14 14 14
16
15
44 44 4 5 5 5 5 5
45 45
15
28
28 43
28 43 28 43 28 25
23
23 25 23 25 25 23 23 25 26 26 26 26 26
77 7 7 7 88 88 8 9 9 9 9 9
34 34 34 34 34
20
15
15 20 15 20 20 15 15 20 35
30
27
36
30 27 35 36 36 30 35 27 35 30 27 36 36 35 30 27 37 37 37 37 37
1010 10 10 10 11 11 111111 12 12 121212 13 13 131313
41 41 41 41 41
29
17
17 29 17 29 29 17 17 29 3 3 3 3 3
16 16 16 16 16
6 6 6 6 6
18 18 18 18 18
18
39
20
24 24 24 24 24
39
30
31 31 31 31 31
39 39
33 33 33 33 33
42
32
32 32 32 39
32 42
39
21 21 21 21 21
42
39
42
42
38 38 38 38 38
40 40 40 40 40
22 22 22 22 22
19 19 19 19 19
39 39
42
42
42
42
42
16
16
42 42 42 42 42
43
15
15
15
21
23
21
22
21
21
16
16
22
21
21
22
24
22
22
44
44
44
23
23
44 44
22
16
45 45
24
41
41
43 43
43
21
23
15
15
44
44
17
44
44
4242
4646
43
25
16
24
41
41 41
25
18
41
43
45
45
41
22
46
17
41
25
43
46
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
50
100
150
200
250
300
350
400
450
May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0
1 5
2 0
2 5
3 0
3 5
4 0
4 5
5 0
5 5
אח וז ר ט יבות .I
( נפחית (עד נוב מ בר 05
מתח תאחיזה ( בר) כח ו ל כהה = עד 1 בר, כח ול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר .II
יבש
רטוב
7 זח tu
בור
הכ יו ל
מערך ה ק יד ו חים
איור 3.36 : רטיבות, מתח תאחי זה, קליט ה והצטברות בפינ ות ב ור ה כי ול
בקידוחי בור הכיול בתחנה אג 2. חתך עומק על ציר הזמן
01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05
11.99 17.71 18.84 19.72 19.98 10.81 10.49 11.92 14.52 17.65 19.22 19.52 9.82 12.90 16.18 18.18 16.11 11.05 13.91 14.26 17.43 19.17 17.80 15.86
9.84 14.69 14.92 16.51 16.37 6.07 5.65 6.97 9.53 13.69 15.01 15.44 6.09 6.85 11.10 13.64 12.95 5.03 6.48 6.73 10.73 12.67 11.37 13.99
3.34 4.77 4.51 5.00 5.00 2.46 2.29 2.56 3.21 4.19 4.81 4.96 2.02 2.61 3.81 4.50 4.29 2.04 2.60 2.70 3.79 4.44 4.13 4.58
3.45 4.94 4.62 5.28 5.22 3.30 2.35 2.57 3.39 4.62 5.12 5.41 2.04 1.49 3.85 4.73 4.82 2.02 1.93 2.03 3.97 4.66 4.40 4.77
3.70 5.04 4.63 5.46 5.66 4.84 2.40 2.57 3.51 5.00 5.55 5.73 1.98 2.40 4.02 5.18 5.32 2.02 2.51 2.69 4.25 5.12 4.86 5.40
4.66 5.38 4.73 5.55 5.57 5.41 2.96 3.02 3.61 4.77 5.33 5.46 2.34 2.57 4.00 5.16 5.34 2.39 2.66 2.79 4.08 4.94 4.80 5.41
4.65 5.10 4.17 5.00 5.08 5.12 3.66 2.83 3.17 4.19 4.81 5.08 2.35 2.33 3.47 4.45 4.82 2.18 1.88 2.15 3.17 3.95 4.15 4.56
4.47 4.68 3.85 4.84 4.73 4.77 4.66 3.53 3.43 4.01 4.48 4.81 4.34 1.99 2.92 4.23 4.55 2.48 1.07 1.19 1.81 2.62 2.93 4.05
13.06 14.87 11.62 14.07 14.56 13.82 13.45 13.32 12.41 12.41 13.82 14.20 13.64 5.41 7.66 10.97 11.28 12.26 7.03 6.93 8.52 11.04 11.35 13.00
6.98 7.61 6.51 7.19 5.87 7.05 7.01 6.96 6.87 7.01 7.19 7.14 6.87 4.00 4.51 5.21 6.26 5.78 4.12 4.12 4.49 4.98 5.29 6.48
5.88 6.22 5.64 5.88 5.77 5.74 5.74 5.70 5.57 5.70 5.81 5.84 5.64 4.46 4.32 4.54 4.88 4.86 4.21 4.19 4.17 4.33 4.46 5.74
3.21 3.41 2.99 2.98 2.92 3.07 3.02 3.07 2.95 3.02 3.16 3.04 3.02 3.03 2.87 2.82 2.87 2.84 2.84 2.80 2.75 2.80 2.82 3.15
1.59 1.75 1.78 1.78 1.78 1.78 1.77 1.76 1.80 1.77 1.77 1.77 1.77 1.71 1.72 1.70 1.74 1.71 1.68 1.70 1.69 1.67 1.68 1.86
1.48 1.50 1.53 1.51 1.46 1.45 1.44 1.42 1.45 1.44 1.46 1.48 1.43 1.42 1.43 1.37 1.38 1.38 1.38 1.39 1.39 1.37 1.37 1.33
1.22 1.22 1.24 1.22 1.28 1.23 1.22 1.24 1.22 1.24 1.25 1.22 1.22 1.28 1.30 1.27 1.27 1.26 1.30 1.30 1.31 1.30 1.30 1.24
0.89 0.90 0.89 0.91 1.00 0.98 0.97 0.99 1.01 1.00 1.00 1.05 1.03 0.98 0.94 0.94 0.96 0.97 0.96 0.96 0.94 0.94 0.93 0.91
1.05 1.05 1.03 1.04 1.03 1.01 1.02 1.01 0.99 1.01 0.99 1.02 1.01 1.08 1.03 1.07 1.02 1.06 1.09 1.09 1.07 1.08 1.08 0.99
1.17 1.21 1.12 1.08 1.07 1.03 1.04 0.98 0.93 1.01 0.91 0.83 0.96 1.08 1.09 1.09 1.09 1.10 1.11 1.11 1.16 1.11 1.14 1.04
01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05
8.61 16.17 16.99 3.95 5.00 4.92 20
17.67 18.20 4.36 5.61 7.52 13.20 14.87 16.04 15.89 4.47 11.10 12.95 15.50 7.47 4.87 10.16 11.33 13.07 14.88 12.36 8.29
5.16 5.08 1.85 2.12 2.61 3.66 4.48 4.88 4.92 1.84 3.32 4.00 4.32 3.00 1.92 3.12 3.29 4.04 4.40 4.01 3.95
4.04 5.01 5.28 4.25 5.30 5.93 50
5.20 5.46 2.62 2.79 2.92 3.63 4.84 5.20 5.33 2.18 2.87 4.19 4.58 3.74 2.18 2.73 2.88 4.13 4.51 4.28 4.36
5.98 6.13 3.39 3.41 2.89 3.76 5.20 5.93 6.13 2.08 2.90 4.63 5.55 5.42 2.19 2.50 2.89 4.45 5.29 5.26 5.50
4.51 5.91 6.03 100
6.24 6.13 5.55 4.66 3.12 3.66 5.33 6.03 6.19 2.22 2.70 4.45 5.53 5.99 2.22 1.81 2.38 4.03 4.94 5.03 5.78
5.14 5.80 5.50 5.28 5.59 5.46 5.24 3.41 3.71 4.69 5.20 5.55 2.71 2.94 4.47 5.36 5.44 2.76 1.99 2.63 3.80 4.47 4.48 5.28
5.04 5.08 5.59 5.64 5.55 5.59 4.77 3.93 4.01 4.88 5.46 5.55 3.83 2.84 4.25 5.06 5.30 2.73 1.95 2.13 3.19 3.89 3.95 4.65
5.24 5.16 5.55 150
5.50 5.55 5.59 5.24 4.84 4.52 5.08 5.28 5.59 5.22 2.63 3.81 4.58 4.75 3.36 1.78 1.79 2.63 3.14 3.18 18.96
15.97 15.73 15.44 200
15.89 15.89 16.19 15.15 15.01 14.87 14.60 15.59 15.59 15.16 7.03 8.38 11.81 12.68 13.35 8.42 8.42 9.28 11.78 12.02 14.72
12.28 13.76 12.74 12.74 13.09 12.74 12.74 12.52 12.97 12.08 12.52 13.09 12.63 6.90 7.95 9.32 10.75 10.53 7.36 7.46 7.84 8.78 9.15 20.35
5.89 6.33 5.34 250
5.06 5.22 4.89 5.01 5.18 5.01 5.18 5.04 5.12 4.91 4.79 4.41 4.55 4.50 4.61 4.59 4.51 4.40 4.40 4.39 7.44
3.80 3.66 3.84 3.96 3.94 3.91 3.84 3.84 3.82 3.86 3.89 3.86 3.79 3.74 3.67 3.57 3.62 3.43 3.40 3.40 3.38 3.35 3.36 3.81
1.84 1.89 1.85 300
1.86 1.89 1.87 1.85 1.87 1.85 1.85 1.85 1.87 1.88 1.89 1.86 1.80 1.87 1.82 1.83 1.82 1.81 1.78 1.79 1.19
1.59 1.62 1.57 1.63 1.60 1.58 1.58 1.59 1.59 1.63 1.61 1.58 1.59 1.65 1.49 1.60 1.59 1.57 1.60 1.60 1.54 1.58 1.58 1.55
1.22 1.20 1.24 350
1.24 1.29 1.25 1.20 1.25 1.27 1.23 1.27 1.26 1.25 1.27 1.30 1.24 1.27 1.25 1.29 1.28 1.28 1.27 1.27 1.24
1.14 1.12 1.17 1.10 1.10 1.06 1.11 1.09 1.06 1.07 1.09 1.12 1.04 1.34 1.28 1.19 1.11 1.31 1.42 1.42 1.40 1.37 1.36 1.19
1.19 1.16 1.20 400
1.20 1.21 1.20 1.22 1.18 1.18 1.15 1.19 1.16 1.13 1.16 1.19 1.20 1.19 1.14 1.13 1.15 1.15 1.17 1.17 1.13
1.05 1.02 1.05 1.03 1.04 1.03 1.08 1.04 1.04 1.01 1.01 0.99 1.00 1.01 1.04 1.03 1.02 1.02 1.00 1.01 1.01 1.00 1.00 0.95
קליטה והצטברות (ממי ו ם ) .III 6tu= קידו ח 6זח
הקיד וח ה ימני (דר ומ י) בקיר המ זר ח י
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400 6 זח tu
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400 6 ח u
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
קליט ה הצטברות
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4 7 זח tu
20
50
100
150
200
250
300
350
400
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
Date [1st of every 4 month]
50
100
150
200
250
300
350
400 7 ח tu
6u= קידו ח 6ח
הקיד וח השמ א לי (צפוני) בקיר המז ר חי
2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05
1.63 4.70 5.37 4.62 4.56 0.92 0.96 1.21 2.98 4.07 4.35 4.01 1.80 2.35 4.04 4.03 2.72 0.92 1.53 1.86 3.20 3.30 2.46 2.48
2.56 4.55 4.47 4.59 4.68 0.92 0.93 1.23 2.94 3.93 4.42 4.42 0.82 2.33 3.59 4.03 3.42 0.98 2.23 2.70 3.84 4.30 4.72 4.88
6.34 13.23 10.53 11.08 11.42 2.55 2.23 3.07 6.87 9.69 10.99 12.52 1.99 6.34 10.66 11.52 10.92 2.31 5.67 6.66 10.18 11.28 13.54 14.05
6.53 12.02 9.65 12.41 12.35 10.80 3.22 3.91 5.77 8.72 10.89 13.57 2.12 3.63 7.23 9.14 10.36 2.48 3.94 4.21 7.37 9.36 12.44 12.82
8.83 11.56 11.41 15.15 15.45 14.74 4.39 5.20 6.92 10.71 13.82 14.87 2.62 6.17 9.18 12.26 13.29 3.19 5.63 5.88 9.16 12.19 13.73 14.35
10.79 14.63 11.10 15.74 15.97 15.89 4.72 5.65 6.67 11.08 14.20 16.19 2.65 4.30 9.00 12.79 14.18 2.89 4.27 4.28 8.40 11.65 15.40 16.42
13.40 15.22 10.87 14.20 14.26 14.33 7.52 7.13 7.70 10.71 12.97 13.82 4.30 6.17 9.88 12.73 13.58 4.79 5.62 5.85 8.95 11.36 15.04 15.58
13.70 13.70 10.46 14.87 15.03 14.74 14.07 10.89 10.02 11.67 13.82 14.47 5.88 4.76 7.80 11.19 12.68 5.06 3.46 3.82 5.59 7.76 10.09 12.88
11.76 13.23 9.28 12.85 13.19 12.74 12.63 12.08 11.87 11.87 12.19 12.85 11.76 5.03 6.52 9.69 9.69 7.26 3.88 3.91 4.71 6.31 6.51 7.56
10.06 12.03 8.89 11.77 11.87 11.98 11.08 11.08 10.80 10.89 11.47 11.67 11.24 4.45 5.59 7.47 8.54 8.28 4.56 4.53 5.29 6.55 6.70 6.99
5.01 5.53 4.15 4.84 4.85 4.73 4.81 4.49 4.49 4.54 4.73 4.86 4.69 1.87 2.18 2.46 2.97 3.18 1.67 1.70 1.90 2.11 2.23 2.36
1.41 1.46 1.21 1.38 1.42 1.34 1.39 1.34 1.34 1.37 1.34 1.38 1.39 0.87 0.77 0.86 0.96 0.92 0.66 0.67 0.63 0.67 0.71 0.70
1.20 1.30 1.26 1.24 1.26 1.21 1.25 1.24 1.23 1.22 1.22 1.24 1.24 1.30 1.17 1.14 1.16 1.13 1.15 1.15 1.09 1.07 1.12 1.08
1.04 1.03 1.05 1.02 0.96 0.99 0.99 0.99 0.99 0.99 0.99 1.03 1.02 1.16 1.13 1.11 1.08 1.07 1.14 1.14 1.12 1.11 1.11 1.11
1.03 1.06 1.07 1.07 1.06 1.08 1.11 1.07 1.16 1.10 1.11 1.11 1.09 1.03 1.09 1.10 1.08 1.10 1.07 1.10 1.10 1.11 1.11 1.10
0.89 0.91 0.95 0.94 0.94 0.93 0.93 0.91 0.95 0.92 0.96 0.95 0.96 0.90 0.91 0.88 0.91 0.91 0.88 0.90 0.89 0.89 0.85 0.83
1.06 1.10 1.10 1.10 1.10 1.10 1.07 1.05 1.07 1.08 1.08 1.09 1.09 1.04 1.06 1.06 1.07 1.06 1.03 1.05 1.06 1.06 1.03 1.07
0.72 0.72 0.80 0.72 0.71 0.70 0.70 0.70 0.73 0.70 0.74 0.81 0.74 0.92 0.85 0.79 0.73 0.84 0.94 0.94 0.89 0.88 0.89 0.92](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-32-320.jpg)
![ 300
גש ם חודשי ממ וצע רב שנתי 570 ממ
-0.01
494 ממ 2000/1
0
גרף הרקע:
הצטברות וקליטה
בטיפוס השטח
0
0
0
0
0
0
0
0
0
-0.03
2001/2
627 ממ
י ום שנת י
0
0
0
2002/3
830 ממ
0
0
0
624 ממ
0. 04
2003/4
0
0
0.01
0.02
1.5
0
0.1
0.2
0.4
2.5
גש ם והתקדמות
הרטיבות המרבית
בחתך הסלע
2.3
-30 0 30 60 90 120 150 180 210 240
0.01
0.01
0
0. 01
0. 01
0.01
0.1
0.01
0.01
0.01
0. 01
0.01
0.01
0. 02
0. 02
0. 02
0.03
0. 02
0.02
0.02
0. 02
0.02
0.03
0.03
0.03
0.02
0.02
0.02
0.03
0.03
0.3
0.04
0. 05
0. 03
0. 03
0.04
0.04
0.08
0.03
0.04
0. 06
0.01
0.04
0.01
0. 01
0.02
0.05
0.01
0.04
0.03
0. 04
0.04
0.03
0. 05
0. 05
0.02
-0.01
0.02
0. 05
0.05
0.08
0.06
0. 03
0.04
0.03
0.04
0.03
-0.03
-0.01
-0.01
0.06
0.04
0.04
0.06
0.06
0.06
0. 07
0.06
0.07
0.07
0.05
0.06
0.05
0.05
0. 04
-0.02
0.07
-0.02
0. 07
0
0
0
0. 08
0. 06
0
0
0
1.2
-0.04
-0.03
0.08
0.08
0. 08
0.07
0. 07
0.09
0.09
0
0
-0.04
0.5
-0.01
0.08
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.0 5
-0.05
0.08
2.7
0
0
0
0.1
0.2
0
0.05
0.05
- 0.06
0
0
0.01
0.01
-0.01
0. 12
0.1
-0.0 1
0.09
0.09
-0.06
0
0
0.11
0.11
0
0.09
0
0.09
0.12
0.06
0
-0.02
0
-0.0 2
-0.02
0.03
0. 02
0.02
-0.02
-0.07
0
0
-0.02
0. 13
0.14
0. 13
0. 1
0. 1
0.14
0.1
-0.03
-0.0 1
2.7
0.01
-0.08
-0.01
0.15
0.15
2.7
0.01
0
0
0. 06
-0.01
2.5
0
0
0.04
0.17
0. 11
0.16
0.16
0.18
-0.09
- 0.04
0.05
-0.03
-0.03
0
0.05
-0.03
- 0.05
0.21
-0.0 1
0.01
0.08
0. 2
-0.02
-0.0 2
-0.1
0. 12
0.09
0.07
-0.11
0.02
-0.02
0.19
0.22
-0.01
-0.0 6
0.01
0.1
-0.03
-0.01
0.07
0.01
0.11
0.01
-0.07
-0.04
0.07
2.7
0.1
0.2
0.5
2.5
י ום שנת י
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
y y g p g
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0.039
0.054
0.049
0.052
0.025
-0.018
-0.042
-0.043
-0.021
-0.005
-0.004
0
0.002
0.006
0.002
-0.002
0.006
-0.001
-0.01
-0.006
0.044
0.039
0.036
0.076
0.066
0.049
0.031
0.019
0.012
0.012
0.008
-0.002
-0.005
0
0.005
-0.004
0.006
0
0.004
-0.007
0.01
0.038
0.052
0.034
0.035
0.039
0.01
-0.021
-0.044
-0.038
-0.035
-0.037
-0.007
-0.012
-0.003
-0.013
0.002
0.007
0.001
-0.004
0.009
0.005
0.003
0.007
0.004
0.007
0.01
0.007
0.01
0.005
0.008
0.015
0.031
0.002
0.006
0.02
-0.011
-0.001
-0.011
-0.005
0.004
0.007
0.005
0.01
0.008
0
-0.005
-0.009
0.006
-0.005
-0.002
0.004
-0.015
0.122
0.01
-0.046
-0.002
-0.005
-0.005
-0.017
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0.03
0.05
0.05
0.05
0.02
-0.02
-0.04
-0.04
-0.02
0
0
0
0
0
0
0
0
0
-0.01
-0.01
0.07
0.1
0.09
0.12
0.07
0.05
0.01
-0.01
-0.01
0
0
-0.01
0
-0.01
0.01
-0.02
0
-0.01
0
0
0.03
0.05
0.07
0.14
0.11
0.09
0.07
0.03
0.01
0.01
0
0.01
0
0
0
0
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.02
0.04
0.04
0.04
0.05
0.04
0.02
0
0
-0.01
0
-0.01
0
-0.01
-0.01
0
0
-0.01
0
0.01
0
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0.01
0
0.01
0
0
0
0.01
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0.07
0.09
0.08
0.11
0.06
0.02
-0.04
-0.11
-0.12
-0.09
-0.05
-0.01
0
0
0.01
0.03
-0.02
-0.01
0.02
0.01
0.02
0.05
0.06
0.1
0.12
0.1
0.08
0.05
0.01
0
0
-0.02
-0.01
-0.01
0
0.01
0.01
0
0.01
0.01
0.01
0.02
0.02
0.05
0.05
0.06
0.08
0.06
0.08
0.03
0.03
0
-0.01
0
-0.01
-0.03
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
-0.01
0
0
0.02
0.02
0.01
0
-0.01
0.03
0.02
0.02
0.02
0
0
-0.01
0.01
-0.01
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0.13
0.2
0.19
0.25
0.19
0.13
0.04
-0.04
-0.09
-0.06
-0.01
-0.01
0.02
0
-0.01
0
0.02
0
-0.02
0.01
0.03
0.05
0.06
0.09
0.1
0.07
0.05
0.03
- 0.01
- 0.02
- 0.01
- 0.01
- 0.02
0
- 0.01
0
0.02
- 0.02
- 0.03
0
0.01
0.03
0.05
0.1
0.09
0.09
0.1
0.09
0.07
0.02
0.01
0.01
0.01
0
0
0
-0.01
-0.01
0
0
0.01
0.03
0.02
0.05
0.05
0.06
0.06
0.05
0.04
0.03
0.01
0
0
0
0.01
0
0.01
0
0.01
0
0.02
0
קליטה (ערכים
ח י וב י ים )
והצטברות
(של י ל י י ם)
(ממי ו ם)
0.01
0.01
0.01
0.01
0.02
0.04
0.05
0.04
0.03
0.03
0.02
0
0
0.01
-0.01
0.02
0.01
0
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
400
450
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
2001 2002 2003 2004
250
200
150
100
50
0
ממ
11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4
על רקע חתך ההצטברות
והקליטה בשנות המדידה
קליט ה הצט בר ות
-30 0 30 60 90 120 150 180 210 240
ראשוני
מרבי
0
-30 0 30 60 90 120 150 180 210 240 270 300 330 360 390 420
התקדמות הרטיב ות המרבית בעומק ובזמן וצ י ו ן מתח התאחיזה (בר). הקו המקשר את שי א הרטיבות בכל אחד מהעומקים
הותו וה גם שלב התחלתי בהתקדמות הרטיבות התו אם את ערכי מתח התא חיזה של 2002
מוצבים שנ י ס ר גל י זמן ת ו אמי ם. בציר התחתו ן צ י ון חודשי ם, ובצ יר נפרד צ י ו ן י ום שנת י
1.7
1.0
1.6
2.3
איור 3.37
ש לב התחלתי בהתקדמות
ההרטבה כשערכי המתח
2002תואמים את ערכי](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-33-320.jpg)
![0 . 1 6
50
200
100
225
-0.0 2
- 0 .0 8
200
175
0. 07
150
125
50
250
275
300
325
0.13
75
- 0 .0 4
מ ס 110
100
75
150
125
175
: איור 3.38
קווים ורודים: קו אנכי של מרכז קיר
קווים שחורים: קו שווה עומק
ec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03
בור הכי ו ל בחלקת אג 2 מערך השורשים בכיסי קרקע,
ברצועות ושורשים בודדים, מרחקי השפעת השורשים על
נקודות המדידה בקידוח והקליטה וההצטברות בהתאמה
- -' מ1.20
מ ס 80
מ ס 90
70
75
40
200
100
125
75
150
50
175
225
250
275
300
200
- - ' מ 1
קיד וח
6 ח
10
מ ס 35
40
מ ס130
השפעת ר יכו ז ש ור ש ים בכיס ים ופסי קר קע
השפעת ש ור ש ק ט ן ב ודד
מקרא:
קיר מזר ח י
קי ר צ פ ו נ י
סביבת קיד וח 6 ח בפינה הצפ ון מזרחית של
Date [1st of every 4 month]
עומק (סמ)
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
קליט ה הצטברות
קליטה
והצטברות
ממ ליום
שורש בודד
-0.01
0
001
0 . 0 1 0 . 0 1
0. 01
0. 01
0. 01
0. 01
0 . 0 1
0 . 01
0. 01
0 . 0 1
0.02
0 .0 2
0.02
0 . 0 2
0. 02
0.03
0 .0 3
0.03
0 . 0 3
0. 03
0 . 0 2
0.02
0 .02
0. 0 2
0. 04
0 .04
0.04
0 . 0 4
0
0
0
0
0 . 0 3
0 . 03
0 . 0 5
0. 05
0. 0 5
0.05
0 . 0 4
0 . 0 4
0 . 0 6
0.06
0 . 0 6
-0.0 1
-0.01
-0.0 1
0 . 05
0 . 0 5
0. 05
0
0 . 0 7
0. 07
0. 0 7
- 0.0 2
- 0 . 0 3
-0.0 3
0. 0 6
0.06
0 . 0 8
0. 08
0. 0 8
- 0 .0 4
0
0
0.07
- 0 .0 5
- 0.0 5
0
0
0
- 0 .06
-0 .0 6
-0.0 1
-0.0 1
0 .08
0. 08
- 0 .0 7
- 0 .0 7
- 0 .0 8
0 . 0 2
0 .02
- 0 .0 9
0
0
0. 09
- 0.0 2
0 . 09
0. 0 9
- 0.1
0
0
0. 1
- 0.1 1
-0.03
0. 1
0
0
0. 01
- 0 .1 2
0.11
- 0.0 1
- 0 .0 1
- 0.0 4
0 . 1 2
- 0.1 3
-0.0 2
0.11
0. 01
0. 1 4
0 0 1
-0.03
0.09
- 0 .0 1
- 0 .14
0.15
-0 .0 5
0. 0 1
-0.04
0
- 0.0 2
0.17
- 0 .15
0 . 09
0.06
0.18
- 0 .06
0.07
0
3
1
0
0
2
0
-0.01
-0.01
0
0
0.01
0
0
0.01
0
0
0
0.1
0
0
0.02
0
0
0.03
0
0
0
0
20
50
0.02
0
0
0.03
0
0.03
0.05
0
0
-0.01
0.22
0
0.03
0
0.02
0.02
0.01
0
0.01
0.01
0
0
0.03
0.03
0
0
-0.02
0
0.01
0.01
0
-0.01
0.02
0
0.02
-0.01
0.02
0.03
0.02
0.02
0.05
0.04
0.02
0.02
0.06
0
-0.06
0.1
0.11
-0.06
0.08
0.12
0
0.05
0.06
0
0.01
0.01
0
0
-0.05
-0.01
0.01
0.05
0.01
0.11
0.04
0.09
-0.01
-0.01
0.07
0
-0.02
0.02
0
-0.01
0.04
0.01
0.01
0.06
0.05
0.09
0.06
0.1
0.04
0.05
0.01
0
-0.01
0.01
0
0.02
0.01
-0.01
0.03
0.03
0
0.03
0.03
0
0.02
-0.03
0.01
0.01
0.03
0
0
0
0.01
-0.16
0
0
0.01
0
0
0
0
0.03
0
0.03
0
0.06
0
0
0
0
0
0.03
0
0
-0.08
0.11
0.04
0.01
0.09
0.02
-0.16
0
-0.13
0
0.01
-0.01
-0.01
0.02
-0.01
0.09
0
0
0.06
0.02
0.07
-0.01
0
100
150
200
250
300](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-35-320.jpg)
![: איור 3.58
) מ ס ( עומק 3.38 מקרא ראה באי ו ר
25
25
50
קיד וח
6 זח
מ ס 50
50
קיר מזר ח י
50 קיר דרו מי
200
150
100
175
75
125
100
75
125
125
200
75
12
12
100
150
175
200
225
175
300
150
275
250
225
- - ' מ1
- -' מ0.5 - -' מ1
מ ס35
מ ס 35
מ ס30
15
מ ס 60
מ ס 35
עו מק (ס מ)
-0.01
2002 2003
3.39
0
-0.02
0.01
0 . 0 1
0. 01
0 . 0 1
0. 0 1
0. 02
0. 02
0. 02
0. 02
0. 0 2
0. 0 2
0 .01
0. 0 3
0. 0 3
0.03
0. 0 3
0. 03
0.03
0 .02
0. 01
0. 01
0. 01
0 . 0 4
0. 0 4
0 . 04
04
0.04
0 .04
0. 0 2
0. 02
0.02
0 . 0 2
0. 05
0.05
0 .05
0. 05
0. 05
0 .05
0
0
0
0
0 . 03
0 . 0 3
0. 0 3
0 . 03
0. 0 6
0 . 0 6
0. 06
0. 06
0.06
0 . 07
0. 07
0.07
0 . 0 7
0 . 0 7
0 . 04
0 .04
0
0
0
0
0
0. 0 8
0. 08
0. 0 8
0. 08
-0.01
- 0 . 0 1
- 0.0 1
0
0. 05
0. 05
0 . 0 5
- 0.1
- 0 .1 4
- 0 .0 2
- 0.0 2
- 0.0 2
0.06
0. 0 6
0. 0 6
-0.0 3
-0.03
-0.0 3
0. 09
0.09
0. 09
0. 07
0. 07
0 . 0 7
- 0.0 4
-0.04
-0.04
0. 1
0.1
0 . 1
0. 08
0. 08
0 . 0 8
- 0.0 5
- 0 . 0 5
0. 0 9
0. 09
0 . 09
- 0.0 7
0 . 0 6
- 0.0 6
0. 11
0.11
0. 11
0
- 0.0 7
-0.0
0 . 1
0 . 1
0. 1
- 0 .0 2 0.0 3
0 . 12
0. 12
0. 12
- 0.0 8
- 0.0 8
-0 . 4 -0
0 . 1 1
0 . 1 1
- 0.0 9
- 0 .0 9
0. 01
0 02
0.01
- 0 .1
- 0.0 9
0 . 12
0. 12
0
- 0.1 1
- 0.1 1
- 0 .1 2
- 0 .1 2
- 0.1 3
- 0 .1 3
-0 .0 1
0. 13
- 0 . 1 4
0.01
0 . 13
0.02
- 0.1 5
- 0 .0 2
- 0.1 6
-0.0 1
- 0.0 1
0 . 1 3
0 . 0 3
-0 .1 7
0 . 15
0 0 1
-0.1 8
0. 1 4
0. 16
- 0 .1 9
2
0 . 1 3
0. 09
0. 04
0.17
0. 13
0 . 1 5
-0.2
0 . 1 4
- 0.0 3
0 04
0. 18
-0.2 1
0. 14
0. 07
0 . 09
0. 1 6
0.19
-0.22
3
0. 15
0.05
-0.01
01
02
-0.05
0
0
0
-0.01
0
0
0
0
0
0.02
0.15
0
0.02
0.04
0
0.03
0.05
0
0
0.04
0.02
0
0.08
-0.04
0
0.05
0
0
0
-0.02
0.03
0.05
-0.01
0.05
0.04
0.02
-0.01
0
-0.01
0.06
0
0
0.05
0.22
0.01
0.04
0.18
0.1
0.14
0.02
0.06
-0.02
0
0.18
0
0.08
0.01
-0.01
0.05
0.06
0
-0.01
0
0.02
0
0.04
-0.03
0.05
0.06
0.13
0
0.13
0.08
0.06
0.16
0.06
0.11
0.1
0
0.02
0
0.01
0.01
0.01
-0.01
0
0.07
0.01
0.04
0.01
0.01
-0.04
0
-0.01
0
-0.02
0.05
0
0.06
0.03
0.01
0.08
0.14
0.01
0.1
0
0.01
0
0.01
0.01
-0.01
0
0.01
-0.01
0
0.01
0
0.15
0
0
0
0
0.07
0
0
0
0.1
0
0
0.02
0.02
0.12
0.16
-0.04
-0.15
0.05
-0.17
0.05
-0.25
-0.14
-0.04
0.02
0.06
0.06
0.02
0.15
0.07
0.09
0.03
0.06
0.07
20
50
100
150
200
250
300
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
קליט ה הצטברות
והצטברות
ממ ליום
קליטה
סביבת קיד וח 6 זח בפינה ה דרום מזרחית של בור
הכ י ול בח ל קת אג 2 מערך השורשים בכיסי קרקע,
ברצועות ושורשים בודדים, מרחקי השפעת השורשים על
נקודות המדידה בקידוח והקליטה וההצטברות בהתאמה
ec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03
Date [1st of every 4 month]](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-36-320.jpg)
![אחוז ר ט י בות נפחי ת
טיפוס
שטח
5.69 15.81 18.10 18.24 16.48 3.47 2.95 4.23 9.93 14.44 16.96 3.19 2.95 3.99 14.74 15.05 10.50 3.65
5.45 15.91 16.37 16.60 16.84 3.34 2.75 4.03 9.18 14.54 16.25 2.91 2.75 3.39 13.77 15.26 10.50 3.22
6.20 15.15 15.26 15.80 16.37 3.56 2.94 4.20 9.69 13.50 14.94 3.48 2.94 3.44 13.23 14.94 11.10 3.42
7.35 14.28 14.54 15.47 15.58 5.20 4.55 5.48 9.81 13.14 13.50 4.95 4.55 3.42 12.80 13.59 8.40 4.05
9.79 11.46 5.71 5.51 5.28 3.50 3.45 3.95 4.57 5.23 5.23 3.30 3.45 5.26 6.52 6.49 4.97 4.35
36.36 4.92 10.43 11.17 11.84 8.40 7.58 7.93 8.80 9.35 10.63 7.97 7.58 5.65 8.55 9.18 8.86 7.53
3.19 2.93 3.23 3.33 3.40 2.19 1.92 2.04 2.22 2.71 2.99 2.17 1.92 2.08 2.54 2.96 3.08 2.12
7.52 8.44 9.99 9.87 10.69 6.45 4.64 5.45 6.70 7.58 8.65 6.38 4.64 4.75 7.58 7.75 8.40 5.05
7.39 8.11 9.40 9.81 10.11 7.01 5.39 5.65 6.42 7.93 8.65 6.89 5.39 4.14 6.78 8.11 9.63 5.31
8.55 9.10 11.03 12.22 12.71 8.07 4.50 5.51 7.04 8.60 10.30 8.16 4.50 3.31 7.16 8.70 9.40 3.99
10.28 10.07 13.50 13.50 14.34 11.32 10.37 10.30 11.17 11.61 12.30 11.10 10.37 6.81 11.10 11.99 11.10 8.70
10.78 9.96 10.43 11.10 11.10 9.81 9.07 8.70 8.80 9.12 9.69 9.46 9.07 8.65 8.16 9.07 9.57 8.26
10.90 11.84 12.30 14.64 13.77 10.76 9.69 9.63 9.52 10.69 12.88 10.05 9.69 7.24 8.35 9.12 10.56 8.07
10.31 11.77 14.05 14.24 14.74 10.18 9.23 9.07 9.69 10.63 12.39 9.12 9.23 9.23 11.39 11.10 13.41 8.07
7.48 9.45 11.68 13.32 13.86 6.89 6.18 6.42 6.67 8.40 10.56 5.83 6.18 4.87 6.70 8.30 9.18 4.29
רטיבות, מתח תאחיזה וקליטה -הצטברות בתחנת אג 1 בארבע שנות מ ד י ד ה
13.32 9.57
12.71 16.37
12.30 15.36
10.50 14.44
5.71 5.42
8.21 9.63
2.53 3.08
7.16 9.12
6.85 8.07
7.24 10.69
10.90 12.39
8.30 9.40
8.86 11.17
8.16 11.32
6.21 9.69
15
20
25
30
35
40
45
50
55
-0.3
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
איפיון התחנה: נארי מפותח וסלע קרטון שאינו חווארי או בעל חוואריות נמוכה
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0
אפר
04 20
50
100
150
200
250
300
350
3.5 0.4 בג 3בג 2דה 1דה
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st in each Month]
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st in each Month]
50
100
150
200
250
300
350
20
50
100
150
200
250
300
350
אפר
01
אפר
02
אפר
03
אפר
04
מתח תאחיזה (בר) כח ו ל כהה = עד 1 בר, כחול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר
קליטה והצטברות ( ממי ום )
הצטברות
עומק
(סמ)
אח ו ז
רטיב ות
נפחית
1דה 2דה 3בג 3.5 בג קידוח
8.91 14.52 12.47 13.59 12.63 4.68 3.53 4.31 6.59 10.11 11.68 4.18 3.53 4.41 11.39 11.03 9.29 1.49
7.75 12.07 11.25 12.55 12.15 4.85 2.91 3.55 5.02 7.93 10.43 3.99 2.91 3.31 8.45 10.76 9.29 3.31
5.53 10.59 12.07 13.14 13.41 5.18 2.44 3.07 5.42 8.55 11.54 4.48 2.44 2.74 8.91 10.83 10.69 2.71
3.98 9.25 12.63 14.15 14.15 5.07 2.63 2.91 4.71 7.71 11.39 5.02 2.63 2.70 8.80 10.97 11.46 2.44
3.87 9.20 13.32 14.54 15.05 5.05 2.28 2.80 4.82 8.26 12.88 5.20 2.28 2.31 9.07 11.91 10.90 2.41
4.10 9.87 6.78 7.41 7.08 4.05 3.34 3.93 5.07 6.21 6.81 4.03 3.34 2.92 7.84 8.91 7.37 3.53
2.05 2.71 4.22 4.61 4.56 2.45 1.46 1.98 2.49 3.00 3.71 2.44 1.46 1.81 2.81 3.14 3.21 1.71
9.29 10.84 13.96 14.74 15.26 7.45 3.61 5.45 7.41 10.05 12.22 7.84 3.61 2.92 8.50 10.76 11.32 3.34
9.77 11.51 13.05 13.68 14.05 7.24 4.01 5.34 6.70 8.30 10.83 6.97 4.01 2.75 7.93 9.63 11.61 3.55
10.33 11.61 12.80 12.80 13.32 9.75 5.28 8.55 9.07 10.30 12.30 9.81 5.28 6.81 9.40 10.76 11.99 7.84
10.94 11.71 12.15 12.80 13.32 7.79 6.21 6.52 7.37 9.07 11.39 7.62 6.21 5.83 8.30 10.30 10.83 5.68
10.01 11.17 12.63 14.74 14.34 6.45 5.10 5.31 6.78 8.07 10.90 5.92 5.10 3.48 6.78 8.45 9.81 3.27
9.52 10.23 12.07 13.23 14.34 6.02 4.46 5.26 5.86 7.24 10.18 5.02 4.46 3.11 6.08 7.84 8.45 3.53
8.73 10.57 12.42 13.36 14.30 5.28 4.73 4.68 5.74 7.53 10.30 5.00 4.73 3.04 5.83 7.75 7.62 3.36
0.83 11.54
7.45 9.69
7.49 8.55
7.08 10.76
7.53 13.59
5.86 9.93
2.52 4.38
8.75 12.80
7.24 13.59
8.91 12.22
7.49 12.07
5.99 10.10
5.59 9.44
5.00 9.35
5.24 6.84 5.80 5.48 5.42 1.81 2.16 4.35 5.07 5.65 5.92 1.87 2.16 3.36 5.23 4.82 4.61 3.07
4.82 5.74 5.23 5.34 5.10 2.40 2.43 3.95 4.71 4.57 4.90 2.13 2.43 3.44 4.87 4.12 4.55 2.96
2.17 2.51 2.02 2.16 2.54 1.46 1.49 1.66 1.83 1.93 2.05 1.33 1.49 1.61 1.94 1.65 1.82 1.36
1.85 2.14 2.41 2.56 2.49 1.94 1.65 1.78 1.84 2.06 2.48 2.18 1.65 1.62 1.85 2.12 2.28 1.70
1.94 2.28 2.63 2.85 2.96 2.31 2.07 2.00 2.14 2.31 2.61 2.35 2.07 1.84 2.22 2.35 2.51 2.04
3.93 4.55 4.29 4.31 4.35 3.22 2.94 3.04 3.53 4.05 4.35 2.81 2.94 3.25 3.84 4.01 3.99 3.03
1.22 1.47 1.58 1.50 1.55 0.88 0.87 1.09 1.33 1.50 1.58 0.92 0.87 0.96 1.48 1.52 1.51 0.99
3.84 4.96 4.85 4.78 4.90 2.59 2.44 3.03 4.07 4.73 4.92 2.63 2.44 2.30 4.39 4.85 5.07 2.56
2.32 2.78 3.14 3.25 3.33 1.79 1.32 1.56 1.89 2.37 2.94 1.66 1.32 1.32 2.15 2.54 2.92 1.29
4.38 5.54 6.70 6.78 6.74 2.66 1.58 1.78 2.28 3.77 5.59 2.52 1.58 1.50 2.73 4.48 6.22 1.59
4.52 5.85 7.04 7.01 7.08 2.48 1.70 1.86 2.57 4.64 6.45 2.59 1.70 1.64 3.15 5.34 5.71 1.54
4.78 5.84 6.22 6.42 6.52 2.63 2.13 2.38 3.00 4.25 5.68 2.64 2.13 1.50 3.22 5.10 5.26 1.58
2.48 2.82 3.04 3.28 3.30 1.50 1.32 1.39 1.63 2.15 3.03 1.53 1.32 0.92 1.62 2.45 2.77 1.07
2.65 2.82 2.99 3.15 3.27 1.65 1.38 1.54 1.74 2.15 2.58 1.54 1.38 0.34 1.66 2.28 2.63 1.09
5.23 5.39
4.97 5.51
1.67 1.73
1.92 2.33
2.07 2.53
3.50 4.27
1.37 1.59
4.27 4.97
1.90 2.74
2.48 5.71
3.07 6.93
3.34 6.45
1.66 3.10
1.72 2.99
4.14 8.23 8.02 8.11 7.98 1.58 1.58 3.00 6.18 7.45 8.11 1.49 1.58 3.36 7.49 7.28 6.22 1.95
4.20 7.58 7.41 7.24 7.28 1.50 1.57 3.06 6.05 6.78 7.24 1.45 1.57 3.44 6.60 6.82 6.18 1.74
2.21 3.49 3.06 2.95 3.11 1.29 1.28 1.90 2.69 2.90 3.01 1.11 1.28 1.61 3.06 3.08 2.69 1.26
2.11 2.90 2.61 2.66 2.69 1.76 1.55 1.83 2.11 2.20 2.79 2.08 1.55 1.62 2.05 2.17 2.61 1.53
2.14 2.47 3.07 3.15 3.30 2.22 1.36 1.94 2.06 2.48 2.76 2.41 1.36 1.84 2.33 2.75 2.60 1.39
3.97 5.20 5.07 5.37 5.71 4.23 2.09 2.80 3.22 4.03 4.52 4.05 2.09 3.25 3.67 4.44 5.10 2.12
1.20 1.47 1.59 1.85 1.90 1.82 0.80 0.94 1.10 1.26 1.45 1.45 0.80 0.96 1.16 1.38 1.80 0.76
4.10 5.55 6.22 7.24 6.93 5.39 2.63 2.99 3.70 4.50 5.28 5.07 2.63 2.30 4.16 5.10 7.04 2.27
2.77 3.17 3.65 3.82 3.81 2.99 1.70 1.82 2.21 2.76 3.11 2.82 1.70 1.32 2.42 3.00 3.52 1.45
5.94 6.65 7.62 8.16 8.11 5.56 3.34 3.53 4.52 5.77 6.85 4.78 3.34 1.50 4.85 6.45 6.74 2.70
6.20 7.24 7.28 7.75 7.75 5.37 3.61 3.81 4.48 5.54 6.78 4.80 3.61 1.64 4.80 6.08 7.28 2.68
6.18 7.28 7.88 8.07 7.98 5.56 4.07 4.55 4.92 6.52 7.45 5.15 4.07 1.50 5.51 6.93 6.28 2.99
3.08 3.44 3.55 3.58 3.52 2.35 1.84 1.97 2.24 2.79 3.27 2.36 1.84 0.92 2.54 3.18 2.91 1.57
2.87 3.17 3.20 3.42 3.58 1.94 1.53 1.77 2.07 2.51 3.07 2.96 1.53 0.34 2.09 2.70 2.98 1.48
6.97 8.26
6.63 7.32
2.85 3.11
2.29 2.59
2.28 2.88
3.33 4.66
1.15 1.44
3.63 5.48
2.29 3.21
4.61 7.41
4.73 7.04
5.23 7.88
2.32 3.63
2.13 3.31
20
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
50
100
150
200
250
300
350 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004
קליט ה
אפר
01
אפר
02
אפר
03
ממ
ליום
: איור 3.41](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-42-320.jpg)
![איור 3.42 : רטיבות, מתח תאחיזה וק ל יטה – הצטברות בשלושה קי דו ח ים בחורש אלון מצו י בתמרת
6 ו 5 ו 5 הו 2
6 ו 5 ו 5 הו 2
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
100
200
300
400
500
600
700
800
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
-0.8
-0.6
-0.4
-0.2
0
0.2
0.4
0.6
0.8
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
100
200
300
400
500
600
700
800
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
100
200
300
400
500
600
700
800
15
20
25
30
35
40
45
50
55
יום ש
20 5.6 8.7 12.5 13.0 12.4 12.0 5.7 6.3 8.2 11.2 11.9 12.1 5.4 5.7 9.9 11.5 11.7 10.3 6.6 11.5
35 8.6 10.8 11.9 12.2 11.9 11.7 5.5 5.8 7.3 10.5 11.3 11.4 5.4 5.5 8.3 11.0 11.2 10.6 6.0 11.4
50 8.8 10.8 11.9 10.8 10.8 11.1 5.9 5.6 6.3 8.6 9.7 10.6 6.2 5.2 8.2 10.2 10.7 10.1 5.4 10.9
75 20.0 24.9 27.5 31.0 32.4 31.7 19.0 11.4 14.4 20.3 24.1 30.1 23.1 8.6 12.9 21.8 24.3 26.3 9.2 26.9
100 22.3 29.4 28.7 31.8 32.4 32.5 28.1 12.3 15.9 21.7 24.8 28.9 27.1 8.4 15.5 25.0 28.2 30.1 8.9 27.0
125 22.1 24.5 28.3 23.9 23.9 24.7 24.3 15.0 15.4 17.4 19.9 21.3 21.7 11.5 14.9 20.5 22.1 23.1 12.0 21.9
150 26.3 24.3 20.6 26.7 25.3 27.9 26.9 22.9 21.3 22.4 24.5 25.9 26.2 18.6 16.3 20.2 21.8 23.4 15.3 24.5
175 27.2 23.6 23.4 25.5 26.6 26.7 26.1 33.0 24.2 23.2 23.8 24.2 26.0 18.5 19.0 17.7 22.1 19.7 19.0 23.4
200 22.8 21.4 19.4 19.2 19.3 20.6 19.7 19.1 18.8 19.0 18.5 19.5 19.4 13.8 11.7 12.5 15.4 17.9 12.2 17.1
225 16.1 16.0 15.2 19.4 19.4 19.7 19.3 19.3 19.6 19.7 19.0 19.2 19.0 14.0 13.4 13.2 14.6 16.0 14.3 15.9
250 13.1 13.0 14.1 15.7 16.4 15.9 16.2 16.4 16.0 15.7 14.8 16.0 15.6 8.4 8.5 10.1 12.4 13.2 14.2 12.7
275 9.1 8.6 10.2 8.0 8.1 8.3 8.0 8.2 8.0 15.6 7.7 8.1 8.3 7.2 6.4 6.6 6.4 6.6 11.2 7.0
300 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6
325 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.6 0.7 0.5 0.6
350 3.0 3.1 3.0 3.0 3.0 3.0 3.1 3.0 3.0 3.1 3.0 3.1 3.1 3.2 3.3 2.9 2.9 3.0 4.3 2.9
375 5.7 5.2 5.3 5.2 5.5 5.6 5.5 5.7 5.6 6.2 5.9 5.8 5.6 4.9 4.1 4.3 4.5 4.7 4.7 4.5
400 4.9 4.6 4.5 4.5 4.5 4.4 4.5 4.4 4.4 4.7 4.3 4.5 4.5 4.7 3.9 4.2 4.1 4.1 3.9 4.1
425 4.7 4.4 4.5 4.3 4.4 4.3 4.3 4.1 4.2 4.0 4.3 4.1 4.1 4.4 3.9 4.1 4.0 4.0 4.1 4.1
450 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.5 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.5
475 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5
500 9.0 8.2 7.5 7.7 7.8 8.0 8.0 7.7 8.0 7.8 7.5 7.4 7.5 7.8 5.7 5.9 6.4 6.4 5.6 6.2
525 8.6 8.4 8.5 8.6 8.5 8.5 8.0 8.1 8.1 7.9 8.5 9.3 8.8 9.5 9.0 9.0 8.3 8.9 9.0 8.9
550 10.4 9.5 8.5 8.6 8.7 8.6 8.5 8.2 8.2 8.1 7.3 7.5 8.0 9.8 8.0 7.9 8.0 8.2 8.4 8.6
575 5.0 4.7 4.4 4.8 4.4 4.3 4.4 4.2 4.2 4.1 4.0 4.2 4.2 5.2 4.7 4.6 4.8 4.7 4.8 4.9
600 3.4 3.1 2.9 2.9 2.9 2.8 2.9 2.8 3.0 2.9 3.0 3.1 2.9 3.5 2.6 2.6 2.6 2.7 2.7 2.7
625 2.3 2.0 2.3 1.9 2.0 1.9 1.9 1.9 1.9 1.9 2.8 1.9 1.9 2.4 1.8 1.9 1.9 1.9 1.8 1.8
650 1.3 1.1 1.1 1.1 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 0.7 0.7 0.7 1.1 0.8 1.1 1.0 1.1 1.1 1.1
675 1.2 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 1.5 0.7 0.7 0.8 0.8 0.8 1.0 0.7 0.7 0.7 0.8 0.7 0.8
700 2.0 1.8 1.7 1.7 1.7 1.8 1.7 1.7 1.7 1.7 1.8 1.8 1.7 2.0 1.4 1.4 1.4 1.5 1.2 1.4
725
750
775
800
14.3 18.7 27.1 35.6 23.4 33.6 11.2 10.2 13.2 19.7 21.4 24.2 11.2 12.4 17.5 21.9 22.0 18.6 11.4 24.0
13.9 18.6 23.8 35.6 21.9 35.3 9.8 10.7 12.9 20.2 21.6 21.4 9.7 11.7 18.0 20.3 21.4 20.0 11.1 21.8
10.8 18.6 23.8 31.8 26.9 31.1 10.0 10.1 14.1 21.8 25.2 25.4 8.9 10.3 21.1 21.4 23.4 22.7 9.9 24.8
20.2 22.2 25.0 24.5 26.6 24.9 10.6 11.9 13.3 21.0 25.3 17.3 16.0 8.8 10.3 25.6 27.8 27.5 9.2 25.0
14.6 17.6 25.2 29.2 27.0 30.0 23.3 16.0 13.7 18.4 23.9 25.0 24.6 8.4 14.3 16.2 20.5 21.7 9.9 22.8
26.5 29.2 28.9 26.3 32.0 26.3 29.6 19.1 17.6 24.1 28.0 30.7 29.4 8.9 13.4 24.9 26.4 29.4 11.7 28.5
22.0 22.5 28.2 27.5 22.6 27.3 24.6 22.7 18.5 20.0 20.0 21.9 23.0 10.2 13.5 17.7 19.1 20.7 14.1 20.9
18.6 22.1 21.7 17.6 22.1 18.8 24.0 19.5 21.8 21.4 20.7 22.3 22.4 10.6 14.3 16.2 17.8 18.8 16.8 19.7
20.6 21.4 20.7 25.4 21.0 26.0 21.0 20.3 20.3 19.6 20.4 20.0 20.9 12.3 13.7 15.8 15.4 15.6 16.0 15.9
24.2 22.3 20.5 23.2 20.4 23.1 20.9 24.1 20.5 19.7 20.8 21.9 19.8 14.0 13.7 14.1 14.7 15.2 15.4 15.9
18.4 17.7 16.3 17.9 18.6 17.8 19.0 18.4 18.8 18.7 18.4 18.9 19.2 15.4 13.6 14.0 15.4 15.9 15.7 15.2
9.5 10.2 10.1 11.0 10.6 11.4 10.8 8.6 10.3 10.5 10.4 10.7 10.6 9.8 9.2 9.4 9.3 9.5 8.8 9.5
7.0 7.4 9.5 6.6 8.5 6.9 8.8 7.9 8.6 8.3 8.1 8.5 8.5 9.8 9.8 8.7 9.0 8.6 8.7 8.3
2.3 2.7 2.7 2.7 2.9 2.8 2.9 2.2 2.9 2.9 2.8 2.9 2.9 2.8 2.8 2.8 2.8 2.8 2.9 2.5
3.1 2.7 2.8 3.5 2.3 3.6 2.2 2.9 2.2 2.3 2.4 2.4 2.3 2.3 2.2 2.1 2.2 2.2 2.0 2.2
0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.6 0.6
0.6 0.7 0.7 0.6 0.7 0.6 0.7 0.7 0.7 0.8 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7
4.8 4.9 4.8 5.0 4.7 5.2 4.7 4.5 4.8 4.8 4.8 4.9 5.0 5.1 5.0 4.8 4.7 4.7 4.6 4.9
0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.7 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7
0.7 0.7 0.7 0.8 0.6 0.8 0.5 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7
0.7 0.7 0.7 0.8 0.5 0.8 0.5 0.7 0.5 0.6 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5
5.1 5.6 5.8 6.8 4.8 6.6 4.9 4.2 5.0 4.9 4.9 4.8 4.7 3.3 3.5 3.8 3.7 4.1 3.5 3.9
8.2 7.3 7.1 8.0 6.3 7.4 6.5 7.4 6.2 6.8 6.8 6.7 6.6 7.8 7.2 6.3 6.4 6.8 6.9 6.7
7.8 8.0 8.0 9.3 7.3 9.5 7.3 7.0 7.4 7.7 7.2 7.5 7.3 6.7 6.6 6.7 7.0 7.1 6.6 6.9
12.5 10.3 10.3 10.8 11.3 17.8 11.5 16.0 11.8 12.0 11.9 13.4 12.7 11.7 11.1 11.1 11.2 13.9 11.4 11.6
10.3 9.0 9.2 6.1 16.1 9.3 15.9 19.1 16.2 16.6 16.9 17.8 18.4 14.5 14.3 14.2 13.9 18.1 14.3 13.7
8.5 11.1 10.4 6.2 19.3 6.2 19.0 13.1 18.8 18.6 16.9 16.8 15.9 18.1 17.8 18.2 18.0 16.2 18.3 18.2
5.8 9.1 8.4 5.6 13.9 6.9 13.8 6.9 13.9 12.7 12.7 12.5 6.3 16.1 15.3 15.3 15.7 9.8 16.8 15.1
4.1 5.1 4.3 3.8 5.0 3.6 4.8 2.5 4.6 4.2 3.2 3.7 2.4 6.9 5.9 6.4 5.8 3.3 6.6 6.7
2.3 2.2 2.2 2.6 1.8 3.1 1.7 1.7 1.7 1.7 1.6 1.6 1.7 2.3 2.1 2.3 2.1 1.7 2.2 2.2
3.3 2.8 2.8 4.9 1.7 5.0 1.7 2.4 1.6 1.7 1.6 1.6 2.3 1.7 1.6 1.6 1.7 1.5 1.6 1.6
2.3 2.5 2.8 2.9 2.4 2.3 2.4 2.0 2.4 2.5 2.3 2.4 1.9 1.5 1.5 2.0 1.8 1.8 1.6 1.6
2.0 1.8 2.0 2.2 2.0 2.2 1.8 2.4 1.8 1.9 2.0 1.9 2.5 1.4 1.5 1.7 1.8 1.8 1.5 10.3
1.0 1.0 1.0 1.0 0.4 1.0 0.4 1.0 0.4 0.4 0.4 0.4 0.4 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0
15.9 25.6 18.6 31.7 31.3 28.1 11.8 11.6 15.6 27.2 30.6 30.6 10.3 12.0 24.9 29.3 29.2 28.1 11.9 29.3
16.3 25.6 18.6 28.7 29.6 22.6 11.9 11.6 15.0 24.7 27.1 29.3 10.8 12.5 25.2 27.6 30.1 30.1 12.5 28.8
17.1 21.8 28.9 25.8 26.2 29.4 14.3 11.5 13.7 19.5 22.8 25.8 24.2 9.5 14.7 22.0 23.8 23.4 10.3 25.7
21.2 24.9 26.0 25.4 26.9 26.7 18.6 14.3 15.7 19.4 22.4 24.1 24.5 11.0 15.4 21.3 24.6 24.0 12.4 23.7
20.8 21.5 25.3 21.8 22.7 18.2 21.7 13.6 14.6 16.5 18.4 20.5 21.5 17.8 18.1 18.8 19.2 20.0 14.7 20.3
23.6 25.9 25.9 27.6 28.7 26.3 27.5 21.4 20.4 22.9 24.4 26.7 27.1 10.9 14.9 22.0 24.4 25.6 14.2 24.2
21.4 22.4 22.2 24.8 26.0 21.4 25.8 25.6 23.2 22.4 21.4 23.2 25.5 9.2 12.0 14.0 16.7 17.3 15.3 20.2
20.7 21.6 20.2 19.1 19.2 23.3 18.7 18.2 18.3 17.7 17.8 18.8 18.7 13.1 14.6 15.9 24.8 18.8 14.7 16.8
16.7 16.4 16.7 19.6 19.7 16.7 19.4 19.4 18.4 19.2 18.7 19.2 19.5 14.2 14.4 14.4 10.8 15.7 12.3 15.7
18.9 17.6 19.3 16.6 16.9 17.6 16.5 16.4 16.3 15.6 16.9 16.3 16.8 11.6 9.3 9.8 11.9 11.6 15.5 13.0
11.2 11.0 11.1 10.7 10.1 10.0 10.1 10.5 10.0 10.0 9.8 10.1 10.0 6.6 6.7 6.5 6.8 7.7 7.1 8.3
6.2 5.6 5.5 5.8 5.8 4.4 5.7 5.7 5.8 5.6 5.6 5.7 5.6 5.4 3.8 3.9 5.3 4.6 5.0 4.8
3.0 2.8 2.9 3.5 3.5 2.7 3.5 3.5 3.5 3.5 3.6 3.5 3.6 3.4 2.8 3.0 3.3 3.2 2.8 3.4
0.7 0.7 0.7 0.8 0.8 0.6 0.8 0.7 0.8 0.8 0.7 0.8 0.8 0.8 0.8 0.7 0.6 0.7 0.7 0.8
4.0 4.0 3.6 4.6 4.5 2.5 4.5 4.4 4.4 4.3 4.2 4.3 4.3 5.2 5.1 4.4 4.4 4.2 5.7 4.9
0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.7 0.6
4.5 4.4 4.5 4.4 4.5 4.2 4.3 4.4 4.3 4.4 4.5 4.3 4.2 4.4 4.4 4.3 3.2 4.3 4.4 4.3
0.6 0.6 0.6 0.5 0.4 0.7 0.5 0.4 0.4 0.5 0.5 0.5 0.4 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.6 0.5
0.5 0.5 0.6 0.6 0.7 0.5 0.6 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.5 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6
4.8 4.6 4.6 3.9 4.1 5.1 4.4 4.3 4.3 4.4 4.6 4.6 4.6 4.5 4.0 3.9 5.2 3.8 3.6 4.0
9.8 10.1 9.6 9.2 9.2 10.0 8.8 8.7 8.8 7.6 7.9 7.1 7.1 7.7 8.2 8.4 5.7 8.6 6.4 8.9
8.7 7.8 7.5 5.2 5.4 10.5 5.3 5.6 5.6 5.7 5.9 5.8 5.6 7.6 5.7 5.1 6.6 5.2 8.6 5.7
15.0 15.2 16.1 18.4 13.4 19.5 14.1 14.2 14.3 15.8 15.4 15.4 15.3 9.8 10.2 10.4 15.3 10.5 9.0 10.8
14.7 14.8 15.4 16.6 16.9 14.8 17.5 16.8 17.5 17.9 18.6 17.5 18.3 15.2 14.8 15.5 18.2 15.6 10.1 15.9
21.3 21.5 21.3 22.9 23.8 19.0 24.8 25.2 25.2 25.5 27.1 26.9 25.9 24.3 24.8 23.9 26.2 23.8 19.7 25.0
21.5 21.6 22.0 19.2 26.3 15.1 27.0 26.7 26.1 27.0 24.6 23.8 22.5 25.4 26.1 26.1 23.3 25.5 24.1 26.5
11.2 11.1 10.7 9.8 18.9 7.1 19.1 19.2 19.2 19.5 20.1 20.1 20.0 23.8 23.4 22.0 19.7 23.2 26.3 23.3
7.8 7.9 7.5 6.3 18.9 3.5 18.5 18.6 18.3 18.6 17.0 18.1 17.7 19.7 20.3 18.7 16.2 19.5 22.6 20.0
8.6 8.8 8.3 4.8 15.3 4.9 15.7 15.0 15.1 13.8 13.8 13.8 13.2 16.8 17.2 17.2 8.3 17.5 20.1 16.4
8.4 7.0 6.3 3.0 7.1 4.2 7.3 7.0 7.4 6.4 4.8 4.3 4.0 15.3 10.4 9.8 4.5 10.9 16.5 10.2
3.3 2.2 2.2 2.1 2.3 2.2 2.1 2.2 2.2 2.2 2.2 2.2 2.1 5.6 2.6 2.4 2.4 2.8 5.7 2.6
Date [1st of every 4 month]
Depth [cm]
Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004
100
200
300
400
500
600
700
800
Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
מתח תאחיזה (בר)
קליטה
והצטברות
(ממ י ום )
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04
100
200
300
400
500
600
700
800
Date [1st in each Month]
Depth [cm]
May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0
100
200
300
400
500
600
700
800
אחוז ר ט י בות נפחי ת
2001 2002 2003 2001 2002 2003 2001 2002 2003
כח ול כהה = עד 1 בר,
כח ול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-44-320.jpg)
![היעור, אגף קקל, ירושלים. ואורן בינוני זית בר תבור, אלון מצוי, אלון של טרנספירציה 1997 . ג. שילר,
.1997 ספט' שתולה, טבעי, חורש השתלמות
כפרמטר הגידול בית תנאי בהשפעת ושיחים עצים של הטרנספירציה שיעור 1999 . י. כהן, ג., שילר,
לאגף מוגש דגן, בית החקלאי, המחקר מינהל 274-012-98 , למחקר מסכם דוח ממשק. החלטות בקביעת
קקל. היעור,
רמת מקרה – תיכונית ים אקוסיסטמה בממשק מכוון כגורם הדיות ידיעת 2001 . י. כהן, י.ד., אונגר, ג., שילר,
177-170:(4-3)6 וסביבה אקולוגיה הנדיב.
העברית האוניברסיטה לגאוגרפיה, המחלקה דוקטור, עבודת מנשה. חבל של המורפולוגיה 1962 . א. שיק,
בירושלים.
מבוסס ובעמקים. התחתון בגליל הנאוגני האגן של והוולקנית הטקטונית בהתפתחות שלבים 1991 . ג. שליב,
.GSI/91/11 דו”ח הגאולוגי המכון העברית. באוניברסיטה דוקטור עבודת על
השפעת תחת הנמצאת (בכרמל) יער לקרקע הזנה יסודות ביבוא רטובים משקעים תרומת 1992 . י. שמאי,
ברחובות, לחקלאות הפקולטה ומים, לקרקע המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת תיכוני. ים אקלים
בירושלים העברית האוניברסיטה
החקלאות, משרד 1967 . אוקטובר עד נתונים ריכוז לישראל, הידרולוגי שנתון (עורכת). 1971 ס., שמורק
ההידרולוגי. השירות המים, נציבות
.3-97:5 רותם לבנון. דרום של והיערות הצומח 1982 . י. ארי, לב א., שמידע,
אלונים-טבעון גבעות הראשונה. העולם במלחמת טבעון בגבעות התבור אלון יער כריתת על 1990 . א. שפר,
והתרבות. החינוך ומשרד הטבע להגנת החברה הוצאת שפר, וא. שורר י. בעריכת ואדם נוף
ועל התבור אלון יער תפוצת על אקולוגי כגורם והקרקע הסלע השפעת 1996 . א. מ. גריפאת, ח., ס. שרכסי,
זרזיר. עמל התיכון הספר בית אקולוגית, עבודה זרזיר. באזור שבו העצים מצב
ב. סופר, (א. חיפה אוניברסיטת שימושי למחקר החברה והכרמל. חיפה אטלס 1980 . אקלים. 1980 . נ. שרלין
עורכים) קיפניס
Anderson, M.A., Graham, R.C., Alyanakian, G.J., Martynn, D.Z. 1995. Late summer water
status of soils and weathered bedrock in a giant Sequia grove. Soil Sci. 160: 415-442.
Aloni R., Orshasn G. 1972. A vegetation map of Lower Galilee. Isr. J. of Bot. 21: 209-227
Arad, A. 1965. Geological outline of the Ramot Menashe region (northern Israel). Isr. J. of Earth sci., 14: 18-
32.
Aranda, I., Gil L., Pardos J.A. 2005. Seasonal changes in apparent hydraulic conductance and their
implications for water use of European beech (Fagus sylvatica L.) and sessile oak [Quercus
petraea(Matt.) Liebl] in South Europe. Plant Ecology 179: 155-167.
Arnold, M.A., Lineberger, R.D., Stuve, D.K. 1994. Copper compounds influence in vitro rooting
Birch microcutting. J. Amer. Hort. Sci. 119: 74-79.
ASTM, 1995. Standard test method for measurement of soil potential (suction) using filter paper.
1995 Annual Book of ASTM Standards, ASTM Philadelphia, Vol. 04.09 (Soil and Rock (II)) (4): D
5298 - 94.
Avishay, M. 2007. A Synopsis of Euro-Mediterranean and Near Eastern Oaks. (A file, not publish)
Bar-matthews, M., Ayalon, A. 1997. Late Quaternary paleoclimate in Eastern Mediterranean region
from stable isotope analysis of speleothems at Soreq Cave, Israel. Quaternary res. 47: 155-168.
Beckjord, P.R., Melhuish, J.H., McIntosh, M.S., Hacskalylo, E. 1983. Effects of fertilization on
growth and ectomycchorhizal formation of Quercus alba, Q. rubra, Q. falcata and Q. falcata var.
pagodilifolia. Can. J. Bot. 61: 2507-2514.](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-77-320.jpg)
![Sakaki, T., Sugihara, k., Adachi, T., Nishida, K., Lin, W. 1998. Application of time domain
reflectometry to detrmination of volumetric water content in rock. Water resources research. 34(10):
2623-2631.
Schachtschabel, P., Blume, H., Brummer, G., Hartge, H., Schwertmnn, U. 1989. Lehrbuch der
Bodenkunde. Ennke Stutgart, pp 491.
Schiller, G., Shklar, G., Korol, L. 2003. Genetic diversity assessment by random amplified
polymorphic DNA of oaks in Isrel. 1. Tabor oak Quercus aegilops L. ssp. Ittaburensis [Dence]
Boiss.). Isr. J. Bot. 51: 1-10.
Schiller, G., Herr, N., Shklar, G., Korol, L. 2005. Diversity assessment of leaf phenology variation
in Quercus Ittaburensis Dence by RAPD. Isr. J. Plant Sci. 53: 75-78.
Schiler, G., Ungar, D.E., Moshe, Y., Cohen, S., Cohen, Y. 2003. Estimating water use of
sclerophyllous species under East-Meduterranean climate. II. The transpiration of Quercus
calliprinos Webb. in response to silvicultural treatment. Forest Ecology and Management 179: 483-
495.
Schiler, G., Cohen, S., Ungar, D.E., Moshe, Y., Herr, N. 2007. Estimating water use of
sclerophyllous species under East-Mediterranean climate. III. Tabor oak forest sap flow distribution
and transpiration. Forest Ecology and Management 238: 147-155.
Schuch, U. K., Azarenco, A. N., Fuchigami, L. H. 1994. Endogenous IAA levels and development
of coffee flower buds from dormancy to anthesis. Plant Growth Regulation 15:33-41.
Schwab, M. J., Neumann, F., Litt, T., Negendank, J. F. W., Stein, M. 2004. Holocene
palaeoecology of the Golan Heights (Near East): investigation of lacustrine sediments from Birket
Ram crater lake. Quaternary Science Reviews 23: 1723-1731.
Soon, Y. K. 1994.. Changes in forms of soil zinc after 23 years of cropping following clearing of a
boreal forest. Can. J. Soil Sci. 74: 179-184.
SOWACS, 2002. Neutron probe how they work. SOWACS, Soil Water Content Sensors and
Measurement. http://www.sowacs.com/sensors/NP.html
Singer, A., 2007. The soils of Israel. Springer-Velage Berlin Heidelberg.
Singer A., Danin A., Zottl H., 1992. Atmospheric dust and aerosol as sources of nutrients in a
mediteranean ecosystem of Israel. Final report. Join German-Israeli research projects. Research
project disum 13/610 122p. Submitted to ministry of science and development National Council for
research and development (NCRD).
Singer, A., Ganor E., Dultz S., Fischer W. 2003. Dust deposition over the Dead Sea. J. of Arid
Environments 53(1): 41-59.
Sneh, A. 1988. Regional lithostratigraphy of the eocene Avdat group, Israel. Report GSI/26/88.
Sneh, A., Bartov Y., Rosensaft M. 1998. Geological Map of Israel 1:200,000 Sheet 1 (North).
Geological survey of Israel, Jerusalem.
Sneh, A., Bartov Y., Weisbrod T. 2000. Stratigraphic chart of exposed rock-units in Israel. Current
research, Vol. 12. Geological Survey of Israel.
Sternberg, P.H., Anderson M.A., Graham R.C., Beyers J.L., Tice K.R. 1996. Root distribution
and seasonal water status in weathered granitic bedrock under chaparral. Geoderma 72: 89-98.
Sternberger, E.H., Gazit-Yaari, N. 1996. Recent changes in the spatial distribution of annual
precipitation in Israel. J. Clim. 9: 3328-3336.
Tam, P.C.F., Griffiths, D.A. 1993. Mycorrhizal associations in Hong Kong Fagacea. Mycorrhiza 2:
111-115.
Tapeiro, I., Almogi-Labin, A., BenJamini, Ch. 2002., Holocene sea level rise tracked by hige
resolution benthic foraminiferal assemblages, inner shelf of the E. Mediterranean off Ashqelon.
