SlideShare a Scribd company logo

התכנית להפחתת נתרן - גלובס

•
•
Efshari Bari
Efshari Bari

בחסות המזון התעשייתי, שחיקת בלוטות הטעם וסתם חוסר תשומת לב, האדם המערבי התמכר למלח וכיום צורך כפול מהכמות המומלצת. תוכנית לאומית תנסה להוריד את צריכת הנתרן עד 2020 . עכשיו רק צריך למצוא תקציב, להרגיל את הציבור לשינוי ולשכנע את היצרניות לשווק מוצרים טעימים פחות. דוח G < רנן נצר.

Health & Medicine
1 of 3
Download to read offline
‫מלח הארץ: המאבק להפחתת הנתרן‬ ‫טעם של עוד‬ ‫בחסות המזון התעשייתי, שחיקת בלוטות הטעם וסתם חוסר תשומת לב, האדם‬ ‫המערבי התמכר למלח וכיום צורך כפול מהכמות המומלצת. תוכנית לאומית תנסה‬ ‫להוריד את צריכת הנתרן עד 0202. עכשיו רק צריך למצוא תקציב, להרגיל את‬ ‫הציבור לשינוי ולשכנע את היצרניות לשווק מוצרים טעימים פחות. דוח ‪ > G‬רנן נצר‬ ‫אם‬ ‫נספר לכם שנציגי חברות המזון‬ ‫הגדולות בישראל יושבים יחד‬ ‫ומתאמים עמדות, האסוציאציות הראשונות בוודאי‬ ‫יהיו נוגעות לענייני תיאום מחירים או הסדרים‬ ‫כובלים. קשה לדמיין שההתכנסות הזו של כל‬ ‫השחקנים המרכזיים בשוק לא רק שתהיה בחסות‬ ‫ממשלתית ובאישור הרשות להגבלים עסקיים,‬ ‫אלא שהיא תעסוק בבריאות האישית של כל אזרח‬ ‫במדינה: התיאום שעליו הם עמלים בימים אלה‬ ‫מנסה לענות על השאלה כמה מלח יכילו החומוס,‬ ‫הקוטג’, הקטשופ והבמבה שנאכל בעתיד, ועל אף‬ ‫הכוונות הטובות שיש בו, סביב השולחן מרימים‬ ‫ראש אינטרסים עסקיים מובהקים ותחרות עזה,‬ ‫מה שהופך את התוכנית להפחתת מלח בישראל‬ ‫למאתגרת במיוחד.‬ ‫לאותה תוכנית יש יעד יומרני במשקל שלושה‬ ‫גרם: הישראלי הממוצע צורך בכל יום כ–9 גרם‬ ‫מלח, ובקרב בני נוער חובבי הג’אנק פוד מאמיר‬ ‫המספר ל–21 גרם ביום. המטרה היא להפחית‬ ‫משמעותית את המינרל הזה, שכבר מזמן הפך‬ ‫לחביב הקהל, ולהגיע ליעד של 6 גרם ביום עד שנת‬ ‫איור: יזהר כהן‬ ‫0202 במבוגרים ועד 9 גרם ומטה בילדים. זאת,‬ ‫כחלק מהתוכנית הלאומית “אפשריבריא” מטעם‬ ‫משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט. את‬ ‫הפחתת הנתרן מובילה המחלקה לתזונה במשרד‬ ‫הבריאות. היא אושרה בשנת 1102 בעידודם של‬ ‫מנכ”ל המשרד, פרופ’ רוני גמזו, והמשנה למנכ”ל,‬ ‫ד”ר בעז לב. פעילותה הושקה בינואר 3102.‬ ‫“בעולם המערבי התרגלו עם השנים לאכול יותר‬ ‫ויותר מלוח, וגם החיך הישראלי התרגל למאכלים‬ ‫מלוחים מאוד”, אומרת רונה שפר, דיאטנית קלינית‬ ‫ורכזת התוכנית מטעם משרד הבריאות. “הנתרן‬ ‫שנמצא במלח נקלט על–ידי רצפטורים (קולטנים)‬ ‫המצויים בלשון, והוא שמקנה למזון את טעמו המלוח.‬ ‫היום, הרצפטורים שלנו רוויים בטעם הזה, הם הפכו‬ ‫פחות רגישים למלח וכתוצאה מכך המזון מתורגם‬ ‫אצלנו למעשה לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”.‬ ‫במרוצת השנים הפך המלח למצרך יסוד במתכון‬ ‫להצלחה שיווקית: “סף הטעם למלוח רק עלה ועלה‬ ‫עם השנים ולכן הדרישה מצד הצרכנים למזון מלוח‬ ‫היא גבוהה”, מסבירה אורנה לוי, מנהלת תחום תזונה‬ ‫ובריאות ביוניליוור ישראל (האחראית, בין היתר,‬ ‫למותגים כמו קנור, בייגל–בייגל, מאזולה, ליפטון,‬ ‫הלמאנז ואחרים). “חשוב שחברות המזון יעסקו‬ ‫בהפחתת המלח באופן מדורג, בלי שהצרכן ירגיש‬ ‫את ההבדל בטעמים. כל העניין בחינוך לצריכה‬ ‫נמוכה של מלח הוא לא לתת לצרכן להרגיש שהוא‬ ‫מוותר על הטעם, אלא שהוא מתרגל לטעם הפחות‬ ‫מלוח ומעדיף אותו על פני המלוח יותר”.‬ ‫משרד הבריאות מגייס בשנה האחרונה את‬ ‫תעשיית המזון למאבק במלח, בדרך וולונטרית ולא‬ ‫בחקיקה, ומקווה לשיתוף פעולה גורף: “הניסיון‬ ‫בעולם מראה שאם השינוי הגיע דרך חקיקה,‬ ‫התוצאות היו פחות טובות”, מסבירה שפר. “יש לנו‬ ‫שיתוף פעולה של %59 מחברות המזון הגדולות‬ ‫והבינוניות, ובהמשך נוסיף לתוכנית גם את‬ ‫החברות הקטנות”.‬ ‫אלא שבחברות המזון הגדולות מבהירים‬ ‫שעם כל הרצון הטוב, גיוס של כל התעשייה הוא‬ ‫הכרחי: “משרד הבריאות צריך לדאוג לכך שכל‬ ‫החברות יפחיתו את כמויות המלח”, אומרת בכירה‬ ‫בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה‬ ‫חברתית ואחריות תאגידית, וכולן מבינות שיש לנו‬ ‫אחריות על תזונת הציבור, אבל אני בטוחה שאף‬
‫צריכת המלח בעולם (בגרמים)‬ ‫00.81‬ ‫00.61‬ ‫00.21‬ ‫00.01‬ ‫00.8‬ ‫00.6‬ ‫00.4‬ ‫00.2‬ ‫00.0‬ ‫מדינות‬ ‫אפריקה*‬ ‫ארה"ב*‬ ‫בריטניה*‬ ‫אוסטריה‬ ‫בלגיה‬ ‫דנמרק‬ ‫פינלנד‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫הונגריה‬ ‫נורבגיה‬ ‫שוויץ‬ ‫אסטמה, השמנה, שבץ‬ ‫קצת רקע: המלח מורכב משני מינרלים - כלור‬ ‫(%06) ונתרן (%04), המקנה את הטעם המלוח. גרם‬ ‫מלח מכיל כ–004 מ”ג נתרן, וההקצבה המקסימלית‬ ‫המומלצת עומדת על בין 000,2 ל–004,2 מ”ג נתרן‬ ‫ליום לאדם בוגר. לנתרן יש תפקידים בגוף האדם:‬ ‫בין היתר, הוא פועל להולכת אותות עצביים, שומר‬ ‫על קצב תקין של פעימות הלב ומווסת את נפח‬ ‫הנוזלים, כך שקיימת רמת צריכה מינימלית שלו‬ ‫לתפקוד תקין, אך היא נמוכה מאוד.‬ ‫לעומת זאת, צריכה עודפת של נתרן עלולה‬ ‫להביא למחלות כרוניות שונות, שעלולות לגרום‬ ‫אפילו למוות: “צריכת מלח היא אחד הגורמים‬ ‫המשמעותיים לעליית לחץ דם באוכלוסייה”,‬ ‫מסביר ד”ר חוסה זבלודובסקי, רופא בכיר במכון‬ ‫לנפרולוגיה (מחלות כליה) ויתר לחץ דם במרכז‬ ‫הרפואי רבין. “יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי‬ ‫הסיכון העיקריים למחלות לב ולשבץ מוחי”.‬ ‫רשימת התחלואים לא נגמרת כאן. היא כוללת,‬ ‫בין היתר, בריחת סידן, אבנים בכליות ואפילו סרטן‬ ‫הקיבה. ילדים שצורכים עודף מלח חשופים יותר‬ ‫לאסטמה ולהשמנה, שכבר הפכה למגיפה עולמית,‬ ‫וכבר ידוע שילדים הסובלים מלחץ דם גבוה בילדותם‬ ‫נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מכך גם בבגרותם.‬ ‫מטופלים מודעים לקשר בין עלייה בלחץ דם‬ ‫לבין צריכת מלח?‬ ‫זבלודובסקי: “בהערכה גסה, אני מאמין שרק‬ ‫כמחצית מהמטופלים מודעים לכך. המודעות לא‬ ‫גדולה ויש תפיסה תרבותית לפיה חייבים מלח כדי‬ ‫לחיות, אבל זה לא נכון. המלח שנמצא במזון לא‬ ‫00.41‬ ‫ישראל*‬ ‫חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא‬ ‫יעשו את זה. המלח הוא מרכיב קריטי כי הוא נוגע‬ ‫בליבת התחרות על הצרכנים. הבעיה היא קודם מול‬ ‫המתחרים - לוודא שהמוצר שלי לא תפל לעומת‬ ‫שלהם. המודעות למלח היום אינה גבוהה ולכן צרכן‬ ‫יכול להגיד על מוצר מסוים - זה לא טעים לי,‬ ‫מבלי שיידע שהשינוי נעשה לטובת הבריאות שלו,‬ ‫ולקנות מותג אחר”.‬ ‫“בוודאי שבמהלך הזה יש חששות”, אומר ד”ר‬ ‫מעוז גרופר, המדען הראשי של קבוצת אסם. “פיתחנו‬ ‫כלים שונים כדי לוודא שאפילו אם חברות אחרות‬ ‫לא יפחיתו את כמות הנתרן במוצרים, לא נהיה‬ ‫נחותים מולם בשוק. למשל, מבחן טעימה שנקרא‬ ‫06/04: אם %06 מעדיפים את המוצר שלנו על פני‬ ‫מוצרים של מתחרים, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים.‬ ‫בנוסף, צריך לעשות הפחתה מושכלת כי אם הלקוח‬ ‫לא יצרוך את המוצר, אף אחד לא ייצא נשכר ואנחנו‬ ‫נפסיד את הצרכנים. המטרה היא שבמקרים רבים‬ ‫הצרכן לא ירגיש שהיה שינוי ואם עושים הפחתות‬ ‫הדרגתיות, גם אין סיבה לנפנף מולו בכך”.‬ ‫למרות כל האמור לעיל, פרופ’ איתמר גרוטו,‬ ‫ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,‬ ‫אופטימי למדי לגבי התגייסותה של תעשיית המזון‬ ‫באופן וולונטרי למלחמה במלח: “ראינו שבעולם זה‬ ‫עובד ומעבר לכך, רוב חברות המזון הגדולות בארץ‬ ‫הן גלובליות והעובדה הזאת מובילה את הנושא.‬ ‫משרד הבריאות מתכוון בעתיד להודיע לציבור‬ ‫מיהן החברות ששיתפו פעולה ועמדו ביעדים,‬ ‫ואנחנו בהחלט בונים על דרישת הצרכנים למזון‬ ‫בריא יותר”.‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫*הנתונים מתייחסים לגברים ולנשים כאחד‬ ‫“משרד הבריאות צריך לוודא שכל החברות יפחיתו את כמויות המלח”, מזהירה‬ ‫בכירה בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה חברתית ואחריות‬ ‫תאגידית, אבל אף חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא יעשו את זה”‬ ‫תעשייתי, כמו בפירות ובירקות, מספיק לחלוטין‬ ‫לגוף שלנו. אבל קשה מאוד לחנך את המטופלים,‬ ‫והצרכנים הם יצריים - אם המוצר טעים להם, הם‬ ‫אוכלים אותו. למלח יש תפקיד חשוב כמשפר טעם‬ ‫וכחומר משמר, ולכן לתעשיית המזון יש אינטרס‬ ‫לא להפחית את הכמויות שלו, מה גם שכך הלקוחות‬ ‫אוכלים יותר וצורכים יותר”.‬ ‫תעשיית המזון אחראית לרוב המוחץ של המלח‬ ‫שאנחנו צורכים. רונה שפר ממשרד הבריאות מסבירה‬ ‫שכ–%57 מצריכת המלח מגיעים מהמזון המעובד‬ ‫והקנוי, כמו לחמים, גבינות, חטיפים, בשר מעובד,‬ ‫שימורים ועוד; כ–%01 מהמלח נמצא במזון באופן‬ ‫טבעי, ורק כ–%51 מהמלח מקורו במלחייה הביתית‬ ‫ובכמויות המלח שאנחנו מוסיפים בזמן בישול.‬ ‫במשך עשרות שנים הוסיפה תעשיית המזון‬ ‫עוד ועוד מלח למוצרים, נהנית מחוסר מודעות‬ ‫הצרכנים לבריאותם ולנזקים שמעולל הנתרן:‬ ‫“בשנים האחרונות מחקרים מראים שעדיף שיהיה‬ ‫פחות נתרן במוצרי המזון, והתעשייה הולכת‬ ‫בעקבותיהם”, מפרט ד”ר גרופר מאסם. “הצרכנים‬ ‫מודעים יותר לבריאות שלהם והתעשייה מספקת‬ ‫להם מה שהם רוצים ומצפים ממנה”.‬ ‫זה לא רק עניין של טעם. למלח יש סגולות‬ ‫יקרות ערך עבור התעשייה: הוא מסייע לשימור‬ ‫מוצרי המזון, מאריך את חיי המדף, מונע זיהומים‬ ‫חיידקיים, מדגיש טעמים, משפיע על המרקם,‬ ‫והרשימה עוד ארוכה. לכל אלה תצטרך התעשייה‬ ‫למצוא פתרונות חלופיים.‬ ‫“באסם, כחלק מנסטלה, אנחנו מבצעים הפחתות‬ ‫של נתרן כבר מספר שנים וכבר יודעים את כללי‬ ‫המשחק”, כך גרופר. “לטכנולוגים של החברה יש‬ ‫ארגז כלים בבואם לפצח את העניין הזה. הכי פשוט‬ ‫זה להפחית בהדרגתיות את כמות הנתרן ללא תחליף‬ ‫אחר, במוצרים שבהם ניתן לעשות זאת. דרך אחרת‬ ‫היא להשתמש בתחליפים טבעיים כמו עגבנייה,‬ ‫שיש בה חומרים שגורמים להעצמת טעמים. נוסף‬ ‫לכך, יש תחליפי מלח כמו מלח אשלגן, שמקובל‬ ‫להשתמש בו בשוק. כמובן שהתחליפים יקרים יותר‬ ‫וגם כל הפעילות עצמה, כמו השינויים במוצרים‬ ‫ומבחני הטעימה, דורשת עוד ועוד תקציבים”.‬ ‫מבחינת תעשיית המזון, מדובר בכאב ראש לא‬ ‫קטן. עלותו, כך מעריכים בחברות המזון, עומדת‬ ‫על מיליוני שקלים ואפילו עשרות מיליונים. “אין‬ ‫חוכמות, זאת עבודה קשה ולא הכול פתור”, אומר‬ ‫בכיר בענף. “מצד אחד, צריך להפחית מלח, ומצד‬ ‫שני, לא לפגוע באטרקטיביות. הנתרן משפיע‬ ‫מאוד גם במוצרים מלוחים וגם במתוקים, ולפעמים‬ ‫הפחתה של עשירית האחוז יכולה לשנות את כל‬ ‫פרופיל הטעם. גם לשמור על זה לאורך שנים‬ ‫זה מסובך. לא נצא לשוק עם מוצר לפני שנהיה‬ ‫בטוחים שהצרכן יהיה שבע רצון ממנו. בסוף, מדובר‬ ‫בחברות עסקיות שצריכות למכור מוצרים”.‬ ‫“חברה אחת התנגדה”‬ ‫אז איך מניעים תהליך כזה בתעשיית המזון,‬ ‫שבסופו הישראלים ייגמלו מ–3 גרמים שלמים של‬ ‫מלח ביום? “זיהינו 11 קטגוריות שתורמות הכי‬ ‫>‬ ‫“בעולם המערבי התרגלו לאכול יותר ויותר מלוח”, אומרת רונה שפר (בתמונה),‬ ‫רכזת התוכנית הלאומית. “היום, קולטני המלח בלשון רוויים בטעם הזה, והפכו פחות‬ ‫רגישים למלח וכתוצאה מכך המזון מתורגם אצלנו לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”‬ ‫62 |‬ ‫צילום: אלון רון‬ ‫יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 03 בינואר 4102‬ ‫‪G‬‬ ‫‪G‬‬ ‫יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 03 בינואר 4102‬ ‫| 72‬
‫000,01‬ ‫הנזק הבריאותי של עודף מלח‬ ‫כמה נתרן יש לכם באוכל*‬ ‫*מ"ג נתרן ל–001 גרם‬ ‫הרבה מלח לצרכנים: מוצרי חלב, סלטים, מאפים‬ ‫מלוחים, מאפים מתוקים, שימורים, חטיפים,‬ ‫פיצוחים, בשר מעובד, רטבים, מרקים ותבשילים”,‬ ‫אומרת שפר ממשרד הבריאות. “בחרנו את המוצר‬ ‫המוביל והנמכר ביותר בכל קטגוריה וקבענו עבורו‬ ‫מדרג. בחטיף בוטנים למשל (נניח, במבה או שוש,‬ ‫ר’ נ’) ההחלטה היא להפחית את כמות הנתרן ב–%5‬ ‫עד סוף 5102; בלחם אחיד הגדרנו ארבעה מועדים‬ ‫שעד האחרון שבהם המאפיות צריכות להגיע ל–004‬ ‫מ”ג נתרן ל–001 גרם. בסך הכול מדובר בעשרות‬ ‫המוצרים הנמכרים ביותר, וההפחתה נעה בשיעורים‬ ‫של %5.2–%01, על פני שנה עד שלוש שנים”.‬ ‫וההיענות?‬ ‫“חוץ מחברה אחת שהתנגדה, כולם גילו רצון‬ ‫אמיתי לשיתוף”.‬ ‫“כשמשרד הבריאות ביקש שניקח חלק בתוכנית,‬ ‫הסכמנו מיד”, אומר אודי מלמד, מנהל האיכות‬ ‫של שטראוס ישראל. “כשהבאתי את התוכנית‬ ‫בפני ההנהלה, לא עלתה שאלה למה עושים את‬ ‫זה. שטראוס מבצעת בשנים האחרונות הפחתה‬ ‫הדרגתית של נתרן במוצריה, כחלק מהמחויבות‬ ‫שלנו לצרכנים ולעידוד אורח חיים בריא והשיח‬ ‫הבריאותי לא חדש לנו”.‬ ‫אילו סימני שאלה כן עלו?‬ ‫“בהנהלה לא חששו מהעלות הכספית הכרוכה‬ ‫במהלך כזה, והחששות התמקדו בשאלה מה יקרה‬ ‫למוצרים. תהליך כזה מאתגר גם את פרופיל הטעם‬ ‫של המוצר וגם מבחינה טכנולוגית, כי אנחנו חייבים‬ ‫לשמור על הטעם המוכר של מוצרי החברה”.‬ ‫מילת המפתח מבחינת היצרנים היא הדרגתיות:‬ ‫“אם אנחנו רוצים ללכת למהלך כל–כך חשוב, זה‬ ‫חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”,‬ ‫אומרת ענת גרוס–שון, מנהלת חטיבת עסקים‬ ‫ושיווק בתשלובת החלב תנובה. “צריך להרגיל‬ ‫את הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים‬ ‫שנאכלים פעם–פעמיים ביום”.‬ ‫תנובה הכריזה כבר לפני כשנה על מהלך‬ ‫תזונתי להפחתת הנתרן במוצרי הליבה שלה,‬ ‫שכולל הורדה של עד %52 בגבינות הרכות. בין‬ ‫היתר, השיקה גבינה דלת נתרן שהייתה, מתברר,‬ ‫גם דלת ביקוש. “המסקנה מהגבינה הזאת, יחד עם‬ ‫הלמידה שביצענו בנושא, היא שהמעבר לא יכול‬ ‫להיות מהיר”, כך גרוס–שון. “מרבית האוכלוסייה‬ ‫לא יכולה לעשות מעבר חד כל–כך. גם באנגליה‬ ‫היו חברות שעשו הפחתה חדה ומהר מאוד התקפלו‬ ‫אחורנית”.