1. 111
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
בפני כב' השופט מנחם פינקלשטיין
מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי המאשימה
ע"י ב"כ עו"ד דורית לוי פרנק
נגד
שחר מזרחי הנאשם
1 ע"י ב"כ עו"ד ציון אמיר >#2# <
2
3 >#3# <
4 גזר דין
5 כללי
6
7 ביום 90.6.7 הורשע הנאשם, שחר מזרחי, בעבירה של הריגה, לפי סעיף 892 לחוק העונשין, 1.
8 בגין אירוע שאירע בתאריך 60.7.3, בשעת לילה, בפרדס חנה, שבו ירה למוות במחמוד
9 גנאיים )להלן: "המנוח"(.
01 בישיבה ביום 90.7.41 הובאו ראיות ונשמעו טיעוני הצדדים לעניין העונש. עתה עליי לשקול
11 את שיקולי הענישה השונים בפרשה רגישה וטראגית זו, ולגזור את הדין.
21
31 העובדות שנקבעו
41
51 עיקרי הממצאים העובדתיים שבהכרעת הדין הם אלה: הנאשם היה בעת האירוע ראש צוות 2.
61 שוטרים שעסק בפעילות יזומה כנגד פריצות לכלי רכב. המנוח זוהה "על חם" בעת שפרץ
71 לרכב. כאשר הזדהה הנאשם כאיש משטרה וביקש לעוצרו, נמלט המנוח, והנאשם רדף
81 אחריו לאורך כמה מאות מטרים, עד שהצליח להדביק אותו כאשר המנוח הגיע אל המקום
91 שבו החנה את רכבו. לא שללתי את האפשרות כי לפני כניסתו לרכב, ניסה המנוח לתקוף
02 את הנאשם באמצעות מברג, אם כי הנאשם לא נפגע. לאחר שהמנוח התיישב במושב הנהג
12 הוא התניע את הרכב, ואף החל לפנות שמאלה כדי לנסות לצאת מהחנייה ולהימלט. יחד עם
22 זאת מדובר היה בתזוזה ראשונית של הרכב ובמהירות נמוכה מאוד. נוצר מגע בין הרכב
32 לבין הנאשם, ואולם הנאשם לא נפגע ממש. בהכרעת הדין נקבע כי כאשר הגיע הנאשם אל
42 המנוח שהתיישב במושב הנהג, הוא ניפץ את שימשת החלון, והתקיימו חילופי דברים
52 מהירים בינו לבין המנוח. הירי של הנאשם במנוח היה מטווח קצר, ולאחר ניפוץ השימשה.
62 עוד נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם לא היה במצב של סכנת חיים בעת שירה במנוח. הסיבה
72 לירי הייתה רצונו של הנאשם למנוע את הימלטותו של המנוח. ייתכן שיש לצרף לכך גם את
82 העובדה שנפגע קלות מהרכב. ואולם, גם אם חש הנאשם סכנה מסוימת כתוצאה מפגיעה זו,
2. 211
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 אין לקבל כי הוא היה במצב של סכנת חיים מוחשית או כי חש סובייקטיבית בסכנה כזו
2 )סעיפים 49 ו-59 להכרעת הדין(.
3
4 עדויות לעונש
5
6 בישיבה ביום 90.6.7 העיד דודו של המנוח, ואילו מטעם הנאשם נשמעו עשרה עדים. 3.
7 דודו של המנוח, אוואג'י גנאיים, מסר כי משפחת המנוח כואבת זה שלוש שנים את מותו של
8 המנוח. נערכו חתונות במשפחה ללא טקס חתונה. אביו של המנוח סובל ממחלות קשות,
9 והאם יושבת כל יום ליד קברו ובוכה. העד ציין כי אין למשפחה תשובה מדוע נורה המנוח.
01
11 נצ"מ בועז גולדברג הוא סגן מפקד מרחב חוף, ושימש בעת האירוע כמפקד תחנת חדרה 4.
21 וכמפקדו של הנאשם. הוא ציין כי בתקופת האירוע התמודדה המשטרה עם גל של
31 התפרצויות באזור פרדס חנה, וכנגד פעילות עבריינית זו הופעלו בלשי התחנה בפעילות
41 יזומה. לדבריו, הולכת וגואה התופעה של פגיעה בשוטרים הממלאים את תפקידם. הנאשם
51 עצמו נפגע על ידי עבריין, במסגרת מילוי תפקידו כשוטר, כשלושה חודשים לפני האירוע דנן.
