SlideShare a Scribd company logo

חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי

•
•
Y
yarivkarin

הכללה

Leadership & Management
1 of 56
Download to read offline
מדד ההכללה* ה- II של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה פברואר 2014 *הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז inclusion
חלק א': עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כתיבה ועריכה: ד"ר שירלי ורנר, האוניברסיטה העברית, ירושלים הסקר בוצע על ידי מכון המחקר ב.י ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב חלק ב': מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל כתיבה ועריכה: עו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, ועו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים ניהול ועריכה: סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים תודה מיוחדת לראשי הערים ואגפי הרווחה והחינוך בעיריות על שיתוף הפעולה עריכה לשונית - אסנת גזית עריכה גרפית - לימור עציון www.graphlim.com הבאה לדפוס: אבי מספין, דובר אקים דפוס: קובי רן אקים ישראל, תל אביב, 2014
דבר אקים ישראל 3 שלום רב, כל אדם הינו יצירה חד פעמית שאין שני לה, ולכל אדם זכות מלאה לחיות ככל האדם בקהילתו. ערך כבוד האדם, חירותו וזכויותיו ברור לרובנו, אך מימוש ערך זה, ובו הזכות לחיים עצמאיים ושילוב בקהילה, תלוי ביחסה של החברה כלפי האנשים, ובמידה רבה גם ביחסם של ראשי השלטון המקומי. בינואר 2013 השיקה עמותת אקים את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. מדד ההכללה הנו מדד חברתי משולב, שנועד לבחון, מדי שנה, הן את עמדות הציבור הרחב והן את מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 מצאנו כי ישנם הבדלים משמעותיים ביחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת אנשים עם מוגבלות פיזית )יחס שלילי יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית(. כמו כן, מצאנו כי ישנם פערים במידת ההכללה של האנשים בערים, הן במתן שירותים )נבדק האם קיים רצף שירותים( והן בטיב השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות שכלית, מבחינת הכללה של האנשים בתעסוקה בשוק חופשי, בפנאי במתנ"סים, בדיור בקהילה ובחינוך. כמו כן, ציינו את שלוש הערים אשדוד, רעננה ודימונה כערים המובילות בישראל במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. במדד ההכללה ה- II לשנת 2014 , אשר ממצאיו מפורטים בחוברת זו, בחנו את עמדות הציבור, תוך השוואתן לאלו מהשנה שעברה, וכן ערכנו השוואה בין משתתפים בסקר אשר נשאלו באופן ישיר על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת משתתפים אשר נשאלו באופן עקיף על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, כלומר נשאלו כיצד לדעתם אדם אחר היה מתייחס לאדם עם מוגבלות שכלית. בעמדות הציבור במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , בהשוואה לאלו של מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 , אנו עדים לנסיגה מסוימת: בשנת 2014 אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנת 2013 . פחות אנשים בציבור השנה, לעומת השנה הקודמת, אמרו כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד סברו שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת. בנוסף, הממצא הבולט ביותר בסקר שנערך בקרב הציבור היה כי ישנם הבדלים משמעותיים בין עמדותיהן של שתי הקבוצות שהשתתפו בסקר: כאשר אנשים נשאלו מה לדעתם עמדותיו ויחסו של אדם אחר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, הם הביעו עמדות שליליות יותר מאשר אלו אשר נשאלו בקבוצה השנייה באשר לעמדותיהם שלהם. כך, למשל, 81% מהאנשים השיבו שהיו רוצים להיות שכנים של אדם עם מוגבלות שכלית לעומת 64% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה להיות שכן של אדם עם מוגבלות שכלית. כן 83% מהאנשים השיבו שהיו רוצים לקבל שירות מאדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 75% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה לקבל שירות מאדם עם מוגבלות שכלית. התמונה המצטיירת מסקר זה אפוא היא שאנשים סוברים כי הלך הרוח הציבורי הינו שלילי יותר מעמדותיהם שלהם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ואף ייתכן שעמדותיהם האמתיות שלהם עצמם, אותן הם אינם חושפים באופן גלוי, הן שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. בכל מקרה, תמונה זו מראה, לצערנו, כי הדרך להכללה ולקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית עדיין ארוכה. כמו כן, אוששו גם בשנה זו הממצאים הבאים: קיים קשר ישיר בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ועמדות חיוביות. ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חיוביות יותר. נמצא גם כי ככל שלמשיב יש ידע
רב יותר בתחום המוגבלות השכלית, כך הוא הביע עמדות חיוביות יותר. ממצאים אלו מחזקים את מסקנותינו ממדד ההכללה ה- I לשנת 2013 ואף נותנים להם מימד נוסף: לצורך שינוי עמדותיו של הציבור ישנו צורך בחשיפתו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית - הן בהיכרות אישית והן בידע. בהזדמנות זו, אנו מברכים את שר החינוך, הרב שי פירון, על השקת התכנית "האחר הוא אני" כנושא מרכז במערכת החינוך. אנו מאמינים כי לצד תכנית חינוכית חשובה זו, יש לפעול ביתר שאת להכללתם הלכה למעשה של ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך הרגילה ולחשיפה של הציבור בכללותו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית. ובאשר לחלק השני של מדד ההכללה – מדיניות השלטון המקומי: מסקר הערים במדינת ישראל ל 2014- , ברור כי לרשויות המקומיות תפקיד חשוב בפתיחת דלתות הקהילה המקומית לאנשים עם מוגבלות ולמאבק בתופעת ה-) NIMBY )Not In My Back Yard , אשר עדיין, לצערנו, קיימת במקומות שונים. הנה, גם השנה אנו עדים להתבטאות קשה, מצד ראש עיר בישראל, ביחס לקיומן של מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות. מידת ההכללה של הערים בישראל נבחנה השנה, בדומה לשנה שעברה, תוך התייחסות לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית )חינוך, דיור, תעסוקה ופנאי(; והשני - מידת ההכללה של האנשים בקהילה המקומית - כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה בשוק העבודה החופשי, פעילויות פנאי במתנ"ס הקהילתי ותכניות קהילתיות וחינוכיות מיוחדות. אנו מברכים את העיר ירושלים, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 נמצאה כמובילה בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. אנו מברכים גם את העיר באקה אל גרבייה, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 נמצאה כמובילה מבין הערים הערביות בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ירושלים ובאקה אל גרבייה מצטרפות לאשדוד, רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה ה- II בשנת 2014 בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה המקומית. זה המקום להעלות על נס את פועלו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, מאיר כהן, על עשייתו בתחום הכללת אנשים עם מוגבלות בקהילה. כאשר כיהן כראש העיר דימונה בשנת 2013 , נבחרה העיר בראשותו של השר כהן לעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ברכותינו לראש העיר ירושלים, מר ניר ברקת, ולראש העיר באקה אל גרבייה, עוה"ד מורסי אבו מוך. כמו כן, ברכותינו לראש העיר רעננה, מר זאב בילסקי, לראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, ולראש העיר דימונה, מר בנימין ביטון - על הובלתם במדד ההכללה ה- .II לסיום, אנו מבקשים להודות מקרב לב לד"ר שירלי ורנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על בניית שאלון המחקר, ניתוח הנתונים וכתיבת ממצאי המחקר; למכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב, על עריכת סקר עמדות הציבור; ולכל ראשי הערים ולעובדי אגפי הרווחה והחינוך בעיריות, אשר שיתפו עמנו פעולה. כן תודתנו נתונה לעו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, לעו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים, וללאה ברקמן פורת, מנהלת אגף סנגור קהילתי באקים, על ביצוע מדד ההכללה ברשויות המקומיות. 4 , סיגל פרץ יהלומי מנכ"לית אקים ישראל , עמי אילון יו"ר אקים ישראל
