More than Just Lines on a Map: Best Practices for U.S Bike Routes
19 barak-217-232
1. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
כוכבית ברק, אליאס קויפמן, חגי לייבושור, חגי רונן, וירון פלוס
המרכז למיפוי ישראל
,kohavit@mapi.gov.il, elias@mapi.gov.il, hagail@mapi.gov.il, hagi@mapi.gov.il
felus@mapi.gov.il
תקציר
עדכון של הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר הוא נגזרת של עדכון תקנות המודדים (מדידה ומיפוי).
תהליכי הכתיבה והעדכון מתבצעים בצוותי עבודה שכוללים את אנשי מפ"י באגפים השונים, יועצים של
מפ"י, אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה המקבילים (משרד המשפטים, מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון,
משרד הפנים) וציבור המודדים המוסמכים.
בהנחיות המנהל יש פירוט של היבטים טכניים הקשורים לתהליכים ולכללים שמוגדרים בתקנות. באופן
פרטי טיוטת התקנות שפורסמה מציגה שינויים רבים כולל:
שימוש רחב בטכנולוגיית ה- GNSSורשת התחנות הקבועות של מפ"י לקבלת ערכי קואורדינטות
אופקיות וכן למדידת גבהים אורתומטריים. גבהים אורתומטריים מחושבים מגבהים אליפסואידליים
שנמדדו ב GNSSומודל גליות סטטוטורי. השוני המהותי בתקנות החדשות הינו שיטת הדירוג
והדיוקים.
קידום קדסטר מבוסס קואורדינטות. בתקנות מוגדרת לראשונה נקודה בסיווג 1 כנקודה שערכי
הקואורדינאטות שלה מהווים אסמכתא עליונה לשחזור גבולות.
דגש ועדיפות למסמכים ממוחשבים על הנייר המודפס. כנגזרת מכך גם התהליכים יבוצעו באופן מקוון
ואוטומטי.
הגדרה של תכנית לתיעוד גבולות (תת"ג). התת"ג מאפשרת תיאור קואורדינטיבי של גבולות
המקרקעין הרשומים, גם שלא במסגרת תכנית לצורכי רישום חדשה (וזאת לצורך הקניית וודאות
בביצוע תכנון, עבודות בנייה, פיתוח וכו').
בנוסף לשינויים העיקריים שהוכנסו בתקנות, ישנם שינויים שמתבצעים בהנחיות. שינויים אלה מטרתם
ליצור אחידות בתהליכי עבודה של מודדים ובתהליכי בקרת נתוני קדסטר וגיאודזיה על ידי מודדים
מבקרים שונים שעובדים במפ"י ועבורו. ההנחיות העיקריות כוללות:
בגיאודזיה - בנייה ואבטחה של סימני מדידה, מדידה וחישוב נקודות בקרה ,Sשימוש בנקודות בקרה
שאינן ברשת ישראל התקפה, מדידת גבהים אורתומטריים (כולל סטטוטוריים) בכל הדרגות, שימוש
בנקודות בקרה אנכית אורתומטרית הנמצאות בבנג"ל, חישוב קואורדינטות, גבהים ואומדני דיוק, אופן
ותוכן הגשת נקודות בקרה למפ"י.
בקדסטר - שחזור גבולות (כולל מבחנים לפטור משחזור מדויק בחלקות עודף), התמרות לנקודות גבול
מרשת מקומית, ישנה או חדשה שלא נמצאו בשדה, קשר לנקודות גבול ולרשת בקרה גאודטית ארצית,
סימון נקודות גבול (כולל מבחנים לפטור מסימון נקודות מפנה), פרטים למדידה ולמיפוי, מדידת נקודות
גבול ופרטים, עריכה והגשה של תצ"ר / תוכנית לתיעוד גבולות (כולל דוגמאות של תוכניות כאלה), פרשה
טכנית ו"תוכנית ממוחשבת", ביקורת תצ"ר ותוכנית לתיעוד גבול וסיווג נקודות בבנק"ל ודיוקם.
1. הקדמה
אחד התפקידים החשובים של המרכז למיפוי ישראל הוא פרסום תקנות המודדים והנחיות מנהל הקשורות
לנושא. התקנות הן הבסיס לפעילות המדידה, קדסטר ומיפוי בישראל. הן מגדירות את תוצרי המדידה
ופרמטרי האיכות שלהם (כגון דיוק). הן מתוות את הכללים הבסיסים בקדסטר ומציינות את הדרישות
מפעולות מדידה. הנחיות המנהל מפרטות מה הם התהליכים הנדרשים כדי לעמוד בדרישות של התקנות.
ההיסטוריה של התקנות ארוכה והיא מתחילה ביוני 1921 עם פרסום פקודת מודדים 1921 (תקנות עפ"י
סעיף 7), בצו החתום ע"י הנציב העליון הרברט סמואל. הפקודה כללה פירוט של הנושאים הבאים:
217
2. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
רישיונות למודדים, עשית המדידות לשיטות, סימנים ותכניות. מאז מתעדכנות התקנות בקצב של אחת
לעשור בהתאם לשינויים הטכנולוגיים.
תהליך עדכון תקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ"ח – 1221 ארך יותר זמן מהממוצע בשל הרצון
לקדם מספר שינויים תפיסתיים משמעותיים וניתן ללמוד עליו במאמר של המדען הראשי מ 1009
(שטיינברג 1009). שינויים אלה כוללים מעבר לדיוקים אופקיים ארציים כוללים שנובעת משימוש ברשת
תחנות הקבע, מתן תקפות לביסוס של נקודות גבול (בסיווג 1) מקואורדינאטות על ביסוס המסתמך על
נתונים אחרים כגון מהלך החישוב, מדידת חזיתות, ואפילו סימן בשטח, הגדרת ממשק יעיל בין התכנון
למדידה (תת"ג- תשריט לתיעוד שחזור גבולות), מעבר לתהליכים ממוחשבים והקטנת הצורך בנייר, ועוד.
תהליך כתיבת ההנחיות התבסס על מספר עקרונות:
1. המסמכים יכתבו בשיתוף פעולה מקצועי אדוק של צוותי מפ"י, משרדי הממשלה המתאימים,
ציבור המודדים, והאקדמיה.