61 העד מסר כי הכיר אישית את הנאשם, ושיבח אותו כשוטר מצוין ובעל הישגים רבים.
71 באשר לאותו אירוע שבו היה מעורב הנאשם, הובא בפניי כתב האישום שהוגש נגד שלמה בן
81 דוד )בתיק פ 60/7461; בית משפט השלום בחדרה(. בן דוד הואשם כי בתאריך 60.4.4 פרץ
91 לדירה בבנימינה ונמלט ברכב לפרדס חנה עם שלל הפריצה. הוא ביקש למשוך סרטים
02 בוידאומט, תוך שהשאיר את רכבו חונה כשמנועו פועל, ואז הבחינו בו הנאשם ושוטר נוסף.
12 הנאשם עיכב את הפורץ וניגש עמו לרכב. במהלך הדברים התיישב הפורץ במושב הנהג,
22 והנאשם עמד ליד דלת הנהג הפתוחה. במצב זה ניסה הפורץ להימלט כשהוא נוסע לאחור
32 במהירות, ותוך כדי כך גרר את הנאשם עד שזה נשמט והתגלגל לצד הרכב. לנאשם נגרמו
42 פצעי שפשוף ושפשופי עור במקומות שונים בגוף.
52
62 סנ"צ אלי קריספין הוא מפקד תחנת נצרת, ובעת האירוע שימש כקצין אג"מ מרחב חוף. 5.
72 לפני כן שימש כמפקד תחנת חדרה. הוא קלט את הנאשם כשוטר חדש, ואחרי תקופה קצרה
82 הבחין ביכולותיו הגבוהות והעביר אותו מיחידת הסיור ליחידת הבילוש. הקצין ציין לשבח
92 את המקצועיות, האיפוק והחוסן הנפשי שגילה הנאשם בעבודתו הקשה.
03
3. 311
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 רב פקד מעוז בן סעדו היה בעת האירוע ראש יחידת הבילוש בחדרה ומפקדו של הנאשם.
2 הוא שיבח את המקצועיות שגילה הנאשם, את דבקותו במשימה ונחישותו, וכן את אמינותו
3 הגבוהה.
4
5 רב פקד רן אופיר הוא מפקד תחנת צפת, ובעבר היה סגן מפקד תחנת חדרה. העד עמד על
6 תכונות הנאשם כאיש עבודה וכחבר היודע לעזור. העד הדגיש כי גם אם ניתן היה לצפות
7 שמקרה זה יוציא את הנאשם ממסלול עבודתו, הרי שלא כך אירע, והנאשם המשיך
8 בעבודתו המועילה כשוטר.
9
01 רס"ב זכריה סיידוף הוא רכז מודיעין בתחנת חדרה. הוא מסר כי הוא מכיר היטב את
11 משפחת הנאשם, ואת הנאשם עצמו מגיל צעיר. לדבריו, היה הנאשם שוטר מצטיין ונועז,
21 ובעל שיקול דעת רחב, קור רוח ויוזמה אישית. הנאשם התבלט ביחידת הבילוש והיה מיועד
31 לקידום.
41
51 תנ"צ בדימוס ירחמיאל הלפרין שימש בעבר כסגן ראש אגף החקירות במטה הארצי, והוא 6.
61 מכיר מקרוב את הנאשם ואת משפחתו. העד ציין כי מדובר במשפחה למופת שחינכה חינוך
71 ערכי את ילדיה. את הנאשם תיאר העד כאדם חיובי, מסור, צנוע ועדין. העד סיפר שניהל
81 כמה שיחות עם הנאשם והתרשם כי הוא מתייסר על האירוע הטראגי: "מצד אחד מבין
91 שהוא היה במשימה לשמור על ביטחון הציבור. מצד שני, הוא לא מתעלם לרגע מהצער
02 והכאב של המשפחה שאיבדה את בנה באירוע הטרגי".
12
22 רב פקד בדימוס שאול לוי היה בעבר ראש לשכת גיוס מודיעין של תחנת חדרה וקלט את
32 הנאשם כבלש בתחנה. לדבריו, בלט הנאשם כשוטר משכמו ומעלה, ותיפקד בתקופה קשה
42 באופן בוגר ובקור רוח.
52
62 סא"ל אשר דבש משמש כמג"ד בפיקוד מרכז והכיר את הנאשם בשנים 1002-0002, בעת 7.