‬ ‫כשהכרזתם על תוכנית הבריאות אמרת:‬ ‫“אנחנו מובילים את התעשייה לעידן אחר, אבל‬ ‫אם הצרכנים יצביעו ברגליים - נעצור”. כלומר‬ ‫האג’נדה הקובעת היא עסקית, אחרי הכול, ולא‬ ‫בריאותית.‬ ‫“אם נגיע למצב שצרכנים לא קונים, אז לא‬ ‫עשינו כלום. בינתיים אנחנו מקבלים תגובות שזה‬ ‫עובד בסדר ואנחנו מחזיקים אצבעות. התהליכים‬ ‫מורכבים ויקרים, נצטרך ללמוד את זה לאורך זמן‬ ‫ואולי לעשות שינויים טכנולוגיים, אבל אנחנו לא‬ ‫בוחלים בשום עלות כספית ונלך עם זה עד הסוף”.‬ ‫הפחתה הדרגתית כזאת מבצעת כיום תנובה‬ ‫בקוטג’ שלה. “כמות הנתרן בקוטג’ עומדת היום על‬ ‫063 מ”ג ל–001 גרם”, מסברת את האוזן נגה שוורץ,‬ ‫מנהלת תחום הבריאות בתנובה. “התחלנו ב–004.‬ ‫היעד בעוד מספר שנים הוא להגיע ל–003 מ”ג, אבל‬ ‫000,01‬ ‫בייגלה ‬ ‫0911-0031‬ ‫מלפפון במלח ‬ ‫079-0021‬ ‫מלפפון בחומץ ‬ ‫057-059‬ ‫82 |‬ ‫העלאת הסיכון לשבץ מוחי‬ ‫000,5‬ ‫סלמי ‬ ‫גבינה מלוחה ‬ ‫007-0011‬ ‫ ‬ ‫פסטרמה על גחלים‬ ‫007-0001‬ ‫חטיף בטעם גריל ‬ ‫056-008‬ ‫000,21‬ ‫007-0521‬ ‫ ‬ ‫קטשופ‬ ‫העלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם‬ ‫קבב ‬ ‫ ‬ ‫שניצל מן הצומח‬ ‫005-075‬ ‫טונה בשמן ‬ ‫054-006‬ ‫מיונז לייט ‬ ‫024-088‬ ‫בורקס ‬ ‫014-536‬ ‫פיצה ‬ ‫043-085‬ ‫לחם ‬ ‫000,5‬ ‫העלאת הסיכון לאסטמה‬ ‫0‬ ‫נשים 02-47‬ ‫ 055-008‬ ‫חטיף צ'יפס בטעם טבעי‬ ‫005-006‬ ‫000,01‬ ‫העלאת הסיכון לאבנים בכליות‬ ‫026-0001‬ ‫כמה‬ ‫נתרן‬ ‫אתם‬ ‫צורכים?‬ ‫023-026‬ ‫000,5‬ ‫העלאת הסיכון לסרטן הקיבה‬ ‫גברים 02-47‬ ‫השמנה‬ ‫העלייה בצריכת המלח בעולם‬ ‫(במג)‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫ילדים 7-11‬ ‫7002-3102‬ ‫אוסטיאופורוזיס‬ ‫3002-6002‬ ‫1791-4791‬ ‫התפתחות בצקות‬ ‫נתונים: משרד הבריאות ושקלול נתונים עולמיים‬ ‫הכמות המומלצת המקסימלית ליום: 004,2 מג למבוגר‬ ‫אם נצטרך, נעצור ב–023. אנחנו לא רוצים להפוך‬ ‫את הצרכנים לסגפנים אלא שיסגלו הרגלים יותר‬ ‫בריאים”.‬ ‫מה קורה באסם? גרופר מספר שבין השנים 4102‬ ‫ל–6102 “יופחתו %01 מכמות הנתרן בממוצע בכל‬ ‫מוצרי נסטלה, כחלק ממהלך עולמי. הכלים קיימים‬ ‫והשאלה היא איך לבצע את זה בכל אחד מהשווקים,‬ ‫כי לכל שוק יש את הרגלי הצריכה שלו. הישראלים,‬ ‫למשל, אוהבים את החטיפים שלהם מלוחים”.‬ ‫הפחתות שביצעה אסם בשנים האחרונות‬ ‫בחטיפים פופולריים שלה מראות עד כמה אנחנו‬ ‫אוהבים מלוח: כמות הנתרן בחטיף דובונים הופחתה‬ ‫לפני כשנתיים בלא פחות מ–%53, בביסלי - ב–%51‬ ‫ובבמבה ב–%8. גם קבוצת שטראוס הפחיתה %9‬ ‫מכמות הנתרן בתפוצ’יפס של עלית.‬ ‫ביוניליוור הפחיתו בכ–%9 את כמות הנתרן‬ ‫“זה חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”, אומרת ענת גרוס–שון‬ ‫(בתמונה), מנהלת חטיבת עסקים ושיווק בתשלובת החלב תנובה. “צריך להרגיל את‬ ‫הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים שנאכלים פעם–פעמיים ביום”‬ ‫צילומים: יחצ‬ ‫יתר לחץ דם (הרוצח השקט)‬ ‫במספר מרקי קנור, ובשנתיים הקרובות תתבצע‬ ‫הפחתה גם ברטבי בישול ותיבול).‬ ‫עוד אין תקציב ל–4102‬ ‫ישראל מצטרפת לטרנד הפחתת המלח באיחור‬ ‫ניכר יחסית לעולם המערבי. 23 מדינות כבר אימצו‬ ‫תוכניות לאומיות כאלה, שרובן נולדו מיוזמה‬ ‫ממשלתית ותוך מאבק עיקש בכוחה העצום של‬ ‫תעשיית המזון.‬ ‫אחת החלוצות היא בריטניה, שהשיקה את‬ ‫התוכנית שלה כבר לפני כעשור וגם שם עמד היעד‬ ‫על הפחתה של כ–3 גרמים ביום. הקמפיין הלאומי‬ ‫זכה לתמיכה כספית ופוליטית והתוכנית נחשבת‬ ‫להצלחה. כחמש שנים אחר כך, נרשמה ירידה של‬ ‫כ–%01 בצריכת המלח הממוצעת באוכלוסייה.‬ ‫בעקבות ההצלחה הבריטית הוקמה ב–5002 קבוצת‬ ‫פעולה עולמית בשם ‪WASH - World Action‬‬ ‫‪ ,on Salt and Health‬שבה חברים עשרות מדינות‬ ‫וגופים רפואיים ומטרתה לעודד צריכה פחותה של‬ ‫מלח בעולם.‬ ‫מודל נוסף, כמו כמעט בכל תחום, הוא פינלנד,‬ ‫שהחלה בתוכנית בסוף שנות ה–07. במשך 03 שנה‬ ‫הופחתה שם צריכת המלח בשליש, מהלך שלווה‬ ‫בחקיקה שהפחיתה את כמות הנתרן המותרת‬ ‫במזונות תעשייתיים, וגם דאגה לאכוף הפחתה‬ ‫זו, ובקמפיין חינוכי. פינלנד הצליחה להפחית‬ ‫משמעותית את שיעור מחלות הלב וכלי הדם‬ ‫באוכלוסייה, תחום ש”הצטיינה” בו קודם לכן,‬ ‫והתמותה משבץ פחתה ב–%07.‬ ‫באיטליה נמצא כי אחד המקורות העיקריים‬ ‫למלח הוא הלחם ובהתאם לכך נערך הסכם עם‬ ‫התעשייה להפחתתו, ואילו בארצות הברית מנסים‬ ‫לפתות את הצרכנים, בין היתר, בשלל מספרים:‬ ‫הפחתה של שלושה גרמים מהצריכה היומית, כך‬ ‫על–פי מחקרים אמריקאים, עשויה למנוע כ–06‬ ‫אלף מקרי שבץ בשנה, כ–001 אלף התקפי לב ועל‬ ‫הדרך לחסוך לאמריקה 42 מיליארד דולרים בשנה‬ ‫על הוצאות בריאות.‬ ‫מול כל אלה, מאכזב לנחות בחזרה למציאות‬ ‫כחול–לבן ולגלות שתקציב לתוכנית ל–4102 עדיין‬ ‫אין ונמצא במאבקי הכוחות הרגילים שבין משרד‬ ‫הבריאות למשרד האוצר. כרגע, הכדור נמצא‬ ‫בידיים של שרת הבריאות, יעל גרמן.‬ ‫“זאת בעיה”, מודה פרופ’ גרוטו ממשרד‬ ‫הבריאות. “חוסר התקציב מפריע לנו כרגע לקדם‬ ‫חלק מהתוכנית כמו הסברה או סקר, שאנחנו רוצים‬ ‫לעשות בנושא כמות הנתרן באוכלוסייה, שעכשיו‬ ‫תקוע. אבל הנושא הזה נמצא אצלנו בעדיפות‬ ‫עליונה, ואני לא מאמין שזה יהיה החלק שלא‬ ‫יתממש בתקציב”.‬ ‫גם שפר ממשיכה בתוכניות. בימים אלה נמצאת‬ ‫על הפרק גם קטגוריית הבשר והעופות, שבישראל‬ ‫עוברים הכשרה באמצעות מלח, ובמסגרתה‬ ‫התבצעה תוכנית להפחתת נתרן במשחטת עוף–עוז‬ ‫“פיתחנו כלים כדי לוודא שגם אם המתחרים לא יפחיתו את הנתרן, לא נהיה נחותים‬ ‫מולם”, מסביר ד”ר מעוז גרופר (בתמונה), המדען הראשי של אסם. “למשל, מבחן שנקרא‬ ‫06/04: אם %06 מעדיפים את המוצר שלנו, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים”‬ ‫איור: ‪Imagebank/thinkstock‬‬ ‫שבדרום: “הם פתחו בפנינו את הדלת ובשיתוף‬ ‫פעולה עם הרבנות הראשית הצלחנו להפחית עד‬ ‫%07 מכמות הנתרן בחלקים השונים של העוף”,‬ ‫כך שפר. “על בסיס זה אנחנו רוצים לבנות מודל‬ ‫למשחטות נוספות”. גם אפשרויות הפעולה בשוק‬ ‫הפיצוחים ידונו בתקופה הקרובה: “בתחום הזה”,‬ ‫אומרת שפר, “פועלות הרבה חברות קטנות‬ ‫ובינוניות וצריך לפצח את האתגר”.‬ ‫מעבר לפעולות בתעשיית המזון, מפרטת שפר,‬ ‫נערכו הרצאות בנושא בבתי ספר לתזונה ומתקיים‬ ‫שיתוף פעולה עם קופות החולים שבמסגרתו‬ ‫ייכתבו המלצות להפחתת נתרן ויוקרן סרטון‬ ‫הסברה בסניפים. גם צה”ל גויס לנושא,‬ ‫וב–4102 מתוכננת התמקדות במערכת החינוך.‬ ‫יוזמה מעניינת לדוגמה היא מיזם משותף עם השף‬ ‫רן שמואלי ובת זוגו זהר. “הם הביעו נכונות לשתף‬ ‫פעולה בתחום הסעדת ילדים”, כך שפר. “הכוונה‬ ‫היא ליצור תפריט לפנימיות עם אותם חומרי גלם‬ ‫שבהם הן נוהגות להשתמש ובאותן עלויות או‬ ‫פחות, אבל שיהיה יותר בריא. בינתיים לרעיון הזה‬ ‫‪e‬‬ ‫אין אישור. הוא עוד רק בדמיון שלי”.‬ ‫‪renen@globes.co.il‬‬ ‫| 92‬