Israel Geology Society, Ma'agan Conference. Abstracts p. 122.](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-83-320.jpg)
![לחנתו ן
ל ש פ ר ע ם
לנ צ ר ת
גו לנ י לצומת
צומת המו בי ל
מאגר אש כו ל
(בית נ טופ ה)
[שריפ ת י ע ר ]
בי ר
אל מ כ סו ר
קב ר שייח
וב ית קב רו ת
כפ ר
ק רחת ביע ר
אלו ן התבו ר
יע ר
אל ון התבו ר
יע ר נטוע,
ו אלו ן התבו ר
כתת יער
יע ר אלו ן התבו ר
שטח בתה ועשבוניים
נספח 3א': צפו ן מערב גבעות אל ו נ ים-שפרעם
עצי אלו ן התב ו ר (גזומים וח פ ו ר ים לקר את העתקה)מע ל צומת המוב י ל. .II
ש ינ ו י ע ומק הקרקע מקרקע רד ו דה עד כיס י קרק ע. ש ור ש ים במגע עם הנארי
אלון הגליל
יע ר א לו ן ה ת בו ר
ב ג ב עת אל ון ה ג ל יל
ה ג ב ע ה החשופ ה
ממער ב
חתך
ס לע הק ר טו ן
אתרים בצפון ה קער
על גבי מת ו ו ה קער אלונים-מנש ה
אלון הגליל
גבעת זרזיר
ביר אל מ כסור
בסמת טבעון
עמק יזרעא ל
תמרת
הר
הכר מל
צילו ם אוו י ר .I
ע פ אופק
1992 ב') )
III . מפה ס טר וקטור לית ותיח ו ם צפו ן הס ינקלינה
צומת סומך
שפ רעם ה ורסט
חנתון
מבנה הר חנתו ן
צומת המוביל
א לו ן
הגל י ל
עדי
הר ד וף
נופית
הסול ל ים
ק מ ר ה כ ר מ ל
למשגב
( מפת הרקע על פ י ל ו י ( 1979](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-108-320.jpg)
![Depth [cm]
soil-rock density (kg/lit) between 4 drills in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil, calibration hole, 29 march 2004
1. 3
1.3
1.6
1.35
1.76
1.5 1.5
1.4 1.4
1. 4 1.4
1.36
1.38
1.49
1.57
1.21
1.5
1.6
0.23 0.2 0.12 0.12 3
1.3
ag2-calib hole density
with lineament imagine
1. 3
0.7 0.6 0.5 0.4 0.1 0.8 0.9 0. 0.6 0.5 0.7 0.4 1
0.9 0.8 0.3 0.5 0.4 0.7 0.6 0.9
0.8 0.3 0.4 0.5 0.7 0.6 0.8 1.1 1.1 1.1 1.1 1.2 1.2
1 1.3 1 1.3 1.2 1 1.3 1.2
0.9 1
1. 3
1.4
1.4
1. 4
1. 4
1.4
1.4
1. 4
1.4
1.4
1.4
1.4
1. 4
1. 4
1.4 1.4 1.4
1.4
1.4
1.4
1. 4
1.5 1.5 1.5 1.5
1.5
1.5
1.5
1.5
1.5
1.6 1.6 1.6
1.6
1.6
1. 6
1.6
1. 6
1.5
1. 5
1.5
1.5
1.5
1.5
1. 5
1. 5
1. 5
1. 5
1.5
1.5
1.5
1.5
1.5
1. 5
1.7 1.7
1.7
1.7
1.7
1.5
1.5 1.5
1.6
1.6
1.6
1.6
1.4
1.4
1. 4
1. 4
1.6
1.6
1.4
1. 4
1.5
1. 5
1. 5
1.5
1.5
1.5
1.3
1.3
1.3
1.6 1.6
1. 6
1.6
1.7
1.7
1.6
1.6 1.6
1.7
1.8
1. 4
1. 7
1.8
1. 9
1. 5
1.7
1.72
1.42
1.3
1.62
1.45
1.83
1.71
1.71
N aN
N aN
1.44
1.57
1.45
1.5
1.74
1.24
1.52
1.52
1.51
1.4
1.43
1.32
1.57
1.71
1.71
NaN
NaN
1.44
1.57
1.45
1.5
1.74
1.24
1.52
1.52
1.51
1.4
1.43
1.32
1.57
1.71
1.71
N aN
N aN
1.5
1.31
1.39
1.63
1.39
1.56
1.31
1.51
1.39
1.4
1.26
1.37
1.33
1.68
1.52
NaN
NaN
1.5
1.31
1.39
1.63
1.39
1.56
1.31
1.51
1.39
1.4
1.26
1.37
1.33
1.68
1.52
NaN
NaN
1.99
1.42
1.48
1.43
1.51
1.22
1.72
1.66
1.59
1.2
1.26
1.59
1.64
1.68
1.52
NaN
NaN
50
100
150
200
250
300
350
400
1
1.5
2
נספח 4ב : צפיפות הס ל ע בב ור הכיו ל
הערכים נמד דו ס מו ך לקי ד וח ים המהווים את פינות הבור, כשכל ערך הו א ממוצע של 3-1 ד ג ימות מאו תה נקודה. בד ופן המזרחית (המוצגת
במרכז) ישנו ל ינ אמנט המפרי ד א נכית בין שני גוש י סלע. הלינ אמנט הוצב סכמטית, כך שהוא מפסיק את רציפות האינ טרפו לצ י ות בדופן זו.
ערכי הצפיפות בג'סמק על פי סקלת צבעים המוצגת מימין. הערכים מוצג ים גם על גבי הקונטו ר ים בגוף התרשים.
.Matlab נקו דות המד י דה מסומנות בעיגו ל י ם סגול ים ו ל י ד ן הערכים המדו ד ים. התרשים נוצר בתוכנת
פ ינה 3 דופן דר ו מ ית פ ינה 1 דופן מ זרחית דופן צפונ ית פ ינה 2 פ ינה 4
טבלת תכונות ש ל ד גימות הס לע מבור הדיגום והכיול על פי סדר עולה ש ל הצפיפות
מעבדה אחוז אחוז % דגימת % רטיבות צפ-דרעומקרטיבות
להרטבה שבמ חרסית שדה סביבה ותגובה דגימת צפיפות בבור משקלית נפחית תיאור
פלסטי עיסה 22.9% 34.2% עד יציב רך-בינוני וכתומות ק. לבן שחורות לימוניט נקודות (חוארי?). רך 0.90 דר 18.8 300 קרטון
כיס בקרבת דקה פריך קרקע עד קשה מגוון 1.09 דר 25.4 23.4 20 נארי
פלסטי שנהב עד פריך חלש לבן גיוון לבן. 1.13 דר 26.8 23.6 125 נארי
שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב כתמתם ק. לימוניט מעט בדכ. לבן פריך. 1.16 צפ 4.8 4.1 175 נארי
לווחי עד פריך תחתון נארי שורשונים דמוי מגוון. בינוני-קשה 1.16 דר 18.1 15.5 200 קרטון
קרקע ק 3.7% 9.0% -+ עם סדוק לאזור למדי סמוך פריך מגוון עד לבן 1.17 דר 16.3 14.0 150 נארי
למדי יציב לבן ק. לבנבן למדי פריך 1.20 צפ 23.0 19.2 225 קרטון
פלסטי עיסה עד יציב יונקות ק. לבן לבן. למדי רך 1.20 צפ 19.0 15.8 250 קרטון
פריך-יציב תחתון) ק. לבנבן נארי (דמוי מעט מגוון למדי פריך 1.20 צפ 23.2 19.3 200 קרטון
לימוניטי פלסטי עד יציב בסביבה ק. פריך קשה ק. גם רך. לבן 1.21 צפ 32.0 26.4 200 קרטון
מחוספס שורשונים נארי חום-כתמתם. מפורר חומר מגוון. פריך 1.22 דר 23.3 19.1 50 נארי
שנהב-מגוון לווחי-יציב פריך מאד נארי פריך, מגוון 1.22 צפ 26.8 22.0 125 נארי
פריך קרקע נ. חום עם סדוק לאזור יונקות סמוך קרקע. בליית עד ורוד גיוון עם 1.24 דר 34.6 27.8 150 נארי
פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.25 צפ 31.4 25.0 225 קרטון
יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.26 דר 11.0 8.8 225 אבן
פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.26 צפ 29.2 23.2 225 קרטון
בקרבה לימוניטי למדי ק. לבנבן. גיר רך 1.26 צפ 22.7 18.0 250 קרטון
פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.28 צפ 24.4 19.1 225 קרטון
פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס גיוון נ. קיים פריך. 1.28 דר 32.1 25.0 125 נארי
לימוניטי עיסה פלסטי עד יציב שחורות ק. פריך נק' לימוניט מעט רך. לבן 1.29 צפ 29.2 22.7 225 קרטון
לימוניטי קשה עד לבן רך 1.29 דר 225 קרטון
ורדרד-לבן ק. יציב תחתון נארי נ. פריך, דמוי 1.30 צפ 16.5 12.8 35 נארי
יציב אחיד למדי רך כתמתם ק. לבן לימוניט נוכחות למדי. רך 1.30 צפ 16.9 13.0 300 קרטון
לימוניטק. יציב 7.2% 16.6% מחוספס עד פלסטי שורשונים שנהב מגוון. פריך. וגם קשה בינוני 1.30 צפ 29.4 22.6 150 נארי
מפור 10.6% 15.2% לימוניטי ק. חווארי קשה עד לבן רך 1.30 דר 19.1 14.7 225 קרטון
פלסטי עיסה 17.3% 33.6% עד יציב רך-בינוני כלל ק. לבן בדך למדי, יציב רך 1.30 דר 275 קרטון
פלסטי ק. יציב לבן לבן-שנהב קרטון מעט עם מגוון פריך, מעט 1.30 צפ 28.3 21.7 100 נארי
פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס לימוניט נ. עם פריך 1.31 דר 20.3 15.5 125 נארי
מפורר; עיסה הסלע ק. חווארי מהתפוררות רבה אבקה גם קיימת לבן. רך 1.31 דר 24.5 18.7 225 קרטון
ורדרד-לבן ק. יציב שורשים נארי מגוון. יציב-פריך, חלקו 1.31 צפ 20.2 15.4 35 נארי
פלסטי עד בינוני ק. יציב יציב, עד פריך 1.31 צפ 22.3 16.9 225 קרטון
לימוניטנ+- מחוספס עד פלסטי שורשונים שנהב צהבהב. לימוניט מעט למדי. פריך 1.32 צפ 30.0 22.8 150 נארי
פלסטי נ+- עד יציב כתמתם ק. לבן לימוניט מעט לבן. למדי רך 1.32 צפ 20.5 15.5 250 קרטון
לימוניטי עיסה 11.7% 21.8% גיר עד קשה או יציב לבן במדגם) ק. (מצורר, לא גיר נוכחות למדי. רך 1.32 צפ 14.5 11.0 275 קרטון
פלסטי עיסה עד יציב רך-בינוני יונקות ק. לבן נוכחות למדי, לבן. רך 1.33 דר 21.8 16.4 275 קרטון
פלסטי נ 7.1% 8.0% -+ ברורים לבן-שנהב שורשונים פריך-יציב. 1.33 צפ 30.0 22.5 125 נארי
מעט נ. פריך לבן, מגוון מחוספס יונקות נארי מגוון. 1.34 צפ 18.4 13.7 50 נארי, מעט
פלסטי שנהב עד פריך חלש לבן גיוון לבן. 1.34 דר 30.5 22.7 125 נארי
בסמוך נ. יציב לימוניטי. פלסטי לבן יציב נארי ויותר מגוון יותר קצת 1.35 צפ 21.3 15.7 75 נארי
יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.35 דר 32.7 24.2 225 אבן
לימוניטי פלסטי עד פריך עד כתמתם ק. יציב לימוניט עם (+) רך יציב 1.35 דר 28.5 21.1 225 קרטון
בקרבה קרקע בליה מחוספס. סדק קטנות נארי אבנים 30% עם מפוררת 1.36 דר 38.9 28.7 75 קרקע
יציב 15.4% 24.0% יציב רך אחיד למדי רך יונקות ק. לבן מעט כתמתם. לימוניט נוכחות למדי. רך 1.36 צפ 19.5 14.3 300 קרטון
לבן (שנהב) עד חום 1.36 דר 28.2 20.7 75 נארי נארי
פריך-יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט מעט לבן. (נארי) 1.37 דר 21.2 15.5 200 קרטון
למדי קשה לימוניטק. לבנבן-צהבהב גיר 10% גם בסבנבה לימוניט. מעט לבן. למדי רך 1.38 צפ 21.9 15.9 300 קרטון
פריך עד כתמתם ק. יציב לימוניט מעט עם מאד פריך לבן רך 1.39 דר 21.9 15.8 250 קרטון
בקרבה בליה מחוספס. סדק כך) נארי לא פצלים, אך של (בגוון אפרפר פריך 1.39 דר 32.4 23.3 75 נארי
לימוניטי 12.8% 22.2% פלסטי עד יציב קשה ק. פריך קרטון כולל רך. לבן 1.39 צפ 26.2 18.8 225 קרטון
קשים וגושים למדי פריך חוללבן דמוי במרקם בהירה חומה קרקע במעין מצופה 1.40 דר 27.2 19.4 175 נארי
בקרבה פריך. אפרפר עד וכתמק. יציב שחור נק' לימוניט בחלקו. פריך אפרפר לבן 1.40 דר 32.0 22.9 275 קרטון
פלסטי נ+- שנהב עד בלוי קשה. נ. חום יותר מעט הנארי ל-א'. 1.40 דר 33.6 24.0 75 דומה
ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.40 דר 28.1 20.1 35 נארי.
פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.40 דר 30.0 21.4 150 נארי
בקרקע נ+- גדולה עליון נארי מגוון אבן בינוני 1.42 צפ 26.1 18.3 35 נארי
פלסטי רסק כמעט עד מחוספס קטנות נארי קרטון אבני עם בהיר חום - אפרפר 1.42 דר 33.9 23.8 100 רסק
לימוניטי עיסה גיר עד קשה או יציב לבן יציב ק. חווארי. למדילבן, אולי רך 1.42 צפ 22.7 15.9 275 קרטון
ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.42 דר 30.4 21.4 20 נארי.
פלסטי עד יציב רך-בינוני לימוניטי ק. לבן וגיר בינוני 1.43 דר 18.0 12.6 225 קרטון
מגוון-שנהב יציב מחוספס עד פריך אדמתי נארי עד ולימוניטי מאד מגוון 1.43 צפ 28.6 20.0 75 נארי
מעט נ. יציב לבן, מגוון מחוספס מגוון נארי מעט 1.43 צפ 26.5 18.5 50 נארי
חומה שנהב קרקע ומעין לבן-מגוון 1.45 דר 35.2 24.3 50 נארי
ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.46 דר 20 נארי.
נמוכה המדודה וצפיפותו כקשה שתואר סלע = חום רקע
מעבדה אחוז אחוז גבוהה דגימת המשדודה וצפיפותו רך שתואר סלע = תכול %רקע %רטיבות צפ-דרעומקרטיבות
להרטבה שבמ חרסית שדה סביבה ותגובה דגימת צפיפות בבור משקלית נפחית תיאור
פלסטי 5.4% 27.0% עד יציב פריך עד מחוספס 40% ) מהנפח) נ. (כ- לימוניט עם 1.47 דר 29.6 20.2 125 נארי
פריך עיסה 17.9% 25.0% עד יציב יונקות ק. פריך. לבן רך 1.47 דר 25.1 17.1 250 קרטון
חלקית מופר או יציב בקרבפריך לימוניטי ק. גיר אחיד. לבן כתמתמים קרטון וכתמים שחור לימוניט יותר (+). רך 1.48 צפ 34.0 23.0 275 קרטון
פלסטי 28.1% 39.6% לבן-שנהב מגוון מובהק, יותר 1.48 צפ 27.3 18.4 100 נארי
בלוי עד פריך מגוון בלוי נארי עד מאד מגוון חלק בחלקו. למדי קשה 1.48 צפ 27.4 18.5 50 נארי
מחוספס שורשנארי חום-כתמתם. מפורר חומר מגוון. בדכ פריך 1.49 דר 29.8 20.0 50 נארי
עיסה במקצת כמעט פריך לימוניטי אפור 1.49 צפ 22.3 14.9 350 קרטון
בקרבה עיסה 18.5% 30.4% אפרפר פריך. עד יציב וכתמק. שחור בחלקו. נק' לימוניט פריך אפרפר לבן 1.49 דר 27.9 18.7 275 קרטון
לימוניטי פלסטי עד יציב פריך מהמדגם ק. 30% כ- המהווה לימוניטי (?) מצורר 1.50 צפ 19.1 12.8 225 גיר
פלסטי עד יציב רך-בינוני לבן במדגםק. (לא גיר א. ומעט וכתמתם שחור לימוניט למדי. רך 1.50 דר 24.7 16.5 250 קרטון
שנהב-מגוון פריך-יציב במדגם) נארי מפורר, לא (הרוב מגוון למדי פריך 1.51 צפ 33.9 22.5 100 נארי
שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב בדכ ק. לבן פריך. 1.51 צפ 175 נארי
יציב רך-בינוני לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.53 דר 23.3 15.2 225 אבן
פלסטי שנהב עד לווחי פריך תחתון יונקות נארי (אפרפר-צהבהב). לבן בינוני 1.54 צפ 32.9 21.4 150 קרטון
בקרקע גדולה עליון נארי בחלקו אבן למדי קשה 1.54 צפ 25.9 16.9 35 נארי
לימוניטי קשה לימוניטי ק. קרטוני גיר (או קשה 1.54 צפ 31.0 20.1 350 קרטון
פלסטי כמעט עד מחוספס בדגימהנארי אבניות 50% מגוון. כ- עד לבן פריך - יציב 1.55 דר 29.5 19.1 100 נארי
אחיד לבן וקשה קרטון יציב יותר 1.55 צפ 27.2 17.5 275 דומה, מעט
פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.55 דר 31.8 20.5 150 נארי
פלסטי ק+- עד יציב לבן שחור ק. לימוניט מעט לבן. רך-בינוני 1.56 צפ 9.4 6.0 250 קרטון
לימוניטי פריך 16.2% 23.4% פלסטי עד יציב פריך יונקות ק. רך. לבן 1.56 צפ 42.5 27.2 200 קרטון
למדי פריך בתוכו לבן טבועה קטנה אבן עם 1.57 דר 17.0 10.9 100 נארי
למדי קשה לבנבן-צהבהב לימוניט ק. מעט לבן. למדי רך 1.59 צפ 28.0 17.7 275 קרטון
מופר מאד, כמעט במקצת פריך פריך לימוניטי אפור 1.60 דר 34.8 21.8 350 קרטון
פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.60 דר 28.7 17.9 150 נארי
פלסטי עיסה עד יציב רך-בינוני לבן וכתומות ק. שחורות לימוניט נקודות (חוארי?). רך 1.60 דר 60.6 37.8 300 קרטון
מאד 23.0% 31.6% פריך או לימוניטי עיסה עד אחיד לבן 1.61 צפ 27.8 17.3 275 דומה ק.
קשים וגושים למדי פריך נארי לבן פירורי חולית + מעין בהירה חומה 1.63 דר 31.6 19.4 175 קרקע
(שנהב) לבן עד חום אדמדם נארי בהיר חום גיוון אחיד. תחתון נארי 1.63 דר 36.1 22.1 75 דמוי
פריך-יציב רך-בינוני לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט מעט לבן. (נארי) 1.64 דר 31.6 19.3 200 קרטון
חלקית עיסה, מופר לימוניט כמעט למדי), מעט קלה (שבירה רך-בינוני 1.64 צפ 27.6 16.8 325 קרטון
כיס בקרבת דקה יונקות קרקע גיר. א. קטע פריך. עד קשה מגוון 1.66 דר 23.3 14.1 20 נארי
בקרבה לימוניטי ק. גיר אחיד. לבן לימוניטי קרטון 1.68 צפ 29.0 17.3 275 גיר
יציב קרקע נ. בקרבת יציב-מחוספס מעט שנהב מגוון למדי. קשה 1.69 דר 22.5 13.3 175 נארי
בסמוך פלסטי לימוניטי. לבן יותר נארי קשה קטע 1.70 צפ 19.3 11.3 75 דומה, כולל
מחוספס שחור נארי עד באדמדם מגוון בחלקו. פריך, קשה 1.71 דר 27.5 16.1 35 נארי
מצורר(?) (מצורר?) גיר לימוניטי 1.71 דר 16.8 9.8 325 גיר
חלקית עיסה, מופר וכתום כמעט שחור לימוניט רך-בינוני. 1.71 צפ 28.5 16.6 325 קרטון
לווחי 5.0% 23.2% עד פריך תחתון נארי לבן דמוי פריך עד בינוני-קשה 1.71 דר 27.5 16.0 200 קרטון
לימוניטי עיסה עד פלסטי לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט נקודות יותר, יותר 1.72 דר 26.8 15.6 275 דומה, פריך
בדגימה שנהב שורשים קרקע. סימני מעט 1.74 דר 22.1 12.7 35 נארי.
16.0% 42.6% -+ קרקע נ. בקרבת יציב-מחוספס ומחוספס שנהב מגוון למדי. קשה 1.75 דר 24.3 13.9 175 נארי
לימוניט לימוניטי רך-בינוני, מעט 1.75 צפ 28.8 16.4 325 קרטון עיסה, כמעט
פלסטי עד פריך לבן למדי ק. פריך 1.77 דר 42.4 24.0 225 קרטון
פריך עד יציב מאד ק. פריך לבן רך 1.77 דר 250 קרטון
יציב פלסטי נ. חתורים לבן-שנהב שורשונים גיוון. סימני קיים בחלקו. קשה 1.78 צפ 33.0 18.5 125 נארי
יציב מחוספס ק. עדנארי באדמדם מגוון גיר. א. כולל בחלקו פריך, קשה 1.81 דר 26.6 14.7 35 נארי
בקרבה אפרפר פריך. עד יציב לימוניטי) ק. גיר גם (בסביבה לימוניטי רך-קשה 1.82 דר 25.2 13.9 300 קרטון
לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון
לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון
לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון
פריך בסמוך נ. פלסטי לימוניטי. לבן שחור נארי לימוניט יונקות. מעט גיוון. פריך, מעט 1.83 צפ 32.1 17.6 75 נארי
בקרבה 29.0% 51.0% אפרפר פריך. עד יציב (מצורר?) ק. לימוניטי 1.84 דר 22.8 12.4 300 גיר
שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב צור ק. 30% כ- כתמתם. לימוניט לבן פריך. 1.86 צפ 15.5 8.3 175 נארי
לימוניטי לימוניטי גיר 1.86 צפ 26.2 14.1 275 גיר
פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס פירורים נ. מאד. רובו פריך תחתון דמוי 1.86 דר 41.9 22.5 125 נארי
בלוי חום יונקות נ. מגוון. ופחות קשה יותר קצת 1.89 דר 26.9 14.2 75 נארי
פלסטי שנהב עד לווחי פריך תחתון קרטון נארי ציפוי קרטוני. 1.90 צפ 32.2 17.0 150 גיר
למדי פריך בתוכו לבן טבועות גיר אבני עם 1.90 דר 13.6 7.2 100 נארי
למדי קשה לבנבן-צהבהב לימוניט ק. מעט לבן. למדי רך 1.90 צפ 30.5 16.0 300 קרטון
פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס דק נ. קרטון ציפוי עם לימוניטי (?) מצורר 1.94 דר 19.9 10.2 125 גיר
קשה פריך-יציב ק. לבנבן מההרכב ק. 10% כ- קרטון. מצופה גיר 1.98 צפ 16.7 8.4 200 אבן
גדולה עליון נארי ואבן מגוון קרקע בינוני למדי קשה 1.99 צפ 20.3 10.2 20 נארי
קיצו רי ם: ק. = קרטון, נ . = נא רי, + - = ב קירוב, שבמ = ש ארית בלתי מסיסה , צ פ = צ פון , דר = דרו ם
מק ר א צבעי ם:](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-116-320.jpg)
![ביח ס לרטיבות הנפח ית ביער אל ו ן (PF ע ק ו מ י תא ח י זה ש ל מי ם בסלע ו ב קר קע. מתח ינ יקה ל וגר יתמ י (ערכ י :I נספ ח 4ג
התבור באלו ן הגלי ל תחנה אג 2 בחתך הסלע-קרקע העלי ו ן , ע ומ קים של 175-20 סמ בבור הדי גום. מ וצג ים עק ו מ ים נפרד י ם ל ש ני צ יד י הבור
ה ס ב ר למקרא: ספ ר ה ראשונ ה ב כ ל שור ה במקרא ה יא מספ ר הק י דוח ב ב ור ה די ג ום. 1,3 ב גוו נ י יר וק ו כחול בצ ד ה דר ומי של ה בו ר. 2,4 ב גו ו ני אד ום-חום בצ ד ה צ פונ י
תאחיזה על פי נתוני המדידה, עקו
לפי מצב דחוס מחושב תפיחה ועקו עקו
בור הכיול. נארי עומק 35
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
4.5
4
3.5
3
2.5
2
1.5
1
0.5
0
רטיבות נפחית מדודה
מודל על בסיס נתונים מדודים
נפח יחסי
Vn מיקום פריצת אוויר
רטיבות נפחית דחוסה
מודל הרטיבות הדחוסה
רטיבות נפחית
רטיבות נפחית
ח יש ו ב מ ר כ י ב ה ד ח י ס ה
Chertkov ה ו א על פ י
2000,2004 ). נפ ח )
ה ח ר ס ית ע ול ה ע ד ר ו ו י ה
ת ו קל יטת מ י ת ו
,Vn ד ח י קת ה א ו ו י ר ע ד
המש ולא ח ר מ כ
תפי ח ה ב מצ ב על ר ו ו י ה
0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
א 2
ב 2
א 1
ב 3
א 4
קידוחים 1-3 מודל
קידוח 2 מודל
קידוח 4 מודל
7ג 30 גלעין
בור הכיול עומק 125
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
0.0
רטיבות נפחית
רטיבות נפחית
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
1 א 125
2 א 125
2 ב 125
2 125 ב 1
3 ב 125
קידוחים 1-3 מודל
קידוחים 2-4 מודל
1-3 משולב 100-125
בור הכיול עומק 150
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
0.0
2 בג 20
3 ג 20
מודל
רטיבות נפחית
רטיבות נפחית
רטיבות נפחית
רטיבות נפחית
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
PF
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
2 א 150
2 150 א 1
2 ג 150
3 א 150
3 ב 150
קידוחים 1-3 מודל
קידוחים 2-4 מודל
7ג 140 גלעין
בור הכיול עומק 100
0.0
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
1 א 100
2 א 100
2 ב 100
2 100 ב 1
3 בג 100
קידוחים 1-3 מודל
קידוחים 1-4 מודל
בור הכיול עומק 175
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
0.0
רטיבות נפחית
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
1 א 175
2 ב 175
3 א 175
3 ב 175
3 ג 175
4 א 175
4 ב 175
4 א-ב 175
קידוחים 2-4 מודל
קידוחים 1-3 מודל
בור הכיול, נארי עומק 20 ס מ
0.0
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6
בור הכיול עומק 50
0.0
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
2 א 50
2 ב 50
מודל
7ג 50 גלעין
בור הכיול עומק 75
0.0
0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7
PF
1 א 75
1 ב 75
2 א 75
2 ב 75
3 ג 75
כל הקידוחים, מודל
הנתונים התקבלו בשיטות עמו ד המים התלוי, סיר לחץ ופלטת לחץ.
ר אה 2.4.2 ). על פי נוסחה 2.1 ) RETC העק ומים נבנו בעז רת הי ישום
. המדד י ם בטבלה 3.1 .(van-genuchten (נוסחת
ע קום תוו ך ה ק ר ק ע הוצג לגבי עומק 20 סמ. בעק ום זה הו דגמה הערכ ת
שחז ו ר נפח הקר ק ע החרסיתית לאח ר הסרת מרכי ב תפיחת החרסית.
ש א ר העק ומים הם של תאחי זת המים בנאר י ובסלע על בסיס נתוני המדי דה
ללא תי ק ון של התפיחה.
של עומד בסנטימטרים. שני נתוני מפתח PF הערכים הם מתח לוג ריתמי
15 בר (המקו בל ;2.5=PF הם: 1/3 בר (המק ובל כהערכת קי בול שדה) הו א
.4.17=PF כנקו דת כמישה) הו א
קר קע 2/20
0.0
0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.2 1.4
0 1 2 3 4 5
og(|Pressure Head|[cm])
0.0
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
עקו ם מו כלל
עו מק ים 125-175 קידוחי ם 1-3
0 1 2 3 4 5
0.0
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
עקו ם מו כלל
עו מק ים 125-175
קידוחי ם 1-3
PF מתח לוגריתמי
של עומד בסנטימטרים
PF מתח לוגריתמי
של עומד בסנטימטרים
PF מתח לוגריתמי
של עומד בסנטימטרים
PF מתח לוגריתמי
של עומד בסנטימטרים
PF מתח לוגריתמי
של עומד בסנטימטרים](https://image.slidesharecdn.com/random-140910032505-phpapp02/85/slide-117-320.jpg)
Uploaded byNir Herr
ניר הר עבודת דוקטור חלק ב' – משק המים בבית הגידול
החלק העוסק במשק המים של האלונים באזור אלונים מנשה והדיון במערכת הכוללת (ראה גם את עבודת הדוקטור המלאה ו\או חלק א': מבוא ומיפוי השוואתי) water regime of oaks habitat in Alonim – Menashe region PhD thesis by Nir Herr (part II). לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
ניר הר עבודת דוקטור חלק ב' – משק המים בבית הגידול
- 1. מבנה מערכת הקרקעוהסלע בבית הגידול והדינמיקה של משק המי עיקריי אקולוגיי כגורמי מנשה המצוי באזור אלוני התבור והאלו בתפוצת אלו Rock-soil system and water regime dynamics in the habitat as the main ecological factors of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinos in Alonim-Menashe region חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה Thesis submitted for the degree of Doctor of Philosophy מאת ניר הר Nir Herr הוגש לסנט האוניברסיטה העברית בירושלי May 2008 אייר תשסח מאי
- 2. חלק שני משקהמים דיון ונספחים Part II מתוך שני חלקים בתחילה מצורפים דפי הפתיחה, התקציר והתוכן המלאים לתשומת לב: קיים גם קובץ שלם, בלתי מחולק של כל העבודה (pdf. (נ_הר בתי גידול אלונים - ע_ד שלם
- 3. של עבודהזו נעשתה בהדרכת פרופ' יוסי ריוב למדעי הצמח בחקלאות, הפקולטה לחקלאות, התזונה ומדעי הסביבה המכו ופרופ' אורי שני , הפקולטה לחקלאות, התזונה ומדעי הסביבה המחלקה לקרקע ומי ורשות המי PDF הערות לשימוש בקבצי ה שני , ולחילופי גדול של כל העבודה כולל פרק הנספחי לשימוש ולקריאה קוב 1. קיימי , שכל אחד כולל בתחילתו שער ותקציר, ובסופו מונחי של העבודה בחלקי קבצי של חלקי ; הקבצי השל וספרות. לקבלת התמונה השלמה כדאי להשתמש בקוב לשימוש בעיקר כשיש מגבלה של המחשב לפתיחה ולשימוש של הקוב העבודה מומלצי שיכיל זיכרו התקבל לאחר בחינה של כל אחד מדפי האיור כ של הקבצי הגדול. גודל מחשב מועט ככל האפשר באיכות מיטבית. לב שהמספור הפנימי של העבודה מופיע בראש עמודי התמליל והוא שונה 2. יש לשי .PDF ה של קוב ממספור העמודי , כדאי לצפות כלל. על פי הצור בהפרדה גבוהה בדר PDF הומרו לתבנית 3. דפי האיורי הקטני ייראו בבירור. הפרטי וה קטני או כיתובי פרטי הכוללי בהגדלה באיורי להשתמש מומל הדפסת האיורי בהדפסה איכותית. לצור כלל היטב ג בדר נראי . כל את סוג הנייר המתאי להגדיר הדפסה באיכות מיטבית ולציי ,Ink-jet paper בניר על פי הגדרת עמוד אנכי לרוחב) זה ה המוצבי של העמודי (ג ההדפסות בקוב .(portrait) , עשויה לחול המעבר לעמוד הרוחבי הראשו לרוחב. ע מוצבי 4. מרבית עמודי האיורי לכל שתתאי . רצוי לחזור ולהגדיר את מידת ההגדלה כ הקטנה של דפי התמליל האנכיי כלל 100% בקירוב). מדי (בדר והתמליל לא יהיה קט יראו בשלמות , האיורי המסמ 5. אפשר להשתמש בעבודה בחלקה או בשלמותה לכל מטרה אישית, לימודית, מחקרית וכו'. 049504037 050 : ניר הר 4017849 כל הזכויות שמורות. לשאלות ובירורי © nir.herr@mail.huji.ac.il
- 4. תודות , בעבודהמשותפת, בהשאלת ציוד , בנתוני ביצוע המחקר ביעו במהל סייעו והקדישו מזמנ וטובי רבי . בלעדיה לא היה יכול להתבצע כ או בתקציב. מחקר זה המתפרס על מספר תחומי יוסי ריוב בנושא של עצי היער. למנחי העבודה שהקדישו רבות מזמנ צמח. מי בנושאי הקרקע אורי שני . זהבה יהודה המנחה הנוספת על ליווי בכתיבת העבודה ובסיוע כשאורי כשהתמנה לתפקידו ברשות המי ודוד רוסו. שוור לחברי הועדה המלווה אמנו חודר הקרקע. על עזרה ועצה בכל הנושא הגאופיסי, הרבה מעבר לתפקידו כמפעיל מכשירי המכ לב קופמ בחישוב והצגה של איציק מקובסקי על ההדרכה והשימוש בתוכנות הגאופיסיות ועל כמה רעיונות חשובי על האפשרות להשתמש בתוכנות הייחודיות. Paradigm בקרקע. לחברת נתוני המי . השני עמיחי סנה שהקדיש מזמנו, עבר והעיר על החלק הגאולוגי של העבודה ועל עצות במהל . בהמש לסייע בייעו שהיו נכוני שש מנחי עבודת המוסמ אריה זינגר, אית לארבע שנות מדידה. על השאלת מפזר הניטרוני ניר עצמו ממחקרי קבוצתה ועל מופת לעבודה מחקרית. רונית נתיב זל על נתוני . הראשוני ועבודה משותפת בשלבי זל על שיחות ארוכות על היער והחורש באר אביבה רבינובי . בוטניי , שיחות על בתה וסוקצסיה וסיורי משותפי גיל ספיר זל על עבודה ולימודי . ושימוש בציוד מדידת הטרנספירציה יקר הער משותפי גבי שילר על מחקרי . עצה וסיוע בנושאי הפיסיולוגיה של העצי ויחזקאל כה שבתאי כה . ישראל והגדרת מיני ושיחות ארוכות בנושאי צומח אר , סיורי על יעו דני אבינוע ושיחות בנושאי החורש והיער. אבי שמידע על יעו דפני על סביבת היער ואמו על החלפת דעות ומידע בנושאי האלוני גידי נאמ נושא הרעיה והשפעותיה. דרור על היכרות ע מארק דופור וז'א הנקי עמנואל נוי מאיר, זלמ בסלע. אילני על היסודות הכימיי באזור ושמעו גאולוגיי עמית שגב על היבטי . על עצות בניתוח הנתוני ויגיל אוס בזריעת בלוטי ענת מדמוני על מחקר משות של היער. נוספי יקיר, אייל, ז'וזה ונעמה על היבטי ד על שיחות בנושאי נגר, מעיינות וגאומורפולוגיה. ועמוס פרומקי גרינבאו יובל ארבל, נוע למשרד המדע על תקציב חשוב בתקופה של הקמת תחנות המדידה. שסייעו. וחנא עזאיזה מאגודת הגליל, על העבודה המשותפת בתחילת המחקר, וליונת חס . היעור שסייעו בתקציב בשלבי העבודה הראשוני קקל – אג שלמה, בנו, רמי, אוהד, ז'ניה, אלכס, אלברט, ומהנדסי , יערני לעבודה באזור מנשה השרו קקל – חברי עמרי, מיכאל, פול, אלי, יוליה, ... במרחב צפו , דוד, חיי ניקולאי... במרחב מרכז נפתלי, יהודה, שלו , עודד... ועוד ועוד, על עבודה משותפת ביערות היעור צביקה, ישראל, סוהיל, ציו גיל, אריה... באג והידע היערני בימי עבודה בשדה ובשיחות רבות והחלפת דעות. שהנחילו לי את הנסיו של לימוד הדדי. בלימוד צומח האזור על סיורי חברי החוג הבוטני של עמק יזרעאל המתמידי . ועל המעורבות בשימור היער והעצי שבו אנו חיי הגליל על התענינות ביער האלוני חברי באלו : דבורה, יהודה, נעמי, אירנה שתמיד שמחו לעזור. ממעבדות הקרקע והמטעי לטכנאי לבנות יחידת המחשב בפקולטה לחקלאות: דבורה, זהבית, אורה, אריאלה, רחל על סיוע בהכנת העבודה. שנכונו תמיד לעזור במידע ולימוד. . לחברי הסטודנטי לאנשי יחידת השכפול: אבי ושלו , דליה, שאדי, ולמוחמד גריפאת, לתלמידי בית הספר בזרזיר בני משפחת עידאת מכפר עידאת: וליד, ניסרי באזור. ביערות ובחורשי וסעיד שרכסי על העבודה המשותפת בעבודות הגמר שלה . וסבלנות לבני משפחתי רחל שיבולת ואיתמר והורי דינה ומרדכי על עזרת . הדר שסייעו במהל כל אלה יבואו על התודה והברכה, ועוד רבי
- 5. תקציר עשבוניות, שטחי של תצורות צומח, החל מחברות צמחי מגוו וברמת מנשה קיי שפרע בגבעות אלוני מבוא מסלע כלל על גבעות ע התבור מופיע בדר . היער הפתוח של אלו וחורשי ועד יערות פתוחי בתה, שיחי 1.5 מ’. מגיע עד כ שעומק כיסי קרקע מפוזרי קרטוני, המכוסה בשכבת נארי ובקרקע רנדזינה חומה רדודה, ע לשלכת מוקדמת גבוה יותר, ונכנסי למתח מי יותר, מגיעי קטני נראי על חוואר המכוסה בנארי העצי כלל בדר יותר. באזור זה, היער אינו מופיע כלל מעל תשתית של סלע גיר קשה וסדוק, ותצורות הצומח ה . ואחיד יותר, שכיסי הקרקע בו מועטי ר המצוי מופיע באזור על סלע קרטו עד בני שיח. חורש האלו עשבוניי קרקע, המתבטאות בעיקר באגירות הסלע, מוליכות נמצא שהתכונות ההידראוליות של מערכת הסלע במחקר קוד . נראה היה לאחר בחינת כל להתבסס ולהתקיי העיקרי המשפיע על יכולת הע הגור הידראולית ותאחיזה, ה , הקרקע והסלע מכתיבה את מידת ההתפתחות של במערכת של הע גורמי הסביבה, שהדינמיקה של משק המי מחזור הגידול. ואת אופי מהל העצי מנשה. גבול הקער נקבע על פי מפה שטח העבודה ומאפייניו – העבודה התמקדה בקער (סינקלינה) אלוני ולרוחבו מצוי קו מוגבה, ככל הנראה קמר עתיק שני קמרי בי בקער התחו סטרוקטורלית. האזור מתאפיי מספר קווי שבר, בעיקר ועמק יזרעאל, ובתחומו עוברי יקנע הרוחבי). הקער חצוי על ידי שבר הכרמל (הרו ששכבות הסלע מכוסות בקרקע עמוקה, ובתי הגידול על המחקר, כיוו בחלקו הצפוני. עמק יזרעאל לא נכלל בתחו להגדרת נושא העבודה. מחו קרקעות אלו ה העיקריי הגורמי ההידראוליות ה היפותזת העבודה הייתה שמבנה מערכת הסלע והקרקע ותכונותיה תיכוני בכלל ובאזור המצוי באזור הי התבור והחורש של האלו את תפוצת היער הפתוח של אלו המכתיבי , בה המתקיי בעיקר במשק המי באזור זה מתבטאי בתי הגידול השוני בי מנשה בפרט. ההבדלי אלוני בהרכב מיני שינויי , מתבטאי לכ . בהתא בה הנוצרי שנקבע על ידי אגירות הסלע והקרקע ומשטפי המי בבית הגידול לאחר הכרת מבנהו הפיסיולוגית. צפוי שלימוד הדינמיקה של מערכת המי ובתגובת העצי הרכב של תצורות הצומח ע את קיומ בכל בית גידול, המאפשרי הפועלי ותכונותיו, יביא להבנת התהליכי . ואת מידת הצלחת שבה המיני לתפרוסת מנשה, הגורמי בבתי הגידול באזור אלוני המתרחשי מטרות המחקר היו: ( 1) הבנת התהליכי המבנה הגאולוגי ומבנה ולהתפתחות של תצורות הצומח, בעיקר של טיפוסי היער והחורש; ( 2) מציאת קשר בי מנשה; ( 3) לימוד באזור אלוני ומידת התפתחות תצורות הצומח, הרכב המיני מערכת הסלע והקרקע לבי השנה בבתי הגידול בסלע, בקרקע ובצמח במהל בה ומגמות של תנועת מי החלי הרטיבות, שינויי מער מי קרקע מרכיבי מערכת הסלע בי הפועלי ההדדיי ; ( 4) להגיע להבנה כוללת של היחסי המי וחישוב מאז ביער ובחורש באזור; ( 5) גיבוש עקרונות העיקריי על גידול מיטבי של המיני המשפיעי . מציאת המרכיבי ע תיכוני בישראל. באזור הי להשלכה לבתי גידול דומי של תנאי הגידול בחורש וביער, הניתני נעשתה השוני ( 1) מיפוי של תנאי טופוגרפיה, גאולוגיה, קרקע וצומח. השוואת המיפויי שיטות העבודה , מוקדמי ובמספר תוכנות נוספות. ( 2) הקמת תחנות מדידה לאחר סקרי (GIS , במערכת מידע גאוגרפית (ממג 8.5 מ'. ( 3) לימוד מערכת תת הקרקע ויחס שורשי 4.5 לעומקי והכנת מערכת קידוחי לימוד תת הקרקע בה (GPR) חודר קרקע באזור, סריקות מכ של חתכי סלע רבי וצילו לתשתית על ידי תיאור, רישו העצי שטח המחקר, שממנו וחפירת בור לעומק של 3.5 מ' בתו , צילומי וידאו בקידוחי בתחנות המדידה, קידוחי גלעי נלקחו דגימות של סלע וקרקע. ( 4) בדיקת תכונות הקרקע והסלע במעבדה: רטיבות, צפיפות, שארית בלתי מסיסה אנטנות בור , מכ ועקומי תאחיזה. ( 5) מדידת רטיבות הסלע והקרקע בתחנות המדידה בעזרת מפזר ניטרוני על ידי הצפה, ומעקב אחר בור הדיגו בלוקי גבס ( 6) מדידת המוליכות ההידראולית בשטח בתו ומדידה רציפה ע . ( 7) כיול מכשירי המדידה על ידי השוואת המדידות לנתוני הרטיבות ותכונות הסלע החידור והחלחול של המי
- 6. שהתקבלו שימושמשולב במדדי . יצירת עקומי כיול לאחר ניתוח סטטיסטי, תו ובקידוחי והקרקע בבור הדיגו . ( 8) מדידות רציפות של טמפרטורת הסלע והקרקע עד עומק של 4 מ', טמפרטורת אוויר, השוני במכשירי , וחישוב , רוח וקרינת שמש. ( 9) מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החו , לחות יחסית, משקעי טמפרטורת עלי מדידת טרנספירציה ומוליכות פיוניות בעזרת פורומטר, ומתח .(VPD) הרטיבות באוויר בעזרת גרעו מוליכות הע ומעקב פנולוגי אחר מועדי הלבלוב והשלכת, הערכת שיעור . ( 10 ) קביעת ממדי העצי בעזרת תא לח בעלי המי . העלווה ויבול הבלוטי את ההנחה שהתצורות השונות של הצומח, מיפוי גאובוטני השוואתי כדי לבחו תוצאות: מיפוי השוואתי – נער . בהיבט הרחב התפתחו בתי גידול שוני שעל גביה יער, תת יער וחורש, מופיעות על שכבות וסוגי סלע מסוימי של שינויי המסלע. שינויי צומח נמצאו קיימת חוקיות בתפרוסת הצומח בהתאמה למער יותר, נבחנה השאלה הא ולרוחב כל רמת תצורות גאולוגיות לאור ובי שכבות הסלע בתו בי ההדרגתיי בהתאמה גבוהה למעברי . קיימת מגמה של ירידת בצפיפות הסלע ושל עלייה שפרע שנבחנו באזור אלוני מנשה, ובמספר אתרי ובתצורת מראשה שמעליה. מגמה דומה נמצאה העלייה בטור הסטרטיגרפי בתצורת עדול בנקבוביותו הנימית ע , החל מעשבוניי , נמצאו שינויי צומח הדרגתיי שכבת סלע אחת. בהתאמה לכ במעבר משולי הקער למרכזו בתו המצוי, שאחוז הכיסוי בו שבתוכו וחורש של האלו התבור, על הרכב המלווי חברות בתה, יער פארק של אלו דר . גדל מבינוני עד צפו שתועדו ותוארו בחציבות שונות שנעשו ביער חתכי הסלע הרבי קרקע ותכונות הסלע הכרת מבנה מערכת הסלע . ביער קרקע בבתי הגידול השוני על מבנה מערכת הסלע ובחורש ובתצורות צומח נוספות, סיפקו מידע רב נוס נארי בדרגות התפתחות שונות וכיסי חווארי המכוסי או קרטו של סלעי קרטו שוני התבור נראו מופעי אלו שכבות. התקבלו נתוני צפיפות הסלע והקרקע, או בי בסדקי סלע מורחבי מצויי וחלק רציפי קרקע, שחלק לחישוב השארית הבלתי מסיסה והחרסית שבסלע, שהושוו לתיאור המפורט של חתכי הסלע. הצפיפות שימשה ג הרטיבות הנפחית מהרטיבות המשקלית. התקבלה שונות אופקית רבה בתחומי תחנות המדידה, ונתוני תכונות של . התקבלו עקומי תאחיזה אופייניי הסלע שהתקבלו שימשו כבסיס להבנת התכונות של בתי הגידול השוני על ידי ערכי המאופייני למופעי סלע שוני , והותאמו עקומי שוני בעומקי הקרקע, הנארי וסלע הקרטו בעיקר את חרסיתיות הסלע. הרטיבות ברוויה הגבוהה ביותר האמפליטודה של מדידות אנטנות הבור, המשקפי 3 מ'. חווארי החל מעומק של כ בסלע התקבלה בקרטו אנטנות בור (על פי נוסחת ונוסחאות החישוב – השיטות המקובלות לקביעת הרטיבות באמצעות מכ כיולי של חישוב הנתוני שיפור באופ באמצעות בלוקי גבס, נבדקו ואומתו בתנאי השטח, ונער ומתח המי (Topp , התקבלו עקומי כיול למציאת הרטיבות של קרקע הרנדזינה החומה . כמו כ בלוקי הגבס בעזרת טמפרטורת התוו נעשה בעזרת האמפליטודה של בית הגידול על פי מדידות בלוקי הגבס וטמפרטורת הקרקע. כיול מפזר הניטרוני , שהתקבל במובהקות הכיול של מפזר הניטרוני אנטנות הבור. עקו שהתקבלה במדידה המקבילה של מכ הכולל 8 רמות אמפליטודה של גלי אנטנות הבור. לימוד ,(Covariance) גבוהה, מהווה מודל של שונות משותפת אנטנות הבור, של מכ הוא בעזרת מדדי חודר הקרקע בתנאי אזור המחקר נעשה ג הפענוח של המכ הגיר וכיסי הקרקע. , אב שכבות הנארי, סלע הקרטו ובאמצעותו נלמדה ההבחנה בי , שבו מועד שיא הרטיבות בעומק של הרטבה וחלחול עונתיי התקבל דג ובמרחב רטיבות הסלע ושינוייה בזמ . שוני התבור הוגדרו ששה טיפוסי חל בתקופה של התייבשות הקרקע ושל שכבת הנארי העליונה. ביער אלו מרטיב את כיסי הקרקע של תחילת החור חווארי המכוסה נארי, הגש לדוגמא, בבית גידול ממוצע של קרטו של אמצע בו. הגש האביב ומצטברי 2.5 מ' במהל לעומק של 1.5 לחלחל באיטיות. מי החלחול מגיעי וממשי וצמחית ישירות על ידי העצי 1.25 מ' ונקלטי באביב לעומק של 0.35 האביבי, מגיעי הגש , ובהמש החור כלפי מטה. הקי ומחלחל כלפי מטה, והאזור של שיא הקליטה נודד במהל שאינו נקלט ממשי תת היער. העוד . הקי במהל שנקלטי כנראה המקור העיקרי של המי 2.5 מ' ה נאגרו באביב בעומק של 1.5 שהצטברו המי
- 7. , נקלטי הסלע. בתחילת הקי תוו היא נעשית מתו הקי הקליטה חלה בכיסי הקרקע ובמהל באביב המוקד של שֶטֶ , כשמִקְטע עומק של 25 סמ תור 35 סמ מהשורשי עד למרחק של כ מהסלע בעיקר במטר העליו מי לבית של שנה גשומה ( 2002 ) הקליטה נעשתה בעיקר במטר השני, כשבהתא הקי . בסו 0.1 ממ ליו יותר מ ,( . בשנה גשומה במיוחד ( 2003 120 סמ מהשורשי הסלע היה 35 , מרחק הקליטה בתו הגידול ועומק השורשי מהסלע עד עומק של 275 בעומק ומוליכות הידראולית גבוהה יחסית, נקלטו מי כנראה כתוצאה מזמינות של מי אלה כ בתנאי . מקטע עומק של 25 סמ בתחתית אזור הקליטה תר סמ, במרחק של עד 175 סמ מהשורשי על הכמות השנתית הנקלטת. השנתית משפיעה ג . כמות המשקעי 0.01 ממ ליו של הצטברות וקליטה. 3 מ' נראו שלבי עד עומק של 2 התייבשות העליו ההרטבה המצוי, בתחו בחורש האלו 2/3 מהקליטה הכוללת. נראה שהקליטה בבית הגידול הזה נעשית עד לעומק של אלה הייתה כ הקליטה מעומקי לסדקי סלע בבית הגידול הזה חודרי חלחול בלבד. השורשי 4 או 5 מ'. שינויי רטיבות בעומק גדול יותר מבטאי בבית הגידול הזה הינו ככל הנראה קצר. . מרחק התנועה מהסלע אל השורשי עד לעומק של מספר מטרי דקי התבור, הובחנו שלושה שלבי השנה. באלו לאור על ידי העצי של קליטת מי נבנו מודלי טרנספירציה גדל בקצב מהיר מתחילת הלבלוב במחצית פברואר , קצב קליטת המי השנתי של הקליטה. בשלב הראשו במהל , את קליטת המי מאז הבקרה של הע . בשלב השני, מנגנו 1.3 ממ ליו של כ עד לתחילת מאי ומגיע עד לער יוני. בשלב השלישי, חלה ירידה הדרגתית בקצב הקליטה עד דעיכתה ע הנשארת בקצב קבוע בקירוב עד סו יחסית, הקצב יורד מיד לאחר שהגיע לשיא בתחילת מאי, . בשנה שחונה ובבית גידול שחו השלכת, בתחילת החור , בקצב נמו מי ירוק העד צור הע . בחור מצוי, נראו שני שלבי והכמות השנתית הכוללת נמוכה יותר. באלו . מיד לאחר מועד זה חלה ירידה הדרגתית עד הרמה הנמוכה של 1 ממ ליו עד תחילת מאי ומגיע לכ והקצב מוא , שנבדלו של עצי , אפשר להגדיר היה טיפוסי שוני והטרנספירציה של פרטי . בבדיקת מוליכות הע החור , שני . בהשוואה בי בבית גידול הנקודתיי יומית ועונתית על רקע התנאי ובתגובה לעקת מי במוליכות המצוי קטנה בצורה משמעותית מאשר בהשוואה ביער אלו בחורש של האלו שחונות קליטת המי נראה שבשני התבור. בארבע שנות המדידה הייתה 644 ממ ( 112% מהממוצע הרב שנתי הכמות הממוצעת של המשקעי המי מאז התבור הוא 221 ממ. על על פי המדידות בתת הקרקע בבתי הגידול של אלו שהוא 577 ממ). ממוצע קליטת המי השנתית הממוצעת של אותה תקופה. 33% מהכמות 34% מכמות הגש , הקליטה היוותה כ המי פי חישוב מאז . בחורש של האלו 4% בלבד חלחול למי התהו דיות (אוופוטרנספירציה) של תת היער, 28% נגר עילי ו היו אידוי 197 ממ בשנה גשומה. 152 ממ בשנה שחונה ו המצוי, הקליטה הכוללת הייתה בי בסלע ע התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרוני חידושי המחקר אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, קרקע ברמה מפורטת, תו הסלע של סלע קרטוני; הצגת , בעיקר בתוו בבתי הגידול השוני בעומק ובזמ של עצי האלו ההצטברות וקליטת המי השלכת תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרי ביער ובחורש הי של שני בתי גידול מרכזיי משק המי קרקע ותנאי האקלי התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע , תו נוספי תוצאות המחקר לאזורי . והמיקרואקלי
- 8. הענינים תוכן עמ' Contents תקציר 1. מבוא 1 ------------------------------------------------------------------------------------- 1.1 הצגת הנושא 1 ----------------------------------------------------------------------------------- 1.2 רקע 2 -------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1 תיאור אזור המחקר ומבנהו הפיסי 2 ------------------------------------------------------------- 1.2.1.1 מיקום ותיאור כללי 2 ------------------------------------------------------------------------ 1.2.1.2 גאולוגיה 2 -------------------------------------------------------------------------------------------------- א. טקטוניקה וסטרוקטורה 2 --------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. סטרטיגרפיה ופלאוגאוגרפיה 3 --------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.3 גאומורפולוגיה 4 -------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.4 קרקע ותופעות פדוגנטיות 4 ------------------------------------------------------------------------------ א. סקרי קרקע ומיפוי באזור 4 -------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. כיסוי הנארי 5 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. הקרקעות באזור: מיון והגדרות 6 -------------------------------------------------------------------------------------------- ד. הקרקעות באזור: תכונות ואפיונים 7 ---------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.5 אקלים והידרולוגיה 8 ------------------------------------------------------------------------ א. אקלים ומטאורולוגיה 8 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. מי תהום 9 --------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2 צומח 9 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.1 מיפוי הצומח ותרשימי הצומח באזור 9 ------------------------------------------------------------------ 1.2.2.2 האלונים בארץ ותפוצתם 10 -------------------------------------------------------------------------------- א. מיני האלון 10 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. תפוצת אלון התבור והאלון המצוי במזרח התיכון 10 ---------------------------------------------------------------------- ג. תפוצה ותצורות הצומח של אלון התבור והאלון המצוי בישראל 11 ------------------------------------------------------ ד. שינויים בתפוצת האלונים במהלך השנים 11 ------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.3 אלון התבור והאלון המצוי – מהבלוט לצמח ולאוכלוסיה 14 ------------------------------------------ א. הפצת הבלוטים 14 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. נביטה והישרדות 14 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ג. השפעת האור ורטיבות הקרקע על צימוח האלונים 15 --------------------------------------------------------------------- ד. אנטומיה ופנולוגיה 15 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------- ה. שונות גנטית 16 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.4 השפעות סביבתיות על התפתחות עצי יער ואלוני האזור בפרט 16 ----------------------------------- א. יחסי סלע-קרקע-יער 16 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. משק המים של העץ 18 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. עקת מים והשפעתה על עצי היער באזור הים-תיכוני 18 ------------------------------------------------------------------- ד. השפעת גורמים כימיים, אורגניים וביוטיים בקרקע 18 -------------------------------------------------------------------- 1.2.3 סיכום נתוני הרקע ומשמעותם למחקר 20 ------------------------------------------------------------------- 1.3 הנחות יסוד, מטרות וגישה 21 -------------------------------------------------------------------- 1.3.1 הנחת העבודה 21 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 1.3.2 מטרות המחקר 21 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 1.3.3 גישת המחקר 21 ------------------------------------------------------------------------------------------------
- 9. 2. שיטות עבודה22 ---------------------------------------------------------------------------- 2.1 מיפוי השוואתי 22 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 2.2 לימוד מערכת תת הקרקע והיחס של מערכת השורשים לתשתית 22 ------------------------------- 2.3 הקמת תחנות מדידה 23 ---------------------------------------------------------------------------------------- 2.3.1 איתור ומיקום התחנות ואפיונן 23 ------------------------------------------------------------------------------ 2.3.2 סריקת מכם חודר קרקע וקידוחים 24 ------------------------------------------------------------ 2.3.3 הכנסת בלוקי גבס ומדי חום ומיפוי וארגון התחנות 24 ----------------------------------------------------- 2.4 אפיון הקרקע והסלע 25 -------------------------------------------------------------------------- 2.4.1 סריקות בשטח, תיאורים, צילומים ומדידות 25 --------------------------------------------------------------- 2.4.2 בדיקות מעבדה 26 -------------------------------------------------------------------------------- 2.5 מדידת רטיבות הקרקע והסלע 27 --------------------------------------------------------------------------- א. מדידה משקלית (גרווימטרית) 27 -------------------------------------------------------------------------------------------- ב. מדידת רטיבות רציפה עם בלוקי גבס ואוגר נתונים 27 -------------------------------------------------------------------- ג. מדידת רטיבות באמצעות מפזר ניטרונים 27 -------------------------------------------------------------------------------- ד. מדידת רטיבות ותכונות הסלע במכם אנטנות בור 28 -------------------------------------------------------------------- ה. כיול מכשירי המדידה 28 --------------------------------------------------------------------------------- ו. חישובי שטף מים וספיקה 28 -------------------------------------------------------------------------------------------------- 2.6 מדידות מטאורולוגיות 29 -------------------------------------------------------------------------------------- 2.7 מדידות וחישובים בעצים ובתת היער 29 --------------------------------------------------------- 2.7.1 מעקב פנולוגי 29 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 2.7.2 בדיקות פיסיולוגיות של משק המים בעצים 30 ------------------------------------------------------------- א. מדידת מוליכות הפיוניות, קצב הטרנספירציה וקצב הפוטוסינתזה באמצעות פורומטר 30 -------------------------- 30 ---------------------------------------------------------------- (Heat pulse) ב. מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החום ג. מתח (פוטנציאל) המים בענפונים 31 ------------------------------------------------------------------------------------------ 2.7.3 חישוב אידוי-דיות (אוופוטרנספירציה) פוטנציאלי 31 ------------------------------------------------------- א. אידוי דיות בכלל שטח היער 31 ---------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אידוי-דיות של צומח תת היער 31 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3. תוצאות 32 ----------------------------------------------------------------------------------- 3.1 מיפוי השוואתי גאובוטני 32 ----------------------------------------------------------------------- 3.1.1 השפעת גורמי האקלים והאדם על התפתחות הצומח באזור 32 ------------------------------------------- 3.1.2 בחינת התאמה של הצומח למערך הגאולוגי ולבתי גידול 33 ---------------------------------------------- 3.1.2.1 צפון קער אלונים-מנשה 33 -------------------------------------------------------------------------------- א. מבואות עמק בית נטופה: בתי גידול של יער אלון התבור וחברות בתה על רקע המפה הסטרוקטורלית 33 ------ ב. אזור אלוני אבא-בסמת טבעון-חילף: תכונות סלע על פי נתוני קידוחים, תצורות צומח וצפיפות עצים 34 -------- 3.1.2.2 סמוך לגבול המזרחי של הסינקלינה במזרח גבעות אלונים 34 --------------------------------- א. אלון הגליל: אזור האיצבוע בין מופעי הסלע בתצורת תמרת 34 ------------------------------------------------ ב. גבעת זרזיר – גבעת חציר: נארי-קרטון, אבן גיר, נארי על חוואר נאוגני, תפוצת הצומח ותכונותיו 35 ------------- ג. תמרת – גבעת בר: מעבר משטח של בתה ועשבוניים ליער אלון התבור ולחורש אלון מצוי מפותח 35 ----------- 3.1.2.3 רמת מנשה 36 -------------------------------------------------------------------------------- א. כלל השטח של רמת מנשה 36 -------------------------------------------------------------------------------- ב. אזור חורשן-אלונה במערב רמת מנשה 37 ---------------------------------------------------------------------------------- ג. סיכום השוואת מיני צמחים עם גובה שכבות סלע ברמת מנשה 39 ------------------------------------------------------ 3.1.3 מפות צומח של תחנות המדידה 40 ---------------------------------------------------------------------------- 3.2 תכונות הסלע והקרקע וכיול מכשור המדידה 41 ------------------------------------------------ 3.2.1 מטרות 41 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2 תיאור חתכי סלע-קרקע 41 ----------------------------------------------------------------------- 3.2.2.1 תיאור ודיגום חתכי חציבה 41 ------------------------------------------------------------------ א. תיעוד צילום ורישום 41 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. תיאור מפורט ודיגום באתרי חציבה 42 --------------------------------------------------------------------------------------
