זהו החלק הרביעי בספר תולדות גדרה בתקופת מדינת ישראל. חלק זה עוסק בממשל בחינוך ובהתנדבות. הגופים והאישים המוזכרים הם הועד למען החייל,ויצו,משמר אזרחי,יעל,אחים לחסד,מלבי,רוטרי,מזרחי,פינס,תיכון אזורי,תיכון רעות,כפר אליהו,המזרחי,אולפנת בהר"ן,
5. גם בשינוי דמוגרפי באוכלוסית המושבה . הקמת המדינה פתחה לפני רבים מבני הותיקים אפשרויות פרנסה וקידום מקצועי במשרדי הממשלה , במשק , באקדמיה ובצבא , והם עזבו את המושבה . כמה מבני הותיקים הגיעו לעמדות בכירות ביותר . לדוגמה : דוד עברי היה מפקד חיל האויר ומנכ " ל משרד הביטחון . משה קפלינסק היה סגן הרמטכ " ל . המשקים החקלאיים הצטמצמו ונעלמו בהדרגה מנוף המושבה . דור הותיקים הזדקן והלך לעולמו בני העולים בשכונות , שהתחנכו בארץ , פרשו כנפיים . רבים בעלי השכלה גבוהה ועובדים במערכת החינוך ובשירות הציבורי . אחרים הצליחו במערכת הפוליטית המוניציפלית והארצית . שניים מתושבי השכונות נבחרו לכנסת ואף כיהנו בממשלה : אריה גמליאל נבחר לכנסת וכיהן כסגן שר הדתות . גילה גמליאל נבחרה לכנסת וכיהנה כסגנית שר החקלאות . בדור הבנים ובעיקר בדור הנכדים מתקיים מיזוג גלויות מלא שבא לידי ביטוי בנישואין בין עדתיים .
15. למעלה מתנדבי המשמר האזרחי 1974 מימין מתנדבי יעל בבית חולים הרצפלד 1980 מתנדבות ויצו ומועצת הפועלות 1964
16. רות גפני ( שלישית משמאל ) עם מתנדבות הועד למען החייל 1973 ניסים קסנטיני ( שני משמאל ) עם
17.
18.
19. חגי יובל בגדרה דב ליבוביץ מספר " ביום השני של חנוכה הוא יום יסוד המושבה , דורשים לילדים בבית הספר בענייני היום וומספרים באזניהם תולדות המושבה וחיי אבותיהם בעבר ." ואכן מימי ראשיתה של המושבה נהגו התושבים לחגוג את יום יסוד גדרה בחג החנוכה . מידי עשור נהגו לערוך חג יובל עם משתתפים רבים מבני המושבה ואורחים מן החוץ . היובל הראשון שתועד היה ב 1914 – יובל ה -30 למושבה ( ראה ספר ראשון ). עם קום המדינה נמשכה מסורת חגי היובל שנחוגו בכל עשור בעם רב . החג הראשון נחוג ב -1954
20. ילדי גדרה חוגגים ברחבה לפני בניין המועצה המסכת גדרה שלנו בהנחיית יעקב בן הרצל
21.
22. הנשיא הרצוג , ראש המועצה שלום כהן ונירה לרנר בחנוכת המוזיאון