72 שהיה מפקד הפלוגה של הנאשם בפלוגת חיל קשר בחטיבה המזרחית בדרום לבנון. מדובר
82 בתקופה קשה, רצופה בפעילות מבצעית. הנאשם היה אחד מעמודי התווך של הפלוגה,
92 מקצועי, אמין ומבין את גודל האחריות, ויחד עם זאת רגיש ופגיע. הוא ביצע משימות קשות
03 ומסוכנות. העד שיכנע את הנאשם להתנדב לשירות קבע )שלאחריו התגייס למשטרה(.
13
4. 411
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 מר דוד אמסלם, מנהל איזור השרון באיגוד השופטים בהתאחדות הכדורגל, סיפר על 8.
2 הנאשם כשופט כדורגל. לדברי העד הצליח הנאשם בתפקידו כשופט כדורגל, אך שירותו
3 במשטרה גרם לכך שהוא הפסיק לעבוד בתפקיד זה.
4
5 אמו של הנאשם, גב' רבקה מזרחי, העידה עדות מרגשת. האם עוסקת כ-03 שנה בחינוך 9.
6 וביקשה להקל בעונשו של בנה, תוך שציינה בתחילת דבריה כי אינה שוכחת את סבלה של
7 משפחת המנוח והביעה השתתפות בצער המשפחה.
8 גב' מזרחי תיארה את בנה כטוב לב, צנוע ועדין, חבר טוב ותלמיד מצוין. הוא שירת שלוש
9 שנים בשירות חובה ושנה בשירות קבע, ואת רוב שירותו עשה בלבנון כטכנאי קשר. ביום
01 העצמאות בשנת 0002 נבחר כחייל מצטיין וקיבל תעודת הצטיינות בטקס בבית הנשיא
11 )הוגשה התעודה, ובקשר אליה גם תעודות הצטיינות מטעם אלוף פיקוד הצפון ומפקד
21 האוגדה(. המשפחה כיבדה את רצונו של הנאשם לעבור משירות בצבא לשירות במשטרת
31 ישראל.
41 העדה ציינה כי חינכה את ילדיה לאהבת הזולת, לסובלנות, לנתינה ולאכפתיות, והנאשם
51 היה מודל לחיקוי לאחיו ולחבריו. האם ביקשה להדגיש כי בנה הוא שוטר טוב ואכפתי אשר
61 ביקש לבצע את תפקידו בנסיבות קשות ומורכבות.
71 בסיום עדותה של האם הוגשו תעודות הוקרה והערכה שקיבל הנאשם בשירותו בצה"ל
81 ובמשטרת ישראל.
91
02 הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. הנאשם בן 92 ואב לשני ילדים קטנים. אין לו 01.
12 כל עבר פלילי. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הוא אדם אינטליגנטי המתנהל על פי
22 עולם ערכים נורמטיבי. להערכת קצינת המבחן, מאפייני אישיותו של הנאשם תרמו
32 לנחישותו להוביל לסיום האירוע ולתפיסת המנוח. הנאשם מגלה יכולת להתייחס באמפטיה
42 למנוח ולמשפחתו הכואבת את מותו. הגם שהנאשם ממשיך לתפקד, הוא מיוסר נפשית,
52 מתעוררים בו מראות חוזרים מהאירוע ויש לו קשיי שינה. קצינת המבחן רואה חשיבות
62 רבה שבמסגרת הענישה תשולב התערבות טיפולית שתיתן מענה לצרכים הרגשיים שעלו.
72
82 טיעוני הצדדים
92
03 מטעם המאשימה הופיעה עו"ד הדס רוזנברג-שיינרט, סגנית בכירה א' לפרקליטת מחוז 11.
13 חיפה, והיא בחרה להגיש את עיקרי טיעוניה בכתב.
23 את דבריה פתחה התובעת כדלקמן:
5. 511
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1
2 אין זה מסוג התיקים הקלים לנו כתביעה לטיעון ואיננו ששים אלי
3 ענישתו של הנאשם. ברור לי כי לו יכל הנאשם להשיב את הגלגל לאחור
4 ולהחזיר את המנוח לחיים, לו ניתנה בידו ההזדמנות לעשות כן – היה
5 פועל היום אחרת. לא נעלמים מעינינו הנתונים לקולא, נתונים אשר
6 יפורטו ע"י ההגנה בהרחבה בהמשך. אין חולק כי מדובר בנאשם
7 נורמטיבי, אשר תרם רבות למשטרה ולציבור טרם המקרה ואשר התמודד
8 בעבר באופן אישי, במסגרת תפקידו, עם מצבים עובדתיים לא פשוטים.