חלק א: עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תקציר מחקר - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית המחקר ממצאי המחקר נספח חלק א' - שאלוני עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חלק ב: מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל רקע קריטריונים לבחינת ההכללה בערים ממצאי מדד ההכללה בערים נספח חלק ב' - שאלון עיריות להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית 9 12 14 22 39 40 42 51 תוכן עניינים 5
חלק א' עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ד"ר שירלי ורנר – בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים מכון מחקר: ב.י ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב
תקציר המחקר- עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית מחקרים בעולם מראים כי החסם המשמעותי ביותר בפני שילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה נובע מסטיגמות, דעות קדומות, בורות ועמדות שליליות של הציבור הרחב כלפי אוכלוסייה זו. רוב הציבור אינו מודע לטווח היכולות של אנשים עם מוגבלות שכלית ואינו מודע לאפשרות ולצורך לשלבם בקהילה. בשנת 2013 אקים יזמה פיתוחו של מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד ההכללה מדרג את עמדות הציבור הרחב בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאים שונים )רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד(. בשנה הראשונה למחקר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית נבחנו תוך השוואה לעמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית. מממצאי המחקר עלה כי יחס החברה כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שלילי יותר מאשר יחסה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית, וייתכן כי הדבר נובע מחוסר הבנת המגבלה השכלית ודעות קדומות לגביה. תוצאות אלה פורסמו בהרחבה במדד ההכללה ה- I של אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013 . עוד עלה מממצאי מדד הכללה ה- I לשנת 2013 כי 67% מהמשיבים לא ידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית, רבע מהם חשבו שהאדם עלול להיות אגרסיבי כלפיהם, כשליש סברו שכדאי שאנשים עם מוגבלות שכלית יגורו במסגרות נפרדות ומחצית מהם העדיפו שלא להיות חברים של אדם כזה. כמו כן, עלה כי לצד אנשים שחשבו כי ודאי שמגיע לאנשים עם מוגבלות שכלית להשתתף בפעילות במתנ"סים, רבים חשבו כי אין להם כל זכות להצביע בבחירות. תחושות של דחק חברתי, פחד, מתח וחוסר הבנה בלטו בממצאים. ממצא בולט ומסכם של מדד הכללה ה- I לשנת 2013 היה הקשר הישיר בין היכרות ויחסים עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין עמדות חיוביות. כלומר, ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית וידע סובייקטיבי רב יותר על מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית היו חיוביות יותר. בשנת 2014 , במדד ההכללה ה- II המתפרסם כאן, בחנה אקים את עמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, הן בהשוואה לממצאי מדד ההכללה ה- I לשנת 2013 והן בהשוואה בין עמדות הנבדקות באופן ישיר לעומת עמדות הנבדקות באופן עקיף )השלכתי(. לצורך כך ערכה אקים, באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב, סקר עמדות בקרב מדגם אקראי מייצג של 607 אנשים במגזר היהודי והערבי. נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר בראיון טלפוני בעברית, רוסית וערבית. גרסה אחת העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר ישיר – כלומר המשתתף נשאל מה יחסו שלו לאדם עם מוגבלות שכלית )"גרסה ישירה"(. הגרסה השנייה העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר השלכתי – כלומר המשתתף במחקר נשאל באשר לדעתו על יחסו של אדם אחר לאנשים עם מוגבלות שכלית )"גרסה השלכתית"(. בהשוואה בין ממצאי הסקר לשנת 2013 לסקר זה לשנת 2014 עולה כי קיימת נסיגה מסוימת בעמדות הציבור השנה לעומת השנה שעברה. כלומר, ב 2014- הביעו הנסקרים דעות שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביחס לשנת 2013 . עוד עולה מממצאי הסקר כי ישנו הבדל משמעותי בין עמדות משתתפי הסקר בגרסה הישירה לעומת הגרסה ההשלכתית, כאשר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שליליות יותר בגרסה ההשלכתית, בפרט במרכיבי המחשבות, הרגשות וההתנהגות. חלק א’ 9
1. מרכיב המחשבות: השוואה בין 2013 ל 2014- : רק כמחצית מהמשתתפים, 58% , דיווחו השנה שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. זאת לעומת 74% אשר דיווחו בשנה שעברה כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. במענה לשאלות הקשורות למסוכנות של אדם עם מוגבלות שכלית, כרבע מהנשאלים - בשנת 2014 ובשנת 2013 ללא הבדל - השיבו כי יחששו שאדם עם מוגבלות שכלית מסוכן ועלול להיות אגרסיבי כלפיהם. כ 43%- השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: ממצא שבלט בסקר הוא הדחק החברתי כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. מתוך התשובות עולה כי מרבית המשיבים אינם יודעים כיצד לפעול באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, 54% לא ידעו מה אדם עם מוגבלות שכלית מצפה מהם ו 39%- דיווחו כי לא יידעו כיצד לענות לו. ממצאים אלו מחריפים בגרסה ההשלכתית, שבה 56% דיווחו כי לא יידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית. 2. מרכיב הרגשות: השוואה בין 2013 ל 2014- : הממצא הבולט בהקשר זה הוא ההבדל הקיים בתחושת הלחץ ממפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית. השנה דיווחו 14.5% מהמשיבים כי יחושו לחץ בסיטואציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, זאת לעומת 8.3% אשר דיווחו אשתקד כי ירגישו רגש זה. באשר לרגשות אחרים לגביהם נשאלו המשיבים )כגון עצבנות, בושה ומתח(, לא נמצאו הבדלים משמעותיים השנה לעומת השנה שעברה. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: הממצאים מצביעים על כך שמרבית המשיבים הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר הם נשאלו באופן ישיר. יחד עם זאת, כאשר נשאלו באופן עקיף, ניתן לראות ביטוי למידה רבה יותר של רגשות שליליים ורגשות שמעידים על דחק חברתי באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית. ההבדלים בין הגרסה הישירה להשלכתית נמצאו באשר לכלל הרגשות, ובהם דחייה, עצבנות, בושה, לחץ, חוסר נוחות ורחמים. כך למשל, 14.5% מהמשיבים דיווחו כי ירגישו לחץ במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 30% בגרסה ההשלכתית, ו 5%- מהמשיבים ירגישו דחייה במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 25.7% בגרסה ההשלכתית. 3. מרכיב ההתנהגות השוואה בין 2013 ל 2014- : ההבדלים הבולטים במרכיב ההתנהגות בין הסקר בשנת 2013 לסקר השנה נמצאו בשני רכיבים: בשנה שעברה 10% מהמשיבים ציינו כי יתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית, בעוד שהשנה 18% ציינו כי יתרחקו מאותו אדם. בנוסף, 8% מהמשיבים ציינו בשנת 2013 כי ימצאו תירוץ לעזוב את מקום המפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 16.3% בשנת 2014 . השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על התנהגות הימנעותית או מתרחקת כאשר נעשה שימוש בשאלון ההשלכתי. לדוגמא, בעוד ש 16%- מהמשיבים טענו כי ימצאו תירוץ לעזוב את האדם עם המוגבלות השכלית באם יפנה אליהם בגרסה הישירה, 43% מהמשתתפים טענו כך בגרסה ההשלכתית. 10 חלק א’
