Recommended
More Related Content
Similar to תזכיר החוק
תזכיר החוק
- 1. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 סימוכין: 000000-0102-99-308 תזכיר חוק 1 . שם החוק המוצע חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-٢١٠٢ 2 . עיקרי החוק המוצע כללי ביום ٢١.٤.٢٢ אמצה ממשלת ישראל את המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק )להלן – הוועדה והמלצות הוועדה, בהתאמה(, אשר פורסמו בדו"ח הסופי של הוועדה מיום ٢١.٣.٨١. כמו כן הטילה הממשלה על ראש הממשלה, על שר האוצר ועל שר המשפטים )להלן – השרים( להפיץ תזכיר חוק ליישום המלצות הוועדה ולהביאו לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה בהקדם האפשרי. הממשלה הסמיכה את השרים לערוך במסגרת התזכיר התאמות בהמלצות, ככל שנדרש לשם עיגונן בחקיקה. הוועדה הוקמה במטרה לבחון דרכי התמודדות עם חלק מהבעיות המבניות הקיימות במשק הישראלי. עמדת הוועדה היא כי המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. ריכוזיות זו מתבטאת, בין השאר, בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים במשק. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות המסודרות במבנה פירמידאלי. המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות המערכת הפיננסית, לפגיעה בתחרות העסקית ואף לפגיעה בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות ובמחזיקי האג"ח בחברות אגרות חוב. המלצות הוועדה מבקשות להגביר את התחרותיות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרותי ויעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ויציבותם.
- 2. המלצות הוועדה התייחסו לשלושה מישורי פעולה. מישור הפעולה הראשון נועד להסדיר את חלוקת נכסי הציבור באופן שימנע פגיעה בתחרות ויפחית את הריכוזיות הכלל משקית. מישור הפעולה השני נגע להגבלה על פעולתם של קבוצות עסקיות מורכבות הבנויות בצורת "פירמידה". מישור הפעולה השלישי נגע לתנאים להחזקה של גוף פיננסי משמעותי וגוף ריאלי משמעותי בידי אותו בעל שליטה. המלצות הוועדה ביקשו להביא להפרדה בין מי ששולט בנכס ריאלי משמעותי לבין מי ששולט בנכס פיננסי משמעותי. למרות שמדובר בשלושה מישורי פעולה קיים ביניהם קשר הדוק. זאת כיוון שהם מיועדים בסופו של יום להגיע לתוצאות זהות - הגברת התחרות הענפית והפחתת הריכוזיות הכלל משקית באמצעות פישוט המבנה של הקבוצות העסקיות הפועלות בישראל וביזור השליטה במשק. מישורי פעולה אלה אף "מדברים" זה עם זה. כך, הגדרת "נכס ריאלי משמעותי" משמשת הן לצורך הקריטריונים להפרדה בין השליטה בתאגידים ריאליים פיננסיים משמעותיים לשליטה בנכסים פיננסיים משמעותיים והן לצורך הפרק העוסק במגבלות על הקצאת נכסי הציבור לתאגידים ריאליים משמעותיים. התזכיר המופץ עתה בא ליישם את החלטת הממשלה. בשל הקשר ההדוק בין המישורים בהחלטת הממשלה והמלצות הוועדה הוא מופץ כתזכיר מאוחד ובו שלושה פרקים. שני הפרקים הראשונים, העוסקים בהקצאת נכסי הציבור ובמבנה האחזקות הפירמידאלי הם בעקרם חקיקה חדשה העומדת על רגליה שלה ואילו הפרק השלישי העוסק בהחזקות משותפת בנכסים ריאליים ופיננסיים מתקן תיקונים עקיפים לרגולציה קיימת. פרק ראשון – שקילת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת זכויות כללי המלצותיה של הוועדה התייחסו לדרכים להגברת התחרותיות הענפית ולביזור הריכוזיות הכלל תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 2 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 3. משקית במסגרת הליכים של הקצאת נכסים על ידי המדינה. המדינה מקצה זכויות שונות בנכסים ציבוריים לגופים פרטיים. להקצאתן של זכויות אלה ישנה השפעה משמעותית על מבנה המשק, על מידת התחרותיות בענף הרלוונטי להקצאה ועל מידת הריכוזיות הכלל משקית. לפיכך, מוצע לקבוע כי הגורמים המאסדרים, המקצים את הזכויות כאמור, ישקלו בהקצאתן שיקולי תחרותיות, בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים. כמו כן, מוצע כי במסגרת הליכי הקצאה של תשתיות חיוניות, תוגבל האפשרות להקצות את התשתיות החיוניות למבקשים ריכוזיים. ככל שיבקש המאסדר לסטות מהגבלה זו ולאפשר הקצאה למבקשים ריכוזיים, יהיה עליו להתייעץ על כך עם וועדה מייעצת. וועדה זו, הוועדה המתמדת, תמליץ למאסדר המבקש להקצות את התשתית החיונית למבקש ריכוזי על דרכי האיזון בין השיקולים השונים, והכל במטרה למנוע הרחבה של ההחזקות והשליטה של מבקש ריכוזי בתשתיות חיוניות, זאת בנוסף לכל מטרה ושיקול אחרים, והכל בלבד שלא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים ובאינטרס הציבורי. לאחר תהליך ההתייעצות, סמכותו של המאסדר שמורה לו להחליט האם להקצות את התשתית החיונית לגורם ריכוזי, והוא יוכל לקבוע תנאים או אמות מידה להקצאה כאמור. מטרתם של הליכי ההתייעצות האמורים, הן עם הממונה על הגבלים עסקיים והן עם הוועדה המתמדת, היא להבטיח שקילה מושכלת של שיקולים המחייבים בחינה כלכלית ענפית או כלל משקית, טרם קבלת ההחלטה על ידי המאסדר, ולהציע סיוע למאסדרים שהמומחיות בתחומים אלה אינה מצויה בידיהם. מוצע לקבוע סד זמנים לעבודת הגורם המייעץ – הממונה על ההגבלים העסקיים או הוועדה המייעצת – באופן אשר מבטיח יעילות, ומעניק את רמת הוודאות הנדרשת למשק. עיקר ١ – הליכי ההקצאה שעליהם יחול החוק והגדרת הגורמים הריכוזיים )ס ע י ף ١ ( מוצע להגדיר את הגורמים שיראו בהם "ריכוזיים" לצורך הקצאת תשתיות חיוניות, וכן מוצע תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 3 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 4. אשר למבקשים להגדיר את סוג הנכסים והזכויות אשר תוגבל הקצאתם למבקשים ריכוזיים. הריכוזיים, שלגביהם יוטלו מגבלות על הקצאת תשתיות חיוניות – מוצע לקבוע כי "מבקש ריכוזי" יהיה אחד משלושת אלה: 1.גורם ריכוזי – מי שמתקיימים בו שני תנאים – הוא בעל זכות בתשתית חיונית אחת לפחות או שהוא בעל שליטה בבעל זכות כאמור, או שהוא נשלט על ידו , ומחזור המכירות השנתי הקובע שלו בישראל עולה על ٦ מיליארדי שקלים. מחזור מכירות כאמור הינו מחזור המכירות המוצע לעניין הגדרתו של "תאגיד ריאלי משמעותי" בפרק השלישי, שעניינו הטלת מגבלות וקביעת תנאים להחזקה של גוף פיננסי וגוף ריאלי משמעותיים בידי אותו בעל שליטה. הכללתם של גורמים כאלה בלבד בחלק זה של הגדרת "גורמים ריכוזיים", מבטיחה כי המגבלות על הקצאת נכסים לגורמים ריכוזיים יוטלו על התאגידים הריאליים המשמעותיים בלבד, אשר מחזיקים בתשתית חיונית אחת לפחות, ולא על כל תאגיד המחזיק תשתית אחת כאמור. 2.מי שהוא או בעל השליטה בו מחזיקים בזכות אחת או יותר בתחום התשתית החיונית נושא בקשת ההקצאה, בהיקף מצטבר העולה על מחצית מהפעילות באותה תשתית חיונית, והוא מבקש שתוקצה לו זכות בתחום תשתיות אחר. הגדרה זו נועדה לכלול בגדר "מבקש ריכוזי" את מי שיש בידיו נתח החזקות משמעותי בתחום תשתית חיונית אחד, כאשר הוא מבקש להרחיב את פעילותו לתחום תשתיות אחר. 3.בעל שליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית או מי שנמצא בשליטת בעל שליטה כאמור. שליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית שקולה, מבחינת חשיבותה הציבורית, להחזקה בתשתית חיונית ולכן הקצאת תשתית חיונית לגורם כזה מעלה אף היא חשש להגברת הריכוזיות הכלל משקית. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 4 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 5. אשר לזכויות שהקצאתן למבקשים ריכוזיים תוגבל – מוצע להגדיר את ההקצאות הרלוונטיות לעניין שיקולי ריכוזיות כלל משקית, כהקצאות זכויות מהסוגים שלהלן, כאשר הן מוקצות בתשתיות החיוניות המפורטות בתוספת – 1.רישיון – כזכות שמקצה מאסדר, בדרך של רישיון, זיכיון או כל הרשאה אחרת, אף אם כינויה שונה, המקנה זכות להחזקה ולהפעלה של נכס או למתן שירות באמצעות נכס. הגדרה זו כוללת גם הליכים להעברת זכות מהסוג האמור, כולה או חלקה, לאחר. 2.התקשרות חוזית – זכות שהוקצתה לפי חוק חובת מכרזים, היינו, זכות שמוקצית בדרך של מכרז או בפטור ממכרז, להחזקה ולהפעלה של נכס, וכן אישור להעברת זכות כאמור, כולה או חלקה, לאחר. לפי חלופה זו, נדרש כי הגורם המקצה את הזכות יהיה המדינה, או תאגיד ציבורי או חברה ממשלתית שהממשלה קבעה בהחלטה כי הוראות חוק זה לעניין הקצאת זכויות לפי חוק חובת מכרזים יחולו לגביהם. קרי, חברה ממשלתית, אשר הממשלה קבלה החלטה להחלת ההגבלות האמורות לגביה או לגבי הקצאה זכויות מסוג מסויים, לא תקצה את הזכויות הרלוונטיות למבקש ריכוזי, במכרז או בפטור ממכרז, אלא לאחר שהתייעצה עם הוועדה המתמדת. כאמור, הוראה זו לא תחול על כלל הליכי ההקצאה שנוקטים תאגידים ציבוריים או חברות ממשלתיות, אלא רק על הליכים אשר הממשלה קבעה לגביהם, או לגבי הסוג שעמו הם נמנים, כי הוראות חוק זה יחולו עליהם. 3.אמצעי שליטה בשיעור משמעותי – אמצעי שליטה שנמכר על ידי המדינה בתאגיד בשיעור העולה על ٠٢% מסוג של אמצעי שליטה בתאגיד, וכן מתן אישור להעברת אמצעי שליטה כאמור, כולם או חלקם, לאחר. לעניין זה הליך ההקצאה הינו הליך חוזי, אשר מועברות במסגרתו זכויות קנייניות, כגון בעלות במניות. במסגרת חלופה זו נכללים, בין היתר, הליכי הפרטה של חברות ממשלתיות ושל חברות מעורבות. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 5 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 6. עיקר ٢ – שקילת שיקולי תחרותיות בהקצאת זכויות בעלות ערך כלכלי או ציבורי מוצע לקבוע, כי בהקצאת זכויות בעלות ערך כלכלי, ישקול המאסדר, המקצה את הזכות בנכס, שיקולי תחרותיות ענפית, בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים. שיקולים אלה יישקלו בין אם נתונה למאסדר סמכות לשקול שיקולי תחרותיות מכוח הדין הספציפי החל על ההקצאה , ובין אם לאו, והחובה לשקול אותם תחול על אף האמור בכל דין. שיקולי התחרותיות יישקלו על ידי המאסדר בנוסף לכל מטרה ושיקול אחרים שעליו לשקול במסגרת הליך הקצאת הזכות. מוצע להגדיר "זכות בעלת ערך כלכלי" כזכות שערכה עולה על ٠٥١ מיליון שקלים. נוכח קשיים שעלולים להתעורר בחישוב ערכה הכלכלי של הזכות, מוצע לקבוע כי המאסדר יהיה רשאי להתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים באשר לאומדן ערכה של הזכות. עוד מוצע לקבוע, כי הממונה על הגבלים עסקיים יהיה רשאי להגיש מיוזמתו חוות דעת למאסדר, אם סבר כי ההקצאה שמתכנן המאסדר הינה הקצאה של זכות בעלת ערך כלכלי כהגדרתה בחוק, או אם סבר כי לזכות המוקצית יש חשיבות ציבורית מיוחדת. על מנת למנוע עיכוב בהליכי ההקצאה, מוצע לקצוב את המועדים לקבלת עמדתו של הממונה על הגבלים עסקיים. כן מוצע לקבוע, כי המאסדר יהיה רשאי להמשיך בהליכי ההקצאה ולהקצות את הזכות ללא התייעצות, כאשר הודיע לו הממונה כי אין בכוונתו לייעץ לו בהליך או כאשר לא הודיע לו במסגרת המועדים הקבועים על כוונתו לייעץ או לא מסר לו את המלצותיו. בבואו להקצות זכות בנסיבות האמורות, יהיה מוסמך המאסדר לשקול שיקולי תחרותיות בהתאם להוראות חוק זה, בין אם הדין הספציפי החל על ההקצאה מסמיך אותו לשקול שיקולי תחרותיות ובין אם לאו. עיקר ٣ – הגבלות על הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות למבקשים ריכוזיים הקצאתן של תשתיות חיוניות מחייבת בחינה של שיקולים החורגים משיקולי ההשפעה הענפית. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 6 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 7. מוצע לקבוע הגבלות על הקצאת תשתיות חיוניות לגורמים ריכוזיים. מטרתן של הגבלות אלה היא למנוע הרחבה של ההחזקות והשליטה של שחקנים פרטיים אשר שולטים בתשתיות חיוניות אחרות, בהיקף ובתנאים המוצעים בהצעת החוק. מוצע לקבוע כי מאסדר לא יקצה זכות בתשתית חיונית למבקש ריכוזי, על אף האמור בכל דין. עם זאת, ככל שמערך השיקולים של המאסדר, ובמיוחד ככל שהשיקול בדבר מניעת פגיעה משמעותית בצרכנים, מוביל את המאסדר לשקול את האפשרות להקצות את הזכות למבקש ריכוזי, עליו להתייעץ עם הוועדה המתמדת טרם ההקצאה. המאסדר יהיה רשאי, לאחר ההתייעצות, לאפשר הקצאה למבקש ריכוזי, וכן יהיה רשאי לקבוע תנאים ואמות מידה להקצאה למבקשים ריכוזיים. סמכותו של המאסדר לפעול במטרה למנוע הרחבה של ההחזקות והשליטה של מבקש ריכוזי כאמור, תחול על אף האמור בדין שמכוחו מוקצית הזכות. מטרה זו תיבחן בשים לב לזיקה בין תחומי הפעילות במשק, ובלבד שלא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים ובאינטרס הציבורי. עוד מוצע לקבוע, כי מאסדר המבקש לקבוע כללים ותקנות לעניין הליכי הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות, יהיה רשאי לקבוע במסגרתם הגבלות לעניין הקצאה למבקשים ריכוזיים. כללים ותקנות כאמור ייקבעו על ידי המאסדר לאחר התייעצות עם הוועדה המתמדת. בהקצאות הקונקרטיות שינקוט המאסדר מכוחם של כללים אלה לא תחול חובת ההיוועצות עם הוועדה המתמדת. עיקר ٤ – הקמת הוועדה המתמדת המייעצת בענייני ריכוזיות כלל משקית ותפקידיה על מנת להבטיח כי היבטי הריכוזיות הכלל משקית ייבחנו מכלל הזוויות הרלוונטיות, מוצע לקבוע את הרכבה של הוועדה המתמדת כדלקמן: הוועדה המתמדת תוקם במשרד האוצר, בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, ויהיו חברים בה הממונה על הגבלים עסקיים, נציג היועץ המשפטי לממשלה תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 7 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 8. וראש הגוף העוסק בייעוץ כלכלי לממשלה במשרד ראש הממשלה. הוועדה תזמין את המאסדר מקצה הזכות לדיוניה בעניין אותה הקצאה, וכן רשאית היא להזמין מאסדרים נוספים ככל שהענין נוגע לתחום אחריותם בין תפקידיה, מוצע לקבוע כי הוועדה המתמדת תערוך ותעדכן מסד נתונים שיכלול את רשימת הגורמים הריכוזיים והגורמים שייחשבו למבקשים ריכוזיים לפי הצעת החוק. מטרתה של רשימה זו לאפשר למאסדרים להפעיל את סמכויותיהם לפי חוק זה, וכן להגביר את הוודאות בקרב הגורמים הפרטיים בשוק. בהיבטים של עבודת הוועדה המתמדת מוצע לקבוע, כי הממונה על הגבלים עסקיים יסייע לוועדה המתמדת באיסוף נתונים, וכי על סמכות זו יחולו הוראות סעיף ٦٤)ב( לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-٨٨٩١, לרבות הסנקציה הקבועה בחוק בגין הפרתו. כן מוצע לקצוב את המועדים לקבלת עמדתה של הוועדה המתמדת, כדי להבטיח הליך התייעצות מהיר ואפקטיבי, וכדי למנוע עיכובים בהליכי ההקצאה. מוצע לקבוע, כי המאסדר יהיה רשאי להמשיך בהליכי ההקצאה ולהקצות את הזכות ללא התייעצות, כאשר הודיעה לו הוועדה המתמדת כי אין בכוונתה לייעץ לו בהליך או כאשר לא הודיעה לו במסגרת המועדים הקבועים על כוונתה לייעץ או לא מסרה לו את המלצותיה. בבואו