9. המסמכים צריכים להיות פשוטים וככל הניתן ולהיכתב באופן ברור וחד משמעי.
3. התהליכים שמוגדרים צריכים להיות יעילים שמצד אחד יכתיבו סטנדרטים גבוהים ודרישות
איכות ברמה טובה ומצד שני יתבצעו במהירות (ללא חזרות מיותרות), בניצול מקסימלי של
טכנולוגיות ותוך דגש על עיקר ותפל (צורך לאומי בהאצת הרישום).
4. תהליכי העבודה שיוגדרו בתקנות ובהנחיות יאפשרו יצירת אחידות וזהות ככל הניתן בין פעילות
ביקורת ואישור המתבצעת על ידי עובדים שונים במחוזות שונים במפ"י. ההנחיות צריכות לתעד
ככל הניתן "תורה שבעל פה", כללי עבודה נפוצים ונהלים לקביעת פטורים שהתמסדו והפכו
למקובלים עם השנים.
1. התקנות וההנחיות צריכות להיות מתאימות ככל הניתן לחקיקה הקיימת. ביצוע חקיקת עזר או
שינויים בחוקים משיקים היא תהליך מורכב וארוך.
6. התקנות וההנחיות צריכות להיכתב ככל הניתן בהתאם לפרקטיקה ושיטות העבודה המקובלות
במדידות והנדסה אך עם זאת לקדם חידושים וגישות חדשות להתייעלות.
7. תהליכי העבודה ישפרו את הקשר בין תהליכי התכנון (מבא"ת), רישוי והיתרי בניה, מדידה והכנת
התצ"ר ותהליכי הרישום במשרד המשפטים.
בהתאם לעקרונות אלה מתקדמת הכתיבה כאשר על כל שלב, שינוי, והוספה ישנם הרבה מחלוקות
מקצועיות ודעות. בסופו של דבר מנהל המרכז למיפוי צריך להחליט ולרדת לפרטים של כל שינוי. אפילו
בעת כתיבת המאמר ישנם נושאים שלא סגורים סופית. חלק מהדברים הכתובים במאמר עשויים
להשתנות והם משקפים את הפעילות נכון לרגע כתיבת המאמר.
בפרקים הבאים יפורטו עיקרי השינויים בטיוטת התקנות ובהנחיות הנגזרות מהן. יפורטו גם חלק
מהמחלוקות המקצועיות הקשורות.
217
3. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
2. שינויים עיקריים בתקנות הגיאודזיה וההנחיות הנלוות
1.2 דרגות ודיוקים נדרשים לקואורדינאטות אופקיות
בעולם מתבצעת הרבה פעילות לעדכון תקנות העבודה והנחיות בהתאם לשיטות המדידה והטכנולוגיה
דוגמאות כוללות את המפרטים שפרסמה סוכנות הגיאודזיה האמריקאית (7009, 3109 ,)NGSמפרט של
סוכנות המיפוי בהונג-קונג )0102 (SMOומפרט של הפורום המשותף לאוסטרליה ולניו-זינלד ICSM
)7002). גם בישראל השינויים העיקריים ביחס לתקנות והנחיות משנת 1221 נובעים מהמעבר לרשת בקרה
ארצית אופקית המבוססת על טכנולוגית ה .GNSSלעומת חלוקה לדרגות 7-1 המבוססות על דיוק של
מהלך מדידה עם דיסטומט, יש חלוקה לשתי רמות G,Sכאשר בתוך כל רמה הדרגות מחולקות כך (ראה
ציור 1):
רמה - Gנקודות בקרה הנמדדות בלעדית ע"י מפ"י כאשר 0 Gרשת תחנות הקבע של מפ"י המונה נכון
לפרסום המאמר כ 09 תחנות (אבן צור 9109), 1 110 - Gנקודות גיאודטיות גאו-דינמיות יציבות ומוגנות
הקדוחות לתוך הקרקע ו 2- Gרשת של 0011 נקודות יציבות.
רמה – Sנקודות בקרה הנמדדות ע"י מפ"י וע"י מודדים פרטיים כאשר 0 - Sתחנות קבע פרטיות קבועות
של מודדים, השגיאה האופקית המירבית לדרגה זו היא 1.1 ס"מ.
1 - Sדרגה המשמשת למדידת נקודות בקרה בדרגה גבוהה לפרויקטים הנדסיים, לקדסטר ולמדידת גבולות
ופרטים. המדידה מתבצעת ע"י מדידות GNSSבלבד, כאשר נדרשת ואף מומלצת מדידה של 11 דקות
לפחות בשתי מערכות שונות, בהפרש זמן של לפחות שעה, בתוספת מדידה של נקודת בקרה המשמשת
כנקודת ביקורת. במידה וההפרש בין הקואורדינטות המתקבלות בשתי המערכות עומד בדרישות ההנחיות,
נקבעות קואורדינטות הנקודה כממוצע הקואורדינטות (סולמון ורוזנבלום 9109). השגיאה האופקית
המרבית לדרגה זו היא 1.9 ס"מ.
2 - Sדרגה המשמשת למדידת נקודות בקרה בדרגה משנית לפרויקטים הנדסיים, לקדסטר ולמדידת
גבולות ופרטים. ניתן למדוד נקודות בדרגה זו באמצעות GNSSבמצב עבודה סטטי ובמצב עבודה קינמטי
– RTKאו באמצעות דיסטומט (מדידה של זוויות ומרחקים). המודד יכול להציב על חצובה את מכשיר
ה GNSSבמצב RTKבמשך 3 דקות רצופות, בשתי מערכות עם הפרש של שעה לפחות. נוסף לכך נקבע כי
יש צורך לבדוק את המדידה על נקודת ביקורת בתחילת וסוף יום. במידה והפרש הקואורדינטות
המתקבלות באמצעות RTKלבין הקואורדינאטות הידועות של נקודות הביקורת וכן בין הקואורדינאטות
המתקבלות בשתי המערכות עומד בדרישות ההנחיות, קואורדינטות הנקודה יקבעו כממוצע בין שתי
המדידות. (סולמון ורוזנבלום 9109). השגיאה האופקית המרבית ברמת מובהקות %12 לדרגה זו היא 1.3
ס"מ.