- 10. 3.2.2.2 הכרת תתהקרקע בקידוחים 42 --------------------------------------------------------------- א. צילומי וידאו 42 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. מדידת עומק הקרקע 42 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2.3 תיאור גלעיני הסלע 42 ------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2.4 חתך הסלע-קרקע על פי מדידת מכם חודר קרקע 43 ------------------------------------------------ 3.2.3 תכונות הקרקע 43 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.4 תכונות הסלע 43 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 3.2.4.1 המבנה המיקרוסקופי של הסלע 43 ------------------------------------------------------------ 3.2.4.2 צפיפות הסלע 44 ------------------------------------------------------------------------------ 3.2.4.3 שארית בלתי מסיסה (שבמ) וחרסית 44 ------------------------------------------------------ 3.2.4.4 עקומי תאחיזה 44 ----------------------------------------------------------------------------- 45 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- א. בור הדיגום באג 2 46 --------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אתר אג 1 ג. תמרת 46 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ד. הר חורשן 46 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ה. עקומי תאחיזה בהתאמה לאמפליטודות של מכם אנטנות-בור 47 ------------------------------------------------------ 3.2.4.5 חידור וחילחול 47 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5 כיול מכשור המדידה 48 ---------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5.1 מכם אנטנות-בור: לימוד פרמטרים ובחינת נוסחאות חישוב וכיול 48 -------------------------------- לימוד תמונת הסריקה ולימוד פענוח 49 --------------------------------- – (GPR) 3.2.5.2 מכם חודר קרקע 3.2.5.3 מפזר ניטרונים – מודל כיול 51 ----------------------------------------------------------------------------- א. בחינת נתוני בור הכיול וניסיון כיול 51 --------------------------------------------------------------------------------------- ב. כיול על סמך מדידות המפזן של כל הקידוחים בעזרת מדדים של אנטנות בור 52 ----------------------------------- ג. סיכום כיול מפזר הניטרונים 53 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5.4 כיול בלוקי גבס 53 ------------------------------------------------------------------------------------------ א. שימושים של בלוקי גבס במחקר 53 ----------------------------------------------------------------------------------------- ב. התאמת טמפרטורה 53 -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. כיול בלוקי הגבס למדידת רטיבות קרקע 53 -------------------------------------------------------------------------------- ד. כיול בלוקי הגבס למתח תאחיזה 54 ----------------------------------------------------------------------------------------- 3.3 מטאורולוגיה וטמפרטורת קרקע 55 -------------------------------------------------------------- 3.3.1 טמפרטורות 55 --------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.3.2 משקעים 56 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.3.3 לחות יחסית, רוח וקרינת שמש 57 ---------------------------------------------------------------------------- 3.4 רטיבות הסלע והקרקע וחישוב קליטה, הצטברות וחלחול 57 ---------------------------------- 3.4.1 מדידות רטיבות 57 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.1.1 מפזר ניטרונים 57 ------------------------------------------------------------------------------------------- א. קבלת נתוני הרטיבות והצגתם 57 -------------------------------------------------------------------------------------------- 57 ---------------------------------------------------------------- ב. מגמות בנתוני הרטיבות ביער אלון התבור בתחנת אג 2 ג. רטיבות ותכונות הסלע 57 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ד. הגדרת טיפוסי שטח 58 -------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.1.2 רטיבות והתנגדות חשמלית על פי בלוקי גבס 58 ------------------------------------------------------- 3.4.2 מתח התאחיזה 59 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.3 קליטה והצטברות 60 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.3.1 חישוב והצגת הקליטה וההצטברות 60 ------------------------------------------------------------------- 3.4.3.2 הקשר בין הקליטה וההצטברות לבין הרטיבות המרבית ותנועת הגשם האביבי 61 ---------------- א. מהלך התקדמות הרטיבות המרבית 61 ------------------------------------------------------------------------------------- ב. הערכת התקדמות החלחול של הגשם האביבי 61 ------------------------------------------------------------------------- 3.4.4 עומקי הקליטה ביחס למיקום השורשים והגדרת התווך התורם 61 --------------------------------------- א. מיקום הבדיקה 61 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- 11. ב. קידוח 6ח61 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. קידוח 6זח 62 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ד. מידת הייצוג של החתכים הדו מימדיים 62 ----------------------------------------------------------------------------------- ה. בדיקת היתכנות של קליטת מי הסלע ממרחק 62 -------------------------------------------------------------------------- 3.4.5 סיכום הקצב והכמות של הקליטה וההצטברות 63 --------------------------------------------------------- 3.4.5.1 התרומה האביבית 63 --------------------------------------------------------------------------------------- א. גשם אביבי 63 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אידוי-דיות (אוופוטרנספירציה) פוטנציאלית בתת היער 64 --------------------------------------------------------------- 3.4.5.2 קצב וכמות קליטת המים בחתך הסלע-קרקע 64 ------------------------------------------------------- 3.4.6 הרטיבות, המתח והקליטה בבתי גידול נוספים 64 ---------------------------------------------------------- 3.4.6.1 יער אלון התבור באלון הגליל אג 1: נארי מפותח על קרטון שאינו חווארי וכיסי קרקע 64 --------- 3.4.6.2 חורש של אלון מצוי בתמרת 65 --------------------------------------------------------------------------- 3.5 מדידות ומודלים של משק המים בנוף העצים 67 ------------------------------------------------ 3.5.1 פנולוגיה בעצי אלון התבור – לבלוב שלכת וייצור בלוטים 67 --------------------------------------------- א. לבלוב ושלכת 67 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. ייצור בלוטים 67 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.5.2 טרנספירציה, מוליכות הפיוניות והנוף ומתח המים בעלים 68 ---------------------------------------------- 3.5.2.1 מימדי העצים וצריכת המים באתרים שונים ביער אלון התבור 68 ------------------------------------- 3.5.2.2 מדדי משק המים בעץ בהשוואה למדדים מטאורולוגיים 68 -------------------------------------------- א. יער אלון התבור 68 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. טרנספירציה ביער ובחורש וההשפעה של הרטבת הקרקע 69 ---------------------------------------------------------- 3.5.3 מודלים של טרנספירציה שנתית 70 --------------------------------------------------------------------------- א. הצבת הנתונים ויצירת קווי רגרסיה 70 --------------------------------------------------------------------------------------- ב. יער אלון התבור 70 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. חורש של אלון מצוי 71 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- ד. השוואת יער אלון התבור וחורש אלון מצוי 71 ------------------------------------------------------------------------------ 4. דיון 72 ---------------------------------------------------------------------------------------- 4.1 תפרוסת הצומח באזור ביחס למסלע ולבתי הגידול השונים 72 -------------------------------- א. שינויי מסלע ביחס למבנה הקער 72 ----------------------------------------------------------------------------------------- ב. מגמות ושינויים של הרכבי צומח בהתאם למגמות של שינויי מסלע 73 -------------------------------------------------- 4.2 תכונות הסלע והקרקע וכיול מכשירי המדידה 74 ---------------------------------------------- א. תכונות הסלע והקרקע 74 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. כיול מכשירי המדידה 75 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 4.3 הדינמיקה של המים במערכת הסלע-קרקע 76 ------------------------------------------------- 4.4 משק המים במערכת הסלע-קרקע-עץ ומאזן המים הכולל 78 ---------------------------------- א. יער אלון התבור 78 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. חורש האלון המצוי 80 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- 4.5 התאמת הצומח לבתי הגידול והמחזור השנתי של העץ ושל משק המים 80 -------------------- 4.6 השלכות תוצאות המחקר לכלל האזור הים תיכוני בישראל 82 --------------------------------- 4.7 סיכום ומסקנות 82 -------------------------------------------------------------------------------- ספרות מילון מונחים נספחים English contents and summary
- 12. 57 3.3.3 לחותיחסית, רוח וקרינת שמש הרטיבות הטמפרטורה שימשה בסיס לחישוב גרעו המחקר, ויחד ע מרבית זמ הלחות היחסית נמדדה לאור . נתוני 2.7.2 ). רוח וקרינת שמש נמדדו בעיקר במקביל לתקופת המדידות הפיסיולוגיות בעצי , באוויר (ראה 2.6.1 ( כרקע וכהשוואה למדידות הפיסיולוגיות ( 3.5.2 מדידות אלה יוצגו בהמש 3.4 רטיבות הסלע והקרקע וחישוב הקליטה, ההצטברות והחלחול . התוצאות של תחנות אג 1 השוני עיקר הפרק יתמקד בתחנה אג 2, תחנת המדידה העיקרית, שבה נבדקו ההיבטי .( הפרק ( 3.4.6 ותמרת יוצגו בהמש 3.4.1 מדידות רטיבות 3.4.1.1 מפזר ניטרוני ( 2.5 ג') הומרו לקריאות רטיבות על פי הכיול המדידות במפזר הניטרוני א. קבלת נתוני הרטיבות והצגת באותו עומק סמוכי של קידוחי נתוני הושלמו באינטרפולציה על סמ חסרי שתואר לעיל ( 3.2.5.3 ). נתוני . נדרשה בעיקר סמוכי של אותו מועד בעומקי אחרות, ונתוני ובעזרת מדידות שנערכו באותו חודש בשני של קבלת התמונה המלאה של שנת המדידות פברואר, אפריל ויולי 2001 , לצור של החודשי השלמת נתוני , ששימשו להוצאת גלעיני שנקבע) של הקידוחי (על ידי הכפלה במקד , נערכה התאמת נתוני הראשונה. כמו כ היו נמוכות יחסית. עבור כל קידוח נבנתה טבלה שבה שנעשו בשיטה שונה ובקוטר שונה, ותוצאות המדידה בה 0.2 עד 8 מ'. עומקי המדידה מ , והשורות ה למועדי המדידה בתקופה של כארבע שני מתייחסי הטורי של ערכי הרטיבות בעומק ובזמ לקבלת גרפי Matlab והורצו בתוכנת הטבלאות הוצבו כמטריצות מספרי 7ו' ) 7 ו
- 13. ראה נספחי נוס 3.42 ; לעיו ,3.41 ,3.36 , 3.31
- 14. (איורי ניכרה בכלשנה מגמה של כל הקידוחי התבור בתחנת אג 2 – בגרפי ב. מגמות בנתוני הרטיבות ביער אלו , נראתה נדידה האביב והקי במהל התקדמות הזמ . ע החור בסו של החת של עליית הרטיבות בחלק העליו ירידת ערכי הרטיבות. תקופת ההרטבה הייתה כלל תו הסלע, בדר של האזור הרטוב יחסית במורד של חת , שעומק בכ חלה התייבשות עד ההרטבה של השנה הבאה. אפשר להבחי , ולאחר מכ מוגבלת בכל עומק נתו גדלו בשנת 2002 , ועוד יותר בשנת 2003 . עומק יחסית בשנת המדידות הראשונה, ה ההרטבה ועוצמתה היו קטני .(25%) 0.25 2.5 מ' בקירוב, וההרטבה בו הגיעה לערכי רטיבות נפחית של כ אזור ההרטבה וההתייבשות היה עד 2 של כ 0.15 . מתחתיו התקבלה רצועה של רטיבות גבוהה יותר, שהגיעה עד לערכי במצב יבש הרטיבות ירדה לכ הגעת נמצאה עלייה במפלס הגובה של הרצועה ע , וא ברטיבות בחלק מהקידוחי 0.3 . ברצועה זו ניכרו שינויי גשומות. מתחת לרצועה זו, רטיבות הסלע הייתה גבוהה יותר והגיעה עד לערכי רטיבות נפחית מי החלחול בשני המגמות לא היו ברורות , אול הזמ ברטיבות שחלו ע בשינויי באזור הרטוב אפשר להבחי 0.58 . ג של כ מסוימות. ההבחנה של תנועת החלחול של שני אלה להמש בעומקי זו את השינויי בוודאות בדר וקשה לשיי .( ( 3.4.3 נוספי לאחר חישובי להל אלה תוצג ותידו של עומקי בשינויי דירוג האמפליטודה שנמצאה במדידות ג. רטיבות ותכונות הסלע: התאמה לדרגת אמפליטודה. השוואה בי 3.27 ) לתוצאות ,3.24 ,3.23 , 3.21
- 15. 3.2.5.3 ב', איורי, אנטנות הבור, המבטא בעיקר את מידת החרסיתיות, ( 3.2.5.1 כלל בשינוי העומק מתבטא בדר הללו (איור 3.31 ). שינויי רטיבות ע הגורמי הרטיבות, מצביעה על קשר בי נעשה בעזרת השיו של דרגת האמפליטודה. יש לזכור שכיול הרטיבות על פי מדידות מפזר הניטרוני תוא על פי הרטיבות לאמפליטודה התקבלה ג תמונה דומה (איכותית) של התאמה בי לקבוצת האמפליטודה, אול את דרגות ההרטבה וההתייבשות תא נוסחת כיול רציפה שאינה מתבססת על מדד האמפליטודה. תחו ברמת חרסית נמוכה אלקטרומגנטיי שהתבטאו בהיעדר הנחתה משמעותית של גלי ,AA ו A האמפליטודה
- 16. איור 3.31 :רטיבות נפחית מ חוש בת והרכב חתך הסל ע בחתך הסל ע וה קרקע במשך שנות המ ד י ד ה בקבוצת קיד וח ים סמ וכ ים Date [1st in each Month] D epth [cm ] = A AA C1 0 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 05 100 200 300 400 500 600 700 800 7בג Date [1st in each Month] = AB = AA Depth [cm ] = A May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 100 200 300 400 500 600 700 800 7ג 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 7גד 2001 2002 2003 2004 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 Date [1st in each Month] 1 2 3 4 5 6 7 8 מועדי מדידה עומק (מ') A = AA = AB = C1 = C3 = C4 C5 C6 C5 C6 A = AB = C1 = C4 = C3 AA C5 C6 A = AB C4 C5 C6 קבוצות אמפליטו דה 1 2 3 4 5 6 7 ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~~ ~~ L L L ~ L ~ ~ ~ ~ ~ L ~ ~ ~ ~~ ~ ~~ ~ ~~ ~ ~~ ~L ~ LL ~~ ~ ~ ~ L ~ ~ ~~~ ~ ~ L ~ ~ ~ L ~ ~ ~ ~ ~ ~ L עומק (מ') L~ L Depth [cm ] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 AB = AA AA AB May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 100 200 300 400 500 600 700 800 8ג soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 100 200 300 400 500 600 700 800 חתך סטרטיגרפי ש ל קידוח 6בג טיפוס מקרא החתך: נא ר י קרטו ן חוו א ר ו ל ימונ יט צו ר גי ר מצ ו ר ר ~ ~ L ~ L ~ קרקע סלע+קרקע) ) C אופק 15 20 25 30 35 40 45 50 55 מקרא אחוז הרטיבות סר גל צבע חמישה קידוחים בחלק הדרומי של את ר א ג 2. המרחק בי ן השו ר ות ( 8-7 ) הוא 2 מ' והמרחק בי ן הטור י ם (בג-ג-גד הוא 2 מ'). בכל קיד ו ח מצו י י ן מספר ו וט י פ וס השטח שאל י ו הוא מ שתי י ך . המד יד ות נערכ ו מס פר פעמ י ם בשנה. הנקוד ה האחרונה היא תוצאה של מד י דה אחת בנובמבר 2005 . נקוד ות המדי דה בזמן ו בעומק מס ומנ ות כנקוד ות בצבע סגול. קבוצ ות האמפלי טודה (בצד הימ ני של כל גרף) הן על פ י מ ד י ד ו ת אנטנות הבור ו משמ ש ות מד ד לתכונ ות הסלע 8גד קי ד וח הממ וקם במרכז של כ יס קרקע. הרטיב ות בכיס ניכ רת עד עומק 0.5 מ' C4 AB AA = AB = C1 = C3 C4 C5 A = C1 C5 C6
- 17. 58 באזור בשכבת הקרקע העליונה וה נמדדה ה AB . דרגת אמפליטודה ובהתאמה בעיקר למבנה הנארי העליו הרטיבות הנפחית של תחו .C3 ו C1 אזור המעבר כלפי מטה עבר בהדרגה לאמפליטודות המעבר. המש 0.46 (חפיפה מסוימת הרטיבות 0.40 תחו .C4 את אמפליטודה ) תא 33 , צבע ירוק בגרפי 42%) θ=0.330.42 המבטאת מצב של ,C6 ורטיבות גבוהה יותר תאמה את אמפליטודה C5 אמפליטודה ) תא הקוד התחו ע עקב חרסיתיות גבוהה של סלע חווארי, בעיקר ברטיבות גבוהה. רצועות של שכבות סלע בעובי של כ דעיכת גלי , עשויות לבוא לידי ביטוי בדרגת האמפליטודה גבוהה או נמוכה מהשכבות הסמוכות בחת 0.75 מ', שרטיבות 0.50 ולא לבוא לידי ביטוי מבחינת מדד האמפליטודה. יש לזכור שתחו (ראה למשל קידוח 7גד), או להיטמע בסביבת פחותה. חתכי קצרי בטוחי ורגישותו לשינויי המדידה של אנטנות הבור הנו רחב מזה של מפזר הניטרוני ישנה , אול שוני בעומקי מצויי למספר טיפוסי שטח ושינויי הרטיבות בה משתייכי הרטיבות השוני עקביות בהתאמה של הרטיבות לדרגות האמפליטודה. של קידוח 6בג המוצג באיור 3.31 מרוחק 2 מ' מקידוח 7 בג הסלע. החת הסטרטיגרפי על פי גלעי התאמה לחת הרטיבות מבטא בקירוב את המבנה של קידוח 7בג שחת החת באותו טיפוס שטח, ולכ נמצאי שני הקידוחי של , שנעשה בדר את אזור ההרטבה וההתייבשות. שאר החת שלו מוצג. הנארי שנמצא בו עד עומק של 2 מ' תוא החווארי או בתכונות הקרטו קלי שהשתמרו, אינו רגיש דיו כדי לבטא שינויי תיאור חיצוני של קטעי גלעי 5 מ' שכבה דקה של גיר מצורר בעומק של קרוב ל במידת הנאריזציה. התאמה אפשרית מעניינת קיימת בי בקידוח 7בג 7גד. ג 7ג' ו בעומק 5 מ' בקידוחי רצועות יבשות מסביבת הסטרטיגרפי, לבי המופיעה בחת הקידוחי קיימת רצועה צרה באותו עומק ברטיבות דומה בקירוב ובאותה דרגת אמפליטודה. כזכור, המרחק בי , הוא בעל השתרעות מרחבית המתבטאת ברטיבות של שאופק זה, השונה בתכונותיו משאר החת הוא 2 מ', ויתכ . מספר קידוחי בתחנת אג 2 מוינו לארבע יחידות שטח על פי העומק שממנו התחילה ד. הגדרת טיפוסי שטח – הקידוחי השכבה הרטובה ועל פי מידת ההרטבה העונתית: 3 תחילתה של רצועת המעבר הוא בעומק של 2.50 מ' בקירוב ותחילת האזור הרטוב חלה מעומק של כ α טיפוס מ'; מידת הרטבה העונתית רבה יחסית; מידת ההרטבה העונתית פחותה; אול , α תחילת אזור המעבר ואזור ההרטבה בדומה לטיפוס β טיפוס ומידת β ו α מעומק רב יותר מאשר בטיפוסי יחסית מתחילי הרטובי : האזורי טיפוס ביניי γ טיפוס ההרטבה מועטת; הטיפוס היבש ביותר: רצועת המעבר מתחילה מעומק של 3 מ' בקירוב, האזור הרטוב מתחיל מעומק של δ טיפוס . מידת ההרטבה העונתית נמוכה. האחרי כלל מאשר בטיפוסי 5 מ' או יותר, והרטיבות בו נמוכה בדר , 3.31
- 18. באיורי בשטחמוצגי של טיפוסי השטח על פי סדר הופעת העומק והזמ דוגמאות של גרפי רטיבות ע 3.בתצוגות של הרטיבות המזערית (הרטיבות הנמוכה שנמדדה בכל של טיפוסי השטח ניכרי מרחביי 36 . שינויי באיור העצי מס' 4 (ראה את מיקו ). באיור 3.32 מוצגת הרטיבות המזערית בסביבת ע השני נקודה במהל 3., הרטיבות המזערית נוס . לעיו טיפוסי בי בו המשכיות של אותו טיפוס שטח ומעברי 11 ב',ג'), וניכרי . סמוכי בקידוחי טיפוסי ניכרת המשכיות של אות בה ג', וג 7ב'
- 19. 7 מוצגת בנספחי 6 ו בסביבת עצי 3.4.1.2 רטיבות והתנגדות חשמלית על פי בלוקי גבס של ההתנגדות החשמלית המהווה פונקציה של הרטיבות הרצי יתרונה של שיטת המדידה בבלוקי גבס היא במהל נכנסו 2001/2 ה רק לאחר חור הוטמנו באביב 2001 , אול 2.5 ב', 3.2.5.4 ). החיישני , ושל מתח התאחיזה ( 2.3.3 לאחר תיקו 2004 בתחנת אג 2 מוצגי 2002 . מהלכי ההתנגדות של השני סביבת לשיווי משקל מלא בקירוב ע (איור השעתי של הגש של כל אחד מעומקי המדידה, במקביל למהל השפעת הטמפרטורה ומיצוע החיישני
- 20. 4 6 47 4 6 5 7 4 3 3 0 4 7 1 8 5 0 2 0 5 7 1 2 3 8 3 9 4 9 8 1 3 7 4 1 1 1 4 1 3 9 2 5 3 2 2 2 7 4 5 1 4 5 5 5 2 1 0 2 6 4 2 3 4 3 9 3 1 3 2 3 6 1 3 1 5 0 8 2 4 4 1 2 4 6 1 6 2 4 2 3 2 1 2 9 5 3 4 8 4 6 4 3 3 0 1 8 2 0 2 5 1 7 3 8 1 9 3 8 7 3 4 1 1 1 4 1 3 9 3 5 2 2 2 2 7 5 1 4 5 4 1 0 5 5 2 2 6 4 2 4 3 9 3 1 2 3 1 3 3 6 1 5 4 0 8 4 2 1 2 4 6 1 1 2 2 3 3 4 4 5 5 6 6 7 7 8 8 9 9 1 0 1 0 1 1 1 1 1 2 1 2 1 3 1 3 1 3 13 1 3 1 3 1 3 13 4 1 4 1 4 14 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 14 1 5 1 5 1 5 1 5 1 5 15 1 5 1 6 1 6 1 6 1 6 1 6 1 6 1 6 1 7 1 7 1 7 1 7 1 7 1 7 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 1 2 1 2 1 2 1 2 1 2 1 2 1 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 5 2 5 2 5 2 5 2 5 2 6 2 6 2 6 2 6 2 6 2 6 2 6 7 2 7 2 7 2 7 2 7 2 7 2 7 2 8 2 8 2 8 2 8 2 8 2 8 2 8 2 9 2 9 2 9 2 9 2 9 2 9 2 9 2 9 3 0 3 0 3 0 3 0 3 0 3 0 30 3 1 3 1 31 3 1 3 1 3 1 31 2 3 2 32 3 2 3 2 3 2 3 2 3 3 33 3 3 3 3 3 3 33 4 3 4 34 3 4 3 4 3 4 3 4 3 5 3 5 35 3 5 3 5 3 5 3 5 3 6 3 6 36 3 6 3 6 3 6 3 6 3 7 3 7 37 3 7 3 7 3 7 3 7 3 8 38 3 8 3 8 3 8 3 8 3 8 3 9 3 9 39 3 9 3 9 3 9 3 9 4 0 4 0 40 4 0 4 0 4 0 4 0 4 1 4 1 41 41 4 1 4 3 4 3 4 1 4 1 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 3 4 3 43 4 3 4 3 4 3 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 5 4 5 4 5 4 5 4 5 4 5 45 4 6 46 4 6 4 6 4 6 4 6 4 7 4 7 4 7 4 7 4 7 4 7 4 8 4 8 48 4 8 4 8 48 4 8 4 9 4 9 4 9 4 9 4 9 49 4 9 5 0 50 5 0 5 0 5 0 5 0 1 5 1 5 1 5 1 51 5 2 5 2 5 2 5 2 5 2 5 3 5 3 53 5 3 53 5 4 5 4 5 4 54 5 5 5 5 55 5 5 5 5 1 9 1 9 1 7 1 7 1 5 1 5 1 5 1 5 1 5 56 5 6 56 5 6 5 6 1 6 1 6 6 1 8 1 6 1 6 1 1 7 1 7 1 8 1 8 5 7 5 7 5 7 1 9 4 3 4 3 5 8 2 9 2 9 3 9 3 9 3 0 4 4 31 3 7 1 6 1 7 1 6 D r i l n a m e ( 2 m b tw e e n e a c h ) Depth [cm] S o i l- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l in e - s e c t io n in Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m in A lo n H a g a li l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5 1 6 .7 6 1 5 .0 3 1 9 .4 9 1 9 .1 8 1 2 .4 5 1 4 .7 5 1 2 .8 7 1 2 .6 8 1 6 .2 4 1 3 .1 6 2 0 1 5 .4 1 1 3 . 2 1 2 .9 2 1 7 .8 1 3 .4 5 2 5 2 3 .3 2 1 4 .4 6 1 3 .5 7 2 8 .7 1 1 7 .7 4 2 3 .3 9 3 5 2 3 .1 3 2 9 2 9 .3 8 3 6 .9 3 0 .7 8 3 8 .4 4 4 0 .5 2 4 1 .0 4 4 4 .0 9 4 5 4 1 .3 7 4 3 .4 3 3 3 .0 5 5 3 .4 3 4 1 .3 8 5 0 5 6 .6 3 4 6 .8 3 4 0 .2 3 4 6 .0 8 4 3 .6 9 5 5 N a N 4 5 .8 1 4 6 .4 7 1 9 .6 9 N a N 1 3 .2 8 1 4 .8 1 1 9 .5 1 1 5 5 6 .8 6 1 4 .1 9 1 4 .6 6 1 4 .7 3 1 2 .7 3 1 7 .1 7 1 5 .2 7 1 9 .5 3 3 7 .8 2 2 8 .2 1 3 9 .8 9 3 8 .7 9 4 2 .6 6 3 9 .9 6 3 1 .5 9 4 3 .0 3 4 0 .1 5 4 6 .3 3 4 1 .5 5 5 4 .3 2 5 4 .2 7 1 3 .3 3 1 9 .1 4 1 2 .2 9 1 2 .8 3 1 4 .3 6 1 9 .6 8 1 4 .6 5 2 8 .4 2 3 1 .7 8 3 5 .2 4 4 4 .8 3 9 .7 1 4 4 .8 2 4 1 .6 4 5 8 .3 5 8 .2 4 5 8 .5 1 1 6 .5 3 N a N 1 3 .8 1 2 .9 1 3 .2 7 1 2 .0 4 1 3 .8 1 2 .1 6 1 4 .1 1 3 0 2 9 .9 4 1 8 .0 5 3 2 .8 2 2 4 .5 8 3 7 .2 2 9 .9 8 3 9 .7 7 3 9 .7 3 4 2 .5 4 3 7 .3 2 4 4 .7 6 4 4 .0 1 4 5 .6 6 1 3 .7 3 1 3 .5 1 4 .6 9 2 4 .7 3 3 0 .4 3 4 4 .4 3 4 5 .2 3 u t u t s t s 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 4 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 5 0 0 5 5 0 5 0 0 9 1 2 5 2 9 4 8 3 5 3 7 3 6 3 8 4 1 2 4 3 3 4 3 9 4 4 4 5 4 64 7 4 7 4 5 4 8 4 9 4 9 4 9 5 2 2 5 4 0 9 1 5 4 6 5 5 2 1 5 0 2 2 4 1 4 0 1 6 1 1 9 2 8 2 5 5 3 2 9 3 5 1 8 4 6 3 7 2 0 3 6 4 8 3 1 1 7 2 6 5 1 5 2 1 7 3 4 1 6 4 8 4 1 1 3 4 2 7 2 7 2 3 8 4 2 4 4 3 2 3 3 1 9 0 3 4 4 4 5 5 2 2 9 1 0 5 2 1 2 2 4 4 0 1 1 6 1 1 9 2 8 2 5 2 9 3 5 1 8 3 7 2 0 3 6 4 8 1 1 7 2 3 2 6 1 5 3 1 6 2 1 4 1 3 7 7 2 2 3 8 4 2 4 2 3 3 3 4 3 1 3 9 3 0 1 1 8 2 0 1 4 1 7 2 3 2 6 1 5 3 1 6 1 3 2 7 1 2 2 4 1 1 2 2 2 3 3 4 4 4 5 5 5 6 6 6 7 7 7 8 8 8 9 1 0 1 1 1 1 1 1 2 1 2 12 1 3 1 3 1 3 13 1 3 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 5 1 5 1 5 15 1 5 1 5 1 5 1 6 1 6 1 6 16 1 6 1 6 1 6 1 7 1 7 1 7 1 7 1 7 1 7 1 7 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 1 21 2 1 21 2 1 2 1 2 1 2 1 2 2 22 2 2 22 2 2 2 2 2 2 2 2 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 4 2 4 2 4 24 2 4 2 4 2 4 2 4 2 5 2 5 25 25 2 5 2 5 2 5 2 5 2 6 2 6 26 26 26 2 6 2 6 2 6 2 7 2 7 2 7 27 27 2 7 2 7 2 7 2 8 2 8 2 8 28 28 28 28 2 8 2 8 2 8 2 9 2 9 2 9 29 29 29 2 9 29 2 9 3 0 3 0 3 0 30 30 30 30 3 0 3 0 3 0 3 1 3 1 3 1 3 1 31 31 31 3 1 3 1 3 1 3 2 3 2 3 2 3 2 32 32 32 3 2 3 2 3 2 3 3 3 3 3 3 33 33 3 3 3 3 3 3 3 3 4 34 34 3 4 3 4 3 5 35 35 35 3 5 3 6 36 3 6 36 3 6 3 7 37 3 7 3 7 3 7 8 38 38 3 8 3 8 3 9 39 3 9 3 9 39 4 0 40 40 4 0 4 0 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 1 3 1 3 1 3 1 3 1 3 1 3 13 4 3 4 3 4 3 4 3 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 1 4 1 5 1 5 1 4 1 4 1 4 1 4 4 5 4 5 4 5 4 5 4 6 4 6 4 6 4 6 1 2 1 2 1 2 1 2 4 7 4 7 4 7 7 3 4 34 3 4 1 5 1 5 4 8 4 8 4 8 4 8 35 3 5 3 5 9 9 3 6 3 6 3 6 1 6 1 6 5 0 5 0 5 0 5 0 1 5 1 5 1 5 1 3 7 3 7 3 7 5 2 5 2 5 2 1 7 1 7 38 3 8 5 3 5 3 5 3 39 3 9 5 4 5 4 5 4 40 4 0 5 5 5 41 4 1 5 6 5 6 5 6 1 8 42 4 2 4 3 4 3 4 3 4 4 27 4 9 5 7 5 7 14 5 1 26 5 2 53 5 8 u t u t s t s r s 1 5 D r i l n a m e ( 2 m b t w e e n e a c h ) S o il- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l i n e - s e c t io n i n Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m i n A lo n H a g a l i l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5 1 3 .7 8 1 1 .9 9 1 2 .3 3 1 2 .2 5 1 1 .7 4 1 1 .8 7 1 2 .2 5 1 2 .8 2 1 4 .8 3 1 5 .5 1 2 0 .2 3 2 5 .2 3 0 .1 2 3 7 .7 3 8 .5 4 3 9 .4 5 4 1 .7 6 4 0 .7 2 4 2 .2 6 4 3 .1 N a N 1 7 3 4 .2 6 1 8 .1 8 N a N 1 5 .0 3 1 3 .5 8 1 3 .2 9 1 3 . 2 1 3 .1 4 1 3 .2 9 1 3 .2 9 1 5 .3 9 1 3 .0 8 1 3 .8 3 1 3 .0 3 1 5 .6 1 1 7 .2 5 1 1 .4 3 2 2 .4 1 2 7 .0 2 1 3 .9 9 3 3 . 9 3 9 .3 4 2 6 .1 8 4 1 .3 7 4 3 .5 1 3 7 .2 8 4 2 .1 7 4 2 .7 2 3 8 .2 4 6 .3 3 5 3 .4 3 4 2 .8 4 N a N N a N 4 3 .7 9 1 8 .6 1 1 .6 9 1 3 .3 6 1 1 .4 8 1 3 .3 2 3 6 .8 4 1 9 .6 3 3 .9 3 3 8 .8 4 5 5 .8 9 4 0 .8 7 2 5 .8 2 5 6 .9 2 4 3 .2 4 N a N N a N N a N 1 3 .4 9 1 8 .4 5 1 2 .2 6 1 2 .9 5 1 1 .6 2 1 1 .6 1 8 .0 7 1 3 .8 9 2 5 .0 9 1 9 .4 8 3 1 .9 3 3 1 .3 6 3 8 .5 6 3 1 .7 6 3 9 .0 8 2 7 .7 1 4 0 .2 8 2 5 .0 1 4 6 .0 8 3 3 .0 3 5 8 .3 3 3 .4 6 N a N 1 7 . 6 1 7 .0 1 1 3 .9 9 1 3 .5 7 1 2 .5 7 1 2 .7 6 1 3 .4 6 1 3 .7 2 1 8 .9 2 1 9 .4 1 2 3 .5 8 2 3 .3 3 2 3 .8 7 2 4 .8 1 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 5 0 0 9 4 4 9 4 9 7 7 7 3 8 3 8 3 8 2 6 6 2 6 6 2 6 6 3 6 3 6 3 6 2 4 2 4 2 4 1 3 1 3 1 3 2 5 2 5 2 5 1 4 1 4 1 4 1 2 3 2 9 4 1 2 9 3 2 4 1 2 3 9 2 3 9 0 3 0 3 3 0 3 2 2 7 3 3 3 2 2 7 3 2 3 2 7 3 1 8 1 8 1 8 3 7 3 7 3 7 2 0 2 0 2 0 4 1 1 2 2 1 2 3 2 3 1 9 3 2 3 1 9 2 3 3 1 9 1 2 2 0 6 8 1 1 2 2 0 6 8 1 2 2 6 0 8 2 8 1 1 8 2 1 1 1 2 8 1 1 3 3 3 1 5 5 1 5 1 1 7 1 7 1 7 4 2 4 0 4 0 1 5 1 5 3 5 3 5 4 3 4 1 4 1 4 2 4 2 4 4 6 4 5 3 4 4 7 4 0 4 3 1 5 3 5 4 9 7 3 8 6 6 2 3 6 2 4 1 3 4 1 2 5 3 4 1 4 2 2 1 9 3 0 3 7 2 2 3 1 8 3 7 0 2 1 2 3 2 1 9 2 3 2 8 1 6 0 2 1 2 1 1 3 8 1 5 4 9 7 6 1 3 1 2 0 2 1 1 3 8 1 5 13 1 3 1 4 1 4 1 4 1 4 14 1 4 1 5 1 5 1 5 1 5 1 5 1 5 6 1 6 1 6 1 6 16 1 7 1 7 1 7 1 7 17 1 7 1 8 1 8 1 8 1 8 1 8 1 9 1 9 1 9 1 9 1 9 2 0 2 0 2 0 2 0 2 0 2 1 2 1 2 1 2 1 21 2 1 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 3 2 4 24 2 4 2 4 2 4 2 4 2 5 2 5 2 5 2 5 2 5 2 5 2 6 2 6 2 6 2 6 2 6 2 6 2 7 2 7 2 7 2 7 2 7 2 7 2 8 2 8 2 8 2 8 2 8 2 8 2 9 2 9 2 9 29 2 9 2 9 3 0 3 0 3 0 3 0 3 0 3 0 3 1 3 1 3 1 31 3 1 3 1 3 3 2 3 2 32 3 2 3 2 3 3 3 3 3 3 33 3 3 3 3 3 4 3 4 3 4 39 33 3 2 3 4 3 2 34 34 3 4 3 5 35 3 5 3 5 35 3 5 3 6 36 3 6 3 6 36 3 6 3 7 37 37 3 7 3 7 3 7 3 7 3 8 3 8 3 8 3 8 38 3 8 9 3 9 3 9 3 9 39 3 9 4 0 4 0 4 0 4 0 4 0 40 40 1 4 1 6 1 4 1 4 1 4 14 1 4 1 4 4 1 41 4 1 4 1 4 1 4 1 4 1 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 2 4 3 4 3 4 3 4 3 4 4 4 4 4 4 4 4 5 4 5 4 5 4 5 1 3 1 3 1 3 1 3 1 3 1 5 1 5 15 1 5 4 6 46 4 6 46 4 7 4 7 4 7 4 8 4 8 4 8 1 6 1 6 4 9 4 9 4 9 1 7 1 7 3 43 4 34 5 0 5 0 5 0 33 3 3 5 1 5 1 1 8 1 8 3 3 5 2 5 2 3 8 53 5 3 32 54 4 0 1 4 13 5 5 1 5 1 5 1 9 1 6 31 5 6 31 S o il- r o c k M IN w e t n e s s a lo n g l i n e - s e c t io n i n Q u e r c u s i t h a b u r e n s is s y s t e m i n A lo n H a g a l i l - f r o m A p r i l 2 0 0 1 t i l l N o v 0 5 1 7 1 5 .6 1 1 7 .4 7 1 3 .9 1 2 .6 2 1 2 .4 9 1 4 1 2 .5 1 1 2 .0 8 1 1 .7 8 1 3 1 2 .6 2 1 1 3 .0 2 1 1 .9 5 1 3 .9 2 1 4 .1 5 1 3 .3 2 1 2 .3 7 1 4 .3 6 1 2 .6 6 1 9 .6 8 1 8 .3 6 2 9 1 5 .3 4 1 9 .6 8 2 5 .3 9 1 4 .3 6 2 9 .9 3 3 6 .5 6 2 0 .4 8 3 8 .5 2 4 1 .3 8 3 8 .6 4 4 0 .9 2 3 9 .5 4 4 0 .0 8 4 2 .2 6 N 4 2 .5 4 N a N N 4 6 .3 3 N a N 1 2 .1 2 N a N N a N 1 4 .6 2 1 4 .7 8 3 3 .9 6 1 3 .2 9 1 3 1 4 .8 9 1 4 .2 8 3 1 .9 1 2 1 .3 1 4 0 .0 5 3 7 1 4 .8 6 4 0 . 8 4 0 3 2 .3 3 4 2 .8 4 1 8 .9 8 1 4 .0 4 1 5 .6 5 1 3 .4 8 1 5 .1 5 1 4 .7 8 1 2 .6 1 1 2 .5 5 3 4 .8 3 2 8 3 4 .1 1 3 0 .6 3 3 3 .2 7 3 2 .3 1 5 6 .8 4 4 6 .2 3 5 3 .1 6 1 9 .6 9 N a N 1 2 .9 2 N a N 1 4 .5 2 1 2 .8 7 1 3 . 9 1 7 .0 6 2 2 .3 2 1 .2 8 3 0 3 3 .3 5 2 7 .9 1 3 2 .7 7 3 4 .0 8 4 6 .4 6 3 9 .7 3 3 5 .6 7 4 2 .3 9 N a N 4 6 .4 6 1 5 .0 7 N a N u tu t st s rs 1 8 .3 5 N a N 1 5 .6 2 1 4 1 3 .8 2 2 3 1 8 .1 9 2 9 2 1 2 5 .0 7 3 6 2 8 .9 9 3 6 3 4 .0 6 4 1 3 0 .7 4 3 7 .2 8 3 9 4 2 .7 1 N a N 1 7 1 4 קו 6 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 5 0 0 חתכי רוחב דו מימדיים ש ל ערכי % ר טיבות מזערית בקווים 6-4 בחלקת אג 2 איור 2+ 3.32 מ' המרחק בין קווי האורך הוא 2 מ' והמרחק בין קווי הרוחב הוא 2 מ' קו 5 קו 4 וחלוקה לטיפוסי שטח 4 מ' X4 4 תחום עץ עץ 4 עומק (סמ) הו ו' וז ז זח ח בור הכי ול – דופן מ זרחית הערך הנמוך בכל קידוח בכל עומק מקרא אחוז רטיבות נ פחית סרגל צב ע
- 21. 59 3.שיצאו של חיישני של תחנת אג 2, ללא הנתוני של מדידות בארבעת קידוחי החיישני ה 33 ). הממוצעי המצוי ההתנגדות החשמלית בתחנת המדידה בחורש של האלו , מהל נוס התקופה. לעיו מאיפוס לקראת סו , ובמקביל לטמפרטורות האוויר והקרקע. בתמרת מוצג בנספח 7ח', כולל פירוט קריאות כל החיישני סלע) מעבר קרקע ) C – הקרקע בעומק של 20 סמ והסלע או אופק שוני מגמות הרטבה והתייבשות בעומקי יומי של 12 ממ בעוצמה של 4 ממשעה לפחות. בי לאחר גש בעומק של 40 סמ נרטבו מיידית בתחילת החור . התייבשות מהירה, בעיקר בעומק של 20 סמ, חלה אלה תהליכי התייבשות קצרי נמדדו בעומקי הגשמי . רטיבות הסלע בעומק של 1 מ' עלתה בהדרגה החל העיקריי גשמי החור באביב, במרס או באפריל לאחר סיו , חלה . לאחר מכ 4 חודשי , והגיעה לשיא ההרטבה (ההתנגדות הנמוכה) לאחר 2 הראשוני מגשמי החור היה דומה א . בעומק של 2 מ' התהלי של השנה שלאחר מכ התייבשות הדרגתית בעומק זה עד לגשמי החור , ומידת ההתייבשות הייתה מועטה ביחס לעומק הרדוד. 6 חודשי ההרטבה ההדרגתית נמשכה 5 איטי יותר. כא . 13 חודשי ההרטבה היה איטי ובמידה מועטה, והיא הגיעה לשיאה לאחר 8 4 מ' מהל של 3 ו בעומקי הגליל השונות –שנת 2001 הייתה שנה שחונה ( 494 ממ בתחנת אלו מגמות ההרטבה וההתייבשות בשני שחונות והסתיימה בערכי רטיבות של שני בהשוואה לממוצע רב שנתי של 577 , טבלה 3.2 לעיל). היא סיימה רצ 2002 ). שנת 2002 הגשומה ( 627 ממ) הסתיימה ככל הנראה (ראה ערכי התנגדות גבוהה לפני גשמי חור נמוכי של יותר, שהתבטאו בהתנגדות חשמלית נמוכה במעט עד עומק של 2 מ' (בהשוואת הערכי בערכי רטיבות גבוהי שכבר בחודש ). שנת 2003 הגשומה במיוחד ( 830 ממ) השאירה את רישומה בכ תחילת נובמבר של שתי השני הקי 2002 , ומידת ההתייבשות בהמש יותר מאשר במועד המקביל ב מרס ערכי הרטיבות באותה שנה היו גבוהי 4 מ' נמשכה של 3 , שבעומקי לכ של אותה שנה גר החלחול של מי הגש והסתיו הייתה קטנה יחסית. המש 13 חודשי והיא הגיעה לשיא (ההתנגדות הנמוכה ביותר) רק בינואר 2004 , כ כל הקי העלייה ברטיבות במהל של חלחול. שנת 2004 הייתה דומה בקירוב בכמות העיקרי, שהיה המקור לאותו מהל לאחר תחילת הגש 2003 גרמה לכ של סו , תחילתה על רקע הרטיבות בכל העומקי 624 ממ), אול ) לזו של 2002 המשקעי . באביב או בקי , עד שלב מתקד יותר מזו של 2003 במרבית העומקי שהרטיבות באותה שנה הייתה גבוהה א 4 מ' הרטיבות נשארה גבוהה במיוחד עד אוגוסט של אותה שנה ועלתה רק במעט עד נובמבר; של 3 בעומקי 0.4 מ' של 0.2 יוני, שאז החלה התייבשות מואצת. בעומקי 2 מ' היא נשארה גבוהה במיוחד עד סו של 1 בעומקי 2004 הייתה גבוהה מזו של סו גשמי האביב. בכל מקרה, הרטיבות בסו סיו הייתה התייבשות מהירה כבר ע השפעתה של שנת 2003 . המדידה היחידה שלא הושפעה משמעותית 2002 בכל עומקי הסלע כתוצאה מהמש השנתיות הייתה המדידה בקרקע, בעומק של 20 סמ. מכמויות הגש רצי נעשו באופ מגמות ההרטבה וההתיבשות בכיסי הקרקע – מדידות בלוקי הגבס בכיסי קרקע במספר עומקי 2.3.1 ). הרטיבות המשקלית חושבה על פי הכיול הישיר של בלוקי הגבס לרטיבות ) בתחנת אג 1 החל משנת 1996 הייתה מהירה בעקבות גשמי החור בנספח 7א'). ההרטבה בכל העומקי נוס לעיו הקרקע המקומית (נית גרמו להרטבה חלקית נוספי אביביי גשמי האביב. גשמי . התייבשות חלקית חלה בהפוגות שבי הראשוני ( 56 סמ). בעומק רב יותר בכיסי ההתייבשות בעומק הרדוד ( 25 סמ) וחלק מעומק הביניי ולעיכוב של מהל 90 ממ הביא שוב להרטבה מלאה. לאחר סיו אביבי של כ , גש 90 סמ) ובחלק מקטעי הביניי הקרקע ( 80 ההתייבשות, כשהחלק העמוק של הכיס נשאר יחסית רטוב יותר. ביולי תהלי גשמי האביב, התחדש או המשי .32% כל הפחתת הרטיבות בכיס הייתה כ . ס בכל העומקי אוגוסט חלה התייצבות ברטיבות במרבית החיישני 3.4.2 מתח התאחיזה לדרגת האמפליטודה. על טבלת המתח חושב באמצעות עקומי התאחיזה ( 3.2.4.4 , איור 3.17 ) על ידי התאמת העקו עבור ארבעה תחומי מתח שוני והתקבלו צבעי Excel נתוני המתח שהתקבלו הוגדר עיצוב מותנה בתוכנת הרטיבות בעומק 3.42 ). בדוגמאות מאתר אג 2 (איור 3.36 ), התקבלה התאמה בקירוב לחת ,3.41 , 3.36
- 22. (איורי גבוההומתח התאחיזה בה בשכבות העמוקות שרטיבות ההרטבה וההתייבשות וה במרביתו של תחו ה ובזמ
- 23. 8 7 6 5 4 3 2 1 8 7 6 5 4 3 2 1 0 נוב' 6 (310) 2003 נוב' 21 (325) דצמ' 6 (340) דצמ' 21 (355) (5) ינו' 20 ינו' 5 (20) פב' 4 (35) פב' 19 (50) מרס 6 (65) מרס 21 (80) אפר' 5 (95) אפר' 20 (110) מאי 5 (125) מאי 20 (140) יוני 4 (155) יוני 19 (170) יולי 4 (185) יולי 19 (200) אוג' 3 (215) אוג' 18 (230) ספט' 2 (245) ספט' 17 (260) אוק' 2 (275) אוק' 17 (290) נוב' 1 (305) נוב' 16 (320) דצמ' 1 (335) דצמ' 16 (350) דצמ' 31 (365) ו' 15 (15 ימים ומועדים, 2002-2004 גשם (ממ) ,KOhm התנגדות חשמלית 8 7 6 5 4 3 2 1 0 ספט' 23 (266) אוק' 8 (281) אוק' 23 (296) נוב 7 (311) נוב 22 (326) דצ 7 (341) דצ 21 (356) (6) ינ 21 ינ 6 (21) פבר 5 (36) פבר 20 (51) מרס 6 (65) מרס 21 (80) אפר' 5 (95) אפר' 20 (110) מאי 5 (125) מאי 20 (140) יוני 4 (155) יוני 19 (170) יולי 4 (185) יולי 19 (200) אוג' 3 (215) אוג' 18 (230) ספט' 2 (245) ספט' 17 (260) אוק' 2 (275) אוק' 17 (290) נוב' 1 (305) נוב' 16 (320) ימים ומועדים, 2003-2004 גשם, ממ ,KOhm התנגדות חשמלית 2004 0 נ וב' 6 (310) נ וב' 21 (325) דצמ' 6 (340) דצמ' 21 (355) (5) ינ ו' 20 ינ ו' 5 (20) פב' 4 (35) פב' 19 (50) מרס 6 (65) מרס 21 (80) אפר' 5 (95) אפר' 20 (110) מאי 5 (125) מאי 20 (140) י ונ י 4 (155) י ונ י 19 (170) י ולי 4 (185) י ולי 19 (200) אוג' 3 (215) אוג' 18 (230) ספט' 2 (245) ספט' 17 (260) אוק' 2 (275) אוק' 17 (290) נ וב' 1 (305) נ וב' 16 (320) דצמ' 1 (335) דצמ' 16 (350) דצמ' 31 (365) נ ו' 15 (15) ימים ומועדים, 2001-2003 גשם, ממ ,KOhm התנגדות חשמלית גשם שעתי ישיר גשם שעתי ממדידה יומית R 0.2 R 0.4 R 1.0 R 2.0 R 3.0 R 4.0 תקופת שיבושים התנג דות חשמלית (kohm) בבלוקי גבס ב ע ומקי ם ממוצע ים (מ') וגש ם שעתי (ממ) בתחנת אג 2 2002 הת י ב ש ו ת הרטבה : איור 3.33 הק ווים ב כ ל הש נים הם ממוצעים של החייש נים ששמרו על תק י נות ע ד ס וף המד יד ות : שניים של 0.2 מ', שני ים של 0.4 מ', של וש ה 1.0 מ', 2מ', שלו שה 3.0 . אר ב ע ה 0 מ', שלוש ה 4.0 מ'
- 24. 60 ),אול 3 מ' (העומק שונה בטיפוסי השטח השוני באזור המעבר בעומק של 2.5 . התקבלה התאמה רבה ג נמו 2.25 מ' בקירוב. על פי חת ההרטבה וההתייבשות, בעומק של 1.75 היה שוני בתמונה המתקבלת בתחתית תחו 0.20 בקירוב ל θ=0.15 האלה מ העומקי ההעמקה בתחו עלתה בהדרגה ע הרטיבות, רטיבות הרקע בקי הזה, המתח, בטווח העומקי לקראת אזור המעבר, שבו הייתה עלייה רבה של הרטיבות בטווח הקצר. על פי חת בקירוב זה של מתח גבוה תוא 15 בר. תחו 5 ל כל השנה, שנעה בי אופק של מתח גבוה יחסית לאור היה קיי ובור הכיול הוא זוהה בבירור על פי ההגדרה כשכבה פריכה . לא בכל חתכי הגלעי הנארי התחתו את מיקו , שזוהה בבירור מעליו, לבי הנארי העליו זה נמצא בי עומקי תחו ולווחית בעלת נקבוביות גסה ( 1.2.1.4 ), אול שמתחתיו. אופק זה בא לידי ביטוי בדגימות של בור הכיול ובחלק מעקומי התאחיזה שנבנו עבור אותו סלע הקרטו בהרטבה העונתית המעטה באופק זו. שהדבר התבטא ג יתכ .(III-II' 4ג , נספחי נוס עומק (לעיו 3.4.3 קליטה והצטברות 3.4.3.1 חישוב והצגת הקליטה וההצטברות חישוב של הפרש הרטיבות בי של ארבע שנות המדידה ( 3.4.1.1 .א'), נער על בסיס טבלאות הרטיבות בעומק ובזמ 3.37 ). במועד 3.34
- 25. מועדי המדידה (איורי שבי של תקופת הזמ , שחולק למספר הימי מועדי מדידה עוקבי בכל שנה הוצב הפרש 0, ובתקופות הבאות התקבל שינוי הרטיבות היומי, לאחר התאמת ערכי המדידה הראשו למועדי החור הרטיבות לערכי ממ במקטעי עומק של 25 סמ. הפרש ההפחתה של הרטיבות בכל עומק, מסו והוגדר כקליטה, כלומר הרטיבות שהייתה בתחילת העונה חיוביי באותה שנה התקבל בערכי המדידה הבאי , והיא מבטאת שליליי התקבלה בערכי הזמ ע נקלטה בעיקרה על ידי הצמח. עליית הרטיבות בעומק נתו הועברו כמטריצות הצטברות של רטיבות, כלומר היווצרות של מאגר רטיבות זמני באותו עומק. טבלאות הנתוני של קליטההצטברות יומית בעומק , ולאחר הרצת תוכנית מתאימה התקבלו הגרפי Matlab לתוכנת מספרי שנות המדידה במהל נתוני ובזמ נראו המגמות בכל אחת משנות המדידה ובכל טיפוסי השטח והקידוחי הכללי של הקליטה וההצטברות המהל חלה . במקביל לכ הקי חלה קליטה מואצת באביב, שהלכה וקטנה במהל של החת הבאות: בחלק העליו (ראה שונות ובטיפוסי שטח שוני שונה בשני 2.5 מ', באופ של 1.0 , בעיקר בעומקי הצטברות בעומקי הביניי . מתחת לעומק לכ הייתה הצטברות קוד שבה , הקליטה בעיקרה נעשתה בעומקי הקי ). בהמש להל . הפחתה זו הזמ של הפחתת הרטיבות ע קטעי של הצטברות מעטה, וא ההצטברות והקליטה נראה המש ) אינה מבטאת כנראה קליטה אלא חלחול, כלומר הפחתת רטיבות שנעה לעומק רב בגרפי חיוביי בעומק (ערכי אלה היו נמוכי בעומקי שהערכי יותר. לא כל ערכי הקליטה וההפחתה בעומק היו בעלי מגמה ברורה, וכיוו פיזור של נתוני המדידה. ביטאו בחלק מהמקרי שה , יתכ רציפי אינ וחלק מועטה הקליטה וההצטברות. שנת 2001 , שבה הייתה כמות משקעי על מהל השנתיי השפעת אופי המשקעי שחונות (טבלה 3.2 לעיל), התבטאה בקליטה נמוכה שלא העמיקה ובהצטברות מעטה. בשנת לאחר מספר שני 2002 , שהייתה גשומה מעל הממוצע, חלה קליטה רבה יותר ועד לעומק רב יותר. לא נראה שינוי משמעותי רב זמ בהצטברות של אותה שנה. בשנת 2003 , שהייתה גשומה במיוחד, הקליטה נמשכה לעומק רב יותר ובמש קצר בזמ גבוהי יותר, וההצטברות הייתה רבה יותר ומעמיקה יותר. בשנת 2004 נמצאו קליטה מרוכזת בערכי בשנה זו הייתה דומה בקירוב לכמות של יחסית והצטברות רבה ועמוקה יותר מאשר בשנת 2002 . כמות המשקעי באו על תשתית רטובה שנשארה משנת 2003 : (א) הגשמי היא נבדלה ממנה בעיקר בשני מרכיבי שנת 2002 , אול אלה השפיעו, קרוב היה מאוחר יחסית, בחודש ינואר. גורמי (ראה לעיל 3.4.1.1 ב', 3.4.1.2 ); (ב) שיא הגש המאוחר נקלט באחוז גבוה לפני שהגש שהקליטה בשנה זו הייתה רבה יחסית ומרוכזת, כיוו לוודאי, על כ שהספיק לחלחל.
- 26. איור 3.34 :קליט ה ו ה צטברות בקבוצת קיד וח ים ס מו כ י ם עד עומ ק 475 סמ ל אורך תקופת הזמן אפ ריל 2002 עד ספטמבר 2004 ש ם הקידוח טיפוס השטח Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 מקרא ס ר ג ל צ בע ממ ליום Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 3st Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 3t Depth [cm] Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 5tu Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 3tu Depth [cm] A 02 D 02 A 03 A 03 D 03 A 04 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 5st Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 4st Depth [cm] Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 4t Depth [cm] Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 4tu Depth [cm] Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 5t 0.02 0 0.01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.04 0.05 0.04 0.03 0.03 0.02 0 0 0.01 0.01 0.02 0.01 0 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 קליטה ואגירת מים בערכי ממ ליום בקידוחים 2 מ' X2 סמוכים בקטע מ- אג 2 מרחקי הקידוחים בכיס קרקע ראשון בכתפי כיס קרקע קרקע בכיס רדודה קרקע שני 20 50 100 150 200 250 300 350 400 450 קל יטה הצטברות עומק, סמ 2002 2003 2004 2002 2003 2004 2002 2003 2004
- 27. 61 ,3.36 ,3.35, 3.34
- 28. הקליטה הייתה רבהיותר וההצטברות רבה יותר (איורי α בטיפוס השפעת טיפוס השטח ערכי הקליטה וההצטברות וה ה δ יותר ובטיפוס הקליטה וההצטברות היו נמוכי β 3.40 , טבלה 3.4 ) . בטיפוס .δ ו β הטיפוסי כלל בי נמצא בדר γ עוד יותר. טיפוס עומק הקליטה וההצטברות היו נמוכי האביבי הרטיבות המרבית ותנועת הגש הקליטה וההצטברות לבי 3.4.3.2 הקשר בי התקדמות הרטיבות המרבית – מועד הרטיבות המרבית בכל עומק נקבע בכל שנה על פי עקומי א. מהל הכיול של בלוקי הגבס למתח תאחיזה ההתנגדות של בלוקי הגבס (איור 3.33 ). ערכי ההתנגדות הומרו על פי עקו 2004 וערכי מתח 2002 בשני נתוני של התקדמות הרטיבות המרבית בעומק ובזמ (איור 3.29 ב'). הגרפי איור 3.37 ). על ) β הקליטה וההצטברות של טיפוס התאחיזה של הרטיבות המרבית בכל עומק הוצבו על גבי גר את מתח התאחיזה תא שבה של השלב בהרטבה המציג את המועדי , גר הרקע של 2003 הוצב, בנוס קטע גר דומה הוצב בשלבי ההרטבה של 2004 (באותה שנה היה בעומק מתח 2002 . גר של רטיבות השיא ב הערכי . החודשי על אותו ציר זמ עמודות של הגש , הוצב גר יותר מלכתחילה). כמו כ תאחיזה נמו 2 מ'. עמוק אזור ההצטברות המרבית שנמצא בעומק של כ דר של התקדמות הרטיבות המרבית עוברי הגרפי , מתח התאחיזה תקופת ההצטברות לתקופת הקליטה. כמו כ בקירוב בי ועוברי אלה ממשיכי יותר, גרפי מזה של 2003 . זאת, בהתאמה 2004 היה נמו מזה של 2002 , ומתח התאחיזה בעומק ב בשנת 2003 היה נמו נובמבר לפני השטח החל מסו הרטיבות המרבית התחיל סמו לשינויי הרטיבות שתוארו לעיל ( 3.4.1.2 ). גר . אפשר להניח שעמוק יותר, המקור לשיא הרטיבות היה התקדמות הזמ תחילת דצמבר והעמיק בהדרגה ע . יותר בחור ירדו בשלב מתקד , שחלק בגשמי לקו הרטיבות המרבית שתחילת מקבילי האביבי – הותוו חיצי ב. הערכת התקדמות החלחול של הגש 100 סמ. של 75 של שיא קצב הקליטה בעומקי ולזמ אלה הגיעו למיקו אפריל. חיצי במועד של גשמי מרס שחלחלו בעונה זו הגיעו לתשתית שהמי יותר, כיוו שיש להתוות את קווי החלחול האביבי בשיפוע קט יתכ . במצב כזה המוליכות ההידראולית הייתה גבוהה יותר הראשוני רטובה מאשר זו שקידמה את גשמי החור הרדוד היה רטוב, ודווקא באביב התחילה בו , כל החת בחור כבר בשלב מוקד גדול יותר, אול והשט להעביר את קווי החלחול באביב בצורה זו, כדי למצוא את המועד המקורב , נראה שאיכותית נית התייבשות. לכ מאי למדידת יוני מדידת אפריל האביבי היא בי , שתקופת הקליטה של הגש האביבי. מכא של קליטת הגש יולי. התור והגדרת התוו השורשי 3.4.4 עומקי הקליטה ביחס למיקו זמ להשוות במדויק את המדידות שנעשו לאור שבו נית והכיול הוא המקו בור הדיגו הבדיקה א. מיקו ( 3.2.2.1 ב', איור 3.12 ). תכונות הסלע בצידי הבור נמצאי קרקע שבו ה , על רקע מערכת הסלע השורשי למיקו הרטיבות, מתח התאחיזה וגרפי הקליטה .(III-I' 4ב', 4ג
- 29. ראה נספחי נוס הוצגו לעיל ( 3.2.4 , איור 3.16 ; לעיו ותיאור מפורט של דפנות באיור 3.36 . צילו את פינות הבור מוצגי המהווי וההצטברות של ארבעת הקידוחי ביחס לנקודות המדידה השורשי להשוות במדויק את מיקו הידוע של נקודות המדידה מאפשרי הבור והמיקו לטיפוס שטח בצד הדרומי שייכי 3.39 ). שני הקידוחי , 3.38
- 30. (איורי קליטתהמי שחושבה בה וביחס לעומקי ההרטבה העונתית בצד הדרומי הייתה רבה יותר, הקליטה רבה ומעמיקה .γ מטיפוס ה הצפוניי והקידוחי α לקליטה השורשי . השוואת מיקו (ראה לעיל) מצומצ יותר ואופק מתח התאחיזה הגבוה של הנארי התחתו ואת את שני הצדדי ), המייצגי ח' ברשת הקידוחי זח ו בקו 6, טורי 6ח (הממוקמי 6זח ו נערכה בקידוחי שתי יחידות השטח. 70 סמ העליוני 65 .( מזרחית של הבור (איור 3.38 מיקומו בפינה הצפו ב. קידוח 6ח: תיאור סביבת הקידוח שמדידת יתכ סלע, אול . נקודת המדידה בעומק של 75 סמ הייתה בתו שורשי בקרקע בה מצויי נמצאי
- 31. 0 -0.03 0 -0.02 0 0 0 0 0.01 0 0.010.01 0 0 0.15 0.1 0. 1 - 0.0 1 -0.02 -0.03 0.030.03 0 0 0 0 0 0.01 0.01 0.01 0.01 0 0.02 0.01 -0.0 1 0. 01 0.04 0. 0 1 0.02 0. 02 0.02 0.02 0.01 0. 01 0.02 0.02 0.02 0.02 0.03 0.03 0.02 0.02 0.02 0.02 0.03 0.03 0.03 0.03 0 . 03 0.01 0.01 0.01 0.04 0.04 0.04 0 .04 0.04 0. 04 0.04 0.04 0.03 0.03 0.03 0.02 0.02 0. 05 0.05 0.05 0 0 0 0.04 0.04 0.05 0 . 0 5 0.05 0 0 0 0 0 0 0 0.06 0.06 0.06 -0.01 -0.01 0.05 0.05 0.05 0 0 0 0 0 0.03 0.03 -0.02 -0.02 0 0 0 0.06 0.06 0.06 0.06 0 0 -0.03 -0.03 0.07 0.07 -0.01 0 0.11 0 0 0 0 0 -0.04 0.08 0.08 -0.01 0 0 0 . 07 0.09 0.09 0.07 0.07 -0.01 - 0.0 1 0.01 -0.05 -0.01 0. 0 4 0 0.1 0.1 0 -0.01 -0.01 0.01 0. 01 0 -0.02 -0.01 0.01 -0.02 0.02 0 0.01 -0.03 0 0.01 -0.02 0. 01 -0.06 -0.04 0. 01 0.08 0. 01 0.12 0. 01 -0.05 0. 0 1 -0.03 -0.03 -0.0 6 -0 .02 0.0 1 0.03 0 . 02 -0.07 0.02 -0.04 0.13 0.05 0.01 0.14 0.07 0.08 D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n th ] Depth [cm] 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 3 0 .0 4 1 0 .0 2 9 0 .0 4 3 0 .0 1 6 0 .0 0 1 - 0 .0 2 8 - 0 .0 2 3 - 0 .0 1 8 0 .0 0 2 0 .0 0 1 0 .0 0 2 0 .0 1 - 0 .0 0 4 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 0 .0 2 1 0 .0 0 1 - 0 .0 0 4 - 0 .0 0 1 0 .0 1 8 0 .0 0 7 0 .0 1 9 0 .0 4 8 0 .0 3 8 0 .0 3 0 .0 2 1 0 .0 0 9 0 .0 0 8 0 .0 0 8 0 .0 0 6 - 0 .0 0 2 0 .0 0 1 0 .0 0 1 0 - 0 .0 0 3 0 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 - 0 .0 0 5 0 .0 3 2 0 .0 4 2 0 .0 3 3 0 .0 2 3 0 .0 2 7 0 .0 2 5 0 .0 1 0 .0 0 3 - 0 .0 0 9 - 0 .0 1 8 - 0 .0 2 2 - 0 .0 0 9 - 0 .0 1 0 .0 0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 1 - 0 .0 1 0 .0 4 3 0 0 .0 0 2 0 .0 0 5 0 .0 0 3 0 .0 1 2 0 .0 0 2 0 .0 0 9 0 .0 0 8 0 .0 0 4 0 .0 0 4 0 .0 0 5 0 .0 0 3 - 0 .0 0 1 0 .0 0 3 0 .0 0 5 0 .0 0 8 - 0 .0 2 1 - 0 .0 7 1 0 .0 1 4 - 0 .1 3 3 0 .0 0 3 0 .0 0 4 0 .0 0 3 0 .0 0 3 - 0 .0 0 2 0 .0 0 5 0 .0 0 2 0 .0 0 1 0 .0 0 2 0 .0 0 3 0 .0 0 2 0 .0 0 7 0 .0 0 1 0 .0 0 7 - 0 .0 0 2 - 0 .0 0 2 0 .0 0 3 0 .0 2 3 - 0 .0 0 9 0 .0 0 5 - 0 .0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 3 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 3 0 .0 1 0 - 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 0 0 0 0 .0 2 0 0 0 0 .0 4 0 .0 7 0 .0 7 0 .0 7 0 .0 6 0 .0 4 0 .0 2 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 3 0 .0 4 0 .0 6 0 .0 8 0 .0 8 0 .0 7 0 .0 6 0 .0 3 0 .0 2 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 4 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 - 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 - 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 4 0 .0 6 0 .0 6 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 6 - 0 .0 7 - 0 .0 7 - 0 .0 2 0 0 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 0 .0 2 0 .0 4 0 .0 5 0 .0 8 0 .0 9 0 .0 8 0 .0 6 0 .0 5 0 .0 2 0 .0 1 0 0 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 4 0 .0 6 0 .0 3 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 3 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .1 0 .1 4 0 .1 3 0 .1 5 0 .1 2 0 .0 9 0 .0 6 - 0 .0 1 - 0 .0 4 - 0 .0 4 0 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 6 0 .0 6 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 2 0 0 0 0 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 7 0 .0 7 0 .0 7 0 .0 7 0 .0 5 0 .0 4 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 0 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 2 - 0 .0 1 0.06 A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 - 0 . - 0 . - 0 . 0 0 .1 0 .2 0 . 3 0 . 4 - 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.02 0.02 0.02 0.02 0.02 0.02 0.02 0.03 0 .0 3 0.03 0 . 03 0.02 0.02 0.02 0.03 0.03 0. 03 0. 03 0.04 0.04 0.04 0. 04 0.01 0.01 0.01 0.01 0.04 0.04 0.04 0.03 0.03 0.03 0.05 0.05 0.05 0.02 0.02 0.02 0.05 0. 05 0.05 0.06 0 . 06 0.03 0.03 0.03 -0.01 - 0.0 1 -0.01 0.04 0.04 0.04 0.06 0.06 0.06 0.06 0.07 0.07 0.07 0.05 0.05 0.05 0. 04 0.04 0.04 -0.02 -0.02 0.07 0.07 0 0 0.08 0.08 0. 08 0.06 0.06 0.06 0 0 0 -0.03 -0.03 0.08 0.0 8 0. 08 0.07 0.07 0.09 0.09 0 0 -0.04 -0.04 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.05 -0.05 0.08 0. 08 0 0 0 0 0.05 0.05 0 0 0. 0 1 0.01 -0.01 -0.01 0.1 0.09 0.09 -0.06 -0.06 0 0 0.11 0.11 0 0 0.09 0.09 0.12 0.12 0 0 -0.02 -0.02 0.02 0.02 -0.02 -0.02 -0.07 0 0 -0.02 0.13 0.13 0.1 0.1 0. 03 0.14 0.14 0.1 - 0.0 3 -0.01 0.01 -0.08 -0.01 0.15 0.15 0 . 01 0 0 0.06 -0.01 0 0 0 . 04 0.16 0.16 -0.04 0.11 -0.03 -0.0 9 -0.03 0 0 .05 0.17 -0.03 0. 01 -0.01 -0.05 -0.02 0.18 -0.02 -0.1 0.12 0.07 0.02 0.19 -0.0 2 -0.06 -0.0 1 0.08 0.01 0.2 - 0.03 -0.01 0.07 0.01 0.11 0 .09 0. 05 0.21 0. 01 -0.07 -0.1 1 -0.04 0.22 0 . 07 0. 1 D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n t h ] Depth [cm] y y g p g 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 3 9 0 .0 5 4 0 .0 4 9 0 .0 5 2 0 .0 2 5 - 0 .0 1 8 - 0 .0 4 2 - 0 .0 4 3 - 0 .0 2 1 - 0 .0 0 5 - 0 .0 0 4 0 0 .0 0 2 0 .0 0 6 0 .0 0 2 - 0 .0 0 2 0 .0 0 6 - 0 .0 0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 0 6 0 .0 4 4 0 .0 3 9 0 .0 3 6 0 .0 7 6 0 .0 6 6 0 .0 4 9 0 .0 3 1 0 .0 1 9 0 .0 1 2 0 .0 1 2 0 .0 0 8 - 0 .0 0 2 - 0 .0 0 5 0 0 .0 0 5 - 0 .0 0 4 0 .0 0 6 0 0 .0 0 4 - 0 .0 0 7 0 .0 1 0 .0 3 8 0 .0 5 2 0 .0 3 4 0 .0 3 5 0 .0 3 9 0 .0 1 - 0 .0 2 1 - 0 .0 4 4 - 0 .0 3 8 - 0 .0 3 5 - 0 .0 3 7 - 0 .0 0 7 - 0 .0 1 2 - 0 .0 0 3 - 0 .0 1 3 0 .0 0 2 0 .0 0 7 0 .0 0 1 - 0 .0 0 4 0 .0 0 9 0 .0 0 5 0 .0 0 3 0 .0 0 7 0 .0 0 4 0 .0 0 7 0 .0 1 0 .0 0 7 0 .0 1 0 .0 0 5 0 .0 0 8 0 .0 1 5 0 .0 3 1 0 .0 0 2 0 .0 0 6 0 .0 2 - 0 .0 1 1 - 0 .0 0 1 - 0 .0 1 1 - 0 .0 0 5 0 .0 0 4 0 .0 0 7 0 .0 0 5 0 .0 1 0 .0 0 8 0 - 0 .0 0 5 - 0 .0 0 9 0 .0 0 6 - 0 .0 0 5 - 0 .0 0 2 0 .0 0 4 - 0 .0 1 5 0 .1 2 2 0 .0 1 - 0 .0 4 6 - 0 .0 0 2 - 0 .0 0 5 - 0 .0 0 5 - 0 .0 1 7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 4 - 0 .0 4 - 0 .0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 7 0 .1 0 .0 9 0 .1 2 0 .0 7 0 .0 5 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 1 - 0 .0 2 0 - 0 .0 1 0 0 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 7 0 .1 4 0 .1 1 0 .0 9 0 .0 7 0 .0 3 0 .0 1 0 .0 1 0 0 .0 1 0 0 0 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 2 0 0 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 7 0 .0 9 0 .0 8 0 .1 1 0 .0 6 0 .0 2 - 0 .0 4 - 0 .1 1 - 0 .1 2 - 0 .0 9 - 0 .0 5 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 3 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 6 0 .1 0 .1 2 0 .1 0 .0 8 0 .0 5 0 .0 1 0 0 - 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 8 0 .0 6 0 .0 8 0 .0 3 0 .0 3 0 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 - 0 .0 3 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 2 0 0 - 0 .0 1 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .1 3 0 .2 0 .1 9 0 .2 5 0 .1 9 0 .1 3 0 .0 4 - 0 .0 4 - 0 .0 9 - 0 .0 6 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 2 0 - 0 .0 1 0 0 .0 2 0 - 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 9 0 .1 0 .0 7 0 .0 5 0 .0 3 - 0 .0 1 - 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 - 0 .0 2 0 - 0 .0 1 0 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 3 0 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 5 0 .1 0 .0 9 0 .0 9 0 .1 0 .0 9 0 .0 7 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 6 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 0 .0 1 0 0 .0 1 0 0 .0 2 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 4 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 3 0 .0 2 0 0 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 0 A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 -0 . 3 -0 . 2 -0 . 1 0 0 .1 0 .2 0 .3 0 .4 -0.04 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0. 0 1 0.01 0. 01 0.01 0. 01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.02 0.02 0. 02 0.02 0.01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.02 0.02 0.03 0.03 0.03 0. 03 0.03 0.03 0.03 0. 03 0.02 0.02 0.02 0.02 0.04 0.04 0.04 0.04 0.04 0. 04 0.04 0.04 0.05 0. 05 0.05 0 .05 0.05 0.05 0.05 0.05 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.03 0 . 03 0.03 0.03 0.06 0.06 0.06 0.06 0.06 0.06 0.06 0 . 06 0.04 0. 04 0.04 0.04 0.07 0. 07 0.07 0.07 0 0 0 0 0 0.07 0.07 0.07 0. 0 7 0.05 0. 05 0.08 0.08 0.08 0 . 08 0.08 0.08 0.08 0.08 0.02 0.02 0.02 0 0 0 0 0.06 0.06 0.06 0.09 0.09 0.09 0. 09 0.09 0.09 0.09 0.09 0.07 0.07 0.07 0.03 0.03 -0.0 1 -0.01 0 . 1 0.1 0.1 0 0 0.11 0.11 0.1 0.1 0.1 0.08 0.08 0.08 -0.02 -0.02 0.12 0 . 12 0.12 0.12 -0.03 -0.03 0.04 0.04 0.09 0.09 0.09 -0.04 -0.04 0.13 0.13 0.13 0.13 0.11 0.11 -0.05 -0.05 0.1 0.1 0.1 -0.01 -0.01 -0.01-0.01 0 0 0 0 -0.06 -0.06 0.14 0.14 0.14 -0.01 -0.01 -0.07 -0.07 0.12 0.12 -0.02 -0.02 -0.01 -0.01 0.11 0.11 -0.08 -0.08 -0.02 -0.02 -0.03 -0.03 0.05 0. 05 -0.02 0 0 -0.0 9 -0.04 -0.04 0.15 -0.05 0 -0.1 -0.01 -0.06 0.16 0.16 0 -0.07 0 -0.1 1 0.01 0.17 0.17 -0.01 0. 01 -0.0 3 -0 .0 1 0 - 0 .0 2 -0.08 0.06 0. 01 0.18 0.18 -0.03 0.01 -0.12-0.09 0. 01 0.19 0.19 -0.01 -0.1 0 -0.04 -0.01 -0.13 0 0.15 -0.03 0 0.2 0. 01 0. 02 -0.11 -0.04 -0.0 1 0.01 -0.12 0.12 -0.14 0.21 0.12 0.01 0.01 - 0.0 1 -0.13 -0.02 0.22 -0 .0 5 0.07 -0.02 0 .02 -0.05 -0.04 -0.14 -0.0 2 0.23 -0.15 0.01 0. 0 4 0. 03 0.11 0.24 0 -0 .1 5 0. 13 0 . 1 3 0 .25 0.02 0.13 0 .1 3 D a te [1 s t o f e ve ry 4 m o n t h ] Depth [cm] R e s e rvo i r a n d w a t e r u s e in m m / d a y i n Q u e rc u s i t h a b u re n s is s y s t e m in A lo n H a g a l i l - s p r in g 2 0 0 2 t i l l a u t u m n 2 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 4 1 0 .0 5 0 .0 4 2 0 .0 4 7 0 .0 1 7 - 0 .0 0 8 - 0 .0 2 9 - 0 .0 6 8 - 0 .0 3 - 0 .0 0 4 - 0 .0 0 4 0 - 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 0 .0 0 7 0 .0 0 2 0 .0 0 3 0 .0 0 1 - 0 .0 0 4 0 .0 0 1 0 .0 5 3 0 .0 2 4 0 .0 3 8 0 .0 7 9 0 .0 6 6 0 .0 5 1 0 .0 2 2 0 .0 1 7 0 .0 1 7 0 .0 1 5 0 .0 0 9 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 0 .0 0 2 - 0 .0 0 8 - 0 .0 0 2 - 0 .0 0 1 - 0 .0 0 6 - 0 .0 0 5 - 0 .0 0 1 0 .0 0 5 0 .0 5 6 0 .0 2 5 0 .0 2 8 0 .0 3 3 - 0 .0 0 9 0 .0 1 - 0 .0 1 4 - 0 .0 4 2 - 0 .0 5 3 - 0 .0 2 - 0 .0 2 9 - 0 .0 1 - 0 .0 0 3 0 .0 0 9 - 0 .0 0 3 0 .0 0 4 0 .0 2 7 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 0 .0 0 2 0 .0 0 5 0 .0 0 6 0 .0 1 4 0 .0 1 1 0 .0 1 6 0 .0 1 4 0 .0 1 3 0 .0 2 1 0 .0 1 6 0 .0 1 0 .0 1 7 0 .0 1 1 - 0 .0 0 7 - 0 .0 0 2 - 0 .0 0 3 0 .0 0 3 - 0 .0 1 4 - 0 .0 1 2 0 .0 0 1 - 0 .0 0 2 0 .0 0 3 0 .0 0 2 0 .0 0 1 0 .0 0 2 0 .0 0 5 0 .0 0 3 0 .0 0 5 0 .0 0 1 0 .0 1 1 - 0 .0 0 6 0 .0 1 4 0 .0 0 1 - 0 .0 0 1 0 0 .0 0 1 0 .0 3 1 - 0 .0 1 4 - 0 .0 1 - 0 .0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 4 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 4 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 3 - 0 .0 7 - 0 .0 3 0 0 0 0 0 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 .0 9 0 .1 3 0 .1 1 0 .1 4 0 .1 1 0 .0 9 0 .0 5 0 .0 3 - 0 .0 3 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 0 - 0 .0 1 - 0 .0 3 - 0 .0 1 0 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 4 0 .0 6 0 .0 7 0 .1 1 0 .1 1 0 .1 4 0 .1 2 0 .1 0 .0 3 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 1 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 7 0 .0 8 0 .0 5 0 .0 8 0 .0 8 0 .0 6 0 .0 3 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 2 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 2 - 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 0 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .0 8 0 .1 1 0 .1 0 .1 3 0 .1 2 0 .1 0 .0 6 0 - 0 .1 5 - 0 .1 7 - 0 .1 2 - 0 .0 7 0 0 .0 1 0 0 - 0 .0 2 0 .0 4 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 6 0 .1 3 0 .1 2 0 .1 3 0 .1 3 0 .1 0 .0 6 0 .0 5 0 - 0 .0 1 - 0 .0 2 0 0 0 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 7 0 .0 9 0 .1 1 0 .1 2 0 .0 8 0 .0 4 0 .0 3 0 .0 1 - 0 .0 1 0 0 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 1 0 .0 2 0 0 0 .0 5 0 .0 4 0 .0 2 - 0 .0 1 0 0 0 0 - 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 .1 5 0 .2 2 0 .2 0 .2 8 0 .2 2 0 .1 6 0 .1 2 0 .0 3 - 0 .1 4 - 0 .1 8 - 0 .1 1 - 0 .0 4 0 - 0 .0 1 0 0 - 0 .0 1 - 0 .0 3 - 0 .0 2 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 6 0 .0 6 0 .1 1 0 .1 2 0 .1 4 0 .0 9 0 .0 7 0 .0 5 0 .0 1 0 .0 1 0 .0 1 0 0 0 0 .0 1 0 0 0 .0 1 0 .0 3 0 .0 3 0 .0 5 0 .0 6 0 .1 4 0 .1 3 0 .1 6 0 .1 6 0 .1 6 0 .0 7 0 .0 5 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 2 0 - 0 .0 1 0 0 .0 2 - 0 .0 1 - 0 .0 4 - 0 .0 7 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 0 .0 5 0 .0 6 0 .0 6 0 .0 7 0 .0 9 0 .0 9 0 .0 6 0 .0 4 0 .0 1 0 0 0 0 0 - 0 .0 1 0 .0 2 0 .0 2 - A p r 0 1 A u g 0 1 D e c 0 1 A p r 0 2 A u g 0 2 D e c 0 2 A p r 0 3 A u g 0 3 D e c 0 3 A p r 0 4 a u g 0 4 5 0 1 0 0 1 5 0 2 0 0 2 5 0 3 0 0 3 5 0 4 0 0 4 5 0 קליטה ואגירת מים בעומק ובזמן בערכי מ מ ליום. ממוצעים של יחידות שטח : איור 3.35 קליטה ואגירה ביחידות השט ח מקרא סר ג ל צבע ומגמ ות קליטה והצטברות ממ ליום קליטה הצטברות