להקצות זכות בנסיבות האמורות, יהיה מוסמך המאסדר לאפשר הקצאה למבקש ריכוזי, וכן לקבוע תנאים ואמות מידה להקצאה כאמור, בהתאם להוראות חוק זה, ולרבות נוכח המטרה של מניעת הרחבה של החזקות ושל שליטה של מבקשים ריכוזיים בתשתיות חיוניות. הוועדה המתמדת תקבע את סדרי עבודתה במהלך ששת החודשים שמיום פרסומו של החוק ועד למועד תחילתו. עיקר ٥ – שקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית בהפרטה ותיקון עקיף לחוק החברות הממשלתיות תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 8 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 9. מלבד הקצאתן של התשתיות החיוניות המנויות בתוספת, מוצע לקבוע, כי בכל הליך של הפרטה של חברה ממשלתית או של חברה מעורבת לפי פרק ח'١ לחוק החברות הממשלתיות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הוועדה המתמדת טרם גיבוש הצעה להחלטת הפרטה. כן מוצע לערוך תיקון עקיף לסעיף ٩٥ח)א()٤( לחוק החברות הממשלתיות תשל"ה-٥٧٩١ )להלן – חוק החברות הממשלתיות(. לפי הסעיף האמור, בקביעת אינטרס חיוני של המדינה בקשר לחברה בהפרטה, ייחשב כאינטרס חיוני גם האינטרס בדבר "קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק". על מנת לאפשר היוועצות בוועדה המתמדת גם בהליך זה, נוכח מומחיותה בתחום הריכוזיות הכלל משקית, מוצע לתקן את הסעיף כך שמקום שקבעו השרים כי האינטרס האמור יוכרז כאינטרס חיוני, לא תאושר העברת השליטה לפי סעיף ٩٥ט או העברת אמצעי שליטה לפי סעיף ٩٥י)א()١( לחוק החברות הממשלתיות, אלא לאחר התייעצות השרים עם הוועדה המתמדת. גם לעניין זה יחולו על הוועדה ההוראות הקבועות בחוק זה, לרבות לוחות הזמנים לעבודה, חובת הפרסום של המלצתה וסמכותו של הממונה על הגבלים עסקיים לסייע לה באיסוף הנתונים. עיקר ٦ – רשימת תחומי התשתיות החיוניות )התוספת( מוצע לקבוע במסגרת התוספת לחוק רשימה של תשתיות חיוניות – משאבים ציבוריים ונכסים שבאמצעותם מוקנה שירות חיוני לציבור. רשימה זו משמשת הן לצורך הגדרת מבקש ריכוזי, לפי שתי החלופות הראשונות של ההגדרה, והן לצורך הגדרת הנכסים הציבוריים שעל הקצאתם למבקשים ריכוזיים חלות ההגבלות המוצעות בחוק זה. התשתיות החיוניות מחולקות בתוספת לתחומים שונים. החלוקה לתחומים חיונית לצורך הגדרת מבקש ריכוזי לפי החלופה השנייה – מי שמחזיק למעלה ממחצית מהפעילות בתחומה של תשתית חיונית. לעניין זה היקף הפעילות בכל תחום ייבחן באופן מהותי. כך, למשל, היקף הפעילות בתחום יכול שייבחן לפי שיעור הפעילות מכלל הפעילות בתחום ולא לפי מספר תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 9 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 10. הרישיונות או הזיכיונות שהוקצו בתחום. פרק שני – הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידאלי כללי המלצותיה של הוועדה התייחסו גם לנושא השליטה באמצעות מבנה אחזקות פירמידאלי. המלצות הוועדה מתבססות על נתונים שאספה במהלך עבודתה, מהם עולה כי רוב החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב )כ- ٠٨%( נשלטות בידי בעל שליטה שלו היכולת לכוון את פעילותן. כרבע מכלל החברות הללו משתייכות לכ-٥٢ קבוצות עסקיות גדולות )כלומר, שלוש חברות לפחות שלהן בעל שליטה משותף(, ומשקלן בהיקף הון החברות הנסחרות )ללא חברת "טבע"( מתקרב ל- ٠٧%. פעילות הקבוצות העסקיות מתאפיינת בפיזור ענפי רחב, במפגשים בין שווקים רבים, ובמערכת ענפה של קשרים בין-קבוצתיים המשתקפת בקשרי בעלות, בכהונה צולבת של דירקטורים, וכן ברמת מינוף גבוהה יחסית. משקלן של ٠١ הקבוצות העסקיות הגדולות בגיוס הון מהציבור באמצעות שוק ההון )אשראי חוץ בנקאי( הינו כ- ٠٥%. חלקן הגדול של הקבוצות העסקיות מתאפיין במבנה שליטה פירמידאלי. מבנה זה הוא קבוצה עסקית שבה מספר חברות או חברות חוץ, שהן תאגידים מדווחים )להלן – "חברות"( מחזיקות זו בזו ב"שרשרת" החזקות אחת או יותר, ולהן בעל שליטה משותף. מחקרים מראים כי עומק הפירמידות בישראל ומורכבותן הם מהגבוהים בעולם )עומק של ٦.٢ שכבות בממוצע(. כ- ٠٨% מהחברות שנמנות על קבוצות עסקיות, מוחזקות במבנה שליטה פירמידאלי. החזקת חברות במבנה פירמידאלי מאפשרת הפרדה בין שליטה להון; בעל השליטה שולט בכל אחת מהחברות, אך שרשור ההחזקות מאפשר לו להשיג שליטה בהשקעה נמוכה יחסית בהון. למשל, אם בעל השליטה מחזיק ٠٦% בחברה אחת, ובאמצעותה ٠٦% בחברה נוספת, הוא שולט תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 01 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 11. בשתי החברות, אולם חלקו בהון החברה הנוספת הינו ٦٣% בלבד. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם רציונל החקיקה לפיה מניות המוצעות לציבור יהיו מסוג אחד, כך שזכויות ההצבעה בחברה יהיו שוות ביחס לערכן הנקוב של המניות )סעיף ٦٤ב לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-٨٦٩١(. הוראה זו בחוק ניירות ערך נועדה למנוע ריכוז של השליטה בידי בעלי מניות שהשקעתם בחברה מועטה יחסית, בשעה שיתר ההון הושקע בידי ציבור מבלי שניתנה לו אפשרות להשפיע על פעילות החברה בהתאם לשיעור השקעתו. מבנה החזקה פירמידאלי מאפשר לעקוף את המגבלה האמורה. אכן, השילוב של פירמידות "עמוקות" ורמות חוב גבוהות, משמעותו שבמציאות הישראלית גורמים מעטים שולטים במבנים עסקיים גדולים, מורכבים וממונפים, בעיקר באמצעות כספם של אחרים, ובהשקעה הונית נמוכה יחסית. בהיבט המימשל התאגידי, מבנה פירמידאלי יוצר שלושה סוגי בעיות מרכזיים. הראשון היא "התבצרות" ) (entrenchmentבמבנה ההחזקות והשליטה. למרות ההשקעה הנמוכה בהון, המבנה הפירמידאלי מאפשר לבעל השליטה לשלוט שליטה מבוצרת בחברות הנכללות במבנה, קרי למרות השקעתו הנמוכה בהון אין אדם אחר יכול לרכוש שליטה בחברה. שוק השליטה יכול להבטיח כי השליטה בחברות תוחזק בידי הגורמים היעילים ביותר עבור החברה ועבור ציבור המשקיעים בה. העדרו של מנגנון שוק זה מייצר תמריצים שליליים לניהול יעיל של החברה. הבעיה השניה היא "בעיית נציג" שנובעת אף היא מהעדר ההתאמה בין זכויות השליטה של בעל השליטה לבין חלקו בהון. כתוצאה מכך האינטרס של בעל השליטה אינו תואם את זה של יתר בעלי המניות בחברה, ויתכן שיהיה לו אינטרס שונה כתוצאה מיכולת השליטה והחשיפה הנמוכה יחסית שלו להון. אחת הדוגמאות לכך היא נטיה ליטול סיכונים מוגברים. תוצאה נוספת היא יצירת תמריצים לבעל השליטה להשתמש בכח השליטה לטובתו הוא ולא לטובת החברה )" .