3 - Sלמדידות נקודות של פרטים שאינם מהווים נקודות גבול. באמצעות דיסטומט (מדידה של זוויות
ומרחקים) או באמצעות GNSSבמצב .RTKעבור סוג זה של מדידות, המודד יכול למדוד עם GNSS
במהלך 4 שניות רצופות בהפרשי זמן של 03 דקות לפחות בין שתי מערכות. במידה והפרש הקואורדינטות
לא עולה על 1 סנטימטרים, התוצאה נקבעת כממוצע המדידות. כמו כן יש לבצע ביקורת למדידה על נקודת
ביקורת בתחילת וסוף יום המדידה. על מנת לבקר את המדידה באופן נוסף, נדרשת מדידה של %09
217
4. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
מהפרטים המוגדרים היטב פעם נוספת שלא באמצעות ( GNSSסולמון ורוזנבלום 9109) או הפרש של
שעתיים בין שתי מדידות חוזרות.
איור 1. רמות בקרה בתקנות החדשות
2.2 דרגות ודיוקים נדרשים לקואורדינאטות אנכיות
כתיבת התקנות לגבי רשת הבקרה האנכית הייתה מהבעייתיות ביותר. מצד אחד היו כאלה שדגלו בהרחבת
השימוש בשיטת ה- GNSSלבקרה אנכית ומצד שני ברור כי דיוקי ה- GNSSמוגבלים ולא יכולים לשמש
לפעילויות גיאודטיות רבות. כפי שנכתב בטיוטת התקנות האמריקאיות (3102 :)NGS
"The height component of a GPS survey measurement is affected by relatively poor geometric
strength for trilateration, as the earth blocks all satellite signals from the hemisphere below the
horizon. This imbalance makes height measurements more susceptible than horizontal
"measurements to signal path errors from multipath or atmospheric conditions
כלומר על מנת לקבל גובה אליפסואידלי מדויק נדרשים זמני העמדה ארוכים. בנוסף מאחר והגובה הנדרש
הוא גובה אורתומטרי הרי שיש להוסיף לו את הגליות באותה נקודה. דיוקי מודל הגליות בארץ מוגבלים
ומפורטים במאמרים (סולמון ורוזנבלום, 9109 ו-2227 .) Felus, Steinberg, and Tuchin
במקביל לפיתוח בתחום ה GNSSחלו גם פיתוחים טכנולוגיים שמשפרים את הדיוק והיעילות באיזון
גיאומטרי כולל שימוש באמת בר-קוד ומאזנת דיגיטלית. סיבות אלה הביאו לכך שהאיזון הגיאומטרי הוא
עדיין השיטה המובילה לחישוב גבהים לצרכים הנדסיים.
תקנות המודדים החדשות לוקחות בחשבון את מגוון השיקולים ומצד אחד מאפשרות עבודה עם גבהים
אורתומטרים המחושבים מ ,GNSSכאשר במקרים אלה דרגת הדיוק היא נמוכה (4 )>Hוכן נדרש פירוט
של מרכיבי המדידה כולל דרגת הדיוק של הגובה האליפסואדלי, גרסת מודל הגליות, דיוק מודל הגליות
בנקודה, וכדומה. מצד שני התקנות נשארות עם עקרונות מדידת הפרשי גבהים באיזון של תקנות המודדים
277
5. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
1221 ומסתמכות על אותם תהליכי בקרה וחישוב דיוק מסורתיים. במדידת גבהים במכשיר ה- GNSS
הוגדרו שלוש דרגות דיוק:
שגיאה מרבית של 11 מילימטר בגובה אליפסואידלי ( -)9σעל המודד לבצע את המדידה ביחס
לתחנה קבועה מרשת APNכאשר המרחק בין הנקודה המדודה לתחנה הקבועה אינו עולה על 01
קילומטר, למדוד לפחות פעמיים בשתי מערכות מדידה בימים שונים, כאשר משך זמן המדידה לאחר
ייצוב האנטנה ומדידת גובהה, יהיה לפחות 14 דקות. ההפרש האנכי בין המערכות יהיה קטן מ 01
מ"מ. בנוסף בתחילת יום העבודה יש לבצע מדידה על נקודת ביקורת של 14 דקות כאשר נקודת
ההפרש האופקי המרבי המותר בנקודת הביקורת יהיה 04 מילימטר והאנכי 09 מילימטר. לאחר מכן
יש להשתמש במודל הגליות העדכני על מנת להמיר מגובה אליפסואידלי לגובה אורתומטרי.
שגיאה מרבית של 12 מילימטר בגובה אליפסואידלי ( -)9σעל המודד למדוד ביחס לתחנה קבועה
מרשת APNכאשר המרחק בין הנקודה המדודה לתחנה הקבועה אינו עולה על 01 קילומטר, למדוד
לפחות פעמיים בשתי מערכות מדידה עם הפרש של לפחות 06 דקות, כאשר משך זמן המדידה לאחר
ייצוב האנטנה ומדידת גובהה, יהיה לפחות 13 דקות. ההפרש האנכי בין המערכות יהיה קטן מ 09
מ"מ. גם כאן בתחילת יום העבודה יש לבצע מדידה על נקודת ביקורת. לאחר מכן יש להשתמש במודל
הגליות העדכני על מנת להמיר מגובה אליפסואידלי לגובה אורתומטרי.
שגיאה מרבית של 14 מילימטר בגובה אליפסואידלי ( - )9σעל המודד למדוד ביחס לתחנה קבועה
מרשת APNכאשר המרחק בין הנקודה המדודה לתחנה הקבועה אינו עולה על 11 קילומטר, למדוד
לפחות פעמיים בשתי מערכות מדידה עם הפרש של לפחות 06 דקות, כאשר משך זמן המדידה לאחר
ייצוב האנטנה ומדידת גובהה, יהיה לפחות 09 דקות. גם כאן בתחילת יום העבודה יש לבצע מדידה על
נקודת ביקורת. לאחר מכן יש להשתמש במודל הגליות העדכני על מנת להמיר מגובה אליפסואידלי
לגובה אורתומטרי.