4. מרכיב הקרבה החברתית מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כאן בלטו הבדלים בין הקרבה החברתית השנה לעומת השנה שעברה, ויותר מכך - בין אנשים שנשאלו באופן ישיר לדעתם לבין אנשים שנשאלו באופן השלכתי. השוואה בין 2013 ל 2014- : השנה אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנה שעברה. כך למשל, פחות אנשים הביעו רצון להיות שכנים: חלק א’ 11 81.2% השנה לעומת 85.6% שנה שעברה. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: במרכיב הקרבה החברתית בלטו במיוחד ההבדלים בין הגרסה ההשלכתית לישירה. הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על רצון למרחק חברתי כאשר נעשה שימוש בשאלון השלכתי. לדוגמא, בעוד ש 81%- מהמשתתפים הביעו רצון להיות שכנים לאדם עם מוגבלות שכלית בגרסה הישירה, רק 64% הביעו רצון זה בגרסה ההשלכתית. 5. זכויות אנשים עם מוגבלות שכלית הממצאים הקשורים לתפיסת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מצביעים על כך שרובם המכריע של המשיבים ) 87% ( סוברים כי אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה ובמתנ"ס כמו כל אחד אחר. לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים אשר ענו על שאלון השנה לעומת השנה שעברה או בין הגרסה הישירה לעומת ההשלכתית. יחד עם זאת, בנוגע לזכות להצביע בבחירות: רק 67% סברו כי צריכה להיות לאנשים עם מוגבלות שכלית הזכות להצביע בבחירות. 6. היכרות אישית וידע בתחום המוגבלות השכלית 67% מהמשיבים דיווחו כי יש להם היכרות וידע על אדם עם מוגבלות שכלית. 57% דיווחו כי היו רוצים לקבל עוד מידע על אדם עם מוגבלות שכלית. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע או ההיכרות בין השנה לשנה שעברה או בין הגרסה ההשלכתית והישירה. בחינה נוספת נעשתה באשר לבחינת העמדות בהתאם למשתני רקע. הנתון הבולט ביותר בהקשר זה הצביע על כך שככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם בעל מוגבלות שכלית, כך תפיסת העמדות הייתה חיובית יותר. קשר חיובי נמצא גם בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשיב ועמדותיו. ככל שלמשיב ידע רב יותר על אנשים עם מוגבלות שכלית, כך הוא דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי. בנוסף, נמצא קשר בין הרצון לקבלת ידע על מוגבלות שכלית ובין ידע קיים או היכרות מוקדמת: כך, אנשים אשר דיווחו כי יש להם ידע על מוגבלות שכלית או היכרות עם אנשים עם מוגבלות שכלית, ציינו כי הם מעוניינים בידע נוסף בתחום זה. עמדותיהם של אנשים אלו, אשר ביקשו לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית, הינן באופן מובהק חיוביות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
המחקר המחקר נעשה תוך שימוש במדגם מייצג אקראי של 607 מרואיינים בני 18 ומעלה ) 509 במגזר היהודי ו 98- במגזר הערבי(. במחקר נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר במסגרת ראיון טלפוני בעברית, רוסית וערבית )ראה נספחים(. הגרסה הישירה כללה תיאור מפורט של אדם בן 30 עם מוגבלות שכלית. המשתתף מתבקש לדמיין סיטואציה בה הוא נמצא במקום ציבורי והבחור עם המוגבלות השכלית פונה אליו בשאלה )ראה נספח(. לאחר שמיעת תיאור המקרה, המשתתף עונה על שאלות אשר מודדות את האופן שבו הוא עצמו היה מרגיש, חושב או מתנהג בסיטואציה המתוארת; כלומר, מרכיב המחשבות, מרכיב הרגשות ומרכיב ההתנהגות בעמדות. הגרסה ההשלכתית הינה דומה, אולם בה מתואר בחור בשם יוסי אשר נמצא בסיטואציה בה בחור עם מוגבלות שכלית פונה אליו במקום ציבורי. לכלל שאלות המחקר מתבקש המשתתף לענות מה הוא חושב שיוסי היה מרגיש, חושב או כיצד יוסי היה מתנהג בסיטואציה המתוארת. ההנחה הינה כי התשובות אשר המשתתף נותן לגבי יוסי בעצם משקפות את תפיסת המשתתף עצמו הלכה למעשה או תפיסתו לגבי הלך הרוח הציבורי, גם אם היא אינה כדעתו שלו. שיטת המדידה: הספרות המחקרית מצביעה על כך שלעיתים תכופות קיימים קשיים במדידת עמדות, לאור הרצון של משיבים במחקרים לרצייה חברתית ולדיווח על עמדות חיוביות יותר מאלו שמוחזקות על ידם בפועל ) Loo, 2011 (. חוקרים מרכזיים בתחום העמדות הבחינו בין כלי מדידה ישירים לכלי מדידה השלכתיים )או עקיפים(. בשימוש בכלי מדידה ישירים, אשר הינם רווחים יותר במחקרים, מטרת המחקר ואופן ניסוח השאלות מחדדים למשתתפים שהחוקרים מעוניינים למדוד את עמדותיהם. באופן זה נמדדו עמדות במחקר אשר נערך בשנת 2013 . לעומת כלים אלו, כלי מדידה עקיפים כוללים שיטות השלכתיות Antonak & Livneh, 2001( (. בשיטות אלו המשתתפים אינם מודעים לכך שהחוקר מודד את העמדות שלהם, ועל כן כלים מסוג זה מהווים אלטרנטיבה טובה בכדי להגיע למדידה מדויקת יותר של עמדות ) .)McCaughey & Strohmer, 2005 בנוסף, כלי זה יש בו כדי לשקף הלך רוח כללי של הציבור כפי שהוא נתפס בראיית המשתתף בסקר. אחת ממטרות הסקר אשר נערך השנה ואשר ממצאיו מוצגים בדוח זה, הינה לערוך השוואה בין עמדותיהם של משתתפים המשיבים לשאלון מחקר המנוסח באופן ישיר, לעומת שאלון המנוסח באופן השלכתי. זאת בנוסף להשוואה בין עמדות הציבור בסקר זה לעומת הסקר שנערך בשנה שעברה. שתי גרסאות השאלון כללו 64 שאלות, אשר התחלקו לשלושה חלקים: 1. תגובה לפנייה של אדם עם מוגבלות שכלית: בתחילת הראיון המראיין מבקש מהמשיב לתאר לעצמו סיטואציה שבה הוא נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע, כאשר בחור בן 30 עם מוגבלות שכלית פונה אליו בשאלה. המשתתפים התבקשו להשיב על מספר שאלות המיועדות למדוד את תגובתם אל הבחור: מחשבותיהם ) 12 פריטים(, תחושותיהם ) 17 פריטים(, התנהגותם ) 7 פריטים( ומידת נכונותם לקרבה חברתית עם הבחור ) 4 פריטים(. בגרסה ההשלכתית המראיין מבקש מהמשתתף לתאר סיטואציה אודות אדם בשם יוסי, אשר נמצא במקום ציבורי כפי שתואר לעיל ונפגש עם אותו בחור אשר תואר לעיל. בכלל הפריטים המשתתף מתבקש להשיב לפי הצורה שבה הוא צופה את תגובתו של יוסי. ההנחה הינה כי התשובות לגרסה ההשלכתית בעצם מייצגות את תפיסת המשתתף עצמו או את דעתו על הלך הרוח של הציבור. תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא ו 5- = במידה רבה מאוד. 12 חלק א’
2.זכויות: המשתתפים התבקשו לדרג את הסכמתם לכל אחת משבע שאלות המתייחסות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, כמו הזכויות להשתתף בפעילות פנאי, להסכים לטיפול רפואי, להתחתן, להצביע ולקיים יחסי מין. גם בפריטים אלו נוסחו השאלות באופן ישיר או באופן השלכתי, על פי שתי הגרסאות. חלק א’ 13 תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא ו 5- = במידה רבה מאוד. 3. רקע דמוגרפי: חלק זה כלל מידע אודות מין, גיל, השכלה, רמת דתיות, הכנסה, היכרות אישית עם אדם עם מוגבלות שכלית ומידת ידע לגבי מוגבלות שכלית.