("tunnelingתמריצים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות, כגון ריבוי עסקאות בין החברה לבעל השליטה, ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה בידי בעל השליטה עצמו, ומינויים בחברה שנועדו לשרת את תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 11 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 12. עניינו של בעל השליטה ואינם מיטביים עבור החברה עצמה, וכיוצא באלה. ככל שחלקו של בעל השליטה בהון נמוך יותר, כך גוברת "בעיית הנציג" האמורה. הבעיה השלישית נובעת ממבנה רב שכבתי בבעלות אותו בעל שליטה. כך, בעל שליטה יכול לבחור היכן למקם עסקה בהתאם לרמת הסיכון הרצויה לו בהתאם לשיעור אחזקותיו, ללא קשר לטובת החברה הספציפית. בראייה מערכתית, המבנה הפירמידאלי שימש אמצעי בידי מספר קבוצות עסקיות לבסס ולהרחיב פעילותן בישראל, ובכך להביא למצב הדברים שתואר לעיל, באשר למשקל הקבוצות העסקיות בשוק ההון ומוטת הפעילות שלהן על פני ענפים רבים. בעיות אלה הנובעות ממבנה החזקות פירמידאלי מעוררות חששות משמעותיים לפגיעה במשקיעים, פגיעה בתחרותיות ופגיעה ביציבות המשקית, ומחייבים התערבות רגולטורית. הן אינן יכולות לבוא לידי פתרון בכלי הממשל התאגידי הקיימים. הוועדה הציעה לקבוע בחוק מגבלות מבניות על שליטה בחברות באמצעות מבנה פירמידאלי, על מנת להגביל את "עומקן" של פירמידות שליטה, וכן לקבוע כללי מימשל תאגידי מוגברים במטרה להפחית את החשש לפגיעה במשקיעים במבנה החזקות פירמידאלי. עיקר ١ – מגבלות מבניות על מבנה החזקה פירמידאלי ההגבלות המבניות המוצעות מבחינות בין מבנים פירמידאליים קיימים, לבין מבנים כאלה שייווצרו בעתיד. לגבי מבנים פירמידאליים עתידיים מוצע לקבוע כי המבנה שלהן יוגבל לשתי "שכבות" של חברות. כלומר – בעל השליטה יוכל לשלוט בחברה אחת )"חברת שכבה ראשונה"(, ובאמצעותה בחברה נוספת )"חברת שכבה שניה"(, ולא תותר שליטה של חברת השכבה השניה בשכבות נוספות )סעיף ٩١(. עם זאת, תותר הנפקה של חברה והפיכתה לחברה ציבורית, כ"שכבה" שלישית, לפרק זמן קצוב של שלוש שנים עד למכירת השליטה בה )סעיף ٠٢(. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 21 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 13. לגבי מבנים פירמידאליים קיימים, נוכח העלויות והקשיים הכרוכים בשינוי גורף של המצב הקיים, המספר הגבוה של חברות שיושפעו מהשינוי, ועל מנת למנוע זעזועים קיצוניים במשק ובשוק ההון בפרט, מוצע להגביל מבנים פירמידאליים קיימים לשלוש "שכבות" של חברות )סעיף ٦٢(. מגבלה זו תיכנס לתוקף בתוך ٤ שנים מפרסום החוק המוצע, כך שתיוותר שהות ממושכת להתאמות שיידרשו במבני החזקות קיימים )סעיף ٥٢(. יתר הוראות החוק המוצע ייכנסו לתוקף בתום שנה ממועד פרסומו. על מנת להבטיח התאמה מלאה של הוראות התיקון המוצע למבני החזקה קיימים במשק ולמנוע תמריצים שליליים לגיוס הון בשוק המקומי, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, להחיל את ההוראות המוצעות גם על תאגידים שאינם נכללים בהגדרת "חברה". למשל, חברה ציבורית או חברת אגרות חוב שאיננה תאגיד מדווח, משום שניירות ערך שלה אינם רשומים למסחר בישראל )סעיף ٤٢(. עיקר ٢ – מימשל תאגידי מוגבר במבנה החזקות פירמידאלי בהיבט המימשל התאגידי מוצע לקבוע כי בחברה ציבורית הנמצאת בשכבה שניה של פירמידה, והזכויות ההוניות של בעל השליטה בה נמוכות מ- ٣٣%, יכהנו לפחות שליש דירקטורים חיצוניים. דירקטורים אלה יתמנו בידי רוב מקרב המיעוט, קרי מבלי שקולו של בעל השליטה יימנה בהצבעה. מנגנון מינוי כזה מעוגן כיום בפרט ٧ לתוספת הראשונה לחוק החברות, התשנ"ט-٩٩٩١ )סעיף ٨١(. הזכויות ההוניות של בעל השליטה בחברת השכבה השניה יחושבו לפי מכפלת של שיעור החזקותיו בשרשור באמצעות חברה או חברות אחרות. יובהר כי יובאו בחשבון לענין זה ההחזקות בחברות המהוות "שכבה" בפירמידה בלבד, קרי חברות או חברות חוץ שהן תאגידים מדווחים. מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע כללים לגבי אופן חישוב שיעורי ההחזקה והמכפלות, וכן כי יובאו בחשבון החזקות בתאגיד שאינו חברה )סעיף ٧١(. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 31 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 14. על חברה ציבורית הנשלטת בידי חברת שכבה שניה, לפי החריגים המוצעים )בהוראת המעבר או בהוראה המתירה הנפקה ל-٣ שנים( יחולו כללי מימשל תאגידי מחמירים עוד יותר, נוכח החשש המוגבר לפגיעה בבעלי המניות מקרב ציבור, ונוכח העובדה כי ההיתר להחזיק בחברות כאלה הוא מבחינת חריג לכלל בדבר התרת שתי "שכבות" בלבד במבנה החזקה פירמידאלי. בחברות אלה רוב הדירקטורים יהיו דירקטורים בלתי תלויים, ובנוסף, מספר הדירקטורים החיצוניים יהיה "רוב פחות אחד", קרי –הדירקטורים שאינם דירקטורים חיצוניים יהוו רוב בדירקטוריון, לפי המספר הנמוך ביותר שעודנו מהווה רוב. גם כאן הדירקטורים החיצוניים יתמנו בידי רוב מקרב המיעוט כמתואר לעיל )סעיפים ٠٢ ו-٦٢(. עיקר ٣ – אמצעי אכיפה על שליטה בחברות בניגוד להוראות המוצעות )ס ע י ף ١٢ ( מוצע כי לבקשת הכונס הרשמי, לאחר שהתייעץ עם רשות ניירות ערך, או לבקשת בעל מניות או נושא משרה בחברה שמוחזקת שלא כדין, יהיה בית המשפט המחוזי )המחלקה הכלכלית( רשאי למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שמוחזקים בניגוד להוראות החוק. המצבים שיתכנו הם החזקה אסורה בידי חברת שכבה שניה, וכן החזקה אסורה בידי חברת שכבה שלישית שהותרה, אך לא הותר לה עצמה לשלוט בחברה אחרת. עד למכירת אמצעי השליטה, יפעיל כונס הנכסים את הזכויות הנובעות מהחזקה במניות לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק במניות אלה שלא כדין. כמו כן ניתן יהיה להורות כי תבוטל הצבעה מכח אמצעי השליטה ערב מינוי הכונס או שיבוטל מינוי של דירקטור. עוד מוצע לקבוע כי עד למינוי כונס נכסים, מניות בחברה המוחזקות שלא כדין בידי חברה בשכבה שמעליה, לא יקנו זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של החברה. בהמשך הליך החקיקה תיבחן האפשרות לקבוע כי החזקה כאמור תהווה עבירה פלילית או לחלופין כי ניתן יהיה להטיל בגינה עיצום כספי. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 41 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 15. עיקר ٤ – תיקונים לחוק החברות בעניין עסקאות עם בעל עניין )ס ע י ף ٢٢ ( תיקון סעיף ٧١١ – מוצע להטיל על ועדת פיקוח תפקיד נוסף, לפקח על עסקאות שחל עליהן סעיף ٠٧٢)٤( לחוק החברות, גם אם ועדת הביקורת מצאה כי העסקה אינה חריגה, ובלבד שהעסקה איננה זניחה. ועדת הביקורת תסווג עסקאות אלה ותקבע תנאים והסדרים לגבי אופן ההתקשרות בעסקאות כאמור. גם עסקאות שאינן נחשבות חריגות יכולות להיות משמעותיות להתנהלות החברה ולרווחיה, ולשמש את בעל השליטה לתיעול נכסים או על מנת לשרת אינטרסים אחרים שלו. לכן יש מקום לפיקוח ועדת הביקורת גם על עסקאות כאלה, ובלבד שאינן זניחות. ועדת הביקורת מתאימה לכך בשל הרכבה ותפקידיה. עסקאות כאמור לא יהיו טעונות אישור האסיפה הכללית לפי סעיף ٥٧٢ לחוק החברות. הוספת פרט ٩ לתוספת – התוספת לחוק החברות כוללת הוראות מומלצות אשר ניתן לעגנן בתקנון, אולם אין הן בגדר חובה )סעיף ٩١)٢א( לחוק החברות(. מוצע להוסיף לתוספת הוראה בעניין קיום הליך תחרותי בעסקאות עם בעל השליטה. כאשר נערכת עסקה עם בעל השליטה שעניינה מכירת נכס, קבלת שירותים תפעוליים, רכישת מוצר מדף או קבלת הלוואה – עסקאות שבדרך כלל יש לגביהן חלופות נוספות בשוק – התקשרות דווקא עם בעל השליטה לא תיעשה אלא לאחר שהתקיים הליך תחרותי בפיקוחה של ועדת הביקורת או מי שהיא קבעה לעניין זה, ולפי אמות מידה שקבעה. הוראה זו הומלצה בידי הוועדה, נוכח החשש מפני שימוש בעסקאות עם בעל השליטה לצורך "תיעול". במדינות שונות מקובלת חזקה לכך שאם עסקה בוצעה באמצעות מכרז, הרי שזו העסקה הטובה ביותר שניתן להשיג. ההוראה המוצעת אינה מתייחסת לכל עסקה עם בעל השליטה, אלא תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 51 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 16. רק לעסקה שבשל מאפייניה יש יסוד סביר להניח שניתן לקבל הצעות מתחרות להצעתו של בעל השליטה ולבחור מביניהן