מאז שנכנסו החקלאים לעידן החקלאות המודרנית, החל מאבק מתמשך ומתיש בנסיונות להדביר מזיקים. השימוש המוגבר בחומרי ההדברה שפותחו במאה הקודמת גרם לנזקים חמורים ביותר לאדם ולסביבה. בחרנו בקיבוץ שדה-אליהו, בשנת 1983 כדי לקדם את רעיון השימוש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות (של מכרסמים בכלל ושל נברנים בפרט) בשטחים חקלאיים. הכוונה הייתה לפתח את היוזמה בצעדים מדודים, תוך בחינת הרעיון של רישות השדות החקלאיים בתיבות קינון לתנשמות.
בדצמבר 2002 קיימנו סמינר משותף עם 14 חקלאים ירדניים מובילים, המעבדים את הקרקע מצדו השני של עמק בית שאן, המהווה המשך ישיר לתחומי השיטוט של התנשמות (ואכן חלק מהתנשמות המסומנות חצו את הגבול לירדן ולא ברור מה עלה בגורלן). החלטנו ששנת 2004 תהיה "שנת הפריצה", שבה ננסה להעביר את הידע והניסיון שנרכשו בקיבוץ שדה-אליהו לאזורים חקלאיים נוספים בישראל.
אנו מקווים שבשנים הקרובות נצליח במשותף לרַשת את השדות החקלאיים בתיבות קינון לתנשמות ובזים, התצטרפו למאבק, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מניסיון החקלאים כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה.
25. עיכול וצניפות
• מספר הצניפות הנפלטות תלוי בכמות המזון
שנאכלה.
• משך הזמן בין אכילת הטרף לבין פליטת
הצניפה משתנה בהתאם לסוג המזון וכמותו,
ולרוב נמשך כמה שעות.
59. הצבת
תיבות קינון
בירדן
אפשר להציב תיבות קינון
60. הדברת חולדות בעזרת תנשמות במלזיה
• מטעי דקל השמן: Duckett 1976., Lenton
88911980, Smal
• ירידה בנזקים מ- %21 ל- %2 תוך שנה
9991 .Ricefield: Hafidzi et al
רשת של 003,4 תיבות קינון
• בצניפות של התנשמות נמצאו %49 חולדות
3002 Hafidzi and Na’im