"היבטי הסביבה הימית בהתפלת מי ים – האם אנחנו יודעים ומישמים לקחים מהקמת מתקני התפלה עד כה?" דר' רותי יהל, אקולוגית ימית, חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים הרצאה ביום עיון צלול 25.4.10

1. השפעות אפשריות של התפלת מי ים על הסביבה הימית – האם אנחנו יודעים מספיק ? כנס התפלה עמותת " צלול " הטכניון , אפריל 2010 ד " ר רותי יהל אקלוגית ימית , רשות הטבע והגנים

5. החלטות ממשלה עקרוניות בנושא התפלת מי ים [email_address] מקור : התפלת מים בישראל , החלטות ממשלה בין השנים 1997-200 פלורה קוך דבידוביץ ', מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( הוגש לח " כ אופיר פינס – פז ) מועד ההחלטה : עיקרי ההחלטה : 1999 ( הכרזת מצב חרום במשק המים ) קידום היערכות המשק להתפלת מי ים 2001 הקמת מתקני התפלה למי ים בתפוקה כוללת עד 200 מלמ " ק עד שנת 2004 2002 ( אפריל ) הגדלת היקף ההתפלה ל - 400 מלמ " ק 2002 ( אוקטובר ) צמצום היקף ההתפלה ל - 365 מלמ " ק מים בשנה 2003 ( מאי ) דחיית התפלת 50 מלמ " ק מי ים וקביעת היקף התפלה של 315 מלמ " ק מים 2006 לא יוקמו מתקני התפלה פרט לאשקלון , פלמחים , חדרה , שומרת ואשדוד 2007 ( מאי ) ביטול המגבלות בהחלטה הנ " ל , הצגת מתווה להגדלת היצע המים בהתפלת מי ים 2007 ( יולי ) הגדלת היקף התפלת מי הים ל - 505 מלמ " ק בשנה עד שנת 2013 2008 ייצור 750 מלמ " ק מי ים מותפלים לשנה עד שנת 2020

6. מתקני התפלת מי ים פעילים כיום בישראל : מטרה : התפלת 550 מלמ " ש בשנת 2013 התפלת 750 מלמ " ש בשנת 2020 מקום המתקן שם הזכיין כמות מים שנתית כיום ( מלמ " ש ) תחילת אספקה צפי לאספקה עתידית אשקלון VID 108 אוגוסט 2005 123 מלמ " ש ב - 2010 פלמחים Via Maris 30 יוני 2007 45 מלמ " ש ב – 2010 * אפשר להגדיל את תפוקת מתקן זה עד 60- 70 מלמ " ש חדרה HD2ID 100 נובמבר 2009 127

7. 34 ב 2 2 תמ " א חלקית לאתרים להתפלת מי ים – תוספת מתקן כל 5 שנים , החל מ - 2020 תמ " א 34 ב 2: חלקית להתפלת מי ים (2004) מתקנים היקפי התפלה ( מלמ " ש ): שמרת 30 מפרץ חיפה 30 חדרה 100 שורק 200 פלמחים 100 אשדוד א . ת 150 אשדוד תחנת כח 45 אשקלון 100 (34 ב 1) אילת 20 9 מתקנים 575

8. מקור תחזית הזרמים : חקר ימים ואגמים לישראל , המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מרכז המידע הימי הלאומי ( Israel Marine Data Center (ISRAMAR האם השפעת הרכז מקומית בלבד ? משטר זרמים אופייני לאזור החוף הישראלי עקב הדינאמיות של המערכת הימית , הפיזור המרחבי המתוכנן של מתקני ההתפלה והיקפם – רכז ההתפלה עם החומרים המוספים לו צפויים להתפזר על פני כל החוף הישראלי ומעבר לו . התוצאה : זיהום פוטנציאלי כרוני של אזור החוף והמערכת הימית !

9. תרשים סכמטי של מתקן התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה ( Reverse Osmosis) http://thesource.melbournewater.com.au , Melbourne Water’s

10. התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה .(RO) בתרשים הזרימה מוצגים טיפולי הקדם , התוספות השכיחות של כימיקאלים ( בירוק ), שפכים והזרמות מהמפעל ( במקווקו – הזרמות לא רציפות ). Desalination Resource and Guidance Manual for Environmental Impact Assessments. UNEP, 2008 תרשים זרימה להתפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה ( Reverse Osmosis ) בתהליך מעורבים טיפולים כימיים מגוונים . תוצרי הלוואי מוזרמים עם התמלחת לים . ההשפעות הסביבתיות לא ידועות ברובן .

11. צילום : רני עמיר , אגף ים וחופים , המשרד להגנת הסביבה רכז ההתפלה מוזרם כיום לים , במתקנים הגדולים – על קו החוף ! מוצא מתקן ההתפלה באשקלון , הזרמת ברזל לים : 500 טון ב – 2006, 300 טון ב - 2008 בעוד שההשפעות הסביבתיות ארוכות הטווח של הזרמת ברזל לים אינן ידועות , האפקט הויזואלי והאסתטי ניכר לעין כבר כיום ( לפני הפעלת מיכלי האיזון , שאינן משנים את שטף ההזרמה לים ).

12. האם הפקחנו לקחים ממפעלי ענק בעלי השפעה סביבתית בעבר ? יבוש החולה , 1952

14. תקציר המחקרים הקיימים עד כה - משך המחקרים קצר , מתקני התפלה קטנים , היבטים מצומצמים מאמר סוג המחקר משך המחקר נפח המתקן תוצאות Del-Pilar-Ruso et al. (2008) Effects of a brine discharge over soft bottom Polychaeta assemblage Environmental pollution 156 (240-250) סקר השפעת התמלחת על תולעים רב - זפיות שנה לפני הפעלת מתקן ההתפלה ושנה אחרי ההפעלה 18.5 מלמ " ש ירידה בשיפעה , עושר ומגוון המינים באזור שנבדק בקרבת השפך תפוצן של תולעים ממשפחת Paraonidae עלתה Sanchez-Lizaso et al. (2008) Salinity tolerance of the Mediterranean seagrass Posidonia oceanica : recommendations to minimize the impact of brine discharges from desalination plants Desalination 221 (602-607) ניסוי וסקר : השפעת תמלחת על עשב הים Posidonia Oceanica שלושה חדשים קטן ( לא מצויין ) בקרבת מתקן ההתפלה נפגע מרבד העשב . נצפתה ירידה בפגיעה ככל שיורדת מליחות המים Raventos et al. (2006) Effect of brine discharge from a desalination plant on macrobentic communities in the NW Mediterranean, Marine Environmental Research 62 (1-14) סקר השפעת התמלחת על חברות הבנטוס שנה לפני הפעלת מתקן ההתפלה ושנה אחרי ההפעלה 10 מלמ " ש לא מובהקות

18. " בהקשר לקבלת החלטות על הזרמת שפכים לים , אומץ [ באמנת ברצלונה ] עקרון ה " זהירות המוקדמת " שלפיו אין לסלק פסולת בים כאשר קיים חשש להשפעות מזיקות , גם אם לא קיימת כל עדות מדעית לקשר אפשרי בין הפסולת לנזק סביבתי " יובל כהן (2000) סדר עדיפות לאומי בתחום איכות הסביבה הימית בישראל , ים וחופים - מחקרים ומאמרים

20. " יש לבסס את קבלת ההחלטות על ניהול משאבי החוף והים ואת הפעולות הדרושות לשמירת איכות הסביבה הימית על מידע מדעי ." יובל כהן (2000) סדר עדיפות לאומי בתחום איכות הסביבה הימית בישראל , ים וחופים - מחקרים ומאמרים