את ההצעה המיטיבה ביותר עם החברה. פרק שלישי - הפרדת ההחזקות בגופים ריאליים ופיננסיים כללי הנושא השלישי עליו המליצה הוועדה הוא הטלת מגבלות וקביעת תנאים להחזקה של גוף פיננסי משמעותי ותאגיד ריאלי משמעותי בידי אותו בעל שליטה. הוועדה עמדה על תופעה בעייתית במשק הישראלי של שליטה משותפת של אותו גורם בנכסים ריאליים ובנכסים פיננסיים. שליטה מעין זו מעלה חשש ממשי לפגיעה בשיקול הדעת של הגוף הפיננסי כמקצה אשראי לתאגיד הריאלי השולט בו או חולק עמו בעל שליטה משותף. חשש זה עלול להוביל להעברת מידע בין הגוף הפיננסי לבין התאגיד הריאלי, להביא למניעת אשראי מהמתחרים של התאגיד הריאלי וכן למימון צולב בין שני בעלי שליטה של פעילות ריאלית ופיננסית. ניגוד עניינים זה עלול אף לפגוע ביכולתם של הגופים הפיננסיים למלא כראוי את תפקידם כנציגי ציבור המשקיעים בתאגידים ריאליים. אי לכך המליצה הוועדה על שינויים מבניים שימנעו החזקה של תאגיד ריאלי משמעותי בגוף פיננסי משמעותי, וכן ימנעו שליטה משותפת בתאגיד ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי בידי אותו בעל שליטה. כמו כן, מסיבות דומות, המליצה הוועדה להטיל מגבלות על כהונה של דירקטורים, שהנם בעלי זיקה לבעלי שליטה בתאגידים ריאליים משמעותיים או נושאי משרה בתאגידים ריאליים משמעותיים, בגופים פיננסיים משמעותיים. מוצע, על כן, לתקן את הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ביטוח(, התשמ"א –1891 )להלן – חוק הפיקוח על הביטוח(, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(, התשס"ה- 5002 )להלן – חוק הפיקוח על קופות גמל(, חוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-1891, פקודת תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 61 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 17. הבנקאות, 1491, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-4991 וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-5991 ולעגן בהן את המלצות הוועדה. יצוין כי תיקוני החקיקה ממשיכים את הקו הרגולטורי שהחל עוד ביישום המלצות הוועדה לבחינת היבטים של החזקות בנקים בתאגידים ריאליים )"ועדת ברודט" משנת 5991( והמלצות הצוות הבין משרדי לרפורמה בשוק ההון )"ועדת בכר" משנת 4002(. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 71 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 18. עיקר 1 – איסור שליטה והחזקה של תאגיד ריאלי משמעותי והשולט בו בגוף פיננסי משמעותי בשל הבעיות והחששות המפורטים לעיל הנובעים משליטה משותפת של אותו גורם בנכסים ריאליים ובנכסים פיננסיים, מוצע לקבוע כי תאגיד ריאלי משמעותי והשולט בו לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק בו יותר מן השיעור שייקבע על ידי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או יושב ראש הרשות לניירות ערך, לפי העניין, ואשר יוסמכו לעניין זה. יצוין כי ההסדר המוצע אינו מגביל שליטה או החזקה של כל תאגיד ריאלי בכל גוף פיננסי אלא רק של תאגידים ריאליים וגופים פיננסיים בעלי השפעה משמעותית על הפעילות במשק שלגביהם הבטחת האינטרס הציבורי היא הכרחית. לעניין זה מוצע להגדיר את המונח "גוף פיננסי משמעותי" בהתבסס על מדד המייצג את מידת השפעתו של הגוף בסקטור הפיננסי - סך הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו ולגבי תאגיד בנקאי – סך הנכסים במאזן התאגיד, ואת המונח "תאגיד ריאלי משמעותי" בהתבסס על קביעת תבחינים לפוטנציאל ניגוד העניינים שעלול להיווצר במידה והשולט בתאגיד ריאלי משמעותי ישלוט או יחזיק בגוף פיננסי משמעותי - מחזור המכירות של התאגיד ביחס לשוק שבו הוא פועל ולחילופין היקף האשראי המקומי של התאגיד. כמו כן, מוצע לקבוע כי האיסור החל על תאגיד ריאלי משמעותי והשולט בו לשלוט או להחזיק כאמור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, לא יחול מקום שהתאגיד הריאלי או הגוף הפיננסי הפך למשמעותי, לאחר קבלת היתר השליטה או ההחזקה, וככל שהפיכתו למשמעותי היא כתוצאה מפיתוח עסקי הליבה של התאגיד או הגוף )"צמיחה אורגנית"( ולא כתוצאה מרכישה או מיזוג של תאגיד או גוף אחר )"צמיחה לא אורגנית"(. הטעם לכך הוא שצמיחה לא אורגנית מסייעת לתאגיד מסוים אך לא בהכרח תורמת לתחרותיות במשק ואילו צמיחה אורגנית מעודדת תאגיד להשתפר ולהתייעל ובכך מקדמת את התחרות בענף המסוים שבו פועל התאגיד ואף במשק כולו. עם זאת, מוצע להגביל את ההסדר האמור לצמיחה אורגנית של תאגיד ריאלי עד למחזור מכירות או להיקף תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 81 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 19. אשראי הגבוהים בעשרים וחמישה אחוזים מסך מחזור המכירות או היקף האשראי המגדירים תאגיד ריאלי כמשמעותי, ולגבי גוף פיננסי - עד להיקף נכסים מנוהלים הגבוה בחמישים אחוזים מסך הנכסים המגדיר גוף פיננסי כמשמעותי. עיקר ٢ – הגבלת כהונה מקבילה של דירקטורים בתאגיד ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי תפקידו המרכזי של הדירקטוריון הוא להתוות את מדיניות התאגיד ולפקח על ביצוע תפקידי ההנהלה. התווית המדיניות והפיקוח על ההנהלה מביאים למעורבות של חברי דירקטוריון בקבלת החלטות עסקיות של תאגיד. מאחר ופעילות עסקית של גופים פיננסיים נועדה במהותה למימון פעילותם של תאגידים ריאליים, נחשפים דירקטורים בגוף פיננסי למידע עסקי רב ומשפיעים על החלטות בעלות משמעות לפעילות הריאלית במשק. במצב כזה, ככל שדירקטור מכהן במספר גדול יותר של תאגידים משמעותיים במשק או שהוא קשור או בעל זיקה לאדם המחזיק בפעילות ריאלית משמעותית, כך גדלים ניגודי העניינים הפוטנציאליים שלו שעלולים לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור ולמלא את חובתו. כמו כן, נהוג לראות בדירקטורים המכהנים במספר תאגידים וקשורים לאדם מסוים, כיוצרים רשת קשרים לא פורמאליים עבורו, במיוחד אם הם קרוביו או בעלי זיקה אליו. קיים חשש כי כאשר דירקטור הוא בעל זיקה לאדם מסוים, גם אם לא התמנה על ידו, הוא יפעל עבורו או לטובתו. במקרים מסוימים, הזיקה לאדם מסוים אף יכולה להוות תחליף לצורך בהחזקת אמצעי שליטה בתאגיד. ממילא כאשר דירקטור המכהן בגוף פיננסי משמעותי הוא בעל זיקה לשולט בתאגיד ריאלי משמעותי הפוטנציאל להיווצרות ניגוד עניינים הוא גדול. מוצע, על כן, לקבוע כי לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בגוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קרובו, שותפו, אדם בעל זיקה לשולט או נושא משרה בתאגיד ריאלי תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 91 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 20. משמעותי. עיקר ٣ – איסור שליטה של שולט בתאגיד בנקאי משמעותי בגוף פיננסי משמעותי שאינו תאגיד בנקאי המערכת הפיננסית בישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה, ומספר גורמים בודדים מרכזים נתחי שוק משמעותיים. במצב שבו בעל שליטה אחד מחזיק הן בתאגיד בנקאי והן בגוף פיננסי משמעותי שאינו תאגיד בנקאי, קיימים ניגודי עניינים פוטנציאליים אשר עלולים להשפיע על התחרות בשוק ההון ולהגבילה. כך למשל, שליטה בתאגיד בנקאי ובמקביל בגוף פיננסי אחר עלולה להכניס שיקולים זרים להחלטות המתקבלות בכל אחד מהגופים לעניין מתן אשראי בתאגיד הבנקאי או השקעה