הנחיות המנהל יגדירו את אופן סימון הנקודה ותיאורה (עם הקטנת הצורך בתיאור מפורט). אופן הגשת
החומר נשאר זהה בהתאם לשיטות המדידה השונות כאשר הכיוון הוא לשפר את תהליך קבלת החומר
באמצעות האינטרנט על ידי קבצים מקוונים תוך בדיקת שלימות החומר ובדיקות מקדימות בביקורת
יסודית.
3. שינויים עיקריים בתקנות הקדסטר וההנחיות הנלוות
כאמור בפרק ההקדמה הוכנסו מספר רב של שינויים לפרק הקדסטר בתקנות החדשות. השינויים כוללים
את הגדרת הקדסטר מבוסס הקואורדינאטות ובסיס הנתונים הקדסטרי הלאומי כמקור בסיס לקדסטר,
את הגדרת התת"ג ואת המעבר לתהליכים מקוונים שמקטינים את הצורך בנייר.
צוות הכתיבה החל בחשיבה מחודשת של תהליך העבודה (בתוך מפ"י, לפני הגשה למפ"י ולאחר מכן) תוך
הבנת המוצר הדרוש (תצ"ר, תת"ג, גוש הסדר וקמ"ק) והצורך המערכתי בעבודה מסודרת, אחידה, שקופה,
נגישה, איכותית ומהירה (ראה ציור 9). הצוות התבקש לחשוב על זירוז הביקורת, אוטומטיזציה של
הביקורת (איפה שניתן), ביקורת איכות העבודות (במפ"י ושל העבודה המוגשת), אחידות ההגשה
והביקורת, הגיוניות הדרישות, צמצום הדרישה בהגשת הנתונים ע"י המגישים, הנחיות ברורות בשחזור
177
6. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
גבולות בהעדפות סוגי חומר ביסוס שונה, ועוד. להלן יתוארו בתמציתיות המגמות העיקריות בהנחיות
שבכתיבה.
איור 2. עריכה, בקרה ועדכון תצ"ר, תת"ג גושי רישום וקמ"ק
1.3 שחזור גבולות (כולל מבחנים לפטור משחזור מדויק בחלקות עודף)
נושא כתיבת הנחיות מנהל לשחזור גבולות נדון בעבר (ראה שטיינברג 3009 ) והוא מכיל שתי בעיות
עיקריות:
1. ישנם הרבה מאוד דרכים לבצע את התהליך באופן טוב. לדוגמה יש מודדים שיעדיפו להיות קודם
בשטח ולמפות פרטים אותנטיים ונקודות מקוריות ורק אחר כך לחשב את חומר הביסוס, ישנם
כאלה שיעדיפו לחשב את חומר הביסוס ולאחר מכן לחפש את הפרטים אותנטיים. שני התהליכים
נכונים ובכל מקרה יתכן והמודד יצטרך לבצע דברים באופן איטרטיבי על מנת לפתור את כל
הבעיות כפי שמוצג באיור 9.
9. התהליך מכיל הרבה ידע ונושאים שרובם הם חלק בסיסי מההשכלה הנלמדת בטכניון. לדוגמה
בעיית תיאום על פי רץ ניצב, או חישוב של פרטים שנמדדו בשיטה הקוטבית. ההנחיות אין בכוונתן
להחליף את ספרי הלימוד אלא להיות מפרט טכני קצר לביצוע משימה.
לכן הוחלט להגדיר את ההנחיות כקווים מנחים. עם דגש על הסברה ודגש על הנושאים החדשים כלומר
הכלים המקוונים החדשים, התקנות הקשורות לקמ"ק, לתת"ג וכדומה.
בעידן הטופוקד שבו הגישה לחומר הביסוס היא מקוונת, ההמלצה היא להתחיל את התהליך בקבלת
(הורדת) חומר הביסוס. מערכת "טופוקד" מאפשרת חיפוש, שיוך והורדת חומר ביסוס הקשור לתחום
העבודה לפי גוש וחלקה ספציפיים הניתנים לבחירתו של המודד. המערכת נתונה לשדרוגים רבים ופיתוח
777
7. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
כלים טובים ונוחים, בהמשך יוספו לארכיון הלאומי גם פנקסי שדה ממוחשבים (נתונים אנליטיים)
מעבודות קודמות וחומר אנליטי אחר שיינתן לשימושם של המודדים. סוגי חומר הביסוס היום כוללים:
1. חומר המתייחס לגבולות של חלקות
9. חומר המתייחס לגבולות של חלקות גובלות
3. חומר המתייחס לחלקות אשר אינן חלקות גובלות, אך יש להן קשר מדידתי עם הגבולות
המשוחזרים;
סוגי חומרי הביסוס יכולים להיות מגוונים וכוללים:
1. נתונים אנליטיים מדויקים (קואורדינטות מפרויקט קמ"ק / נתוני תצ"ר / גוש / תת"ג)
9. נתוני הסדר וטרום הסדר (גיליון שדה, פנקסי שדה, מפות - מוקדמת/ארעית/סופית);
3. נתונים גרפיים
4. נתונים תכנוניים (רוחב דרך, קווי בניין);
1. נתוני רישום
על פי חומר הביסוס יקבע המודד את דרך הפעולה הרצויה. ציור 3 מדגים תרשים זרימה אפשרי לפעילות.
כאשר במציאות יצטרך המודד לשלב מספר דרכים:
שליפת קואורדינאטות מבסיס הנתונים הקדסטרי הלאומי (בנק"ל) שיכולה לקבל סיווגים
א)
שונים:
)i
קואורדינאטות בסיווג 1 – נקודה שנקבעה קואורדינטיבית בפרויקט קמ"ק
)iiקואורדינאטות ברשת חדשה או ישנה – בסיווגים שונים ודיוקי מדידה שונים
ב)
מדידת גבולות מקוריים המסומנים בשדה ברשת הקואורדינאטות התקפה.
ג)
שיחזור בשדה לפי אבטחות מקוריות או מדידות מקוריות, סימון הגבול ומדידתו ברשת
התקפה.
שיחזור הגבול ע"י הצמדתו לפרטים קיימים המזוהים בשדה בוודאות כפי שהיו בעת הכנת
ד)
תוכנית הביסוס. סימון הגבול ומדידתו ברשת התקפה.