ממצאי המחקר היכרות וידע בתחום המוגבלות השכלית: מבין המשתתפים, 67% דיווחו כי הם מכירים אישית אדם עם מוגבלות שכלית. בנוסף, 67% דיווחו על כך שיש להם ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה. מבין המשתתפים בעלי הידע ברמה הבינונית עד גבוהה, 12% דיווחו שהידע שלהם הינו מבן משפחה, 23% מהיכרות אישית אחרת, 20% דרך למידה ו- 30% רכשו ידע באופנים אחרים, כגון עבודה, אינטרנט, התנדבות, טלוויזיה ועוד. מבין המשתתפים, 57% היו מעוניינים לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע הסובייקטיבי בין משתתפים אשר ענו לגרסה השלכתית, לעומת משתתפים שענו לגרסה הישירה, וכן לעומת התשובות שניתנו בשנה הקודמת. נמצאו הבדלים במידת הרצון של המשתתפים לרכוש ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית בהתאם למידת הידע הסובייקטיבי שהם דיווחו עליו. כך, 45% מהמשתתפים אשר דיווחו שיש להם מידה רבה או רבה מאוד של ידע, דיווחו על רצון לידע נוסף במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 34% מקרב אלו שדיווחו על מידה בינונית של ידע ו 24%- מקרב אלו שדיווחו על מידה מועטה של ידע. מרכיב המחשבות: כפי שניתן לראות בתרשים 1, יותר ממחצית מהמשתתפים )כ 58%- ( דיווחו שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית, 86% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה ידידותי ו 67%- סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה מעניין. יחד עם זאת, 71% סברו כי לאדם זה יכולת נמוכה, 71% סברו כי הוא איטי וכשליש מהמשתתפים חשבו שהוא עשוי להיות מסוכן או אגרסיבי ) 32% (. בהתאם לכך, 43% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית זקוק למסגרת נפרדת ו 54%- סברו כי הם אינם יודעים למה אדם זה מצפה מהם. הבדלים בין מדד ההכללה הקודם לזה שבשנה הנוכחית נמצאו בשני פריטים. ראשית, פחות אנשים בציבור בשנה זו לעומת הקודמת דיווחו על כך שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית - 58% השנה לעומת 74% בשנה שעברה. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד דיווחו על כך שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת: כ 43%- השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת. הבדלים בין הגרסה ההשלכתית לגרסה הישירה נמצאו בארבעה פריטים. אנשים אשר השיבו לגרסה ההשלכתית דיווחו שאנשים עם מוגבלות שכלית הינם פחות מעניינים, יותר ילדותיים, יותר איטיים. במיוחד בולט ההבדל בין הגרסה הישירה לגרסה ההשלכתית באחוז המשתתפים אשר אינם יודעים כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית: 39% מהמשתתפים בגרסה הישירה, לעומת 56% מהמשתתפים בגרסה ההשלכתית. 14 חלק א’
אשמח להכיר* 90 80 70 60 50 40 30 20 10 חלק א’ 15 תרשים 1 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים קוגנטיביים מסגרת נפרדת* לא יודע מה מצפה לא יודע לענות+ ניראה ידידותי איטי+ יכולת נמוכה ילדותי+ אגרסיבי מסוכן מעניין+ 0 2014 2013 השלכתי אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 מרכיב הרגשות: תרשים 2 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו שהרגישו כל אחד מהייחוסים הרגשיים במידה בינונית, במידה רבה או במידה רבה מאוד. באופן כללי, הממצאים המוצגים מצביעים על כך שבמרכיב הרגשי, המשתתפים במחקר הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. ניתן לראות כי עבור מרבית פריטי הרגשות השלילים )מצוברח, מדוכא, חוסר נוחות(, פחות מ 18%- מהמשתתפים סברו שירגישו רגש זה. הרגשות השלילים ביותר באו לידי ביטוי ברחמים, לחץ, חוסר אונים וחוסר נוחות. במרבית פריטי הרגשות לא נמצאו הבדלים בעמדות הציבור בין שנת 2013 לשנת המחקר הנוכחית. הבדלים נמצאו באשר ללחץ - הציבור דיווח על תחושה רבה יותר של לחץ השנה ) 14.5% ( לעומת השנה הקודמת ) 8.3% (. לעומת זאת, נמצאו הבדלים בולטים בכל הדיווחים על הרגשות השליליים, בין המשתתפים בגרסה הישירה למשתתפים בגרסה ההשלכתית: כאשר נעשה שימוש בגרסה ההשלכתית, ייחוסים רגשיים שליליים יותר נמצאו בכל הפריטים )בושה, פחד, אשמה, ביישנות, עצבנות, לחץ, דחייה, מתוח, נבוך, חוסר אונים וחוסר נוחות(. ממצאים אלו מעידים על דחק חברתי גדול יותר כאשר אנשים נשאלים באופן עקיף על רגשותיהם - דבר אשר מאפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה כנה יותר.
חוסר נוחות+ חוסר אונים+ פחד+ לחץ+ עצבנות+ 80 70 60 50 40 30 20 10 2014 2013 השלכתי מרכיב ההתנהגות: תרשים 3 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אדם עם מוגבלות שכלית. בשלושה מפריטי ההתנהגות נמצאו הבדלים בשאלון אשר הועבר בשנה זו בהשוואה לשנה הקודמת. אחוזים רבים יותר של משתתפים בשנה זו דיווחו על כך שיתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית ) 18% השנה לעומת 10% בשנה קודמת(, ימשיכו להתעסק בענייניהם ) 13.6% לעומת 6.3% ( וימצאו תירוץ לעזוב את הסיטואציה ) 16.3% השנה לעומת 8% בשנה קודמת(. כפי שניתן לראות בתרשים 3, מיעוט המשתתפים דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר נעשה שימוש בגרסה הישירה. יחד עם זאת, יותר אנשים דיווחו על התנהגות זו כאשר נעשה שימוש בתיאור המקרה בגרסה השלכתית. כך, לדוגמא, נמצא כי 33.8% מהמשתתפים היו מתרחקים מאדם עם מוגבלות שכלית )לעומת 18.1% שנשאלו בגרסה הישירה(, 29% היו "עושים עצמם" לא שומעים )לעומת 8.4% שנשאלו בגרסה הישירה(, 34% היו שוקעים בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון )לעומת 13.6% שנשאלו בגרסה הישירה(, 36.3% היו ממשיכים להתעסק בדבר מה אחר )לעומת 8.9% שנשאלו בגרסה הישירה(, ו 43%- היו מוצאים תירוץ לעזוב )לעומת 16% שדיווחו על כך בגרסה הישירה(. 16 חלק א’ תרשים 2 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים שליליים רגשיים מדוכא+ מצוברח+ רחמים+ מתוח+ נבוך+ אשמה+ בישנות+ בושה+ דחיה+ 0 אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
תרשים 3 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על הגשת עזרה, לעומת התנהגות המנעותית או מתרחקת חלק א’ 17 תשקע במשהו אחר+ תעשה עצמך לא שומע+ תמצא תרוץ לעזוב*+ תתעסק בעניינך*+ תיזום המשך שיחה תשאל אם צריך דבר+ תתרחק+* 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 2014 2013 השלכתי אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על התנהגות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 מרכיב הקרבה החברתית: מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כפי שניתן לראות בתרשים 4, נמצאו הבדלים בשלושה פריטים בשנה זו בהשוואה לאשתקד, כאשר פחות משתתפים השנה הביעו רצון להיות שכנים, להיות חברים או לעבוד באותו חדר עם אדם בעל מוגבלות שכלית. באשר לגרסאות השאלון, משתתפים אשר השיבו על גרסה השלכתית, בהשוואה למשתתפים אשר השיבו לשאלון בגרסה הישירה - דיווחו על רצון נמוך יותר להיות שכנים ) 64% לעומת 81% (, לקבל שירות בבית קפה ) 75% לעומת 83% ( או לעבוד באותו חדר עם אדם עם מוגבלות שכלית ) 72% לעומת 81% (.