Recommended

Kashmir Great Lakes Trek
Kashmir Great Lakes TrekKashmir Great Lakes Trek
Kashmir Great Lakes Trekpicturesque_albums
 
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]Remington Samuel
 
Cover Photos
Cover PhotosCover Photos
Cover Photospicturesque_albums
 
Awareness Presentation 1LAA
Awareness Presentation 1LAAAwareness Presentation 1LAA
Awareness Presentation 1LAACalamardo16158
 
רתימת העובדים
רתימת העובדיםרתימת העובדים
רתימת העובדיםEfshari Bari
 
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4The SMART Marketing Guide for Solicitors v4
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4The Marketing Engineer
 
מצגת לרתימת ההנהלה
מצגת לרתימת ההנהלהמצגת לרתימת ההנהלה
מצגת לרתימת ההנהלהEfshari Bari
 
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדים
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדיםאיך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדים
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדיםEfshari Bari
 

Recommended

Kashmir Great Lakes Trek
Kashmir Great Lakes TrekKashmir Great Lakes Trek
Kashmir Great Lakes Trekpicturesque_albums
 
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]
Sejarah perkembangan browser 2IA21[tugas softkill]Remington Samuel
 
Cover Photos
Cover PhotosCover Photos
Cover Photospicturesque_albums
 
Awareness Presentation 1LAA
Awareness Presentation 1LAAAwareness Presentation 1LAA
Awareness Presentation 1LAACalamardo16158
 
רתימת העובדים
רתימת העובדיםרתימת העובדים
רתימת העובדיםEfshari Bari
 
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4The SMART Marketing Guide for Solicitors v4
The SMART Marketing Guide for Solicitors v4The Marketing Engineer
 
מצגת לרתימת ההנהלה
מצגת לרתימת ההנהלהמצגת לרתימת ההנהלה
מצגת לרתימת ההנהלהEfshari Bari
 
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדים
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדיםאיך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדים
איך לבנות תכנית אפשריבריא בשיתוף העובדיםEfshari Bari
 
2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by Hubspot2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by HubspotMarius Sescu
 
Everything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPTEverything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPTExpeed Software
 
Product Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsProduct Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsPixeldarts
 
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthHow Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthThinkNow
 
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfAI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfmarketingartwork
 
Skeleton Culture Code
Skeleton Culture CodeSkeleton Culture Code
Skeleton Culture CodeSkeleton Technologies
 
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024Neil Kimberley
 
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)contently
 
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024Albert Qian
 
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie InsightsSocial Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie InsightsKurio // The Social Media Age(ncy)
 