- 32. 14 14 25 15 14 17 15 14 17 15 15 15 15 15 15 16 16 16 16 16 16 17 16 16 17 17 17 18 17 17 17 17 17 18 18 18 18 18 18 18 18 19 19 19 20 19 15 19 21 19 19 19 20 24 16 16 16 18 19 20 18 20 16 16 23 16 19 21 20 20 22 24 15 22 15 15 14 21 17 23 22 18 17 17 25 24 19 19 20 20 20 14 20 20 21 22 21 21 21 21 22 22 20 22 22 24 23 23 24 25 21 21 22 22 23 23 23 23 23 24 24 24 25 24 24 25 25 13 25 25 26 26 26 26 26 27 27 28 27 28 27 27 28 28 28 29 29 29 29 29 30 30 30 30 30 31 31 31 31 31 32 32 32 32 32 33 33 33 33 33 34 34 34 34 34 35 35 35 35 35 36 36 36 36 36 14 37 37 37 37 37 38 38 38 38 38 39 16 15 39 39 39 40 39 40 40 41 40 40 40 40 40 41 41 41 41 41 42 42 42 42 42 40 40 43 43 43 43 43 44 44 44 44 44 45 45 45 45 45 40 46 46 46 46 46 47 47 47 47 טיפוס שטח 17 17 17 17 17 39 47 39 40 40 40 39 40 19 19 19 19 19 18 15 15 18 15 18 18 15 15 18 12 12 12 12 12 4 4 4 4 4 55555 6 6 6 6 77 7 7 7 2 2 2 2 2 39 13 13 13 13 14 14 14 14 14 88889 9 9 9 10 10 10 10 11 11 11 11 11 23 23 23 23 23 22 21 22 21 22 21 22 21 22 3 3 3 3 20 20 39 39 16 16 16 16 20 20 24 1 1 1 1 40 24 28 41 38 24 24 24 25 30 25 25 29 25 25 26 30 26 26 26 26 31 27 31 27 27 39 39 28 27 27 37 37 37 28 38 38 41 28 28 29 29 29 29 30 31 31 31 41 41 38 30 30 42 32 32 42 33 32 32 32 33 33 34 33 33 41 34 34 35 34 34 46 43 35 35 36 35 35 40 36 36 36 40 37 36 42 37 45 38 45 42 42 45 40 40 47 43 46 46 46 43 44 43 43 44 44 45 44 44 45 46 47 47 47 47 Date [1st in each Month] 6 ח u 6 זח tu 7 ח u 500 7u 6u 6tu 7tu צ ד ד ר ו מ י צ ד צ פ ו נ י 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05 3.91 10.49 11.47 12.19 11.98 2.49 2.08 3.44 6.48 9.69 10.99 11.37 1.70 4.76 8.57 9.84 6.34 2.04 4.98 5.38 8.85 10.12 7.41 7.70 2.45 3.79 3.73 3.76 3.73 1.32 1.06 1.44 2.38 3.23 3.39 3.61 0.93 1.85 3.00 3.25 2.67 0.97 1.81 1.95 2.93 3.14 2.56 2.90 2.19 3.47 2.98 3.02 2.98 1.43 1.38 1.48 2.09 2.69 2.87 3.02 1.04 1.92 2.68 2.86 2.82 1.06 1.64 1.79 2.43 2.60 2.37 2.94 2.09 3.18 3.27 3.30 3.23 1.80 1.60 1.44 2.01 2.40 3.19 3.25 0.92 1.50 2.20 2.56 2.52 1.01 1.32 1.51 2.02 2.57 2.45 3.22 2.35 3.17 4.16 4.22 4.26 3.66 3.08 1.72 2.61 3.63 4.07 4.32 1.16 1.93 3.17 3.58 3.67 1.22 1.11 1.72 2.74 3.14 3.27 4.23 2.77 4.13 3.73 3.84 3.98 3.68 4.19 1.83 2.43 3.30 3.73 3.81 1.24 1.88 3.00 3.55 3.53 1.33 0.75 1.50 2.33 2.77 3.16 4.61 3.71 3.92 4.29 4.42 4.45 4.42 3.76 2.69 2.98 3.81 4.22 4.42 1.28 1.54 2.78 3.72 3.79 1.35 1.12 1.40 2.27 2.83 3.05 4.32 4.40 4.58 4.59 4.59 4.55 4.48 4.19 3.63 3.53 3.93 4.19 4.42 1.68 1.62 2.29 3.01 3.59 1.82 1.55 1.64 2.11 2.54 2.82 3.57 11.84 12.75 11.47 11.67 11.57 11.08 11.37 11.18 10.62 10.80 11.37 12.08 9.96 3.31 4.22 7.44 6.21 7.69 3.80 3.77 4.45 6.51 6.28 7.13 7.82 8.88 6.92 6.62 7.19 6.97 6.77 6.67 6.52 7.03 6.82 7.19 6.59 2.42 2.90 3.59 4.29 4.29 2.25 2.24 2.63 2.97 3.17 3.45 2.27 2.52 1.97 1.97 1.54 2.01 2.01 2.01 2.01 2.04 2.02 1.98 1.96 1.10 1.14 1.20 1.32 1.33 0.93 0.93 0.96 0.99 1.02 1.06 0.92 0.97 0.93 0.93 1.09 0.89 0.90 0.91 0.95 0.90 0.94 0.91 0.89 0.85 0.80 0.84 0.87 0.82 0.81 0.82 0.77 0.81 0.80 0.77 1.12 1.20 1.13 1.18 1.13 1.14 1.13 1.18 1.16 1.14 1.17 1.16 1.13 1.20 1.15 1.17 1.16 1.13 1.18 1.16 1.13 1.16 1.15 1.15 1.19 1.20 1.24 1.20 1.22 1.23 1.22 1.17 1.18 1.19 1.21 1.24 1.21 1.15 1.15 1.15 1.13 1.12 1.07 1.08 1.09 1.10 1.10 1.11 1.29 1.29 1.25 1.27 1.29 1.28 1.28 1.25 1.24 1.26 1.22 1.28 1.21 1.24 1.23 1.20 1.21 1.22 1.21 1.22 1.22 1.19 1.20 1.23 1.12 1.08 1.08 1.05 1.06 1.02 1.05 1.01 0.90 0.97 0.95 0.95 0.93 0.98 1.01 1.07 1.01 0.97 0.95 0.93 0.98 1.00 1.03 1.00 0.82 0.79 0.81 0.84 0.83 0.83 0.85 0.85 0.82 0.83 0.86 0.83 0.90 0.80 0.86 0.81 0.81 0.78 0.72 0.72 0.75 0.74 0.75 0.80 0.68 0.67 0.68 0.68 0.67 0.68 0.68 0.69 0.68 0.67 0.69 0.69 0.67 0.67 0.67 0.68 0.67 0.66 0.66 0.65 0.65 0.66 0.66 0.67 Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and 50 14 100 150 200 250 300 350 400 450 500 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 13 13 14 13 15 14 13 14 16 14 14 14 14 17 14 17 20 50 100 150 200 250 300 350 400 450 14 15 15 15 15 15 15 17 16 15 12 16 15 15 16 16 16 16 16 17 17 17 17 13 12 12 16 20 17 17 17 12 17 18 18 16 18 18 18 19 19 18 18 19 19 20 20 20 20 20 21 21 21 21 15 12 12 33 33 22 22 22 22 22 13 35 13 23 23 23 23 23 24 24 24 24 24 2525 25 25 25 26 26 26 26 26 27 27 27 27 27 28 28 28 28 28 29 29 29 29 29 30 30 30 30 30 31 31 31 31 31 32 32 32 32 32 34 34 34 34 34 36 36 36 36 8 8 8 8 8 37 36 37 37 37 38 38 38 38 38 39 40 40 41 41 41 41 41 2 2 2 2 2 3 3 3 3 3 35 35 35 35 35 16 28 25 29 16 25 28 29 29 16 28 25 28 16 25 29 16 25 29 28 19 19 19 19 19 11 5 15 11 15 5 5 11 15 5 15 11 11 5 15 9 9 9 9 9 1 1 1 1 1 12 12 12 12 12 4 10 4 10 4 10 10 4 4 10 12 13 6 6 6 6 6 7 7 7 7 7 13 13 13 13 13 14 14 14 14 14 16 33 33 33 19 21 21 21 21 21 35 21 22 22 22 22 22 35 20 20 20 20 20 17 17 17 17 17 18 18 18 18 18 24 23 27 27 27 23 23 23 23 33 33 33 24 24 24 24 27 26 26 26 26 26 30 27 30 30 30 30 31 31 31 31 32 32 32 32 32 33 31 33 34 34 34 34 34 35 15 35 14 37 37 37 37 37 38 39 39 39 39 36 36 36 36 36 14 37 39 39 39 39 39 40 39 40 41 38 41 38 41 38 41 38 40 41 40 12 40 40 40 40 13 13 13 13 14 14 15 38 18 42 42 18 40 12 16 41 40 41 19 19 41 42 19 Date [1st in each Month] Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05) 50 100 150 200 250 300 350 400 450 500 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 05 13 13 14 14 14 15 15 15 16 16 16 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 17 18 18 18 18 18 18 19 19 19 19 19 21 21 21 21 21 23 23 23 23 24 24 24 24 25 25 25 25 25 26 26 26 26 26 27 27 27 27 27 28 28 28 28 28 29 29 29 29 29 30 30 30 30 30 31 31 31 31 32 32 32 32 32 33 33 33 33 34 34 34 34 35 35 35 35 36 36 36 36 36 37 37 37 37 38 38 38 38 38 39 39 39 39 40 40 40 40 40 41 41 41 41 41 2 2 2 2 2 23 24 33 34 35 10 26 27 10 26 27 27 26 10 10 27 26 10 27 26 28 28 28 28 28 29 29 29 29 29 35 35 35 35 35 33 33 33 33 33 19 19 19 19 19 1 1 1 1 1 13 13 3 3 3 3 3 4 4 4 4 4 5 5 5 5 5 13 13 13 14 11 11 11 11 11 15 13 14 14 14 15 15 15 15 15 15 15 15 15 15 15 12 12 12 12 12 13 13 13 13 14 14 14 14 14 6 6 6 6 6 7 7 7 7 7 8 8 8 8 8 9 9 9 9 9 15 16 16 16 16 16 16 16 16 16 16 16 16 16 17 17 17 17 17 18 18 18 18 18 20 20 20 20 20 20 20 21 22 20 21 22 20 21 22 20 21 22 21 22 22 22 22 22 22 23 24 24 23 24 23 24 23 24 23 25 25 25 25 25 30 30 30 30 30 31 31 31 31 31 31 32 34 34 32 34 32 34 32 34 32 36 36 36 36 36 37 37 37 37 37 37 38 38 38 38 38 39 39 39 39 39 39 40 40 40 40 40 41 41 41 41 41 16 15 16 16 16 14 14 14 14 15 15 42 42 42 42 42 42 13 13 12 13 14 42 42 42 42 42 14 18 14 18 18 18 13 13 18 19 19 20 19 43 43 43 43 21 20 21 20 18 21 19 19 18 22 22 44 12 Date [1st in each Month] Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 50 100 150 200 250 300 350 400 450 500 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 14 13 13 14 15 16 16 15 16 16 26 19 16 19 20 18 24 16 17 17 17 17 18 17 17 17 18 17 17 18 19 19 18 20 18 18 18 19 17 19 18 20 20 20 23 18 19 19 19 19 20 19 19 20 20 20 20 20 17 18 18 15 15 20 21 21 20 21 21 21 22 22 22 22 22 23 23 23 23 24 23 24 24 24 24 25 25 25 25 25 26 26 26 26 26 27 27 27 27 27 28 28 28 28 28 29 29 29 29 29 30 30 30 30 31 31 31 31 31 32 32 32 32 32 33 33 33 34 16 15 33 33 34 34 34 34 35 35 35 35 35 36 36 36 36 36 37 37 37 37 37 38 38 38 38 38 39 40 40 40 40 40 41 41 41 41 41 42 42 42 42 42 43 43 43 43 43 43 43 43 14 11 1 1 1 2 2 2 2 2 15 15 15 15 14 14 14 14 14 16 15 44 44 4 5 5 5 5 5 45 45 15 28 28 43 28 43 28 43 28 25 23 23 25 23 25 25 23 23 25 26 26 26 26 26 77 7 7 7 88 88 8 9 9 9 9 9 34 34 34 34 34 20 15 15 20 15 20 20 15 15 20 35 30 27 36 30 27 35 36 36 30 35 27 35 30 27 36 36 35 30 27 37 37 37 37 37 1010 10 10 10 11 11 111111 12 12 121212 13 13 131313 41 41 41 41 41 29 17 17 29 17 29 29 17 17 29 3 3 3 3 3 16 16 16 16 16 6 6 6 6 6 18 18 18 18 18 18 39 20 24 24 24 24 24 39 30 31 31 31 31 31 39 39 33 33 33 33 33 42 32 32 32 32 39 32 42 39 21 21 21 21 21 42 39 42 42 38 38 38 38 38 40 40 40 40 40 22 22 22 22 22 19 19 19 19 19 39 39 42 42 42 42 42 16 16 42 42 42 42 42 43 15 15 15 21 23 21 22 21 21 16 16 22 21 21 22 24 22 22 44 44 44 23 23 44 44 22 16 45 45 24 41 41 43 43 43 21 23 15 15 44 44 17 44 44 4242 4646 43 25 16 24 41 41 41 25 18 41 43 45 45 41 22 46 17 41 25 43 46 Date [1st in each Month] Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 50 100 150 200 250 300 350 400 450 May 01Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Dec 04 Nov 0 1 5 2 0 2 5 3 0 3 5 4 0 4 5 5 0 5 5 אח וז ר ט יבות .I ( נפחית (עד נוב מ בר 05 מתח תאחיזה ( בר) כח ו ל כהה = עד 1 בר, כח ול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר .II יבש רטוב 7 זח tu בור הכ יו ל מערך ה ק יד ו חים איור 3.36 : רטיבות, מתח תאחי זה, קליט ה והצטברות בפינ ות ב ור ה כי ול בקידוחי בור הכיול בתחנה אג 2. חתך עומק על ציר הזמן 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05 11.99 17.71 18.84 19.72 19.98 10.81 10.49 11.92 14.52 17.65 19.22 19.52 9.82 12.90 16.18 18.18 16.11 11.05 13.91 14.26 17.43 19.17 17.80 15.86 9.84 14.69 14.92 16.51 16.37 6.07 5.65 6.97 9.53 13.69 15.01 15.44 6.09 6.85 11.10 13.64 12.95 5.03 6.48 6.73 10.73 12.67 11.37 13.99 3.34 4.77 4.51 5.00 5.00 2.46 2.29 2.56 3.21 4.19 4.81 4.96 2.02 2.61 3.81 4.50 4.29 2.04 2.60 2.70 3.79 4.44 4.13 4.58 3.45 4.94 4.62 5.28 5.22 3.30 2.35 2.57 3.39 4.62 5.12 5.41 2.04 1.49 3.85 4.73 4.82 2.02 1.93 2.03 3.97 4.66 4.40 4.77 3.70 5.04 4.63 5.46 5.66 4.84 2.40 2.57 3.51 5.00 5.55 5.73 1.98 2.40 4.02 5.18 5.32 2.02 2.51 2.69 4.25 5.12 4.86 5.40 4.66 5.38 4.73 5.55 5.57 5.41 2.96 3.02 3.61 4.77 5.33 5.46 2.34 2.57 4.00 5.16 5.34 2.39 2.66 2.79 4.08 4.94 4.80 5.41 4.65 5.10 4.17 5.00 5.08 5.12 3.66 2.83 3.17 4.19 4.81 5.08 2.35 2.33 3.47 4.45 4.82 2.18 1.88 2.15 3.17 3.95 4.15 4.56 4.47 4.68 3.85 4.84 4.73 4.77 4.66 3.53 3.43 4.01 4.48 4.81 4.34 1.99 2.92 4.23 4.55 2.48 1.07 1.19 1.81 2.62 2.93 4.05 13.06 14.87 11.62 14.07 14.56 13.82 13.45 13.32 12.41 12.41 13.82 14.20 13.64 5.41 7.66 10.97 11.28 12.26 7.03 6.93 8.52 11.04 11.35 13.00 6.98 7.61 6.51 7.19 5.87 7.05 7.01 6.96 6.87 7.01 7.19 7.14 6.87 4.00 4.51 5.21 6.26 5.78 4.12 4.12 4.49 4.98 5.29 6.48 5.88 6.22 5.64 5.88 5.77 5.74 5.74 5.70 5.57 5.70 5.81 5.84 5.64 4.46 4.32 4.54 4.88 4.86 4.21 4.19 4.17 4.33 4.46 5.74 3.21 3.41 2.99 2.98 2.92 3.07 3.02 3.07 2.95 3.02 3.16 3.04 3.02 3.03 2.87 2.82 2.87 2.84 2.84 2.80 2.75 2.80 2.82 3.15 1.59 1.75 1.78 1.78 1.78 1.78 1.77 1.76 1.80 1.77 1.77 1.77 1.77 1.71 1.72 1.70 1.74 1.71 1.68 1.70 1.69 1.67 1.68 1.86 1.48 1.50 1.53 1.51 1.46 1.45 1.44 1.42 1.45 1.44 1.46 1.48 1.43 1.42 1.43 1.37 1.38 1.38 1.38 1.39 1.39 1.37 1.37 1.33 1.22 1.22 1.24 1.22 1.28 1.23 1.22 1.24 1.22 1.24 1.25 1.22 1.22 1.28 1.30 1.27 1.27 1.26 1.30 1.30 1.31 1.30 1.30 1.24 0.89 0.90 0.89 0.91 1.00 0.98 0.97 0.99 1.01 1.00 1.00 1.05 1.03 0.98 0.94 0.94 0.96 0.97 0.96 0.96 0.94 0.94 0.93 0.91 1.05 1.05 1.03 1.04 1.03 1.01 1.02 1.01 0.99 1.01 0.99 1.02 1.01 1.08 1.03 1.07 1.02 1.06 1.09 1.09 1.07 1.08 1.08 0.99 1.17 1.21 1.12 1.08 1.07 1.03 1.04 0.98 0.93 1.01 0.91 0.83 0.96 1.08 1.09 1.09 1.09 1.10 1.11 1.11 1.16 1.11 1.14 1.04 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05 8.61 16.17 16.99 3.95 5.00 4.92 20 17.67 18.20 4.36 5.61 7.52 13.20 14.87 16.04 15.89 4.47 11.10 12.95 15.50 7.47 4.87 10.16 11.33 13.07 14.88 12.36 8.29 5.16 5.08 1.85 2.12 2.61 3.66 4.48 4.88 4.92 1.84 3.32 4.00 4.32 3.00 1.92 3.12 3.29 4.04 4.40 4.01 3.95 4.04 5.01 5.28 4.25 5.30 5.93 50 5.20 5.46 2.62 2.79 2.92 3.63 4.84 5.20 5.33 2.18 2.87 4.19 4.58 3.74 2.18 2.73 2.88 4.13 4.51 4.28 4.36 5.98 6.13 3.39 3.41 2.89 3.76 5.20 5.93 6.13 2.08 2.90 4.63 5.55 5.42 2.19 2.50 2.89 4.45 5.29 5.26 5.50 4.51 5.91 6.03 100 6.24 6.13 5.55 4.66 3.12 3.66 5.33 6.03 6.19 2.22 2.70 4.45 5.53 5.99 2.22 1.81 2.38 4.03 4.94 5.03 5.78 5.14 5.80 5.50 5.28 5.59 5.46 5.24 3.41 3.71 4.69 5.20 5.55 2.71 2.94 4.47 5.36 5.44 2.76 1.99 2.63 3.80 4.47 4.48 5.28 5.04 5.08 5.59 5.64 5.55 5.59 4.77 3.93 4.01 4.88 5.46 5.55 3.83 2.84 4.25 5.06 5.30 2.73 1.95 2.13 3.19 3.89 3.95 4.65 5.24 5.16 5.55 150 5.50 5.55 5.59 5.24 4.84 4.52 5.08 5.28 5.59 5.22 2.63 3.81 4.58 4.75 3.36 1.78 1.79 2.63 3.14 3.18 18.96 15.97 15.73 15.44 200 15.89 15.89 16.19 15.15 15.01 14.87 14.60 15.59 15.59 15.16 7.03 8.38 11.81 12.68 13.35 8.42 8.42 9.28 11.78 12.02 14.72 12.28 13.76 12.74 12.74 13.09 12.74 12.74 12.52 12.97 12.08 12.52 13.09 12.63 6.90 7.95 9.32 10.75 10.53 7.36 7.46 7.84 8.78 9.15 20.35 5.89 6.33 5.34 250 5.06 5.22 4.89 5.01 5.18 5.01 5.18 5.04 5.12 4.91 4.79 4.41 4.55 4.50 4.61 4.59 4.51 4.40 4.40 4.39 7.44 3.80 3.66 3.84 3.96 3.94 3.91 3.84 3.84 3.82 3.86 3.89 3.86 3.79 3.74 3.67 3.57 3.62 3.43 3.40 3.40 3.38 3.35 3.36 3.81 1.84 1.89 1.85 300 1.86 1.89 1.87 1.85 1.87 1.85 1.85 1.85 1.87 1.88 1.89 1.86 1.80 1.87 1.82 1.83 1.82 1.81 1.78 1.79 1.19 1.59 1.62 1.57 1.63 1.60 1.58 1.58 1.59 1.59 1.63 1.61 1.58 1.59 1.65 1.49 1.60 1.59 1.57 1.60 1.60 1.54 1.58 1.58 1.55 1.22 1.20 1.24 350 1.24 1.29 1.25 1.20 1.25 1.27 1.23 1.27 1.26 1.25 1.27 1.30 1.24 1.27 1.25 1.29 1.28 1.28 1.27 1.27 1.24 1.14 1.12 1.17 1.10 1.10 1.06 1.11 1.09 1.06 1.07 1.09 1.12 1.04 1.34 1.28 1.19 1.11 1.31 1.42 1.42 1.40 1.37 1.36 1.19 1.19 1.16 1.20 400 1.20 1.21 1.20 1.22 1.18 1.18 1.15 1.19 1.16 1.13 1.16 1.19 1.20 1.19 1.14 1.13 1.15 1.15 1.17 1.17 1.13 1.05 1.02 1.05 1.03 1.04 1.03 1.08 1.04 1.04 1.01 1.01 0.99 1.00 1.01 1.04 1.03 1.02 1.02 1.00 1.01 1.01 1.00 1.00 0.95 קליטה והצטברות (ממי ו ם ) .III 6tu= קידו ח 6זח הקיד וח ה ימני (דר ומ י) בקיר המ זר ח י Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 6 זח tu Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 6 ח u Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 קליט ה הצטברות -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 7 זח tu 20 50 100 150 200 250 300 350 400 Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Date [1st of every 4 month] 50 100 150 200 250 300 350 400 7 ח tu 6u= קידו ח 6ח הקיד וח השמ א לי (צפוני) בקיר המז ר חי 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 05 1.63 4.70 5.37 4.62 4.56 0.92 0.96 1.21 2.98 4.07 4.35 4.01 1.80 2.35 4.04 4.03 2.72 0.92 1.53 1.86 3.20 3.30 2.46 2.48 2.56 4.55 4.47 4.59 4.68 0.92 0.93 1.23 2.94 3.93 4.42 4.42 0.82 2.33 3.59 4.03 3.42 0.98 2.23 2.70 3.84 4.30 4.72 4.88 6.34 13.23 10.53 11.08 11.42 2.55 2.23 3.07 6.87 9.69 10.99 12.52 1.99 6.34 10.66 11.52 10.92 2.31 5.67 6.66 10.18 11.28 13.54 14.05 6.53 12.02 9.65 12.41 12.35 10.80 3.22 3.91 5.77 8.72 10.89 13.57 2.12 3.63 7.23 9.14 10.36 2.48 3.94 4.21 7.37 9.36 12.44 12.82 8.83 11.56 11.41 15.15 15.45 14.74 4.39 5.20 6.92 10.71 13.82 14.87 2.62 6.17 9.18 12.26 13.29 3.19 5.63 5.88 9.16 12.19 13.73 14.35 10.79 14.63 11.10 15.74 15.97 15.89 4.72 5.65 6.67 11.08 14.20 16.19 2.65 4.30 9.00 12.79 14.18 2.89 4.27 4.28 8.40 11.65 15.40 16.42 13.40 15.22 10.87 14.20 14.26 14.33 7.52 7.13 7.70 10.71 12.97 13.82 4.30 6.17 9.88 12.73 13.58 4.79 5.62 5.85 8.95 11.36 15.04 15.58 13.70 13.70 10.46 14.87 15.03 14.74 14.07 10.89 10.02 11.67 13.82 14.47 5.88 4.76 7.80 11.19 12.68 5.06 3.46 3.82 5.59 7.76 10.09 12.88 11.76 13.23 9.28 12.85 13.19 12.74 12.63 12.08 11.87 11.87 12.19 12.85 11.76 5.03 6.52 9.69 9.69 7.26 3.88 3.91 4.71 6.31 6.51 7.56 10.06 12.03 8.89 11.77 11.87 11.98 11.08 11.08 10.80 10.89 11.47 11.67 11.24 4.45 5.59 7.47 8.54 8.28 4.56 4.53 5.29 6.55 6.70 6.99 5.01 5.53 4.15 4.84 4.85 4.73 4.81 4.49 4.49 4.54 4.73 4.86 4.69 1.87 2.18 2.46 2.97 3.18 1.67 1.70 1.90 2.11 2.23 2.36 1.41 1.46 1.21 1.38 1.42 1.34 1.39 1.34 1.34 1.37 1.34 1.38 1.39 0.87 0.77 0.86 0.96 0.92 0.66 0.67 0.63 0.67 0.71 0.70 1.20 1.30 1.26 1.24 1.26 1.21 1.25 1.24 1.23 1.22 1.22 1.24 1.24 1.30 1.17 1.14 1.16 1.13 1.15 1.15 1.09 1.07 1.12 1.08 1.04 1.03 1.05 1.02 0.96 0.99 0.99 0.99 0.99 0.99 0.99 1.03 1.02 1.16 1.13 1.11 1.08 1.07 1.14 1.14 1.12 1.11 1.11 1.11 1.03 1.06 1.07 1.07 1.06 1.08 1.11 1.07 1.16 1.10 1.11 1.11 1.09 1.03 1.09 1.10 1.08 1.10 1.07 1.10 1.10 1.11 1.11 1.10 0.89 0.91 0.95 0.94 0.94 0.93 0.93 0.91 0.95 0.92 0.96 0.95 0.96 0.90 0.91 0.88 0.91 0.91 0.88 0.90 0.89 0.89 0.85 0.83 1.06 1.10 1.10 1.10 1.10 1.10 1.07 1.05 1.07 1.08 1.08 1.09 1.09 1.04 1.06 1.06 1.07 1.06 1.03 1.05 1.06 1.06 1.03 1.07 0.72 0.72 0.80 0.72 0.71 0.70 0.70 0.70 0.73 0.70 0.74 0.81 0.74 0.92 0.85 0.79 0.73 0.84 0.94 0.94 0.89 0.88 0.89 0.92
- 33. 300 גשם חודשי ממ וצע רב שנתי 570 ממ -0.01 494 ממ 2000/1 0 גרף הרקע: הצטברות וקליטה בטיפוס השטח 0 0 0 0 0 0 0 0 0 -0.03 2001/2 627 ממ י ום שנת י 0 0 0 2002/3 830 ממ 0 0 0 624 ממ 0. 04 2003/4 0 0 0.01 0.02 1.5 0 0.1 0.2 0.4 2.5 גש ם והתקדמות הרטיבות המרבית בחתך הסלע 2.3 -30 0 30 60 90 120 150 180 210 240 0.01 0.01 0 0. 01 0. 01 0.01 0.1 0.01 0.01 0.01 0. 01 0.01 0.01 0. 02 0. 02 0. 02 0.03 0. 02 0.02 0.02 0. 02 0.02 0.03 0.03 0.03 0.02 0.02 0.02 0.03 0.03 0.3 0.04 0. 05 0. 03 0. 03 0.04 0.04 0.08 0.03 0.04 0. 06 0.01 0.04 0.01 0. 01 0.02 0.05 0.01 0.04 0.03 0. 04 0.04 0.03 0. 05 0. 05 0.02 -0.01 0.02 0. 05 0.05 0.08 0.06 0. 03 0.04 0.03 0.04 0.03 -0.03 -0.01 -0.01 0.06 0.04 0.04 0.06 0.06 0.06 0. 07 0.06 0.07 0.07 0.05 0.06 0.05 0.05 0. 04 -0.02 0.07 -0.02 0. 07 0 0 0 0. 08 0. 06 0 0 0 1.2 -0.04 -0.03 0.08 0.08 0. 08 0.07 0. 07 0.09 0.09 0 0 -0.04 0.5 -0.01 0.08 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.0 5 -0.05 0.08 2.7 0 0 0 0.1 0.2 0 0.05 0.05 - 0.06 0 0 0.01 0.01 -0.01 0. 12 0.1 -0.0 1 0.09 0.09 -0.06 0 0 0.11 0.11 0 0.09 0 0.09 0.12 0.06 0 -0.02 0 -0.0 2 -0.02 0.03 0. 02 0.02 -0.02 -0.07 0 0 -0.02 0. 13 0.14 0. 13 0. 1 0. 1 0.14 0.1 -0.03 -0.0 1 2.7 0.01 -0.08 -0.01 0.15 0.15 2.7 0.01 0 0 0. 06 -0.01 2.5 0 0 0.04 0.17 0. 11 0.16 0.16 0.18 -0.09 - 0.04 0.05 -0.03 -0.03 0 0.05 -0.03 - 0.05 0.21 -0.0 1 0.01 0.08 0. 2 -0.02 -0.0 2 -0.1 0. 12 0.09 0.07 -0.11 0.02 -0.02 0.19 0.22 -0.01 -0.0 6 0.01 0.1 -0.03 -0.01 0.07 0.01 0.11 0.01 -0.07 -0.04 0.07 2.7 0.1 0.2 0.5 2.5 י ום שנת י Date [1st of every 4 month] Depth [cm] y y g p g 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.039 0.054 0.049 0.052 0.025 -0.018 -0.042 -0.043 -0.021 -0.005 -0.004 0 0.002 0.006 0.002 -0.002 0.006 -0.001 -0.01 -0.006 0.044 0.039 0.036 0.076 0.066 0.049 0.031 0.019 0.012 0.012 0.008 -0.002 -0.005 0 0.005 -0.004 0.006 0 0.004 -0.007 0.01 0.038 0.052 0.034 0.035 0.039 0.01 -0.021 -0.044 -0.038 -0.035 -0.037 -0.007 -0.012 -0.003 -0.013 0.002 0.007 0.001 -0.004 0.009 0.005 0.003 0.007 0.004 0.007 0.01 0.007 0.01 0.005 0.008 0.015 0.031 0.002 0.006 0.02 -0.011 -0.001 -0.011 -0.005 0.004 0.007 0.005 0.01 0.008 0 -0.005 -0.009 0.006 -0.005 -0.002 0.004 -0.015 0.122 0.01 -0.046 -0.002 -0.005 -0.005 -0.017 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.03 0.05 0.05 0.05 0.02 -0.02 -0.04 -0.04 -0.02 0 0 0 0 0 0 0 0 0 -0.01 -0.01 0.07 0.1 0.09 0.12 0.07 0.05 0.01 -0.01 -0.01 0 0 -0.01 0 -0.01 0.01 -0.02 0 -0.01 0 0 0.03 0.05 0.07 0.14 0.11 0.09 0.07 0.03 0.01 0.01 0 0.01 0 0 0 0 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.02 0.04 0.04 0.04 0.05 0.04 0.02 0 0 -0.01 0 -0.01 0 -0.01 -0.01 0 0 -0.01 0 0.01 0 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0.01 0 0.01 0 0 0 0.01 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.07 0.09 0.08 0.11 0.06 0.02 -0.04 -0.11 -0.12 -0.09 -0.05 -0.01 0 0 0.01 0.03 -0.02 -0.01 0.02 0.01 0.02 0.05 0.06 0.1 0.12 0.1 0.08 0.05 0.01 0 0 -0.02 -0.01 -0.01 0 0.01 0.01 0 0.01 0.01 0.01 0.02 0.02 0.05 0.05 0.06 0.08 0.06 0.08 0.03 0.03 0 -0.01 0 -0.01 -0.03 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 -0.01 0 0 0.02 0.02 0.01 0 -0.01 0.03 0.02 0.02 0.02 0 0 -0.01 0.01 -0.01 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.13 0.2 0.19 0.25 0.19 0.13 0.04 -0.04 -0.09 -0.06 -0.01 -0.01 0.02 0 -0.01 0 0.02 0 -0.02 0.01 0.03 0.05 0.06 0.09 0.1 0.07 0.05 0.03 - 0.01 - 0.02 - 0.01 - 0.01 - 0.02 0 - 0.01 0 0.02 - 0.02 - 0.03 0 0.01 0.03 0.05 0.1 0.09 0.09 0.1 0.09 0.07 0.02 0.01 0.01 0.01 0 0 0 -0.01 -0.01 0 0 0.01 0.03 0.02 0.05 0.05 0.06 0.06 0.05 0.04 0.03 0.01 0 0 0 0.01 0 0.01 0 0.01 0 0.02 0 קליטה (ערכים ח י וב י ים ) והצטברות (של י ל י י ם) (ממי ו ם) 0.01 0.01 0.01 0.01 0.02 0.04 0.05 0.04 0.03 0.03 0.02 0 0 0.01 -0.01 0.02 0.01 0 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 400 450 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 2001 2002 2003 2004 250 200 150 100 50 0 ממ 11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4 5 10 11 12 1 2 3 4 על רקע חתך ההצטברות והקליטה בשנות המדידה קליט ה הצט בר ות -30 0 30 60 90 120 150 180 210 240 ראשוני מרבי 0 -30 0 30 60 90 120 150 180 210 240 270 300 330 360 390 420 התקדמות הרטיב ות המרבית בעומק ובזמן וצ י ו ן מתח התאחיזה (בר). הקו המקשר את שי א הרטיבות בכל אחד מהעומקים הותו וה גם שלב התחלתי בהתקדמות הרטיבות התו אם את ערכי מתח התא חיזה של 2002 מוצבים שנ י ס ר גל י זמן ת ו אמי ם. בציר התחתו ן צ י ון חודשי ם, ובצ יר נפרד צ י ו ן י ום שנת י 1.7 1.0 1.6 2.3 איור 3.37 ש לב התחלתי בהתקדמות ההרטבה כשערכי המתח 2002תואמים את ערכי
- 34. 62 ועד תחתיתהקידוח, כל נקודות המדידה מהקרקע שמעליו. מכא באותה נקודה הושפעה ג מפזר הניטרוני הצפונית של הבור ומכיל שורשי של סלע. כיס קרקע צר המגיע עד לעומק של 1.10 מ' נמצא בדופ נמצאות בתוו קטני החווארי כלל מספר שורשי ). סלע הקרטו הוא מרוחק מנקודות המדידה (ראה להל , אול צפופי ללא קרקע ניכרת. בודדי הקליטה וההצטברות של קידוח הקליטה וההצטברות – באיור 3.38 לצד התמונה של סביבת הקידוח מוצג גר גר לראות שעיקר הקליטה נעשה מעומקי של שנת 2002 הגשומה ושנת 2003 הגשומה במיוחד. נית זה בטווח הזמ 275 סמ. 250 2003 עד ל 225 סמ וב 2002 לעומק של 200 הגיעה ב 100 סמ. הקליטה בקי של 75 הקליטה העיקרי נמצא במרחק של עד 35 סמ מקרקע הקליטה. תחו מנקודות המדידה בתחו מרחק השורשי 80 סמ בי עלה בהדרגה מ יותר, המרחק מנקודות המדידה לריכוזי השורשי גדולי . בעומקי שורשי ע המדידה של עומק 225 אל השורשי 130 סמ בי , ועד ל הקרובי נקודת המדידה של עומק 125 סמ לשורשי 75 סמ מנקודות המדידה. היו במרחק של 40 בודדי קטני ביותר. שורשי הקרובי של תוו מזרחית (איור 3.39 ). כל הקידוח עובר דר מיקומו בפינה הדרו ג. קידוח 6זח: תיאור סביבת הקידוח 85 סמ בתחתית השכבה את קו הקידוח, אחד בעומק של כ חוצי שורשי המכילי סלע. שני פסי קרקע דקי בסלע בקטעי הנראי בודדי , והשני בעומק של 180 סמ בקירוב. מספר שורשי העיקרית של הנארי העליו בפסי הקרקע. הנראי במרחק רב יותר מאשר השורשי קרקע נמצאי של מעי קטני 150 סמ. הקליטה רחב של 20 עומק הקליטה העיקרי בקידוח זה נמצא בטווח עומקי הקליטה וההצטברות גר 300 סמ. 275 2003 עד ל 200 סמ, והעמיקה ב של 175 2002 עד לעומקי הגיעה ב בקי עד 35 סמ מרוחקי הקליטה. עד לעומק של 225 סמ השורשי מנקודות המדידה בתחו מרחק השורשי 90 סמ מרצועת הנקלט בשנה הגשומה היה מרוחק כ הקידוח. תחתית החת מנקודות המדידה השונות שלאור הקרובה. השורשי ארבעת – לא היה כיס קרקע או שורש משמעותי בכל הנפח שבי מימדיי הדו ד. מידת הייצוג של החתכי לשורשי הקידוחי , ההשוואות שנעשו מייצגות בקירוב את היחס בי לכ .(II' ראה נספח 7ד נוס (לעיו הקידוחי בשטח. כפי שקיי הצפת בור האפשרות של עלייה נימית הומחשה במהל ה. בדיקת היתכנות של קליטת מי הסלע ממרחק הבור כשבוע לאחר ההצפה חלה עליה בגובה ההרטבה של דופ . (I' ראה נספח 7ד נוס הכיול ( 3.2.4.5 ; לעיו 35 סמ. 25 ב שיש לאורכה שינויי רטיבות, יכול להיעשות במדויק בעזרת מודל דינמי, החורג דר לאור המי חישוב שט יחסית אל השורשי נמו האפשרי מאופק שבו מתח המי המי ממסגרת העבודה הנוכחית. סדר הגודל של שט על בעזרת חוק דרסי (משוואה 2.2 לעיל) במצב של תנועה אנכית כלפי מעלה במרחק 1 מ' מעליו נבח הנמצאי . משוואת דרסי מיוצגת על ידי נוסחה 3.9 : נוסחה 3.9 = ⎜ − ⎟ ( ) ⎛ d ψ ⎞ q k dz θ 1 ⎝ ⎠ שינוי מתח = dψ/dz; ( קבוע המוליכות ההידראולית ( מרחק לזמ = k ;( (ביחידות מרחק לזמ שט = q : כאשר אנכית. דר התאחיזה לאור בעומק 175 סמ על בסיס נתוני קידוח 6זח מספטמבר 2003 האפשרי מעומק 275 סמ אל השורשי השט נבח שהתקבלו ביישו חושב על פי גרפי k(θ) ;dZ=100cm מרחק אנכי של :(III' ראה נספח 7ד בנתוני נוס (לעיו .k = 9X10-6cm/day הוא . ממוצע המוליכות בטווח העומקי על פי עקומי התאחיזה התואמי RETC
- 35. 0 . 16 50 200 100 225 -0.0 2 - 0 .0 8 200 175 0. 07 150 125 50 250 275 300 325 0.13 75 - 0 .0 4 מ ס 110 100 75 150 125 175 : איור 3.38 קווים ורודים: קו אנכי של מרכז קיר קווים שחורים: קו שווה עומק ec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 בור הכי ו ל בחלקת אג 2 מערך השורשים בכיסי קרקע, ברצועות ושורשים בודדים, מרחקי השפעת השורשים על נקודות המדידה בקידוח והקליטה וההצטברות בהתאמה - -' מ1.20 מ ס 80 מ ס 90 70 75 40 200 100 125 75 150 50 175 225 250 275 300 200 - - ' מ 1 קיד וח 6 ח 10 מ ס 35 40 מ ס130 השפעת ר יכו ז ש ור ש ים בכיס ים ופסי קר קע השפעת ש ור ש ק ט ן ב ודד מקרא: קיר מזר ח י קי ר צ פ ו נ י סביבת קיד וח 6 ח בפינה הצפ ון מזרחית של Date [1st of every 4 month] עומק (סמ) -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 קליט ה הצטברות קליטה והצטברות ממ ליום שורש בודד -0.01 0 001 0 . 0 1 0 . 0 1 0. 01 0. 01 0. 01 0. 01 0 . 0 1 0 . 01 0. 01 0 . 0 1 0.02 0 .0 2 0.02 0 . 0 2 0. 02 0.03 0 .0 3 0.03 0 . 0 3 0. 03 0 . 0 2 0.02 0 .02 0. 0 2 0. 04 0 .04 0.04 0 . 0 4 0 0 0 0 0 . 0 3 0 . 03 0 . 0 5 0. 05 0. 0 5 0.05 0 . 0 4 0 . 0 4 0 . 0 6 0.06 0 . 0 6 -0.0 1 -0.01 -0.0 1 0 . 05 0 . 0 5 0. 05 0 0 . 0 7 0. 07 0. 0 7 - 0.0 2 - 0 . 0 3 -0.0 3 0. 0 6 0.06 0 . 0 8 0. 08 0. 0 8 - 0 .0 4 0 0 0.07 - 0 .0 5 - 0.0 5 0 0 0 - 0 .06 -0 .0 6 -0.0 1 -0.0 1 0 .08 0. 08 - 0 .0 7 - 0 .0 7 - 0 .0 8 0 . 0 2 0 .02 - 0 .0 9 0 0 0. 09 - 0.0 2 0 . 09 0. 0 9 - 0.1 0 0 0. 1 - 0.1 1 -0.03 0. 1 0 0 0. 01 - 0 .1 2 0.11 - 0.0 1 - 0 .0 1 - 0.0 4 0 . 1 2 - 0.1 3 -0.0 2 0.11 0. 01 0. 1 4 0 0 1 -0.03 0.09 - 0 .0 1 - 0 .14 0.15 -0 .0 5 0. 0 1 -0.04 0 - 0.0 2 0.17 - 0 .15 0 . 09 0.06 0.18 - 0 .06 0.07 0 3 1 0 0 2 0 -0.01 -0.01 0 0 0.01 0 0 0.01 0 0 0 0.1 0 0 0.02 0 0 0.03 0 0 0 0 20 50 0.02 0 0 0.03 0 0.03 0.05 0 0 -0.01 0.22 0 0.03 0 0.02 0.02 0.01 0 0.01 0.01 0 0 0.03 0.03 0 0 -0.02 0 0.01 0.01 0 -0.01 0.02 0 0.02 -0.01 0.02 0.03 0.02 0.02 0.05 0.04 0.02 0.02 0.06 0 -0.06 0.1 0.11 -0.06 0.08 0.12 0 0.05 0.06 0 0.01 0.01 0 0 -0.05 -0.01 0.01 0.05 0.01 0.11 0.04 0.09 -0.01 -0.01 0.07 0 -0.02 0.02 0 -0.01 0.04 0.01 0.01 0.06 0.05 0.09 0.06 0.1 0.04 0.05 0.01 0 -0.01 0.01 0 0.02 0.01 -0.01 0.03 0.03 0 0.03 0.03 0 0.02 -0.03 0.01 0.01 0.03 0 0 0 0.01 -0.16 0 0 0.01 0 0 0 0 0.03 0 0.03 0 0.06 0 0 0 0 0 0.03 0 0 -0.08 0.11 0.04 0.01 0.09 0.02 -0.16 0 -0.13 0 0.01 -0.01 -0.01 0.02 -0.01 0.09 0 0 0.06 0.02 0.07 -0.01 0 100 150 200 250 300
- 36. : איור 3.58 ) מ ס ( עומק 3.38 מקרא ראה באי ו ר 25 25 50 קיד וח 6 זח מ ס 50 50 קיר מזר ח י 50 קיר דרו מי 200 150 100 175 75 125 100 75 125 125 200 75 12 12 100 150 175 200 225 175 300 150 275 250 225 - - ' מ1 - -' מ0.5 - -' מ1 מ ס35 מ ס 35 מ ס30 15 מ ס 60 מ ס 35 עו מק (ס מ) -0.01 2002 2003 3.39 0 -0.02 0.01 0 . 0 1 0. 01 0 . 0 1 0. 0 1 0. 02 0. 02 0. 02 0. 02 0. 0 2 0. 0 2 0 .01 0. 0 3 0. 0 3 0.03 0. 0 3 0. 03 0.03 0 .02 0. 01 0. 01 0. 01 0 . 0 4 0. 0 4 0 . 04 04 0.04 0 .04 0. 0 2 0. 02 0.02 0 . 0 2 0. 05 0.05 0 .05 0. 05 0. 05 0 .05 0 0 0 0 0 . 03 0 . 0 3 0. 0 3 0 . 03 0. 0 6 0 . 0 6 0. 06 0. 06 0.06 0 . 07 0. 07 0.07 0 . 0 7 0 . 0 7 0 . 04 0 .04 0 0 0 0 0 0. 0 8 0. 08 0. 0 8 0. 08 -0.01 - 0 . 0 1 - 0.0 1 0 0. 05 0. 05 0 . 0 5 - 0.1 - 0 .1 4 - 0 .0 2 - 0.0 2 - 0.0 2 0.06 0. 0 6 0. 0 6 -0.0 3 -0.03 -0.0 3 0. 09 0.09 0. 09 0. 07 0. 07 0 . 0 7 - 0.0 4 -0.04 -0.04 0. 1 0.1 0 . 1 0. 08 0. 08 0 . 0 8 - 0.0 5 - 0 . 0 5 0. 0 9 0. 09 0 . 09 - 0.0 7 0 . 0 6 - 0.0 6 0. 11 0.11 0. 11 0 - 0.0 7 -0.0 0 . 1 0 . 1 0. 1 - 0 .0 2 0.0 3 0 . 12 0. 12 0. 12 - 0.0 8 - 0.0 8 -0 . 4 -0 0 . 1 1 0 . 1 1 - 0.0 9 - 0 .0 9 0. 01 0 02 0.01 - 0 .1 - 0.0 9 0 . 12 0. 12 0 - 0.1 1 - 0.1 1 - 0 .1 2 - 0 .1 2 - 0.1 3 - 0 .1 3 -0 .0 1 0. 13 - 0 . 1 4 0.01 0 . 13 0.02 - 0.1 5 - 0 .0 2 - 0.1 6 -0.0 1 - 0.0 1 0 . 1 3 0 . 0 3 -0 .1 7 0 . 15 0 0 1 -0.1 8 0. 1 4 0. 16 - 0 .1 9 2 0 . 1 3 0. 09 0. 04 0.17 0. 13 0 . 1 5 -0.2 0 . 1 4 - 0.0 3 0 04 0. 18 -0.2 1 0. 14 0. 07 0 . 09 0. 1 6 0.19 -0.22 3 0. 15 0.05 -0.01 01 02 -0.05 0 0 0 -0.01 0 0 0 0 0 0.02 0.15 0 0.02 0.04 0 0.03 0.05 0 0 0.04 0.02 0 0.08 -0.04 0 0.05 0 0 0 -0.02 0.03 0.05 -0.01 0.05 0.04 0.02 -0.01 0 -0.01 0.06 0 0 0.05 0.22 0.01 0.04 0.18 0.1 0.14 0.02 0.06 -0.02 0 0.18 0 0.08 0.01 -0.01 0.05 0.06 0 -0.01 0 0.02 0 0.04 -0.03 0.05 0.06 0.13 0 0.13 0.08 0.06 0.16 0.06 0.11 0.1 0 0.02 0 0.01 0.01 0.01 -0.01 0 0.07 0.01 0.04 0.01 0.01 -0.04 0 -0.01 0 -0.02 0.05 0 0.06 0.03 0.01 0.08 0.14 0.01 0.1 0 0.01 0 0.01 0.01 -0.01 0 0.01 -0.01 0 0.01 0 0.15 0 0 0 0 0.07 0 0 0 0.1 0 0 0.02 0.02 0.12 0.16 -0.04 -0.15 0.05 -0.17 0.05 -0.25 -0.14 -0.04 0.02 0.06 0.06 0.02 0.15 0.07 0.09 0.03 0.06 0.07 20 50 100 150 200 250 300 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 קליט ה הצטברות והצטברות ממ ליום קליטה סביבת קיד וח 6 זח בפינה ה דרום מזרחית של בור הכ י ול בח ל קת אג 2 מערך השורשים בכיסי קרקע, ברצועות ושורשים בודדים, מרחקי השפעת השורשים על נקודות המדידה בקידוח והקליטה וההצטברות בהתאמה ec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Date [1st of every 4 month]
- 37. 63 , ראה נוס כפי שנמדד בשטח המחקר ( לעיו בשעת השחר בקי בעלי של מתח המי בוטא כער בשורשי ψ1 זאת, על פי המקובל שמתח השחר .ψ1=20Bar=20,000cm שהתקבל עבור חודש ספטמבר הוא הער .(III' נספח 7ד בעומק של 275 סמ ψ2 ;(Lafolie at al, 1991; David et al, 2004; Aranda et al., 2005) מבטא את מתח השורשי ψ2=0.77Bar=770cm הוא התאחיזה המתאי על פי עקו המתקבלת היא: הערכת השט 6 20000 860 q 8 10 1 0 0016 cm 0 016 m m day day . . − ⎛ − ⎞ = ⎜ − ⎟ = = ⎝ 100 ⎠ i של תחתית אזור הקליטה (איור 3.39 ), ומהווה כחמישית מקצב הקליטה שחלה זה נמצא בטווח ערכי השט ער בעומק של 175 סמ. בשתי הסלע בשני הקידוחי מתוו , שנעשתה בעיקר במטר העליו עד תחילת הקי – קליטת המי סיכו למעל 0.4 ממ ליו למקטע עומק של 25 סמ (שווה ער גבוה יחסית, מעל 0.1 ממ ליו , הייתה בשט השני הקי בסו בקרקע. קליטת המי מרצועת עומק של 1 מ'). קליטה זו חלה עד למרחק של 35 סמ מריכוז שורשי או 40 סמ בתחתית של כיס קרקע קט הממוקמי 130 סמ משורשי של שנת 2002 נעשתה עד למרחק של 120 בפס יחסית הנמצאי עמוקי בקידוח הצפוני ( 6ח), וממרחק של עד 35 סמ בקירוב משרשי בודדי משורשוני 175 עד למרחק של כ הקי קרקע דק בקידוח הדרומי ( 6זח). בשנת 2003 , הגשומה במיוחד, הקליטה העמיקה בסו 125 סמ בקידוח הדרומי. העמקת הקליטה בשנה הגשומה בקידוח הצפוני ולמרחק של כ סמ מהשורשי התאפשרה, קרוב לודאי, כתוצאה מהאגירות הזמנית הרבה ומעליית המוליכות ההידראולית. העובדה שהקליטה יותר, משוני עמוקי של שורשי הקיצית בקידוח הדרומי הייתה עמוקה יותר, עשויה הייתה לנבוע מקיומ . או משילוב של שני הגורמי ,α של יחידת השטח בתכונות ההידראולית של הסלע המתבטאות באפיוני הקצב והכמות של הקליטה וההצטברות 3.4.5 סיכו 3.4.5.1 התרומה האביבית המתחילה כשבוע לפני מדידת הרטיבות בקרקע בסו שהתקבל בתקופת הזמ אביבי – הוגדר כגש א. גש זה לא בא לידי ביטוי בחישוב של הפרשי אפריל (או תחילת מאי). גש פברואר (או תחילת מרס) ועד למדידת סו כדי שינויי הרטיבות בקרקע, שהתבססו על הרטיבות שנשארה שהוא נכנס למערכת תו הרטיבות בקרקע, כיוו סלע האביבי נעשתה שבוע לפני המדידה הראשונה במערכת הקרקע של הגש . תחילת הרישו מגשמי החור להשפיע על הרטיבות בסלע. כמויות הגש ומתחילי מחלחלי עד שמי הגש מספר ימי שחולפי נעשתה כיוו מפורטות בטבלה 3.4 האביבי בכל אחת מהשני העשבייה התבור בתקופת קיו בתת היער ביער אלו דיות בממ ליו טבלה 3.3 : הערכת אידוי ) = פחות מקיבול שדה, תחילת התייבשות : ק. = קיבול; ק. שדה ( (קיצורי מרס אפריל מאי סהכ פב' 20 פב' סו חודש נובמבר דצמבר ינואר 1 100% 100% 60% 0% 10% 40% 70% עלוות אלוני 90% 100% 60% 30% 20% 10% גודל עשביה 0% ) התייבשות התייבשות רטיבות קרקע הרטבה ק. שדה ק. שדה ק. שדה ק. שדה( 0.18 0.2 0.3 0.6 0.5 0.4 משוקלל 0.30 מקד 8.10 5.83 3.94 3.23 1.70 1.95 גיגית נווה יער 2.84 1.10 0.83 0.99 1.94 0.85 0.78 דיות יומי 0.91 אידוי 214.5 34.4 24.9 38.6 38.8 26.35 24.18 דיות חודשי 27.3 אידוי
- 38. טבלה 3.4 :שינוירטיבות יו מי ות קופתי בערכי מ מ בשלוש ה טיפ ו סי שטח בי ער אלון ה תבור באלו ן הג לי ל בח לקת אג 2 טיפוס שטח חודש α 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 שנה יום שנתי עומק (סמ) 0.04 0.05 0.01 0.00 0.00 0.04 0.09 0.04 0.01 -0.01 0.08 0.03 0.01 -0.02 0.15 0.02 0.03 0.01 0.00 ממיום של מקטעי עומק שבין העומקים המדו ד ים 0.05 0.02 0.06 0.01 0.00 0.05 0.13 0.06 0.02 -0.02 0.11 0.05 0.02 -0.01 0.22 0.06 0.05 0.02 0.00 0.04 0.04 0.03 0.01 0.00 0.04 0.11 0.07 0.02 -0.02 0.10 0.06 0.02 0.00 0.20 0.06 0.06 0.02 0.01 0.05 0.08 0.03 0.01 0.00 0.04 0.14 0.11 0.07 -0.01 0.13 0.13 0.05 0.01 0.28 0.11 0.14 0.05 0.01 0.02 0.07 0.03 0.01 0.00 0.02 0.11 0.11 0.08 -0.01 0.12 0.12 0.06 0.02 0.22 0.12 0.13 0.06 0.01 -0.01 0.05 -0.01 0.02 0.00 -0.01 0.09 0.14 0.05 0.00 0.10 0.13 0.07 0.01 0.16 0.14 0.16 0.06 0.02 -0.03 0.02 0.01 0.01 0.00 -0.03 0.05 0.12 0.08 0.00 0.06 0.13 0.09 0.02 0.12 0.09 0.16 0.07 0.02 -0.07 0.02 -0.01 0.01 0.01 -0.07 0.03 0.10 0.08 0.00 0.00 0.10 0.11 0.00 0.03 0.07 0.16 0.09 0.02 -0.03 0.02 -0.04 0.02 0.00 -0.03 -0.03 0.03 0.06 0.00 -0.15 0.06 0.12 0.00 -0.14 0.05 0.07 0.09 0.03 0.00 0.01 -0.05 0.02 0.01 0.00 -0.01 0.00 0.03 0.01 -0.17 0.05 0.08 0.05 -0.18 0.01 0.05 0.06 0.05 0.00 0.01 -0.02 0.01 -0.01 0.00 -0.01 0.00 0.02 0.00 -0.12 0.00 0.04 0.04 -0.11 0.01 0.02 0.04 0.03 0.00 0.00 -0.03 0.02 0.01 0.00 0.00 -0.01 0.01 0.01 -0.07 -0.01 0.03 0.02 -0.04 0.01 -0.01 0.01 0.03 0.00 0.00 -0.01 0.01 0.00 0.00 -0.01 -0.01 0.02 0.01 0.00 -0.02 0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.02 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.01 -0.01 0.01 0.01 0.00 -0.01 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 -0.01 0.01 0.00 0.00 0.01 -0.01 -0.01 0.01 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 -0.03 0.02 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.03 0.00 -0.01 0.01 0.01 0.00 -0.02 0.01 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.02 0.00 0.02 0.00 -0.01 0.03 -0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.01 0.02 0.00 0.04 -0.01 -0.01 -0.01 -0.03 0.00 -0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.01 0.00 -0.01 -0.01 0.00 -0.02 0.00 0.00 0.01 0.01 0.00 0.01 0.01 -0.02 0.01 -0.04 0.02 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 0.01 0 -0.01 0.03 -0.07 0.02 0.00 , רטיב ות בכל אחת מא רבעת השנים 2001 . חישוב י 2001 טבלת המספרים העליונה כוללת חישובים של הפרש הרטיב ו ת היומי (ממ ליו ם) במקטעי העומ ק שנמדד ו (בין 20-10 סמ, בין 35-20 סמ, בין 50-35 סמ ומ ר ווחים של 25 סמ עד עו מק 475 סמ. ער כים חיובי ים מבטאים קל יטה (הפחתת רטיב ות) וע רכים שליליים מבטא ים הצטברות. ערכים חיובי ים בעומ ק ע שוי ים לבטא חלחול. קטעים בטבלא ות סומנו בצבע על פי משמעותם. מק ר א הצבעים מוצג בשורות הסיכו ם. שו רות הסיכום הן של קליטה והצטבר ות של קטעי החתך ו הזמן על פי א ופיי ם המפורט בכות רות השור ות והמק ר א . סיכומי הקליטה כוללים את מחצית ההצטברות בעומק ה קליטה וכוללי ם גשם א ביב י בהפחתת הא וופוטרנספירציה ממ לתקו פה סיכומים שנתיים סיכומים שנתיים סיכומים שנתיים סיכומים שנתיים מקרא הצבעים וטבלת סיכום 11.4 23.8 6.7 1.4 43 12.9 25.4 17.1 9.2 64.5 53.1 46.8 18.1 118 50.4 20.4 26.9 28.5 4.0 130 קליטה ישירה ללא הצטברות -8.1 -7.7 -16 -9.3 -2.1 -1.1 -12.6 -39 -2.4 -0.7 -42 -17 0.0 -0.6 -18 הצטברות בעומק הקליטה 11.2 2.9 1.0 15.1 7.2 17.1 16.2 1.4 41.9 15.4 21.1 5.4 41.9 0.0 קליטה לאחר הצטברות -0.3 -2.0 -2.4 -2.7 -2.7 -0.5 -0.1 -0.6 -2.8 -2.8 הצטברות עמוקה באביב -0.2 -1.3 0.15 -1.3 0.8 0.9 1.6 -1.7 -0.4 -2.1 1.4 -3.4 2.5 0.5 הצטברותחלחול עמוק בקיץ 66 113 181 139 קליטה + מחצית הצטברות עליונה 113 126 169 120 גשם אביבי 55 55 55 55 אוופוטרנספירציה אביבית 15.46 92.98 6.7 4.3 1.0 121 18 105 34 25 1 183 72 177 39 5 294 59 85 27 28 4 204 סהכ קליטה מוצגים שינוי י בשני טיפוסי השטח מוצגים 2004 . בטיפוס ,2003 ,2002 ערכים באפור: הפחתת רטיבות בסביבת ההצטברו ת בעומק טיפוס שטח חודש חודש β 01 01 01 01 01 01 02 02 02 02 02 02 03 03 03 03 03 04 04 04 04 04 04 שנה δ 01 01 01 01 01 01 שנה יום שנתי יום שנתי עומק (סמ) 0.04 0.04 0.01 0.01 0.00 0.03 0.07 0.03 0.01 0.00 0.00 0.07 0.02 0.01 -0.01 0.00 0.13 0.03 0.01 0.01 0.02 0.03 0.02 0.03 0.00 0.00 0.05 0.04 0.04 0.00 0.01 0.05 0.10 0.05 0.02 0.01 0.00 0.09 0.05 0.02 -0.01 0.00 0.20 0.05 0.03 0.03 0.00 0.04 0.01 0.04 0.01 0.00 0.05 0.04 0.05 0.00 0.00 0.05 0.09 0.07 0.02 0.00 0.00 0.08 0.06 0.02 0.00 0.00 0.19 0.06 0.05 0.02 0.01 0.03 0.02 0.03 0.00 0.00 0.05 0.08 0.03 0.01 0.01 ממיום 0.05 0.12 0.14 0.04 0.01 0.00 0.11 0.10 0.05 0.00 0.00 0.25 0.09 0.10 0.05 0.01 0.04 0.05 0.02 0.01 0.00 0.03 0.07 0.04 0.00 0.01 0.02 0.07 0.11 0.04 0.01 0.00 0.06 0.12 0.05 0.02 0.00 0.19 0.10 0.09 0.05 0.01 0.02 0.04 0.03 0.00 0.00 -0.02 0.05 0.04 0.01 0.00 -0.02 0.05 0.09 0.04 0.01 0.00 0.02 0.10 0.06 0.02 0.00 0.13 0.07 0.09 0.06 0.01 0.00 0.03 0.03 0.01 0.00 -0.04 0.03 0.01 0.01 0.00 -0.04 0.01 0.07 0.05 0.01 0.00 -0.04 0.08 0.08 0.01 0.00 0.04 0.05 0.10 0.06 0.02 -0.03 0.02 0.01 0.01 0.00 -0.04 0.02 -0.02 0.01 -0.01 -0.04 -0.01 0.03 0.04 0.01 0.00 -0.11 0.05 0.06 0.00 0.00 -0.04 0.03 0.09 0.05 0.04 -0.02 0.01 0.00 0.00 0.00 -0.02 0.01 -0.04 0.01 0.01 -0.02 -0.01 0.01 0.02 0.01 0.00 -0.12 0.01 0.08 -0.01 0.00 -0.09 -0.01 0.07 0.04 0.05 -0.02 0.01 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.01 -0.04 0.01 -0.01 0.00 0.00 0.01 0.00 0.01 0.00 -0.09 0.00 0.03 0.03 0.00 -0.06 -0.02 0.02 0.03 0.04 0.00 0.01 -0.02 0.01 0.00 0.00 0.01 -0.04 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 -0.05 0.00 0.03 0.02 0.00 -0.01 -0.01 0.01 0.01 0.03 0.00 0.01 -0.02 0.00 0.01 0.00 0.00 -0.04 0.02 0.00 0.00 -0.01 0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.01 -0.02 0.00 0.02 0.00 -0.01 -0.01 0.01 0.00 0.03 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 -0.01 -0.01 0.03 -0.02 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 -0.01 -0.01 0.02 0.00 0.02 -0.02 0.01 0.00 0.02 0.01 0.00 -0.01 0.00 0.01 0.01 0.00 -0.01 0.00 0.12 0.00 -0.01 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.01 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 -0.01 0.00 0.00 -0.01 -0.01 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.02 -0.05 0.00 -0.02 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.03 0.01 -0.03 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 0.01 -0.02 0.00 0.01 0.01 0.00 -0.01 0.00 0.00 0.00 0.01 -0.01 0.01 0.00 -0.02 0.01 -0.01 0.01 0.00 0.02 0.02 -0.01 0.01 -0.01 0.02 0.00 0.01 -0.07 0.02 0.00 0.00 0.01 0.00 -0.01 0.00 -0.01 0.01 0.00 0.00 0.00 -0.01 0.00 -0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.02 -0.01 0.00 0.02 0.00 0.00 -0.01 0.01 -0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.01 -0.01 -0.01 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.02 0.01 -0.01 0.00 0.00 -0.02 -0.03 0.00 0.01 0.01 0.00 0.00 0.04 -0.13 0.00 -0.01 -0.01 0.00 -0.01 -0.02 -0.01 0.00 0.01 -0.01 0.00 0.00 0.01 0.01 -0.01 0.00 0.00 0.01 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 0.00 -0.01 ממ לתקו פה מקרא הצבעים וטבלת סיכום עונתי עונתי מקרא הצבעים וטבלת סיכום 12.8 23.8 7.7 1.0 45 13.8 19.4 16.9 6.0 3.0 59.1 33.0 32.7 11.9 1.9 79.5 41.2 13.9 14.0 20.8 3.5 93.4 9.2 14.6 8.3 1.2 33 קליטה ישירה ללא הצטברות -7.5 -7 -8.3 -1.0 -9.3 -33 -2.0 -0.6 -36 -7.6 -2.3 -10 -4.0 -2.2 -6 הצטברות בעומק הקליטה 11.3 2.2 2.3 15.8 2.5 8.6 6.5 4.4 22.0 10.4 15.5 4.4 30.2 0.8 5.7 9.8 9.7 26.0 4.7 0.6 0.9 6.1 קליטה לאחר הצטברות -0.3 -0.7 -0.9 -0.1 -1.2 -1.3 0.8 0.8 -0.2 -1.1 -1.3 -0.2 -0.2 הצטברות עמוקה באביב -1.6 -1.0 1.6 -1.0 2.1 -1.8 0.2 -0.3 -4.5 -0.2 -5.0 -0.7 -0.7 -0.8 -0.02 -0.2 -1.0 הצטברותחלחול עמוק בקיץ 65 85.8 127 124 43 קליטה + מחצית הצטברות עליונה 113 126 169 120 113 גשם אביבי 55 55 55 55 64 אוופוטרנספירציה אביבית 16.52 93.13 10.0 3.3 0.0 123 17.98 93.44 25.5 12.5 7.4 157 49.44 158.1 27.4 6.2 241 45.03 80.89 19.7 30.6 13.2 189 11.24 68.35 8.9 2.1 0.0 91 סהכ קליטה
- 39. 64 חישובו תוארלעיל ( 2.7.3 ). שקלול ב. אידוי דיות (אוופוטרנספירציה) פוטנציאלית בתת היער – הנושא ודר . , גודל העשבייה והרטיבות בקרקע מוצג בטבלה 3.3 התחשבות בעלוות האלוני דיות עבור תת היער, תו האידוי 60 כל ההתאדות ב . ס אפריל הוא 0.91 ממיו 20 בפברואר לסו דיות שהתקבל בתקופה שבי ממוצע האידוי האביבי. הפחתה מהגש לצור זה הוצב בטבלה 3.4 בכל אחת מהשני הוא 55 ממ. ער יו קרקע הסלע בחת 3.4.5.2 קצב וכמות קליטת המי ונתוני β ו α 2001 עד 2004 של טיפוסי השטח בשני קצב הקליטה וההצטברות היומית המחושבת בכל העומקי : ה . המקטעי ונצבעו בהתא על פי משמעות חולקו למקטעי בטבלה 3.4 . הנתוני מוצגי δ 2001 של טיפוס קרקע; הצטברות מתחת למקטע זה בעומק העיקרי של ההצטברות הסלע של חת קליטה ישירה בחלק העליו . נתוני הקצב היומי קליטה; הקליטה באותו עומק לאחר תקופת ההצטברות וההצטברות בעומק באביב ובקי יולי) התווספה כמות מאי עד יוני המדידות. לתקופה השנייה (אפריל בממ לתקופה סוכמו על פי התקופות שבי דיות (ראה לעיל 3.4.3.2 ב', 3.4.5.1 ). לסיכומי הקליטה נוספה המחושב של האידוי האביבי והופחת הער הגש ירידת קצב ההצטברות וירידת מחצית ההצטברות שבעומק הקליטה, בהנחה שהקליטה מתחילה למעשה ע . של ערכי הקליטה התקופתיי הקליטה השנתית הוא הס הרטיבות בכל עומק (ראה איור 3.37 לעיל). סיכו . מוצג באיור 3.40 β ו α בטיפוסי השטח השנתיי השנתי של הקליטה בשנות המדידה והסיכומי המהל של אמצע הימי ה ארבע שנות המדידה. מועדי הנקודות בגרפי השנתי של הקליטה היה שונה בי המהל . הגרפי השפיעו על מהל וה השונות לא היו זהי שתי מדידות עוקבות. מועדי המדידה בשני התקופה שבי והאביב (ראה טבלה 3.4 חודשי החור בי , שנבעו בעיקר מפיזור הגש על ציר הזמ השני בי , היו הבדלי אול העיקרי התחלק יותר, כי הגש פרוסי 2003 באיור 3.40 הינ 2001 ו של השני באיור 3.37 ). הגרפי הגש וגר 2003 , הגשומה מאד, אינו גבוה. הכמות של אותה שנה על תקופה ארוכה יותר. מסיבה זו, שיא הקליטה ב בה של העונה של אגירה שנוצרה בעומק בתחילת העונה ( 3.4.3.1 ). הגר וניצול בהמש זמ מתבטאת בפריסתה לאור בשנה זו חלחל על גבי תשתית רטובה משנת 2003 , והוא שהגש , ככל הנראה מכיוו 2004 הנו צר, גבוה ומוקד , לפני שחלק בעת שיא הקליטה בעצי הגיעו אל בית השורשי התרכז בעיקר בחודש ינואר. במצב זה המי . לא נשאר מאגר לקליטה בהמש שמסיבה זו ג הספיק לחלחל לעומק. יתכ שתואר לעיל ( 3.4.3.1 ) התבטא השפעת טיפוס השטח על הקליטה – הדירוג של טיפוסי השטח על פי קליטת המי . בשנת 2001 מיעוטת ניכרה בכל השני δ הבא: הקליטה המעטה בטיפוס באופ בסיכומי הקליטה השנתיי הייתה רבה יותר. α האחרות הקליטה ב בשני אול , β ו α הטיפוסי בי לא נראו הבדלי המשקעי בסביבה של קרקע הממוקמי קידוחי בהשוואה בי קרקע הסלע השפעת עומק הקרקע על הקליטה בחת רדודה נמצא, שהקליטה שהקרקע בה קידוחי 75 סמ), לבי עמוקה יחסית (כיסי קרקע בעומק של 45 ראה נספח 7ה'). מידת הקליטה היחסית של החת רבה יותר כאשר הקרקע רדודה (למידע נוס β ו α בטיפוסי המצב היה שונה, והקליטה הייתה δ שונות. בטיפוס בסביבת כיס קרקע הייתה שונה בשני ביחס למיקו העליו בקרקע, עומק הקרקע אינה מרוכזי , שלמרות שהשורשי כ רבה יותר כשהקרקע הייתה עמוקה. נראה מתו להשפיע במידה רבה יותר , ותכונות הסלע עשויי העיקרי המכתיב את מידת הקליטה על ידי העצי בהכרח הגור על הקליטה. 3.4.6 הרטיבות, המתח והקליטה בבתי גידול נוספי שאינו חווארי וכיסי קרקע הגליל אג 1: נארי מפותח על קרטו התבור באלו 3.4.6.1 יער אלו בקוטר בתחנה זו היו קידוחי גלעי 3.50 מ'. כל הקידוחי בתחנה זו שהגיעו לעומק של 3.25 נבדקו ארבעה קידוחי שנדרש בשל באג 2 ובתמרת). נתוני הרטיבות חושבו לאחר תיקו גדול יחסית ( 3 לעומת 2 במרבית הקידוחי
- 40. איור 3.40 :המהלך השנ תי ש ל קליט ת מים מחושבת ש ל יער אלון התבור באלון הגליל בארבע יחידות שטח קליטה מחושבת של עצי יער אלון התבור באלון הגליל 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 α על פי הפרשי רטיבות במערכת הסלע- קרקע טיפוס שטח אתר אג 2 אתר אג 2 יום שנתי ממ ליום 2001 2002 2003 2004 סיכומים עונתיים: 121 :2001 183 :2002 295 :2003 204 :2004 60 90 120 150 180 210 240 270 300 קליטה מחושבת של עצי יער אלון התבור באלון הגליל 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 β על פי הפרשי רטיבות במערכת הסלע- קרקע טיפוס שטח יום שנתי ממ ליום 2001 2002 2003 2004 סיכומים עונתיים: 123 :2001 157 :2002 241 :2003 189 :2004 60 90 120 150 180 210 240 270 300 קליטה מחושבת של עצי יער אלון התבור באלון הגליל 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 ε על פי הפרשי רטיבות במערכת הסלע- קרקע טיפוס שטח אתר אג 1 אתר אג 1 יום שנתי ממ ליום 2001 2002 2003 2004 סיכומים עונתיים: 172 :2001 228 :2002 295 :2003 235 :2004 חו דש וי ום שנתי 60 90 120 150 180 210 240 270 300 קליטה מחושבת של עצי יער אלון התבור באלון הגליל 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 ζ על פי הפרשי רטיבות במערכת הסלע- קרקע טיפוס שטח יום שנתי ממ ליום 2001 2002 2003 2004 סיכומים עונתיים: 163 :2001 234 :2002 350 :2003 248 :2004 חו דש וי ום שנתי 60 90 120 150 180 210 240 270 300 או ג וסט יול י יוני מאי אפריל מרס יו ל י יוני מאי אפר י ל מרס ספטמבר אוגו סט יו לי יוני מאי אפרי ל מרס ספטמבר אוגו סט יו לי יוני מאי אפרי ל מרס