תרשים 4 - אחוז המשיבים הרוצים קרבה חברתית לעבוד באותו חדר+* שירות בבית הקפה+ חבר* שכן+* 100 80 60 40 20 0 אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על קרבה חברתית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 זכויות אנשים עם מוגבלות שכלית תרשים 5 מציג את אחוז המשתתפים אשר לא תמכו במספר סוגי זכויות לאנשים עם מוגבלות שכלית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד. התמיכה הרבה ביותר הייתה בפעילות פנאי במתנ"ס ובהסכמה לכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית יש זכויות שוות כמו לכל אדם אחר. התמיכה הנמוכה ביותר הייתה בזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית להוליד ילדים, להסכים לטיפול רפואי או להצביע בבחירות. בכל השאלות הנוגעות לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית לא נמצאו הבדלים בין עמדות הציבור השנה לעומת שנה שעברה. באשר להבדלים בין הגרסאות, נמצא הבדל בפריט אחד בלבד, כאשר יותר אנשים אשר השיבו לגרסה השלכתית הביעו חוסר תמיכה בכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית זכויות שוות ככל אחד אחר, בהשוואה למשתתפים שהשיבו לגרסה הישירה. 18 חלק א’ 2014 2013 השלכתי
תרשים 5 - אחוז המשיבים אשר לא תמכו בכל זכות טיפול רפואי פעילות פנאי במתנ”ס להתחתן יחסי מין להצביע ילדים להוליד זכויות שוות ככל אחד+ אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על חוסר תמיכה בכל זכות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 חלק א’ 19 2014 2013 השלכתי
הבדלים בעמדות ובזכויות לפי משתני רקע: בשלב זה בדקנו אם קיימים הבדלים במרכיבי העמדות השונים )המרכיב הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגות ההימנעותית והמתרחקת, קרבה חברתית ותפיסת זכויות( כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית על פי משתני הרקע. מגדר - הן בגרסה הישירה והן בגרסה ההשלכתית, ההבדל היחיד שנמצא בין גברים לנשים היה במרכיב תפיסת הזכויות, כאשר נשים דיווחו על תפיסת זכויות באופן שלילי יותר מאשר גברים. מגזר - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בין משתתפים מהמגזר היהודי לעומת המגזר הערבי. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי היו שליליות יותר מאלו של משתתפים מהמגזר היהודי. כמו כן, נמצאו הבדלים במרכיב ההתנהגות המתרחקת, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי היו שליליות יותר מאלו של משתתפים מהמגזר היהודי. רמת הכנסה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים במרכיבי העמדות השונים על פי רמת ההכנסה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר לבעלי הכנסה ממוצעת היו עמדות חיוביות יותר מאשר בעלי הכנסה נמוכה או גבוהה. גיל - הן בגרסה ההשלכתית והן בגרסה הישירה נמצא קשר בין גיל המשתתף והמרכיב הקוגניטיבי, כמו גם המרכיב של תפיסת הזכויות. כך שככל שהמשתתף מבוגר יותר, כך הוא מדווח על תפיסה שלילית יותר, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת ירידה בתמיכה בזכויות. בגרסה ההשלכתית נמצא גם קשר בין גיל הנבדק לתפיסת קרבה חברתית, כך שמשתתפים אשר היו מבוגרים יותר דיווחו על פחות רצון לקרבה חברתי. השכלה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בעמדות על פי רמת ההשכלה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי - נמצא כי משתתפים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית החזיקו בעמדות פחות חיוביות לעומת משתתפים בעלי השכלה תיכונית או גבוהה מתיכונית. היכרות מוקדמת - הן בגרסה ההשלכתית והן בגרסה הישירה, נמצאו הבדלים במרכיב הקרבה החברתית בין משתתפים שלהם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין משתתפים ללא היכרות זו, כאשר משתתפים שלהם היכרות עם אדם בעל מוגבלות שכלית דיווחו על יותר רצון לקרבה חברתית מאשר משתתפים ללא היכרות. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר משתתפים שלהם היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית דיווחו על רמה נמוכה יותר של ייחוסים קוגניטיביים שליליים מאשר משתתפים ללא היכרות מסוג זה. ידע סובייקטיבי בתחום המוגבלות השכלית – בגרסה הישירה נמצא קשר בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשתתף ועמדותיו במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב הקרבה החברתית, כך שככל שלמשתתף תפיסת ידע רבה יותר, כך הוא גם דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ויותר רצון לקרבה חברתית. בגרסה ההשלכתית לא נמצא קשר בין ידע סובייקטיבי לבין אף אחד ממרכיבי העמדות. רצון לקבל יותר ידע על מוגבלות שכלית - בשתי גרסאות השאלון נמצאו הבדלים בקרבה חברתית על פי רצון המשתתפים לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית. נמצא כי משתתפים בעלי רצון מועט או חוסר רצון לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית העידו על רצון רב יותר למרחק חברתי )פחות רצון לקרבה(. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים גם במרכיב הקוגניטיבי, כאשר הייחוסים הקוגניטיביים של משתתפים שלהם רצון רב לידע נוסף היו פחות שליליים מאשר אלו של משתתפים בעלי רצון מועט יותר לידע בתחום. 20 חלק א’
נספח חלק א'
סקר אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013 : גרסה א' - ישירה שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו. אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה 1. בן כמה אתה? למי שלא ענה: 1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך 18-21 1 29-22 2 34-30 3 39-35 4 44-40 5 49-45 6 54-50 7 59-55 8 64-60 9 69-65 10 +70 11 12 לא להקריא: מסרב 22 נספח חלק א’ 2. מין? 1 גבר 2 אישה 3. מהי השכלתך? 1 עממית או פחות 2 תיכונית חלקית 3 תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות 4 תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות 5 על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית( 6 תואר אקדמי חלקי 7 תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון 8 תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא 9 לא להקריא: מסרב
אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה: אתה נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור בן 30 שיש לו מוגבלות שכלית ופונה אליך בשאלה. לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל , ניהול כספים ועוד. לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי: נספח חלק א’ 23 באיזו מידה אתה תרגיש אם הבחור יפנה אליך במקום ציבורי? רגשות: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 4. בושה 9 5 4 3 2 1 5. רגוע 9 5 4 3 2 1 6. רחמים 9 5 4 3 2 1 7. פחד 9 5 4 3 2 1 8. שלווה 9 5 4 3 2 1 9. אשמה 9 5 4 3 2 1 10 . ביישנות 9 5 4 3 2 1 11 . נינוח 9 5 4 3 2 1 12 . עצבנות 9 5 4 3 2 1 13 . לחץ 9 5 4 3 2 1 14 . מצוברח 9 5 4 3 2 1 15 . מדוכא 9 5 4 3 2 1 16 . דחייה 9 5 4 3 2 1 17 . מתוח 9 5 4 3 2 1 18 . חוסר אונים 9 5 4 3 2 1 19 . נבוך 9 5 4 3 2 1 20 . חוסר נוחות 9 5 4 3 2 1
לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארנו לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי באיזו מידה אתה: לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור אשר תואר. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך אתה תתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי. 24 נספח חלק א’ במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 21 . תשמח להכיר את הבחור 9 5 4 3 2 1 22 . תחשוב שהוא נראה ידידותי 9 5 4 3 2 1 23 . תחשוב שתוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח 9 5 4 3 2 1 24 . תחשוב שהוא בחור מענין 9 5 4 3 2 1 25 . תחשוב שלא תדע איך לענות לבחור 9 5 4 3 2 1 26 . לא תדע מה הבחור מצפה ממך 9 5 4 3 2 1 27 . תחשוש שהבחור מסוכן לאחרים 9 5 4 3 2 1 28 . תחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה 9 5 4 3 2 1 29 . תחשוב שהבחור נראה ילדותי 9 5 4 3 2 1 30 . תחשוב שהבחור איטי 9 5 4 3 2 1 31 . תחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך 9 5 4 3 2 1 32 . תחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת 9 5 4 3 2 1