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Search Engine Journal
 
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summarySpeakerHub
 
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd Clark Boyd
 
Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next Tessa Mero
 
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search IntentGoogle's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search IntentLily Ray
 
How to have difficult conversations
How to have difficult conversations How to have difficult conversations
How to have difficult conversations Rajiv Jayarajah, MAppComm, ACC
 
Introduction to Data Science
Introduction to Data ScienceIntroduction to Data Science
Introduction to Data ScienceChristy Abraham Joy
 
Time Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best PracticesTime Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best PracticesVit Horky
 
The six step guide to practical project management
The six step guide to practical project managementThe six step guide to practical project management
The six step guide to practical project managementMindGenius
 
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...RachelPearson36
 

More Related Content

Featured

2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by Hubspot2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by HubspotMarius Sescu
 
Everything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPTEverything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPTExpeed Software
 
Product Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsProduct Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsPixeldarts
 
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthHow Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthThinkNow
 
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfAI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfmarketingartwork
 
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024Neil Kimberley
 
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)contently
 
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024Albert Qian
 
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie InsightsSocial Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie InsightsKurio // The Social Media Age(ncy)
 
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Search Engine Journal
 
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summarySpeakerHub
 
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd Clark Boyd
 
Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next Tessa Mero
 
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search IntentGoogle's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search IntentLily Ray
 
Time Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best PracticesTime Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best PracticesVit Horky
 
The six step guide to practical project management
The six step guide to practical project managementThe six step guide to practical project management
The six step guide to practical project managementMindGenius
 
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...RachelPearson36
 

Featured (20)

2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by Hubspot2024 State of Marketing Report – by Hubspot
2024 State of Marketing Report – by Hubspot
 
Everything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPTEverything You Need To Know About ChatGPT
Everything You Need To Know About ChatGPT
 
Product Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsProduct Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
Product Design Trends in 2024 | Teenage Engineerings
 
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthHow Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental Health
 
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfAI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdf
 
Skeleton Culture Code
Skeleton Culture CodeSkeleton Culture Code
Skeleton Culture Code
 
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
PEPSICO Presentation to CAGNY Conference Feb 2024
 
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
Content Methodology: A Best Practices Report (Webinar)
 
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
How to Prepare For a Successful Job Search for 2024
 
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie InsightsSocial Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
Social Media Marketing Trends 2024 // The Global Indie Insights
 
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024
 
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
5 Public speaking tips from TED - Visualized summary
 
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd
 
Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next Getting into the tech field. what next
Getting into the tech field. what next
 
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search IntentGoogle's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
Google's Just Not That Into You: Understanding Core Updates & Search Intent
 
How to have difficult conversations
How to have difficult conversations How to have difficult conversations
How to have difficult conversations
 
Introduction to Data Science
Introduction to Data ScienceIntroduction to Data Science
Introduction to Data Science
 
Time Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best PracticesTime Management & Productivity - Best Practices
Time Management & Productivity - Best Practices
 
The six step guide to practical project management
The six step guide to practical project managementThe six step guide to practical project management
The six step guide to practical project management
 