9 עוד אנו ערים לכך שההחלטה ללחוץ על הדק האקדח לא היתה פרי תכנון
01 של ממש או מחשבה ממושכת אלא התרחשה תוך פרק זמן קצר יחסית
11 ובמסגרת אירוע מלחיץ ומתגלגל.
21
31 ואולם, בהמשך דבריה עמדה ב"כ המאשימה על ההיבטים המחמירים של העבירה
41 המצדיקים, לדעתה, ענישה "מוחשית וממשית". צוינו ההיבטים הבאים:
51
61 מבחינה עובדתית, הנאשם לא היה במצב של סכנת חיים בעת שירה, הן ברמה א.
71 האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית. הטעם לירי היה הרצון למנוע את
81 הימלטותו של המנוח.
91 דרך פעולתו של הנאשם נגדה את הוראות הפתיחה באש המשטרתיות. ב.
02 הנאשם היה יכול לנהוג אחרת ועדיין לסכל את ניסיון הימלטותו של המנוח. ג.
12 אין כל פרופורציה בין הסכנה שנבעה מהמנוח לבין הצעד הדרסטי שאותו נקט ד.
22 הנאשם.
32
42 לדעת ב"כ המאשימה, שימוש חריג בכוח מצידו של שוטר, המוביל למותו של אדם, מצדיק
52 הטלת עונש אשר יבטא את ערך קדושת חייו של אדם: "לטעמי, חוסנה המוסרי של
62 החברה, נמדד גם ביכולתה להעניש במידה הראויה, את מי שנטיית הלב איננה חפצה
72 בהענשתו, וזאת בשם אותם ערכים בסיסיים שכל העוסקים במלאכת אכיפת החוק
82 אמורים לפעול לאורם".
92
03 ב"כ המאשימה ציינה כי התקשתה למצוא לעניין העונש תקדים משפטי הדומה בנסיבותיו
13 העובדתיות. יחד עם זאת ביקשה להפנות לשני התקדימים הבאים: ע"פ 50/1914 אלטגאוז
23 נ' מדינת ישראל שהוזכר בהכרעת הדין )פסקאות 701-801, 211(; תפ"ח )י-ם( 50/238
6. 611
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 מדינת ישראל נ' רוזנברג, תק-מח 6002)1(, 36531 )6002( )יוער כי ערעורים על גזר הדין
2 בעניין רוזנברג נדחו בבית משפט העליון ביום 70.1.1 – ע"פ 60/9112, ע"פ 60/1412(.
3
4 בטיעון בעל פה ביקשה ב"כ המאשימה לציין את העובדה ששירות המבחן לא מצא לנכון
5 להמליץ על הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שרות.
6
7 ב"כ הנאשם, עו"ד ציון אמיר, נשא דברים, לעיתים נרגשים, כדי ללמד זכות על הנאשם. 21.
8 לדעתו, קיימים במקרה מיוחד זה מכלול שיקולים המצדיקים שלא להטיל על הנאשם עונש
9 מאסר בכליאה.
01
11 גם הסנגור עמד בראשית דבריו על הקושי במדידת העונש במקרה זה, ואף ציין לטובה את
21 דבריה הרגישים והמאוזנים של ב"כ המאשימה. הסנגור הביע צער על אובדן חייו של
31 המנוח והסבל שנגרם למשפחתו.
41
51 הסנגור הצביע על דמותו החיובית מאוד של הנאשם, כפי שהצטיירה מדברי מפקדיו בצה"ל
61 ובמשטרת ישראל, ובכלל זה ערכיותו, צניעותו, מקצועיותו, ודרכו כאדם נורמטיבי שבחר
71 לשרת בתפקיד המגן על הציבור. הנאשם בחר לשרת "בחצר האחורית של החברה", היינו,
81 בתפקיד שיטורי המתמודד עם עבריינים, מאבק הכרוך גם בסיכון אישי, כדי שהאזרחים
91 יחיו בביטחון ובשלווה ככל הניתן. גם התנהגותו של הנאשם במקרה זה שהביאה להרשעתו
02 הייתה במסגרת תפקידו כנגד מעשי התפרצות שהלכו וגאו באזור חדרה. הנאשם ביקש
12 להבטיח כי מי שפורץ לכלי רכב )או לבתים(, לא יצליח להגשים את מזימתו, כך שמשימת
22 ההגנה על בטחון הציבור תהיה אפקטיבית. אילו אמר הנאשם לעצמו "בשביל מה
32 להתאמץ?", היה ממילא נמנע האירוע דנן; אלא שהנאשם חונך שלא לוותר ולדבוק
42 במשימותיו. בהקשר זה צוינה גם העובדה שעל שוטרי ישראל להתמודד כנגד אלימותם
52 המתגברת של העבריינים בתקופה האחרונה.