נספח חלק א’ 25 באיזו מידה אתה: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 33 . תתרחק ממנו 9 5 4 3 2 1 34 . תעשה את עצמך לא שומע 9 5 4 3 2 1 35 . תשקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד 9 5 4 3 2 1 36 . תמשיך להתעסק בעניינך 9 5 4 3 2 1 37 . תמצא תרוץ לכך שעליך לעזוב 9 5 4 3 2 1 38 . תשאל אם הוא צריך דבר נוסף 9 5 4 3 2 1 39 . תיזום את המשך השיחה 9 5 4 3 2 1 באיזו מידה לדעתך תהיה מוכן לכול אחד מהדברים הבאים: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 40 . להיות שכן של הבחור 9 5 4 3 2 1 41 . להיות חבר של הבחור 9 5 4 3 2 1 42 . לקבל מהבחור שירות בבית קפה 9 5 4 3 2 1 43 . לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה 9 5 4 3 2 1
באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית. כלל לא מסכים לא כל כך מסכים באמצע די מסכים מסכים בהחלט לא להקריא: מסרב 44 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או בחוגי ספורט 9 4 3 3 2 1 45 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר 9 4 3 3 2 1 46 . לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן 9 4 3 3 2 1 47 . יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים יחסי מין 9 4 3 3 2 1 48 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות 9 4 3 3 2 1 49 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם 9 4 3 3 2 1 50 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר 9 4 3 3 2 1 לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד 51 . האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית? 1. לא 2. כ ן 52 . אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר ( 53 . האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כ ן 54 א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי? 26 נספח חלק א’
55 . באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית? 1. כלל לא או במידה מועטה מאוד 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54 ( 56 . מה מקור הידע ? 1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה( 3. למידה 4. אחר - 57 . באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב 58 . מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים 2. חי עם בן זוג עם ילדים 3. חי ללא בן זוג בלי ילדים 4. חי ללא בן זוג עם ילדים 5. לא להקריא: מסרב להשיב 59 . ארץ לידה: 1. יליד אסיה/אפריקה 2. יליד אירופה/אמריקה 3. יליד ברה”מ/ חבר העמים 4. יליד ישראל, אב יליד ישראל 5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה 6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה 7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים 8. לא להקריא: מסרב להשיב נספח חלק א’ 27
60 .למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות( 61 . האם אתה : 1. יהודי 2. מוסלמי 3. נוצרי 4. דרוזי 9. לא להקריא: מסרב להשיב 62 . האם אתה רואה את עצמך כ: 1. חרדי )דתי אדוק( 2. דתי 3. מסורתי-דתי 4. מסורתי-לא דתי 5. חילוני 6. לא יהודי 7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין 8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב 63 . ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא: 1. הרבה מתחת לממוצע 2. מעט מתחת לממוצע 3. כמו הממוצע 4. מעט מעל הממוצע 5. הרבה מעל הממוצע 6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ 7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי 64 . מהו שם הישוב בו אתה גר? תודה רבה על שיתוף הפעולה 28 נספח חלק א’
שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו. אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה נספח חלק א’ 29 אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013 : גרסה ב' - השלכתי 1. בן כמה אתה? למי שלא ענה: 1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך 18-21 1 29-22 2 34-30 3 39-35 4 44-40 5 49-45 6 54-50 7 59-55 8 64-60 9 69-65 10 +70 11 12 לא להקריא: מסרב 2. מין? 1 גבר 2 אישה 3. מהי השכלתך? 1 עממית או פחות 2 תיכונית חלקית 3 תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות 4 תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות 5 על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית( 6 תואר אקדמי חלקי 7 תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון 8 תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא 9 לא להקריא: מסרב
אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה: יוסי נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור בן 30 שיש לו מוגבלות שכלית ופונה ליוסי בשאלה. לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל, ניהול כספים ועוד. לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי: באיזו מידה לדעתך יוסי ירגיש אם הבחור יפנה אליו במקום ציבורי? רגשות: 30 נספח חלק א’ במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 4. בושה 9 5 4 3 2 1 5. רגוע 9 5 4 3 2 1 6. רחמים 9 5 4 3 2 1 7. פחד 9 5 4 3 2 1 8. שלווה 9 5 4 3 2 1 9. אשמה 9 5 4 3 2 1 10 . ביישנות 9 5 4 3 2 1 11 . נינוח 9 5 4 3 2 1 12 . עצבנות 9 5 4 3 2 1 13 . לחץ 9 5 4 3 2 1 14 . מצוברח 9 5 4 3 2 1 15 . מדוכא 9 5 4 3 2 1 16 . דחייה 9 5 4 3 2 1 17 . מתוח 9 5 4 3 2 1 18 . חוסר אונים 9 5 4 3 2 1 19 . נבוך 9 5 4 3 2 1 20 . חוסר נוחות 9 5 4 3 2 1
לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי לדעתך באיזו מידה יוסי: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 21 . ישמח להכיר את הבחור 9 5 4 3 2 1 22 . יחשוב שהוא נראה ידידותי 9 5 4 3 2 1 23 . יחשוב שיוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח 9 5 4 3 2 1 24 . יחשוב שהוא נראה בחור מענין 9 5 4 3 2 1 25 . יחשוב שהוא לא יודע איך לענות לבחור 9 5 4 3 2 1 26 . לא תדע מה הבחור מצפה ממך 9 5 4 3 2 1 27 . יחשוש שהבחור מסוכן לאחרים 9 5 4 3 2 1 28 . יחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה 9 5 4 3 2 1 29 . יחשוב שהבחור נראה ילדותי 9 5 4 3 2 1 30 . יחשוב שהבחור איטי 9 5 4 3 2 1 31 . יחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך 9 5 4 3 2 1 32 . יחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת 9 5 4 3 2 1 לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך יוסי יתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי. נספח חלק א’ 31
לדעתך באיזו מידה יוסי: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 33 . יתרחק ממנו 9 5 4 3 2 1 34 . יעשה את עצמו לא שומע 9 5 4 3 2 1 35 . ישקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד 9 5 4 3 2 1 36 . ימשיך להתעסק בעניינו 9 5 4 3 2 1 37 . ימצא תרוץ לכך שעליך לעזוב 9 5 4 3 2 1 38 . ישאל אם הוא צריך דבר נוסף 9 5 4 3 2 1 39 . יזום את המשך השיחה 9 5 4 3 2 1 באיזו מידה לדעתך יוסי מוכן לכול אחד מהדברים הבאים: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 40 . להיות שכן של הבחור 9 5 4 3 2 1 41 . להיות חבר של הבחור 9 5 4 3 2 1 42 . לקבל מהבחור שירות בבית קפה 9 5 4 3 2 1 43 . לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה 9 5 4 3 2 1 32 נספח חלק א’