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
 

התכנית להפחתת נתרן - גלובס

  • 1. ‫מלח הארץ: המאבק להפחתת הנתרן‬ ‫טעם של עוד‬ ‫בחסות המזון התעשייתי, שחיקת בלוטות הטעם וסתם חוסר תשומת לב, האדם‬ ‫המערבי התמכר למלח וכיום צורך כפול מהכמות המומלצת. תוכנית לאומית תנסה‬ ‫להוריד את צריכת הנתרן עד 0202. עכשיו רק צריך למצוא תקציב, להרגיל את‬ ‫הציבור לשינוי ולשכנע את היצרניות לשווק מוצרים טעימים פחות. דוח ‪ > G‬רנן נצר‬ ‫אם‬ ‫נספר לכם שנציגי חברות המזון‬ ‫הגדולות בישראל יושבים יחד‬ ‫ומתאמים עמדות, האסוציאציות הראשונות בוודאי‬ ‫יהיו נוגעות לענייני תיאום מחירים או הסדרים‬ ‫כובלים. קשה לדמיין שההתכנסות הזו של כל‬ ‫השחקנים המרכזיים בשוק לא רק שתהיה בחסות‬ ‫ממשלתית ובאישור הרשות להגבלים עסקיים,‬ ‫אלא שהיא תעסוק בבריאות האישית של כל אזרח‬ ‫במדינה: התיאום שעליו הם עמלים בימים אלה‬ ‫מנסה לענות על השאלה כמה מלח יכילו החומוס,‬ ‫הקוטג’, הקטשופ והבמבה שנאכל בעתיד, ועל אף‬ ‫הכוונות הטובות שיש בו, סביב השולחן מרימים‬ ‫ראש אינטרסים עסקיים מובהקים ותחרות עזה,‬ ‫מה שהופך את התוכנית להפחתת מלח בישראל‬ ‫למאתגרת במיוחד.‬ ‫לאותה תוכנית יש יעד יומרני במשקל שלושה‬ ‫גרם: הישראלי הממוצע צורך בכל יום כ–9 גרם‬ ‫מלח, ובקרב בני נוער חובבי הג’אנק פוד מאמיר‬ ‫המספר ל–21 גרם ביום. המטרה היא להפחית‬ ‫משמעותית את המינרל הזה, שכבר מזמן הפך‬ ‫לחביב הקהל, ולהגיע ליעד של 6 גרם ביום עד שנת‬ ‫איור: יזהר כהן‬ ‫0202 במבוגרים ועד 9 גרם ומטה בילדים. זאת,‬ ‫כחלק מהתוכנית הלאומית “אפשריבריא” מטעם‬ ‫משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט. את‬ ‫הפחתת הנתרן מובילה המחלקה לתזונה במשרד‬ ‫הבריאות. היא אושרה בשנת 1102 בעידודם של‬ ‫מנכ”ל המשרד, פרופ’ רוני גמזו, והמשנה למנכ”ל,‬ ‫ד”ר בעז לב. פעילותה הושקה בינואר 3102.‬ ‫“בעולם המערבי התרגלו עם השנים לאכול יותר‬ ‫ויותר מלוח, וגם החיך הישראלי התרגל למאכלים‬ ‫מלוחים מאוד”, אומרת רונה שפר, דיאטנית קלינית‬ ‫ורכזת התוכנית מטעם משרד הבריאות. “הנתרן‬ ‫שנמצא במלח נקלט על–ידי רצפטורים (קולטנים)‬ ‫המצויים בלשון, והוא שמקנה למזון את טעמו המלוח.‬ ‫היום, הרצפטורים שלנו רוויים בטעם הזה, הם הפכו‬ ‫פחות רגישים למלח וכתוצאה מכך המזון מתורגם‬ ‫אצלנו למעשה לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”.‬ ‫במרוצת השנים הפך המלח למצרך יסוד במתכון‬ ‫להצלחה שיווקית: “סף הטעם למלוח רק עלה ועלה‬ ‫עם השנים ולכן הדרישה מצד הצרכנים למזון מלוח‬ ‫היא גבוהה”, מסבירה אורנה לוי, מנהלת תחום תזונה‬ ‫ובריאות ביוניליוור ישראל (האחראית, בין היתר,‬ ‫למותגים כמו קנור, בייגל–בייגל, מאזולה, ליפטון,‬ ‫הלמאנז ואחרים). “חשוב שחברות המזון יעסקו‬ ‫בהפחתת המלח באופן מדורג, בלי שהצרכן ירגיש‬ ‫את ההבדל בטעמים. כל העניין בחינוך לצריכה‬ ‫נמוכה של מלח הוא לא לתת לצרכן להרגיש שהוא‬ ‫מוותר על הטעם, אלא שהוא מתרגל לטעם הפחות‬ ‫מלוח ומעדיף אותו על פני המלוח יותר”.‬ ‫משרד הבריאות מגייס בשנה האחרונה את‬ ‫תעשיית המזון למאבק במלח, בדרך וולונטרית ולא‬ ‫בחקיקה, ומקווה לשיתוף פעולה גורף: “הניסיון‬ ‫בעולם מראה שאם השינוי הגיע דרך חקיקה,‬ ‫התוצאות היו פחות טובות”, מסבירה שפר. “יש לנו‬ ‫שיתוף פעולה של %59 מחברות המזון הגדולות‬ ‫והבינוניות, ובהמשך נוסיף לתוכנית גם את‬ ‫החברות הקטנות”.‬ ‫אלא שבחברות המזון הגדולות מבהירים‬ ‫שעם כל הרצון הטוב, גיוס של כל התעשייה הוא‬ ‫הכרחי: “משרד הבריאות צריך לדאוג לכך שכל‬ ‫החברות יפחיתו את כמויות המלח”, אומרת בכירה‬ ‫בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה‬ ‫חברתית ואחריות תאגידית, וכולן מבינות שיש לנו‬ ‫אחריות על תזונת הציבור, אבל אני בטוחה שאף‬
  • 2. ‫צריכת המלח בעולם (בגרמים)‬ ‫00.81‬ ‫00.61‬ ‫00.21‬ ‫00.01‬ ‫00.8‬ ‫00.6‬ ‫00.4‬ ‫00.2‬ ‫00.0‬ ‫מדינות‬ ‫אפריקה*‬ ‫ארה"ב*‬ ‫בריטניה*‬ ‫אוסטריה‬ ‫בלגיה‬ ‫דנמרק‬ ‫פינלנד‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫הונגריה‬ ‫נורבגיה‬ ‫שוויץ‬ ‫אסטמה, השמנה, שבץ‬ ‫קצת רקע: המלח מורכב משני מינרלים - כלור‬ ‫(%06) ונתרן (%04), המקנה את הטעם המלוח. גרם‬ ‫מלח מכיל כ–004 מ”ג נתרן, וההקצבה המקסימלית‬ ‫המומלצת עומדת על בין 000,2 ל–004,2 מ”ג נתרן‬ ‫ליום לאדם בוגר. לנתרן יש תפקידים בגוף האדם:‬ ‫בין היתר, הוא פועל להולכת אותות עצביים, שומר‬ ‫על קצב תקין של פעימות הלב ומווסת את נפח‬ ‫הנוזלים, כך שקיימת רמת צריכה מינימלית שלו‬ ‫לתפקוד תקין, אך היא נמוכה מאוד.‬ ‫לעומת זאת, צריכה עודפת של נתרן עלולה‬ ‫להביא למחלות כרוניות שונות, שעלולות לגרום‬ ‫אפילו למוות: “צריכת מלח היא אחד הגורמים‬ ‫המשמעותיים לעליית לחץ דם באוכלוסייה”,‬ ‫מסביר ד”ר חוסה זבלודובסקי, רופא בכיר במכון‬ ‫לנפרולוגיה (מחלות כליה) ויתר לחץ דם במרכז‬ ‫הרפואי רבין. “יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי‬ ‫הסיכון העיקריים למחלות לב ולשבץ מוחי”.‬ ‫רשימת התחלואים לא נגמרת כאן. היא כוללת,‬ ‫בין היתר, בריחת סידן, אבנים בכליות ואפילו סרטן‬ ‫הקיבה. ילדים שצורכים עודף מלח חשופים יותר‬ ‫לאסטמה ולהשמנה, שכבר הפכה למגיפה עולמית,‬ ‫וכבר ידוע שילדים הסובלים מלחץ דם גבוה בילדותם‬ ‫נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מכך גם בבגרותם.‬ ‫מטופלים מודעים לקשר בין עלייה בלחץ דם‬ ‫לבין צריכת מלח?‬ ‫זבלודובסקי: “בהערכה גסה, אני מאמין שרק‬ ‫כמחצית מהמטופלים מודעים לכך. המודעות לא‬ ‫גדולה ויש תפיסה תרבותית לפיה חייבים מלח כדי‬ ‫לחיות, אבל זה לא נכון. המלח שנמצא במזון לא‬ ‫00.41‬ ‫ישראל*‬ ‫חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא‬ ‫יעשו את זה. המלח הוא מרכיב קריטי כי הוא נוגע‬ ‫בליבת התחרות על הצרכנים. הבעיה היא קודם מול‬ ‫המתחרים - לוודא שהמוצר שלי לא תפל לעומת‬ ‫שלהם. המודעות למלח היום אינה גבוהה ולכן צרכן‬ ‫יכול להגיד על מוצר מסוים - זה לא טעים לי,‬ ‫מבלי שיידע שהשינוי נעשה לטובת הבריאות שלו,‬ ‫ולקנות מותג אחר”.‬ ‫“בוודאי שבמהלך הזה יש חששות”, אומר ד”ר‬ ‫מעוז גרופר, המדען הראשי של קבוצת אסם. “פיתחנו‬ ‫כלים שונים כדי לוודא שאפילו אם חברות אחרות‬ ‫לא יפחיתו את כמות הנתרן במוצרים, לא נהיה‬ ‫נחותים מולם בשוק. למשל, מבחן טעימה שנקרא‬ ‫06/04: אם %06 מעדיפים את המוצר שלנו על פני‬ ‫מוצרים של מתחרים, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים.‬ ‫בנוסף, צריך לעשות הפחתה מושכלת כי אם הלקוח‬ ‫לא יצרוך את המוצר, אף אחד לא ייצא נשכר ואנחנו‬ ‫נפסיד את הצרכנים. המטרה היא שבמקרים רבים‬ ‫הצרכן לא ירגיש שהיה שינוי ואם עושים הפחתות‬ ‫הדרגתיות, גם אין סיבה לנפנף מולו בכך”.