- 41. 65 זה עשוילהשפיע על רמת הרטיבות וחישובי (ראה לעיל 3.4.1.1 א'). תיקו שני סוגי הקידוחי שנמצאו בי ההבדלי באיור השנתי. הרטיבות, מתח התאחיזה וגרפי הקליטה וההצטברות מוצגי לא על המהל המתח והקליטה א 3.. באיור 3.40 מוצגי השנתיי השנתי של הקליטה בשנות המדידה והסיכומי 41 . מהל חולקו לשתי יחידות שטח שנבדלו בעיקר במבנה ארבעת הקידוחי טיפוסי שטח וגרפי הרטיבות ומתח התאחיזה ברטיבות כללית נמוכה. כמעט כל התאפיי ε . טיפוס על רקע הרכב הסלע שלה הרטיבות בעומק ובזמ של גר ,(A בעומק של 150 סמ דרגה ) AA 3.50 מ' הוא בדרגת אמפליטודה הסלע שלו שנמדד, עד עומק של כ חת הוגדרו אמפליטודות אלה בשכבת הנארי עד של אג 2, ש בעיקר חרסיתיות נמוכה. זה שונה מהחתכי המבטאי 150 סמ הוגדר נארי אלה מעומק של 80 עומק של 250 סמ לכל היותר. בתיאור גלעיני הסלע שהוצאו מקידוחי הרטבה ברטיבות גבוהה יותר, בזמ התאפיי ζ נמוכה. טיפוס , המכיל קטעי גיר קרטוני בעל אגירות מי תחתו C1 דרגת .C1 ו AB הטיפוסי . דרגות האמפליטודה בטיפוס זה נעות בי בכל החת ומתח תאחיזה נמו ארו בולט של טיפוסי אג 1 לעומת טיפוסי אג 2 הוא העדר עליה הדרגתית של נמצאה בשכבות שנרטבו במיוחד. מאפיי הוידאו של תכונות הסלע ושל אזורי ההרטבה. על פי תיאור גלעיני הסלע, צילו הרטיבות כלפי מטה אלא חילופי בחלק הוא מעבר ברור למדי מנארי עליו חודר הקרקע, מרבית החת 3.14 ) והמכ , 3.13 (איורי בקידוחי בעומק של 200 סמ מבטאת פס קרקע. C1 שדרגה בחוואריות מעטה. יתכ ולקרטו לנארי תחתו של החת העליו שנמדדו, אל שכבות , המקדח העמיק מתחת לעומק הקדחי הזרמת מי באג 1, שנעשו תו הקידוחי במהל שתכונות הסלע , יתכ לכאורה. מכא נפילות של המקדח לחללי , והיו א חוואריות שאי אפשר היה להעלות . בעומק זה דומות בקירוב לזה של אג 2 . כל החת כמעט לאור הצטברות וקליטה – שני טיפוסי השטח של אג 1 התאפיינו בחלחול מהיר והצטברות בחור חלחול , ובאותו זמ של החת בקליטה הנעשית בחלק העליו להבחי של שנת 2003 הגשומה נית בתחילת הקי מתקופת האביבי שהגיע לעומק, שנראה בנפרד לאחר ההצטברות והחלחול של המי והצטברות של חלק מהגש התרכז הקי הקליטה עד סו תקופה קצרה יחסית. המש נעשתה תו . הקליטה העיקרית בכל השני החור עמוק , ובשנת 2003 הגשומה ג נעשתה בעיקר בחלק העליו ε . הקליטה העיקרית בטיפוס בחלק העמוק בחת מתחת לעומק המדידה. , ונראה שחלק ממנה נעשה א הקליטה הייתה עמוקה יותר בכל השני ζ יותר. בטיפוס 2004 הקליטה בשני הטיפוסי 2002 ו , 2001 כולל, בשני . בסיכו אלה לא נכללו בסיכו נתוני וכתוצאה מכ 248 ממ לעומת אלה באג 1 היה 163 של אג 1 הייתה דומה למדי, וגבוהה מזו של אג 2. טווח הקליטה בשני אול ,ε 295 ממ) הייתה דומה לזו של טיפוס ) של אג 2 α 204 ממ באג 2. בשנת 2003 , הקליטה בטיפוס 121 שנקלטו עמוק יותר). חושבה בשנה זו קליטה של 350 ממ (כאמור, ללא מי ζ בטיפוס 2 . מצוי בתמרת 3.4.6 חורש של אלו עד עומק של כ של הקליטה וההצטברות בקידוחי בבית גידול זה נבחנו הרטיבות, מתח התאחיזה ונעשו חישובי של עצי אלו עומק השורשי ראה נספח 7ו'). הסיבות לבחינה בשכבות העמוקות ה נוס 8 מ' (איור 3.42 , לעיו ). הרטיבות וסימני קליטה, לכאורה, שנמצאו בעומק (ראה להל ), מבנה חת מצוי שנמצאו בסדקי סלע (ראה להל : (א) עיקריי לשני עומקי הרטיבות בעומק ובזמ לחלק את חת רטיבות, מתח תאחיזה ותכונות הסלע – נית התבור באתר של יער אלו המזכיר במידה רבה את החתכי 250 סמ, נראה חת , עד לעומק של כ בחלק העליו התקדמות העונה. הרטבה עונתית, שהעמיקה בהדרגה ע בהרחבה לעיל. נמצאה רטיבות רקע נמוכה ע אג 2, שנדו דרגת האמפליטודה המשמשת מדד לחרסיתיות ולנאריזציה, הייתה דומה בקירוב לזו של אג 2 באופק המקביל, ג של שכבות חילופי . (ב) מתחת לעומק זה נראי בתחתית של אותו תחו AB מעבר לדרגה כלל ע בדר A דרגה השכבות הרטובות ומידת הרטיבות הייתה שונה בי 100 סמ או מעט יותר. מיקו 25 ל נע בי רטיבות שעוביי
- 42. אחוז ר טי בות נפחי ת טיפוס שטח 5.69 15.81 18.10 18.24 16.48 3.47 2.95 4.23 9.93 14.44 16.96 3.19 2.95 3.99 14.74 15.05 10.50 3.65 5.45 15.91 16.37 16.60 16.84 3.34 2.75 4.03 9.18 14.54 16.25 2.91 2.75 3.39 13.77 15.26 10.50 3.22 6.20 15.15 15.26 15.80 16.37 3.56 2.94 4.20 9.69 13.50 14.94 3.48 2.94 3.44 13.23 14.94 11.10 3.42 7.35 14.28 14.54 15.47 15.58 5.20 4.55 5.48 9.81 13.14 13.50 4.95 4.55 3.42 12.80 13.59 8.40 4.05 9.79 11.46 5.71 5.51 5.28 3.50 3.45 3.95 4.57 5.23 5.23 3.30 3.45 5.26 6.52 6.49 4.97 4.35 36.36 4.92 10.43 11.17 11.84 8.40 7.58 7.93 8.80 9.35 10.63 7.97 7.58 5.65 8.55 9.18 8.86 7.53 3.19 2.93 3.23 3.33 3.40 2.19 1.92 2.04 2.22 2.71 2.99 2.17 1.92 2.08 2.54 2.96 3.08 2.12 7.52 8.44 9.99 9.87 10.69 6.45 4.64 5.45 6.70 7.58 8.65 6.38 4.64 4.75 7.58 7.75 8.40 5.05 7.39 8.11 9.40 9.81 10.11 7.01 5.39 5.65 6.42 7.93 8.65 6.89 5.39 4.14 6.78 8.11 9.63 5.31 8.55 9.10 11.03 12.22 12.71 8.07 4.50 5.51 7.04 8.60 10.30 8.16 4.50 3.31 7.16 8.70 9.40 3.99 10.28 10.07 13.50 13.50 14.34 11.32 10.37 10.30 11.17 11.61 12.30 11.10 10.37 6.81 11.10 11.99 11.10 8.70 10.78 9.96 10.43 11.10 11.10 9.81 9.07 8.70 8.80 9.12 9.69 9.46 9.07 8.65 8.16 9.07 9.57 8.26 10.90 11.84 12.30 14.64 13.77 10.76 9.69 9.63 9.52 10.69 12.88 10.05 9.69 7.24 8.35 9.12 10.56 8.07 10.31 11.77 14.05 14.24 14.74 10.18 9.23 9.07 9.69 10.63 12.39 9.12 9.23 9.23 11.39 11.10 13.41 8.07 7.48 9.45 11.68 13.32 13.86 6.89 6.18 6.42 6.67 8.40 10.56 5.83 6.18 4.87 6.70 8.30 9.18 4.29 רטיבות, מתח תאחיזה וקליטה -הצטברות בתחנת אג 1 בארבע שנות מ ד י ד ה 13.32 9.57 12.71 16.37 12.30 15.36 10.50 14.44 5.71 5.42 8.21 9.63 2.53 3.08 7.16 9.12 6.85 8.07 7.24 10.69 10.90 12.39 8.30 9.40 8.86 11.17 8.16 11.32 6.21 9.69 15 20 25 30 35 40 45 50 55 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 איפיון התחנה: נארי מפותח וסלע קרטון שאינו חווארי או בעל חוואריות נמוכה soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05 May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0 אפר 04 20 50 100 150 200 250 300 350 3.5 0.4 בג 3בג 2דה 1דה Date [1st in each Month] Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 05 May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st in each Month] 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st in each Month] Depth [cm] soil-rock wetness along time in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - from April 2001 till December 2004 (and Nov 0 May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st in each Month] 50 100 150 200 250 300 350 20 50 100 150 200 250 300 350 אפר 01 אפר 02 אפר 03 אפר 04 מתח תאחיזה (בר) כח ו ל כהה = עד 1 בר, כחול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר קליטה והצטברות ( ממי ום ) הצטברות עומק (סמ) אח ו ז רטיב ות נפחית 1דה 2דה 3בג 3.5 בג קידוח 8.91 14.52 12.47 13.59 12.63 4.68 3.53 4.31 6.59 10.11 11.68 4.18 3.53 4.41 11.39 11.03 9.29 1.49 7.75 12.07 11.25 12.55 12.15 4.85 2.91 3.55 5.02 7.93 10.43 3.99 2.91 3.31 8.45 10.76 9.29 3.31 5.53 10.59 12.07 13.14 13.41 5.18 2.44 3.07 5.42 8.55 11.54 4.48 2.44 2.74 8.91 10.83 10.69 2.71 3.98 9.25 12.63 14.15 14.15 5.07 2.63 2.91 4.71 7.71 11.39 5.02 2.63 2.70 8.80 10.97 11.46 2.44 3.87 9.20 13.32 14.54 15.05 5.05 2.28 2.80 4.82 8.26 12.88 5.20 2.28 2.31 9.07 11.91 10.90 2.41 4.10 9.87 6.78 7.41 7.08 4.05 3.34 3.93 5.07 6.21 6.81 4.03 3.34 2.92 7.84 8.91 7.37 3.53 2.05 2.71 4.22 4.61 4.56 2.45 1.46 1.98 2.49 3.00 3.71 2.44 1.46 1.81 2.81 3.14 3.21 1.71 9.29 10.84 13.96 14.74 15.26 7.45 3.61 5.45 7.41 10.05 12.22 7.84 3.61 2.92 8.50 10.76 11.32 3.34 9.77 11.51 13.05 13.68 14.05 7.24 4.01 5.34 6.70 8.30 10.83 6.97 4.01 2.75 7.93 9.63 11.61 3.55 10.33 11.61 12.80 12.80 13.32 9.75 5.28 8.55 9.07 10.30 12.30 9.81 5.28 6.81 9.40 10.76 11.99 7.84 10.94 11.71 12.15 12.80 13.32 7.79 6.21 6.52 7.37 9.07 11.39 7.62 6.21 5.83 8.30 10.30 10.83 5.68 10.01 11.17 12.63 14.74 14.34 6.45 5.10 5.31 6.78 8.07 10.90 5.92 5.10 3.48 6.78 8.45 9.81 3.27 9.52 10.23 12.07 13.23 14.34 6.02 4.46 5.26 5.86 7.24 10.18 5.02 4.46 3.11 6.08 7.84 8.45 3.53 8.73 10.57 12.42 13.36 14.30 5.28 4.73 4.68 5.74 7.53 10.30 5.00 4.73 3.04 5.83 7.75 7.62 3.36 0.83 11.54 7.45 9.69 7.49 8.55 7.08 10.76 7.53 13.59 5.86 9.93 2.52 4.38 8.75 12.80 7.24 13.59 8.91 12.22 7.49 12.07 5.99 10.10 5.59 9.44 5.00 9.35 5.24 6.84 5.80 5.48 5.42 1.81 2.16 4.35 5.07 5.65 5.92 1.87 2.16 3.36 5.23 4.82 4.61 3.07 4.82 5.74 5.23 5.34 5.10 2.40 2.43 3.95 4.71 4.57 4.90 2.13 2.43 3.44 4.87 4.12 4.55 2.96 2.17 2.51 2.02 2.16 2.54 1.46 1.49 1.66 1.83 1.93 2.05 1.33 1.49 1.61 1.94 1.65 1.82 1.36 1.85 2.14 2.41 2.56 2.49 1.94 1.65 1.78 1.84 2.06 2.48 2.18 1.65 1.62 1.85 2.12 2.28 1.70 1.94 2.28 2.63 2.85 2.96 2.31 2.07 2.00 2.14 2.31 2.61 2.35 2.07 1.84 2.22 2.35 2.51 2.04 3.93 4.55 4.29 4.31 4.35 3.22 2.94 3.04 3.53 4.05 4.35 2.81 2.94 3.25 3.84 4.01 3.99 3.03 1.22 1.47 1.58 1.50 1.55 0.88 0.87 1.09 1.33 1.50 1.58 0.92 0.87 0.96 1.48 1.52 1.51 0.99 3.84 4.96 4.85 4.78 4.90 2.59 2.44 3.03 4.07 4.73 4.92 2.63 2.44 2.30 4.39 4.85 5.07 2.56 2.32 2.78 3.14 3.25 3.33 1.79 1.32 1.56 1.89 2.37 2.94 1.66 1.32 1.32 2.15 2.54 2.92 1.29 4.38 5.54 6.70 6.78 6.74 2.66 1.58 1.78 2.28 3.77 5.59 2.52 1.58 1.50 2.73 4.48 6.22 1.59 4.52 5.85 7.04 7.01 7.08 2.48 1.70 1.86 2.57 4.64 6.45 2.59 1.70 1.64 3.15 5.34 5.71 1.54 4.78 5.84 6.22 6.42 6.52 2.63 2.13 2.38 3.00 4.25 5.68 2.64 2.13 1.50 3.22 5.10 5.26 1.58 2.48 2.82 3.04 3.28 3.30 1.50 1.32 1.39 1.63 2.15 3.03 1.53 1.32 0.92 1.62 2.45 2.77 1.07 2.65 2.82 2.99 3.15 3.27 1.65 1.38 1.54 1.74 2.15 2.58 1.54 1.38 0.34 1.66 2.28 2.63 1.09 5.23 5.39 4.97 5.51 1.67 1.73 1.92 2.33 2.07 2.53 3.50 4.27 1.37 1.59 4.27 4.97 1.90 2.74 2.48 5.71 3.07 6.93 3.34 6.45 1.66 3.10 1.72 2.99 4.14 8.23 8.02 8.11 7.98 1.58 1.58 3.00 6.18 7.45 8.11 1.49 1.58 3.36 7.49 7.28 6.22 1.95 4.20 7.58 7.41 7.24 7.28 1.50 1.57 3.06 6.05 6.78 7.24 1.45 1.57 3.44 6.60 6.82 6.18 1.74 2.21 3.49 3.06 2.95 3.11 1.29 1.28 1.90 2.69 2.90 3.01 1.11 1.28 1.61 3.06 3.08 2.69 1.26 2.11 2.90 2.61 2.66 2.69 1.76 1.55 1.83 2.11 2.20 2.79 2.08 1.55 1.62 2.05 2.17 2.61 1.53 2.14 2.47 3.07 3.15 3.30 2.22 1.36 1.94 2.06 2.48 2.76 2.41 1.36 1.84 2.33 2.75 2.60 1.39 3.97 5.20 5.07 5.37 5.71 4.23 2.09 2.80 3.22 4.03 4.52 4.05 2.09 3.25 3.67 4.44 5.10 2.12 1.20 1.47 1.59 1.85 1.90 1.82 0.80 0.94 1.10 1.26 1.45 1.45 0.80 0.96 1.16 1.38 1.80 0.76 4.10 5.55 6.22 7.24 6.93 5.39 2.63 2.99 3.70 4.50 5.28 5.07 2.63 2.30 4.16 5.10 7.04 2.27 2.77 3.17 3.65 3.82 3.81 2.99 1.70 1.82 2.21 2.76 3.11 2.82 1.70 1.32 2.42 3.00 3.52 1.45 5.94 6.65 7.62 8.16 8.11 5.56 3.34 3.53 4.52 5.77 6.85 4.78 3.34 1.50 4.85 6.45 6.74 2.70 6.20 7.24 7.28 7.75 7.75 5.37 3.61 3.81 4.48 5.54 6.78 4.80 3.61 1.64 4.80 6.08 7.28 2.68 6.18 7.28 7.88 8.07 7.98 5.56 4.07 4.55 4.92 6.52 7.45 5.15 4.07 1.50 5.51 6.93 6.28 2.99 3.08 3.44 3.55 3.58 3.52 2.35 1.84 1.97 2.24 2.79 3.27 2.36 1.84 0.92 2.54 3.18 2.91 1.57 2.87 3.17 3.20 3.42 3.58 1.94 1.53 1.77 2.07 2.51 3.07 2.96 1.53 0.34 2.09 2.70 2.98 1.48 6.97 8.26 6.63 7.32 2.85 3.11 2.29 2.59 2.28 2.88 3.33 4.66 1.15 1.44 3.63 5.48 2.29 3.21 4.61 7.41 4.73 7.04 5.23 7.88 2.32 3.63 2.13 3.31 20 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 50 100 150 200 250 300 350 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 2001 2002 2003 2004 קליט ה אפר 01 אפר 02 אפר 03 ממ ליום : איור 3.41
- 43. 66 , לדוגמאבקטע בטווחי עומק קצרי חדי היו בחלק 2 מ', כזכור). המעברי כ ביניה (המרוחקי קידוחי :( האמפליטודה התואמת (טבלה 3.5 מקידוח 6ו' ביולי 2002 ע המצוי בתמרת. בחלקת חורש האלו העומקי טבלה 3.5 : רטיבות ומדד האמפליטודה בקטע מחת קידוח 6ו', יולי 2002 (סמ) 600 575 550 525 500 475 450 425 400 375 350 325 300 275 250 225 200 עומק רטיבות 12.9 14.8 15.9 22.6 20.3 24.8 47.4 53.3 24.9 48.1 25.7 46.0 27.2 23.2 18.8 15.4 14.8 אחוז AA AA AB AB C1 C2 C2 C1 C2 C1 C2 C3 C1 AB AA AA A אמפליטודה (כלומר אמפליטודה מוחלשת יותר, מדד אמפליטודה מתקד רטובות יותר לבי שכבות שהינ נראית התאמה בי דרגת האנכי של שיא הרטיבות לבי המיקו 25 סמ בי הייתה סטייה של כ כלל עקב חרסיתיות). לעיתי בדר , ודרגת האמפליטודה היא קידוחי השכבות הרטובות בי כלל כאמור, בשל השוני במיקו האמפליטודה, בדר רצועות הרטיבות השונות . בתו הסמוכי הקידוח המוצג לקידוחי אנטנות בור בי ממוצע של מדידות במכ , שחושב על מתח התאחיזה בעומק ובזמ הקליטה וההצטברות. חת שבאו לידי ביטוי בגר עונתיי נראו שינויי של תכולת הרטיבות. בקירוב את החת לדרגות האמפליטודה תא המתאימי פי העקומי 200 סמ (איור 3.42 ) או עד 300 סמ כאשר החלק , עד עומק של כ של החת קליטה והצטברות – בחלק העליו . , נספח 7ו'), התקבלו מגמות של הצטברות וקליטה הדומות לאלו שתוארו באתר אג 2 נוס רחב יותר (לעיו העליו לא ברצ , א מסוימי , שהתרכזו בטווחי עומקי עמוק יותר התקבלו לכאורה קטעי הצטברות וקליטה קצרי ,( 6ו' (איור 3.42 5ו', ו , 5הו 2 הסמוכי : (א) בקידוחי בעיקר שני דגמי זה נראי . בתחו טווחי אות בתו . התופעה בלטה במיוחד בחור החור תקופות מדידה עוקבות במהל נראתה סירוגיות של הצטברות וקליטה בי . השוני שונה בקידוחי חלקי ובאופ 2003/4 היא נראתה רק באופ , 200/3 ו הבאי של 2001/2 . בחורפי של כ התקרבו עד לערכי התבור וה עוצמות הקליטה וההצטברות היומיות היו גבוהות מאלה שנראו ביער אלו , נוס 4ג', 4גד (לעיו מרצועת עומק של 1 מ'); (ב) בקידוחי ממקטעי עומק של 25 סמ ( 2 ממ ליו 0.5 ממ ליו קצרי חילופי ע של חלק מהשני קי באביב ראה נספח 7ו') נראתה הצטברות וקליטה עמוקה באופי דומה ג עובר קו שבר הניכר בשטח (איור 3.11 ז' את שני הדגמי המייצגי הקידוחי . בי יותר בעומק ובזמ ומהירי לעיל). תנודות רטיבות, לפחות עד עומק של 4 מ'. עד , ראה נספח 7ח') היו אכ נוס על פי המדידות בבלוקי הגבס (לעיו 4 מ' בעיקר נמצאה עלייה קצרה של הרטיבות של 3 . בעומקי עומק של 2 מ' הייתה התייבשות ניכרת באביב ובקי את כל לא איפשר לאבח המדידות במפזר ניטרוני בי שפער הזמ התייבשות מסוימת. יתכ באביב ולאחר מכ שחלו בבית הגידול הזה. המהירי השינויי . שתוארה באתר אג 2 העונה בדר , שנקלטה בהמש הצטברה כמות חלקית של מי הגש נראה שבאופק העליו קצר לעומק. אופי החלחול, ההצטברות והקליטה לאחר זמ חלחלו בתו , קרוב לודאי שחלק ניכר ממי הגש אול , על ידי קבוצות הקידוחי המיוצגי לשוני במבנה הסלע במקטעי שטח שוני , בהתא בעומק היו שוני מכ השונות. יתכ והאביב בשני החור ופיזורו במהל לכמויות הגש ובהתא שחלק מהקליטה, לכאורה, בעומק, מבטאת חלחול, כלומר הפחתת רטיבות בעומק אחד, שהתבטאה בתוספת רטיבות והצטברות מקומית בקטע העומק שמתחתיו. הפחתת הרטיבות הקליטה לבי כדי לחשב את הקליטה הכוללת ולהפריד בי שממנו התבצעה הקליטה. בטבלה הנובעת מחלחול יש להגדיר את טווח העומקי 3.סיכומי הקליטה מפני השטח ועד לעומק , ראה נספח 7ז') מוצגי נוס 6 (לעיו הסיכומי שנבדקו. עד לעומק של 4 מ', היחס בי מוגדר של ממוצעי הקידוחי השנתיות, כלומר עלייה משנת 2001 עד בקירוב את כמויות הגש תוא השנתיי גדול יותר עולה חלקה של הקליטה בשנת 2001 , שהמשקעי 2003 . בטווח עומקי :3.6 טבלה (ממ) מחושבת קליטה הסלע חתך לאורך השונים בעומקים בתמרת מצוי אלון בחורש 2003 2002 2001 ((מ' עומקים טווח 47.4 39.0 30.4 0-1 84.8 57.3 48.5 0-2 109.1 71.6 64.4 0-3 126.8 84.2 81.3 0-4 148.2 101.1 108.3 0-5 177.5 119.9 145.7 0-6 222.0 131.2 203.3 0-7 301.0 153.8 289.8 0-8
- 44. איור 3.42 :רטיבות, מתח תאחיזה וק ל יטה – הצטברות בשלושה קי דו ח ים בחורש אלון מצו י בתמרת 6 ו 5 ו 5 הו 2 6 ו 5 ו 5 הו 2 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 100 200 300 400 500 600 700 800 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 -0.8 -0.6 -0.4 -0.2 0 0.2 0.4 0.6 0.8 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 100 200 300 400 500 600 700 800 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 Date [1st in each Month] Depth [cm] May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 100 200 300 400 500 600 700 800 15 20 25 30 35 40 45 50 55 יום ש 20 5.6 8.7 12.5 13.0 12.4 12.0 5.7 6.3 8.2 11.2 11.9 12.1 5.4 5.7 9.9 11.5 11.7 10.3 6.6 11.5 35 8.6 10.8 11.9 12.2 11.9 11.7 5.5 5.8 7.3 10.5 11.3 11.4 5.4 5.5 8.3 11.0 11.2 10.6 6.0 11.4 50 8.8 10.8 11.9 10.8 10.8 11.1 5.9 5.6 6.3 8.6 9.7 10.6 6.2 5.2 8.2 10.2 10.7 10.1 5.4 10.9 75 20.0 24.9 27.5 31.0 32.4 31.7 19.0 11.4 14.4 20.3 24.1 30.1 23.1 8.6 12.9 21.8 24.3 26.3 9.2 26.9 100 22.3 29.4 28.7 31.8 32.4 32.5 28.1 12.3 15.9 21.7 24.8 28.9 27.1 8.4 15.5 25.0 28.2 30.1 8.9 27.0 125 22.1 24.5 28.3 23.9 23.9 24.7 24.3 15.0 15.4 17.4 19.9 21.3 21.7 11.5 14.9 20.5 22.1 23.1 12.0 21.9 150 26.3 24.3 20.6 26.7 25.3 27.9 26.9 22.9 21.3 22.4 24.5 25.9 26.2 18.6 16.3 20.2 21.8 23.4 15.3 24.5 175 27.2 23.6 23.4 25.5 26.6 26.7 26.1 33.0 24.2 23.2 23.8 24.2 26.0 18.5 19.0 17.7 22.1 19.7 19.0 23.4 200 22.8 21.4 19.4 19.2 19.3 20.6 19.7 19.1 18.8 19.0 18.5 19.5 19.4 13.8 11.7 12.5 15.4 17.9 12.2 17.1 225 16.1 16.0 15.2 19.4 19.4 19.7 19.3 19.3 19.6 19.7 19.0 19.2 19.0 14.0 13.4 13.2 14.6 16.0 14.3 15.9 250 13.1 13.0 14.1 15.7 16.4 15.9 16.2 16.4 16.0 15.7 14.8 16.0 15.6 8.4 8.5 10.1 12.4 13.2 14.2 12.7 275 9.1 8.6 10.2 8.0 8.1 8.3 8.0 8.2 8.0 15.6 7.7 8.1 8.3 7.2 6.4 6.6 6.4 6.6 11.2 7.0 300 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 325 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.6 0.7 0.5 0.6 350 3.0 3.1 3.0 3.0 3.0 3.0 3.1 3.0 3.0 3.1 3.0 3.1 3.1 3.2 3.3 2.9 2.9 3.0 4.3 2.9 375 5.7 5.2 5.3 5.2 5.5 5.6 5.5 5.7 5.6 6.2 5.9 5.8 5.6 4.9 4.1 4.3 4.5 4.7 4.7 4.5 400 4.9 4.6 4.5 4.5 4.5 4.4 4.5 4.4 4.4 4.7 4.3 4.5 4.5 4.7 3.9 4.2 4.1 4.1 3.9 4.1 425 4.7 4.4 4.5 4.3 4.4 4.3 4.3 4.1 4.2 4.0 4.3 4.1 4.1 4.4 3.9 4.1 4.0 4.0 4.1 4.1 450 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.5 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.5 475 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 500 9.0 8.2 7.5 7.7 7.8 8.0 8.0 7.7 8.0 7.8 7.5 7.4 7.5 7.8 5.7 5.9 6.4 6.4 5.6 6.2 525 8.6 8.4 8.5 8.6 8.5 8.5 8.0 8.1 8.1 7.9 8.5 9.3 8.8 9.5 9.0 9.0 8.3 8.9 9.0 8.9 550 10.4 9.5 8.5 8.6 8.7 8.6 8.5 8.2 8.2 8.1 7.3 7.5 8.0 9.8 8.0 7.9 8.0 8.2 8.4 8.6 575 5.0 4.7 4.4 4.8 4.4 4.3 4.4 4.2 4.2 4.1 4.0 4.2 4.2 5.2 4.7 4.6 4.8 4.7 4.8 4.9 600 3.4 3.1 2.9 2.9 2.9 2.8 2.9 2.8 3.0 2.9 3.0 3.1 2.9 3.5 2.6 2.6 2.6 2.7 2.7 2.7 625 2.3 2.0 2.3 1.9 2.0 1.9 1.9 1.9 1.9 1.9 2.8 1.9 1.9 2.4 1.8 1.9 1.9 1.9 1.8 1.8 650 1.3 1.1 1.1 1.1 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 0.7 0.7 0.7 1.1 0.8 1.1 1.0 1.1 1.1 1.1 675 1.2 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 1.5 0.7 0.7 0.8 0.8 0.8 1.0 0.7 0.7 0.7 0.8 0.7 0.8 700 2.0 1.8 1.7 1.7 1.7 1.8 1.7 1.7 1.7 1.7 1.8 1.8 1.7 2.0 1.4 1.4 1.4 1.5 1.2 1.4 725 750 775 800 14.3 18.7 27.1 35.6 23.4 33.6 11.2 10.2 13.2 19.7 21.4 24.2 11.2 12.4 17.5 21.9 22.0 18.6 11.4 24.0 13.9 18.6 23.8 35.6 21.9 35.3 9.8 10.7 12.9 20.2 21.6 21.4 9.7 11.7 18.0 20.3 21.4 20.0 11.1 21.8 10.8 18.6 23.8 31.8 26.9 31.1 10.0 10.1 14.1 21.8 25.2 25.4 8.9 10.3 21.1 21.4 23.4 22.7 9.9 24.8 20.2 22.2 25.0 24.5 26.6 24.9 10.6 11.9 13.3 21.0 25.3 17.3 16.0 8.8 10.3 25.6 27.8 27.5 9.2 25.0 14.6 17.6 25.2 29.2 27.0 30.0 23.3 16.0 13.7 18.4 23.9 25.0 24.6 8.4 14.3 16.2 20.5 21.7 9.9 22.8 26.5 29.2 28.9 26.3 32.0 26.3 29.6 19.1 17.6 24.1 28.0 30.7 29.4 8.9 13.4 24.9 26.4 29.4 11.7 28.5 22.0 22.5 28.2 27.5 22.6 27.3 24.6 22.7 18.5 20.0 20.0 21.9 23.0 10.2 13.5 17.7 19.1 20.7 14.1 20.9 18.6 22.1 21.7 17.6 22.1 18.8 24.0 19.5 21.8 21.4 20.7 22.3 22.4 10.6 14.3 16.2 17.8 18.8 16.8 19.7 20.6 21.4 20.7 25.4 21.0 26.0 21.0 20.3 20.3 19.6 20.4 20.0 20.9 12.3 13.7 15.8 15.4 15.6 16.0 15.9 24.2 22.3 20.5 23.2 20.4 23.1 20.9 24.1 20.5 19.7 20.8 21.9 19.8 14.0 13.7 14.1 14.7 15.2 15.4 15.9 18.4 17.7 16.3 17.9 18.6 17.8 19.0 18.4 18.8 18.7 18.4 18.9 19.2 15.4 13.6 14.0 15.4 15.9 15.7 15.2 9.5 10.2 10.1 11.0 10.6 11.4 10.8 8.6 10.3 10.5 10.4 10.7 10.6 9.8 9.2 9.4 9.3 9.5 8.8 9.5 7.0 7.4 9.5 6.6 8.5 6.9 8.8 7.9 8.6 8.3 8.1 8.5 8.5 9.8 9.8 8.7 9.0 8.6 8.7 8.3 2.3 2.7 2.7 2.7 2.9 2.8 2.9 2.2 2.9 2.9 2.8 2.9 2.9 2.8 2.8 2.8 2.8 2.8 2.9 2.5 3.1 2.7 2.8 3.5 2.3 3.6 2.2 2.9 2.2 2.3 2.4 2.4 2.3 2.3 2.2 2.1 2.2 2.2 2.0 2.2 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.6 0.7 0.6 0.7 0.7 0.7 0.8 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 4.8 4.9 4.8 5.0 4.7 5.2 4.7 4.5 4.8 4.8 4.8 4.9 5.0 5.1 5.0 4.8 4.7 4.7 4.6 4.9 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.7 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.8 0.6 0.8 0.5 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.8 0.5 0.8 0.5 0.7 0.5 0.6 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 5.1 5.6 5.8 6.8 4.8 6.6 4.9 4.2 5.0 4.9 4.9 4.8 4.7 3.3 3.5 3.8 3.7 4.1 3.5 3.9 8.2 7.3 7.1 8.0 6.3 7.4 6.5 7.4 6.2 6.8 6.8 6.7 6.6 7.8 7.2 6.3 6.4 6.8 6.9 6.7 7.8 8.0 8.0 9.3 7.3 9.5 7.3 7.0 7.4 7.7 7.2 7.5 7.3 6.7 6.6 6.7 7.0 7.1 6.6 6.9 12.5 10.3 10.3 10.8 11.3 17.8 11.5 16.0 11.8 12.0 11.9 13.4 12.7 11.7 11.1 11.1 11.2 13.9 11.4 11.6 10.3 9.0 9.2 6.1 16.1 9.3 15.9 19.1 16.2 16.6 16.9 17.8 18.4 14.5 14.3 14.2 13.9 18.1 14.3 13.7 8.5 11.1 10.4 6.2 19.3 6.2 19.0 13.1 18.8 18.6 16.9 16.8 15.9 18.1 17.8 18.2 18.0 16.2 18.3 18.2 5.8 9.1 8.4 5.6 13.9 6.9 13.8 6.9 13.9 12.7 12.7 12.5 6.3 16.1 15.3 15.3 15.7 9.8 16.8 15.1 4.1 5.1 4.3 3.8 5.0 3.6 4.8 2.5 4.6 4.2 3.2 3.7 2.4 6.9 5.9 6.4 5.8 3.3 6.6 6.7 2.3 2.2 2.2 2.6 1.8 3.1 1.7 1.7 1.7 1.7 1.6 1.6 1.7 2.3 2.1 2.3 2.1 1.7 2.2 2.2 3.3 2.8 2.8 4.9 1.7 5.0 1.7 2.4 1.6 1.7 1.6 1.6 2.3 1.7 1.6 1.6 1.7 1.5 1.6 1.6 2.3 2.5 2.8 2.9 2.4 2.3 2.4 2.0 2.4 2.5 2.3 2.4 1.9 1.5 1.5 2.0 1.8 1.8 1.6 1.6 2.0 1.8 2.0 2.2 2.0 2.2 1.8 2.4 1.8 1.9 2.0 1.9 2.5 1.4 1.5 1.7 1.8 1.8 1.5 10.3 1.0 1.0 1.0 1.0 0.4 1.0 0.4 1.0 0.4 0.4 0.4 0.4 0.4 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 15.9 25.6 18.6 31.7 31.3 28.1 11.8 11.6 15.6 27.2 30.6 30.6 10.3 12.0 24.9 29.3 29.2 28.1 11.9 29.3 16.3 25.6 18.6 28.7 29.6 22.6 11.9 11.6 15.0 24.7 27.1 29.3 10.8 12.5 25.2 27.6 30.1 30.1 12.5 28.8 17.1 21.8 28.9 25.8 26.2 29.4 14.3 11.5 13.7 19.5 22.8 25.8 24.2 9.5 14.7 22.0 23.8 23.4 10.3 25.7 21.2 24.9 26.0 25.4 26.9 26.7 18.6 14.3 15.7 19.4 22.4 24.1 24.5 11.0 15.4 21.3 24.6 24.0 12.4 23.7 20.8 21.5 25.3 21.8 22.7 18.2 21.7 13.6 14.6 16.5 18.4 20.5 21.5 17.8 18.1 18.8 19.2 20.0 14.7 20.3 23.6 25.9 25.9 27.6 28.7 26.3 27.5 21.4 20.4 22.9 24.4 26.7 27.1 10.9 14.9 22.0 24.4 25.6 14.2 24.2 21.4 22.4 22.2 24.8 26.0 21.4 25.8 25.6 23.2 22.4 21.4 23.2 25.5 9.2 12.0 14.0 16.7 17.3 15.3 20.2 20.7 21.6 20.2 19.1 19.2 23.3 18.7 18.2 18.3 17.7 17.8 18.8 18.7 13.1 14.6 15.9 24.8 18.8 14.7 16.8 16.7 16.4 16.7 19.6 19.7 16.7 19.4 19.4 18.4 19.2 18.7 19.2 19.5 14.2 14.4 14.4 10.8 15.7 12.3 15.7 18.9 17.6 19.3 16.6 16.9 17.6 16.5 16.4 16.3 15.6 16.9 16.3 16.8 11.6 9.3 9.8 11.9 11.6 15.5 13.0 11.2 11.0 11.1 10.7 10.1 10.0 10.1 10.5 10.0 10.0 9.8 10.1 10.0 6.6 6.7 6.5 6.8 7.7 7.1 8.3 6.2 5.6 5.5 5.8 5.8 4.4 5.7 5.7 5.8 5.6 5.6 5.7 5.6 5.4 3.8 3.9 5.3 4.6 5.0 4.8 3.0 2.8 2.9 3.5 3.5 2.7 3.5 3.5 3.5 3.5 3.6 3.5 3.6 3.4 2.8 3.0 3.3 3.2 2.8 3.4 0.7 0.7 0.7 0.8 0.8 0.6 0.8 0.7 0.8 0.8 0.7 0.8 0.8 0.8 0.8 0.7 0.6 0.7 0.7 0.8 4.0 4.0 3.6 4.6 4.5 2.5 4.5 4.4 4.4 4.3 4.2 4.3 4.3 5.2 5.1 4.4 4.4 4.2 5.7 4.9 0.7 0.7 0.7 0.6 0.6 0.7 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.6 0.7 0.6 4.5 4.4 4.5 4.4 4.5 4.2 4.3 4.4 4.3 4.4 4.5 4.3 4.2 4.4 4.4 4.3 3.2 4.3 4.4 4.3 0.6 0.6 0.6 0.5 0.4 0.7 0.5 0.4 0.4 0.5 0.5 0.5 0.4 0.6 0.6 0.5 0.6 0.5 0.6 0.5 0.5 0.5 0.6 0.6 0.7 0.5 0.6 0.6 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.5 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 4.8 4.6 4.6 3.9 4.1 5.1 4.4 4.3 4.3 4.4 4.6 4.6 4.6 4.5 4.0 3.9 5.2 3.8 3.6 4.0 9.8 10.1 9.6 9.2 9.2 10.0 8.8 8.7 8.8 7.6 7.9 7.1 7.1 7.7 8.2 8.4 5.7 8.6 6.4 8.9 8.7 7.8 7.5 5.2 5.4 10.5 5.3 5.6 5.6 5.7 5.9 5.8 5.6 7.6 5.7 5.1 6.6 5.2 8.6 5.7 15.0 15.2 16.1 18.4 13.4 19.5 14.1 14.2 14.3 15.8 15.4 15.4 15.3 9.8 10.2 10.4 15.3 10.5 9.0 10.8 14.7 14.8 15.4 16.6 16.9 14.8 17.5 16.8 17.5 17.9 18.6 17.5 18.3 15.2 14.8 15.5 18.2 15.6 10.1 15.9 21.3 21.5 21.3 22.9 23.8 19.0 24.8 25.2 25.2 25.5 27.1 26.9 25.9 24.3 24.8 23.9 26.2 23.8 19.7 25.0 21.5 21.6 22.0 19.2 26.3 15.1 27.0 26.7 26.1 27.0 24.6 23.8 22.5 25.4 26.1 26.1 23.3 25.5 24.1 26.5 11.2 11.1 10.7 9.8 18.9 7.1 19.1 19.2 19.2 19.5 20.1 20.1 20.0 23.8 23.4 22.0 19.7 23.2 26.3 23.3 7.8 7.9 7.5 6.3 18.9 3.5 18.5 18.6 18.3 18.6 17.0 18.1 17.7 19.7 20.3 18.7 16.2 19.5 22.6 20.0 8.6 8.8 8.3 4.8 15.3 4.9 15.7 15.0 15.1 13.8 13.8 13.8 13.2 16.8 17.2 17.2 8.3 17.5 20.1 16.4 8.4 7.0 6.3 3.0 7.1 4.2 7.3 7.0 7.4 6.4 4.8 4.3 4.0 15.3 10.4 9.8 4.5 10.9 16.5 10.2 3.3 2.2 2.2 2.1 2.3 2.2 2.1 2.2 2.2 2.2 2.2 2.2 2.1 5.6 2.6 2.4 2.4 2.8 5.7 2.6 Date [1st of every 4 month] Depth [cm] Reservoir and water use in mm/day in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil - spring 2002 till autumn 2004 100 200 300 400 500 600 700 800 Apr 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 מתח תאחיזה (בר) קליטה והצטברות (ממ י ום ) Date [1st in each Month] Depth [cm] May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 04 100 200 300 400 500 600 700 800 Date [1st in each Month] Depth [cm] May 01 Aug 01 Dec 01 Apr 02 Aug 02 Dec 02 Apr 03 Aug 03 Dec 03 Apr 04 aug 0 100 200 300 400 500 600 700 800 אחוז ר ט י בות נפחי ת 2001 2002 2003 2001 2002 2003 2001 2002 2003 כח ול כהה = עד 1 בר, כח ול בהיר = 2.5-1 בר, תכלת = 4-2.5 בר
- 45. 67 4 מ' של 0 בה היו 109% מהממוצע. טווח העומקי בה היו 86% מהממוצע הרב שנתי, על פני 2002 שהמשקעי הראשונה שנדונה לעיל בקבוצת הקידוחי התייבשות הרצי עובי (הרוחב האנכי) של אופק ההרטבה נמצא בי שמרבית הקליטה נעשתה עובי האופק של הקבוצה השנייה שעשוי להגיע עד 4.75 מ'. יתכ 2.5 מ', לבי שעוביו כ השנתיות לבי כמויות הגש בי טוב יותר את היחסי תא השני 3 מ'. בטווח הזה היחס בי 0 בטווח העומקי . התייבשות הרצי החלק העיקרי של אופק ההרטבה זה הוא ג כמויות הקליטה השנתיות. טווח עומקי לבי העצי בנו של משק המי 3.5 מדידות ומודלי התבור – לבלוב שלכת וייצור בלוטי 3.5.1 פנולוגיה בעצי אלו הסתיו. נשירת העלי התבור מלבלב בכל שנה החל ממחצית פברואר, ונכנס לשלכת במהל א. לבלוב ושלכת – אלו . במועדי הלבלוב והשלכת של אוכלוסיות ופרטי הבדלי מסתיימת לרוב לקראת הלבלוב של השנה הבאה. ניכרי אוכלוסיות – נמצאו בעבודות שנעשו בשטח המחקר (הר, 1998 ; שרכסי וגריפאת, 1996 ). גבעת חציר בי הבדלי הגבוה ביותר, ומוליכות הפיוניות והרטיבות בקרקע בקי בעלי מתח המי נכנסה ראשונה לשלכת, ובה נמדדו ג ביותר, מוליכות הפיוניות הנמו רב בעלווה ירוקה, ובו התקבל מתח המי הנמוכות ביותר. אתר חג'ג'רה נשאר זמ הקיצוניי שני האתרי שבי שנבדקו במקביל, היו בתחו והרטיבות בקרקע הגבוהות ביותר. נתוני שאר האתרי נראו מגמות דומות בעיתוי של הכניסה לשלכת בשתי האוכלוסיות שלאחר מכ המעקב בשני הללו. בהמש המצוי חורש האלו בתו התבור הגדלי , בעצי אלו הראשונות בהשוואה לשאר האוכלוסיות באזור. כמו כ התבור ביער הפארק, שאינו כולל תת יער מפותח. עקבי כניסה מוקדמת לשלכת בהשוואה לעצי אלו נראתה באופ ינואר, והיו באוכלוסיות השונות הגיעו לשלכת מלאה או קרוב אליה במהל חלק מהעצי פרטי בי הבדלי 40% . השינויי של עד כ בהיק הייתה על הע החלו ללבלב כשעלוות השנה הקודמת עדיי שבחלק מהשני עצי . באיור 3.43 1996 מוצגי 1994 של תחנת אג 1 בשני השנתי של שיעור העלווה הירוקה בשמונת העצי במהל קצב הלבלוב היה שונה בפרטי . ג סמוכי פרטי שלושה בתחילת הלבלוב בי של עד כשבועיי נמצאו הבדלי כבר בסו בודדי אפריל. תחילת שלכת נראתה בעצי הגיעו לכיסוי עלווה מלא במהל כל העצי , אול השוני נובמבר, וקצב איבוד הצבע הירוק רק במהל , חלק שוני החלו את השלכת במועדי שוני אוגוסט. פרטי למשל שונות. כ בשני מסוימי והנשירה היה שונה. ניכרה עקביות בעיתוי היחסי של הכניסה לשלכת של פרטי במעקב אחר מצב העלווה . ג 8 היו האחרוני 7,1 ו שנכנסו לשלכת בכל שנה, ועצי 6 היו הראשוני 4,3,2 ו עצי 2001 עד 2006 נראתה עקביות בשיעור הכיסוי היחסי של תחילת נובמבר בכל שנה מ אוקטובר ברמת מנשה בסו באוכלוסיה מסוימי פרטי העלווה בי , בעיקר לאחר שונות במועדי הלבלוב והשלכת. היו שני שני בי – על פי תצפיות, נראו הבדלי שני בי הבדלי אחרות הלבלוב , ובשני שחונות, שבתחילת פברואר כמעט שלא נראתה עלווה כלשהי על העצי מספר שני שהוצגו של עלווה. בהשוואת שלוש השני היה אחוז מסוי עדיי באמצע פברואר החל כשבחלק גדול של העצי ההבדל נמצא יבש יחסית השלכת הייתה מוקדמת, אול באיור 3.43 , נראה לכאורה שבשנת 1994 לאחר חור במובהקות נמוכה. 30 ( 0 שלא יצרו כמות משמעותית של בלוטי עצי מאות עצי המעקב ברמת מנשה קיימי – בי ב. ייצור בלוטי ), (מאות עד אלפי בלוטי שיצרו כמות רבה במרבית השני עצי אחת משנות המעקב. ישנ ) בא לע בלוטי . מבי שוני עצי בכמות היחסית בי בכמות הכללית וה , ה נראו תנודות ביצור הבלוטי ובמרבית העצי היה מועט ייצור הבלוטי בה תנאי עקה, ג לשלכת ושוררי האוכלוסיות, בגבעת חציר, הנכנסת כאמור מוקד מאד.
- 46. מהלך טרנספירציה (ליטר לעץ ליום) ביער אלון התבור באלון הגליל בשנת 2001 78% ממוצע בתחיל ת נו במב ר 80 70 60 50 40 30 20 10 0 אג 1 אג 2 מידות עצי אלו ן הת ב ו ר בחלק ות המחקר גובה קוטר נוף קוטר גזע : טבלה 3.7 עץ ('מ) ('מ) (סמ) אג 233.19 6.20 6.60 1 1 226.18 5.80 5.60 2 275.52 7.15 6.20 3 214.41 5.30 5.50 4 217.27 6.05 5.62 5 275.52 7.10 6.76 6 318.49 8.40 7.10 7 251.65 6.30 6.35 8 ממוצע 251.53 6.54 6.22 אג 433.08 9.05 8.26 1 2 351.92 8.40 7.48 2 205.49 4.25 7.10 3 237.32 5.70 7.20 4 254.83 5.40 6.68 5 192.76 5.85 8.20 6 321.68 6.85 8.40 7 283.48 7.30 7.74 8 ממוצע 285.07 6.60 7.63 עצים בדונם אחוז כיסוי העצים אג 1אג 2 X10 יחס אוקטובר ספטמבר אוגוסט יולי יוני מאי אפריל יום שנתי ליטרעץיום, יחס 90 120 150 180 210 240 270 300 , , , 74% ממוצע בתחיל ת נו במב ר מהלך טרנספירציה (מ מ ליום) ביער אלון התבור באלון הגליל בשנת 2001 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 אוקטובר ספטמבר אוגוסט יולי יוני מאי אפריל יום שנתי מ מ ליום, יחס מ מ אג 1 מ מ אג 2 יחס אג 1אג 2 90 120 150 180 210 240 270 300 : איור 3.43 אחוז העלווה בעצי חלקה אג 1 בעונות 95/6 . משתקפ י ם מהלכי ה ל ב ל ו ב ,94/5 ,93/4 ו הכניס ה לש ל כת על רקע הגשם השנתי. אג 53.5% 16 1 אג 41.1% 12 2 : איור 3.44 השוואת הטרנספירציה בשתי חלקות המחקר ביער אלון התבור באלון הג ליל בשנ ת 2001 בערכים ש ל ליטרעץיום וממיום א. ב. ,, , , , , , , , , , , , , , , , דצמ' נוב' אוק' ספט' אוג' יול י יו נ י מאי אפר' דצמ' נוב' אוק' ספט' אוג' יול י יו נ י מאי אפר' דצמ' נוב' אוק' ספט' אוג' יול י יו נ י מאי אפר' מ ועד י מד יד ה 1994 1995 1996 78% ממוצע בתחיל ת נו במב ר גשמים שנתיים וא חוז מהממוצע הרב שנתי: ( 352 מ מ ( 61% 93/4 ( 701 מ מ ( 121% 94/5 ( 525 מ מ ( 91% 95/6 בש נ ה זו המד יד ות נ עשו במרו וחי זמן קצר ים בתק ופת השל כ ת ו ל כ ן ה ג רף מפור ט יות ר ה ג רף ה ע ול ה ב כ ל ש נ ה מבטא את ה ל בל וב . ה ג ר ף ה יו רד ה וא על וות סוף ה עו נ ה . בחלק מהע צים יש נ ה חפיפה בי נ י הם בא בי ב מוצג שקלו ל אח ו ז העלווה על העץ ואחו ז הצבע היר וק. 10 = עלווה י ר וקה מלאה
- 47. 68 . בעלי ומתח המי 3.5.2 טרנספירציה, מוליכות הפיוניות והנו התבור ביער אלו שוני באתרי וצריכת המי 3.5.2.1 מימדי העצי שוני שהמדידות העיקריות החלו באג 1 ונמשכו באג 2. האתרי אג 2, כיוו אג 1 ו האתרי נדרשה השוואה בי 4.2.5 א'). (ראה להל בפרק הדיו הנתוני של נתוני רקע ושל תוצאות ותהיה משמעות להשוואה בי במספר מדדי .( דומה בקירוב (טבלה 3.7 בשני האתרי קוטר הנו גדול יותר, אול יותר וקוטר הגזע שלה גבוהי באג 2 העצי יחסית. מבנה השטח מכלל השטח באתר זה נמו אחוז כיסוי העצי באג 2 מועט יותר, ולכ לדונ ומספר העצי במערכת במשטר המי ביניה ד'), ותוארו ההבדלי 3.11 א' 3.1.3 , איורי , תואר לעיל ( 2.3.1 בשני האתרי בשני 3.4.6.1 , איור 3.40 ). בשנת 2001 נמדדה במקביל הטרנספירציה בשיטת פולס החו , קרקע ( 3.4.5.2 הסלע ימי המדידה, ללא מאי) ישנו פיזור רב בי , באביב (אפריל ע של ליטריו (איור 3.44 ). בחישוב בערכי האתרי של אג 2, וזאת מהערכי ובסתיו ערכי המדידה בתחנת אג 1 היו גבוהי . בקי שני האתרי הבדל משמעותי בי לדונ מספר העצי יותר ובעלי גזע עבה יותר. בחישוב בערכי ממ מובא בחשבו באג 2 גבוהי למרות שהעצי בתחנת אג 1 הנו רב יותר, הטרנספירציה הכוללת של שמספר העצי 1000 ). כיוו לדונ עצי X (ממ=ליטר לע בערכי הטרנספירציה לכלל השטח גדל שני האתרי משמעותי והיחס בי השטח באג 1 הייתה גבוהה יותר באופ 2.5 בקירוב. העונה, עד שבסופה הוא היה גדול פי 2 במהל מטאורולוגיי בהשוואה למדדי בע 3.5.2.2 מדדי משק המי (למעט מספר רצי נערכה באתר אג 1 באופ התבור – מדידת הטרנספירציה בשיטת פולס החו א. יער אלו המדידה כל שנת 1996 , במקביל למדידות מטאורולוגיות שנערכו באותו אתר. אופ הפסקות ותקלות) לאור : ( 1) טרנספירציה שנמדדו במספר מועדי הבאי 2.7.3 ). איור 3.45 מציג את הנתוני , והחישוב תואר לעיל ( 2.7.2 VPD 3) ה ) ;VPD תוצאות הטרנספירציה וה שחושבה מתו ; ( 2) מוליכות הנו שחושבה על פי מדידות פולס החו דיות (אוופוטרנספירציה) שחושב מנתוני הטמפרטורה והלחות היחסית; ( 4) קרינת השמש המדודה; ( 5) אידוי ; ( 6) מוליכות הפיוניות שנמדדה בתנאי שמש ובצל. בעלי 5) מתח המי ) ;Penman-Monteith פוטנציאלי על פי ,( דומה בקירוב (טבלה 3.7 6 באתר אג 1. גובה שני העצי 1 ו עצי נערכה השוואה בתקופות מדידה מקבילות בי בקירוב באביב לבלבו באותו זמ 18% . שני העצי 15% וקוטר הגזע שלו גדול ב 6 גדול בכ של ע קוטר הנו 71% כיסוי עלווה 6 לדוגמא, היה ב 28 בספטמבר, ע יותר. ב 6 נכנס לשלכת בשלב מוקד ע (איור 3.43 ), אול השנה, בתגובה בתקופות המדידה לאור שני העצי בי 1. ההשוואה מתמקדת בהבדלי לעומת 92% של ע התקופות. תקופות המדידה ובתו בי VPD ב לשינויי כתוצאה מעליית בכל יו היה גבוה בשעות הצהריי VPD ה ומשמעות המטאורולוגיי במדדי שינויי VPD , ועלה בכל עונה בתנאי שרב. עלייה הדרגתית של ה הטמפרטורה וירידת הלחות. הוא עלה מהאביב לקי לשיא כלל התפתחות של תנאי שרב. קרינת השמש, שהגיעה כמוב מבטאת בדר עד מספר ימי יומיי במש המתפתח התפתחות השרב, כנראה כתוצאה מאוב כלל ע , וירדה בדר , עלתה מהאביב לקי בשעות הצהרי קרינת השמש והרוח, לא נמצא כמדד בעל ,VPD דיות הפוטנציאלי המחושב על פי נתוני ה אלה. האידוי במצבי .VPD המשמעותי להשוואה הוא ה בטרנספירציה במחקר זה. נראה שהגור חשיבות ללימוד נושא השינויי להתייחס נראה שנכו ,VPD נתוני הטרנספירציה וה – למרות שהמוליכות מחושבת מתו מוליכות הנו מהל כלל ירידה חלה בדר VPD עליית ה . ע של הע הוויסות של משק המי ראשוני המבטא את מנגנו אליה כגור היו היומי – במהל נשמרה יציבות או עלייה מתונה בלבד בטרנספירציה. המהל במוליכות, וכתוצאה מכ המוליכות הגיעה לשיא ראשו .(Mid-day depression) נראתה בכל שנת המדידה התופעה של שפל הצהריי אחד משני שוני . במצבי כלל שוב בשעות אחר הצהריי ועלתה בדר בסביבת השעה 9 בבוקר, ירדה בצהריי יותר כמעט בכל התנאי 6 היו גבוהי עונתי – ערכי המוליכות של ע עשוי היה להיות גבוה יותר. במהל השיאי
- 48. VPDkPa איור 3.45 בשני עצים בחלקת אג 1 שנת 1996 במוע די מד י דה מקב ילים ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . סוף יולי 25-31.7 159 ימים -207 ) . ) Mpa מרס 11-15.3 75 - ימים שנתיים 71 סוף יוני 26-30.6 178 ימים -182 ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . 14 12 10 8 6 4 2 0 ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . ( ) . לאח ר גשמים קל ים ימים בודד ים בספטמבר-א וקטובר 28.10 תחילת ספט מבר ,28.9 ,25.9 ,19.9 ,13.9 3-8.9 252 ימים -247 התפתחות שרב טרנספירציה, מו ל יכ ות נוף, מתח על ה ו מ ד ד י ם מטאורולוגי ים אפריל- מאי 7.5 – 26.4 128 ימים -117 מרס - אפריל 3.4 – 28.3 128 ימים -117 עץ 6 עץ 1 88 י ום שנ ת י .. 28.3 89 .. 29.3 90 .. 30.3 91 .. 31.3 92 .. 1.4 93 .. 2.4 94 .. 3.4 ו ת אריך ציר משותף (ר אה מק ר א) מועד י מדי דה תו אמים בכל העצים (פירוט המועדים משמאל) בציר הא ופק י הראש ו ן – ש עות המד י דה בציר הא ופק י השנ י – י ום ש נתי ותאר יך התפתחות שרב ה ת פ ת ח ו ת ש ר ב שר ב נוסף התפתחות שרב 88 .. 28.3 89 .. 29.3 90 .. 30.3 91 .. 31.3 92 .. 1.4 93 .. 2.4 94 .. 3.4 14 12 10 8 6 4 2 0 14 12 10 8 6 4 2 0 מקרא: VPD - ה ו האי דוי -די ות הפ ו ט נצ יאלי על פי פ נמן מונ ט ית מופיעים באופן דומ ה בש ני ה ע צים. שא ר ה נ תו נים הי נם ייחודי ים ל כ ל ע ץ במדידת פורומטר
- 49. 69 , המוליכותהיומית שרביי שאינ ימי 1 שמר על יציבות רבה יותר. בהשוואה בי ע מרבית העונה, אול לאור , 6 אוקטובר. בע תחילת ספטמבר, ונראה שעלתה שוב בספטמבר מאי, ירדה ביוני 1 עלתה ממרס עד אפריל בע חלה ירידה משמעותית בערכיה והיא נשמרה מוליכות גבוהה יציבה בקירוב ממרס עד מאי, ומתחילת הקי נראתה מגמה ברורה של ירידת – בשני העצי שרביי הסתיו. המוליכות במצבי המשיכה לרדת במהל מיד לאחר השרב, חלה .VPD , שהתבטאו בעליה ההדרגתית של ה השרביי התפתחות האירועי המוליכות ע כלל חזרה מהירה של המוליכות למצב העונתי האופייני. בדר ונשמרה ברמה יציבה , הטרנספירציה עלתה מהאביב לקי שרביי שאינ 1, בימי בע הטרנספירציה מהל מאי הייתה עליה בטרנספירציה למרות ירידת המוליכות. של אפריל והסתיו. בשרבי בכל הקי בקירוב במהל אחד במהל השינוי בטרנספירציה היה מועט והיה יכול להתבטא בעליית הטרנספירציה ליו בשרבי הקי 4.2.5 ) מנע של הקטנת המוליכות (ראה לעיל 1.2.24 ג', ולהל הויסות של הע התפתחות השרב. כנראה שמנגנו בעונה זו שרבי הביאה להקטנת הטרנספירציה, אול 6, הירידה המשמעותית של המוליכות בקי . בע איבוד מי במרבית קל בטרנספירציה, אול לעלייה מתונה שלה. בחלק מימי המדידה נראה שפל צהרי המשיכו לגרו לא לירידה. זה א להתמתנות שיא הטרנספירציה בזמ גר של מוליכות הנו נראה ששפל הצהריי הימי 1, הייתה וירד בערב. בע – המתח עלה בכל ימי המדידה משעות הבוקר עד לשעות הצהרי בעלי מתח המי וכמעט ולא מרבית היו , ונראה שהשרב השפיע בעיקר על התמשכות שיא המתח לאור במתח המי יציבות בקי 6, המתח היה 31.4 בר). בע ) 3.14 MPa שרבי ( 28.9.96 ) המתח עלה במעט והגיע עד בהגדלת השיא. בסתיו ביו זה. ביו לעלות בהדרגה בתקופה זו עד התייצבות בסתיו במקביל לתחילת השלכת של ע והמשי גבוה יותר בקי Predawn ) 3.80 . מתח השחר MPa הגיע קרוב ל 3.60 ובימי שרב אחרי MPa השרבי של 28.9 המתח הגיע ל . 6 2.4 בע MPa 1 ו 1.9 בע Mpa , הסתיו היה יציב בקירוב במהל (tension בשלב מסוי היה הפחתת מוליכות הנו לשני העצי השנה – המשות במהל בעצי הדינמיקה של משק המי מבטא מצב שבו לאחר תחילתה של קליטת המי בכל יו . שפל הצהריי שרביי , שגברה במצבי הקי במהל קצב הטרנספירציה א בקצב הקליטה, ג חל מיתו . כתוצאה מכ היומית, נוצרת מגבלה על יכולת קליטת המי , מנגנו 1 הייתה נמוכה יחסית מלכתחילה, אול שיכולת הקליטה של ע יתכ .VPD עלה בעקבות עליית ה יחסית במהל נמו שבסופו של דבר נשמר מתח מי יותר וביעילות רבה יותר, כ הוויסות הופעל בו בשלב מוקד , 6 קלט ודיית כמות רבה יותר של מי שמירה על כיסוי העלווה עד שלב מאוחר. ע העונה, תו עד סו כל היו חלקי, והתוצאה הייתה הוויסות פעל בו רק באופ 1. מנגנו למרות שאינו גדול במימדיו בצורה משמעותית מע ושלכת מוקדמת. , עליית המתח בעלי הפחתה משמעותית בטרנספירציה כבר מתחילת הקי הטרנספירציה ומתח ב. טרנספירציה ביער ובחורש וההשפעה של הרטבת הקרקע – נערכה השוואה בי בכל מאי וביולי 2001 בשלושה עצי החורש בתמרת באפריל התבור לבי בחלקת אג 2 של יער אלו בעלי המי התקופה. משמעותי שירד במהל קרינת השמש וגש ,VPD ה אתר (איור 3.46 ). ההשוואה נערכה על רקע מהל . באיור 3.46 של תמרת מוצגי בטבלה 3.7 , ונתוני העצי של אג 2 מוצגי נתוני העצי 8 7 גבוה מעט יותר וקוטר הגזע שלו גדול יותר, ובע בקירוב. ע במימדיה 8 דומי 7 ו התבור עצי ביער אלו לקראת סו נורמליי משמעותית. בימי אבל קוטר נופו קט במעט משניה 3 נמו גדול מעט יותר. ע קוטר הנו ( 116 26.4.01 (יו 3 דיית פחות. ב 8 היה דומה, ואילו ע 7 ו הטרנספירציה היומית של עצי אפריל, מהל הרטיבות בעליית 7 הגיב חיובית לגרעו ע .(VPD ה (ראה מהל 6 ימי התחילו להתפתח תנאי שרב, שנמש 6 הגיב חיובית , המבטא הגבלה של עוצמת הטרנספירציה. ע בו שפל צהריי כי ניכר ג הטרנספירציה, א את הטרנספירציה 3 הקטי . ע התגברות השרב והתמשכותו, חלה בו ירידה בקצב איבוד המי ע בתחילה, אול הטרנספירציה הגבוהה בע הראתה, שהמש השרב האחרו ביו בעלי תחילת השרב. מדידת מתח המי מיד ע יחסית. 3 אפשר לו לשמור על מתח נמו הוויסות בע , ואילו מנגנו בעליית המתח בבוקר ובצהרי 7 התבטאה ג
- 50. וקרינת השמש (VPD)איור 3.46 מ הלך טרנספ ירציה י ו מ ית (ליטרשעהעץ) מתח מ ים בעלה (בר) מה לך גרעון הרטיבות באוויר לאורך מס פר ימים בחו דש ים אפריל וי ו לי 2001 ביער אלון התבור באלון הג לי ל ובח ו רש אלון מ צוי בתמרת. ערכ י 0 לכאורה של חלק מהעצי ם בחלק מהימ י ם מבטא היעדר נתונים תק ינ ים לי ט רש ע ה ע ץ ; ב ר 24 ביול י ) ) 15 בי ול י) עד יום 205 ) מיום 196 VPDkPa VPDkPa 7 במאי) ) 24 באפר יל ) עד יום 127 ) מיום 114 VPD ק ו 0 עבו ר 543210 VPD(kPa) סרגל VPD(kPa) סרגל 543210 VPD ק ו 0 עבו ר טרנספי רצי ה (ליטר שע ה עץ טרנספי רצי ה (ליטר שע ה עץ גשם 68 ממ מ יד ות העצים ראה בטבלה 3.7 מ יד ות העצים: גובה (מ') שטח (מר) 15.75 5.30 עץ 1 17.50 5.30 עץ 2 17.25 5.20 עץ 6 צי ר משותף לי ט ר שע ה ע ץ ; ב ר יום שנתי יום שנתי יום שנתי
- 51. 70 3 הגיבוחיובית, 6 ו שבשרב שהתפתח מיד לאחריו, עצי לכ 2 במאי והרטיב את הקרקע, גר 1 שירד ב גש 7 שבו לא חל שינוי, כנראה מאחר שהייתה לו כנראה כנראה כתוצאה מעליית הרטיבות בקרקע, והצטרפו לע (ללא שרב) של הנורמליי הרטיבות היה יציב למדי וגבוה יותר מהימי . ביולי גרעו לכ קוד רטיבות מספקת ג ברמת שמירה על אותו דירוג ביניה תו אפריל. הטרנספירציה היומית הייתה יציבה בשלושת העצי 3 דיית מעט , וע שמירה על מתח נמו תו האחרי 7 הגדיל את פער הטרנספירציה מהעצי הטרנספירציה. ע יציב ביולי, יתכ VPD למרות זאת הוא עלה למתח גבוה. קרינת השמש שירדה הדרגתית במצב של יחסית, אול . שגרמה לירידת הטרנספירציה של כל העצי כל העצי במעט. כא 1 מכסה שטח קט ע , אול בגובה שהושוו דומי המצוי, שלושת העצי בחורש האלו שמירה על 2 הגיב במידה מתונה יותר תו הבולט ביותר, ע 6 הגיב באופ הגיבו לשרב בעליית הטרנספירציה. ע לעליית הטרנספירציה של גר בו היה גבוה יחסית לעונה. הגש 1 דיית מעט יותר ומתח המי , וע נמו מתח מי 6. ביולי נשמרה רמת טרנספירציה דומה בקירוב לרמת הרקע של 2 ו עצי לשינוי היחס בי , וא שלושת העצי שבעונה זו באה לידי ביטוי . יתכ חלק מהעצי ובשינוי הדירוג היחסי שבי בעלי עליית מתח המי האביב, תו הרטיבות האוויר, והיא התבטאה בטרנספירציה נמוכה בתחילת עלית גרעו בקרה של הגבלת הטרנספירציה ע ושל תגובה הוויסות בע כנראה שבאה לידי ביטוי תגובה משולבת של מנגנו היה גבוה. בהמש VPD התקופה כשה .VPD חיובית לעלייה קצרת טווח של ה של טרנספירציה שנתית 3.5.3 מודלי ויצירת קווי רגרסיה 3.5.3.1 הצבת הנתוני מארבע שנות המדידה הוצבו על פי מועדי המדידה במהל כל תוצאות חישובי הטרנספירציה של שיטת פולס החו 3.48 ). התוצאות הותאמו לערכי ממ על , 3.47 המצוי בנפרד (איורי התבור ועבור עצי האלו השנה, עבור עצי אלו נפרדות. הסדרות וחלקי בכל אתר. התוצאות של כל אתר בכל שנה הוצבו כסדרות נתוני בדונ בסיס מספר העצי . קבוצות בכמות המשקעי דמיו שהיה ביניה מגמות ועל פי שני שנראו בה הסדרות מוינו על פי מקטעי זמ שלא נמדדו, הוצבו מספר נתוני יצירת גרפי המודל. בקבוצות המיו כסדרות לצור כ שהתקבלו הוצגו ג המיו התבור, או הצבת , כמו טרנספירציה מזערית בתחילת הלבלוב של אלו הפנולוגי של העצי המהל אבל נבעו מתו של שנה אחת, דצמבר. ניסיונות ליצירת מודל על בסיס כל הנתוני בסו מצוי ג של תחילת ינואר באלו הנתוני על בסיס המתמטיי . נראה שהמודלי לא הניבו תוצאות משביעות רצו או של כל השני של קבוצות שני . המודל הכללי כא הייחודי של הטרנספירציה הקיי לבטא את המהל יכולי הפונקציות המקובלות אינ שהתקבל מבטא מגמה אחת של עלייה מואצת של הטרנספירציה באביב ומגמה שנייה של ירידה באביב המאוחר של יציבות (או שיווי משקל יציב). סתיו העשויה להתחיל ממצב מסוי קי .0.93 0.80 בי התבור ה של אלו בקווי המהל (r2) . ערכי מתא האיורי נוסחאות הפונקציות מוצגות בגו של תקופת השנה ואופי השנה. השוני 0.92 במצבי הוא 0.62 המצוי המתא של האלו בקווי המהל התבור א. יער אלו . התקבלה פונקציה מעריכית חלה בכל שנות המדידה בשני האתרי שלב א': עליה מואצת באביב המוקד התקדמות הלבלוב תחילת הלבלוב באמצע פברואר ועליה מואצת ע המבטאת התחלה של טרנספירציה מתונה ע , הפיזור תיאורטית עד אמצע מאי. בתקופה זו של שרבי ראה לעיל). שלב זה היה עשוי להמש ) VPD עליית ה וע קו הרגרסיה התלול בקטע זה. לאור בפיזור קט מסתדרי ה הינו רב, אול האנכי של הנתוני מסדר 3 של פולינומי חילופיי בשלב זה של תקופת השנה הוצבו שלושה קווי שלב ב': התייצבות וירידה אלה שנתית. קווי , המבטאת כמות משקעי לקבוצת השני לאתר, המבטא מופע של בית גידול, ובהתא בהתא וויסות התגברות תהלי לבי עד אמצע הקי VPD עליית ה המש , ככל הנראה, מצב של שיווי משקל בי מייצגי
- 52. : איור 3.47 נתונ ים ומ ודלי ם של הטרנס פ י רצ יה ב י ע ר אלו ן התב ו ר באל ו ן הגל יל נתונים ומודלים של טרנספירציה ביער אלון התבור באלון הגליל נו סחאות המוד לים ו רמות מתאם y = 0.0378e0.0278x R2 = 0.8025 אביב נת ו נים ומודל ים של טרנספיר צ י ה ביער אל ון התבו ר בא לו ן הג לי ל 2001-1994 אג 1 y = 2E-07x3 - 0.0002x2 + 0.0333x - 0.7381 R2 = 0.8536 2001 אג 2 y = 7E-08x3 - 5E-05x2 + 0.005x + 1.2256 R2 = 0.9088 2003-2002 אג 2 y = 3E-07x3 - 0.0002x2 + 0.0439x - 1.6534 R2 = 0.9279 1.8 1.6 1.4 1.2 1.0 0.8 0.6 0.4 0.2 0.0 אביב כל השנים 96-01 סוף אביב-חורף אג 1 01 וחורף 96 סוף אביב-סתיו אג 2 02-03 וחורף 96 סוף אביב-סתיו אג 2 1996 אג 1 2001 אג 1 2001 אג 2 2002 אג 2 2003 אג 2 (96-01 פולי. (סוף אביב-חורף אג 1 מעריכי (אביב כל השנים) ( 01 וחורף 96 פולי. (סוף אביב-סתיו אג 2 ( 02-03 וחורף 96 פולי. (סוף אביב-סתיו אג 2 יום שנתי מילימטרים מ ודל י ם עבור ש תי תקופ ות במהלך הדי ות השנתית בשני אתרי המדי דה ביער אל ו ן התבור ובשנ ים השונ ות באפ י ונ ן 1996 ו- 2001 מבטאות שנ ים נמ וכ ות מהממוצע 2002-2003 מבטאות שנ ים גש ו מ ות סהכ דיות שנתי על פי המוד ל ים: 230.6 ממ (1996+) 2001 אג 1 197.3 ממ 2001 אג 2 229.5 ממ 2003 ,2002 אג 2 אוקטובר ספטמבר אוגוסט יולי יוני מאי אפריל מרס 30 60 90 120 150 180 210 240 270 300 330 360 אביב 2001 פולינום סדר 3 y = 8E-07x3 - 6E-05x2 + 0.0015x + 0.269 R2 = 0.9171 קיץ-סתיו 2001 לוגריתמי יורד y = 1.6259e-0.0054x R2 = 0.638 : איור 3.48 נת ו נים ומודל ים של טרנספיר צ י ה בחורש אל ו ן מצוי בתמר ת נתונ ים ומ ודלי ם של הטרנס פ י רצ יה בחו רש של אל ו ן מצוי בתמ רת נתונים ומודלים של טרנספירציה בחורש אלון מצוי בתמרת אביב 2003 פולינום סדר 3 y = 1E-06x3 - 0.0001x2 + 0.0027x + 0.2623 R2 = 0.8526 קיץ-סתיו 2003 פולינום סדר 2 y = 1E-05x2 - 0.0111x + 2.3857 R2 = 0.6297 2.2 2.0 1.8 1.6 1.4 1.2 1.0 0.8 0.6 0.4 0.2 0.0 נתוני אביב 2001 עם 2002 נתוני קיץ סתיו 2001 עם 2002 נתוני אביב 2003 עם 2002 נתוני (אביב)-קיץ-סתיו 2003 עם 2002 טרנספירציה א. מצוי 2001 טרנספירציה אלון מצוי 2002 טרנספירציה אלון מצוי 2003 נתוני (אביב)-קיץ-סתיו 2003 עם סתיו 2002 ( פולי. (נתוני אביב 2001 עם 2002 ( מעריכי (נתוני קיץ סתיו 2001 עם 2002 ( פולי. (נתוני אביב 2003 עם 2002 ( פולי. (נתוני (אביב)-קיץ-סתיו 2003 עם סתיו 2002 יום שנתי מילימטרים סהכ דיות שנתית על פי המוד ל י ם: 151.9 ממ מוד ל שנה יבשה 2001 197.3 ממ מוד ל שנה גשומה 2003 דצמבר נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט יולי יוני מאי אפריל מרס פברואר ינואר 0 30 60 90 120 150 180 210 240 270 300 330 360
- 53. 71 2001 יבשות יחסית 1996 ו מלא. ( 1) אתר אג 1 בשני הלבלוב וקבלת נו הטרנספירציה, וזאת על רקע סיו 8 במאי (למעשה הוא סתיו של אתר זה חוצה ב אלו בלבד. קו הקי מהווה בית גידול משופר, והוא נמדד בשני במגמה מתונה של עליה, התייצבות ולאחר גבוה יחסית, וממשי ) את קו האביב במקו מתחיל מקו המגע ביניה ומנגנו VPD המגמות (של עליית ה של קו זה מבטא כאמור שיווי משקל בי ירידה עד הסתיו. החלק הראשו מכ כמו פיסיולוגיי ויסות הטרנספירציה), והמשכו מבטא את העקה הנגרמת מהתייבשות הקרקע ומתהליכי יולי הייתה צריכה להיות שהטרנספירציה במאי יותר. יתכ צרי , שלכת וצינורות הובלה פעילי הזדקנות עלי ( . ( 2 כ באמצע התקופה לש מספיק נתוני אי זו, אול גבוהה יותר, ויש ליצור פונקציה נוספת עבור תקופת זמ היה להיעזר נית , ולכ מתאחדי כל הקווי 1996 (בחור של חור אתר אג 2 בשנה השחונה של 2001 כולל נתוני כמות בה אלה). באתר זה, שהטרנספירציה בו הייתה מועטה יחסית, בשנה השחונה המסיימת שלוש שני בנתוני ( הייתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי, חלה ירידה מיידית של הטרנספירציה ללא תקופת התייצבות. ( 3 המשקעי היבשות, אבל תחילתו קרובה דומה למדי לזה של אג 1 בשני נראה מהל 2003 הגשומות 2002 אתר אג 2 בשני יותר לתחילת הקו של אותו אתר בשנה היבשה. מצוי ב. חורש של אלו בתקופה זו. נעשתה שנות המדידה ג בבית גידול זה נראה הבדל בי שלב א': עליה מואצת באביב המוקד נתוני 2003 , שהייתה שנה גשומה שחונות לבי נתוני 2001 המייצגת שנה שחונה בתקופה של שני הפרדה בי , הוצבו נתוני 2002 שרק בה נערכה מדידה במועד זה. התקבלו שני נפגשי במיוחד. בתחילת השנה, שבה שני הקווי סדר 3 במובהקות גבוהה. קווי פולינו 2003 . להשלמת המודל של 2001 צורפו ג 2001 ו נעשתה חלוקה לשני כא ג סתיו שלב ב': ירידה באביב –קי , של סתיו 2002 . להשלמת המודל של 2003 צורפו נתוני 2002 , בתקופה שקווי המודל מתאחדי נתוני חור 2002 הייתה שנה גשומה. ש מכיוו לקראת איחוד, וג מתקרבי של 2003 , כשהקווי בתקופה שבה לא היו נתוני נוצרו קו עבור השנה היבשה של 2001 וקו עבור השנה הגשומה מאד של 2003 . מדידות 2002 לא היו בכמות כ שהותוו, כמו ג שני הקווי האחרות, ויש להניח ששנה זו נמצאת בי , כאמור, לשני צורפו בחלק מספקת וה . סדר 2 אחרות הקרובות לממוצע. הקו של 2001 הוא פונקציה לוגריתמית יורדת והקו של 2003 הוא פולינו שני את הטרנספירציה התבור מתחילי מצוי – עצי יער אלו חורש של אלו התבור לבי יער אלו ג. השוואה בי המצוי התקיימה רמה קבועה של טרנספירציה בעלווה 0 באמצע פברואר, כשמתחיל הלבלוב, ואילו בעצי האלו מ , אול ההתחממות והירידה בלחות באביב גרמה לעליה מואצת בשני המיני ע VPD . עליית ה בחור מלאה ג סלע יותר. בשלב זה הרטיבות במערכת הקרקע התבור גרמו לקצב מוא המדיית של אלו הלבלוב והגדלת הנו עונתי מהיר יחסית, לא היה הבדל לאחר שנה שחונה יחסית, ומאחר והלבלוב הוא תהלי הייתה גבוהה ג התבור המצוי, בדומה לירידה המיידית באלו . הירידה המיידית של קצב הטרנספירציה באלו השני משמעותי בי המצוי מוגבלת יותר בעונה בבית הגידול של האלו שזמינות המי בשנה היבשה באתר היובשני יותר, מרמזת על כ , לכ 3.48 . בהתא , 3.47 מוצגת באיורי הטרנספירציה הכוללת על פי המודלי זו (ראה לעיל 3.5.2.2 ב'). סיכו כיסי קרקע ונארי מפותח הטרנספירציה בשנה שחונה הייתה 231 ממ, התבור בבית גידול משופר ע ביער אלו מצוי בשנה שחונה 230 ממ; בחורש אלו 197 ממ ובשנה גשומה חווארי בשנה שחונה בבית גידול על קרטו למצב המי מהלכי הטרנספירציה בע 197 ממ. השוואה בי הטרנספירציה הייתה 152 ממ ובשנה גשומה .(4.2.6 , ( 4.2.5 סלע תיעשה להל במערכת הקרקע