ה)
חישוב אנליטי המסתמך על חומר הביסוס.
ו)
קליטה גראפית (דיגיטציה).
ז)
יתכנו עוד מקרים שלא נכללו בתרשים לדוגמה חלוקה חדשה באזורים שבהם לא בוצע
הסדר.
המודד יתחשב וייקח בחשבון בעת הקמת הגבולות את כל חומר הרקע הקיים, ללא יוצא מהכלל, ויתאם
את עודף התצפיות. העיקרון המנחה להקמת הגבולות הוא: מציאת המקום המסתבר ביותר של הגבול כפי
שנקבע בתוכניות הביסוס תוך כדי שמירה על הצורה המקורית של חלקות הביסוס ועל שטחן.
הנחיות המנהל יתנו הסברים לכל אחד מהשלבים המצוינים בציור 3 כולל כללים לחישוב חומר הביסוס
(ריבוע 1 ו 31), קריטריונים לחיפוש פרטים אותנטיים ודרוג חשיבותם (ריבוע 01), וכללים להתמרת
קואורדינאטות (ריבוע 91).
כמו כן, בהנחיות יפורטו באופן ברור הכללים לקבלת פטור משחזור גבולות במקרים של חלקת עודף.
277
8. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
איור 3. תהליכי שחזור גבולות
2.3 פרטים למדידה ולמיפוי, מדידת נקודות גבול ופרטים
מטרת ההנחיות אלה הינה לקבוע אילו פרטים יש למדוד לצורך הכנת רקע לתכנית לצרכי רישום או תכנית
לתיעוד גבולות. בהתאם לכך, נבחנו מספר חלופות למצב הקיים ובהן עריכת מפה על רקע אורתופוטו או
אף מפה ללא רקע מדידה כלל. בסופו של התהליך הוחלט להמשיך ולדרוש מיפוי פרטים לאור שני שיקולים
עיקריים:
1.
שקיפות המצב האמתי בשטח למתבונן בתכנית; בעלים, שכנים, רשויות התכנון, או מבקרי תכניות.
9.
אפשרות של מצג שווא, וכשלים טכניים ברקע אורתופוטו.
הגדרת פרטים תהיה דומה למדידה הנדרשת כיום, בתוספת שינויים קלים. בנוסף יכללו בהנחיות כללים
ברורים לפטור ממדידת פרטים לדוגמה, בשטח בלתי נגיש למדידה.
3.3 סימון נקודות גבול (כולל מבחנים לפטור מסימון נקודות מפנה)
טיוטת תקנות המודדים מחייבת לסמן כל נקודות המפנה וממשיכה את הקו של תקנות המודדים 1221.
הנושא לא פשוט וטומן בתוכו גם עקרונות משפטיים של שמירת זכות הקניין של הפרט. למרות זאת ועל
מנת ליצור אחידות לאומית הוחלט לכתוב את הכללים (למעשה תיעוד התורה שבעל-פה) שמאפשרים
קבלת פטור מסימון. הכללים כוללים את הקריטריונים הבאים:
א) אין התנגדות של מזמין העבודה לפטור מסימון (ראה טופס...)
277
9. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
ב)
גבול חלוקה של שתי חלקות השייכות לאותם בעלים.
ג)
חלוקה חדשה בשטח פתוח, לא כולל המסגרת החיצונית.
ד)
חלוקה בשטח שבו מתבצעות או מתוכננות עבודות עפר, בניה או פיתוח.
ה) שטח בלתי נגיש: שטח אש, שטח ממוקש, שטח ללא גישה, צמחיה בלתי עבירה, שטח מוצף, אזור
מסוכן בעל תושבים עוינים וכו'.
ו)
נקודות גבול בסיווג 1 (אזור קדסטר מבוסס קואורדינאטות).
ז)
נקודות בחלקות עודף שקיבלו פטור משחזור (ראה הנחיות מתאימות).
ח) נקודות המוגדרות באופן חד משמעי ומדויק על ידי פרט מדוד כגון: סימון קיים, פינת מבנה קבוע,
פינת קיר, ובלבד שנמדדו קרקעית ובדיוק הנדרש, וגם שורטטו בתוכנית לפי הנחיות המנהל.
במקרים מיוחדים, ניתן לבקש מהמנהל פטור מסימון למקרים שלא נכללים בסעיפים הקודמים.
נקודות שיחויבו בסימון כוללות:
א) נקודות גבול שמהוות הפקעה לצרכי ציבור.
ב)
6 נקודות כלשהן או %01 מכמות הנקודות שבתוכנית; הגבוה מביניהן, על פי דרישת המבקר.
פרוט הנקודות שלא סומנו יופיע בפרשה הטכנית, תוך התייחסות לסעיפים הקודמים, בתוכנית אשר יוגש
בה "פטור מסימון" בהתאם להנחיות אלו, תתבצע העבודה כאילו המבצע קיבל את הפטור טרם הגשת
התוכנית. קבלת הפטור תאושר באופן סופי ע"י המבקר ולפי הנחיות אלו. נקודה שלא סומנה בשטח תצוין
במפה בסימול השונה מנקודה שסומנה, בהתאם להנחיות המנהל.
4.3 עריכה והגשה של תצ"ר / תוכנית לתיעוד גבולות
נושא עריכה והגשה של נתוני תצ"ר השתנה רבות בשנים האחרונות עם כניסתם של כלים מקוונים לשליחת
נתונים (טפסים חכמים) ועם המעבר הממשלתי לפורמט אחיד לקבצי תכנון (מפרט מבא"ת). הנושא נדון
בהרחבה במאמר (ווזנובסקי, פלוס ועוד 9109 ) אודות פרויקט חבילת נתוני תצ"ר (חני"ת) (ראה ציור 4).
פרויקט החני"ת כולל:
1.
מפרט קאד ( )CADשיאפשר למודדים להגיש קובץ אחד המתאר את הגיאומטריה והכרטוגרפיה של
התצ"ר (ולא שני קבצים - קובץ SRVוקובץ - CADכפי שהיה בעבר). מפרט זה מתאים למבא"ת
ויאפשר מסירה של נתוני התכנון, נתוני הטופוגרפיה ועוד באותו קובץ. טיוטת הפורמט כולל כללי
עריכה חדשים, קובץ לדוגמה ורשימה של בלוקים, פורסמה ובוצע פילוט עם מודדים לאימוצו.