62 בקשר למקרה המסוים ציין הסנגור את העובדה שהנאשם נותן את הדין על פעולה בלתי
72 מתוכננת שהתרחשה "בשבריר שנייה". היה זה בעקבות מרדף כנגד פורץ שנתפס בכף,
82 ובמקום להיכנע ניסה להימלט ברכבו. הסנגור ביקש לדייק בהכרעת הדין ולהסיק ממנה
92 שתכלית הירי שירה הנאשם הייתה למנוע את בריחת המנוח, להבדיל מכוונה לפגוע בו.
03 במקרה זה היה הנאשם חשוף למעשה לסכנה, וגם לפני הירי עצמו הייתה התרחשות
13 מסוכנת כאשר המנוח ניסה לתקוף את הנאשם במברג. אין גם לדעת אלו סכנות נוספות היו
23 יכולות להיות אילו הצליח המנוח להימלט. באשר לקביעות בית המשפט הנוגעות לדרכים
7. 711
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 אלטרנטיביות שעמדו בפני הנאשם, ביקש הסנגור להדגיש כי מדובר בשיקול דעת מהיר
2 ביותר של שוטר, המופעל בלהט האירוע המסעיר, ולא לאחר מעשה "בחדר ממוזג".
3
4 הסנגור ציין כי חייו של הנאשם "עצרו מלכת" בעת האירוע, לפני כשלוש שנים, וזאת לא רק
5 עקב החרדה הטבעית מתוצאות המשפט, אלא גם לאור אותם ערכים של כיבוד הזולת
6 וקדושת החיים שעליהם גדל והתחנך. הנזקים המתלווים לעצם ההרשעה בדין, במישור
7 האישי והמצפוני, ילוו את הנאשם עוד שנים רבות.
8
9 כללו של דבר, לדעת הסנגור המלומד, עם כל החשיבות הנודעת לערך של קדושת החיים,
01 קיימים במקרה מיוחד זה שיקולים כלליים חשובים ונסיבות אישיות יוצאות דופן,
11 המצדיקים הטלת עונש שאינו כרוך בכליאה.
21
31 הסנגור הגיש אסופה של פסקי דין כדי להראות כי הוטלו בעבר עונשים קלים, או קלים
41 יחסית, גם כנגד מי שהורשעו בעבירת הריגה.
51
61 דיון
71
81 שני הצדדים הדגישו בדבריהם את הקושי הניצב לפתחו של בית המשפט בעת קביעת העונש 31.
91 כנגד הנאשם במקרה זה. אכן, כבר צוין רבות בעבר עד כמה קשה ועדין הוא התפקיד
02 השיפוטי של קביעת העונש, ואפנה בהסכמה לדברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון
12 בע"פ 50/99611 סרפו נ' מדינת ישראל, תק-על 8002)2( 7593, סעיף 1 לפסק דינה של
22 השופטת ארבל:
32
42 מלאכת גזירת הדין קשה ומורכבת היא. היא מצריכה עריכת איזון עדין
52 ורגיש בין שיקולי הענישה השונים, ובין נתוניו של הנאשם הקונקרטי
62 והנסיבות שבהן נעברה העבירה, לבין שיקולי מדיניות מגוונים והצורך
72 בהתוויית מדיניות עונשית ברורה שיש בה כדי לקדם ערכים חברתיים.
82 מטבע הדברים, זהו אינו מדע מדויק, שהרי אין מקרה אחד זהה למשנהו,
92 אין נאשם דומה לחברו וגם אם ניתן לעיתים להצביע על דמיון או קרבת-
03 מה בין נסיבותיו של מקרה פלוני למקרה אלמוני, הרי שתמיד יימצא
13 ייחוד ושוני בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאופן שבו ראוי ליישם את
23 השיקולים השונים על עניינו של אותו נאשם העומד בפני בית המשפט.
8. 811
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 בסופו של יום, וזאת אין לשכוח, גזירת העונש נעשית למידותיו של
2 הנאשם הספציפי.