- 54. 72 4. דיון בבתי הגידול באזור המתרחשי מטרת המחקר הראשונה כפי שהוצגה לעיל ( 1.3.2 ) הייתה הבנת התהליכי . גישת לתפרוסת של תצורות הצומח, בעיקר של טיפוסי היער והחורש ולהתפתחות מנשה, הגורמי אלוני , וצפוי היה מתחומי מחקר שוני המחקר שהוצגה ( 1.3.3 ) הייתה שנקודת המוצא היא גאובוטנית, כלי העבודה ה באות הקיימי העיקריי יתבררו התהליכי כ אקולוגית ובתו שתוצאות המחקר תעננה לשאלה הגאובוטנית , ויגובשו שיטות עבודה. מי בתי גידול, יתקבל מאז ( התבור באזור העבודה הנוכחית (הר, 1998 , ובעיקר במחקר שהתמקד בבית הגידול של אלו קודמי במחקרי בבית הגידול, הנובע בעיקר מתכונות ותצפיות ומדידות מקדמיות שנערכו באזור העבודה, נראה היה שמשק המי העבודה , ש שכ העיקרי המשפיע על תפוצת הצומח ועל מידת התפתחותו. כיוו קרקע, הוא הגור מערכת הסלע עיקריי אקולוגיי בבית הגידול כגורמי הוגדר כמבנה מערכת הקרקע והסלע והדינמיקה של משק המי באזור, של תפוצת מיני האלו מער מנשה. כלומר, קיי המצוי באזור אלוני התבור והאלו בתפוצת אלו האקולוגיי הגורמי בתוכו ה ההנחה הייתה שמבנה מערכת הסלע והקרקע והדינמיקה של משק המי על התפוצה וההתפתחות, ויש לחקור ולתאר את המערכת הזו. המטרות הבאות נגזרו מתו המשפיעי העיקריי בבית הגידול, קרקע לצומח ומרכיביו ותכונותיו, לימוד מערכת המי גורמי הסלע היו מציאת קשר בי הבנה זו, וה צומח וגיבוש העקרונות שנלמדו. מי קרקע לימוד והבנה של מערכת הסלע אינו רגולרי ואינו מוב העבודה ( 1.2.1.1 ) – קו התיחו דגש היו: ( 1) קביעת תיחו עליה שהוש שני נושאי ורמת מנשה. שני שפרע , גבעות אלוני נפרדי כאל שני אזורי העבודה ה מאליו. ההתייחסויות בספרות לתחו שני אזורי המשנה, הללו אוחדו בעבודה זו לאזור אחד שמתבסס על הקער הגאולוגי שמשתרע לאור האזורי הוא גבול הקער כפי שהתבטא במפה ואשר תפרוסת המסלע בתוכו היא המסד של כל העבודה. קו התיחו של שתי מטרות. האחת ( 1.2.2.2 ), בעיקר לצור באר הסטרוקטורלית; ( 2) נסקרה ההיסטוריה של יערות האלוני של האלוני את מצב היערות והחורשי יהיה למק שנית , כ הייתה הכרת התנודות שחלו באוכלוסיות האלוני את פוטנציאל ההתפתחות ואת אפשרויות הפגיעה ביער ובחורש ההיסטורי. הדבר יאפשר להערי ברצ כיו . המטרה השנייה הייתה לבודד את השפעות , תהליכי סוקצסיה והשפעות האד אקלימיי כתוצאה משינויי שאפשר יהיה להתמקד בהשפעות גורמי הטבע. , כ האד גורמי הגאולוגיה והצומח. מוקמו תחנות מחקר, נלמד מבנה תת מיפוי השוואתי בי ונער מקדימי נערכו סקרי כוילו בתנאי השטח, ונערכו מדידות של רטיבות הסלע והקרקע ושל הקרקע ותכונותיו, נבחרו מכשירי מדידה וה לבתי הגידול. ונבחנה תגובת על ידי העצי קליטת המי 4.1 תפרוסת הצומח באזור ביחס למסלע ולבתי הגידול השוני מנשה הוא מבנה, שקיימת בו בקירוב סימטריה במימד א. שינויי המסלע ביחס למבנה הקער – קער אלוני המרכז. במימד לכיוו הסמוכי ( 1.2.1.2 .א'). במימד הרוחב שכבות הסלע נוטות מהקערי הרוחב ובמימד האור כל חלק השכבות נוטות מהאזור המוגבה אל המיקומי , כשבתו הרוחבי מחלק את הקער לשניי , הרו האור ונסחפו במידה הנמוכי . השכבות הגבוהות השתמרו בעיקר במקומות הסטרוקטורליי הנמוכי הסטרוקטורליי , ישנה לרוב הנמוכי החלקי הרוחבי לכיוו המעבר משולי הסינקלינה ומהרו ע , ולכ רבה במקומות המוגבהי השכבות הגבוהות יותר בחת . כלומר, במרכז הסינקלינה שכבות הסלע על פני השטח הינ עלייה בטור הסלעי הסטרטיגרפי, כתוצאה העלייה בחת הסטרטיגרפי. קיימת מגמה כללית של ירידת הצפיפות ועליית הנקבוביות ע . מגמה נוספת היא עליית קשיות הסלע והקטנת הנקבוביות הנימית בתו כדי השקעת הסלעי תו מהעמקת הי הסטרטיגרפי בגבעות אותה שכבה כלפי שולי הקער, והיא ניכרת בעיקר בתצורת תמרת הממוקמת במרכז החת (ולמעשה בשולי הסינקלינה) וקרטו גיר במזרח ובצפו , אב . תצורה זו מחולקת לשני מופעי שפרע אלוני על גבי בעלי השפעה משמעותית על טיב בתי הגידול המתפתחי במרכז הסינקלינה. שינויי נקבוביות אלה הינ
- 55. 73 הוא שבריהרוחב, שנוצרו לאחר יצירת הקער, ההדרגתיי השינויי הקוטע את רצ ). גור הסלע (ראה להל להנחתת החלק הצפוני של הקער. חוסר רציפות בביטוי של המגמות , הגור יוקנע ובעיקר שבר הכרמל ההדרגתיות על פני השטח נוצר כתוצאה משבירה זו, מכיסוי על ידי שכבות מאוחרות ומכיסוי של קרקע עבה בעמק של המחקר הנוכחי. יזרעאל המכסה על שכבות הסלע, והצומח בה אינו במסגרת הדיו למגמות של שינויי מסלע של הרכבי צומח בהתא ב. מגמות ושינויי את הסימטריה והרוחב התואמי אזור המחקר בכללותו – תפרוסת הצומח באזור מראה סימטריה במימדי האור מעבר ההדרגתי מצומח עצי לצומח שיחני ולצומח עשבוני שתוארה לגבי תפרוסת המסלע. במימד הרוחבי קיי מזרח, ושינוי דומה במעבר נצרת בדרו אל פח הקמר של או שולי הקער במגע ע הקער לכיוו במעבר מתו מערב. זאת כתוצאה מעליית קשיות הסלע, עליית צפיפותו וירידה בנקבוביותו הנימית ע לקמר הכרמל בצפו במימד האורכי שכבות שתוארו לעיל. ג אות בתו הירידה בטור הסטרטיגרפי וכתוצאה משינויי מופע לטרליי על הרו שינויי צומח על פי אותה חוקיות המתבטאת בעיקר במעבר מצומח עשבוני ובני שיח הגדלי נראי דומה וכלפי קצה הקער של הקער. באופ מצוי במקומות הנמוכי לחורש אלו התבור ובהמש הרוחבי ליער אלו אזור המחקר ממחישה בתו . בחינה של קטעי התבור לבני שיח ועשבוניי שוב משתנה הצומח מיער אלו מצפו לאפיוניו. בהתא את המגמות של שינויי הצומח, בכל מקו , רציפי אלונה שינויי המסלע הינ הרוחבי עד לאזור חורש מהרו מנשה מערבי של קער אלוני החלק הדרו .( ברציפות את שינויי הצומח בקטע זה ביחס לשינויי המסלע ( 3.1.4.3 לבחו , ונית ללא שברי רוחב משמעותיי ההדרגתיות של ירידת ניכרת בתוכ ומעליה תצורת מראשה, ואכ באזור זה של רמת מנשה מופיעות תצורת עדול באזור המעבר מתצורת עדול תצורת תמרת, אול . באזור זה לא מופיעה ביניה העלייה בחת קשיות הסלע ע חווארי. האופק הזה אינו מוזכר בבירור בעבודות שהסלע בו הינו קרטו לתצורת מראשה, נראה בשטח קטע בחת לקיומו בספרות. ארד ( 1955 ) הגדיר אופק אפשר למצוא מספר תימוכי של מיפוי תצורות הסלע שנעשו באזור, אול הנוטה לביטומניות הנמצא רק במרכז הסינקלינה. הוא ) המורכב מקרטו , אופק עליו תחתו אאוק ) LEIII בש הגיר של תצורת תמרת בצפו , כנראה זו שיצרה את מופע אב שאופק זה מבטא תקופת הרדדה יחסית של הי ציי של חוואר חרסיתי בתצורת אופקי הקער, שמיקומה הסטרטיגרפי דומה ( 1.2.1.2 ב') ארד ( 1955 ) הזכיר ג התחתו באאוק נראה שהחת , שעל פיה באזור חורש ( 1968 ) הציג חתכי קידוחי , מיכלסו לכ מראשה. בנוס קשה. בעיקרו הוא של קרטו ההתרחקות מהציר המרכזי, החת חווארי, וע במרכז הסינקלינה הינו של קרטו ככל הנראה לבתי הגידול מותאמי והשיחי מיני העצי למגמות שינויי המסלע מגמות בהרכבי הצומח בהתא יוצר העיקריי תחומי השליטה של המיני במעלה הטור הסטרטיגרפי. צירו שנמצאי שנוצרו על גבי הסלעי הרוחבי הירידה מהרו ע התבור בפיזור דליל נראי של אלו סדר של התבטאות טיפוסי צומח במרחב. עצי יער מערבה בגובה הסטרטיגרפי של 330 מ' מעל גג חבורת יהודה, ומגובה של 340 מ' קיי במקביל לנחל תניני כמלווה ביער מגובה של 370 . אשחר אי עשוי להצטר שיחניי התבור, כמעט ללא כל מלווי פתוח מפותח של אלו של אשחר אי וקידה רק מסביבת גובה סטרטיגרפי של 400 מ', אפשר למצוא תת יער הכולל שיחי מ', אול וגבעת נילי, מגובה עצי לבנה רפואי ואלה אטלנטית. לפני הקו של עמיק כמלווי מצטרפי שעירה. בהמש התבור. סטרטיגרפי של 510 מ' בקירוב, שהוא מיקומו של האופק החווארי שתואר לעיל, נפסקת הופעתו של אלו בלבד. כל צומח מעוצה, אלא עשבוניי אי אחרי של שיחית אשחר אי, ואילו בקטעי קטעי ש מופיעי לכפר עמיק בעיקר בי הצומח המעוצה חוזר בהדרגה במעלה הטור הסטרטיגרפי בסדר הבא בקירוב, המודג : אשחר אי נראה בתחתית הגבעות. בגובה סטרטיגרפי מערבה מנחל תניני הנטוש סינדיאנה בגבעות העולות צפו אשחר. מעל לזה נראי ע התבור וליצור רצועת יער אלוני של אלו אליו עצי להצטר 450 מ' עשויי של 440 של אשחר וקידה. גבוה יותר זה נוכחות שיחי או ע נוספי מדרונות של סירה קוצנית, כמעט ללא מרכיבי התבור בעיקר מגובה סטרטיגרפי התבור, עד חזרתו של יער אלו בהדרגה אלו מופיעה אלת המסטיק, אליה מצטר מצוי, של אלו חורשי מצוי ומגובה של 640 מ' נמצאי של אלו עצי 580 מ'. מגובה של 620 מ' קיימי של כ התבור, אלא רצועה של עצי אלו בו אי כלל. קטע הביניי למרכיב זוטר או שאינו קיי בה התבור הופ כשאלו
- 56. 74 ומראשה תצורות עדול למעבר בי החווארי סמו את רצועת הקרטו הסירה קוצנית וצומח מעוצה מועט, תוא החשו של החת גריגה של אלת המסטיק בחלק העליו מצוי או א , חורש דליל של אלו שתוארו לעיל. כמו כ בתצורת בית גוברי כנראה ביטוי של אופק תוא חווארי ה 710 מ' על סלע של קרטו בגובה סטרטיגרפי של 680 מערבי המגמות של השתנות הצומח דומות, אבל טווחי התפוצה . בחלק הצפו החשו הנמצאת בראש החת שהקרבה לשולי הסינקלינה גרמה לכ יותר. יתכ יותר, ואלת המסטיק מתחילה בגובה נמו מצומצמי והמעברי יותר לציר הסינקלינה. דקות יותר מאשר השכבות שהצטברו סמו שהשכבות שנוצרו, בעיקר הגבוהות יותר ה הרוחבי ) שנחשפת ברו החשו מזרח על גבי תצורות ע'רב (התצורה הנמוכה בחת צפו הרוחבי לכיוו מהרו מופיעי של תצורת עדול בני שיח של סירה קוצנית. מעל תצורה זו, על גבי תצורת טקיה והחלק התחתו נמצאי שינויי ה כי, כא מזרח נראית מגמה דומה בקירוב לזו שתוארה לעיל, א צפו לכיוו , ומהרו בעיקר עשבוניי שיחיה של אשחר, קטעי מזרח נראי לצפו יותר., בירידה מהרו נמוכי סטרטיגרפיי בגבהי הצומח חלי זה נראית בגבעות אלוני המגמה של שינויי הצומח בכיוו התבור. המש של אלו מעטי סירה קוצנית ועצי . שפרע 1) מאלוני ) .(3.1.4.2 , הוצגו מספר דוגמאות של שינויי צומח בהתאמה לשינויי מסלע ( 3.1.4.1 שפרע בגבעות אלוני מערבית של הקער, הצומח משתנה מחורש של אלו הפינה הצפו לקו של מרכז הקער לכיוו אבא הנמצאת סמו זה, חלה ירידה בחת התבור ועד לצומח עשבוני או שיחייה של אלת המסטיק. בכיוו יער של אלו מצוי דר אופק שנבח הסטרטיגרפי ממרכז הקער אל שוליו, ובמקביל לירידה הדרגתית בנקבוביות הנימית (התבטא בתו רדוד יותר. תכונות הסלע החשו של תצורת תמרת), כנראה כתוצאה ממעבר לתנאי השקעה של י החלק התחתו השכבות. , המתבטאת בירידה בנקבוביות, ושל הירידה בנקבוביות בתו בפני השטח היא שילוב של הירידה בחת לירידת הנקבוביות בסלע; ( 2) בגבול הצפוני של הקער הוגדרו מספר בתי גידול, החל תגובת הצומח היא בהתא כיסי קרקע במופע הקרטוני של תצורת תמרת, עבור המכוסה נארי ע התבור בבית גידול של קרטו מיער של אלו בקשיות הסלע, במידת ביניה הנבדלי של סלעי קרטו שוני המותאמות למצבי בחברות של בני שיח ושיחי על מופע אב וחד שנתיי רב שנתיי החוואריות שלו ובעומק של כיסוני הקרקע וכלה בתצורת צומח של עשבוניי ברמת מנשה גאולוגי טופוסטרוקטורלי, כפי שנעשה ג היישוב תמרת נעשה חת הגיר של תצורת תמרת; ( 3) במדרו אלו הגיר של תצורת תמרת, דר על מופע אב , ונמצאה בו מגמה של שינוי בהרכב הצומח מעשבוניי בהר חורש חווארי ( 4) על גבי קרטו מצוי במעלה תצורת מראשה; ו התבור במופע הקרטוני של התצורה ועד לחורש של אלו , העצי התבור שנמדדו בו מצבי עקה של מחסור במי נארי נמצא יער אלו המכוסי וקונגלומרט מתקופת הנאוג לשלכת. מועט והוא נכנס מוקד , יבול הבלוטי בו קטני של שכבות מתארות השתנות רציפה במרחב של צומח במקביל לשינויי – הוצגו דוגמאות רבות, חלק ג. סיכו נעשה השכבות. בחלק מהאתרי הסלע כתוצאה מעלייה בטור הסטרטיגרפי, ולשינוי לטרלי של תכונות הסלע בתו נמצא נבדקה צפיפות הסלע. בכל המקרי או מספר גבעות, שבחלק מדרו לאור ניתוח מקומי מפורט של שינויי נוכחות נארי ע חווארי המכוסי או קרטו התבור מפותח על קרטו הצומח לתכונות הסלע. יער של אלו קשר בי כלל, המכיל ונקבובי בדר , אחיד, ר לב של תצורת מראשה על קרטו מצוי גדל בחלק העליו של כיסי קרקע. אלו גדלי נוספי ושיחי ישירות מהסלע. עצי וקליטת מי לתוכ את חדירת השורשי שמאפשרי דקי סדקי הסטרטיגרפי. בחת כלל במקומות מוגדרי בדר הנמצאי בבתי גידול אופיניי 4.2 תכונות הסלע והקרקע וכיול מכשירי המדידה א. תכונות הסלע והקרקע . נבדקו צפיפות 3.2 ). נערכו ופורטו צילומי וידאו בקידוחי , הסלע תואר בפירוט בחציבות ובגלעיני סלע ( 2.4 חת שימשו להבנת המבנה הסלע, השארית הבלתי מסיסה (שבמ) ושיעור החרסית ונבנו עקומי תאחיזה. תיאורי החת לקטעי הסלע השורשי , להשוואת מיקו שימשו לכיולי המכ , ה של הסלע ושל שכבות הנארי. כמו כ המגוו . הצפיפות שימשה לחישוב הרטיבות הנפחית. תכונות אל השורשי המי ולהערכת מרחק שט מי שנקלטו מה
- 57. 75 של שלביהכיול הקרקע והסלע, כולל תכונות שנמצאו בעבודה קודמת באזור (הר, 1998 ), שימשו כעזר בהבנה, ה בהבנת תכונותיו של בית הגידול. עקומי התאחיזה, בעיקר אלה שנבנו עבור סלע המוגדר בעזרת דרגות וה בקרקע, את הרטיבות ברוויה ואת תחו את מתח המי אנטנות הבור), אפשרו להערי אמפליטודה (על פי מכ בשלב ניתוח התוצאות. הכיול, ולאחר מכ במהל הזמיני המי והכיול ( 3.2.4.5 ). קבוע מדידת מוליכות הידראולית ברוויה – נערכה מדידה על ידי הצפת התחתית של בור הדיגו זה גבוה בשני סדרי גודל מערכי המוליכות . ער המוליכות ההידראולית ברוויה שנמצא הוא 18.9 סמיו איור ) RETC ההידראולית ברוויה שהתקבלו עבור נתוני התאחיזה של דגימות העבודה הנוכחית שהתקבלו ביישו של תצורות סלע דומות מרמת חובב ראה נספח 7ד') וקרוב לשלושה סדרי גודל מדגימות סלעי נוס 3.19 , לעיו 60 של 40 , במדידת קבוע המוליכות בסלע של רמת חובב בשדה התקבלו ערכי , נספח 5). אול נוס (לעיו וחוב', 1993 ; דה (אדר וחוב', 2005 ). החלחול בשטח נעשה בחלקו בזרימה מועדפת בסדקי סלע (דה סמיו המוליכות המעשית גבוהה יחסית. 1998 ; אדר וחוב', 2005 ) ולכ ב. כיול מכשירי המדידה .( של אתרי המדידה ( 2.5 ה', 3.2.5 לתנאי של מכשירי המדידה בהתא נעשו כיולי הוכנס בתחילה לשימוש במחקר הנוכחי ככלי למדידת רטיבות הקרקע כהשוואה למדידות אנטנות בור מכ אנטנות שהמדידה במכ . כיוו קידוחי על מדידה בתו מתבססי ( 2.5 .ד'). שני המכשירי במפזר הניטרוני קידוחי שלא נעשו בה למדוד באמצעות המכשיר קטעי , נית שני קידוחי שבי הבור מתבצעת על קטעי התוו נערכה המדידה לא נעשו בה ארבע השני . מרבית המדידות במהל של צמחיה או צמידות לעצי עקב סב , מדד האמפליטודה היחסית של הגל שהתקבל באמצעות המכשיר הגבוהה. אול באמצעות מכשיר זה עקב עלות חרסיתי יותר, . ככל שהתוו ובהערכת תכונות התוו אחרי הזה שימש תפקיד חשוב בכיול של מכשירי להחלשת הגל האלקטרו לוחות החרסית, שגור בי האמפליטודה הינה נמוכה כתוצאה מהשדה החשמלי הקיי מגנטי. מהשידור שנמש מהירות הגל שנשלח מהאנטנה המשדרת ונקלט באנטנה הקולטת, מחושבת על ידי חלוקת הזמ . הקבוע הדיאלקטרי מחושב מחלוקת המהירות של התוו הקידוחי האיחור) במרחק שבי עד הקליטה (זמ נוסחה 3.3 ) כדי לקבל ערכי רטיבות. נעשה ניסוי כיול של מכ ) Topp במהירות האור, ומקובל להציבו בנוסחת (בור הדיגו חפירת בור ביניה ולאחר מכ ארבעה קידוחי אנטנות הבור על ידי ביצוע של סדרת מדידות בי מדידת תכולת הרטיבות לש שוני בעומקי קידוחי שנמדדו בי קטעי של הסלע לאור והכיול) ודיגו שתי רמות של אמפליטודת של רטיבות ביחס לשורש הקבוע הדיאלקטרי, התואמי 3.2.5.1 ). התקבלו שני עקומי ) של בור הכיול לכלל הנתוני לאחר השוואת הנתוני סטטיסטית, אול היו מובהקי הגל שנמדד. העקומי שהתקבלו על פיו אינ שנמדדו בכל השטח בסדרת מדידות אחת התברר, שטווח הרטיבויות בבור הכיול והעקומי Sakaki et al. . כלל שבעומק הרטיבות גבוהה יותר בדר מייצג את כל טווח מדידות הרטיבות בשטח, בעיקר מכיוו וגרניט) והגיע למסקנה שסלע בעל נקבוביות נמוכה עשוי לסטות מנוסחת חול, טו 1998 ) בדקו דגימות סלע (אב ) 60 , נוסחה זו בטווח הנקבוביות של 35% , אול שתתקבל רטיבות נמוכה עבור קבוע דיאלקטרי נתו כ ,Topp שהתקבלו מהספרות, וכיוו בשל האימותי Topp השימוש בנוסחת מקורבת מספיק. בסופו של דבר הועד שהתקבלו. טווח רטיבות שנראה כמייצג טוב יותר את טווח הרטיבות בשטח מאשר העקומי שהשימוש בה נות בתת הקרקע ( 2.4.1 ). לא זרי או עצמי כלל לאיתור חללי מכשיר זה משמש בדר (GPR) חודר קרקע מכ דומה לזה של סביבת המחקר הנוכחית. במחקרנו נעשתה הבנה של מבנה תת בקרקע בתוו לצור נעשו מחקרי נעשתה מדידה מעל קיר חציבה קיי נוס הקרקע מתחת לקו המדידה, ובמקו ותואר חת חפירה בשני אתרי , את שכבת הקרקע החרסיתית וכיסי קרקע, את הנארי העליו בתמונת המכ היה לזהות ולאפיי 3.2.5.1 ). נית ) החלוקה לשכבות גיר. נמצאה התאמה בי או אב הוא קרטו הא להבחי , שבו נית ואת סלע הא הנארי התחתו
- 58. 76 אנטנות הבור.בעבודה הגל של מכ חודר הקרקע למדדי האמפליטודה ואור הסלע והנארי בתמונה של המכ עומק של אנטנות הבור, שבה בעזרת המדדי היה לקבל חלוקה לאופקי , נית משולבת של שני סוגי המכ . הקידוחי קו שבי לאור השינויי לקבל את רצ חודר הקרקע נית המדידה מדוד ומדויק, ובאמצעות המכ ומדידה ישירה דיגו כיול באמצעות מדידה במכשיר, ולאחר מכ נעשה בתחילה ניסיו כא – ג מפזר ניטרוני כיול לינארי מובהק, התקבל עקו כא והכיול. ג של הרטיבות בצמוד לנקודות המדידה לאחר חפירת בור הדיגו , כמו כל נתוני הצד הצפוני של קבוצות נתוני נראה היה שישנ , אול לכאורה, של רטיבות על פי מדידת הניטרוני של קרקע מצאו שבחת Lal et al.(1974) . את הרטיבות המדודה אינו תוא הבור, שחישוב הרטיבות על פי העקו , ושבקרקעות דקות גרגר, ככל שצפיפות הקרקע נמוכה, שישנה בה שונות, נדרש כיול נפרד עבור כל אופק בחת ושל מכ רטיבויות גבוהות יותר. בחינה של 1470 מדידות מקבילות של מפזר הניטרוני הנות מתקבל גר במובהקות גבוהה מאד, (covarians) אנטנות בור שנעשו באותו מועד באתר אג 2 הניבה מודל של שונות משותפת שמתאימה לכל טווח הרטיבויות ותכונות הסלע. נקבעו שמונה רמות של אמפליטודה יחסית, כשרמת האמפליטודה נתוני אמפליטודה עבור כל הציר האנכי. בשטח המחקר, קיימי הכיול ע של גר קובעת את נקודת החיתו מדד של תכונות הסלע. מודלי לשימוש במודל זה, המביא בחשבו ויש יתרו נקודות המדידה של מפזר הניטרוני נתוני כיול לינארי למצב שבו אי במובהקות גבוהה, נעשו עבור ארבע רמות אמפליטודה וגר ה , ג אחרי . , מאחר שהוא מייצג בצורה טובה יותר את כל טווח הנתוני אמפליטודה. השימוש במודל של שמונה הרמות עדי ששימשו במחקר לקבלת רטיבות הקרקע ומתח של בלוקי גבס, משני הסוגי בלוקי גבס – נעשה כיול של שני סוגי ( : ( 1 בשני אופני הסלע) נעשו הכיולי הסוג ששימש למדידת תוו ) Watermark תאחיזה. בבלוקי הגבס מסוג על ידי כיול המדידות לקבלת רטיבות הקרקע והצבה של נתוני הרטיבות עקי ; ( 2) באופ ישיר בתא לח באופ התאחיזה. הכיול הישיר והכיול שנעשה לאחר התאמת הקרקע למצב דחוס (ביטול מרכיב התפיחה בקרקע בעקו שנעשה על פי קרקע תפוחה היה קרוב לערכי העקו . עד למתח של 3 בר, ג היצר לעקו החרסיתית) היו דומי הקרקע למתח שהוצבו בשטח בשיווי משקל ע בבלוקי הגבס המכוילי , בהשוואה של מתח המי . אול היצר דווקא לכיול שנעשה על פי קרקע תפוחה. קרובי , התקבלו ערכי שחושב על פי מדידות מפזר הניטרוני המי עקב אי הבהירות בהתאמת עקומי המתח של השיטות השונות, נעשה שימוש בכיול בלוקי הגבס לערכי מתח רק עד השנתי הכולל של המדידות בבלוקי הגבס של סוג זה הוצג בערכי התנגדות חשמלית, למתח של 3 בר. המהל של שינויי הרטיבות. בבלוקי גבס מהסוג הרגיל לא הרצי והשימוש בו היה איכותי, כלומר, לקבלת מגמות במהל של קרקע, והכיול אלה הוצבו בשטח בתוו שבלוקי כיוו , אול היצר הכיול לעקו התקבלה התאמה בי של רטיבות הקרקע. אלה לקבלת נתוני לרטיבות קרקע נעשה במדידה ישירה, נעשה שימוש בכיול של בלוקי קרקע במערכת הסלע 4.3 הדינמיקה של המי 3.4.4 ). אתר אג 2 ( 3.4.3 בעיקר בשלושה אתרי קרקע נדו במערכת הסלע השנתי והרב שנתי של המי המהל נעשה 2004 , שעל בסיס 2001 השני הגליל הוא האתר שבו נעשו עיקר המדידות לאור התבור באלו ביער של אלו חווארי המכוסה נארי. באתר שחלו בה. אתר זה מייצג בית גידול של קרטו הניתוח העיקרי של הרטיבות והשינויי בכיסי התבור נערכו מדידות של הקרקע העליונה משנת 1994 , מדידות רטיבות במספר עומקי אג 1 ביער אלו המכוסה 2004 . אתר זה מייצג בית גידול של קרטו 2001 בשני הקרקע משנת 1996 ומדידות רטיבות בקידוחי בו לא היה גדול הקידוחי מער הקרקע, אול . יש בו מידע רב על תוו נארי מפותח וכיסי קרקע מפותחי כהשוואה ותוספת לאג 2. אתר תמרת מייצג את בית הגידול של ותוצאות המדידה של רטיבות הסלע בו מוצגי נבחרו לחישוב והדגמה בעומק רב יחסית ולכ המצוי. שינויי הרטיבות בבית הגידול הזה מתבטאי חורש האלו עד לעומק של 8 מ'. המגיעי הקידוחי ההרטבה וההתייבשות הרטיבות שהתקבל באג 2 הוא תחו של חת הרטיבות וטיפוסי שטח – חלקו העליו חת של בטווח העומקי של האזור הזה הוא בעיקר הנארי העליו 2.5 מ'. האופק העליו המגיע עד לעומק של 2 , מידת ההרטבה העונתית בו מוגבלת ואופק זה הפרי את מיקומו של הנארי התחתו 2.5 מ' בקירוב, התוא 1.75
- 59. 77 אזור מעברשל רטיבות העולה זה, קיי כל השנה. מתחת לתחו גבוה במש כלל על מתח מי שומר בדר החווארי המקורי. עמוק יותר, החל מעומק של כ של סלע הקרטו את החלק העליו העומק, התוא הדרגתית ע זה מבטא, ככל כל השנה העשויה להגיע עד לערכי רטיבות נפחית של 58% . ער 3 מ' קיימת רטיבות גבוהה במש הסלע הייתה הנמוכה ביותר בשנת שונות, הרטיבות בחת שני הנראה מצב קיבול שדה של הסלע. בהשוואה בי 2001 השחונה, עלתה בשנת 2002 הגשומה ועלתה עוד יותר בשנת 2003 הגשומה מאד. חלק ניכר מהרטיבות של שהייתה השפעה שבשנת 2004 נרשמה הרטיבות הגבוהה ביותר באביב של שנה זו (יתכ הסלע, כ 2003 נשאר בחת במידת ההרטבה העונתית יחסית). באתר זה הוגדרו ארבעה טיפוסי שטח שנבדלו ביניה מאוחרי לגשמי חור ג של הרטבה והתייבשות. הרטוב. באג 1, כל העומק שנמדד, עד 3.5 מ' לפחות הוא תחו ובעומק שבו מתחיל התחו המצוי בתמרת, קיי . בחורש האלו במידת ההרטבה העונתית שלה באתר זה הוגדרו שני טיפוסי שטח הנבדלי 2.75 מ' אופק יבש למדי שישנה בו מידה של הרטבה עונתית, ועמוק יותר נראות שכבות יבשות עד עומק של כ . חדי הינ המעברי , בחלק מהמקרי ושכבות רטובות לסירוגי מרטיב את כיסי הקרקע וממשי של תחילת החור שהגש הנראה באג 2 מתבטא בכ הדג קליטה והצטברות של אמצע בו. הגש 2.5 מ' ומצטברי האביב לעומק של 1.5 במהל ומחלחל באיטיות. מי החלחול מגיעי וצמחית תת ישירות על ידי העצי 1.25 מ' באביב ונקלטי לעומק של 0.35 האביבי, מגיעי הגש , ובהמש החור כלפי מטה. המי הקי ומחלחל כלפי מטה, והאזור של שיא הקליטה נודד במהל שאינו נקלט ממשי היער. העוד בעומק זה לאחר מכ שנקלטי כנראה המקור העיקרי של המי 2.5 מ' ה נאגרו באביב בעומק של 1.5 שהצטברו , ובעיקר כשהיא באה לאחר , שבשנה מיעוטת גשמי השנתית מתבטאת בכ . השפעת כמות הגש הקי במהל עשויות 2 מ' בלבד, ואילו בשנה גשומה ה שחונות קודמות, ההצטברות והקליטה נעשות בעיקר עד עומק של כ שני ההצטברות והאגירה מגיעות β ו α שבטיפוסי 3 מ'. השפעת טיפוס השטח מתבטאת בכ להגיע עד לעומק של כ בכמות הכוללת של מתבטאי הטיפוסי בי הנוספי ההבדלי .δ ו γ לעומק רב יחסית יותר מאשר טיפוסי . יחסית והתבצעו על פני כל החת ומהירי . באג 1 החלחול ותהליכי ההצטברות והקליטה היו קצרי קליטת המי בשלב של הצטברות ובשלב של קליטה. להבחי 3 מ' נית עד עומק של 2 התייבשות העליו בתמרת באזור הרטבה של הצטברות וקליטה בעומק ובזמ קצרי 2/3 מהקליטה הכללית. קטעי אלה מהווה כ הקליטה מעומקי הוא ביטוי של חלחול (כלומר, הפחתת הנמדד עד לעומק של 8 מ'. נראה שחלק בכל החת לכאורה, נראי , שאינה נקלטת על ידי הצומח אלא מצטברת שוב ביחידת העומק הבאה). נראה, הזמ ע הרטיבות בעומק מסוי חלחול בלבד. מבטאי חלה קליטה בבית הגידול הזה, ועמוק יותר כל השינויי שעד לעומק של 4 או 5 מ' אכ השורשי מיקו , לבי גרפי הקליטה בעומק ובזמ – נערכה השוואה בי השורשי קליטה מהסלע ביחס למיקו התבור. באביב המוקד באתר אג 2 ביער של אלו בור הכיול והדיגו ביחס לנקודות המדידה כפי שנראו בחת מהסלע , נקלטו מי הסלע. בתחילת הקי תוו היא נעשתה מתו הקי הקליטה החלה בכיסי הקרקע ובמהל 0.1 של יותר מ שט , כשמִקְטע עומק של 25 סמ תר 35 סמ מהשורשי עד למרחק של כ בעיקר במטר העליו לבית הגידול נעשתה בעיקר במטר השני, כשבהתא של שנה גשומה ( 2002 ) קליטת המי הקי . בסו ממ ליו . בשנה גשומה במיוחד ( 2003 ), כנראה 120 סמ מהשורשי הסלע היה 35 , מרחק הקליטה בתו ועומק השורשי מהסלע מעומק של עד 275 סמ, בעומק ומוליכות הידראולית גבוהה יחסית, נקלטו מי כתוצאה מזמינות של מי 0.01 ממ אלה כ בתנאי . מקטע עומק של 25 סמ בתחתית אזור הקליטה תר במרחק של 175 סמ מהשורשי . ליו באזור, חודרי המצוי, כפי שנראו בחורש של סביבת תחנת המדידה בתמרת ובאתרי חורש נוספי שורשי האלו . ) עד לעומק של מספר מטרי צמודי (סדקי סלע דקי מֵישַקי סדקי סלע. נראתה רשת של יונקות בתו לתו בבית הגידול הזה הינו ככל הנראה קצר. מרחק התנועה מהסלע אל השורשי
- 60. 78 הכולל המי ומאז ע קרקע במערכת הסלע 4.4 משק המי התבור א. ביער אלו של הכוללת בקרקע חושבה מצירו קליטת המי קרקע במערכת הסלע השנתי של קליטת המי חישוב המהל של הפחתת חיוביי ובטבלאות שהתקבל בערכי 1) המרכיב שהוצג כקליטה בגרפי ) :( ( 3.4.5 מספר מרכיבי שנמצא שהרטיבות המירבית מדידות עוקבות; ( 2) מחצית מרְכיב ההצטברות, כיוו הרטיבות באותו עומק בי שבו קצב ההצטברות הגיע לשיאו, כאשר קצב ההצטברות פחת, החלה בעומק שבו חלה ההצטברות הייתה בזמ אפריל ולא התבטא בחישובי פברואר עד סו המדידות של סו האביבי שנקלט בי למעשה הקליטה; ( 3) הגש דיות ( 4) הפחתה של מרכיב האידוי מיידי על ידי הצומח; ו שהוא נקלט באופ הפחתת הרטיבות בסלע, כיוו של שטח המדידה עבור אותה תקופה. האביבי. מרכיב זה חושב על בסיס התנאי (אוופוטרנספירציה) מהגש בעיתוי של השיא בשני יוני. הבדלי מאי היה בחודשי עונתי ששיא הקליטה בה של מהל התקבלו גרפי . בשנת 2004 שיא הקליטה היה באפריל כתוצאה שני באות בעיקר ממועדי מדידה שוני השונות נובעי החורפי המאוחר יחסית שנקלט ברובו ישירות ולא מהרטיבות הגבוהה בקרקע באביב של אותה שנה, ומהגש באתר את הקליטה הרבה יחסית של מי המייצגי β ו α הספיק לחלחל ולהצטבר במידה ניכרת. בטיפוסי השטח 163 ל 295 בשנה הגשומה ביותר. באתר אג 1 הכמויות נעו בי 121 ממ בשנה השחונה ל אג 2, ערכי הקליטה נעו בי בשנת 2001 השחונה. שיא הקליטה 1 ממ ליו היה כ . שיא הקליטה היומי בשני האתרי שני 340 ממ באות . באג 1 3.5 ממ ליו באג 2 וכ 2.5 ממ ליו 2003 הגשומה מאד היה 2 ב השנתי של הטרנספירציה עבור שנה של המהל – נבנו מודלי השנתי של הטרנספירציה שנמדדה בעצי המהל שחונות)( 3.5.3 ). על פי המודלי התבור (באג 1 נמדדו רק שני שחונה ועבור שנה גשומה בשני בתי הגידול של אלו מואצת ממועד תחילת הלבלוב באמצע פברואר עד לתחילת בשני בתי הגידול, הייתה קליטת מי האלו, בכל השני מאי. בשנה השחונה באתר אג 2, התחילה מייד ירידה בקצב הטרנספירציה כבר ממועד זה של תחילת מאי. בשני , עלייה קלה נוספת של הטרנספירציה בתחילת הקי השחונות, חלה התייצבות וא בשני הגשומות ובאג 1 ג 230 יוני. הכמות השנתית באג 2 על פי המודל היא 197 ממ בשנה השחונה ו והקצב התחיל לרדת בהדרגה במהל השחונות באג 1 התקבלה כמות שנתית של 231 ממ. לא היה הבדל גדול בקצב השיא הגשומות. בשני ממ בשני . 1.35 ממ ליו 1.25 השונות, והוא נע בי בשני האתרי יוני בי של הטרנספירציה במאי התקבל על פי הרטיבות בסלע ובקרקע לטרנספירציה – השיא של קליטת המי קליטת המי השוואה בי . בשתי שיטות המדידה התקבלה על פי המדידות בעצי על פי המדידות בתת הקרקע וה יוני, ה מאי בחודשי הגשומות מאשר בשני גבוהה יותר מזו שהתקבלה באג 2, והקליטה הייתה רבה יותר בשני באתר אג 1 קליטת מי יותר היומי המרבי היו גדולי הקצב של קליטת המי וכ השני בתי הגידול ובי בי , ההבדלי השחונות. אול במדידות השנתיי על פי המדידות בתת הקרקע בהשוואה למתקבל ממדידות הטרנספירציה. טווח הסיכומי הטווח של מדידות תת הקרקע. הקליטה הממוצעת על פי תת הקרקע בארבע שנות הטרנספירציה נמצא בתו השחונות . ממוצע הטרנספירציה של השני הייתה 189 ממ ליו β ו α המחקר באתר אג 2 בטיפוסי השטח שהמדידות נעשו בשיטות אינו גדול בהתחשב בכ הממוצעי הגשומות באתר זה הינו 213 ממ. ההבדל בי והשני השני בתוצאות המדידה בתת הקרקע בי שההבדלי . הסיבה לכ שונות, שכל אחת כללה שלבי כיול מורכבי שמדידות תת הקרקע חושבו ועובדו לכל שנה בנפרד, בטרנספירציה עשויה לנבוע מכ יותר מאשר ההבדלי גדולי טווח פונקציות העוברות בתו וקווי המודל מבטאי לקבוצות של שני ואילו עבור הטרנספירציה נבנו מודלי המדידות בי יותר במדידות תת הקרקע עשויות להיות ( 1) טווחי הזמ שערכי השיא גבוהי . הסיבות לכ הנתוני גבוה במיוחד בתקופה זו התקבל ער יוני, וכתוצאה מכ האביבי צורפה לתקופת מאי והשפעת הגש היו ארוכי שהתקבלו הגבוהי שמודל הטרנספירציה לא התחשב במידה מספקת בערכי ביחס לתקופות האחרות ( 2) יתכ לא הייתה כמות מספקת של לפונקציה נוספת עבור תקופה זו, אול שהיה מקו יולי. יתכ בתקופה של מאי . כ במרכז של אותה תקופה לצור נתוני
- 61. 79 הממוצעת בארבעשנות המדידה הייתה 644 ממ התבור – כמות המשקעי בבית הגידול של אלו המי מאז על פי המדידות בתת הקרקע בשני בתי הגידול 112% מהממוצע הרב שנתי שהוא 577 ממ). ממוצע קליטת המי ) ממנו במעט באתר אג 2 נמו התבור היה 221 ממ (איור 4.1 ). ממוצע הטרנספירציה שנמדדה בעצי של אלו זה של מייצג. ער אפשר להשתמש בממוצע של מדידות תת הקרקע כער אג 1 גבוהה במעט, ולכ והטרנספירציה ב של ההצטברות מתחת לעומק . החלחול הממוצע על פי סיכו שני של אות קליטה מהווה 34.3% מכמות הגש השנתי הממוצע של תקופה זו. באתר אג 1 עומק 4.1% מהגש הקליטה באתר אג 2 היה 2.65 ממ לשנה שהוא כ דיות של הקרקע שהוא היה גבוה יותר. האידוי את החלחול ויתכ לא היה מספק כדי לזהות ולסכ הקידוחי של תת דיות משמעותי נוס והאביב היה 214 ממ על פי טבלה 3.5 , ולא צפוי אידוי וצומח תת היער בחודשי החור . דיות מהווה 33.2% מהגש זה של אידוי לאחר התייבשות הקרקע העליונה והעשבייה הירוקה. ער היער בקי 4.1% חלחול) מותיר 28.4% דיות של תת היער ו , 33.2% אידוי ( 34.3% קליטת האלוני שלושת הרכיבי סיכו שטח המחקר בתו שנתי שנמדדו בחמישה נחלי של יחס נגר עיליגש רב שנתיי לנגר עילי. על פי ממוצעי יחסית גבוהי (שמורק, 1971 ). ערכי הנגר באזור הינ ממוצעי הנחלי 21 בי הנוכחי התקבל טווח של 32% .( , 2002 הינו מועט (גבירצמ כא שהחלחול בסלע הקרטוני והחווארי הנפו , כיוו באר למקומות אחרי דיות נעשה בעיקר מעומק של עד 25 סמ באידוי כיסי הקרקע והסלע. בהנחה שאיבוד המי חלוקת הקליטה בי 25 העליוני , קליטת המי על ידי העצי באביב ובקי נעשית בכיסי הקרקע החל מעומק של סמ. מידות 25 125 ממוצעות של כיס קרקע ה רדיוס ממוצע של מ' ועומק הקטע שנעשית ממנו קליטה בקי (1.5 בי העומקי 1.52 3 π=7mסמ) הוא מ'. הנפח הממוצע 1 הוא: 32% מנפחו הכולל ( 3.4.1 ). כלומר, נקלטו מהכיס בנפח של כ . מי הוא 14 (הר, הממוצע בדונ 7. מספר הכיסי x0.32=2.24m3 : העונה היא שנקלטה מהכיס במהל כמות המי 2.24 . מק לדונ x14=31.36m3 של נפח מי הקי כיסי הקרקע במהל נקלט מתו בשטח של דונ 1998 ) ולכ כל ס מתו בכיסי 31.4 ממ לשנה. אחוז קליטת המי כ , כיסי הקרקע תורמי כ הוא עומד של 1 ממ, ומתו
- 62. 80 190ממ. מתו , כ הנארי וסלע הקרטו 31.4/221 . יתרת הקליטה נעשית מתו = הקליטה השנתית היא: 14.2% .(190/2)/1000= : 9.5% 225 סמ) נקלטי 25 ל העומקי 2 מ' של סלענארי (בי קטע עומק של כ המצוי ב. חורש האלו 5 4 נצפו עד לעומק של כ בבית הגידול הזה אינו ברור דיו. שורשי העומק שעד אליו יש לחשב את קליטת המי שלוש שנות המדידה באתר זה, ככל שהשנה הייתה עד עומק של 4 מ' במהל כל הקליטה בחת מ'. בהשוואת ס 4 מ' היה 97.4 ממ לשנה. א של 0 כמות הקליטה הייתה גבוהה יותר. ממוצע הקליטה בעומקי גשומה יותר, כ הגשומות יותר הקליטה הגיעה עד 5 מ', נקבל 81 ממ 2001 השחונה עומק הקליטה היה 4 מ' ואילו בשני נניח שב בעומק ובזמ הוא 110.2 ממ. קטעי קליטה קצרי 148 ממ עבור 2003 וממוצע שלושת השני , עבור 2001 ככל הנראה בעיקר ביטוי של חלחול. יותר, ה גדולי שחושבו לכאורה בעומקי 2001 הייתה 151.9 ממ, המצוי, הטרנספירציה הכוללת של שנה שחונה כ על פי מודל הטרנספירציה של האלו שחושבו בתת הקרקע עד לעומק של יותר מהערכי אלה גבוהי 2003 התקבלו 197.3 ממ. ערכי ובשנה גשומה כ 2001 עד עומק 6 מ', 7 מ' ( 145.7 ממ ב של הקליטה לכאורה עד עומק של 6 בקירוב לסיכומי דומי 5 מ'. ה 4 הקליטה נעשתה עד עומקי שאכ 2003 ). יתכ 222.0 ממ עד עומק 7 מ' ב 2003 עד עומק 6 מ' ו 177.5 ממ ב תמונת התבור, אול כפי שתואר לגבי אלו מהשורשי הסלע במרחק מסוי שהתבצעה קליטה מגו אלה, ויתכ הקליטה וההצטברות בבית הגידול הזה מקשה כאמור על איתור טווח העומק שבו התקיימה הקליטה המעשית. המצוי, הטרנספירציה השנתית בערכי ממ של עומד התבור ושל האלו בהשוואת הקליטה בבתי הגידול של אלו המצוי. תוצאה דומה מתקבלת מחישוב הקליטה על פי התבור גבוהה מזו של החורש של האלו יער פארק של אלו , כולל אלו ירוקי עד גלדניי מצאו שבעצי Zohary (1973) ( 1951 ) ו המדידות בתת הקרקע. להשוואה, אורש ( 1999 ) ושילר וחוב' ( 2001 ) מצאו ( 1.2.2.4 ד'). שילר וכה נמוכה לעומת עצי יער נשירי מצוי, הטרנספירציה לע הגליל (בחלקת אג 1 של המחקר הנוכחי, התבור באלו של אלו מצוי ברמת הנדיב דיית פחות מע של אלו שע התבור על פי חישוב המצוי דיית יותר מאשר עומד של יער אלו העריכו שעומד של חורש האלו נתוני 1996 ), אול ומספר חודשי הפעילות. לדונ של מספר העצי ושל משק המי 4.5 התאמת הצומח לבתי הגידול והמחזור השנתי של הע על לגדול בו וה יכולי שה על ידי סוג התוו ה המצוי באזור מוגבלי התבור והחורש של האלו היער של אלו לקלוט מתוכו וקצב הקליטה. יכולי והקצב שה ידי כמויות המי סדקי סלע בשכבת הקרקע העליונה, בכיסי קרקע, ברצועות קרקע שבתו מתפתחי שורשי העצי התבור אלו שקשיותו התבור הוא קרטו בבית הגידול של אלו . סלע הא סלע חווארי ר בתו ובמידה מועטה ג מורחבי המצוי , ככל הנראה לעצי האלו חווארי, המכוסה בשכבת נארי. בית גידול זה אינו מתאי בינונית, או קרטו ישנו שטח של קרקע עליונה וכיס או כיסי נוצרת תצורת צומח של יער פארק שבו לכל ע ולמרכיבי החורש, ולכ . בתקופת הלבלוב עומדת לרשות העצי לרשותו ללא תחרות משמעותית של מיני צומח אחרי קרקע העומדי לקליטה מיידית אלה זמיני רבה בקרקע העליונה, הנמצאת במצב של קיבול שדה בקירוב. מי כמות מי התקדמות האביב, שכבת הקרקע העליונה מתייבשת בהדרגה ה את הצמיחה המהירה בתקופה זו. ע ומאפשרי ומייבש את כתוצאה מהתפתחות הצומח החד שנתי. צומח זה ממשי , וה המואצת של העצי עקב קליטת המי מעומק רב יותר. הקליטה עובר לקלוט מי , האלו כדי כ האביב, ותו את מחזור חייו עד סו הקרקע ומשלי עליית מתח המי בכיסי הקרקע, וע המצויי בקרבת השורשי הנמצאי המעמיקה נעשית בתחילה מהמי . ככל שהקי מהסלע אל הקרקע ואל השורשי בעקבות הפרש הפוטנציאלי מי , מתחיל שט בקרקע בכיסי מתייצב באביב, על ידי הע , קצב קליטת המי ומעמיק. במקביל לכ הול את עיקר המי , הסלע התור מתקד האיטי של תנועת המי . ירידה זו של קצב הקליטה עשויה להיות מוכתבת מהשט הקי יורד במהל ולאחר מכ מהסלע אל הקרקע. הרטבת הקרקע בגשמי האביב ובגשמי הסתיו מתבטאת בעלייה זמנית של הטרנספירציה.
- 63. 81 בשעותהצהריי לראות בהקטנת מוליכות הנו פנימי של סגירת פיוניות, כפי שנית מנגנו ג ככל הנראה, קיי בסלע הינו מוגבל המי ששט , לכאורה, היא ביטוי לכ שהקטנת מוליכות הנו יתכ , אול שרביי ובמצבי ג אטמוספרה. יתכ נו במערכת שורשי והוא כמעט ואינו יכול להתגבר בתגובה לעליית זמנית במתח המי המי באביב, מגביל את שט בעצה, שהוא צר יותר מקוטר הצינורות הפעילי שקוטר צינורות ההובלה הפעילי שוני עצי . בהשוואה בי מסוימי מעל לערכי הטרנספירציה אינה יכולה לעלות בשעות הצהריי המרבי ולכ השנה וכתגובה הטרנספירציה ומוליכות הפיוניות במש של מהל שוני דפוסי באותה אוכלוסיה, נראי , או ביטוי של של אותו ע שורשי מי קרקע הסלע להיות ביטוי של מער אלה עשויי . דפוסי שרביי למצבי . השוני פיסיולוגי שונה של העצי אנטומי אפיו מוגבלי את גידולו. תנאי הגידול הינ המאפשרי התבור יכול להתפתח בטווח של תנאי יער הפארק של אלו המי בסלע מוגבלת כתוצאה מנקבוביות מעטה, כשתחו או כשאגירות המי כשכיסי הקרקע בשטח מועטי במהירות לעומק מחלחלי בו צר (בעיקר בסלע חווארי) והמוליכות ההידראולית בו נמוכה, או כשהמי הזמיני נארי מפותח וכיסי קרקע ע . לדוגמא: ( 1) באתר אג 1, שבו הסלע הוא קרטו בסלע לכל הקי נשארי ואינ לכלל השטח וה לע ה גבוהה וקליטת המי גדול יותר, צפיפות כיסוי העצי לדונ , מספר העצי מפותחי יותר; ( 2) בגבעת חציר, שבה הסלע חווארי ונפח כיסי הקרקע קט גבוהה יותר מאשר באג 2, שבה הסלע הוא קרטו , מוליכות הפיוניות נמוכה, ייצור גבוהי מתחי בה , מתפתחי קטני , העצי נארי פרי הוא חוואר ע הנקבוביות הנימית של הסלע עולה משולי הקער או מהרו מועט והשלכת מוקדמת. ( 3) במקומות שבה הבלוטי להופיע התבור מתחילי של אלו פזורי הגיר למופע הקרטוני, עצי מרכז הקער, או ממופע אב הרוחבי לכיוו חורש האלו מלווה בתו כע התבור המופיעי עולה כיסוי היער. ( 4) עצי אלו , ובהמש מסוי החל ממיקו . לשלכת, כנראה עקב התחרות על משאבי המי לרוב מוקד יחסית ונכנסי קטני עצי המצוי הינ עד לעומק של מספר מגיעי המצוי באזור המחקר, שורשי העצי מצוי – בבית הגידול של חורש האלו אלו מֵישַקי לתו , בעיקר בעומק, חודרי חלק ניכר מהשורשי בקרקע, אול להיות בחלק עשויי . השורשי מטרי ישירות מהסלע. הקליטה נעשית בעיקר באזור ההרטבה את המי ) וקולטי צמודי דקי סלע (סדקי אופקי הרטיבות בבית הגידול הזה נראי של הסלע. בחת העליוני וההתייבשות בטווח של שלושה המטרי אלה לא בעומקי קליטת המי , אול בחלק מה מתרכזי שהשורשי בעלי תכולות רטיבויות שונות, ויתכ בקטע המצוי ממוק ככל הנראה שכבות חוואריות. חורש האלו בהכרח נעשית מהשכבות הרטובות יותר, שה 40 הזה, רק בכ התחו של תצורת מראשה. בתו 80 מ' בטור הסטרטיגרפי, בחלק העליו יחסית של כ מצומצ 500 מ' גובה של החת כ צר זה, מתו . בתחו בכל המפני הגובה הוא מופיע כחורש בכיסוי צפו מ' של חת להניח שתכונות הסלע, כולל תכונותיו ההידראוליות מאפשרות את ברמת מנשה, למשל, נית הסטרטיגרפי הנחש כלל, ע סלע נקבובי יחסית, שאינו חווארי בדר המצוי. בבית הגידול הזה קיי החורש המפותח של האלו קיו המצוי על ידי האלו שמתאפשרת קליטת מי הסלע כ במגע הדוק ע את חדירת השורשי המאפשרי מישקי ושאר מרכיבי החורש. קרקע, וכתוצאה הסלע שהוא יכול לנצל חלק גדול יותר של חת בכ המצוי יש לכאורה יתרו לחורש של האלו בתת על ידי החורש ה , המדידה של קליטת המי , אול של ביומסה רבה של צומח צפו מתאפשר קיו מכ התבור. ג בחורש נמוכה יותר מאשר זו שנמדדה ביער אלו שקליטת המי , מראי במדידות בעצי הקרקע וה המצוי מראה ירידה מיידית של קצב הטרנספירציה בתחילת מאי לאחר העונתי של הטרנספירציה באלו המהל התבור במודל של בית גשומות, בדומה לירידה המיידית של הטרנספירציה באלו בשני העלייה האביבית, ג התבור הטרנספירציה של אלו יותר. זאת בשונה ממהל הגידול היבש יחסית בשנה השחונה, ובקצב ירידה מוא והיא יורדת רק גבוהי חלה התייצבות בטרנספירציה בערכי גשומות יחסית, בה בבית גידול טוב יחסית בשני יוני. החל מסו
- 64. 82 תיכוני בישראל 4.6 השלכת תוצאות המחקר לכלל האזור הי , כולל את של חבורת הר הצופי בקטע של הטור הסטרטיגרפי המתחיל בחלק העליו שטח המחקר מתאפיי בגבעות נמוכות יחסית ג המלח. השטח מאופיי מרביתה של חבורת עבדת וקטע של תצורות מחבורות סקיה וי את הרצועה שאינה מרוחקת מרחק רב התואמי אקלימיי , ובתנאי 400 מ' מעל פני הי של 100 בטווח הגבהי קרקע שנבחנו נמצאו השפעות של בתי הגידול על הצומח, בעיקר של מבנה מערכת הסלע ( 1.2.1.5 ). באתרי מהי ובנקבוביות הסלע. אפשרות אחת להשלכה של התוצאות ותכונותיה שהתבטאה בעיקר במבנה כיסי הקרקע וגודל בחינה של שינוי אפשרי של תכונות במימד האופקי, תצורות סלע, תו יכולה להיעשות באות למקומות אחרי כלל בירידה בטמפרטורה תתבטא בדר . עליה בגובה מעל פני הי האקלימיי בתנאי להבדלי ובהתא להתבטא במגמה הפוכה. גידול במשקעי והדרמה יכולי . ריחוק מהי בהפחתת ההתאדות ובעלייה במשקעי בתנאי בית גידול , ג שנסקרו כא ושאר מיני הצמחי של העצי ופעילות וירידת ההתאדות יאפשרו את קיומ התבור. אופטימליות עבור אלו מבחינת תנאי תת הקרקע. מצד שני, טמפרטורות נמוכות אינ פחות טובי התבור ביער יהודיה להשלכה של המסקנות לתצורות סלע אחרות, נבחנו למשל תנאי הגידול ביער אלו בניסיו התבור על קילוחי הבזלת. ביער אלו רצועות קרקע שהתפתחה בי נראה שכיסי הקרקע ה הגדל על בזלת, ש 2.5 מ', שמקבילה חמרה בפרדס חנה, למשל, נמצאה רשת של יונקות בשכבה חרסיתית בעומק של כ קרקע חול לכיס הקרקע החרסיתי, מתחת לאופק הקרקע העליונה שבה פעיל הצומח החד שנתי. גיר ודולומיט של חבורת יהודה של אב קשי המצוי על סלעי הוא קיומו של חורש האלו הראוי לציו נושא נוס ,Mg הגיר עשירה ב 1986 ) הציעה שהחורש מפותח יותר ככל שאב , ( 1979 וי ברצועת ההר המרכזית. רבינובי ההמסה בסלע משפיע על אופ Mg הראו שה Herr et al. (2002) , הדרוש לכאורה להזנה ( 1.2.2.4 ד'). אול המצוי בחורש בבית הגידול הזה . שורשי האלו הקרסטית של הסלע שגורמת להיווצרות של כיסי קרקע עמוקי כלל בדר . בית גידול זה קיי בתרומת המי אינו משתת מהקרקע העמוקה ואילו הסלע הצפו מי קולטי בו יכולה להיות מועטה יחסית. זאת בניגוד לחורש כמות השימוש במי ולכ 300 מ' מעל פני הי בגובה של מעל ל מגביל עבורו, הוא קולט כמעט את קרקע בבית גידולו, היא אינה מהווה גור שתואר בעבודה הנוכחית שכמעט ואי הגיר של תצורות תמרת ועדול . במופעי אב נמוכי בגבהי מהסלע הנקבובי והוא יכול לגדול ג כל המי לא , ולכ נמוכי טופוגרפיי בגבהי ג נמצאי , ה כיסי קרקע עמוקי שתוארו בעבודה הנוכחית לא מתפתחי אל של חבורת יהודה בכרמל וברכס או שהחורש בבית הגידול של סלעי הקרטו חורש. יתכ יכול להתפתח בה כיסי של נקבוביות מסוימת בסלע, ע ברצועת ההר המרכזית, משלב תנאי המחקר, וכ לתחו השכני פח . משופרי , ותנאי אקלי בחלק מהמקרי קרקע עמוקי ומסקנות 4.7 סיכו ותצורות הצומח של מיני העצי את קיומ העיקרי המכוו הגור 1. מבנה מערכת הסלע והקרקע ותכונותיה ה מנשה. באזור אלוני של כיסי קרקע ותכונות הסלע, בעיקר נקבוביותו קיומ בבית הגידול ה המשפיעי העיקריי 2. הגורמי הנימית. בקרקע בלבד של כיסי קרקע. שורשיו נמצאי התבור דורש את קיומ התבור ויער אלו אלו 3. בית הגידול של ע סלע חווארי). להיות בתו עשויי בודדי (שורשי בבית גידולו באזור המחקר עיקר השורשי בקרקע, אול להימצא ג המצוי יכולי של האלו 4. השורשי מֵישַקי סלע קרטוני. לתו חודרי הנקבובי סלע הקרטו נמצא בתו הקי העיקרי של שתי תצורות הצומח, המאפשר קליטה במהל 5. מאגר המי 86% הרטיבות של כיסי הקרקע, והיתרה, כ נעשית מתו הקליטה בעצי ובשכבת הנארי שמעליו. 14.2% מתו 9.5% מנפח הסלע. הנקלטת מהסלענארי מהווה כ . כמות המי נעשית מהנארי ומסלע הקרטו
- 65. 83 על פיהמדידות בתת הקרקע למדידת קליטת המי מהל התבור נמצאה התאמה בי 6. בבית הגידול של אלו ישנה הצטברות בסלע . בחור ע קרקע במערכת הסלע . נלמדה הדינמיקה של משק המי הטרנספירציה בע מכיסי הקרקע במקביל חלה קליטה מואצת של מי , באביב המוקד המחלחלי הנקבובי של חלק מהמי התייצבות של רמת הקליטה. תו מהסלע אל הקרקע והשורשי הלבלוב ובאביב המאוחר חלה תנועת מי לתהלי 1.75 מ' 3 מ' ועד מרחק של 1 הסלע עד לעומק של 2 הקליטה נעשית מעומק רב יותר מתו הקי במהל . מהשורשי במיוחד . בשנה גשומה במיוחד הכמות והעומק גדלי ועומק הקליטה גדלי 7. בשנה גשומה, כמות קליטת המי קטני שה , ויתכ על הרטיבות והקליטה של השנה שאחריה. בשנה שחונה הכמות והעומק קטני ג ומשפיעי שחונות. בשנה שחונה בבית גידול נחות, אפשר שלא תהיה התייצבות של הקליטה באביב של שני עוד יותר ברצ אלא תהיה ירידה מיידית של הטרנספירציה מתחילת מאי. ובעומק של האופק הרטוב. בטיפוסי השטח של בה במידה של קליטת המי 8. הוגדרו מספר טיפוסי שטח השוני . נמצאה קליטה רבה יותר בסלע ובעצי המכוסה בנארי מפותח ומכיל כיסי קרקע מפותחי קרטו אתר אג 1, ע בסלע איטית, חווארי המכוסה נארי פחות מפותח, הקליטה פחותה ותנועת המי קרטו של אתר אג 2 ע בטיפוסי באותו אתר. השוני הטיפוסי בי דירוג בקליטת המי בשלב הקליטה. קיי בשלב החלחול וה ה גשומות. הממוצע השנתי של 2004 ) החלו בשנה שחונה ונמשכו בשני ( 2001 בסלע ובע 9. שנות המדידה של המי בבית הגידול של אלו המי מאז אלה היה 644 ממ שהוא 112% מהממוצע הרב שנתי. סיכו בשני המשקעי דיות ), חלחול 4% , אידוי 221 ממ ( 34.3% מכמות הגש בעצי אלה היה: קליטת מי התבור בשני . (אוופוטרנספירציה) של תת היער 33% ונגר עילי 28% התבור, היא נעשית המצוי הקליטה מעטה מאשר בבית הגידול של יער אלו 10 . בבית הגידול של חורש האלו 5 מ') וירידת הטרנספירציה מתחילה כבר מתחילת מאי. כמות הקליטה הכוללת של גדול יותר (כ מטווח עומקי 197 ממ בשנה הגשומה ביותר. הייתה 152 ממ בשנה השחונה ו המצוי על פי מדידת הטרנספירציה בעצי האלו תלת מימדי של הרטיבות צפופה, שאפשרה לקבל מער ברשת קידוחי 11 . במדידות נעשה שימוש במפזר ניטרוני , בזמ השינויי בלוקי גבס וחיישני טמפרטורת קרקע, שנתנו את רצ , מדידה רציפה ע הזמ בשטח ושינוייו ע , מדידות פיסיולוגיות בעצי אנטנות בור שתרמו בעיקר מדד חשוב לתכונות הסלע בכל נקודה ובסיס לכיולי לחישובי הקליטה בקרקע, ולימוד תכונות תת ואפשרו את השוואת הטרנספירציה בעצי שבדקו את תגובת העצי גשומות ושנה גשומה במיוחד. שחונות, שני של מספר שני הקרקע. תקופת המדידה כללה שנה שחונה לאחר רצ לימוד והכרת תפרוסת היער ביחס לשינויי מסלע בכלל האזור, אפשרו לקבל תמונה מקיפה של בתי כל אלה, יחד ע . עליה המשפיעי והגורמי בה הקיימי , התהליכי הגידול באזור, תכונותיה 12 . מכשור המדידה כויל בהתאמה לשיטות המחקר ולשטחי המחקר. עבור מדידת הרטיבות בסלע במפזר ניטרוני לבלוקי גבס; עבור מדידת רטיבות כיול של שונות משותפת במובהקות גבוהה מאד; התקבלו עקומי התקבל עקו בור שימש כבסיס לכיולי ומדד האמפליטודה של אנטנות ,Topp בור נבדקה והתקבלה נוסחת אנטנות במכ לפענוח מבנה תת הקרקע, ובעיקר לזיהוי שכבות הנארי והסלע ולהערכת חוואריות הסלע; נלמדה דר אחרי חודר קרקע. במכ בסלע 13 . חידושי המחקר התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרוני אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ ע הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, קרקע ברמה מפורטת, תו הסלע של סלע קרטוני; הצגת , בעיקר בתוו בבתי הגידול השוני בעומק ובזמ של עצי האלו ההצטברות וקליטת המי השלכת תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרי ביער ובחורש הי של שני בתי גידול מרכזיי משק המי קרקע ותנאי האקלי התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע , תו נוספי תוצאות המחקר לאזורי . והמיקרואקלי
- 66. מונחים מילון זה. למילון כהפניה בכוכבית* שם ומסומנים העבודה בגוף המוזכרים המונחים מרבית הרוח. ידי על המוסע קרקע או סלע של ממקור אבק - אאולי תוך שנוצר ,(CaCO3) פחמתי מסידן המורכב קשה סלע - דולומיט קרטוני, גיר ,(limestone) גיר אבן שהומסו. מרכיבים של מחדש התגבשות כדי מ- המורכב קשה סלע דולומיט: לקרטון. גיר אבן בין מעבר מהווה גיר, מאבן קשה פחות סלע קרטוני: גיר (Ca,Mg)CO3 למשל) נקבובי (בסלע תווך של בנפח המאוחסן כלשהו) גז או נוזל (או המים נפח -(storativity) אגירות התווך. בגוף הנקבובים לנפח שווה רוויה. במצב מבחינים הפדוגנטית. ההתפתחות במהלך שנוצר הקרקע בחתך הנראה שיכוב - ABC קרקע אופקי הים (באזור יחסית גבוה חרסית ריכוז שבו ,B אופק מתחתיו אורגני, בחומר העשיר A העליון באופק התשתית. לסלע המעבר שהוא ,C ואופק תיכוני), מתוך מסוימת) מיון מקבוצת צמחים של (או הצמחים היטלי כל סך של השטח אחוז - הכיסוי אחוז הכולל. השטח הסטרטיגרפי מהטור קטע ביניהן שחסר שכבות שתי בין המבדיל מִשטָח -(unconformity) התאמה אי הטית לאחר הורבדו עליונות כששכבות נוצרת זויתית: התאמה אי השקעה. חוסר או סחיפה בגלל התחתונות. השכבות בדרך מתייחס בקרקע או בסלע המרחב. צירי כל לאורך תכונות של אחידות - isotropy איזוטרופיות להיות עשויים יותר גדול מידה בקנה מטרים, עד סנטימטרים עשרות או סנטימטרים של מידה לקנה כלל תכונות להיות עשויות יותר או אחד במימד אנאיזוטרופיות: ואחרים. טקטוניים סטרטיגרפיים, שינויים האחרים. במימדים מאשר שונות דינמיות או מבניות מפלס באותו הנמצאות סלע תצורות או שכבות בין רגולרי בלתי מעבר - (interfingering) איצבוע בין למעבר בדומה הסלעים, טור בחתך העלייה עם וחזור הלוך נע ביניהן הגבול כאשר סטרטיגרפי*, משולבות. אצבעות להפיק ניתן ואשר זרימתם, את ומאפשרת מים המכילה נקבובית או סדוקה סלע שכבת - (אקויפר) אקווה סלע שכבת אקוויקלוד: מים. של איטי מעבר המאפשרת נקבובית סלע שכבת אקוויטרד: מים. ממנה לאקווה. נושאת שכבה שמהווה אטימה, אופייניים. במאובנים בסלע מתבטא הים. קרקעית על החי - (benthos, benthonic) בנתוס בנתוני, ערך). (ראה מפלנקטון שונה ועד סנטימטרים מעשרות המידה קני (בכל יותר או אחת שכבה של סלע גוש -(tilted block) נטוי בלוק משבירה. כתוצאה בשלמות הנטוי קילומטרים), בקיץ. מתייבש אינו קרקעי העל שחלקם צמחים - קיימא בני 1 של ללחץ בקֵרוּב שווה מ'. 10 של מים עמוד ללחץ שווה מתח. או לחץ של מדידה יחידת -(bar) בר לדוגמא כך ללחץ). השווה המים עמוד גובה (עפ בסמ או במ' להציג מקובל נמוכים מתחים אטמוספרה. מ'. 1 = בר 0.1 וכן שבירה למישורי סמוך שכיח חדש. לסלע המלוכדים מקורי סלע שברי - (breccia) ברקציה שהוסעו מעוגלות אבנים הכולל קונגלומרט (לעומת רב למרחק הוסעו שלא סלע שברי של כהתלכדות ונשחקו). תיכוני. הים באזור שכיחה סמ. 50-10 כ- של בגובה שנתיים רב שיח בני של צומח תצורת בתה הגירניות בדרגת או באחוזים מבוטא בקרקע. אורגניות האי הפחמות לאחוז ביטוי -(calcareous) גירניות כלל. בדרך גירנית אינה עליה הנוצרת שהקרקע גיר*, מאבן להבדיל יש וכו'). נמוכה (גבוהה, נמצא ואינו הסופית, התקשותו שלפני בשלב נמוך למקום גבוה ממקום שגלש סלע חומר - סלע גלישת המקורי. היווצרותו באתר גרבן. הורסט, ראה - גרבן מישורי בה ומתפתחים בקיץ הנסדקת עמוקה חרסיתית קרקע - גרומית קרקע (ורטיסול), גרומוסול קרקע פרוטוגרומית: קרקע לשני). ביחס אחד קרקע קטעי תזוזת חלה צידיהם שמשני (מישורים החלקה החלקה. מישורי ללא אך נסדקת עמוקה, פחות חרסיתית
- 67. שכבה לכלול עשויה מ', 2.5-0.5 כ- של בגובה שיחים של צומח תצורת שיחיה, - (garrigue) גריגה תיכוני. הים באזור נפוצה ועשבוניים. שיח מבני המורכבת תחתונה דולומיט. קרטוני, גיר גיר, אבן ראה – דולומיט המים תנועת הטרנספירציה: זרם הפיוניות. דרך מהעלים מים התנדפות של תהליך - (טרנספירציה) דיות לפיוניות. עד העצה צינורות דרך מהשורשים בצמח הסדק. דרך עלה החומר בעבר בסלע. מורחב סדק הממלא מגמתי חומר -(dyke) דייק במתח בסלע או בקרקע הנמצאת הרטיבות תכולת של היחס - (effective saturation) רוויה דרגת השלם. מתוך עשרוני בשבר מבוטאת רוויה. במצב לרטיבות נתון גְרָבֶּן מצידיו. העתקים ידי על התחום מוגבה טקטוני* מבנה הורסט: טקטונית מדרגה גְרָבֶּן, הורסט, גוש האחד שמצידו מבנה טקטונית: מדרגה העתקים. ידי על התחום מסביבתו מונמך טקטוני מבנה (בקע): העתקים. לאורך יורד גוש השני ומצידו עולה תאחיזה. עקום ראה - היסטרזה הקרקע פני בגובה הם שלו ההתחדשות שניצני שנתי, רב צמח (hemicryptophyte) המיקריפטופיט בקיץ. מתייבש העל-קרקעי ונופו תוך אחר לגוש ביחס סלע שכבות של גוש העתקת התקיימה שלאורכו קו - (fault - שבר (קו העתק באזור. הארץ כדור קרום על שפעלו מתיחה מכוחות כתוצאה כלל בדרך המקורי, השכבות רצף שבירת מוסכמים. סימנים לפי התזוזה כיוון עם כקו מסומן במפה הראשונות. בשנותיו או הראשונה בשנתו מזרע בשדה שנבט לעץ כינוי - זריע עצמו על החוזר מלווים, וצמחים שולטים צמחים או צמח הכולל צמחים, מיני של הרכב - צמחים חברת שם על ולעיתים השולט הצמח שם על נקרא כלל. בדרך דומים אקולוגים בתנאים בקירוב יחסים באותם החברה. את במיוחד שמאפיין או בחשיבותו השני שהוא נוסף צמח ולהבדלה לאפיון הניתן פליאוגיאוגרפי*, למכלול השייכות גאולוגיות, תצורות* מספר של רצף - חבורה ומאוחרות. קודמות מחבורות עדינות כשכבות נוספים ומרכיבים גבס גם ולעיתים חרסית, קרטון, הכולל רך סלע - (marl) חוואר עיקרי. בו הקרטוני שהמרכיב חוואר קרטוני: חוואר מעורב. כסלע או מתחלפות מ', 6-2 שגובהם גזעיים, ורב גילדניים ירוקי-עד ברובם עצים, של צפופה צומח צורת -(maquis) חורש ים-תיכוניים. באזורים נפוץ החורש ומטפסים. שנתיים רב עשבים שיח, ובני שיחים של תחתונה שכבה עם מהיר התהליך העליונה. הקרקע שכבת אל עילי נגר או גשם מי חדירת תהליך -(infiltration) חידור מטה. כלפי בקרקע המים זרימת המשך חלחול: בהמשך. ומתמתן בתחילה תאחיזת של ייחודיות תכונות בעלי האלומינוסיליקטים ממשפחת קרקע מינרלי של קבוצה כמינרל: חרסית בעיקר מכיל , 2μm - ל מתחת שגודלו ביותר, הדק המקטע בקרקע: כמקטע ממוימים. יונים ושל מים שנוצר משקע סלע כסלע: החרסיתי. המקטע את בעיקר המכילה קרקע קרקע: כשם חרסית. מינרלי העמוק). בים גם להיווצר (יכול יבשתי באגם חרסית מהרבדת כתוצאה השונות הקרקע שכבות של תיאור וכולל התשתית, לסלע עד הקרקע מפני הנעשה חתך - קרקע חתך שכבה. כל תכונות של מילולי תיאור ובליווי מוסכמים סימנים ידי על גרפי כתיאור עם הסלע שכבות של האנכי הטור של ומילולי גרפי תיאור עמודי: חתך רוחב. חתך עמודי; גאולוגי חתך ועוד. היווצרות תקופת ביוסטרטיגרפיים, אופקים ציון לתצורה, ושיוך מוסכמים בסימנים הסלע סוג ציון בחתכים ונמדדו שהוגדרו תצורות של מימדי דו רצף היוצר גאוגרפי, קטע לרוחב חתך רוחב: חתך עמודיים. צומח. טיפוס צומח, תצורת ראה - צומח טיפוס אלה. תנועות של ובתוצאות הארץ, כדור קרום של בתנועות העוסק בגאולוגיה, תחום - טקטוניקה או גיר אבן של קשה מסלע על שהתפתחה קרקע רוסה: טרה חומה. רנדזינה רנדזינה, רוסה, טרה על שהתפתחה קרקע רנדזינה: גירני. חומר מכילה ואינה כמעט והיא אדום - חום בגווני צבעה דולומיט. כמו בינונית בקשיות סלע על שהתפתחה קרקע חומה: רנדזינה חוואר. או קרטון כמו יחסית רך גירני סלע נארי. או קשה קרטון קטיונים חיובי. מטען בעל יון קטיון: חשמלי. מטען בעל תרכובת או אטום יון: חליפיים. קטיונים יון, הקרקע. תמיסת הרכב עם משקל בשיווי ונמצאים בקרקע החרסית למקטע הנספחים קטיונים חליפים: ליחידת החרסית, למינרלי ברובם הצמודים החליפים, הקטיונים כמות (קקח): חליפים קטיונים קיבול ג'. במיליאקויולנט 100 מבוטא קרקע.