9.
יצירת טופס מקוון אוטומטי להעברת הנתונים למפ"י כולל עריכת הנחיות לסידור אחיד של
המסמכים והנתונים הנדרשים בהגשת תצ"ר . לאחר שינויים רבים הטופס המקוון יהפוך להיות רשמי
ולהוות כלי התקשורת המרכזי של מפ"י.
277
10. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
) " (,
)(CADCAD
)
(
)(CADCAD
)(CADCAD
"
איור 4. פרויקט החני"ת שמגדיר את פורמט הקאד החדש וקבצים אחרים בפורמט אחיד ואת הנתונים
שיש להגיש בטופס החכם.
פרויקט החני"ת יצר שורה של פעילויות נלוות הקשורות לנושא כולל
1.4.3 הערות על גבי התוכנית - ההערות בגוף התוכנית נבחנו מתוך מטרה להוריד את ההערות שאין בהן
צורך ולהוסיף הערות שקיים להן צורך חדש. בסופו של התהליך הוחלט להשאיר חלק מההערות
שאין בהם צורך בגלל משתמשים שאינם מודדים מוסמכים. הערה שאין בה צורך היא כזו שנכתבה
או מופיעה במקום אחר בתהליך ההגשה של העבודה (לדוגמה בפרשה הטכנית).
9.4.3 פרשה טכנית - מושג הפרשה הטכנית נתפש כבסיס חשוב בעבודת המודד לתיעוד תהליך העבודה,
אופן העבודה, הבעיות שהיו במהלכה והקלות שהמודד מבקש. מסמך זה יהיה חלק בלתי נפרד
מההגשה של כל תכנית לביקורת מפ"י.
תבנית חדשה להגשה של הפרשה הטכנית קשיחה נבנתה עם ראשי פרקים קבועים וטקסט חופשי
בתוך הפרקים. פורמט הפרשה הטכנית ישנה את אופן החשיבה על חפיפה אפשרית לגבי המידע
בפרשה טכנית לבין המידע בגוף הטופס המקוון. כמו כן נכתבה הנחיה טכנית "הוראות לפרשה
טכנית לתצ"ר/תת"ג/קמ"ק".
3.3 ביקורת תצ"ר ותשריט לתיעוד שחזור גבולות (תת"ג)
נושא בקרת האיכות לתצ"ר ותת"ג הוא נושא שרבות נכתב עליו. בעידן המודרני שהחל בפרויקט חני"ת
ניתן לבצע הרבה תהליכים באופן אוטומטי והמבקר האנושי יידרש להתמודד רק עם דילמות קדסטריות
שאינן ניתנות לבדיקה אוטומטית. הביקורת האוטומטית מתאפשרת בזכות הפורמטים האחידים שיבנו
עבור קבצים שיוגשו למפ"י.
277
11. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
באופן סכמתי התהליך מתואר בציור 4 ומכיל 1 שלבים:
1.
הגשת כל המסמכים הנדרשים בטופס מקוון כולל קובץ עם הנתונים הגאומטריים והקרטוגרפיים
בפורמט החדש, פרשה טכנית, נתוני המיפוי הפוטוגרמטרי (תאריך צילום, גובה טיסה, ודוחות)
9.
בדיקה לשלמות ותקינות הקבצים (הפורמט הממוחשב, עדכניות, חתימות ואישורים נדרשים)
3.
בדיקה פנימית של הגאומטריה, טופולוגיה, חישובי שטחים, סדר פעולות ()SRV-WIZARD
4.
בדיקה עם נתוני בסיס הנתונים הקדסטרי הלאומי (בנק"ל), נתוני תצ"רים, גושים גובלים, גבולות
ישראל, נקודות בסיווג 1, ונקודות אותנטיות אחרות
1.
בדיקת לוגיקה של הפעולות (מהפרשה הטכנית), חישוב אנליטי, אורכי חזיתות, דוחות התיאום,
שמירה על צורה וכדומה.
6.
ביקורת שדה כולל מדידת מדגם של נקודות בקרה, נקודות אותנטיות, ופרטים טופוגרפיים.
7.
כל בדיקה שנכשלה תרשם ובמידה והיא משמעותית תוחזר העבודה למודד. יתבצע מעקב אחרי
החזרות (במערכת שלו"ם) ויתועד התהליך
1.
אם כל הבדיקות והבקרות נמצאו תקינות יאושר התצ"ר או התת"ג, ימסר דו"ח אישור למודד ויחל
תהליך הטמעת התצ"ר/תת"ג בבנק"ל
הדרישות לאיכות גבוהה של עידן הקמ"ק מחיבות דגש לביקורת שדה. כדי לבצע ביקורת איכותית באופן
יעיל וכלכלי מתבצעת עבודה על אימוץ כללי בקרת איכות 71121 .ISOעל פי כללים אלה הבקרה
מתבצעת באופן מידגמי ועל פי רמות בדיקה. כלומר המערכת עוקבת אחרי מספר החזרות למודד
וכאשר ועל פי מספר ההחזרות תגדיר את דרישות בקרת האיכות ואת הדרישה לבקרת שדה.
מעקב אחרי ההחזרות יהיה דו כיווני ויתעד את התהליך כלפי המגיש – הערכת איכות אובייקטיבית
ומפורטת, וכלפי המבקר במפ"י – בדיקת זמן ואיכות הביקורת וביקורת מתמדת על התהליך. הערכות
האיכות יכללו מתן ציונים שיתרמו ליכולת מפ"י לגבש קריטריונים לאיכות במכרזים וכתוצאה מזה
ישפרו את איכות העבודות המוגשות.
3.3 סיווג נקודות בבנק"ל ודיוקם.