באגרות חוב בגוף הפיננסי. בנוסף, אמורה המערכת הפיננסית להיות זו שמאפשרת ואף דוחפת את הצמיחה במשק. תחרות מוגבלת בשוק ההון ואפשרות להיווצרות ניגודי עניינים עלולות להגביל את התפתחות שוק ההון ובהתאם את צמיחת המשק. על מנת למזער את ניגודי העניינים ולעודד את התחרות בשוק ההון בישראל, מוצע לקבוע כי השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי שאינו תאגיד בנקאי. עיקר ٤ – התווית דרך הפעולה של גוף מוסדי בלא גרעין שליטה בשל ההסדרים המוצעים צפויים להתבצע מספר שינויים מבניים שימנעו שליטה או החזקה של תאגידים ריאליים משמעותיים והשולטים בהם בגופים פיננסיים משמעותיים. שינויים מבניים אלה יכול שייעשו באמצעות מכירת חלק מההחזקות לבעלי עניין אחרים או באמצעות מכירתן לציבור באמצעות שוק ההון. במידה ומכירת ההחזקות בגופים הפיננסיים תיעשה על ידי מכירתן באמצעות תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 02 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 21. שוק ההון, עשויים מספר גופים להיוותר בלא בעל שליטה, קרי במצב של החזקה מפוזרת. חוק הבנקאות )תיקוני חקיקה(, התשע"ב-٢١٠٢ עוסק, בין היתר, בעניינים השונים הנוגעים לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, כגון: הצעת מועמדים לכהונת דירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה. עניינים אלה אינם מוסדרים לגבי מבטח וחברה מנהלת של קופת גמל, בלא גרעין שליטה )להלן – גוף מוסדי בלא גרעין שליטה(. מוצע, על כן, לתקן את חוק הפיקוח על הביטוח וחוק הפיקוח על קופות גמל, בדומה לתיקוני החקיקה שבוצעו בחוק הבנקאות, ולהתוות את דרך פעולתו של גוף מוסדי בלא גרעין שליטה. . השפעת החוק המוצע על החוק הקיים 3 הפרק הראשון לחוק המוצע מטיל חובה על בעלי סמכות להקצות זכויות, כהגדרתן בחוק המוצע, לשקול שיקולי תחרותיות וריכוזיות, בהתאם להליכים הקבועים בחוק, בנוסף לכל שיקול ומטרה הקבועים בדין החל על הקצאת הזכות, וזאת קודם להקצאת הזכות. חובות אלה יחולו, ככל שהדבר אמור בשיקולי תחרותיות, לענין הקצאת זכויות בעלי ערך כלכלי או ציבורי. ככל שהדבר אמור בשיקולי ריכוזיות – יחולו חובות אלה בכל האמור בהקצאת זכויות בתשתיות חיוניות, כהגדרתן המוצעת. בכך עתיד החוק המוצע להוסיף סמכויות, הוראות והליכים לגבי מכלול בעלי סמכות לפי דינים שונים. בצד זאת, השיקולים אשר יישקלו על פי החוק המוצע וכללים ותנאים אשר ייקבעו, יחולו על אף האמור בדין הספציפי החל על ההקצאה והוראות אותו הדין אין בהן כדי למנוע את שקילת השיקולים וקביעת התנאים. בנוסף כחלק מהוראות החוק יתוקנו בתיקונים עקיפים החוקים הבאים: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ביטוח(, התשמ"א-1891, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(, התשס"ה-5002, חוק ניירות ערך, התשכ"ח-8691, חוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-1891, פקודת תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 12 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 22. הבנקאות, 1491, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-4991, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-5991, חוק החברות, התשנ"ט-9991 וחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-5791. 4 . השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה , על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי לא צפויה השפעה על תקציב המדינה, על התקנים ועל ההיבט המנהלי 5 . נוסח החוק המוצע: להלן נוסח החוק מוצע: תזכיר חוק מטעם משרד ראש הממשלה , משרד המשפטים ומשרד האוצר : תזכיר חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות , התשע "ב - ٢١٠٢ פרק ראשון : שקילת שיקולי תחרות וריכוזיות בהקצאת זכויות סימן א': הגדרות בחוק זה – 1. הגדרות "אמצעי שליטה", "החזקה", "שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-٨٦٩١ ; 1 ס"ח השתכ"ח, עמ' ٤٣٢; התשע"ב, עמ' ٦١٢. 1 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 22 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 23. "גורם ריכוזי"- מי שמתקיימים בו כל אלה: תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 32 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 24. הוא בעל זכות בתשתית חיונית אחת לפחות או שהוא בעל )1( שליטה בבעל זכות כאמור, או שלבעל זכות כאמור יש שליטה בו, ובלבד שאינו בשליטת המדינה ושאינו תאגיד ציבורי; לעניין זה, בעל זכות – לרבות תאגיד הנשלט על ידי בעל הזכות, תאגיד שבעל הזכות שולט בו וחברות בנות של תאגיד אחד; 6 מחזור המכירות השנתי הקובע שלו בישראל עולה על )2( מיליארדי שקלים; לעניין זה יחושב מחזור המכירות של תאגיד כסך מחזור המכירות שלו ושל כל התאגידים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; "הוועדה המתמדת"- ועדה שהוקמה לפי סעיף ٥. "זכות" – רישיון או התקשרות חוזית או אמצעי שליטה בשיעור משמעותי. "התקשרות חוזית" – התקשרות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- ٢٩٩١ , להחזקה ולהפעלה של נכס או למתן שירות באמצעות נכס, וכן 2 אישור שניתן להעברת זכות לפי התקשרות כאמור, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שהזכות הוקצתה במסגרת הליך שנקט אחד מאלה: המדינה; )1( ס"ח התשנ"ב, עמ' ٤١١; התשע"א, עמ' ٦٣١. 2 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 42 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 25. תאגיד סטטוטורי או חברה ממשלתית, אשר הממשלה )2( קבעה בהחלטה כי הוראות חוק זה לעניין הקצאת זכויות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-٢٩٩١, יחולו לגביהם; החלטת ממשלה כאמור יכול גם שתהיה לעניין סוגים של תאגידים ציבוריים, סוגים של חברות ממשלתיות או סוגים של זכויות המוקצות על ידיהם. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 52 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 26. "אמצעי שליטה בשיעור משמעותי" – אמצעי שליטה שנמכר על ידי המדינה בתאגיד בשיעור העולה על ٠٢% מסוג של אמצעי שליטה בתאגיד וכן מתן אישור להעברת אמצעי שליטה כאמור, כולם או חלקם, לאחר; "רישיון" – רישיון, זיכיון או כל הרשאה אחרת, אף אם כינויה שונה, המקנה זכות להחזקה ולהפעלה של נכס או למתן שירות באמצעות נכס, וכן מתן אישור להעברת זכות מהזכויות כאמור, כולה או חלקה, לאחר; "מאסדר" – מי שמוענקות לו לפי דין סמכויות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר האציל לו סמכותו כאמור; "מבקש ריכוזי" – המבקש לקבל זכות, ואשר מתקיים בו אחד מאלה: הוא גורם ריכוזי; )1( הוא או בעל השליטה בו מחזיקים בזכות אחת או יותר בתחום )2( התשתית החיונית נושא בקשת ההקצאה, בהיקף מצטבר העולה על מחצית מהפעילות באותה תשתית חיונית, כמפורט ברשימה התקפה לפי סעיף 7, והוא מבקש שתוקצה לו זכות בתחום תשתיות חיוניות אחר. בעל שליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית, או מי שנמצא בשליטת )3( בעל שליטה כאמור. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 62 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 27. "תשתית חיונית" – פרטי המשאבים הציבוריים והנכסים, באמצעותם מוענק שירות חיוני לציבור, כמפורט בתוספת". סימן ב': שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 72 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 28. על אף האמור בכל דין, מאסדר המבקש לנקוט הליך להקצאה )1( 2. הקצאת זכות של זכות בעלת ערך כלכלי, ישקול טרם ההליך, ולאחר בעלת ערך כלכלי התייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים, שיקולי תחרות או ציבורי ייחודי ענפית, בנוסף לכל מטרה ושיקול אחרים; בסעיף זה, "זכות בעלת ערך כלכלי" – זכות שערכה על ٠٥١ )2( מיליוני שקלים לפי שיקול דעתו של מאסדר; לעניין סעיף זה רשאי המאסדר להתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים באשר לערכה של זכות שהוא מבקש להקצות; סבר הממונה על הגבלים עסקיים כי מתקיים התנאי הקבוע )3( בסעיף קטן )ב(, או שלזכות המוקצית יש חשיבות ציבורית מיוחדת, רשאי הוא להגיש את חוות דעתו למאסדר, ויחולו על בשינויים המחויבים; הוגשה חוות 3 חוות דעתו הוראות סעיף דעת למאסדר, ישקול טרם ההליך שיקולי תחרות ענפית על פי האמור בסעיף קטן )א(. פנה המאסדר לממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף ٢, יודיע )1( 3. מועדים לקבלת הממונה בתוך ٥١ ימים, האם בכוונתו לייעץ למאסדר בעניין עמדתו של ההקצאה נושא פנייתו. הממונה על הגבלים עסקיים תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 82 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 29. הודיע הממונה, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )א(, כי )2( בכוונתו לייעץ למאסדר, ימסור למאסדר את המלצותיו בנוגע לאותה הקצאה בכתב, מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר מ- ٠٦ ימים מיום מסירת ההודעה כאמור. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 92 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 30. לא הודיע הממונה על כוונתו לייעץ למאסדר בתוך התקופה )3( האמורה בסעיף קטן )א(, או הודיע שאין בכוונתו לייעץ כאמור, או לא מסר למאסדר את המלצותיו בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )ב(, רשאי המאסדר להמשיך בהליכי ההקצאה ולהקצות את הזכות ללא התייעצות עם הממונה, ובהתאם להוראות חוק זה. סימן ג ': שיקולי ריכוזיות כלל משקית בהקצאת זכויות על אף האמור בכל דין, מאסדר המבקש להקצות זכות בתשתית )1( 4. הקצאת זכות חיונית, לא יקצה אותה למבקש ריכוזי, אלא לאחר התייעצות עם למבקש ריכוזי הוועדה המתמדת בעניין יישום השיקולים המנויים בסעיף קטן )ב(; הוועדה רשאית לייעץ גם לעניין התנאים להקצאה כאמור. בבואו לשקול הקצאת זכות בתשתית חיונית למבקש ריכוזי, )2( ישקול המאסדר, בנוסף לכל מטרה ושיקול אחרים, את החשש מהרחבה של ההחזקות והשליטה של מבקש ריכוזי בתשתיות חיוניות, לרבות בשים לב לזיקה בין תחומי הפעילות במשק, ובלבד שלא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים ובאינטרס הציבורי; תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 03 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 31. החליט המאסדר לאחר שהתייעץ בוועדה המתמדת, ולאחר )3( ששקל את השיקולים כאמור בסעיף קטן )ב(, כי ניתן לאפשר הקצאת הזכות למבקש ריכוזי, רשאי המאסדר לקבוע תנאים לאפשרות זו, וכן לקבוע אמות מידה להקצאה כאמור, לרבות בהתחשב בהמלצת הוועדה המתמדת. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 13 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 32. אין בדין החל על ההקצאה כדי למנוע שקילת שיקולים וקביעת )4( תנאים ואמות מידה הכל לפי סעיף זה; מאסדר רשאי לקבוע בכללים הסדרים ואמות מידה לעניין )5( הקצאת זכות כאמור בסעיף קטן )ג(, לאחר שהתייעץ בוועדה המתמדת; קבע מאסדר כללים כאמור, לא ייזקק להתייעצות עם הוועדה המתמדת טרם הקצאת זכות למבקש ריכוזי לפי אותם כללים. על אף האמור בסעיף קטן )ג(, בהקצאת זכות בדרך של הפרטה )6( לפי פרק ח'١ לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-٥٧٩١ , 3 תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הוועדה המתמדת טרם גיבוש הצעה להחלטת הפרטה לפי סעיף ٩٥ב לחוק האמור; לשם מתן ייעוץ למאסדרים במילוי תפקידם לפי חוק זה, תוקם )1( הוועדה המתמדת 5. ועדה במשרד האוצר, בראשותו של מנכ"ל האוצר וחברים בה הממונה על הגבלים עסקיים, נציג היועץ המשפטי לממשלה, וראש הגוף העוסק בייעוץ כלכלי לממשלה במשרד ראש הממשלה. הוועדה המתמדת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו )2( לפי חוק זה. ס"ח התשל"ה, עמ' ٢٣١; התשע"ב ٥٣٢. 3 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 23 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 33. החליט המאסדר על הקצאת זכויות בתשתית חיונית, והוא מבקש 6. מועד הפניה לשקול הקצאתה גם למבקש ריכוזי, יפנה המאסדר לוועדה המתמדת לוועדה המתמדת להתייעצות כאמור בסעיף ٤, בעת גיבוש תנאי ההקצאה, הכללים להקצאה או בשלב מוקדם ככל הניתן. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 33 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 34. הוועדה תזמין את המאסדר שהזכות מוקצית על ידיו, או מי )1( 7. עבודת הוועדה מטעמו, לדיוניה בעניין הקצאת הזכות נושא פנייתו, וכן רשאית המתמדת היא להזמין מאסדרים נוספים ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; הוועדה המתמדת תעמיד לרשות המאסדרים מסד נתונים )2( שיכלול את אלה: רשימת הגורמים הריכוזיים; )1( רשימת המחזיקים בזכות אחת או יותר בתחום תשתית )2( חיונית בהיקף מצטבר העולה על מחצית מהפעילות באותה תשתית; רשימת בעלי השליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית, ומי )3( שנמצא בשליטת בעל שליטה כאמור. הוועדה המתמדת תעדכן את מסד הנתונים האמור בסעיף קטן )3( )ב( לכל הפחות אחת לשנה, ותפרסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף ٩)א( לחוק חופש המידע, התשנ"ח-٨٩٩١ , 4 ואפשר שלא יכלול מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף ٩)ב( לחוק האמור. ס"ח התשנ"ח, עמ' ٦٢٢; התש"ע, עמ' ٨٤٥. 4 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 43 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 35. הממונה על הגבלים עסקיים יסייע לוועדה המתמדת באיסוף נתונים סיוע הממונה על 8. באשר לאחזקות בתשתיות חיונית ואחזקות אחרות של גורמים הגבלים עסקיים ריכוזיים הנחוצים לה לצורך גיבוש עמדתה. הממונה רשאי לאסוף עבור הוועדה המתמדת נתונים נוספים אשר הוא סבור כי יש בהם כדי לסייע לוועדה המתמדת לגבש את עמדתה. תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 53 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 36. על סמכות הממונה על הגבלים עסקיים לאסוף נתונים אשר לדעתו יש איסוף נתונים על 9. בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, יחולו ידי הממונה על ההוראות לפי סעיף 64)ב( לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-8891 , הגבלים עסקיים 5 בשינויים המחויבים; ויראו את המפר הוראה למסירת נתונים כאמור, כמי שהפר את הוראת סעיף ٦٤)ב( לחוק האמור. פנה המאסדר לוועדה המתמדת לפי סעיף ٤, תודיע הוועדה )1( 01. מועדים לקבלת המתמדת בתוך ٥١ ימים, האם בכוונתה לייעץ למאסדר בעניין עמדתה של ההקצאה נושא פנייתו. הוועדה המתמדת הודיעה הוועדה המתמדת, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )2( )א(, כי בכוונתה לייעץ למאסדר, תמסור למאסדר את המלצותיה בנוגע לאותה הקצאה בכתב, מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר מ- ٠٦ ימים מיום מסירת ההודעה כאמור. לא הודיעה הוועדה המתמדת על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך )3( התקופה האמורה בסעיף קטן )א(, או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את המלצותיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )ג(, רשאי המאסדר להמשיך בהליכי ההקצאה ולהקצות את הזכות ללא התייעצות עם הוועדה המתמדת, ובהתאם להוראות חוק זה. ס"ח התשמ"ח, עמ' ٨٢١; התשע"א, עמ' ٤٨٩. 