- 68. העצים שנופי מרווח פתוח יער פארק: יער סבוך. ואינו צפוף שאינו יער פתוח: יער פארק. יער פתוח, יער מפותח. יער תת מכיל אינו כלל ובדרך בשני, אחד כלל בדרך נוגעים אינם בו בקשרים מתכות הקושרות נמוך מולקולרי משקל בעלות אורגניות תרכובות - (chelate) כלט זמינותם את מגבירים כך ידי ועל בקרקע המתכות מסיסות את מגדילים הכלטים חזקים. קואורדינטיביים לצמח. מצוין אינו ההעתק כשכיוון בספק, או וודאי שבר קו המסמן גיאולוגית במפה קו -(lineament) לינאמנט בהכרח. הסלע. סוג והגדרת הסלע בתכונות העוסקת תורה - ליתולוגיה ואפשר במרחב כיוון להיות היכול וקטור הוא מאמץ מתיחה. או לחץ - בגאולוגיה) )(Force) מאמץ וכד'. משני מאמץ עיקרי, מאמץ המהווים במרחב לרכיבים לחלקו קבוע דרכו. המים העברת קצב את המבטאת סלע), (קרקע, תווך של תכונה - הידראולית מוליכות גובה) (ביחידות הפוטנציאלים מפל כאשר המתקיים, המים שטף הוא הקרקע של ההידראולית המוליכות ביחס לוגריתמי בקצב רוויה הבלתי המוליכות יורדת רווי, אינו כשהתווך 1:1 . הוא הזרימה דרך לאורך הרוויה*. דרגת לירידת אוויר). יבש של (במצב החופשי באוויר התייבשות לאחר לקרקע הספוחים המים - היגרוסקופיים מים זמינים. מים כמישה, נקודת שדה, קיבול ראה - זמינים מים בתוך מיקרוסקופיים מאובנים שמכיל סלע, של בשקף הנראה מיקרוסקופי מבנה - (micrite) מיקריט מיקרוסקופי. תת מטריקס בין קטיונים מכיל שכבתי, תלת מינרל הוא מונטמורילוניט חרסית*. מינרלי - קאולוניט. מונטמורילוניט, נמוכה. בו המים ותאחיזת שכבתי דו מבנה בעל הוא קאוליניט גבוהה. מים תאחיזת בעל והוא הלוחות או קרקע כיסוי ללא חציבה) מעבודת כתוצאה או טבעי (באופן חשוף סלע - (outcrop) סלע מחשוף בליה. קרום ההטמעה, מתוצרי אורגני חומר לפטרייה תורם השורש לשורשים. קרקע פטריות בין סימביוזה - מיקוריזה שבקרקע. ההזנה חומרי זמינות ולהגדלת הקולט השורשים שטח להגדלת תורמת והפטרייה בסלע. ניכר, חלל ללא צמוד, סדק (joint) מֵישק מפה על המעוגנות מידע שכבות הכוללת ממוחשבת מערכת .(GIS) גאוגרפית מידע מערכת - ממג בסיסי בין חישובים לבצע וניתן גרפי, באופן בחירה פי על זו גבי על זו השכבות את להציב ניתן גאוגרפית. חדשות. שכבות וליצור שונות שכבות של הנתונים שונות. ליתולוגיות* או גיאולוגיות חלוקות פי על או כמכלול נדון, באזור הקיימים הסלעים - מסלע במפנים הקיים בצומח הבדלים בגאובוטניקה. בשימוש מקובל מונח המדרון. פונה אליו הכיוון - מפנה הדרומי, שבמפנה מזו נמוכה השמש קרינת זווית הצפוני שבמפנה מהעובדה בעיקר נובעים השונים יותר. גבוהה רטיבות בו ונשמרת יותר מוצל הוא פחות, מתחמם זה מפנה מכך, וכתוצאה פוטנציאל. ראה - יניקה מתח תאחיזה; מתח מים; מתח וחואר. קרטון כמו רכים סלעים על הקרקע היווצרות תהליכי כדי תוך שנוצרה משני סלע שכבת - נארי ולווחי. פריך תחתון ונארי המקור מסלע יותר קשה עליון נארי ממ, 2 כ- בעובי קשה למינרי קרום כוללת המבוטאים (האזימוט) והכיוון גיאולוגית שכבה נוטה בה הזווית - (bed inclination) שכבה נטיית להבדל לב לשים יש מדרון, של הממוצע השיפוע זווית שהיא מדרון משיפוע להבדיל יש במעלות. מתגלה היא שבה ברכיב מדודה סלע נטית (apparent dip) מדומה נטייה ושיפוע. נטייה של בשימוש נטיות שתי של וכיוון) נטייה (זווית המרחבי השקול (true dip) אמיתית נטייה בשטח. למדידה וניתנת המדידה. למקום קשר ללא הסלע נטיית את ומבטא מדומות מיקרואורגניזמים. באמצעות בקרקע לחנקה אורגני חנקן חמצון של תהליך - ניטריפיקציה דרכים. צידי של צומח רודרלי: מופרים. במקומות הגדל נמוך צומח סגטלי: רודרלי. סגטלי, בתה, שנתי, חד צומח הסדר: לפי הזמן עם הצומח בדרגת עלייה של תהליך -(succession) סוקצסיה לפחות מתקיימת בודאי אך במחלוקת, שנויה התיאוריה היציב. הקלימקס לצומח עד יער, חורש, גריגה, סביבתי. שינוי שעברו גידול בבתי בחלקה מפה טקטונית. מפעילות כתוצאה שנוצר הסלע, שכבות מערך מבנה - (בגאולוגיה) סטרוקטורה המייצגת זו, שכבה של טופוגרפיה מעין נוצרת וכך יחוס שכבת של גובה קווי המציגה מפה סטרוקטורלית: שמעליה. השכבות את רבה במידה בחתך. הסלע שכבות הופעת תיאור שיכוב: (בגאולוגיה) סטרטיגרפיה
- 69. קמוטות בו והשכבות אופקי, מלחץ כתוצאה קימוט בתהליך שנוצר גיאולוגי מבנה (קער) סינקלינה מבנה (קמר): אנטיקלינה בשוליו. מאשר יותר נמוכות השכבות הסינקלינה במרכז כלומר, קערית. בצורה קמורה. שצורתו לקודם, הפוך עיקרי מוצא כחומר שימש המקרים ובמרבית הקרקע, חתך בתחתית הנמצא סלע אם סלע תשתית, סלע ואבק זו, סלע לשכבת מעל בעבר שהיו בהרכבן שונות סלע שכבות נוספים: מוצא (חומרי הקרקע ליצירת איאולי). שטף. ראה - ספיקה יוצר 10 מ' של מים עמוד – לחץ של לביטוי גם משמש ייחוס. נקודת מעל המים עמוד גובה מים עומד בר. 0.001 של לחץ מבטא סמ 1 של עומד וכך בר, 1 של לחץ תכולת של כפונקציה בקרקע היניקה מתח את המתאר עקום - (retention curve) תאחיזה עקום התאחיזה עקומי בין הבדל של התופעה היסטרזה: ההתייבשות. לעקום להתיחס מקובל הרטיבות. בתהליך מאשר נמוכה נתון מתח בכל הרטיבות הרטבה, בתהליך והתייבשות. הרטבה במצבי הקיימים ההתיבשות. רווי. קרקע) (סלע, תווך של לנקבובים אוויר להיכנס מתחיל שבו היניקה מתח - אוויר פריצת ערך התייבשות. של תהליך מתחיל ומכאן ברוויה נמצא התווך יותר נמוכים במתחים הקרקע. הווצרות תהליך פדוגנזה: הקרקע. תורת - פדולוגיה מתח או מים מתח מתח. מבטא שלילי פוטנציאל לחץ. של במידות המבוטא אנרגטי מצב - פוטנציאל הנמוך הפוטנציאל אל הגבוה מהפוטנציאל ינועו מערכת בכל והמים למדידה, ניתן בצמח או בקרקע יניקה גבוה). למתח נמוך (ממתח לאזורים מחולק העולם הצמחים. מיני של במוצאם העוסק בגאובוטניקה תחום - פיטוגאוגרפיה על שומרים אלה מאזורים שמקורם וצמחים דומים, סביבה תנאי בהכללה קיימים שבהם פיטוגאוגרפיים, האיזור תיכוני, הים האזור לדוגמא: להם. המתאימים במקומות וגדלים אחרים במקומות גם תכונותיהם וכו'. (הערבתי), האירנו-טורני מסוימת. תצורה* של המסלע* היווצרות בעת בעבר מוגדרת בתקופה הגאוגרפי המבנה - פליאוגאוגרפיה עשוי גירני שלד בעל פלנקטון המים. גוף בתוך הצף ואגמים בימים וצומח חי - (planktone) פלנקטון מותו. לאחר גירני בסלע מרכיב להיות הפריחה הצמיחה, ומידת עיתוי הצמח: חיי מחזור בבוטניקה: בטבע. במחזוריות העוסקת תורה - פנולוגיה הפירות. ויצירת שנוצר לכך וגרמו הסלע, היווצרות בעת ששררו סביבה תנאי גיאולוגית. יצירה סביבת -(facies) פציאס מרחבית בהשתרעות אופיינית שכבה שנוצרה או אחרים, מסלעים הנבדל מסוימות תכונות בעל סלע מסויימת. תצורה. ראה פרט אוויר. פריצת ערך ראה - אוויר פריצת תהליך צירור: .(SiO2 - סיליקה (צוֹרה, חמצני דו צורן של זעירים גבישים הבנוי קשה סלע (chert) צור על הוחלפו בה שחלקים גיר אבן מצורר: גיר צור. ידי על קיים מינרל החלפת של משנית) (יצירה דיאגנטי צור. ידי שנתיים, חד (עשבוניים ההתחדשות ניצן בגובה ביניהן הנבדלות צמחים קבוצות (בוטניקה) חיים צורות עצים). שיחים, שיח, בני המיקריפטופיטים*, גאופיטים, ג'סמק. לנפח משקל בערכי וחללים, נקבובים כולל סלע) (רגב, גוש של צפיפותו גושית צפיפות קרינה של מהירות של ההפחתה מידת ביטוי - Dielectric permittivity דיאלקטרי קבוע בתוך הקרינה מעבר ומהירות האור מהירות שבין היחס ריבוע כ- מבוטא חומר. בתוך אלקטרומגנטית החומר. ברקציה. ראה - קונגלומרט העתק. ראה - שבר קו או קרטוני מלכד וחומר סלע מחלוקי המורכב ים בחוף או בנחלים שנוצר משקע סלע - קונגלומרט חווארי. חליפיים. קטיונים יון, ראה חליפיים קטיונים קיבול לאחר הרטיבות שדה: קיבול קרקע. רטיבות של מצבים - זמינים מים כמישה, נקודת שדה, קיבול של קרקע במתח כרטיבות מוערך מעשיים לצרכים אך מדוייק מצב אינו גשם; אחרי הכובד מי התנקזות מוערך יותר; מים ממנה לקלוט יכולים אינם צמחים שבו במצב הקרקע רטיבות כמישה: נקודת בר. 1/3 השדה. וקיבול הכמישה נקודת בין ההפרש זמינים: מים תרבות. לגידולי בר 15 של מים כמתח
- 70. לרקמות. התמיינותם לפני חדשים תאים יוצרת בצמח. פעילה תאים חלוקת של רקמה - קמביום סינקלינה. ראה - (אנטיקלינה) קמר (סינקלינה), קער מיקרוסקופיים, מאובנים משלדי מורכב .(CaCO3) פחמתי מסידן המורכב יחסית רך סלע -(chalk) קרטון שונות קושי בדרגות קרטונים יותר. קשה הוא מחדש והתגבשות המסה של יותר רבה מידה בו שחלה וככל קרטוני. וגיר גירי קרטון המכונים גיר לאבן מעבר שלבי ועד קשה, קרטון רך, קרטון נקראים יותר גבוהים במקומות שנוצרה בקרקע מקורה נמוכים. במקומות שהצטברה קרקע - אלוביאלית קרקע ונסחפה. התייבשות תהליך של בסיום קרקע רטיבות של מצב -(hygroscopic coefficient) היגרוסקופית רטיבות הספוחים מים של היא הנותרת הרטיבות אוויר יבש מצב מכונה החופשי. האוויר עם במגע טבעית החרסית. לחלקיקי בעיקר רנדזינה רוסה, טרה ראה רנדזינה ממהירות (שונה לזמן. דרך בערכי מבוטא תווך דרך המים התקדמות קצב - (flux, flow) מים שטף חוק עפי הפוטנציאלים בהפרש ההידראולית* המוליכות של מכפלה מהווה הוא בנקבובים) המים זרימת זמן. ביחידת נפח = מוגדר חתך שטח דרך העובר המים שטף :(discharge) ספיקה דרסי. קריטריונים פי על בשטח. הצמחים מבין עיקרי מרכיב המהווה צמח מין של קיומו - (גאובוטניקה) שלטון הרב הפרטים מספר או הכיסוי אחוז בעל המין להיות יכול הוא הרישום, או המיפוי בשיטת הנקבעים ביותר. הגבוהה החיים תצורת מתוך או המינים, מכלל ביותר ידי על גרפית מבוטא מדרון. לאורך והרכבו הקרקע* חתך מבנה השתנות (Catena) קרקעות שרשרת במדרון. מקומם ציון תוך קרקע חתכי מספר התמיסה גם מומסים. ואורגניים מינרליים מרכיבים המכילים הקרקע, במערכת המים - הקרקע תמיסת והקרקע המים שבין המשקלי היחס ציון (תוך הקרקע תמיסת מכונה הקרקע של מימי במיצוי המתקבלת למיצוי). שהוכנה בתערובת שונה לאפיון, הניתנת הסטרטיגרפי* הטור מתוך גאולוגית יחידה - (formation) גאולוגית תצורה ובו לראשונה הוגדרה בו המקום שם על כלל בדרך נקרא התצורה שם למיפוי. וניתנת שכנות מיחידות לכלול יכולה תצורה לאפיון. הניתן התצורה מתוך קטע :(member) פרט שלה. הטיפוסי החתך נמצא פרטים. מספר במבנה צומח של שכיחה ראשית הופעה צורת צומח תצורת חיים. צורת צומח, טיפוס צומח, תצורת יער למשל שכיח, עיקרי בהרכב צומח תצורת צומח טיפוס גריגה חורש, פארק, יער יער, למשל אופייני, צומח חברות לכלול יכול הצומח טיפוס התבור. אלון פארק יער אטלנטית, אלה פארק יער חרוב, של פארק חד כמו ההתחדשות, ניצני לגובה בעיקר המתייחסת הבודד, הצמח של צורתו חיים צורת בתוכו. שונות ועצים. שיחים שיח, בני המיקריפטופיטים, גאופיטים, שנתיים, המינים של הכיסוי אחוז מוגדר, תיחום בעל בשטח הנמצאים הצמחים מיני של רישום - צומח תרשים המינים של היחסי חלקם נקבע בסיכום הפרטים. מספר גם ואפשר הראשיות, החיים וצורות הראשיים הכולל. ההרכב מתוך חיים וצורת מטפסים עשבוניים, שיח, בני שיחים, לכלול עשוי החורש. או היער עצי לחופת שמתחת הצומח - יער תת צעירים. או נמוכים עצים ואף
- 71. ספרות המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת הקרוב. המזרח של באלונים טקסונומי-גאוגרפי מחקר 1967 . מ. אבישי, בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, 248-256 יג: וארץ טבע בארץ. האלון 1971 . מ. אבישי, והמסת תהום מי זרימת 2005 . ד. קורצמן, ר., נתיב, י., לרון, נ., ויסברוד, ע., דהן, ע., ברנשטיין, א., אדר, הסיורים מדריך 2005 . משאבים כנס הישראלית, הגאולוגית החברה חובב. רמת של הסדוק בקרטון מזהמים .20 עמ' .84-88 (ב'): י' וארץ טבע המקרא. בתקופת יישובי כגורם היער 1967 . י. אהרוני, קרן הוצאת ארי. אבן וא. אופנהימר ה. בעריכת אהרונסון עיזבון הירדן. מערב צמח 1940 . א. אהרונסון, יעקב. זכרון אהרונסון אופק 1/201 . צילום רגל, 10300 בגובה יזרעאל עמק גיחת 1328 שעה 4.2.92 , אוויר צילומי 1992 . אופק, נתניה. אוויר, צילומי צילומי אופק 1/200 . צילום רגל, 5800 בגובה תחתון גליל גיחת 1357 שעה 6.6.92 , אוויר צילומי 1992 . אופק, נתניה. אוויר, .1/165,1/150 צילומים רגל, 5700 בגובה הכרמל דרום גיחת 1430 שעה 27.9.92 , אוויר צילומי 1992 . אופק, נתניה. אוויר, צילומי אופק צילומי אופק 1/270 . צילום רגל, 10923 בגובה אלונים גיחת 1026 שעה 12.8.95 , אוויר צילומי 1995 . אופק, נתניה. אוויר, נתניה. אוויר, צילומי אופק 1773 . ,1699AC צילומים שלמה, בת באזור 16.6.00 , אוויר צילומי 2000 . אופק, דוקטור, עבודת הצמח. של המים משק על והמורפולוגיים הפנולוגיים הגורמים השפעת 1951 . ג. אורשן, בירושלים העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה ירושלים. וכרטא ישראל) למיפוי (המרכז המדידות אגף הוצאת 1985 . ישראל, אטלס בירושלים. העברית והאוניברסיטה ישראל למיפוי המרכז הוצאת 1995 . ישראל, אטלס ג' והארץ, הטבע ובעבר. בהווה ישראל בארץ האלון יערות על פיטוסוציולוגי היסטורי מחקר 1935 . א. איג, .328-334 (ה): 209-215 ; (ד): 115-127 ; (ב): ידי על זרחן של וקליטה מוביליות על המשפיעים בריזוספרה וביולוגים כימיים תהליכים 1997 . פ. אימס, העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה שדה, לגידולי המחלקה דוקטור, עבודת צמחים. בירושלים. .67-83:61 קתדרה הביזנטית. התקופה בסוף הנגב ומדבור אקלימיים שינויים 2002 . י. גוברין, א., איסר, האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת התחתון. הגליל צומח 1968 . ר. אלוני, בירושלים העברית האוניברסיטה לגאולוגיה, המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת אפרים. הרי של הגאולוגיה 1955 . א. ארד, בירושלים. העברית הוצאת ראשון. כרך החקלאית, האנציקלופדיה (אגרומטאורולוגיה). חקלאית מטאורולוגיה 1985 . י. ארנון, .281-250 עמ' אביב. תל לחקלאות, האנציקלופדיה בגאולוגיה נדבכים 1987 . נ, שפרן, א., שמרון, ע., מזור, ז., לוי, ט., ויסברוד, א., הורוביץ, י., ברטוב, י. ארקין, הפתוחה. האוניברסיטה הוצאת ישראל. של הפקולטה נוי, וצמחי למטעים המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת מקומיים. אלונים ריבוי 1991 . י. אשד, בירושלים. העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות מדרון של העליון בחלק פלגיים סדימנטים גלישות 1986 . ג. גבירצמן, ח., בנימיני, י., מימרן, ב., בוכבינדר, .14 עמ' הכנס חוברת 1986 , מאי מעלות כנס הישראלית, הגאולוגית החברה השפלה. באזור האאוקני היבשת – שמשון-רופין בצומת קרקע חודר ראדאר הסייסמית הרפרקציה בשיטות גאופיסי סקר 1993 . ע. רונן, א., בק, .K03-385-93' מס עבודה חולון. וגיאופיסיקה, נפט למחקרי המכון חיפה. מנשה ברמת האגררי והמצב המסורתי הכפרי הישוב לבין הסביבתיים התנאים שבין הזיקה 2001 . ע. כהן, בר אילן. בר אוניברסיטת מוסמך, לתואר גמר עבודת המדינה. קום לפני
- 72. האחרונות השנים60,000 במשך התיכון הים במזרח פליאואקלים 1998 . א. קאופמן, א., אילון, מ., בר-מטיוס, .14 עמ' הכנס חוברת רמון, מצפה כנס הישראלית, הגאולוגית החברה שורק. מערת במשקעי שמשתקף כפי אבקה). גרגירי (מאספי הפלינוליגי המחקר לאור המאוחר ברבעון הבקע באזור אקלים שינויי 1986 . א. ברוך, .135-139:20 רותם, רותם האחרונות. השנים 4000 ב- הכנרת באזור הצומח על האדם להשפעת פלינולוגית עדות 1987 . א. ברוך, .18-20 משותפת): (חוברת 5 חלמיש +22 .47-62:( ( 1-2 כז קדמוניות קדם. בימי ישראל בארץ הצומח על האדם להשפעת פלינולוגיות עדויות 1994 . א. ברוך, .38-43:( ( 3 סינתזיס .(ICP)- מצומדת בהשראה שמקורה אטומית פליטה ספקטרומטרית 1993 . ש. ארליך, י., ברנר, המחלקה דוקטור, עבודת שלהם. והמיקוריזה בתה צמחי התפתחות על המצע השפעת 1986 . ר. ברלינר, בירושלים. העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפק' חקלאית, לבוטניקה לתואר גמר עבודת יובש. עקת בתנאי הטרנספירציה בבקרת השורשים מערכת מעורבות 1996 . מ. ברסון, בירושלים. העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה חקלאית, לבוטניקה המחלקה מוסמך, דוקטור, עבודת מדברי. באקלים חול בדיונות תהום מי והעשרת מים זרימת על ייעור השפעת 1997 . י. גב, גוריון. בן אוניברסיטת הסביבה, ומדעי לגאולוגיה והמחלקה בוקר בשדה המדבר לחקר המכון המכון ישראל. והשפלה, החוף במישור מוקדם) פלייסטוקן עד מאוחר (אאוקן סקיה חבורת 1970 . ג. גבירצמן, OD/5/67' מס דוח הגאולוגי, ירושלים. צבי, בן יד בישראל. המים משאבי 2002 . ח. גבירצמן, המחלקה דוקטור, עבודת המזרחי. יזרעאל בעמק ובעיקר בישראל הנארי לבעיות מחקר 1958 . א. גולדברג, בירושלים העברית האוניברסיטה לגאולוגיה, דוקטור, עבודת העליון. בגליל פחמה סלעי של ממוצא קרקעות של והתפשטות תכונות גנזיס 1965 . מ. גל, בירושלים. העברית האוניברסיטה לחקלאות, הפקולטה ומטאורולוגית. סדימנטולוגית אנליזה מרחף, ואבק שוקע אבק - בישראל האטמוספרי האבק 1975 . א. גנור, בירושלים. העברית האוניברסיטה לגאולוגיה, המחלקה דוקטור, עבודת צבי, בן יד העות'מנית. בתקופה ישראל בארץ הערבי הישוב תהליכים ובנותיו, הערבי הכפר 1994 . ד. גרוסמן, עמ'. 330 המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת עילוט. - החורש כפר אזור של הגאולוגיה .1962 י. (גלבוע) גרינברג בירושלים. העברית האוניברסיטה לגאולוגיה, אגרומט דו”ח התחתון. והגליל יזרעאל עמק של טופואקלימי - קלימטולוגי ניתוח .1983 ז. בורסוק, צ. גת, דגן. בית , המטאורולוגי השירות ,83/1 .81-78:8 ומשק שדה גן הצפון. עמקי באזור ההתאדות משטר 1995 . ט. הורוביץ, ד., בריסלר, צ., גת, ישראל. לשבילי הועדה 1:50,000 . שבילים וסימון טיולים מפות 2006 . (עורך), א. דביר, גמר עבודת חובב. רמת עבדת, בחבורת רווי בלתי קרטוני תווך דרך ומומסים מים תנועת 1993 . ע. דהן, בירושלים. העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה ומים, לקרקע המחלקה מוסמך, לתואר בקרטון. רווי לא בתווך סדקים דרך מומסים והסעת מים זרימת 1998 . ב. ברקוביץ, א., אדר, ר., נתיב, ע., דהן, .24 עמ' הכנס חוברת רמון, מצפה כנס הישראלית, הגאולוגית החברה ישראל. בארץ פטרוקלציים ואופקים אחרים, גיריים קרומים נארי, של והתפוצה ההווצרות 1992 . י. דן, .7-27:33-34 בגאוגרפיה אופקים לפדולוגיה, המחלקה .3/85 מס’ דו”ח בשומרון. בכיס רוסה טרה קרקע התפתחות 1985 . ש. סוריאנו, י., דן, דגן. בית החקלאי, המחקר מינהל דגן. בית ומים, לקרקע המכון החקלאי, המחקר מינהל ישראל. קרקעות מיון 1979 . ח. קויומדז'יסקי, י., דן, .137 מס' מיוחד פרסום לבוטניקה, המחלקה דוקטור, עבודת הצפוני. הנגב של פיטוסוציולוגית-אקולוגית מונוגרפיה 1970 . א. דנין, בירושלים העברית האוניברסיטה שתולה, טבעי, חורש השתלמות היעור, אגף קקל, עורבנים. עי אלון של בלוטים הפצת 1997 . ע. הוכברג, .1997 ספט'
- 73. ירושלים. הגאולוגי, המכון ,GSI/27/88 דוח דותן. עמק אזור של הגיאולוגיה 1988 . ע. דקל, עצי תפוצת על באזור האאוקניות ובתצורות מנשה ברמת ובסלע בקרקע היסודות הרכב השפעת 1996 . נ. הר, הטבע. שמורות רשות הראשי, למדען מוגש מסכם, דוח התבור. אלון התבור. אלון של הפארק ויער המצוי האלון חורש של התפוצה בקביעת ותהליכים גורמים 2000 . נ. הר, המצטיינת). ההרצאה (פרס 50 . עמ' הכנס חוברת 2000 . חיפה כנס לאקולוגיה, הישראלית האגודה החברה אלונים-שפרעם. באזור היער תפוצת על והשפעתם ונאוגני אאוקני מסלע שינויי 2000 . נ. הר, .61 עמ' הסיורים מדריך 2000 . מעלות כנס הישראלית, הגאולוגית הכנס הישראלית, הגאוגרפית האגודה מנשה. ברמת הצומח בתפוצת כגורם הגאולוגי המבנה 2002 . נ. הר, .69 עמ' הכנס חוברת שבע. באר השנתי, וההתפתחות הקליטה על המשפיעים גורמים 2008 . פ. גינסברג, ש., ישי, בן א., בנישו, ע., בונה, נ., הר, (בהדפסה). יער מועתקים. התבור אלון עצי של האגודה התבור. אלון ביער אקולוגי כגורם וקרקע מסלע 1997 . א. שש, י., ריוב, א., זינגר, נ., הר, .80 עמ' הכנס חוברת חיפה. השנתי, הכנס לאקולוגיה, הישראלית אלון ביער והתפתחות תפוצה של אקולוגי כגורם וקרקע מסלע 1998 . א. שש, י., ריוב, א., זינגר, נ., הר, האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה מוסמך, לתואר גמר עבודת אלונים-שפרעם. באזור התבור בירושלים העברית ההיבט אלונים-שפרעם בגבעות אקולוגי כגורם וקרקע מסלע 1999 . א. שש, י., ריוב, א., זינגר, נ., הר, .21 עמ' הכנס חוברת 1999 . המלח ים כנס הישראלית, הגאולוגית החברה הגאולוגי. אלונים-שפרעם. באזור התבור אלון ביער אקולוגי כגורם וקרקע מסלע 2000 . א. שש, י., ריוב, א., זינגר, נ., הר, .25-42:(1)6 וסביבה, אקולוגיה ומכם GPR קרקע חודר מכם באמצעות הקרקע תת מבנה לימוד 2006 . ל. קופמן, י., מקובסקי, נ., הר, פורסם). לא ).BAS אנטנות-בור המים תנועת – קרטון סלעי על אלונים של גידול בתי 2004 . י. ריוב, א., שני, ג., שילר, י., מקובסקי, נ., הר, .33 עמ' הכנס חוברת 2004 . תא כנס לאקולוגיה, הישראלית האגודה ובעץ. בסלע בקרקע, עבדת חבורת קרטון של הקרקע-סלע במערכת המים של הדינמיקה 2004 . א. שני, י., מקובסקי, נ., הר, .40 עמ' הכנס חוברת 2004 . הגושרים כנס הישראלית, הגאולוגית החברה התחתון. בגליל מרכז מרחב קקל, 2006 . דצמבר גרסת הטבעי, הצומח מרכיב כולל שליטה מפת 2006 . י. ניסן, נ, הר, נתונים. ובסיס מפה (פנימי). בסוקצסיה שלב – בישראל תיכוני הים האזור בלב קרטוניים סלעים על וגריגה בתה 2006 . ג. ספיר, נ., הר, 2006 חיפה כנס לאקולוגיה, הישראלית האגודה יציבים. גידול בתי או http://iseeqs.technion.ac.il/Abstracts/198.doc כחלק הסלע-קרקע מערכת של המבנה והכרת למיפוי קרקע חודר במכם שימוש 2001 . ל. קופמן, נ., הר, .48 עמ' הכנס חוברת 2001 . אילת כנס הישראלית, הגאולוגית החברה אקולוגי. ממחקר עיקרי אקולוגי כגורם הסלע-קרקע-עץ במערכת המים משק של הדינמיקה 2002 . א. שני, י., ריוב, נ., הר, הישראלית האגודה אלונים-שפרעם. באזור המצוי האלון וחורש התבור אלון יער של הגידול בבתי .5 עמ' הכנס חוברת 2002 . תא כנס לאקולוגיה, בארץ הצומח מבנה בעיצוב עיקרי כגורם ותכונותיו הסלע אופי 2004 . י. מקובסקי, י., ריוב, א., שני, נ., הר, הכנס הישראלית, הגאוגרפית האגודה המים. משק ובהכוונת הקרקע-סלע מערכת מכלול ביצירת ישראל .143 עמ' הכנס חוברת חיפה. השנתי, מערכת מבנה על הקנוזואיקון בעידן הים סביבת של הפליאוגאוגרפיה השפעת 2006 . א. שש, נ., הר, השנתי, הכנס הישראלית, הגאוגרפית האגודה אלונים-מנשה. באזור העכשווי הצומח ועל הקרקע-סלע .37 עמ' הכנס חוברת 2006 .. אביב תל השירות הוצאת 5, גיליון א’, סידרה והשומרון. יזרעאל עמק קרה, מפת 1985 . המטאורולוגי, השירות חקלאית. למטאורולוגיה המחלקה המטאורולוגי www.gov.il/IMS/meteorologika. חקלאית מטאורולוגיה 2008 . המטאורולוגי, השירות אביב. תל אוניברסיטת הוצאת ישראל. בארץ הצומח של אקולוגיה 1978 . י. כהן, ג., פולק, י., ויזל,
- 74. 10-13:9 ליערן המצוי. האלון והתחדשות בנביטה בעיות 1960 . י. פרידמן, י, ויזל, בגליל טבעי מרעה של באקוסיסטמה המינרלים ומחזור הייצור על וזרחני חנקני דישון השפעת 1986 . מ. ויץ, אביב. תל אוניברסיטת מוסמך, לתואר גמר עבודת התחתון. אביב. תל עובד, עם שורש הוצאת הצמחים. עולם 1954 . מ. זהרי, פועלים. ספרית הוצאת גאובוטניקה. 1955 . מ. זהרי, .245-247,235-236 יג: וארץ טבע התיכון. במזרח היער טיפוסי 1971 . מ. זהרי, .3-7 עמ' כנרות: וארץ תחתון גליל כרך יצחקי, א. עורך ישראל, מדריך נוף. יחידות התחתון, הגליל 1978 . י. זיו, רביקוביץ (ש. ישראל קרקעות למפת כהכנה מפות מנדא. כפר גיליון 1:20,000 בקנמ קרקע סקר 1963 . א. זינגר, העברית האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה מגנס). הוצאת ישראל, קרקעות של ומפה ,מדריך 1970 פורסם). (לא בירושלים ברחובות, לחקלאות הפקולטה ומים, לקרקע החוג קרקעות. לבדיקת שיטות 1991 . פ. ברק י., ענבר, י., חן, בירושלים. העברית האוניברסיטה הגאולוגית החברה הגלבוע. שולי של וטקטוניקה מבנה, סטרטיגרפיה, 1994 . י. מימרן, ג., שליב, י., חצור, .27 עמ' הסיורים מדריך 1994 . גינוסר כנס הישראלית, הטורים בקביעת וחשיבותה הראשונה בשנתם הראשיים והחורש הגריגה מרכיבי התפתחות 1974 . י. חריף, בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה דוקטור, עבודת יהודה. בהרי הסוקצסיוניים במשתלה (Quercus ithaburensis) התבור אלון שתילי איכות על המשפיעים גורמים 2001 . ר. טוקר, ברחובות, לחקלאות הפקולטה מוסמך, לתואר גמר עבודת מיקוריזה. על דגש עם בשטח והתפתחותם בירושלים העברית האוניברסיטה מוסמך, לתואר גמר עבודת המצוי. האלון של הגידול צורת עיצוב על המשפיעים הגורמים 1997 . א. טפר, בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה בירושלים. העברית האוניברסיטה דר, עבודת תפוז. עצי בנוף אור יחסי 1984 ש. כהן, .2140-2143 (י): סו השדה ההשקיה. להכוונת עזר כשיטת חקלאי באזור התאדות מפת ג. כנעני, החברה התיכון. לים הבקע בין התחתון בגליל ורביעוניות נאוגניות יבשתיות ניקוז מערכות 1995 . א. כפרי, 1-11 עמ' 1 מס' סיור סיורים: מדריך 1995 , מרס יעקב זכרון כנס הישראלית, הגאולוגית החברה דשא, מכון קיימא. בר לפיתוח בסיס – הנדיב רמת סובב 1999 . ש. כץ, י., שגיא, נ., לוין, ח., להב, ונוף. טבע סקרי :http://www.deshe.org.il הטבע להגנת הטבע להגנת החברה דשא, מכון מנשה. רמת סקר 2005 . א. הלר, ג., נזרי, א., רמון, ח., להב, ונוף. טבע סקרי :http://www.deshe.org.il ירושלים. הגאולוגי, המכון 1:50,000 . סטרוקטורלית ומפה גאולוגית מפה - שפרעם 1979 . י. לוי, גבי על ההתאמה אי למישור הקרובים אאוקניים חתכים של הסדימנטולוגיים המאפיינים 1999 . א. לינסקיל, גוריון. בן אוניברסיטת מוסמך, לתואר גמר עבודת ישראל. הנגב, צפון אנטיקלינות דוקטור, עבודת יהודה. הרי של הבתה בחברות ואקולוגי פיטוסוציולוגי מחקר 1962 . מ. (ליטב), ליטבק בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה בעת בישראל המרכזי החוף מישור באזור המצוי האלון שלטון 1985 . ר. גופנא ש., לב-ידון נ., ליפשיץ, .40-48:17 רותם דנדרוכרונולוגיות. עדויות פי על העתיקה .21-26:5 וחלמיש 22 רותם העתיקה. בעת ושומרון ביהודה האקלים ותנאי הצומח נופי 1987 . נ. ליפשיץ, :23-24 רותם בעבר. הגולן ובמרכז בצפון העץ צומח על לידע ארכיבוטניים מחקרים תרומת 1987 . נ. ליפשיץ, .84-92 הים-תיכוני החבל של הצומח בנוף הארץ-ישראלית והאלה המצוי האלון שלטון 1989 . ג. ביגר נ., ליפשיץ, .1087-1090:60 השדה בארץ-ישראל. .28-31:62 וטבע ארץ היער. של הקטן הנסיך 1999 . ח. מויאל, חוברת 2000 , מעלות כנס הישראלית, הגאולוגית החברה !? יבשתי בקע – התחתון הגליל 2000 . א. מטמון, .61 עמ' הכנס
- 75. (תהל) לישראל המים תכנון להידרולוגיה, האגף 7. טירלי – תות נחל קידוחי דוח 1968 . ח. מיכלסון, .1088 מס' ה', סידרה החקלאי, המחקר מינהל ההשקיה. משטר לבקרת – ניטרונים מפזר 1981 . י. לוין, מ., מירון, המחקר מחלקת המטאורולוגי- השירות הקרינה. ומאזן השמש קרינת .1970 י. פרילנג, א., טיטלמן, א., מנס, .25 מס' פרסום הטבע. שמורות רשות טיול. ומסלולי נוף סקר – מנשה רמת 1995 . מ. מרכוס, תיכוניים הים והיער (החורש 18 רותם מציאות? או דמיון - הים-תיכוני החורש של הקלימאקס 1985 . ז. נאוה, .14-33 בישראל): ירושלים. אקדמון, הוצאת ישראל. ארץ של גאומורפולוגיה 1970 . ד., ניר, 183-210:2 ישראל ארץ של בגיאוגרפיה מחקרים צפת. אזור של גיאומורפולוגי סקר 1960 . א. יאיר, ד., ניר, (326-356:140-141[ [ 1999 אריאל (גם מרכזי נגב (אאוקן), עבדת חבורת - צחיח באזור בקרטון ההידרוגאולוגית המערכת אפיון 1991 . א. ניסים, האוניברסיטה ברחובות, לחקלאות הפקולטה ומים, לקרקע המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת וצפוני. בירושלים. העברית GIS בטכנולוגיית שימוש סדוק. בקרטון תהום למי ניטור מערכת תכנון 1996 . א. בקר, א., אדר, ר., נתיב, תקצירים. חוברת עיון, יום העברית. באוניברסיטה מחקר לצרכי חיפה. אוניברסיטת שימושי למחקר החברה והכרמל. חיפה אטלס 1980 . ב.(עורכים), קיפניס, א., סופר, ישראל, של תיכוניים הים מחופיה ארכיאולוגיות עדויות 1998 . ק. למבק, א., רבן, ש. ודובינסקי, ד. סיון, .58 עמ' הכנס חוברת רמון, מצפה כנס הישראלית, הגאולוגית החברה בהולוקן. הים במפלס לשינויים חדרה. גיליון 1:50,000 , ישראל של גאולוגית מפה 1996 . מ., רוזנזפט, א. ארד, ע, ביין, א., שש, ע., סנה, ירושלים. הגאולוגי, המכון גמר עבודת תבור. אלון ביער ושלכת לבלוב צימוח, על אקולוגיים גורמים השפעת 1996 . ו. עיאדאת, זרזיר. עמל התיכון הספר בית הר), נ. (הנחיית והתנהגות השורשים מערכת מבנה הקרקע: במבנה להבדלים התבור אלון עצי תגובת 1999 . ד. עיאדאת, זרזיר. עמל התיכון הספר בית הר), נ. (הנחיית גמר עבודת ופנולוגית. פיסיולוגית ומיפוי ולקרקע למסלע היחס זרזיר-תמרת. באזור התבור אלון יער והרכב תפרוסת 1999 . נ. עיאדאת, זרזיר. עמל התיכון הספר בית הר), נ. (הנחיית גמר עבודת השוואתי. גאובוטני עבודת ואדם. טבע השפעת זרזיר-תמרת. באזור התבור אלון יער של היסטורית התפתחות 1999 . ש. עיאדאת, זרזיר. עמל התיכון הספר בית הר), נ. (הנחיית גמר השירות 1991-07 . הידרו' דוח אלונים-שפרעם. באזור האאוקן של ההידרולוגיה 1991 . א. רוזנטל, ב., עצמון, החקלאות. משרד המים, נציבות ההידרולוגי, .( ( 1993 שנייה הדפסה שנייה, מהדורה המאוחד. הקיבוץ הוצאת הצמח. של אנטומיה 1987 . א. פאהן, .86-107:20 הדברים, טבע מנשה. רמת אזור על – יער היה היה 1997 . מ. זחאלקה, ע., פז, דוקטור, עבודת קרקעיים. תת למבנים ויישומן הקירטון של וגיאומכניות גיאולוגיות תכונות 1995 . ב. פולישוק, אביב. תל אוניברסיטת המאוחד-מסדה. הקיבוץ הוצאת ישראל. בארץ בר צמחי 1968 . ר. קופל, נ., פיינברון-דותן, ירושלים. כנה, הוצאת ישראל. בארץ בר לצמחי המגדיר 1991 . א. דנין, נ., פיינברון-דותן, לגאולוגיה, המחלקה דוקטור, עבודת ישראל. בצפון והמסטריכט הסנון של הפליאוגאוגרפיה 1959 . ע. פלכסר, בירושלים. העברית האוניברסיטה להגנת החברה ספרות. סיכום – כללי רקע תיכוני, הים החורש 1992 . ג. פולק, א., לחמן, א., פרבולוצקי, הנדיב. ויד הטבע למטאורולוגיה הגף המטאורולוגי, השירות בישראל. הקרקע טמפרטורות משטר 1997 . צ. גת, פ., צ'צ'יק, .1/97 אגרומט' דוח חקלאית, הפדוגנזה על והשפעתו וסיליקטיים קרבונטיים סלעים בבליית המגניון התנהגות 1972 . ח. קויומדז'יסקי, בירושלים. העברית האוניברסיטה דוקטור, עבודת בישראל.
- 76. המחקר מינהל ישראל. מקרקעות נבחרים קרקע חתכי 1988 . ס. נסים, ש., סוריאנו, י., דן, ח., קויומדז'יסקי, דגן. בית לפדולוגיה, המחלקה ומים, לקרקע המכון החקלאי, של חלקי למילוי מחקר על חיבור שונים. מדידה מכשירי בעזרת בקרקעות יניקות מדידת א., קומורניק, חיפה. הטכניון, אזרחית, בהנדסה למדעים מגיסטר תואר לקבלת הדרישות ומכם קרקע חודר מכם של בשילוב קרסטיים וחללים שבירה אזורי וזיהוי מיפוי 2001 . נ. הר, ל., קופמן, .96 עמ' הכנס חוברת 2001 . אילת כנס הישראלית, הגאולוגית החברה בור. אנטנות אוניברסיטת לגאולוגיה, המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת בערבה. האאוקני הים נסיגת 1993 . ד. קורנגרין, בנגב. גוריון בן הגאולוגית החברה המזרחי. פארן אגן של והמבנה הליתוסטרטיגרפיה 1998 . צ. קרץ' ד., קורנגרין, .63-86 עמ' הסיורים חוברת 1998 . רמון מצפה כנס הישראלית, .50-53:32 ליערן הדרומי. בשרון התבור אלון יער השמדת על מחקר - התורכים על סנגוריה 1982 . ר. קרשון, לגאולוגיה, המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת קישון-נטופה. אזור של הגיאולוגיה 1954 . ד. (ניב) רבינוביץ, בירושלים העברית האוניברסיטה מחוז ומימשק, מדע חטיבת כרמל, אקולוגי מחנה הדרומי. בכרמל וצומח קרקע סלע 1989 . א. רבינוביץ, .6-15 עמ' הטבע: שמורות רשות מרכז, .63-65:34 וטבע ארץ המפה. על 1994 . א. רבינוביץ, תיכון, באאוקן הים-תיכוניות והגריגה הבתה חברות העדר את הקובעים הגורמים 1970 . א. רבינוביץ-וין, בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת העליון. בגליל עבודת בגליל. הצמחים חברות והרכב הקרקע תכונות את הקובע כגורם המצע סלע 1979 . א. רבינוביץ-וין, בירושלים. העברית האוניברסיטה לבוטניקה, המחלקה דוקטור, הטבע. שמורות ורשות המאוחד הקיבוץ הוצ’ בגליל. סלע-קרקע-צומח 1986 . א. רבינוביץ-וין, בירושלים. העברית האוניברסיטה מגנס, הוצאת ישראל, קרקעות של ומפה מדריך 1970 . ש. רביקוביץ, .(1970 ראשונה (מהדורה מתוקנת הדפסה ותכונותיה טבען התהוותן, ישראל, קרקעות 1992 . ש. רביקוביץ, המאוחד. הקיבוץ הוצ’ הרי של המערביים השוליים של והידרוליתולוגית ליתולוגית מפה 1991 . א. ארד, ע., סנה, מ., רוזנזפט, .GSI/91/30 הגאולוגי המכון .הוצאת 1:100,000 בקנ”מ והגליל השומרון יהודה, המחלקה דוקטור, עבודת ישראל. בצפון השבירה מערכות של וסטרוקטורלי פליאומגנטי מחקר 1984 . ח. רון, בירושלים. העברית האוניברסיטה לגאולוגיה, בית כנס הישראלית, הגאולוגית החברה הכרמל. אזור ודרום מרכז של הגאולוגיה 2006 . א. שש, ע., שגב, .69-88 עמ' הסיורים חוברת 2006 . שאן ירושלים. הגאולוגי, המכון (בהכנה). 1:50,000 עתלית אזור של גיאולוגית מפה 2007 . א. שש, ע., שגב, גמר עבודת תיכוני. ים חורש שלן במערכת משנית סוקצסיה מנגנוני של ניסויית בחינה 1998 . י. שהרבני, בירושלים העברית האוניברסיטה ואקולוגיה, סיסטמטיקה לאבולוציה המחלקה מוסמך, לתואר מוסמך, לתואר גמר עבודת בישראל. הנארי היווצרות על הסביבתיים התנאים השפעת 1992 . מ. שהרבני, אילן. בר אוניברסיטת לגאוגרפיה, המחלקה האוניברסיטה לגיאולוגיה, המחלקה דוקטור, עבודת המרכזי. הירדן עמק של הגיאולוגיה 1962 . נ. שולמן, בירושלים. העברית דוקטור, עבודת בכרמל. קרסטי באזור ומרעה אורן חורש, בשטחי אבפוטרנספירציה 1966 . ע. שחורי, בירושלים. העברית האוניברסיטה .2002 שנת הדפסת ירושלים. כרטא, פיסי-מדיני-כלכלי-חברתי. כרטא אטלס 1988 . א. שחר, .www.printera.org הדפוס עידן הפקת אלקטרומגנטיים. שדות 2004 . נ. שנרב מ., שיפר, התיכון הים מזרח של בפליאואוקינוגרפיה שינויים 1998 . מ. בר-מטיוס, א., ב.,אלמוגי-לבין, לוז, ב., שילמן, הכנס חוברת רמון, מצפה כנס הישראלית, הגאולוגית החברה חמצן. של איזוטופים עפ”י המאוחר בהולוקן .92 עמ'
- 77. היעור, אגף קקל, ירושלים. ואורן בינוני זית בר תבור, אלון מצוי, אלון של טרנספירציה 1997 . ג. שילר, .1997 ספט' שתולה, טבעי, חורש השתלמות כפרמטר הגידול בית תנאי בהשפעת ושיחים עצים של הטרנספירציה שיעור 1999 . י. כהן, ג., שילר, לאגף מוגש דגן, בית החקלאי, המחקר מינהל 274-012-98 , למחקר מסכם דוח ממשק. החלטות בקביעת קקל. היעור, רמת מקרה – תיכונית ים אקוסיסטמה בממשק מכוון כגורם הדיות ידיעת 2001 . י. כהן, י.ד., אונגר, ג., שילר, 177-170:(4-3)6 וסביבה אקולוגיה הנדיב. העברית האוניברסיטה לגאוגרפיה, המחלקה דוקטור, עבודת מנשה. חבל של המורפולוגיה 1962 . א. שיק, בירושלים. מבוסס ובעמקים. התחתון בגליל הנאוגני האגן של והוולקנית הטקטונית בהתפתחות שלבים 1991 . ג. שליב, .GSI/91/11 דו”ח הגאולוגי המכון העברית. באוניברסיטה דוקטור עבודת על השפעת תחת הנמצאת (בכרמל) יער לקרקע הזנה יסודות ביבוא רטובים משקעים תרומת 1992 . י. שמאי, ברחובות, לחקלאות הפקולטה ומים, לקרקע המחלקה מוסמך, לתואר גמר עבודת תיכוני. ים אקלים בירושלים העברית האוניברסיטה החקלאות, משרד 1967 . אוקטובר עד נתונים ריכוז לישראל, הידרולוגי שנתון (עורכת). 1971 ס., שמורק ההידרולוגי. השירות המים, נציבות .3-97:5 רותם לבנון. דרום של והיערות הצומח 1982 . י. ארי, לב א., שמידע, אלונים-טבעון גבעות הראשונה. העולם במלחמת טבעון בגבעות התבור אלון יער כריתת על 1990 . א. שפר, והתרבות. החינוך ומשרד הטבע להגנת החברה הוצאת שפר, וא. שורר י. בעריכת ואדם נוף ועל התבור אלון יער תפוצת על אקולוגי כגורם והקרקע הסלע השפעת 1996 . א. מ. גריפאת, ח., ס. שרכסי, זרזיר. עמל התיכון הספר בית אקולוגית, עבודה זרזיר. באזור שבו העצים מצב ב. סופר, (א. חיפה אוניברסיטת שימושי למחקר החברה והכרמל. חיפה אטלס 1980 . אקלים. 1980 . נ. שרלין עורכים) קיפניס Anderson, M.A., Graham, R.C., Alyanakian, G.J., Martynn, D.Z. 1995. Late summer water status of soils and weathered bedrock in a giant Sequia grove. Soil Sci. 160: 415-442. Aloni R., Orshasn G. 1972. A vegetation map of Lower Galilee. Isr. J. of Bot. 21: 209-227 Arad, A. 1965. Geological outline of the Ramot Menashe region (northern Israel). Isr. J. of Earth sci., 14: 18- 32. Aranda, I., Gil L., Pardos J.A. 2005. Seasonal changes in apparent hydraulic conductance and their implications for water use of European beech (Fagus sylvatica L.) and sessile oak [Quercus petraea(Matt.) Liebl] in South Europe. Plant Ecology 179: 155-167. Arnold, M.A., Lineberger, R.D., Stuve, D.K. 1994. Copper compounds influence in vitro rooting Birch microcutting. J. Amer. Hort. Sci. 119: 74-79. ASTM, 1995. Standard test method for measurement of soil potential (suction) using filter paper. 1995 Annual Book of ASTM Standards, ASTM Philadelphia, Vol. 04.09 (Soil and Rock (II)) (4): D 5298 - 94. Avishay, M. 2007. A Synopsis of Euro-Mediterranean and Near Eastern Oaks. (A file, not publish) Bar-matthews, M., Ayalon, A. 1997. Late Quaternary paleoclimate in Eastern Mediterranean region from stable isotope analysis of speleothems at Soreq Cave, Israel. Quaternary res. 47: 155-168. Beckjord, P.R., Melhuish, J.H., McIntosh, M.S., Hacskalylo, E. 1983. Effects of fertilization on growth and ectomycchorhizal formation of Quercus alba, Q. rubra, Q. falcata and Q. falcata var. pagodilifolia. Can. J. Bot. 61: 2507-2514.
- 78. Beckjord, P.R., Melhuish,J.H., McIntosh, M.S. 1985. Effects of nitrogen and phosphorus fertilization on growth and formation of ectomycchorhizae of Quercus alba and Q. rubra seedlings by Pisolithus tinctorius and Scleroderma auranteum. Can. J. Bot. 63: 16977-1680. Benzioni, A., Palzkill, D.A., Nelson, J.M. 1992. Flower bud dormancy, ABA concentration,and survivel during frost of jojoba genotypes under water stress. J. Amer. Hort. Sci. 117: 976-980 . Benjamini, C. 1979. The geological history of central and southern Israel during the Eocene. Ph.D Thesis, the Hebrew University of Jerusalem. Berry, R.L., Radiation safety manual. Humbert Scientific Co., Chicago Il USA. Boavida, L.C., Varela, M.C., Feijo, J.F. 1999. Sexual reproduction in the cork oak (Quercus suber L.). I. The progamic phase. Sex Plant Reprod 11: 347-353. Borchert, R. 1975. Endogenous shoot growth rhythms and interminate shoot growth in oak. Physiol. Plant. 35: 152-157. Bonneau, M. 1996. Sessile oak seedling fertilization and leaf mineral comosition in western France. Annales des Science Forestiers (Paris) 53: 605-613. Bronswijk, J.J.B. 1990. Shrinkage of Dutch clay soils aggregates. Netherlands J. Agr. Sci. 38: 180-190 Bruckler, L., Lafolie, F., Tardieu, F., 1991. Modeling root water potential and soil-root water transport: II. Field Comparisons. Soil Sci. Soc. Am. J. 55: 1213-1220. Buchbinder, B., Calvo, R., Siman-Tov, R. 2005. The Oligocene in Israel: A marine realm with intermittent denudation accompanied by mass-flow. Isr. J. Earth Sci. 54: 63-86. Cabanettes, A., Courdier, F., Meredieu, C., Trichet, P. 1995. Factors and consequences of rhythmic growth on young American red oak in field conditions. Ann. Sci. For. 52: 489-506 Campbell, 1996. Model 253 and 253-L (Watermark 200) soil moisture sensor instruction manual. Campbell Scientific, Inc., Logan, UT, USA. Campbell, 1999. Model 223 Delmhost cylindrical soil moisture block instruction manual. Campbell Scientific, inc., Logan, UT, USA. Carmel, Y., Kadmon, R. 1998. Computerized classification of Mediterranean vegetation using panchromatic aerial photographs. J. Veg. Sci.. Chapman, H. D. 1965. Cation exchange capacity. Methods of Soil Analysis, C.A. Black ed., Am. Soc. Agr., 2: 89-901. Conder, C.R, Kitchener, R.E. 1880. Map of western Palestine in 26 sheets. Palestine Exploration Fund (P.E.F), London. Carter, M.R. (ed), 1993. Soil Sampling and Methods of Analysis. Lewis Publishers, Quebec, Canada. Chertkov, V.Y. 2000. Modeling the pore structure and shrinkage curve of the soil clay matrix. Geoderma 95, 215-246 Chertkov, V.Y. 2004. A physically based model for the water retention curve of the clay pastes. J. Hydrol. 286: 203-226 Cohen, Y., Fuchs, M., Green, G.C., 1981. Improvement of the heat puls method for determining sap flow in trees. Plant Cell environ. 4:391-397. Cowan, I. R. 1965. Transport of water in the soil-plant-atmosphere system.. J. Appl. Ecol. 2: 221- 239 Dafny, E. Gvirtzman, H., Burg, A., 2006. The hydrogeology of the Judea group aquifer at the Ramot Menashe area – new insight. Israel Geology Society, Bet Shean conference, 2006. Abstracts p. 27.
- 79. Dan, J., Yaalon,D. H., Koyumdjiski, H. 1972. Caternary soil relationships in Israel. 2. The Beit Guvrin catena on chalk and nari limestone crust in the Shefela. Isr. J. of Earth. Sci., 21: 99-114. Daniels, J.D., Brower, J., Baumgartner, F. 1998. High resolution GPR at Brookhaven National Laboratory to delineate complex subsurface targets. J. of Environmental Engineering Geophysics. 3(1): 1-6. Danin, A., Orshan, G. 1999. Vegetation of Israel: I. Desert and coastal vegetation. Backhus publishers, Netherkands. David, T.S., Perreira, M.I., Cohen, S., Pereira, J.S., David, J.S. 2004. Constrain on transpiration from an evergreen oak tree in southern Portugal. Agr. For. Met. 122:193-205. Davies, W. J., Zhang, J. 1992. Root signals and the regulation of growth and development of plants in drying soil. Annu.Rev.Plant Physiol. Plant Mol. Biol., 42: 55-76. Davies, M. R., Lang, M. H. 1992. Increased nutrient availability in topsoils under coniferrs in the south island high country. New Zeland J. of For Sci. 21: 165-179. Davies, J. W., Tardieu, F., Trejo, C. L. 1994. How do chemical signals work in plants in dry soil ? Plant Physiol. 104: 309-314. Dimant, E., Flexer, A., Dagan, G., Aisenstein, B., Vered-Weiss, J., Sebel, J., Yavneh, A. 1980. Underground storage of distillates and L.P.G. in Israel. Geotechnical feasibility study part II – Northern Israel. Petroleum Servises, Tel-Aviv. Dixon, R. K., Pallardy, S.G. Garrett, H.E., Cox, G.S. 1982. Comparative water relations of container-grown and bare-root ectomycchorizal and nonmycchorizal Quercus velutina seedlings. Can. J. Bot 61: 1559-1565. Dufour-Dror, J.M. 2007. Influence of cattle grazing on the density of oak seedling and saplings in a Tabor oak forest in Israel. Acta Oecologia 31:223-228. Dufour-Dror, J.M., Ertas, A. 2002. Cupule and acorn basic morphological differences between Quercus ithaburensis Dence. Subsp. Ithaburensis and Quercus ithaburensis Dence. Subsp. Macrolepis(Kotchy) Hedge Yalt. Acta Botanica Malacitana 27: 237-294. Dufour-Dror, J.M., Ertas, A. 2004. Bioclimatic perspectives in the distribution of Quercus ithaburensis Dence. Subspecies in Turkey and in the Levant. J. Biogeogr. 31: 461-474. Eiten, G. 1972. The Cerrado vegetation in Brazil. The Botanical Review 38 (2)201-328. Fahn, A. 1953. Annual wood ring development in maquis trees of Israel. Palest. J. Bot.Jerusalem. 6:1-26. FAO, 1998. Crop avapotranspiration. Food and Agriculture Organization of the United Nation, Rome. WWW. fao.org/docrep/x0490e. Feigin, D. 1994. High resolution seismic reflection and ground-penetration radar for detecting buried young faults. M Sc Thesis, Dept. of Geophysics and planetary sciences, Tel Aviv University. Fleischer, L. 2002. Stratigraphic table of Israel outcrops and subsurface. The Geophysical Institute of Israel, Lod. Fleischer, L., Gapsou, R. 2003. Northern Israel structural map on top Judea group 1:200,000. The Geophysical Institute of Israel, Lod. Frumkin, A., Elitzur, Y. 2002. Dead Sea levels from 2000 to 500 b.c.e comparative evaluation of three disciplines. Israel Geology Society, Ma'agan conference, 2002. Abstracts p. 31. Fubeder, A., Wartinger, A., Hartung, W., Shulze, E.-D. Heilmeier, H. 1992. Cytokinins in the xylem sap of desert grown almond (Prunus dulcis ) trees: daily courses and their possible interaction with Abscisic acid and leaf conductance. New Phytol. 122: 45-52. Fuller, T. 1650. Galilea descriptio. ישראל, ירושלי הימי הלאומי, חיפה; מוזיאו המוזיאו Gardner, W. R. 1960. Dynamic aspects of water availability to plants. Soil Sci. 89: 63-73
- 80. Greenberg, Y. 1963.The Geology of Kfar Hahoresh-Illut region. Isr. J. Earth Sci. 12. Govaerts, R., Frodin, D.G. 1998. World checklist and bibliography of Fagales (Betulaceae, Corylaceae, Fagaceae and Ticodendraceae). Royal Botanic Gardens, Kew. UK. pp. 232-262. Gregory, P.J. 1989. Depletion and movement of water beneath ceral crops grown on a shallow soil overlying chalk. J. Soil Sci. 40: 513-523. Hallsby, G. 1995. Influence of Norway spruce seedlings on the nutrient availability in mineral soil and forest floor material. Plant and Soil 173: 39-45. Hamza, M.A., Aylmore, L.A.G. 1992. Soil solute concentration and water uptake by single lupin and radish plant roots. I. Water extraction and solute accumulation. Plant and Soil 145: 187-196. Han, F.X., Banin, A. 1995. Selective sequential dissolution techniques for trace metals in arid-zone soils: The carbonate dissolution step. Commun. Soil Sci. Plant Anal. 26:553-576. Hanks, R. J., Ashchroft, 1980. Applied Soil Physics. Springer -Verlag, Berlin. Herr, N., Singer, A., Riov, Y., Sass, E. 1999. Rock and soil as an ecological factor in Quercus ithaburensis forest in Alonim-Shfaram region. Israel Society for Ecology and Environmental Quality Sciences, 7th International Conference, Jerusalem. Scientific Program and Abst. P 38. Herr, N., Frumkin, A., Azaize, H. 2002. Mg in carbonate rocks as a Major factor controlling rock-soil relationship in Judea and Avdat groups, Mediterranean zone, Israel. Israel Geological Soc., Maagan Conference, 2002. abstracts p. 52. Herr, N., Kofman, L. 2001. Use of GPR in mapping and evaluating the rock-soil structure as a part of an ecological research. Israel Geological Soc.,Eilat Conference, 2001. abstracts p. 59. Hill, D. 1984. Diffusion coefficients of nitrate, chloride, sulphate and water in cracked and uncracked chalk. J. Soil Sci. 35:27-33. Huisman, J.H., Husbard, S.S., Redman, J.D., Annan, A.P. 2003. Measuring soil water content with ground penetrating radar: a review. Vadose Zone Journal 2:476-491. Ilani, S., Rosenfeld, A., Kronfeld, J., Flexer, A. 1991. Geochemical signature of the Cenomanian to Eocene rocks in Israel - a paleoenvironmental indicator. Terra Nova 3: 195-202 Ilani, S., Shirav, M, Halicz, L. 1992. Geochemistry of stream sediments in Mount Carmel area, Israel. Report GSI/15/92, Geological Survey of Israel. pp. 63-73 Issar, A. 2003. Climate changes during the Holocene and their impact on hydrological systems. Cambridge University Press. Jacobsen, B.F. 1974. Water and phosphate transport to plant roots. Acta Agricultural Scandinavian 24: 55-60. Jackson, M.L. 1956. Soil Chemical Analysis. Advanced Course. University of Wisconsin Press. Jones, D.P., Graham, R.C. 1993. Water-holding Characteristic of weathered granitic rock in chaparral and forest ecosystems. Soil Sci. Soc. Am.J. 57: 256-261. Johnson, R.S., Handley, D.F., DeJong, T.M. 1992. Long term response of early maturing Peach trees to postharvest water deficits. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 117 (6):881-886. Kadosh, D., Sivan, D., Kutiel, H., Weinsteun-Evron, M. 2004. A late quaternary paleoenvironmental sequence from Dor, Carmel coastal plain, Israel. Palynology 28: 1-15. Kafri, U., 1997. Neogene to Quaternary drainage system and their relationship to young tectonics: lower Galilee, Israel. Report GSI/1/97, Geological Survey of Israel, Jerusalem. p. 50. Kahle, H. 1993. Response of root of trees to heavy metals. Env. and Exp. Bot. 33 (1): 99-119. Kaplan, Y. 1984. The ecosystem of the Yahudia nature reserve with emphasis on dynamics of germination and development of Quercus ithaburensis Dence. Ph.d. thesis, University of Wageningen, The Nedherlands.
- 81. Kasimov, N. S.,Samonova, O. A. 1989. Background soil - geochemical structure of the forest-steppe of northern Kazakhstan. Soviet Soil Sci. 21 (6) : 1-16 Klute, A. Ed. 1986. Physical and mineralogical methods. Methods of Soil Analysis, , Am. Soc. Agron, 2nd ed., Part I, Monograph No. 9. Koenig, W. D., Knops, J. M. H., Carmen, W.J., Stanback, M. T., Mumme, R. l. 1996. Acorn production by oaks in central coastal California: Influence of weather at three levels. Can. J.For. Res. 26: 1677-1683. Kofman, L., Herr, N. 2001 Detection and mapping of fault zones and karst caves by GPR and Borehole Radar System. Israel Geological Society,Eilat Conference, 2001. abstracts p. 72. Kofman, L., Ronen, A., Frydman, S. 2006. Detection of model voids by identifying reverberation phenomena in GPR records. J. Appl. Geoph. 59: 284-299. Kozlovski, T. T. 1971 Growth and Development of Trees. Volume 1. Academic Press, New York and London. Kozlovski, T. T. 1975. Water relations and tree improvement. In: Tree physiology and Yield Improvement, Cannell Last, eds. Academic Press London New York San Francisco Krenkel, E. 1924. Der syrische bogen. Centralbl. Mineral. 9:274-281; 10:301-313 Kuiters, A. T., Mudler, W. 1990. Metal complexion by water-soluble organic substances in forest soils. proceedings of the Second International Symposium,Rome, Italy May 14, 1989. pp.283- 297. Kuiters, A. T., Mudler, W. 1993. Water-suluble organic Matter in forest soils. II. Inter meditterranean face with plant the south island high country. New Zeland J. For. Sci. 21: 165- 179. Lafolie, F., Bruckler, L., Tardieu, F. 1991. Modeling root water potential and soil-root water transport: I. Model presentation. Soil Sci. Soc. Am. J. 55: 1203-1212. Lastra, O., Cheueca, A., Lachica, M., Lopez Gorge, J. 1988. Root uptake and partition of Copper, Iron, Manganese, and Zinc in Pinus radiata seedlings under different Copper supplies. J. Plant Physiol.. 132: 16-22. Lidon, F.C., Henriques, F.S. 1993. Copper mediated inhibition on protein synthesis in rice shoots. J. of Plant Nut. 16: 1619-1630. Lidon, F.C., Ramalho, J.C., Henriques, F.S. 1993. Copper inhibition of rice photosynthesis. J. Plant Physiol. 142: 12-17. Marschner, H. 1997. Mineral nutrition of higher plants, 2nd ed. Academic Press. Marx, D. H., Murphy, M., Parrish, T., Marx, S., Haigler, D., Eckard, D. 1997. Root response of mature live oaks in coastal South Carolina to root zone inoculations with ectomycchorizal fungal inoculants. J. of Arboriculture 23 (6): 257-263. Mitchell, R.J., Cox, G.S., Dixon, R.K., Garrett, H.E., Sander, I.L. 1984., Inoculation of three Quercus species with eleven isolates of ectomycorrhizal fingi. II. Foliar nutrient content and isolate effectiveness. For. Sci. 30 (3): 562-572. Mitchell, R.L., Burchert, M.D., Pulkovnik, A., McClusky, L. 1988. Effects of environmentally hazardous chemical on the emergence and early growth of selected Australian plants. Plant and Soil 112: 195-199. Mualem, Y. 1976. A new model for predicting the hydraulic conductivity of unsaturated porous media. Water Resour. Res. 12: 513-521 Mualem, Y. 1984. A modified dependent domain theory of hystheresis. Soil Sci. 137: 283-291 Ne’eman, G. 1993. Variation in leaf phenology and habit in Quercus ithaburensis, a Mediterranean decidues tree. Journal of Ecology, 81: 627-634.