מטרת ההנחיות הינה ליצור מערכת אחידה לסיווג נקודות מפנה המהוות חלק מגבול חלקה או גוש ועל
מנת לאפשר קבלת החלטות נכונה אצל מודדים, בודקי תוכניות ו/או גושי הסדר, מפעילי ומשתמשי הממ"ג
הקדסטרי. המשמעות של הסיווג היא שערכי הקואורדינאטות של נקודה בסיווג 1 לא ישתנו אלא לאחר
תהליך אישור שכולל את אישור המנהל. לעומת זאת נקודות שנקלטו בדיגיטציה יוחלפו בקלות באמצעות
נקודות שנמדדו בשדה (בסיווג 9). לצורך סיווג הנקודות יש להתחשב במספר קריטריונים:
א. סוג נקודה.
ב. רשת קואורדינאטות.
ג. שיטת המדידה.
ד. נתונים קיימים אודות נקודה.
ה. אי התאמות מיוחדות.
277
12. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
איור 3. סכימה כללית של תהליכי הביקורת לתצ"ר ותת"ג. בוורוד ובכחול תהליכים שימוחשבו, באפור
תהליכים שמבוצעים על ידי המודד המבקר, בצהוב אישור התצ"ר או התת"ג.
הערכת דיוק הנקודה תעשה על פי אופן מדידת הנקודה:
א) נקודה שנמדדה בשיטה לוויינית (דיוק המופק על ידי תוכנות עיבוד נתוני ה.)GNSS
ב)
נקודה שנמדדה בשיטה קוטבית (דיסטומט מתוך תוכנת חישוב הצלעון ביחס לנקודות בדרגה גבוהה).
ג)
נקודה שחושבה מחומר הביסוס (הערכה סובייקטיבית של המודד מתוך תיאום הנתונים, חישובים
משיקים שערך לאורכי חזיתות ונקודות סמוכות).
ד)
נקודה שנמדדה בדיגיטציה (על פי כללים בהנחיות).
טבלה 1. סיווג נקודות
סיווג
נקודה
דיוק במטר
1
"0"
סוג נקודה
נתונים קיימים
הגדרה בבסיס
הנתונים כיום
נקודה שאושרה על ידי המנהל כסיווג 1 (לדוגמה: חושבה בפרויקט קדסטר אנליטי בשטחי מדינה
פתוחים ללא סימון בשטח)
2
10.0
נקודה נמדדה בשטח
או שיש לה ערכים בבנק"ל ברשת
חדשה/1009 בדיוקים האמורים
מדידה ברשת תקפה שמתאימה לנתוני
הביסוס
אין
3
9.0
לא נמצאה
חושבה מנתוני ביסוס (פנקסי שדה)
אנליטי
4
1.0
לא נמצאה
5
1.0
לא נמצאה
חושבה מנתוני ביסוס (פנקסי שדה)
ודיוקה נמוך
גיאומטרי (חיתוכים מגליון שדה)
אנליטי מקורב
6
תלוי בקנ"מ
(נוסחאות (1) ו-(9)*
>1.0
לא נמצאה
דיגיטציה
דיגיטציה
9
277
נקודה שיש בה בעיות בחישוב (אי התאמה לשטח), או כל בעיה אחרת שלא מאפשרת הגדרת דרגה
13. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
נקודה שנמדדה בדיגיטציה הערכת השגיאה תתבצע על פי הנוסחאות המקובלות
דיוק = קנ"מ של מפת הגוש×3.1
מפות ששורטטו לפני 1221
דיוק = קנ"מ של מפת הגוש×8.1
הנתונים הנדרשים להגדרת סיווג הנקודה נמצאים בקובצי ה SRVשאותם מוסרים המודדים כיום ובעתיד
הכוונה שלא יעשה בהם יותר שימוש. כלומר, הנתונים להגדרת האנליטיות של הנקודה ילקחו מה .SRV
ולפיכך יוגבר הדגש על מילוי נכון של השדות הרלוונטיים בקבצים אלו. דיוק הנקודה הוא שדה חדש שיתכן
והמודדים ידרשו למלא. על מנת להתאים את הממ"ג הקדסטרי לנושא, יתווסף שדה "סיווג נקודה" לבסיס
הנתונים הקדסטרי.
3.3 הגשת תכנית באזור לא מוסדר
תכנית החלה באזור לא מוסדר הינה בראש ובראשונה תכנית לצרכי רישום, וחלים עליה כל התקנות
וההנחיות המחייבות תצ"ר באשר היא. אך מכיוון שבכל זאת קיימות מספר נקודות המחייבות התייחסות
שונה לאזור לא מוסדר, הוחלט על גיבוש הנחיות ספציפיות בעניין.
נכון להיום, לא קיימות הנחיות כתובות המסדירות את הגשת תכנית באזור לא מוסדר, למעט מספר
אזכורים בקובץ התקנות עצמן. ואופן ההגשה של המודדים מתבסס על "תורה שבעל-פה" ונוהג קיים
שהתבסס לאורך השנים. ההנחיות החדשות עוסקות במספר סוגיות עיקריות:
1. אופן ביסוס הרקע הקדסטרי במקרים שונים. (גושי שומא, גושים עליהם הוכרז הסדר ירדני, תכניות
ביסוס וכו').
9. הסדרת ההערות, הטבלאות, והציונים המופיעים על גיליון התכנית, לנוסח אחיד וברור.
3. אישורים ונספחים נלווים להגשה במקרים השונים.
4. סיכום והמשך פעילות
תהליך עדכון תקנות המודדים והנחיות המנהל הוא תהליך מתמשך. לא מדובר באירוע חד-פעמי שקורה
אחת לעשור אלא בתהליך שצריך להתבצע באופן שוטף כאשר בכל תקופה נבחנים הטכנולוגיות, שיטות
העבודה והצרכים ומתבצע עדכון מתאים. התקנות החדשות הכניסו מספר שינויי מחשבה משמעותיים ולכן
היה עיכוב בפרסומן. במקביל לתקנות הגיאודזיה והקדסטר יש פעילות לעדכון תקנות המיפוי הטופוגרפי.
החידושים העיקריים בפרק זה יכללו:
1. יוגדרו רמות מפה שיאפשרו סיווג בסיסי נתונים טופוגרפיים המקביל לסיווג המסורתי של מפה על פי
קנה המידה. רמת מפה תגדיר דיוק, ותכולה.