3
4 דומני כי במקרה זה אמורים הדברים ביתר שאת, נוכח ייחודו של האירוע, וכן, בקשר לכך,
5 נוכח הקושי לאזן במקרה זה בין השיקולים העונשיים המנוגדים שיש להתחשב בהם. וכבר
6 צוין בפסיקה בעבר כי "זיווגם" של שיקולים עונשיים המושכים לכיוונים שונים, והאיזון
7 ביניהם, קשים הם לעיתים: "כקריעת ים סוף" )ע"פ 19/9931 ליבוביץ נ' מדינת ישראל,
8 פד"י מז)1( 771 )3991((.
9
01 גם אני לא מצאתי לעניין העונש תקדימים המתאימים ישירות למקרה זה. איני סבור כי שני 41.
11 התקדימים שהובאו על ידי המאשימה )לעיל, סעיף 11( מתאימים לנסיבותיהם של אירוע
21 העבירה והעבריין. הוא הדין לגבי התקדימים שהובאו על ידי ההגנה. עיינתי גם בתקדימים
31 של בית הדין הצבאי לערעורים הנוגעים למקרים שבהם הורשעו חיילים בגין ירי קטלני
41 הנוגד את הוראות הפתיחה באש; ואולם, לא סברתי כי ניתן להקיש מהם ישירות לענייננו;
51 מה עוד שמדובר שם בדרך כלל בהרשעות בעבירה של גרימת מוות בהתרשלות, לפי סעיף
61 )למשל: הריגה של בעבירה בהרשעה ולא העונשין, לחוק 403
71 ע 69/113; ע 39/301; ע 40/46(. גם אותם מקרים שבהם הורשעו חיילים בעבירה של הריגה
81 אינם מתאימים ישירות לענייננו )לסקירתם של תקדימים אלה, ראו גזר דינו של בית הדין
91 הצבאי המחוזי: דר 40/01 מיום 5002.8.11 )פורסם באתר נבו(. נראה לי גם שאין מקום
02 ללמוד על הענישה הראויה ממקרים של הרשעה בעבירת הריגה כתוצאה מתאונות דרכים
12 או ממשחקים בנשק.
22 מצאתי קרוב מבחינה מסוימת לאירוע דנן את עניין טדסה: ע"פ 30/4546 תק-על 4002)2(
32 6972 )4002(. עובדות המקרה וקביעות בית המשפט הובאו בסעיף 111 להכרעת הדין.
42 המערער שעבד כמאבטח בסניף בנק במזרח ירושלים, ירה בצווארו של המנוח וגרם למותו.
52 היה זה לאחר שהמנוח ביקש להיכנס לבנק אחרי שעת סגירתו, ובעקבות עימות מילולי ופיזי
62 שהתפתח בין השניים. בית המשפט המחוזי הניח לטובתו של המערער, כי סמוך לפני הירי
72 ותוך כדי העימות אחז המנוח בנשקו של המערער, ואף משך אותו אליו. בית המשפט העליון
82 היה אף מוכן להניח, כי כתוצאה מכך חש המערער שנשקפת לו ולחברו המאבטח סכנת
92 פגיעה מידי המנוח. ואולם, נקבע כי לא קם למערער הסייג לאחריות של הגנה עצמית, משום
03 שעמדו לרשותו אמצעים אחרים שפגיעתם פחותה כדי למנוע את הסכנה שחש לדבריו, כגון
13 ירי אזהרה לאוויר, או ירי לכיוון רגליו של המנוח. כן צוין כי סמוך לפני הירי הצליח
23 המערער לשחרר את הנשק מאחיזת המנוח. בית המשפט המחוזי )כב' השופטת מרים נאור(,
9. 911
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 ציין בגזר הדין כי קשה ללמוד מן האסמכתאות השונות שהביאו הצדדים לעניין גזר הדין
2 והחליט להטיל על הנאשם ארבע שנות מאסר שמתוכן שנתיים לריצוי בפועל )ת"פ 20/9503,
3 פורסם באתר נבו(. גזר הדין אושר בבית המשפט העליון, שם.
4
5 הנאשם הרג את המנוח שלא כדין. משפחתו מכונסת באבלה מאז ועד עתה וממאנת 51.