- 82. Newton, A.C., Pigott,C.D. 1991. Mineral nutrition and mycorrhizal infection of seedling oak and birch. I. Nutrient uptake and development of mycchorizal infection during seedling establishment. New Phytol. 117: 37-44. Nobel, P.A. 1983 Biophysical Plant Physiology and Ecology. Freeman Co., San Francisco Nullet, D., Ikawa, H., Kilham, P. 1990. Local differences in soil temperature and soil moisture regimes on a mountain slope, Hawaii. Geoderma, 47: 171-184. Olifant, L. 1890. Haifa. צבי, ירושלי 1882 . הוצאת יד ב ישראל 1885 כתבות מאר Olsvig-Wittaker, L. S., Naveh, Z., Gisken, M. Nevo, E. 1992. Microsite differentiation in Mediterranean oak savana. J. Veg. Sci. 3: 209-216. Oppenheimer, H. R. 1957. Further observations on root penetrating into rocks and their structure. Bull. Res. Counc. Isr. 6D: 18-31. Oppert, S., Anderson, N.L. Hoffman, D., Fraser, N., Shoemaker, M., Shaw, T. 1998. A ground-penetration radar study of quaternary faulting in the Benton hills area, southeast Missouri. Proceedings of the Symposium on the Application of Geophysics to Environmental and Engineering Problems, Bell R.S.,Powers M.H., Timothy L. eds, Chicago Il. USA. pp 921-928 Orshan, G. 1964. Seasonal dimorphism of desert and Mediterranean chamephytes and its significance as a factor in their economy. The Water Relations of Plants, Blackwell Scientific Publications pp. 206-222. Orshan, G. 1989. Description of plant annual cycles in Israel. Plant Pheno-morphological studies in Mediterranean type ecosystem. Kluwer Academic Publisher Dordecht Boston London, G. Orshan ed. Chapter 2.2 pp. 99-158. Parker, W.C., Moorhead, D.J., Pallardy, S.G., Garrett, H.E., Dixon, R.K., Sander, I.L. 1986. Six-year field performance of container-growth and bare-root black oak seedlings inoculated with Pisolithus tinctorius and outplant on two Ozark clear-cuts. Can. J. For. Res. 16: 1339-1334. Pereira, J. S., Chaves, M. M. 1992. Plant water deficits in Mediterranean ecosystems. In Water Deficits, Plant Responses from Cell to Community. Enviromental plant biology series, W.J. Davies ed.,Bios Scientific Publishers, UK. Picard, L. 1936. Conditions of underground water in the western Emeq. Hebrew Univ. Jerusalem, Geol. Dep. Bull. 1. Philip, J. R. 1955. The concept of diffusion applied to soil water. Proc. Nat. Acad. Sci. Ind. 24A: 93-104. Plienger, T., Fernando, J. P., Schaich, H. 2004. Effects of land-use and landscape structure on holm oak recruitment and regeneration at farm level in Quercus ilex L. dehasas. J. of Arid Env. 57: 345-364. PS. 1945. Palestine Service. ישראל, סדרת צילומי אוויר. המרכז למיפוי ישראל חיל האוויר הבריטי באר Rambal S. 1984. Water balance and pattern of root water uptake by Quercus coccifera L. evergreen srub. Oecologia 62: 18-25 Reich, P.B., Teskey R. O., Johnson P. S., Hinckley T. M. 1980. Periodic root and shoot growth in oak. Forest Sci. 26 :590-598. Romheld, V. 1986. pH changes in the rhizosphere in relation to nitrogen uptake. Kali Brief 18 (1). Royce, E.B., Barbour, M.G. 2001. Mediterranean climatic effects. I. Conifer water use across a Siera Nevada ecotone. Am. J. Bot. 88: 911-918. Rusiniak, l., 1998. Dielectric constant of water in a porous rock medium. Phys. Chem. Earth 23(9- 10) 1133-1139. Sandler, A., Harlavan, Y., Shaliv, G. 2004. The stratigraphy of Neogen conglomerates in Yizrael Valley. Isr. J. Earth Sci. 53 (2): 77-86
- 83. Sakaki, T., Sugihara,k., Adachi, T., Nishida, K., Lin, W. 1998. Application of time domain reflectometry to detrmination of volumetric water content in rock. Water resources research. 34(10): 2623-2631. Schachtschabel, P., Blume, H., Brummer, G., Hartge, H., Schwertmnn, U. 1989. Lehrbuch der Bodenkunde. Ennke Stutgart, pp 491. Schiller, G., Shklar, G., Korol, L. 2003. Genetic diversity assessment by random amplified polymorphic DNA of oaks in Isrel. 1. Tabor oak Quercus aegilops L. ssp. Ittaburensis [Dence] Boiss.). Isr. J. Bot. 51: 1-10. Schiller, G., Herr, N., Shklar, G., Korol, L. 2005. Diversity assessment of leaf phenology variation in Quercus Ittaburensis Dence by RAPD. Isr. J. Plant Sci. 53: 75-78. Schiler, G., Ungar, D.E., Moshe, Y., Cohen, S., Cohen, Y. 2003. Estimating water use of sclerophyllous species under East-Meduterranean climate. II. The transpiration of Quercus calliprinos Webb. in response to silvicultural treatment. Forest Ecology and Management 179: 483- 495. Schiler, G., Cohen, S., Ungar, D.E., Moshe, Y., Herr, N. 2007. Estimating water use of sclerophyllous species under East-Mediterranean climate. III. Tabor oak forest sap flow distribution and transpiration. Forest Ecology and Management 238: 147-155. Schuch, U. K., Azarenco, A. N., Fuchigami, L. H. 1994. Endogenous IAA levels and development of coffee flower buds from dormancy to anthesis. Plant Growth Regulation 15:33-41. Schwab, M. J., Neumann, F., Litt, T., Negendank, J. F. W., Stein, M. 2004. Holocene palaeoecology of the Golan Heights (Near East): investigation of lacustrine sediments from Birket Ram crater lake. Quaternary Science Reviews 23: 1723-1731. Soon, Y. K. 1994.. Changes in forms of soil zinc after 23 years of cropping following clearing of a boreal forest. Can. J. Soil Sci. 74: 179-184. SOWACS, 2002. Neutron probe how they work. SOWACS, Soil Water Content Sensors and Measurement. http://www.sowacs.com/sensors/NP.html Singer, A., 2007. The soils of Israel. Springer-Velage Berlin Heidelberg. Singer A., Danin A., Zottl H., 1992. Atmospheric dust and aerosol as sources of nutrients in a mediteranean ecosystem of Israel. Final report. Join German-Israeli research projects. Research project disum 13/610 122p. Submitted to ministry of science and development National Council for research and development (NCRD). Singer, A., Ganor E., Dultz S., Fischer W. 2003. Dust deposition over the Dead Sea. J. of Arid Environments 53(1): 41-59. Sneh, A. 1988. Regional lithostratigraphy of the eocene Avdat group, Israel. Report GSI/26/88. Sneh, A., Bartov Y., Rosensaft M. 1998. Geological Map of Israel 1:200,000 Sheet 1 (North). Geological survey of Israel, Jerusalem. Sneh, A., Bartov Y., Weisbrod T. 2000. Stratigraphic chart of exposed rock-units in Israel. Current research, Vol. 12. Geological Survey of Israel. Sternberg, P.H., Anderson M.A., Graham R.C., Beyers J.L., Tice K.R. 1996. Root distribution and seasonal water status in weathered granitic bedrock under chaparral. Geoderma 72: 89-98. Sternberger, E.H., Gazit-Yaari, N. 1996. Recent changes in the spatial distribution of annual precipitation in Israel. J. Clim. 9: 3328-3336. Tam, P.C.F., Griffiths, D.A. 1993. Mycorrhizal associations in Hong Kong Fagacea. Mycorrhiza 2: 111-115. Tapeiro, I., Almogi-Labin, A., BenJamini, Ch. 2002., Holocene sea level rise tracked by hige resolution benthic foraminiferal assemblages, inner shelf of the E. Mediterranean off Ashqelon. Israel Geology Society, Ma'agan Conference. Abstracts p. 122.
- 84. Tardieu, F., Davies, W. J. 1993. Integration of hydraulic and chemical signaling in the control of stomatal conductance and water status of drought plants. Plant cell environment 16: 341-349. Tariq, U.R., Durnford, D.S. 1997. Moisture retention soil under capillary and overburden pressures. J. of Hydrology 203: 119-126. Tenhunen, J. D., Pearcy, R. W., Lange, O. l. 1987. Diurnal variation in leaf conductance and gas exchange in natural environments. In Stomatal function, E. Zeiger ed., Stanford University Press, Calif.,USA Topp, G.C., Davis, J.l., Annan A.P. 1981. Electromagnetic determination of soil water content: Measurement in coaxial transmission lines. Water Resour. Res. 16:574-582. Torrent, J. 1995. Genesis and properties of the soil of Mediterranean regions. Univ. of Napoli, pp. 111. Tristram, H.B. 1866. The land of Israel. (2000) 1863 . מוסד ביאליק, ירושלי 1864 ישראל, יומ מסע באר Troxler, 2006 Manual operation and instruction Model 4300 depth moisture gauge. Troxler Electronic Laboratories Inc. NC USA. Http://www.troxlerlabs.com/pdf%20files/4300user.pdf Tsesarsky, M., Hatzor, Y.H., Talesnik, M.L. 2000. The stability of Bet Guvrin caverns – integrated analysis in weak, anisotropic, and discontinuous chalk. Isr. J. of earth sci. 49:(2) 2000. Van Genuchten, M. Th. 1980. A close-form equation for predicting the hydraulic conductivity of unsaturated soils. Soil Sci. Soc. Am. J. 44: 862-896. Van Genuchten, M. Th., Simunek, .J., Leij, F.J., Sejna, M. 2000. RETC Ver. 6.0. US Salinity Lab. USDA, ARS Riverside, CA. Vincente, M.A., Gallardo, J.F., Moreno, G., Gonzalez, M.I. 2003. Comparison of soil water-contents as measured with a neutron probe and time domain reflectometry in a Mediterranean forest (Sierra de Gata, Central Western Spain). Ann. For. Sci. 60: 185-193. Wang, J.S.Y., Narisimhan, 1985. Hydrologic mechanisms governing fluid flow in a partly saturated, fractured, porous medium. Water Res.Res. 21: 1861-1874. Weetman, G.F., Wells, C.G. 1990. Plant analyses as an aid in fertilizing forests. Soil Testing and plant analysis, 3rd edition, R.L. Westerman ed. Chapter 25: 659-685. Wellings, S.R. 1984. Recharge of the upper chalk aquifer at a site in Hampshire, England. J. of Hydrol. 69: 259-273. Wellings, S.R., Bell, J.P. 1980. Movement of water and nitrate in the unsaturated zone of upper chalk near Winchester, Hunts, England. J. of Hydrol. 48: 1119-136. Wieder, M. Sharabani, M. Singer, A. 1994. Phases of calarete (Nari) development as indicated by micromorphology. In: A.J.Ringhose-Voase and G.S. Humpbreys (eds.) Soil Micromorphology: Studies in Management and Genesis. Proc. 9th Int. Working Meeting on Soil Micromorphology . Yaalon, D. H. 1957. Problems of soil testing on calcareous soils. Plant Soil 8 (3): 257-288. Yaalon, D. H., Singer, S. 1974. Vertical variations in strength and porosity of calcrete (Nari) on chalk, Shefela, Israel, and interpretation of its origin. J. of Sedimentary Petrology, 44: 1016-1023. Zohary, M., Orshansky, G. 1951. Ecological studies on lithophytes. Palest. J. Bot. (Jerusalem). 2: 120-129. Zohary, M. 1973. Geobotanical foundations of the middle east. Gustav Fischer Verlag, Stutgart. Zwieniecki, M.A., Newton, M. 1994. Root distribution of 12-year-old forest at rocky sites in southwestern Oregon: effects of rock physical properties. Can .J .For. Res. 24: 1791-1796. Zwieniecki, M.A., Newton, M. 1995. Root growing in rock fissures: Their morphological adaption. Plant and Soil 172:181-187.
- 85. Zwieniecki, M.A., Newton,M. 1996. Water holding characteristics of metasedimentary rock in selected forest ecosystems in soutwestern Oregon. Soil Sci. Soc. Am. J. 60: 1578-1582.
- 86. Rock-soil system andwater regime dynamics in the habitat as the main ecological factors of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinos in Alonim-Menashe region Thesis submitted for the degree of Doctor of Philosophy By Nir Herr Submitted to the Senate of the Hebrew University May 2008
- 87. This work wascarried out under the supervision of: Prof. Joseph Riov Prof. Uri Shani
- 88. Contents pag Abstract 1 Introduction 1 1.1 Subject presentation 1 1.2 Background 2 1.2.1 The research region and its physical structure 2 1.2.1.1 General description 2 1.1.1.2 Geology 2 A. Tectonic and structure 2 B. Stratigraphy and paleogeography 3 1.2.1.3 Geomorphology 4 1.2.1.4 Soil and pedogenetic phenomenon 4 A. Soil surveys and mapping in the region 4 B. The Nari hardpan 5 C. The soils in the region: sorting and definition 5 D. The soils in the region: characterization 7 1.2.1.5 Climate and hydrology 8 A. Climate and meteorology 8 B. Underground water 9 1.1.2 Vegetation 9 1.2.2.1 Vegetation mapping and vegetation description 9 1.2.2.2 Oaks in Israel and their distribution 10 A. Oak species 10 B. Quecus ithaburensis and Quercus calliprinos distribution in the middle-east 10 C. Quecus ithaburensis and Quercus calliprinos distribution and vegetational formations in Israel 11 D. Oak distribution changes along the years 11 1.2.2.3 Q. ithaburensis and Q. calliprinos – from the acorn to the plant and population 14 A. Acorns spreading 14 B. Germination and survival 14 C. Light and soil moisture influence on oaks growing 15 D. Anatomy and physiology 15 E. Genetics variation 16 1.2.2.4 Environmental influences on forest trees and particularly on oaks growing in the research area 16 A. Soil-rock-forest relationships 16 B. Water regime in trees 18 C. Water stress and its influence on forest trees in the Mediterranean region 18 D. Chemical, organic and biotic factors influences 18 1.2.3 Background summary and its importance to the research 20 1.3 Aims, approach and hypothesis 21 1.3.1 Hypothesis 21 1.3.2 Research aims 21 1.3.3 Research approach 21 2. Methods 22 2.1 Comparative mapping 22 2.2 Subsoil studying and the roots location 22 2.3 establishment of measurement stations 23 2.3.1 Station localization and characters 23 2.3.2 GPR scanning and borehole drilling 24
- 89. 2.3.3 Gypsum blocksensors and thermocaple insertion; station orrangement and mapping 24 2.4 Rock and soil characterization analysis 25 2.4.1 Field scanning, figurings, photography and measures 25 2.4.2 Laboratory analysis 26 2.5 Rock and soil moisture measurement 27 A. Gravimetric measurement 27 B. Continuous moisture measurement with gypsum blocks and datalogger 27 C. Moisture measurement with neutron probe 27 D. Moisture measurement and rock properties estimation with borehole antennas 28 E. Measurement tool calibration 28 F. Flow and discharge calculation 28 2.6 Meteorological measurement 28 2.7 Trees and sub-Forest measurement and calculations 29 2.7.1 Phenological observations 29 2.7.2 Physiological measurement of the water status-regime in the trees 30 A. Stomata conductivity and transpiration measurement with a porometer 30 B. Transpiration measurement by the heat pulse method 30 C. Leaf potential measurement by pressure chamber 31 2.7.3 Potential evapotranspiration calculation 31 A. Evapotranspiration in the whole forest 31 B. Evapotranspiration of the understory vegetation 31 3. Results 32 3.1 Comparing geobotanical mapping 32 3.1.1 Climate and human factors influences on the vegetation 32 3.1.2 Vegetation fitness to the geological arrangement and the sites 33 3.1.2.1 Northern side of Alonim-Menashe syncline 33 A. Entrance of Bet-Netofa valley – habitats of Tabor oak and bata on the background of the structural map 33 B. Alonei Aba - Basmt Tiv'on – Hilf region: rock properties, vegetation formations, and tree cover. 34 3.1.2.2 Eastern side of the syncline in eastern Alonim hills 34 A. Alon Hagalil: The interfingering region between the Timrat formation facies 34 B. Zarair hill – Hatzir hill: Nari on chalk and marl, limestone, and vegetation distribution and characters 35 C. Timrat – Bar hill: From bata and grass toward Q. ithaburensis fotest and eventually Q. calliprinos maquis 35 3.1.2.3 Ramat Menashe 36 A. The whole region 36 B. Horshan-Alona region in western Ramat Menashe 37 C. Summary of plant species compared to the height of the stratigraphic layers 39 3.1.3 Vegetation maps of the research stations 40 3.2 Rock and soil trait and measurement equipment calibration 41 3.2.1 Aims 41 3.2.2 Rock-soil section description 41 3.2.2.1 Excavation description and sampling 41 3.2.2.2 Boreholes studying 42 A. Video photography 42 B. Soil depth measurement 42 3.2.2.3 Stone-cores description figuring and description 42 3.2.2.4 Rock-soil section based on the GPR scanning 43 3.2.3 Soil characteristics 43 3.2.4 Rock characteristics 43 3.2.4.1 The microscopic structure of the rock 43
- 90. 3.2.4.2 Rock density44 3.2.4.3 Insoluble residue and clay 44 3.2.4.4 Retention curves 44 A. Sampling and calibration pit in AG2 research station 45 B. AG1 research station 46 C. Timrat 46 D. Horshan hill 46 E . Retention curves according the borehole-antenna-radar amplitude 47 3.2.4.5 Infiltration and percolation 47 3.2.5 Measurement equipment calibration 48 3.2.5.1 Borehole-antennas-radar: parameter studying and calibration and calculation formulas examination 48 3.2.5.2 GPR – Scanning image studying and interpretation 49 3.2.5.3 Neutron probe – a calibration model 51 A. Calibration pit data examining and calibration trial 51 B. Calibration of the neutron prob based of all the entire borehole data with the aid of borehole antenna parameters 51 C. Summary 53 3.2.5.4 Gypsum sensor calibration 53 A. Gypsum sensor use in the research 53 B. Temperature adjustment 54 C. Gypsum sensor calibration to soil moisture 53 D. Gypsum sensor calibration to retention tension 54 3.3 Meteorology and soil temperature 55 3.3.1 Temperature 55 3.3.2 Precipitation 56 3.3.3 Relative humidity, wind, and solar radiation 57 3.4 Rock and soil moisture and uptake, accumulation and infiltration calculation 57 3.4.1 Moisture measurement 57 3.4.1.1 Neutron probe 57 A. Data obtaining and presentation 57 B. Moisture data tendencies in Quercus ithaburensis forest in AG2 station 57 C. Moisture and rock characteristics relationship 57 D. Ground type definition 58 3.4.1.2 Moisture and electrical resistance by gypsum sensors 58 3.4.2 Retention tension 59 3.4.3 Uptake and accumulation 60 3.4.3.1 Uptake and accumulation calculation and presentation 60 3.4.3.2 Relationship between uptake and accumulation and the maximal moisture and spring-rain percolation 61 A. Maximal moisture course in the soil-rock section 61 B. Spring-rain percolation movement estimation 61 3.4.4 Uptake depth in relation to root location and the contribution medium definition 61 A. The measurement place 61 B. 6u borehole 61 C. 6tu borehole 62 D. The 2D sections as representative of the area 62 E. Feasibility study of the rock-water uptake from distant sites 62 3.4.5 Rate and amount summing of the intake and accumulation 63 3.4.5.1 The spring rain contribution 63 A. Spring rain 63 B. Potential evapotranspiration in the understory vegrtation 64
- 91. 3.4.5.2 Water uptakerate and amount in the rock-soil section 64 3.4.6 Moisture, tension, and uptake in other habitats 64 3.4.6.1 Q. ithaburensis forest in AG1 station: well developed nari on non-marly chalk and soil pockets 64 3.4.6.2 Q. Calliprinos maquis in Timrat 65 3.5 Measurement and models of the water regime in the foliage 67 3.5.1 Q. ithaburensis phenology – budding, shedding and acorns production 67 A. Budding and shedding 67 B. Acorns production 67 3.5.2 Transpiration in the forest and maquis and influence of soil moisture on it 68 3.5.2.1 Tree dimensions and water uptake in various sites in the Q.ithaburensis forest 68 3.5.2.2 Water regim factors in the tree compared to meteorological factors 68 A. Q. ithaburensis forest 68 B. Transpiration in the forest and the maquis and the influence of soil wetting 69 3.5.3 Yearly transpiration models 70 A. Q. ithaburensis forest 70 B. Q. calliprinos maquis 71 C. Comparison between Q. ithaburensis forest and Q. calliprinos maquis 71 4. Discussion 72 4.1 Vegetation distribution in the research region in relation to the rock and the various sites 72 A. Rock changes in relation to the syncline structure 72 B. Tendencies and changes of vegetation composition in relation to tendencies of rock changes 73 4.2 rock and Soil features and measurement equipment calibration 74 A. rock and Soil features 74 B. equipment calibration 75 4.3 Water dynamics in the rock-soil-tree system 76 4.4 Water regime in the rock-soil-tree system and the general water-balance 78 A. Q. ithaburensis forest 78 B. Q. calliprinos maquis 79 4.5 Vegetation adjustment to the habitat 80 4.6 Projection of the research conclusions to the general Mediterranean region in Israel 81 4.7 Summary and conclusions 82 Bibliography Term dictionary Appendices English summary
- 92. נספחי Appendices לעבודה: מצורפי מבנה מערכת הקרקע והסלע בבית הגידול והדינמיקה של משק המי עיקריי אקולוגיי כגורמי מנשה המצוי באזור אלוני התבור והאלו בתפוצת אלו Of the thesis Rock-soil system and water regime dynamics in the habitat as the main ecological factors of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinus in Alonim-Menashe region חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת ניר הר By Nir Herr הוגש לסנט האוניברסיטה העברית בירושלי May 2008 אייר תשסח מאי
- 93.
- 94.
- 95.
- 96.
- 97.
- 98.
- 99. ) ( )
- 100. .II . (1988) ,
- 101.
- 102. Sneh et al. (1998) Sneh et al. (1998) המפה הורכבה על י ד י השלמת מ יפ ו י עצמי על גבי מ יפ ו י קו דם, ( נספח 1ב ': מ פ ה גאולו גית של ה חל ק ה מז רחי בגבעות אלונים-שפרעם. עפ הר ( 1998
- 103. I II I II I II ב. NH NO ppm ' , ' I II ' ' א. Si K S Na Mg Ca/2 80 70 50 40 30 10 0 20 60 ppm Al .-% Fe -.%. .-.%. C C -% -.% Ca Mg .-.% .-.% K -.. -.. N .-.% .-.% P ( הרכב תמיס ת הקרקע עפ הר ( 1998 התמ יסה התק ב לה במי צ ו י במש א ב י ם לא חר א יר ו ע י ג שם ע י קר י י ם ו נ ב ד קה במע ב דה. מו צ ג ו ת ת ו צ א ו ת ש התק בל ו במספר נק ו ד ו ת ד י ג ו ם בא ז ו ר אל ונ י ם -שפרעם, המח ול ק י ם על פ י ס ו ג הקר קע וה אתר. ה מספרים בגוף הגרף מצי י נים את חודש הד יגום ( 1=ינואר, 2=פברואר, 3= מרס). שנת ה מד יד ה: 1994 ב מד יד ה ז ו לא .ICP למטה מ וצגים ה יס וד ות הע י קר י ים שנבדק ו במכ ש יר תוצא ות החנקן .(Cl, F, Br) התק בלו ה יסו דות חנקן ו ה י סוד ות ה הלוגני ים מ וצגות מ י מ י ן . ת וצאות נ וס פות של אני ונים, יס וד ות ק ו רט, מ יצ ו י קר קע וסלע במע בד ה, ק ט י ונים חליפים והרכב עלים של אלונים וצ מחים נוספים (1998 , מ וצגים אצל הר ( 1996 הרכב ת מ יסת ה קרקע ש ונ ה מ הרכב הק רקע הכ ולל. ה הרכב הכ ולל מוצג ב טבלה שלהלן . ה יס וד הע י ק רי, צו ר ן, לא יכול הי ה להתקבל בשי טת הבד י ק ה שנעשת ה כאן , שנ י ה יס וד ו ת הראש ונ ים בטבלה הם קש י ת מס ור יכו זם בתמ יסת הקר קע מב ט א את החומר הא ורגני ב קר קע, וגם היחס בי ן C . נמ וך ה יסו ד ות הבא ים ש ונה ב הר כב הכ ולל וב תמ יסת הקר קע, בה תאם למסיסותם. נספח 1ג': אל ון הגליל הסולליםגבעת אלה א. א ב א ג. חציר אל וני א ב א ג. חציר הסוללים גבעת אלה אל ון הגליל
- 104. א ב ג א ב ג ד : נספ ח 2.1 קידו ח י ה קש ה על יד י מ כונה ז חל יל י ת קלה מוּנעת א וויר א. קידוחים ביער אלון . התבור בתחנת אג 2 ש ו רת הצינ ור ות הלבנים הם קי ד וח י ם ק ו דמ ים במר ו וח י 2 מ'. ב. קידוח בתחנת אג 2 תחת נוף עץ גי שה אל העץ במצב מקו פל וג י ז ו ם קל אי פ שר ו את הרמת מגדל הקיד ו ח ג. מעבר מכונת הקידוח בתוך החורש ש ל תחנ ת ת מרת קי פ ו ל המגדל איפ שר תמרו ן בתוך החור ש הצפוף. ד. קידוח בסלע בחורש בתחנת תמרת הצינ ו ר בחזית הוא ד י פ ו ן של הקיד ו ח הסמ וך, הקודם : נספח 2.2 קידו ח י ג לע ין על יד י מקד ח ה ח ש מל י ת ע ם מקד ח ש פ ת י הלו ם וקירו ר מ י ם א. בחורש אלון מצוי בתמרת ב. ביער אלון התבור בתחנת אג 2. הוצאת קטע גליל מכ וס י ת הקיד ו ח לאחר הוצאת המקדח הארוך (המ ור כב מח ול י ות) מעומק 4 מ' ג -ד. קדח, ג לעין, קצה המקדח ובסיס המקדחה. ד קדח 2 קדח 3 ג לעין מקדח גל י לי עם שפת יהלום
- 105. : נספ ח2.3 א ס ר יקות מכ ם חודר ק רקע בת חנות ה מ ד יד ה ב ד ג ב א ג 500 ביער אלון התבור MHz א. סריקה עם אנטנה בתחנת אג 1גר ירת האנטנה על פני הקרקע בנתיב מסומ ן ונק ו ד ות בקרה. בקרת המדידה במכשור שבתוך הרכב ב. סריקה עם אנטנה 300 MHz בתחנת אג 2 האנטנה גד ולה י ות ר, ח וד רת לעומק רב י ותר אבל בחדות נמוכה. בכל התחנות נערכה מדי דה בשתי האנטנות ג -ד. מחשב ההפעלה, תווין השדה וסרט התוצאות מאפש ר פ יענ וח שדה מהיר ותכנו ן המשך העבוד ה נספ ח 2.4 : מד ידות ע ם מכ ם אנ טנות בור בת חנת א ג 2 א. איפוס האנטנות במקומן צמוד לזוג הקידוחים ל פני המדידה ב. הורדת האנטנות בתיאום ש ל שני המפעילים ל תוך זוג הקידוחים במרווחי עומק ש ל 25 סמ בין המדידות ג. המדידה ובקרתה מתבצעת על ידי מנהל המדידה באמצעות המחשב ומערכת ההפעלה
- 106. נספ ח 2.8: מד יד ת ר ט יבות במ פ ז ר ניטרון שפגע במי מן חוז ר כניטרו ן תרמי א יטי. הניטרונים התרמיים נספרים במכשיר ו מבטאים את כמות המימן שרוב ו נמצא במי הק ר ק ע והסלע. ככל שהרטיבות גבוהה יות ר הניטרונים מוחזר י ם מרד יוס השפעה קצר יות ר . הפונקציה א ינה ליניא רית ונד רש כי ול. CaCO CaCO 3 3 H H מקו ר מ ונה ניטר ו ן ני טר ו ן ת ר מי א י טי מים א ב ב מיכל א וו י ר א נספ ח 2.5 : בור ד י גו ם וכיול בש ט ח א ג 2 חפירה ודיגום הצפה לבדיקת מוליכות הידראולית סיר לחץ גב וה עם דג ימות על גב י החרס מאזני ים : נספ ח 2.6 הכנת ע קומי ת א ח י ז ה כוסו ת חרסינה וזכוכית להכנסת הדגימות לי יב וש בתנ ור מדידת מתח תאחיזה בלחץ גבוה מכסה הסיר וסת ומד לחץ מד גובה הגוש תל ו י בח וט מהמאזני ים ונ ש קל במספר מצבים : נספח 2.7 בדיקת צפיפות בשיטת הרגב סיר פ רפי ן מחומם ג רג ר בסלע גי רני ב מערך סכמטי ש ל ח לקיקי הסלע והמים שבנקבובים, ופגיעת הניטרונים באטומי המימן ני ט רוני ם א מדידה בחורש בתמרת הור דת המקור ל תוך הק יד ו ח דרך ג וף המכשי ר כבל 8.5 מ' עם מעצורים כל 25 סמ דג ימות סלע וקרקע כיו ו ן גובה עמוד המים על גבי מסילה משונתת שיטת עמוד המים התלוי למתחים נמוכים ג צי נ ור ו ת קיד וח מקורי ים Wet
- 107. א ב קידוח חורים מדויקים בעזרת תבנית לפנ י תחילת העונה, כאשר עצי אל ו ן התבור עדיי ן בשלכת : נספ ח 2.9 מד י דת ט רנס פ י ר צ י ה בש י ט ת פולס ה ח ום הכנסת החיישנים ל גזע ה עץ חיישן מחמם חיישן רקע : נספח 2.10 מד י דת מ וליכות פ יוניות וט רנס פ י רצ י ה א מ צעות ADC פו רומ ט ר תא מדידת עלה ג ו ף הפור ומטר צי נ ור קשיח לקליטת א וו י ר מרוחק מהעץ : נספח 2.11 מד י דות מ ט או רולוג יות בת חנ ה א ג 1 מד גשם מד קרינת שמש מד רוח : נספ ח 2.12 י צ יקת בלוקי גב ס וצמד י ם חו מני י ם למד י דת ר ט יבות וט מ פ ר טו ר ה של סלע וקר קע בתחנ ה א ג 2 נראים צ ינ ור ות הדי פ ו ן של ר שת הקיד וח י ם וצ ינ ו ר (לפנ י הטמנתו) המוביל את חוט י החי י שנ ים אל אר ו ן המכש י ר י ם, . עצים מסומנים בבדיקת פולס חום
- 108. לחנתו ן לש פ ר ע ם לנ צ ר ת גו לנ י לצומת צומת המו בי ל מאגר אש כו ל (בית נ טופ ה) [שריפ ת י ע ר ] בי ר אל מ כ סו ר קב ר שייח וב ית קב רו ת כפ ר ק רחת ביע ר אלו ן התבו ר יע ר אל ון התבו ר יע ר נטוע, ו אלו ן התבו ר כתת יער יע ר אלו ן התבו ר שטח בתה ועשבוניים נספח 3א': צפו ן מערב גבעות אל ו נ ים-שפרעם עצי אלו ן התב ו ר (גזומים וח פ ו ר ים לקר את העתקה)מע ל צומת המוב י ל. .II ש ינ ו י ע ומק הקרקע מקרקע רד ו דה עד כיס י קרק ע. ש ור ש ים במגע עם הנארי אלון הגליל יע ר א לו ן ה ת בו ר ב ג ב עת אל ון ה ג ל יל ה ג ב ע ה החשופ ה ממער ב חתך ס לע הק ר טו ן אתרים בצפון ה קער על גבי מת ו ו ה קער אלונים-מנש ה אלון הגליל גבעת זרזיר ביר אל מ כסור בסמת טבעון עמק יזרעא ל תמרת הר הכר מל צילו ם אוו י ר .I ע פ אופק 1992 ב') ) III . מפה ס טר וקטור לית ותיח ו ם צפו ן הס ינקלינה צומת סומך שפ רעם ה ורסט חנתון מבנה הר חנתו ן צומת המוביל א לו ן הגל י ל עדי הר ד וף נופית הסול ל ים ק מ ר ה כ ר מ ל למשגב ( מפת הרקע על פ י ל ו י ( 1979
- 109. I II III היו וצרות מבנה המ דרון .II הי ורד מבי ר אל מכס ו ר לעמ ק בית נטופה תצוגה סכמטית על פי המפה ,( הסטרוקטו רל ית של לוי ( 1983 III ר אה נספח 3א בכל גוש מוצגות שלוש יחד ות סלע II III I I II III גוש דרומי נטוי מוגבה גוש צפוני נטוי יותר ומוגבה מעט גוש מרכזי מונמך ובנטייה קלה קו ר אש המדרו ן והחלק שהוסר קו תחתי ת המדרו ן והחלק שמתחת לפני הקרקע מבנ ה המדרו ן צ פו ן ראש המדרון תחתי ת המדרון המד רו ן מור כ ב ב עיק ר משלוש ה ג ושים המופר ד ים בי נ י הם ע ל י די קו וי ש ב ר. כ ול ם נו טים ל כי וון מר כז הק ע ר ( ה ס י נקלי נ ה) ו כ ל אחד מ הם נו ט ה ומורם או מו רד בא ופן שונ ה . החלק ה ע לי ון ה ו ס ר בת ה לי כ י בל י ה ו סחף ו החלק ה תחתון נמצא מתחת לפ נ י הש טח. קר ט ון , מ כו ס ה נא רי בפנ י הש טח וק רק ע ר נזינ ה חומה .I א בן גי ר , ק רקע ט ר ה ר ו ס ה .II קר ט ון חווארי .III המ גע בי ן א בן ה ג יר לקר ט ון עשו י ל הי ות בל תי ר ג ול ר י כ תו צא ה מגל ישות ס לע בתקופ ת ה יו וצ רו תו ב. ש לושת הגושים צמודים באתרם א. ש לושת הגושים נפרדים ג. ה תוצאה ל אחר סחיפת החלק העליון וללא החלק אשר בתת הקרקע צ פו ן נספח 3ב': מפת יחי ד ות קרקע-סל ע .I במדרון בי ר אל מכס ו ר-נטופה ( כו לל מיקום אלו נים שהו ע תקו) סק ר ומיפוי: ני ר ה ר ע בו דת ממג : א ל ה מריאש קק ל מרחב צפ ון קנ מ ב ה דפ ס ה : 1:8,500 בקי רו ב שלושת ה יחידו ת מב טא ות א ת שלושת ס ו גי ה סל ע ה עיק רי ים ה נמצאים בש טח: 222.5 741.5 742.5 בית הקב ר ות בי ר אל מכסור ל צו מ ת ה מו בי ל ל חנ תו ן לשפרעם
- 110. בחזית אזוב וכתלהבבית הג י דול של הנא ר י ו הרנדזינה החומה. ממול, יער בו גר של אל ו ן התבו ר. העדרים רועים בכל היחידות וביער בא ותה מידה בקיר וב. א ז ו ב מצוי הר טור ען כתלה חריפה הרי נצרת מאג ר א שכול אל ונים אל ונים אל ונים ק רחת יע ר זקנן שעיר כתלה חריפה אז וב מצוי בית ג ידו ל הרנ דזינה החומה עם אזוב ו געדה. משטחי נא ר י מעטים הממשיכים מתחת לפני השטח אז וב בכיסו ן קר קע על נאר י -קרטון בית ג ידו ל משטחי הנאר י עם הצומח שבתוכם וב ינ יהם בית ג ידו ל של אב ן הגי ר והטרה-ר וסה. קרקע טרה רוסה בעומק 150-40 סמ וסלע אם של אב ן ג י ר. שו לטים קיפ ודן ועיר י ת (עשבונים רב שנת י ים). קיפו דן עיר ית בית הג יד ול של הרנדזינה הבהירה עם אזוב וכלנ י ת על קרטון חוו אר י מבט מיער האלונ ים אל המדרון החשוף לאחר חפירה של בור ו ת במדרו ן נספח 3ג: תמונות הסלע, ה קרקע ובתי הגידול במדרון ביר אל מכ ס ו ר-נט ופה את מערך בתי הגיד ו ל במדרו ן ראה באי ו ר 1.3 ובנספח 3ב'
- 111. נספח 3ד': גבעתחצ יר – גבעת ז רזי ר מפה גאולוגית, היט לי ע צ ים וסביבת בית השו רשים ב. עצי אלון התבור על גבי נארי חו וארי פריך בגבעת חציר (העצים בחזית ג זומים וחפורים לקראת העת קה) ג. עץ אלון התבור על כי ס קרקע בכפר גריפת (גבעת זרזיר) פס הקרקע האופקי מבדיל בין הנארי העליון לנארי התח תון א. מפה גאול וג ית וה יטל י עצי ם עפ הר וחוב', 1998
- 112. אל ו ןהתבור בתחתית המדר ו ן ח ור ש אל ו ן מצו י במדר ו ן כי ס קרקע נספח 3ה' אל ו ן מצ ו י על סל ע. הקרקע מעטה אל ו ן מ צ ו י ו ש ו רש י ו בס ד ק י הסלע אלון התבור בתחתית המדרון וחורש האלון המצוי מעליו במדרון תמרת -מזאריב אל ו ן הת ב ו ר (בשל כת) על כ יס קרקע בתחת י ת המדר ו ן ו ח ו רש אל ו ן מצ ו י מעל י ו במ ו ר ד מדרו ן תמרת ל י ד מזאר י ב . מבט משל ו ש ז ו ו י ו ת ש ל א ו ת ו מ ק ו ם עצי אלו ן הת בור , כ יסי קר קע ו ש ורש ים במ בט תלת מ מד י ב מדר ו ן מעברים בי ן אל ו ן התב ור הגדל בכי ס י קרקע לחורש של א ל ו ן מצ ו י הגדל יש ירו ת על הס ל ע וש ורשי ו ב סדקי ס לע דקי ם ביערחורש הסוללים אל ו ן מצ ו י י ש י ר ות על הסלע
- 113. כפר הנוער מאי ר שפיה אורת ו פ וט ו של גוש חורש ן -אל ונה ו ס ב י בת ם. אפשר להב חי ן ב י ע ר והח ו רש הגד ול המ שת ר ע מצפון מז רח לד ר ום מ ער ב ב י ן נחל דלי ה ונחל תנינים. לא ו ר ך הציר המ ר כ ז י של הי ער -חו רש נר אה ב ע יקר חו רש צפוף של אל ו ן מצוי, ו בש ול י ים ממ ע ר ב, וב עיקר ממז רח נר א ים ע צים נפרד ים ב י ע ר פתו ח של א לו ן הת ב ו ר. כלפי מז רח וצפ ון, הצומח המ ע וצה מת מ עט ונע לם . מרב י ת הצומ ח טב ע י, למעט מספר קטע י יע ר מחטני נטו ע. עמיקם זכרו ן יעקב גבעת ניל י רמ ות מנשה בת שלמה נ ח ל תו ת נ חל דלי ה נ ח ל מנ ש ה נ ח ל תני ני ם מ י ל ך ' כ בי ש ו ד ר ך ה מ ו ב י ל ל ג לעד ג ו ש א ל ו נ ה ו י ע ר א ל ו נ ה נספ ח 3ו': יער חורשן נקוד ות סג ול ות הן מ יק ו ם תרש י מ י צומח (א י ו ר 3.8 ה'). קו ו י ג ובה ברו וח אנכ י ש ל 5 מ' הפק ה בממג : א . פרמיס לו ב , קק ל מנ שה הש רון . בא די ב ות קקל . 1:40,000 רשת יש ר אל ה חדשה יער נטו ע יער נטו ע יער נטו ע יער נטו ע מטע ל ר ג בי ם
- 114. התב ו רבינ וני . א צפופה גריג ה מצוי . התב ו ר צפוף עם א . א א. מצוי ב ינוני א. מצוי צפו ף נספח 3ז': מצוי צפו ף . א מפת צומח טבעי ומפת גובה שכבות הסלע התואמת. א. מפת הצומח היא ג י רסא בינ יי ם בשלבי מיפוי הצומח הטבעי במפת השליטה של יער חו רשן בקקל (בא ד יבות קקל). מיפוי: נ י ר ה ר; ממג: יהו דה נ יסן מ רחב מרכז (הר ונ יסן, 2006 ). הג ד ר ות הצומח בחלק הד ר ומי הוצבו כאן בכיתובים על גבי המפה. קנמ ב ה דפ ס ה : 1:22,000 בק יר ו ב א. מצוי ב ינוני מצוי ב ינוני . א מצוי צפו ף . א א. התב ו ר דל י ל א. התב ו ר בינ וני מספר י גבעות על פ י א י ו ר 3.8 א גבעה 5 גבעה 6 ב ה ג ד ר ה של תצ ור ו ת ה צומח ני ת נ ה ע די פות למר כי ב ה עצ י, ו ה וא ה ו ג דר כחו רש או י ע ר אם כ י סו י ה ע צים הי ה 15% לפחות. הו ג ד רו תצו רו ת ה צומח של י ע ר א לון ה ת בו ר, חורש א לון מצוי ו גר י ג ה בש לוש רמות כי ס וי (תצ ור ות בת ה ועש בו ני ים שה ו ג דר ו גם כ ן לא נ כחו ב גל יו ן זה). כ אשר תצ ו רת ה צ ומח כ ול לת אחוז ג בו ה של המר כ י ב ה ע יק רי ש ל ת צו ר ה אחר ת ה יא ה ו ג דר ה כ ב ע לת מוב הק ת נמו כ ה (או ב על ת ט ו ה ר נמוך). ב. מפת גובה שכבות הסלע על פי א י ור 3.9 . בנוסף, קווי העתק (הקווקוו הוא הצד היורד) ומיקום תצורות הסל ע 721 720 719 197 198 199 200 זכר ון י עקב למאיר שפי ה לב ת ש למה נחל דל י ה מראש ה עדולם בי ת גובר י ן (אאוקן על יון) ) חבורת הר הצופים ( קרטון עין זי תים מראש ה ט וף שפי ה דולומיט סכנין (חבורת יהודה)
- 115. ( תכונות קרקעב אזור ה מ חקר. על פי הר ( 1998 .I יש להבחין בי ן שם המדגם (מיקום וק רקע כללית ), לבי ן ההגדרה המפורטת, הכוללת בדר ך כלל גם צבע כללי והגדר ת הצבע המפורטת .II ( (על פי הר 1998 נספח 4א : פחמן % גיר % הגדרה מרקם גידול בית הקרקע אורגני צבע צפיפות גושית קטיונים קיבול חליפים מאק 100 ג' והתצו ר ה הגאולוגית של סלע ה א ם רוסה טרה כבדה חרסית יער קרחות רוסה טרה הגליל אלון אדומה חומה 0.1 07 . 8 2.5 YR 3/4 כהה אדמדם חום 1.37 82 . 6 תצורת ת מרת התבור אלון יער רנדזינה הגליל אלון מלווים ללא אדומה חומה רנדזינה כבדה חרסית גיר דלת 0.4 50 . 71 2.5 YR 3/4 כהה אדמדם חום 1.51 72 . 3 תצורת ת מרת עשבוני שטח רוסה) (טרה אלה גבעת מעוצה צומח ללא רוסה טרה כבדה חרסית אדומה חומה 0.2 16 . 11 1.5 YR 3/3 כהה אדמדם חום 1.49 67 . 1 תצורת ת מרת התבור אלון יער (רנדזינה) חג'ג'רה מלווים ללא אדומה חומה רנדזינה כבדה חרסית גיר דלת 0.4 76 . 56 5 YR 3/3 כהה אדמדם חום 1.- 56 תצורת ת מרת התבור אלון יער חוארי) נארי חציר(רנד' גבעת גבוליים בתנאים 4.54 21.6 גירנית חומה רנדזינה כבדה-חולית חרסית 7.5 YR 3/3 כהה חום - - תצורת ביר ה מצוי אלון חורש הסוללים התבור אלון עם אדומה חומה רנדזינה כבדה חרסית גיר מכילת 16.2 6 . 19 2.5-5 YR 3/3 כהה אדמדם חום 1.81 73 . 5 תצורת מר אש ה מצוי אלון חורש אבא אלוני התבור אלון עם אדומה חומה רנדזינה כבדה חרסית גיר מכילת 9.3 15 . 1 2.5-5 YR 3/3 כהה אדמדם חום 1.- 66 תצורת מר אש ה עשבוני שטח חשוף מנשה מעוצה צומח ללא קלה-בינונית- חרסית חולית 20 .4 5 . 22 6-10 YR 4-6.5/1-4 ) אד' (עד אפור-חום - - 4.3 10.9 כבדה-חולית חרסית התבור אלון יער יער מנשה 1 שחור-חום 8 YR 3/1 .- 36 תצורת ט קי ה תצורת עדולם רנדזינה ב היר ה רנדזינה חו מ ה ג'סמק לו ד ג בן או מ וך ת ב מסה הי ל ל חו ים נ ב או מי ד שרי עם יט קר י ומ י ב קרטון. ל ע נארי
- 116. Depth [cm] soil-rockdensity (kg/lit) between 4 drills in Quercus ithaburensis system in Alon Hagalil, calibration hole, 29 march 2004 1. 3 1.3 1.6 1.35 1.76 1.5 1.5 1.4 1.4 1. 4 1.4 1.36 1.38 1.49 1.57 1.21 1.5 1.6 0.23 0.2 0.12 0.12 3 1.3 ag2-calib hole density with lineament imagine 1. 3 0.7 0.6 0.5 0.4 0.1 0.8 0.9 0. 0.6 0.5 0.7 0.4 1 0.9 0.8 0.3 0.5 0.4 0.7 0.6 0.9 0.8 0.3 0.4 0.5 0.7 0.6 0.8 1.1 1.1 1.1 1.1 1.2 1.2 1 1.3 1 1.3 1.2 1 1.3 1.2 0.9 1 1. 3 1.4 1.4 1. 4 1. 4 1.4 1.4 1. 4 1.4 1.4 1.4 1.4 1. 4 1. 4 1.4 1.4 1.4 1.4 1.4 1.4 1. 4 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.6 1.6 1.6 1.6 1.6 1. 6 1.6 1. 6 1.5 1. 5 1.5 1.5 1.5 1.5 1. 5 1. 5 1. 5 1. 5 1.5 1.5 1.5 1.5 1.5 1. 5 1.7 1.7 1.7 1.7 1.7 1.5 1.5 1.5 1.6 1.6 1.6 1.6 1.4 1.4 1. 4 1. 4 1.6 1.6 1.4 1. 4 1.5 1. 5 1. 5 1.5 1.5 1.5 1.3 1.3 1.3 1.6 1.6 1. 6 1.6 1.7 1.7 1.6 1.6 1.6 1.7 1.8 1. 4 1. 7 1.8 1. 9 1. 5 1.7 1.72 1.42 1.3 1.62 1.45 1.83 1.71 1.71 N aN N aN 1.44 1.57 1.45 1.5 1.74 1.24 1.52 1.52 1.51 1.4 1.43 1.32 1.57 1.71 1.71 NaN NaN 1.44 1.57 1.45 1.5 1.74 1.24 1.52 1.52 1.51 1.4 1.43 1.32 1.57 1.71 1.71 N aN N aN 1.5 1.31 1.39 1.63 1.39 1.56 1.31 1.51 1.39 1.4 1.26 1.37 1.33 1.68 1.52 NaN NaN 1.5 1.31 1.39 1.63 1.39 1.56 1.31 1.51 1.39 1.4 1.26 1.37 1.33 1.68 1.52 NaN NaN 1.99 1.42 1.48 1.43 1.51 1.22 1.72 1.66 1.59 1.2 1.26 1.59 1.64 1.68 1.52 NaN NaN 50 100 150 200 250 300 350 400 1 1.5 2 נספח 4ב : צפיפות הס ל ע בב ור הכיו ל הערכים נמד דו ס מו ך לקי ד וח ים המהווים את פינות הבור, כשכל ערך הו א ממוצע של 3-1 ד ג ימות מאו תה נקודה. בד ופן המזרחית (המוצגת במרכז) ישנו ל ינ אמנט המפרי ד א נכית בין שני גוש י סלע. הלינ אמנט הוצב סכמטית, כך שהוא מפסיק את רציפות האינ טרפו לצ י ות בדופן זו. ערכי הצפיפות בג'סמק על פי סקלת צבעים המוצגת מימין. הערכים מוצג ים גם על גבי הקונטו ר ים בגוף התרשים. .Matlab נקו דות המד י דה מסומנות בעיגו ל י ם סגול ים ו ל י ד ן הערכים המדו ד ים. התרשים נוצר בתוכנת פ ינה 3 דופן דר ו מ ית פ ינה 1 דופן מ זרחית דופן צפונ ית פ ינה 2 פ ינה 4 טבלת תכונות ש ל ד גימות הס לע מבור הדיגום והכיול על פי סדר עולה ש ל הצפיפות מעבדה אחוז אחוז % דגימת % רטיבות צפ-דרעומקרטיבות להרטבה שבמ חרסית שדה סביבה ותגובה דגימת צפיפות בבור משקלית נפחית תיאור פלסטי עיסה 22.9% 34.2% עד יציב רך-בינוני וכתומות ק. לבן שחורות לימוניט נקודות (חוארי?). רך 0.90 דר 18.8 300 קרטון כיס בקרבת דקה פריך קרקע עד קשה מגוון 1.09 דר 25.4 23.4 20 נארי פלסטי שנהב עד פריך חלש לבן גיוון לבן. 1.13 דר 26.8 23.6 125 נארי שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב כתמתם ק. לימוניט מעט בדכ. לבן פריך. 1.16 צפ 4.8 4.1 175 נארי לווחי עד פריך תחתון נארי שורשונים דמוי מגוון. בינוני-קשה 1.16 דר 18.1 15.5 200 קרטון קרקע ק 3.7% 9.0% -+ עם סדוק לאזור למדי סמוך פריך מגוון עד לבן 1.17 דר 16.3 14.0 150 נארי למדי יציב לבן ק. לבנבן למדי פריך 1.20 צפ 23.0 19.2 225 קרטון פלסטי עיסה עד יציב יונקות ק. לבן לבן. למדי רך 1.20 צפ 19.0 15.8 250 קרטון פריך-יציב תחתון) ק. לבנבן נארי (דמוי מעט מגוון למדי פריך 1.20 צפ 23.2 19.3 200 קרטון לימוניטי פלסטי עד יציב בסביבה ק. פריך קשה ק. גם רך. לבן 1.21 צפ 32.0 26.4 200 קרטון מחוספס שורשונים נארי חום-כתמתם. מפורר חומר מגוון. פריך 1.22 דר 23.3 19.1 50 נארי שנהב-מגוון לווחי-יציב פריך מאד נארי פריך, מגוון 1.22 צפ 26.8 22.0 125 נארי פריך קרקע נ. חום עם סדוק לאזור יונקות סמוך קרקע. בליית עד ורוד גיוון עם 1.24 דר 34.6 27.8 150 נארי פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.25 צפ 31.4 25.0 225 קרטון יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.26 דר 11.0 8.8 225 אבן פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.26 צפ 29.2 23.2 225 קרטון בקרבה לימוניטי למדי ק. לבנבן. גיר רך 1.26 צפ 22.7 18.0 250 קרטון פלסטי עד יונקות ק. יציב למדי. פריך 1.28 צפ 24.4 19.1 225 קרטון פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס גיוון נ. קיים פריך. 1.28 דר 32.1 25.0 125 נארי לימוניטי עיסה פלסטי עד יציב שחורות ק. פריך נק' לימוניט מעט רך. לבן 1.29 צפ 29.2 22.7 225 קרטון לימוניטי קשה עד לבן רך 1.29 דר 225 קרטון ורדרד-לבן ק. יציב תחתון נארי נ. פריך, דמוי 1.30 צפ 16.5 12.8 35 נארי יציב אחיד למדי רך כתמתם ק. לבן לימוניט נוכחות למדי. רך 1.30 צפ 16.9 13.0 300 קרטון לימוניטק. יציב 7.2% 16.6% מחוספס עד פלסטי שורשונים שנהב מגוון. פריך. וגם קשה בינוני 1.30 צפ 29.4 22.6 150 נארי מפור 10.6% 15.2% לימוניטי ק. חווארי קשה עד לבן רך 1.30 דר 19.1 14.7 225 קרטון פלסטי עיסה 17.3% 33.6% עד יציב רך-בינוני כלל ק. לבן בדך למדי, יציב רך 1.30 דר 275 קרטון פלסטי ק. יציב לבן לבן-שנהב קרטון מעט עם מגוון פריך, מעט 1.30 צפ 28.3 21.7 100 נארי פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס לימוניט נ. עם פריך 1.31 דר 20.3 15.5 125 נארי מפורר; עיסה הסלע ק. חווארי מהתפוררות רבה אבקה גם קיימת לבן. רך 1.31 דר 24.5 18.7 225 קרטון ורדרד-לבן ק. יציב שורשים נארי מגוון. יציב-פריך, חלקו 1.31 צפ 20.2 15.4 35 נארי פלסטי עד בינוני ק. יציב יציב, עד פריך 1.31 צפ 22.3 16.9 225 קרטון לימוניטנ+- מחוספס עד פלסטי שורשונים שנהב צהבהב. לימוניט מעט למדי. פריך 1.32 צפ 30.0 22.8 150 נארי פלסטי נ+- עד יציב כתמתם ק. לבן לימוניט מעט לבן. למדי רך 1.32 צפ 20.5 15.5 250 קרטון לימוניטי עיסה 11.7% 21.8% גיר עד קשה או יציב לבן במדגם) ק. (מצורר, לא גיר נוכחות למדי. רך 1.32 צפ 14.5 11.0 275 קרטון פלסטי עיסה עד יציב רך-בינוני יונקות ק. לבן נוכחות למדי, לבן. רך 1.33 דר 21.8 16.4 275 קרטון פלסטי נ 7.1% 8.0% -+ ברורים לבן-שנהב שורשונים פריך-יציב. 1.33 צפ 30.0 22.5 125 נארי מעט נ. פריך לבן, מגוון מחוספס יונקות נארי מגוון. 1.34 צפ 18.4 13.7 50 נארי, מעט פלסטי שנהב עד פריך חלש לבן גיוון לבן. 1.34 דר 30.5 22.7 125 נארי בסמוך נ. יציב לימוניטי. פלסטי לבן יציב נארי ויותר מגוון יותר קצת 1.35 צפ 21.3 15.7 75 נארי יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.35 דר 32.7 24.2 225 אבן לימוניטי פלסטי עד פריך עד כתמתם ק. יציב לימוניט עם (+) רך יציב 1.35 דר 28.5 21.1 225 קרטון בקרבה קרקע בליה מחוספס. סדק קטנות נארי אבנים 30% עם מפוררת 1.36 דר 38.9 28.7 75 קרקע יציב 15.4% 24.0% יציב רך אחיד למדי רך יונקות ק. לבן מעט כתמתם. לימוניט נוכחות למדי. רך 1.36 צפ 19.5 14.3 300 קרטון לבן (שנהב) עד חום 1.36 דר 28.2 20.7 75 נארי נארי פריך-יציב רך-בינוני וכתמתם ק. לבן שחור לימוניט מעט לבן. (נארי) 1.37 דר 21.2 15.5 200 קרטון למדי קשה לימוניטק. לבנבן-צהבהב גיר 10% גם בסבנבה לימוניט. מעט לבן. למדי רך 1.38 צפ 21.9 15.9 300 קרטון פריך עד כתמתם ק. יציב לימוניט מעט עם מאד פריך לבן רך 1.39 דר 21.9 15.8 250 קרטון בקרבה בליה מחוספס. סדק כך) נארי לא פצלים, אך של (בגוון אפרפר פריך 1.39 דר 32.4 23.3 75 נארי לימוניטי 12.8% 22.2% פלסטי עד יציב קשה ק. פריך קרטון כולל רך. לבן 1.39 צפ 26.2 18.8 225 קרטון קשים וגושים למדי פריך חוללבן דמוי במרקם בהירה חומה קרקע במעין מצופה 1.40 דר 27.2 19.4 175 נארי בקרבה פריך. אפרפר עד וכתמק. יציב שחור נק' לימוניט בחלקו. פריך אפרפר לבן 1.40 דר 32.0 22.9 275 קרטון פלסטי נ+- שנהב עד בלוי קשה. נ. חום יותר מעט הנארי ל-א'. 1.40 דר 33.6 24.0 75 דומה ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.40 דר 28.1 20.1 35 נארי. פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.40 דר 30.0 21.4 150 נארי בקרקע נ+- גדולה עליון נארי מגוון אבן בינוני 1.42 צפ 26.1 18.3 35 נארי פלסטי רסק כמעט עד מחוספס קטנות נארי קרטון אבני עם בהיר חום - אפרפר 1.42 דר 33.9 23.8 100 רסק לימוניטי עיסה גיר עד קשה או יציב לבן יציב ק. חווארי. למדילבן, אולי רך 1.42 צפ 22.7 15.9 275 קרטון ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.42 דר 30.4 21.4 20 נארי. פלסטי עד יציב רך-בינוני לימוניטי ק. לבן וגיר בינוני 1.43 דר 18.0 12.6 225 קרטון מגוון-שנהב יציב מחוספס עד פריך אדמתי נארי עד ולימוניטי מאד מגוון 1.43 צפ 28.6 20.0 75 נארי מעט נ. יציב לבן, מגוון מחוספס מגוון נארי מעט 1.43 צפ 26.5 18.5 50 נארי חומה שנהב קרקע ומעין לבן-מגוון 1.45 דר 35.2 24.3 50 נארי ושורשים שנהב קרקע סימני מעט 1.46 דר 20 נארי. נמוכה המדודה וצפיפותו כקשה שתואר סלע = חום רקע מעבדה אחוז אחוז גבוהה דגימת המשדודה וצפיפותו רך שתואר סלע = תכול %רקע %רטיבות צפ-דרעומקרטיבות להרטבה שבמ חרסית שדה סביבה ותגובה דגימת צפיפות בבור משקלית נפחית תיאור פלסטי 5.4% 27.0% עד יציב פריך עד מחוספס 40% ) מהנפח) נ. (כ- לימוניט עם 1.47 דר 29.6 20.2 125 נארי פריך עיסה 17.9% 25.0% עד יציב יונקות ק. פריך. לבן רך 1.47 דר 25.1 17.1 250 קרטון חלקית מופר או יציב בקרבפריך לימוניטי ק. גיר אחיד. לבן כתמתמים קרטון וכתמים שחור לימוניט יותר (+). רך 1.48 צפ 34.0 23.0 275 קרטון פלסטי 28.1% 39.6% לבן-שנהב מגוון מובהק, יותר 1.48 צפ 27.3 18.4 100 נארי בלוי עד פריך מגוון בלוי נארי עד מאד מגוון חלק בחלקו. למדי קשה 1.48 צפ 27.4 18.5 50 נארי מחוספס שורשנארי חום-כתמתם. מפורר חומר מגוון. בדכ פריך 1.49 דר 29.8 20.0 50 נארי עיסה במקצת כמעט פריך לימוניטי אפור 1.49 צפ 22.3 14.9 350 קרטון בקרבה עיסה 18.5% 30.4% אפרפר פריך. עד יציב וכתמק. שחור בחלקו. נק' לימוניט פריך אפרפר לבן 1.49 דר 27.9 18.7 275 קרטון לימוניטי פלסטי עד יציב פריך מהמדגם ק. 30% כ- המהווה לימוניטי (?) מצורר 1.50 צפ 19.1 12.8 225 גיר פלסטי עד יציב רך-בינוני לבן במדגםק. (לא גיר א. ומעט וכתמתם שחור לימוניט למדי. רך 1.50 דר 24.7 16.5 250 קרטון שנהב-מגוון פריך-יציב במדגם) נארי מפורר, לא (הרוב מגוון למדי פריך 1.51 צפ 33.9 22.5 100 נארי שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב בדכ ק. לבן פריך. 1.51 צפ 175 נארי יציב רך-בינוני לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט קרטון. גיר; מעט 1.53 דר 23.3 15.2 225 אבן פלסטי שנהב עד לווחי פריך תחתון יונקות נארי (אפרפר-צהבהב). לבן בינוני 1.54 צפ 32.9 21.4 150 קרטון בקרקע גדולה עליון נארי בחלקו אבן למדי קשה 1.54 צפ 25.9 16.9 35 נארי לימוניטי קשה לימוניטי ק. קרטוני גיר (או קשה 1.54 צפ 31.0 20.1 350 קרטון פלסטי כמעט עד מחוספס בדגימהנארי אבניות 50% מגוון. כ- עד לבן פריך - יציב 1.55 דר 29.5 19.1 100 נארי אחיד לבן וקשה קרטון יציב יותר 1.55 צפ 27.2 17.5 275 דומה, מעט פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.55 דר 31.8 20.5 150 נארי פלסטי ק+- עד יציב לבן שחור ק. לימוניט מעט לבן. רך-בינוני 1.56 צפ 9.4 6.0 250 קרטון לימוניטי פריך 16.2% 23.4% פלסטי עד יציב פריך יונקות ק. רך. לבן 1.56 צפ 42.5 27.2 200 קרטון למדי פריך בתוכו לבן טבועה קטנה אבן עם 1.57 דר 17.0 10.9 100 נארי למדי קשה לבנבן-צהבהב לימוניט ק. מעט לבן. למדי רך 1.59 צפ 28.0 17.7 275 קרטון מופר מאד, כמעט במקצת פריך פריך לימוניטי אפור 1.60 דר 34.8 21.8 350 קרטון פריך לבן עד פלסטי לבן שנהב תחתון 1.60 דר 28.7 17.9 150 נארי פלסטי עיסה עד יציב רך-בינוני לבן וכתומות ק. שחורות לימוניט נקודות (חוארי?). רך 1.60 דר 60.6 37.8 300 קרטון מאד 23.0% 31.6% פריך או לימוניטי עיסה עד אחיד לבן 1.61 צפ 27.8 17.3 275 דומה ק. קשים וגושים למדי פריך נארי לבן פירורי חולית + מעין בהירה חומה 1.63 דר 31.6 19.4 175 קרקע (שנהב) לבן עד חום אדמדם נארי בהיר חום גיוון אחיד. תחתון נארי 1.63 דר 36.1 22.1 75 דמוי פריך-יציב רך-בינוני לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט מעט לבן. (נארי) 1.64 דר 31.6 19.3 200 קרטון חלקית עיסה, מופר לימוניט כמעט למדי), מעט קלה (שבירה רך-בינוני 1.64 צפ 27.6 16.8 325 קרטון כיס בקרבת דקה יונקות קרקע גיר. א. קטע פריך. עד קשה מגוון 1.66 דר 23.3 14.1 20 נארי בקרבה לימוניטי ק. גיר אחיד. לבן לימוניטי קרטון 1.68 צפ 29.0 17.3 275 גיר יציב קרקע נ. בקרבת יציב-מחוספס מעט שנהב מגוון למדי. קשה 1.69 דר 22.5 13.3 175 נארי בסמוך פלסטי לימוניטי. לבן יותר נארי קשה קטע 1.70 צפ 19.3 11.3 75 דומה, כולל מחוספס שחור נארי עד באדמדם מגוון בחלקו. פריך, קשה 1.71 דר 27.5 16.1 35 נארי מצורר(?) (מצורר?) גיר לימוניטי 1.71 דר 16.8 9.8 325 גיר חלקית עיסה, מופר וכתום כמעט שחור לימוניט רך-בינוני. 1.71 צפ 28.5 16.6 325 קרטון לווחי 5.0% 23.2% עד פריך תחתון נארי לבן דמוי פריך עד בינוני-קשה 1.71 דר 27.5 16.0 200 קרטון לימוניטי עיסה עד פלסטי לבן וכתמתם ק. שחור לימוניט נקודות יותר, יותר 1.72 דר 26.8 15.6 275 דומה, פריך בדגימה שנהב שורשים קרקע. סימני מעט 1.74 דר 22.1 12.7 35 נארי. 16.0% 42.6% -+ קרקע נ. בקרבת יציב-מחוספס ומחוספס שנהב מגוון למדי. קשה 1.75 דר 24.3 13.9 175 נארי לימוניט לימוניטי רך-בינוני, מעט 1.75 צפ 28.8 16.4 325 קרטון עיסה, כמעט פלסטי עד פריך לבן למדי ק. פריך 1.77 דר 42.4 24.0 225 קרטון פריך עד יציב מאד ק. פריך לבן רך 1.77 דר 250 קרטון יציב פלסטי נ. חתורים לבן-שנהב שורשונים גיוון. סימני קיים בחלקו. קשה 1.78 צפ 33.0 18.5 125 נארי יציב מחוספס ק. עדנארי באדמדם מגוון גיר. א. כולל בחלקו פריך, קשה 1.81 דר 26.6 14.7 35 נארי בקרבה אפרפר פריך. עד יציב לימוניטי) ק. גיר גם (בסביבה לימוניטי רך-קשה 1.82 דר 25.2 13.9 300 קרטון לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון לימוניטית במקצת עיסה קשה לימוניטי אפור 1.82 דר 31.2 17.1 350 קרטון פריך בסמוך נ. פלסטי לימוניטי. לבן שחור נארי לימוניט יונקות. מעט גיוון. פריך, מעט 1.83 צפ 32.1 17.6 75 נארי בקרבה 29.0% 51.0% אפרפר פריך. עד יציב (מצורר?) ק. לימוניטי 1.84 דר 22.8 12.4 300 גיר שרשים לימוניט. פלסטי. לבן-שנהב צור ק. 30% כ- כתמתם. לימוניט לבן פריך. 1.86 צפ 15.5 8.3 175 נארי לימוניטי לימוניטי גיר 1.86 צפ 26.2 14.1 275 גיר פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס פירורים נ. מאד. רובו פריך תחתון דמוי 1.86 דר 41.9 22.5 125 נארי בלוי חום יונקות נ. מגוון. ופחות קשה יותר קצת 1.89 דר 26.9 14.2 75 נארי פלסטי שנהב עד לווחי פריך תחתון קרטון נארי ציפוי קרטוני. 1.90 צפ 32.2 17.0 150 גיר למדי פריך בתוכו לבן טבועות גיר אבני עם 1.90 דר 13.6 7.2 100 נארי למדי קשה לבנבן-צהבהב לימוניט ק. מעט לבן. למדי רך 1.90 צפ 30.5 16.0 300 קרטון פלסטי עד יציב פריך עד מחוספס דק נ. קרטון ציפוי עם לימוניטי (?) מצורר 1.94 דר 19.9 10.2 125 גיר קשה פריך-יציב ק. לבנבן מההרכב ק. 10% כ- קרטון. מצופה גיר 1.98 צפ 16.7 8.4 200 אבן גדולה עליון נארי ואבן מגוון קרקע בינוני למדי קשה 1.99 צפ 20.3 10.2 20 נארי קיצו רי ם: ק. = קרטון, נ . = נא רי, + - = ב קירוב, שבמ = ש ארית בלתי מסיסה , צ פ = צ פון , דר = דרו ם מק ר א צבעי ם:
- 117. ביח ס לרטיבותהנפח ית ביער אל ו ן (PF ע ק ו מ י תא ח י זה ש ל מי ם בסלע ו ב קר קע. מתח ינ יקה ל וגר יתמ י (ערכ י :I נספ ח 4ג התבור באלו ן הגלי ל תחנה אג 2 בחתך הסלע-קרקע העלי ו ן , ע ומ קים של 175-20 סמ בבור הדי גום. מ וצג ים עק ו מ ים נפרד י ם ל ש ני צ יד י הבור ה ס ב ר למקרא: ספ ר ה ראשונ ה ב כ ל שור ה במקרא ה יא מספ ר הק י דוח ב ב ור ה די ג ום. 1,3 ב גוו נ י יר וק ו כחול בצ ד ה דר ומי של ה בו ר. 2,4 ב גו ו ני אד ום-חום בצ ד ה צ פונ י תאחיזה על פי נתוני המדידה, עקו לפי מצב דחוס מחושב תפיחה ועקו עקו בור הכיול. נארי עומק 35 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 רטיבות נפחית מדודה מודל על בסיס נתונים מדודים נפח יחסי Vn מיקום פריצת אוויר רטיבות נפחית דחוסה מודל הרטיבות הדחוסה רטיבות נפחית רטיבות נפחית ח יש ו ב מ ר כ י ב ה ד ח י ס ה Chertkov ה ו א על פ י 2000,2004 ). נפ ח ) ה ח ר ס ית ע ול ה ע ד ר ו ו י ה ת ו קל יטת מ י ת ו ,Vn ד ח י קת ה א ו ו י ר ע ד המש ולא ח ר מ כ תפי ח ה ב מצ ב על ר ו ו י ה 0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF א 2 ב 2 א 1 ב 3 א 4 קידוחים 1-3 מודל קידוח 2 מודל קידוח 4 מודל 7ג 30 גלעין בור הכיול עומק 125 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 רטיבות נפחית רטיבות נפחית 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 1 א 125 2 א 125 2 ב 125 2 125 ב 1 3 ב 125 קידוחים 1-3 מודל קידוחים 2-4 מודל 1-3 משולב 100-125 בור הכיול עומק 150 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 2 בג 20 3 ג 20 מודל רטיבות נפחית רטיבות נפחית רטיבות נפחית רטיבות נפחית 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 PF 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 2 א 150 2 150 א 1 2 ג 150 3 א 150 3 ב 150 קידוחים 1-3 מודל קידוחים 2-4 מודל 7ג 140 גלעין בור הכיול עומק 100 0.0 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 1 א 100 2 א 100 2 ב 100 2 100 ב 1 3 בג 100 קידוחים 1-3 מודל קידוחים 1-4 מודל בור הכיול עומק 175 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 רטיבות נפחית 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 1 א 175 2 ב 175 3 א 175 3 ב 175 3 ג 175 4 א 175 4 ב 175 4 א-ב 175 קידוחים 2-4 מודל קידוחים 1-3 מודל בור הכיול, נארי עומק 20 ס מ 0.0 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 בור הכיול עומק 50 0.0 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 2 א 50 2 ב 50 מודל 7ג 50 גלעין בור הכיול עומק 75 0.0 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 PF 1 א 75 1 ב 75 2 א 75 2 ב 75 3 ג 75 כל הקידוחים, מודל הנתונים התקבלו בשיטות עמו ד המים התלוי, סיר לחץ ופלטת לחץ. ר אה 2.4.2 ). על פי נוסחה 2.1 ) RETC העק ומים נבנו בעז רת הי ישום . המדד י ם בטבלה 3.1 .(van-genuchten (נוסחת ע קום תוו ך ה ק ר ק ע הוצג לגבי עומק 20 סמ. בעק ום זה הו דגמה הערכ ת שחז ו ר נפח הקר ק ע החרסיתית לאח ר הסרת מרכי ב תפיחת החרסית. ש א ר העק ומים הם של תאחי זת המים בנאר י ובסלע על בסיס נתוני המדי דה ללא תי ק ון של התפיחה. של עומד בסנטימטרים. שני נתוני מפתח PF הערכים הם מתח לוג ריתמי 15 בר (המקו בל ;2.5=PF הם: 1/3 בר (המק ובל כהערכת קי בול שדה) הו א .4.17=PF כנקו דת כמישה) הו א קר קע 2/20 0.0 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.2 1.4 0 1 2 3 4 5 og(|Pressure Head|[cm]) 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 עקו ם מו כלל עו מק ים 125-175 קידוחי ם 1-3 0 1 2 3 4 5 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 עקו ם מו כלל עו מק ים 125-175 קידוחי ם 1-3 PF מתח לוגריתמי של עומד בסנטימטרים PF מתח לוגריתמי של עומד בסנטימטרים PF מתח לוגריתמי של עומד בסנטימטרים PF מתח לוגריתמי של עומד בסנטימטרים PF מתח לוגריתמי של עומד בסנטימטרים