‬ ‫למרות כל האמור לעיל, פרופ’ איתמר גרוטו,‬ ‫ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,‬ ‫אופטימי למדי לגבי התגייסותה של תעשיית המזון‬ ‫באופן וולונטרי למלחמה במלח: “ראינו שבעולם זה‬ ‫עובד ומעבר לכך, רוב חברות המזון הגדולות בארץ‬ ‫הן גלובליות והעובדה הזאת מובילה את הנושא.‬ ‫משרד הבריאות מתכוון בעתיד להודיע לציבור‬ ‫מיהן החברות ששיתפו פעולה ועמדו ביעדים,‬ ‫ואנחנו בהחלט בונים על דרישת הצרכנים למזון‬ ‫בריא יותר”.‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫*הנתונים מתייחסים לגברים ולנשים כאחד‬ ‫“משרד הבריאות צריך לוודא שכל החברות יפחיתו את כמויות המלח”, מזהירה‬ ‫בכירה בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה חברתית ואחריות‬ ‫תאגידית, אבל אף חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא יעשו את זה”‬ ‫תעשייתי, כמו בפירות ובירקות, מספיק לחלוטין‬ ‫לגוף שלנו. אבל קשה מאוד לחנך את המטופלים,‬ ‫והצרכנים הם יצריים - אם המוצר טעים להם, הם‬ ‫אוכלים אותו. למלח יש תפקיד חשוב כמשפר טעם‬ ‫וכחומר משמר, ולכן לתעשיית המזון יש אינטרס‬ ‫לא להפחית את הכמויות שלו, מה גם שכך הלקוחות‬ ‫אוכלים יותר וצורכים יותר”.‬ ‫תעשיית המזון אחראית לרוב המוחץ של המלח‬ ‫שאנחנו צורכים. רונה שפר ממשרד הבריאות מסבירה‬ ‫שכ–%57 מצריכת המלח מגיעים מהמזון המעובד‬ ‫והקנוי, כמו לחמים, גבינות, חטיפים, בשר מעובד,‬ ‫שימורים ועוד; כ–%01 מהמלח נמצא במזון באופן‬ ‫טבעי, ורק כ–%51 מהמלח מקורו במלחייה הביתית‬ ‫ובכמויות המלח שאנחנו מוסיפים בזמן בישול.‬ ‫במשך עשרות שנים הוסיפה תעשיית המזון‬ ‫עוד ועוד מלח למוצרים, נהנית מחוסר מודעות‬ ‫הצרכנים לבריאותם ולנזקים שמעולל הנתרן:‬ ‫“בשנים האחרונות מחקרים מראים שעדיף שיהיה‬ ‫פחות נתרן במוצרי המזון, והתעשייה הולכת‬ ‫בעקבותיהם”, מפרט ד”ר גרופר מאסם. “הצרכנים‬ ‫מודעים יותר לבריאות שלהם והתעשייה מספקת‬ ‫להם מה שהם רוצים ומצפים ממנה”.‬ ‫זה לא רק עניין של טעם. למלח יש סגולות‬ ‫יקרות ערך עבור התעשייה: הוא מסייע לשימור‬ ‫מוצרי המזון, מאריך את חיי המדף, מונע זיהומים‬ ‫חיידקיים, מדגיש טעמים, משפיע על המרקם,‬ ‫והרשימה עוד ארוכה. לכל אלה תצטרך התעשייה‬ ‫למצוא פתרונות חלופיים.‬ ‫“באסם, כחלק מנסטלה, אנחנו מבצעים הפחתות‬ ‫של נתרן כבר מספר שנים וכבר יודעים את כללי‬ ‫המשחק”, כך גרופר. “לטכנולוגים של החברה יש‬ ‫ארגז כלים בבואם לפצח את העניין הזה. הכי פשוט‬ ‫זה להפחית בהדרגתיות את כמות הנתרן ללא תחליף‬ ‫אחר, במוצרים שבהם ניתן לעשות זאת. דרך אחרת‬ ‫היא להשתמש בתחליפים טבעיים כמו עגבנייה,‬ ‫שיש בה חומרים שגורמים להעצמת טעמים. נוסף‬ ‫לכך, יש תחליפי מלח כמו מלח אשלגן, שמקובל‬ ‫להשתמש בו בשוק. כמובן שהתחליפים יקרים יותר‬ ‫וגם כל הפעילות עצמה, כמו השינויים במוצרים‬ ‫ומבחני הטעימה, דורשת עוד ועוד תקציבים”.‬ ‫מבחינת תעשיית המזון, מדובר בכאב ראש לא‬ ‫קטן. עלותו, כך מעריכים בחברות המזון, עומדת‬ ‫על מיליוני שקלים ואפילו עשרות מיליונים. “אין‬ ‫חוכמות, זאת עבודה קשה ולא הכול פתור”, אומר‬ ‫בכיר בענף. “מצד אחד, צריך להפחית מלח, ומצד‬ ‫שני, לא לפגוע באטרקטיביות. הנתרן משפיע‬ ‫מאוד גם במוצרים מלוחים וגם במתוקים, ולפעמים‬ ‫הפחתה של עשירית האחוז יכולה לשנות את כל‬ ‫פרופיל הטעם. גם לשמור על זה לאורך שנים‬ ‫זה מסובך. לא נצא לשוק עם מוצר לפני שנהיה‬ ‫בטוחים שהצרכן יהיה שבע רצון ממנו. בסוף, מדובר‬ ‫בחברות עסקיות שצריכות למכור מוצרים”.‬ ‫“חברה אחת התנגדה”‬ ‫אז איך מניעים תהליך כזה בתעשיית המזון,‬ ‫שבסופו הישראלים ייגמלו מ–3 גרמים שלמים של‬ ‫מלח ביום? “זיהינו 11 קטגוריות שתורמות הכי‬ ‫>‬ ‫“בעולם המערבי התרגלו לאכול יותר ויותר מלוח”, אומרת רונה שפר (בתמונה),‬ ‫רכזת התוכנית הלאומית. “היום, קולטני המלח בלשון רוויים בטעם הזה, והפכו פחות‬ ‫רגישים למלח וכתוצאה מכך המזון מתורגם אצלנו לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”‬ ‫62 |‬ ‫צילום: אלון רון‬ ‫יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 03 בינואר 4102‬ ‫‪G‬‬ ‫‪G‬‬ ‫יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 03 בינואר 4102‬ ‫| 72‬
  • 3. ‫000,01‬ ‫הנזק הבריאותי של עודף מלח‬ ‫כמה נתרן יש לכם באוכל*‬ ‫*מ"ג נתרן ל–001 גרם‬ ‫הרבה מלח לצרכנים: מוצרי חלב, סלטים, מאפים‬ ‫מלוחים, מאפים מתוקים, שימורים, חטיפים,‬ ‫פיצוחים, בשר מעובד, רטבים, מרקים ותבשילים”,‬ ‫אומרת שפר ממשרד הבריאות. “בחרנו את המוצר‬ ‫המוביל והנמכר ביותר בכל קטגוריה וקבענו עבורו‬ ‫מדרג. בחטיף בוטנים למשל (נניח, במבה או שוש,‬ ‫ר’ נ’) ההחלטה היא להפחית את כמות הנתרן ב–%5‬ ‫עד סוף 5102; בלחם אחיד הגדרנו ארבעה מועדים‬ ‫שעד האחרון שבהם המאפיות צריכות להגיע ל–004‬ ‫מ”ג נתרן ל–001 גרם. בסך הכול מדובר בעשרות‬ ‫המוצרים הנמכרים ביותר, וההפחתה נעה בשיעורים‬ ‫של %5.2–%01, על פני שנה עד שלוש שנים”.‬ ‫וההיענות?‬ ‫“חוץ מחברה אחת שהתנגדה, כולם גילו רצון‬ ‫אמיתי לשיתוף”.‬ ‫“כשמשרד הבריאות ביקש שניקח חלק בתוכנית,‬ ‫הסכמנו מיד”, אומר אודי מלמד, מנהל האיכות‬ ‫של שטראוס ישראל. “כשהבאתי את התוכנית‬ ‫בפני ההנהלה, לא עלתה שאלה למה עושים את‬ ‫זה. שטראוס מבצעת בשנים האחרונות הפחתה‬ ‫הדרגתית של נתרן במוצריה, כחלק מהמחויבות‬ ‫שלנו לצרכנים ולעידוד אורח חיים בריא והשיח‬ ‫הבריאותי לא חדש לנו”.‬ ‫אילו סימני שאלה כן עלו?‬ ‫“בהנהלה לא חששו מהעלות הכספית הכרוכה‬ ‫במהלך כזה, והחששות התמקדו בשאלה מה יקרה‬ ‫למוצרים. תהליך כזה מאתגר גם את פרופיל הטעם‬ ‫של המוצר וגם מבחינה טכנולוגית, כי אנחנו חייבים‬ ‫לשמור על הטעם המוכר של מוצרי החברה”.‬ ‫מילת המפתח מבחינת היצרנים היא הדרגתיות:‬ ‫“אם אנחנו רוצים ללכת למהלך כל–כך חשוב, זה‬ ‫חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”,‬ ‫אומרת ענת גרוס–שון, מנהלת חטיבת עסקים‬ ‫ושיווק בתשלובת החלב תנובה. “צריך להרגיל‬ ‫את הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים‬ ‫שנאכלים פעם–פעמיים ביום”.‬ ‫תנובה הכריזה כבר לפני כשנה על מהלך‬ ‫תזונתי להפחתת הנתרן במוצרי הליבה שלה,‬ ‫שכולל הורדה של עד %52 בגבינות הרכות. בין‬ ‫היתר, השיקה גבינה דלת נתרן שהייתה, מתברר,‬ ‫גם דלת ביקוש. “המסקנה מהגבינה הזאת, יחד עם‬ ‫הלמידה שביצענו בנושא, היא שהמעבר לא יכול‬ ‫להיות מהיר”, כך גרוס–שון. “מרבית האוכלוסייה‬ ‫לא יכולה לעשות מעבר חד כל–כך. גם באנגליה‬ ‫היו חברות שעשו הפחתה חדה ומהר מאוד התקפלו‬ ‫אחורנית”.‬ ‫כשהכרזתם על תוכנית הבריאות אמרת:‬ ‫“אנחנו מובילים את התעשייה לעידן אחר, אבל‬ ‫אם הצרכנים יצביעו ברגליים - נעצור”. כלומר‬ ‫האג’נדה הקובעת היא עסקית, אחרי הכול, ולא‬ ‫בריאותית.