באיזו מידה לדעתך יוסי היה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית. כלל לא מסכים לא כל כך מסכים באמצע די מסכים מסכים בהחלט לא להקריא: מסרב 44 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או בחוגי ספורט 9 4 3 3 2 1 45 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר 9 4 3 3 2 1 46 . לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן 9 4 3 3 2 1 47 . יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים יחסי מין 9 4 3 3 2 1 48 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות 9 4 3 3 2 1 49 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם 9 4 3 3 2 1 50 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר 9 4 3 3 2 1 לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד 51 . האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית? 1. לא 2. כ ן 52 . אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר ( 53 . האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כ ן 54 א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי? נספח חלק א’ 33
55 . באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית? 1. כלל לא או במידה מועטה מאוד 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54 ( 56 . מה מקור הידע ? 1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה( 3. למידה 4. אחר - 57 . באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב 58 . מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים 2. חי עם בן זוג עם ילדים 3. חי ללא בן זוג בלי ילדים 4. חי ללא בן זוג עם ילדים 5. לא להקריא: מסרב להשיב 59 . ארץ לידה: 1. יליד אסיה/אפריקה 2. יליד אירופה/אמריקה 3. יליד ברה”מ/ חבר העמים 4. יליד ישראל, אב יליד ישראל 5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה 6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה 7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים 8. לא להקריא: מסרב להשיב 34 נספח חלק א’
60 .למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות( 61 . האם אתה : 1. יהודי 2. מוסלמי 3. נוצרי 4. דרוזי 9. לא להקריא: מסרב להשיב 62 . האם אתה רואה את עצמך כ: 1. חרדי )דתי אדוק( 2. דתי 3. מסורתי-דתי 4. מסורתי-לא דתי 5. חילוני 6. לא יהודי 7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין 8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב 63 . ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא: 1. הרבה מתחת לממוצע 2. מעט מתחת לממוצע 3. כמו הממוצע 4. מעט מעל הממוצע 5. הרבה מעל הממוצע 6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ 7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי 64 . מהו שם הישוב בו אתה גר? תודה רבה על שיתוף הפעולה נספח חלק א’ 35
חלק ב' מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל סמנכ"לית אקים, עו"ד שירלי גלאור מרכזת מרכז המידע באקים, עו"ד נועה ביתן
רקע ”מדינות שהן צדדים לאמנה זו מכירות בזכות השווה של כל האנשים עם מוגבלויות לחיות בקהילה, עם אותן אפשרויות בחירה ככל האחרים, ותנקוטנה אמצעים בני-תועלת והולמים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות הנאה מלאה מזכות זו, שילוב מלא בקהילה והשתתפות מלאה בה” מתוך אמנת האו"ם בדבר זכויות לאנשים עם מוגבלות, סעיף 19 בשנת 2012 אשררה מדינת ישראל את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. האמנה נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, לחיות חיים מלאים בתוך הקהילה תוך השתתפות מלאה בה. למדינת ישראל עוד דרך ארוכה ליישום מלא של האמנה בתחומי הדיור, התעסוקה והחינוך. גם כיום, שילובם והכלתם של אנשים עם מוגבלות שכלית בחיי היישוב והקהילה מציפים דעות קדומות וסטיגמות אשר קיימות בקרב הציבור, כפי שבא לידי ביטוי במחקרעמדות הציבור. עמדות אלו מביאות לא אחת למאבקים קשים כנגד הקמת מסגרות רווחה לאנשים עם מוגבלות שכלית. לרשות המקומית ולעומד בראשה יש השפעה מכרעת על מאבקים ועל מידת ההכללה של הרשות המקומית את תושביה עם המוגבלות השכלית. ראש העיר צריך להיות האדם שמנהיג את קהילתו להכללה של האנשים עם המוגבלות בקהילתו בכל תחומי החיים ולשמש פה עבורם. ואכן אנו עדים לראשי רשויות הדואגים כי בתחומי העיר או היישוב עליו הם מופקדים יוקמו מגוון ורצף שירותים לאנשים עם המוגבלות השכלית תושבי העיר, ולעיתים גם הסביבה ואנו עדים לפעילות חשיפה והטמעה של עמדות חיובית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביישוב. אולם מנגד, אנו עדיין עדים למקרים בהם ראש רשות מקומית מביע בפומבי התנגדות נחרצת להקמת מסגרות דיור בקהילה ביישובו. על רקע האמור לעיל, יזמה אקים בשנת 2013 מדד ראשון מסוגו, אשר נועד לבחון את מידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים במדינת ישראל. מידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים נמדדה תוך התייחסות לשני רכיבים מרכזיים – הראשון הוא פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, והשני הוא שילובם של האנשים עצמם, הפעילויות, המסגרות והשירותים בתוך הקהילה המקומית ופעילות למען הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. פעולות אלו מבוצעות ע"י אגפי הרווחה והחינוך בכל עירייה, בהובלה של ראש העיר. שותפים לעשייה החשובה גם משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קרן של"ם, עמותות הפועלות בתחום, מנהיגים מקומיים נוספים, המתנ"סים העירוניים ועוד, כאשר, כאמור, כל הנושא מנוהל ע"י השלטון המקומי. בחודש ינואר 2013 פרסמנו לראשונה את ממצאי מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל, ומצאנו שלוש ערים מובילות ביחס לערים אחרות: אשדוד, רעננה, ודימונה )כל אחת ביחס לערים עם מספר תושבים דומה(. מצאנו כי אין קשר הכרחי בין המצב הסוציו-אקונומי של העיר לבין מידת ההכללה של האנשים. מצאנו כי לראש העיר ולמדיניותו ביחס לשונה וביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, יש השפעה ישירה על מצבם של האנשים ושל בני משפחותיהם בתוך הקהילה. השנה שמנו את הדגש על השילוב בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הכללה בשוק העבודה החופשי, דיור בקהילה, תמיכה במשפחות, פעילות פנאי במתנ”סים ופעילות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. שנת 2013 עמדה בסימן בחירות ברשויות המקומיות, ובחודש אוקטובר נבחרו ראשי הערים לחמש השנים הקרובות. לראשי הערים תפקיד משמעותי ביותר להכללתם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, בקהילה המקומית. ראשי הערים יוכלו לקבל מידע במדד זה אודות המצב הרצוי בהכללת תושבי עירם אשר בעלי מוגבלות שכלית, ויוכלו לפעול לשיפור המצב בהתאם. חלק ב’ 39
קריטריונים לבחינת ההכללה בערים בהתאם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנן 75 ערים בישראל, מתוכן 11 ערים ערביות. כ 75%- מכלל תושבי ישראל מתגוררים בערים - מאילת בדרום ועד לקריית שמונה בצפון )הנתונים נכונים לדצמבר 2012 (. בחודש נובמבר 2013 הפיצה אקים שאלונים משני סוגים לכל 75 ראשי הערים בישראל. 1. שאלון מלא – שאלון זה מבוסס על השאלון שנשלח לערים בשנה שעברה. השאלון שונה ועודכן בהתאם למדדים שיפורטו להלן, והוא נשלח לכל הערים שלא השיבו בשנת 2012 . 2. שאלון עדכון – שאלון מקוצר אשר נועד לבדוק האם חלו שינויים במתן השירותים הניתנים לאנשים ובפעילות להטמעת עמדות חיוביות ולשילובם של האנשים בקהילה. שאלון זה נשלח לכל הערים שהשיבו בשנת 2012 . ההשוואה בין הערים נעשתה על פי הקריטריונים הבאים: 1. שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית פתיחה והפעלה של שירותים ומסגרות עבור אנשים )ילדים ובוגרים( עם מוגבלות שכלית, תושבי העיר: • מעון יום שיקומי לגילאי 0-3 • גני ילדים • בתי ספר לחינוך מיוחד • מסגרת "יום שהות ארוך" לילדי הגנים ובתי הספר • מפעל תעסוקה • מרכז יום לאנשים במצב סיעודי בני 21+ • מועדון חברתי לבוגרים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית הינם בבחינת מחויבות של העיר לתושביה, בוודאי בערים הגדולות במדינת ישראל, ובהתאם ניתן המשקל לקריטריון זה במדד. 2. דיור בקהילה קיומן או היעדרן של מסגרות דיור בקהילה )דירות והוסטלים( בעיר, כ"מראה" לסובלנות וקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר. לצערנו, פתיחת מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית עדיין נתקלת בהתנגדות מצד תושבי העיר, שלעיתים אף מגובה על ידי ראש הרשות המקומית. לפיכך ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה. 3. הכללה במערכת החינוך הכללת ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך במדינת ישראל )הן בכיתות קטנות בבתי ספר רגילים והן כשילוב פרטני בכיתות רגילות( עדיין קיימת במידה מועטה ביותר בארץ, בשונה ממדינות נאורות בעולם. במחקר של מכון המחקר בכנסת, אשר נעשה בשנת 2011 על פי יוזמת אקים, התברר כי מתוך 9,879 ילדים עם מוגבלות שכלית הלומדים במערכת החינוך, רק 443 ילדים משולבים בבתי ספר או בכיתות רגילות. יתרה מכך, בניגוד למגמה הכללית של עלייה בשיעור השילוב בחינוך, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. נתונים אלו קיבלו משנה תוקף בתשובות שקיבלנו מהערים בנושא זה, לפיהן השילוב של ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך הוא אפסי. הכללת ילדים עם מוגבלות שכלית הינה יעד אליו יש לשאוף, והוא אפשרי )קיימים מודלים מוצלחים בעולם לשילוב, כדוגמת מודל ההכללה של ניו ברונסוויק בקנדה(, ולרשות המקומית תפקיד משמעותי בפתיחת 40 חלק ב’