9. שימוש בקובץ מטא-דאטה כמתאר מפה דיגיטלית שיחליף עם השנים את מצייני המפה המסורתיים
(מקרא, קנ"מ, חץ צפון...) ומגדיר את איכות המפה. מסמך המטא-דאטה של מפה ברמה 1 עד 3, יוכן
וייחתם על ידי מודד מוסמך.
3. מפה המשלבת שכבות מידע שונות (מודדים שונים, שיטות מיפוי שונות, תאריכי מיפוי שונים) תוגש עם
מסמך מטא-דאטה מתאים לכל מקבץ שכבות אחיד.
277
14. ברק, קויפמן, לייבושור, רונן ופלוס
4. לכל מפה יתבצע תהליך בקרת איכות. הדרישה לבקרת איכות תחליף את הצורך בתיאור מפורט של
התהליך וכלי המיפוי. בקרת האיכות תתבצע על השלמות, הלוגיקה והטופולוגיה, הדיוק במיקום ועל
דיוק המאפיינים.
1. התקנות יגדירו תהליכי אישור לחיישני מיפוי ושיטות מיפוי חדישות, כגון סורקי לייזר (,)LIDAR
מערכות צילום למיפוי כולל חיישנים ומצלמות דיגיטליות חדישות, כולל כאלה שהם מוטסים על גבי
כלי טייס שונים, ומערכות ממונעות. כל התקנות לגבי מיפוי ממצלמות אנלוגיות יישארו תקפות.
6. התקנות יגדירו מוצרי מיפוי חדישים כולל מודלים תלת-ממדיים וענני נקודות.
טיוטת פרק המיפוי הטופוגרפי צפויה להתפרסם בזמן הקרוב ולהשלים את פרקי הגיאודזיה והקדסטר.
כאשר מיד לאחר חתימת השר על התקנות תחל העבודה על עדכון נוסף של תקנות המודדים וההנחיות
והכנסת נושאים חדשים כגון הקדסטר התלת-ממדי.
3. תודות
הרבה אנשים תרמו ותורמים עדיין רבות לקידום הפעילות האמורה ולכתיבת התקנות וההנחיות. תודה
מיוחדת מגיעה לרונן רגב, ד"ר גרשון שטיינברג, ד"ר יוסף פוראי, משה רוזנבלום, עינת סלמון, יצחק
פבריקנט, ד"ר מיכאל קלבנוב, גילי קירשנר, אלנה רוחלין, טמה לייזגולד, נועה אהרונוב, יואב טל, אורית
מרום, וירה לבן, יוחנן גביש, אתי בנין, לריסה ווזנובסקי, יוסף יוסף, הייתם שאהין, סרגי זלצמן, נטור
טאהר, איתן גלבמן, גלעד אבן-צור, מרינה קוזקוב, יעקב טוצין, יואל שוורץ, ומשה פרנק.
כמו כן יש להודות למודדים רבים מלשכת המודדים המוסמכים על תרומתם בכך שהיו חלק מהכתיבה,
ייעצו והעירו הערות שעזרו וכיוונו את הכותבים.
3. רשימת מקורות
אבן צור ג. (7127 ) רשת תחנות GNSSקבועות בישראל בשירות המחקר והמדע.
חוברת מאמרים מכנס לכבודו של ד"ר רון אדלר מאמרים בקישור:
http://www.mapi.gov.il/UsefulInfo/MapiPublications/adleriyun.pdf
ווזנובסקי ל., פלוס י., טל י., ג'רוש ג., איזנברג ט., רונן ח. (9109), חבילת נתוני תצ"ר (חני"ת), כנס
גיאודזיה, מיפוי ומידע גאוגרפי. בעריכת פרופ' שגיא פילין, תל-אביב.
סלמון ע., רוזנבלום מ. )2102( RTKבעידן רשת תחנות הקבע והשפעתו על מדידות גאודטיות,
קדסטריות והנדסיות בישראל, חוברת מאמרים מכנס לכבודו של ד"ר רון אדלר מאמרים בקישור:
http://www.mapi.gov.il/UsefulInfo/MapiPublications/adleriyun.pdf
שטיינברג ג. (3009) מורה נבוכים לשחזור גבולות וחשיבות סימון החלוקה. כנס גיאודזיה, מיפוי ומידע
גאוגרפי. בעריכת גלעד אבן צור, קיבוץ שפיים.
שטיינברג ג. (1009) עדכון תקנות המודדים (מדידה ומיפוי) התשנ"ח 1221 מגמות וכיוונים. כנס גיאודזיה,
מיפוי ומידע גאוגרפי לזכרו של פרופ' בנימין שמוטר. בעריכת גלעד אבן צור, טכניון.
שטיינברג ג. (9109) התפתחות רשת הבקרה הגיאודטית האופקית בישראל. חוברת מאמרים מכנס לכבודו
של ד"ר רון אדלר מאמרים בקישור:
http://www.mapi.gov.il/UsefulInfo/MapiPublications/adleriyun.pdf
227
15. עדכון הנחיות המנהל בגיאודזיה וקדסטר
Felus, Y., Steinberg, G., and Tuchin, Y.(2008). “On the augmentation of Isreaeli GPS-BM
data with a global earth geoid model.” Proc., FIG Working Week 2008, Stock-holm,
Sweden at: http://www.fig.net/pub/fig2008/papers/ts05f/ts05f_02_felus_etal_2784.pdf
ICSM (2007) Australia and New Zealand Inter-Governmental Committee on Surveying and
Mapping (ICSM) with clear standards of accuracy for control surveys at:
http://www.icsm.gov.au/publications/sp1/sp1v1-7.pdf
NGS (2010) National Geodetic Survey (NGS), USA, Standards & Requirements for Leveling
at: http://www.ngs.noaa.gov/heightmod/Leveling/requirements.html
NGS (2013) National Geodetic Survey (NGS), GPS Survey Observations at:
http://www.ngs.noaa.gov/PROJECTS/GNSSmanual/observations.htm#level
and
http://www.ngs.noaa.gov/PROJECTS/GNSSmanual/GNSSguide.pdf
SMO (2010) The Survey and Mapping Office (SMO), Lands Department, Hong Kong
http://www.geodetic.gov.hk/data/specifications/Accuracy%20Standards%20of%20Contr
ol%20Survey%20-%20Version%202.0.pdf
721