6 להינחם. המנוח מת כתוצאה של פעולה פזיזה ובלתי שקולה של הנאשם העולה כדי עבירה
7 חמורה של הריגה. ההרשעה מחייבת ענישה הולמת שתכליתה לבטא את הערך של קדושת
8 חיי אדם, כל אדם, וגם אם נתפס לאחר שפרץ לכלי רכב. לאור עיקרון זה, קבעה הפסיקה כי
9 גם כאשר מדובר בתפיסת עבריין, אין להשתמש נגדו בכוח העלול להיות קטלני, אלא אם כן
01 עבר עבירה של פשע מסוכן )ע"פ 88/684 אנקונינה נ' התובע הצבאי הראשי; ראו סעיפים
11 221 – 521 להכרעת הדין(. הירי של הנאשם בראשו של המנוח נ ַד את הדין ואת כללי
ָג
21 הפתיחה באש המשטרתיים, הנובעים מן הדין כפי שפורש בפסיקה.
31
41 מצד שני, חוברים במקרה זה שיקולים לא מעטים לקולא. אכן, בכל הנוגע לשלב שבו נקבעה 61.
51 עצם האחריות לעבירה ָקב הדין את ההר, כנדרש בשלב זה, והנאשם הורשע בעבירה
נַ
61 החמורה שיוחסה לו בכתב האישום. לעומת זאת, בשלב זה של גזירת העונש עליי להביא
71 בחשבון את כל השיקולים המקלים העומדים לזכות הנאשם והפועלים בכיוון מיתונו של
81 העונש. מדובר במקרה זה בשיקולים נכבדים הן מבחינה כללית, הן מבחינת נסיבות האירוע
91 המסוים, והן מבחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם. מובן גם שעליי להניח לטובה את כל
02 ההנחות העובדתיות לטובתו של הנאשם, אפילו אם אלה נקבעו בהכרעת הדין מחמת הספק.
12
22 הנאשם פעל במקרה זה במסגרת פעילות משטרתית ראויה ללכידת עבריינים העוסקים 71.
32 בפריצה לכלי רכב. עבירת הפריצה, בין לבתים ובין לכלי רכב, הפכה בישראל ל"מכת
42 מדינה". פגיעתה רעה. הסבל הנגרם לאוכלוסייה האזרחית השלווה הוא רב. היא מתבצעת
52 בקלות יחסית. קשה לתפוס את העבריינים, ורובם הגדול מצליח להימלט בלא שנתפס. על
62 כן, המשימה שעסק בה הנאשם בראש צוות שוטרים שפעל לאיתור פורצים ומניעת פריצות
72 לכלי רכב – היא משימה חשובה מאוד.
82 הנאשם ראוי לשבח על כך שדבק במשימתו ללכידת הפורץ, אשר לא נכנע כשנתפס "על חם".
92 הנאשם יכול היה "לוותר" ולהניח לפורץ להימלט, ואז נרשם היה מקרה זה כמקרה נוסף
03 בין כל אותם מקרי פריצה שלא פוענחו – והם חלק הארי של הפריצות. ואולם, הנאשם לא
13 הרים ידיים וניהל מרדף אחר המנוח עד שהצליח להדביקו בקרבת רכב "המילוט". יש
23 להצטער אמנם על כך שערך חשוב זה של דבקות במשימה הביא בסופו של דבר לאירוע
10. 021
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 הטראגי, מה עוד שנראה כי ניתן היה – כפי שנקבע בהכרעת הדין – לתפוס את המנוח בלא
2 להורגו )למשל, באמצעות ירי לגלגלי הרכב(. ואולם, בשלב זה יש להביא בחשבון שאין
3 מדובר בפעולה פרטית של אזרח, אלא בנאשם הפועל במסגרת פעילות משטרתית ראויה.
4
5 באשר לשלב הירי עצמו, יש לזכור כי מדובר בפעולה מהירה ביותר שאירעה כאשר מרחק 81.
6 קצר ביותר היה בין הנאשם לבין המנוח, ובסיומה של ריצה מהירה. זאת ועוד, היה זה
7 לאחר שזמן קצר קודם לכן ניסה המנוח לתקוף במברג את הנאשם ליד הרכב. לאחר מכן גם
8 התניע המנוח את הרכב כדי להימלט, קילל את הנאשם, והתחיל בתנועה, כך שקידם את
9 רצונו להימלט, בלא להתחשב בשוטר העומד ליד רכבו כדי לעוצרו. זאת ועוד, בעת הפנייה
01 שמאלה כדי לצאת מהחנייה נוצר מגע פיזי בין רכבו של המנוח לבין הנאשם. כאן אוסיף את
11 שקבעתי בהכרעת הדין, שמוכן אני להניח לטובת הנאשם כי חש סיכון מסוים במצב שנוצר
21 )אלא שלא היה במצב של סכנת חיים מוחשית ולא חש כך – סעיף 59 להכרעת הדין(.