5 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 63 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 37. הממונה על הגבלים עסקיים והוועדה המתמדת, לפי העניין, )1( 11. אופן מסירת ימסרו למאסדר בכתב את עמדתם, שבה ייכללו מסקנות המלצות הממונה מנומקות של בדיקותיהם וכן המלצותיהם המנומקות; והוועדה המתמדת ופרסומן תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 73 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 38. הממונה על הגבלים עסקיים יפרסם המלצותיו לפי סעיף ٣ )2( באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים ובכל דרך אחרת שיקבע, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף ٩)א( לחוק חופש המידע, התשנ"ח-٨٩٩١, ואפשר שלא יכלול מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף ٩)ב( לחוק האמור. הוועדה המתמדת תפרסם המלצותיה לפי סעיף ٠١ באתר )3( האינטרנט של משרד האוצר ובכל דרך אחרת שתקבע, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף ٩)א( לחוק חופש המידע, התשנ"ח-٨٩٩١, ואפשר שלא יכלול מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף ٩)ב( לחוק האמור. הממשלה רשאית, בצו, לשנות את התוספת, וכן את חלוקת התחומים 21. תיקון התוספות בתוספת. שר האוצר אחראי על ביצועו של פרק זה, והוא רשאי, באישור 31. תקנות הממשלה, להתקין תקנות לביצועו. בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-٥٧٩١, בסעיף ٩٥ח אחרי סעיף תיקון עקיף לחוק 41. קטן )א(, יבוא: החברות הממשלתיות תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 83 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 39. ")א١( קבעו השרים אינטרס חיוני לפי סעיף ٩٥ח)א()٤(, לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי סעיף ٩٥ט או העברת אמצעי שליטה לפי סעיף ٩٥י)א()١(, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המתמדת שהוקמה בחוק להגברת התחרותיות ולהפחתת הריכוזיות, התשע"ב-٢١٠٢; הוועדה המתמדת תפעל לעניין זה לפי הקבוע החוק האמור." תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 93 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 40. )1(תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים ٥ ו-٤١, שישה חודשים מיום 51. תחילה פרסומו )להלן – יום הפרסום(. )2(תחילתם של סעיפים ٥ ו-٤١ ביום הפרסום. הוראות פרק זה יחולו על הליכי הקצאה שיחלו לאחר תחילתו. 61. תחולה תוספת )ר ש י מת תחומי תשתיות חיוניות ( תחומי התקשורת – 1. רישיון לאספקת שירותי טלפון פנים ארציים-נייחים; )1( רישיון לאספקת שירותי תשתית רחבת פס; )2( רישיון שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון )3( נייד; רישיון למתן שירותי תמסורת; )4( רישיון כללי לפי סעיף ٥א לחוק הדואר, התשמ"ו-٦٨٩١ ; )5( 6 תחומי השידורים – 2. זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים כהגדרתם בחוק הרשות )1( השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן -٠٩٩١ ; 7 רישיון לשידורי כבלים, כהגדרתו בסעיף ٦א לחוק התקשורת )2( )בזק ושידורים(, התשמ"ב- ٢٨٩١ ; 8 רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם בסעיף ٦מג )3( לחוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב- ٢٨٩١; תחומי המים – 3. ס"ח התשמ"ו, עמ' ٩٧; התשע"א, עמ' ٣٤١. 6 ס"ח התש"ןף עמ' ٩٥; התשע"ב, עמ' ٦٥٣. 7 ס"ח התשמ"ב, עמ' ٨١٢; התשע"ב, עמ' ١٣٢. 8 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 04 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 41. רישיון הפקה לפי סעיף 32 לחוק המים, התשי"ט- 9591 ; )1( 9 רישיון הקמה לפי סעיף 22 לחוק המים, התשי"ט- 9591; )2( הסמכה של רשות מים אזורית לפי סעיף ٩٤ לחוק המים, )3( התשי"ט- 9591; ס"ח התשי"ט, עמ' ٩٦١; התש"ע, עמ' ٤٩٣. 9 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 14 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 42. לחוק תאגידי מים 41 רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי סעיף )4( ; ניתן הרישיון לאחר אישור הממשלה וביוב, התשס"א- 01 1002 לפי סעיף ٤٧ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- 1002, תקיים מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב את ההתייעצויות לפי סעיפים ٢ ו-٤ קודם שתגבש חוות דעתה לממשלה לפי סעיף ٤٧ לחוק האמור. תחומי האנרגיה 4. חשמל – )1( רישיון פעילות במשק החשמל לפי חוק משק החשמל, , לרבות ספק שירות חיוני ובעל רישיון אחר התשנ"ו-6991 11 לייצור, ניהול המערכת, הולכה, חלוקה, הספקה או סחר בחשמל; נפט – )2( , לרבות התשי"ב- 2591 זכות נפט, כמשמעותה לפי חוק הנפט, 21 היתר מוקדם, רישיון וחזקה; ואולם לעניין מתן חזקה לא יידרש הממונה לפי חוק הנפט, התשי"ב-٢٥٩١, להתייעצות עם הוועדה המתמדת ועם הממונה על הגבלים עסקיים מקום שמוענקת חזקה לבעל רישיון אשר מצא תגלית; זיקוק נפט - )3( ס"ח התשס"א, עמ' ٤٥٤; התשס"ט, עמ' ٩١٢. 01 ס"ח התשנ"ב, עמ' ٨٠٢; התשע"ב, עמ' ٨٧٢. 11 ס"ח התשי"ב, עמ' ٢٢٣; התשס"ב, עמ' ٣٨. 21 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 24 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 43. זכויות להחזקה או להפעלה של תשתית זיקוק דלק, או מתן שירות בה; זכויות להחזקה או הפעלה של תשתית אחסנה, הזרמה או ניפוק )4( של נפט ותזקיקיו או מתן שירות בה; תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 34 סימוכין: 000000-0102-99-308
- 44. לחוק ההסדרים במשק המדינה 9 חברת דלק כהגדרתה בסעיף )5( )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת ; התשס"א-1002 הכספים 1002(, 31 גז פחממני מעובה – )6( ; התשמ"ט-9891 רישיון ספק גז, לפי חוק הגז )בטיחות ורישוי(, 41 גז טבעי - )7( , לרבות התשס"ב-2002 רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי, 51 רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה או חלק ממנה, רישיון להקמה ולהפעלה של רשת חלוקה או חלק ממנה, רישיון להקמה ולהפעלה של מתקן גז טבעי נוזלי, רישיון להקמה ולהפעלה של מיתקן אחסון. מכרות – 5. זכויות להחזקה או להפעלה של מכרות, ובכלל זה – זכות כרייה או חוזה חכירה לכרייה; )1( תעודת היתר לחיפוש ורישיון לחיפוש, לפי פקודת המכרות; )2( תעודת היתר לחקירה לפי פקודת המכרות; )3( ס"ח התשס"א, עמ' ٧٢٢; התשס"ו, עמ' ٩٥٣. 31 ס"ח התשמ"ט, עמ' ٨٠١; התשס"ח, עמ' ٨٢١. 41 ס"ח התשס"ב, עמ' ٥٥; התשע"א, עמ' ٢٩١. 51 תיק הצעת חוק מס':פ-81-0000 44 סימוכין: 000000-0102-99-308