‬ ‫“אם נגיע למצב שצרכנים לא קונים, אז לא‬ ‫עשינו כלום. בינתיים אנחנו מקבלים תגובות שזה‬ ‫עובד בסדר ואנחנו מחזיקים אצבעות. התהליכים‬ ‫מורכבים ויקרים, נצטרך ללמוד את זה לאורך זמן‬ ‫ואולי לעשות שינויים טכנולוגיים, אבל אנחנו לא‬ ‫בוחלים בשום עלות כספית ונלך עם זה עד הסוף”.‬ ‫הפחתה הדרגתית כזאת מבצעת כיום תנובה‬ ‫בקוטג’ שלה. “כמות הנתרן בקוטג’ עומדת היום על‬ ‫063 מ”ג ל–001 גרם”, מסברת את האוזן נגה שוורץ,‬ ‫מנהלת תחום הבריאות בתנובה. “התחלנו ב–004.‬ ‫היעד בעוד מספר שנים הוא להגיע ל–003 מ”ג, אבל‬ ‫000,01‬ ‫בייגלה ‬ ‫0911-0031‬ ‫מלפפון במלח ‬ ‫079-0021‬ ‫מלפפון בחומץ ‬ ‫057-059‬ ‫82 |‬ ‫העלאת הסיכון לשבץ מוחי‬ ‫000,5‬ ‫סלמי ‬ ‫גבינה מלוחה ‬ ‫007-0011‬ ‫ ‬ ‫פסטרמה על גחלים‬ ‫007-0001‬ ‫חטיף בטעם גריל ‬ ‫056-008‬ ‫000,21‬ ‫007-0521‬ ‫ ‬ ‫קטשופ‬ ‫העלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם‬ ‫קבב ‬ ‫ ‬ ‫שניצל מן הצומח‬ ‫005-075‬ ‫טונה בשמן ‬ ‫054-006‬ ‫מיונז לייט ‬ ‫024-088‬ ‫בורקס ‬ ‫014-536‬ ‫פיצה ‬ ‫043-085‬ ‫לחם ‬ ‫000,5‬ ‫העלאת הסיכון לאסטמה‬ ‫0‬ ‫נשים 02-47‬ ‫ 055-008‬ ‫חטיף צ'יפס בטעם טבעי‬ ‫005-006‬ ‫000,01‬ ‫העלאת הסיכון לאבנים בכליות‬ ‫026-0001‬ ‫כמה‬ ‫נתרן‬ ‫אתם‬ ‫צורכים?‬ ‫023-026‬ ‫000,5‬ ‫העלאת הסיכון לסרטן הקיבה‬ ‫גברים 02-47‬ ‫השמנה‬ ‫העלייה בצריכת המלח בעולם‬ ‫(במג)‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫ילדים 7-11‬ ‫7002-3102‬ ‫אוסטיאופורוזיס‬ ‫3002-6002‬ ‫1791-4791‬ ‫התפתחות בצקות‬ ‫נתונים: משרד הבריאות ושקלול נתונים עולמיים‬ ‫הכמות המומלצת המקסימלית ליום: 004,2 מג למבוגר‬ ‫אם נצטרך, נעצור ב–023. אנחנו לא רוצים להפוך‬ ‫את הצרכנים לסגפנים אלא שיסגלו הרגלים יותר‬ ‫בריאים”.‬ ‫מה קורה באסם? גרופר מספר שבין השנים 4102‬ ‫ל–6102 “יופחתו %01 מכמות הנתרן בממוצע בכל‬ ‫מוצרי נסטלה, כחלק ממהלך עולמי. הכלים קיימים‬ ‫והשאלה היא איך לבצע את זה בכל אחד מהשווקים,‬ ‫כי לכל שוק יש את הרגלי הצריכה שלו. הישראלים,‬ ‫למשל, אוהבים את החטיפים שלהם מלוחים”.‬ ‫הפחתות שביצעה אסם בשנים האחרונות‬ ‫בחטיפים פופולריים שלה מראות עד כמה אנחנו‬ ‫אוהבים מלוח: כמות הנתרן בחטיף דובונים הופחתה‬ ‫לפני כשנתיים בלא פחות מ–%53, בביסלי - ב–%51‬ ‫ובבמבה ב–%8. גם קבוצת שטראוס הפחיתה %9‬ ‫מכמות הנתרן בתפוצ’יפס של עלית.‬ ‫ביוניליוור הפחיתו בכ–%9 את כמות הנתרן‬ ‫“זה חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”, אומרת ענת גרוס–שון‬ ‫(בתמונה), מנהלת חטיבת עסקים ושיווק בתשלובת החלב תנובה. “צריך להרגיל את‬ ‫הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים שנאכלים פעם–פעמיים ביום”‬ ‫צילומים: יחצ‬ ‫יתר לחץ דם (הרוצח השקט)‬ ‫במספר מרקי קנור, ובשנתיים הקרובות תתבצע‬ ‫הפחתה גם ברטבי בישול ותיבול).‬ ‫עוד אין תקציב ל–4102‬ ‫ישראל מצטרפת לטרנד הפחתת המלח באיחור‬ ‫ניכר יחסית לעולם המערבי. 23 מדינות כבר אימצו‬ ‫תוכניות לאומיות כאלה, שרובן נולדו מיוזמה‬ ‫ממשלתית ותוך מאבק עיקש בכוחה העצום של‬ ‫תעשיית המזון.‬ ‫אחת החלוצות היא בריטניה, שהשיקה את‬ ‫התוכנית שלה כבר לפני כעשור וגם שם עמד היעד‬ ‫על הפחתה של כ–3 גרמים ביום. הקמפיין הלאומי‬ ‫זכה לתמיכה כספית ופוליטית והתוכנית נחשבת‬ ‫להצלחה. כחמש שנים אחר כך, נרשמה ירידה של‬ ‫כ–%01 בצריכת המלח הממוצעת באוכלוסייה.‬ ‫בעקבות ההצלחה הבריטית הוקמה ב–5002 קבוצת‬ ‫פעולה עולמית בשם ‪WASH - World Action‬‬ ‫‪ ,on Salt and Health‬שבה חברים עשרות מדינות‬ ‫וגופים רפואיים ומטרתה לעודד צריכה פחותה של‬ ‫מלח בעולם.‬ ‫מודל נוסף, כמו כמעט בכל תחום, הוא פינלנד,‬ ‫שהחלה בתוכנית בסוף שנות ה–07. במשך 03 שנה‬ ‫הופחתה שם צריכת המלח בשליש, מהלך שלווה‬ ‫בחקיקה שהפחיתה את כמות הנתרן המותרת‬ ‫במזונות תעשייתיים, וגם דאגה לאכוף הפחתה‬ ‫זו, ובקמפיין חינוכי. פינלנד הצליחה להפחית‬ ‫משמעותית את שיעור מחלות הלב וכלי הדם‬ ‫באוכלוסייה, תחום ש”הצטיינה” בו קודם לכן,‬ ‫והתמותה משבץ פחתה ב–%07.‬ ‫באיטליה נמצא כי אחד המקורות העיקריים‬ ‫למלח הוא הלחם ובהתאם לכך נערך הסכם עם‬ ‫התעשייה להפחתתו, ואילו בארצות הברית מנסים‬ ‫לפתות את הצרכנים, בין היתר, בשלל מספרים:‬ ‫הפחתה של שלושה גרמים מהצריכה היומית, כך‬ ‫על–פי מחקרים אמריקאים, עשויה למנוע כ–06‬ ‫אלף מקרי שבץ בשנה, כ–001 אלף התקפי לב ועל‬ ‫הדרך לחסוך לאמריקה 42 מיליארד דולרים בשנה‬ ‫על הוצאות בריאות.‬ ‫מול כל אלה, מאכזב לנחות בחזרה למציאות‬ ‫כחול–לבן ולגלות שתקציב לתוכנית ל–4102 עדיין‬ ‫אין ונמצא במאבקי הכוחות הרגילים שבין משרד‬ ‫הבריאות למשרד האוצר. כרגע, הכדור נמצא‬ ‫בידיים של שרת הבריאות, יעל גרמן.‬ ‫“זאת בעיה”, מודה פרופ’ גרוטו ממשרד‬ ‫הבריאות. “חוסר התקציב מפריע לנו כרגע לקדם‬ ‫חלק מהתוכנית כמו הסברה או סקר, שאנחנו רוצים‬ ‫לעשות בנושא כמות הנתרן באוכלוסייה, שעכשיו‬ ‫תקוע. אבל הנושא הזה נמצא אצלנו בעדיפות‬ ‫עליונה, ואני לא מאמין שזה יהיה החלק שלא‬ ‫יתממש בתקציב”.‬ ‫גם שפר ממשיכה בתוכניות. בימים אלה נמצאת‬ ‫על הפרק גם קטגוריית הבשר והעופות, שבישראל‬ ‫עוברים הכשרה באמצעות מלח, ובמסגרתה‬ ‫התבצעה תוכנית להפחתת נתרן במשחטת עוף–עוז‬ ‫“פיתחנו כלים כדי לוודא שגם אם המתחרים לא יפחיתו את הנתרן, לא נהיה נחותים‬ ‫מולם”, מסביר ד”ר מעוז גרופר (בתמונה), המדען הראשי של אסם. “למשל, מבחן שנקרא‬ ‫06/04: אם %06 מעדיפים את המוצר שלנו, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים”‬ ‫איור: ‪Imagebank/thinkstock‬‬ ‫שבדרום: “הם פתחו בפנינו את הדלת ובשיתוף‬ ‫פעולה עם הרבנות הראשית הצלחנו להפחית עד‬ ‫%07 מכמות הנתרן בחלקים השונים של העוף”,‬ ‫כך שפר. “על בסיס זה אנחנו רוצים לבנות מודל‬ ‫למשחטות נוספות”. גם אפשרויות הפעולה בשוק‬ ‫הפיצוחים ידונו בתקופה הקרובה: “בתחום הזה”,‬ ‫אומרת שפר, “פועלות הרבה חברות קטנות‬ ‫ובינוניות וצריך לפצח את האתגר”.‬ ‫מעבר לפעולות בתעשיית המזון, מפרטת שפר,‬ ‫נערכו הרצאות בנושא בבתי ספר לתזונה ומתקיים‬ ‫שיתוף פעולה עם קופות החולים שבמסגרתו‬ ‫ייכתבו המלצות להפחתת נתרן ויוקרן סרטון‬ ‫הסברה בסניפים. גם צה”ל גויס לנושא,‬ ‫וב–4102 מתוכננת התמקדות במערכת החינוך.‬ ‫יוזמה מעניינת לדוגמה היא מיזם משותף עם השף‬ ‫רן שמואלי ובת זוגו זהר. “הם הביעו נכונות לשתף‬ ‫פעולה בתחום הסעדת ילדים”, כך שפר. “הכוונה‬ ‫היא ליצור תפריט לפנימיות עם אותם חומרי גלם‬ ‫שבהם הן נוהגות להשתמש ובאותן עלויות או‬ ‫פחות, אבל שיהיה יותר בריא. בינתיים לרעיון הזה‬ ‫‪e‬‬ ‫אין אישור. הוא עוד רק בדמיון שלי”.‬ ‫‪renen@globes.co.il‬‬ ‫| 92‬