31 נסיבות עובדתיות אלה הנוגעות לאירוע המסוים הזה הן מיוחדות, גם בהשוואה לתקדימים
41 עונשיים אחרים שהובאו בפניי, ופועלות לקולא לגבי העונש. כאן יש להוסיף נסיבה נוספת,
51 ייחודית ובעלת משקל, והיא העובדה שחודשים ספורים בלבד קודם לכן נפגע הנאשם על ידי
61 עבריין, כאשר האחרון נסע אחורה ברכבו כדי להימלט וגרר את הנאשם איתו.
71
81 על כל אלה יש להוסיף את נסיבותיו האישיות של הנאשם, והן מרשימות מאוד. כל חייו 91.
91 הבוגרים עד עתה משרת הנאשם את הכלל בגופי בטחון המדינה ובטחון הציבור. הוא שירת
02 כחייל קרבי ומילא משימות מסוכנות בלבנון, עד שזכה להיות מוכר כחייל מצטיין על ידי
12 נשיא המדינה. מתי מעט מכלל החיילים זוכים לכבוד ולהוקרה כאלה. לאחר שחרורו
22 הצטרף הנאשם למשטרת ישראל, וגם שם עסק עד מהרה במשימות מסוכנות. המצעד
32 הארוך של עדי אופי הצביע על תכונותיו האישיות המרשימות של הנאשם: מקצועיות,
42 תעוזה, חברות, רגישות, צניעות. כל אלה צריכים לעמוד לנאשם בשעתו הקשה. אין גם
52 להתעלם מהסבל והקשיים שעבר לאחר האירוע, ומוכן אני לקבל את דבריו של תנ"צ
62 )בדימוס( הלפרין כי הנאשם מתייסר על האירוע הטרגי ומצר על אובדן החיים )ראו גם
72 לעניין זה הערכתה של קצינת המבחן, סעיף 01 לעיל(. נראה גם שהנזקים המתלווים לעצם
82 ההרשעה ילוו את הנאשם עוד שנים רבות.
92
03 חוזר אני לנקודת ההתחלה. עליי לאזן בין שיקולי החומרא, ובראשם הערך של קדושת 02.
13 החיים המצדיק תגמול עונשי ראוי ומסר עונשי בצידו, לבין שיקולי הקולא הנכבדים
11. 121
בית המשפט המחוזי בחיפה
30 ספטמבר 9002 ת"פ 70-8806 מ.י. פרקליטות מחוז
חיפה-פלילי נ' מזרחי
1 המתקיימים במקרה זה. מלאכת האיזון במקרה זה קשה מאוד, באשר הווקטורים מושכים
2 בעוצמה לכיוונים מנוגדים.
3 לאחר ששקלתי בכובד ראש, ולאורך זמן, את שיקולי הענישה, כדי למצוא את האיזון הנכון
4 בעיניי, סבור אני כי נוכח חומרת התנהגותו של הנאשם והרשעתו בעבירת הריגה אין לקבל
5 את עמדת הסנגור כי מקרה זה הוא כה יוצא דופן עד שמוצדק יהיה להימנע מהטלת עונש
6 כליאה. מצד שני, סבור אני כי השיקולים הרבים לקולא במקרה זה, הן הכלליים, הן
7 הנוגעים לנסיבות העבירה, והן אלה שעניינם נסיבותיו האישיות של
8 הנאשם – ראוי כי ישפיעו באופן ממשי בכיוון הקלת העונש. לשון אחר, אילולי עוצמתם
9 המצטרפת, ראוי היה הנאשם לדעתי לעונש חמור יותר.
01
11 העונש
21
31 על הנאשם מוטלים אפוא 03 חודשי מאסר שמתוכם 51 חודשי מאסר בפועל, והיתרה על 12.
41 תנאי לשנתיים שהנאשם לא יעבור עבירה של קטילת חיי אדם.
51
61 הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 9002.01.81 בשעה 00:11, במזכירות בית המשפט המחוזי
71 בחיפה.
81
91 הנאשם יחתום על ערבות עצמית בסך 000,5 ₪ וכן תיחתם ערבות צד ג' בסך 000,5 ₪
02 להבטחת ההתייצבות לריצוי העונש. הערבויות יופקדו במזכירות בית המשפט המחוזי
12 בחיפה עד יום 90.9.7 בשעה 00:21.
22
32 הודעה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך 54 יום מהיום.
42 >#4# <
52
62 ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשס"ט, 9002/90/30 במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.
מנחם פינקלשטיין, שופט
72