כיתות חינוך מיוחד או בהחלטה על שילוב במסגרת ועדת השמה. מציאות זו הובאה במסגרת הקריטריונים אותם בחנו במערכת החינוך, כאשר ניתן ניקוד מיוחד לעיר המשלבת מעל ל 10%- מהילדים עם המוגבלות השכלית, תושבי העיר. 4. תעסוקה בקהילה תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בכלל, ועם מוגבלות שכלית בפרט, הינה אחד הנושאים הנמצאים על סדר היום של מדינת ישראל, לאור שיעור ההעסקה הנמוך של עובדים עם מוגבלות בישראל לעומת מדינות ה- .OECD לעיר ולתושביה, ובוודאי לרשות המקומית, תפקיד חשוב בפתיחת דלתות המעסיקים להעסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, הן בעידוד הוצאת אנשים עם מוגבלות שכלית מהמע"ש לעבודה בשוק העבודה החופשי, והן בעידוד המפעילים את מרכזי התעסוקה לעשות כן. לפיכך, ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה. דגש מיוחד ניתן במדד על "דוגמא אישית" של העירייה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, דהיינו - העסקתם על ידי העירייה. 5. פעילות פנאי בקהילה בעבר פעילות הפנאי של אנשים עם מוגבלות שכלית התקיימה במועדונים אשר ייוחדו למטרה זו. בשנים האחרונות בולטת מגמה של פעילות פנאי קהילתית בכלל ופעילות פנאי במתנ"סים בפרט. אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של פעילות פנאי הנעשית בתוך הקהילה ביחד ולצד אנשים ללא מוגבלות לקבלת השונה גם בתחומים אחרים - ומכאן החשיבות שניתנה לקריטריון זה במדד. 6. נופשונים נופשונים הם אחד האמצעים העומדים לרשות העירייה, לתמיכה במשפחות אשר מתמודדות יום יום ושעה שעה עם האתגרים הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות שכלית בבית המשפחה. משפחות אלו זקוקות יותר מכל לצאת לחופשה בעצמן ולהשאיר את ילדם במקום בו ישנה השגחה וטיפול מקצועיים. לכן ניתן לקריטריון זה משקל משמעותי, בהתאם למספר הלינות שהקצתה הרשות המקומית ביחס למספר האנשים עם המוגבלות השכלית הגרים בבית המשפחה. 7. פעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות ומאבק בתופעת ה- NIMBY פעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית הינה מאבני היסוד לקבלת האחר בקהילה. בהקשר זה שמנו את הדגשים על הקמת פארק נגיש לאנשים עם מוגבלות, שיהווה מקום מפגש לכלל הקהילה, הקמת ועדת היגוי עירונית לנושא אנשים עם מוגבלות בעיר, פעילות לעידוד תעסוקה בשוק החופשי, פסטיבל סרטים החושף את עולמם של אנשים עם מוגבלות, תיאטרון קהילתי המשתף שחקנים עם מוגבלות שכלית לצד אנשים ללא מוגבלות, להקות משותפות, פרויקט "שמש" ועוד. דגש מיוחד וספציפי ניתן גם לפעילות פורמלית ובלתי פורמלית במערכת החינוך, להטמעת עמדות חיוביות כלפי ילדים עם מוגבלות שכלית, לדוגמא: פעילות משותפת של בתי הספר לחינוך מיוחד עם בתי ספר רגילים, פעילות מיוחדת בתנועות נוער עם אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית, להקות נוער משותפות ועוד. כפי שעולה ממדד זה וממדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , קיים מתאם בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ובין דעות חיוביות עליו. אין ספק כי היכרות זו, מן הראוי שתתחיל במערכת החינוך על רבדיה השונים. 8. אשר לערים הערביות, הקריטריונים שלעיל נבדקו תוך השוואה ובחינה של ערים אלו בהשוואה לערים הערביות. חלק ב’ 41
ממצאי מדד ההכללה בערים הממצאים שלהלן מתייחסים ל 66- ערים במדינת ישראל, אשר שאלונים התקבלו ממחלקות הרווחה והחינוך שלהן, ואשר המידע לגביהן הושלם על ידי רכזי הסניגור המרחביים באקים. התשובות נבדקו, אומתו מול מידע צולב והושלמו לפי הצורך. להלן ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 : העיר ירושלים נמצאה כעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. העיר באקה אל גרבייה נמצאה כעיר המובילה במידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית מבין הערים הערביות. הערים אשדוד, רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ה- I להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013 , נמצאו כערים מובילות גם במדד ההכללה ה- II לשנת 2014 . ירושלים העיר ירושלים, לה מספר התושבים עם המוגבלות השכלית הגדול במדינה )כ 3,600- אנשים, ילדים ובוגרים, עם מוגבלות שכלית, המהווים למעלה מ 10%- מכלל האנשים עם המוגבלות השכלית בישראל(, מעניקה רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחתם. עיריית ירושלים שמה דגש רב על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט בקהילה, וכן על שילוב בחינוך. העירייה מקצה משאבים כספיים ואנושיים למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה והטמעת עמדות חיוביות כלפיהם. ירושלים מקיימת מערכת חינוך ענפה בעיר למען פעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת מעונות יום שיקומיים, גנים לילדים עם מוגבלות שכלית ובתי ספר לילדים עם מוגבלות שכלית. בירושלים מופעלות 21 מסגרות "יום שהות ארוך" לילדים עם מוגבלות שכלית בכל רמות התפקוד. ירושלים היא העיר בה שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית המשולבים - הן בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים והן כשילוב יחידני - הוא הגבוה ביותר במדינה, ועומד על 10% מכלל הילדים עם המוגבלות השכלית בעיר. בירושלים 114 מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדגש על דירות בקהילה, ובהן גרים 807 אנשים עם מוגבלות שכלית. במהלך שנת 2013 נפתחו 9 דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית. ירושלים תומכת במשפחות אשר להן בן משפחה עם מוגבלות שכלית הגר בבית, ומוציאה לנופשונים. בשנת 2013 הקצתה מחלקת הרווחה בירושלים 6,000 לינות ל 567- אנשים עם מוגבלות שכלית. 42 חלק ב’
ירושלים חרטה על דגלה את קידום נושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית: • בירושלים 6 מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית. במסגרתן, כ 450- אנשים עם מוגבלות שכלית מועסקים בשוק החופשי, כאשר השמתם מתבצעת ע“י העמותות אלווין, שק“ל, שיח סוד, עלי שיח ובית יעקב. לדוגמא: 48% מהאנשים הנמצאים במסגרות התעסוקה של אלווין ושל שק“ל נמצאים בשוק העבודה החופשי. במסגרות אלו האנשים מועסקים בין היתר בכנסת ישראל, בית החולים הדסה עין כרם ועוד. • בעיריית ירושלים מועסקים כעובדי עירייה מן השורה, 35 עובדים עם מוגבלות ו 9- אנשים עם מוגבלות שכלית )במסגרת תכנית תעסוקה נתמכת(. • בירושלים הוקצה מבנה עירוני להקמת מרכז לגמלאים עם מוגבלות שכלית. • עיריית ירושלים מעניקה עדיפות במכרזי העירייה למציעים המעסיקים אנשים עם מוגבלות. • אות המעסיק מוענק על ידי ראש עיריית ירושלים למעסיקים המצטיינים בהעסקת אנשים עם מוגבלות. • בירושלים מופעל פורום עירוני בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. • בירושלים מופעל מרכז מידע לבוגרים עם מוגבלות בתחום התעסוקה. עיריית ירושלים מקיימת פעילויות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל ועם מוגבלות שכלית בפרט. בשנת 2013 התקיים פסטיבל בינלאומי בשם "שק"ל יוצרים מציאות", לסרטים המאתגרים את נושא המוגבלות. כמו כן, התקיים הפסטיבל "יוצרים צמי"ד", שבו הועלו מעל 60 מופעים במוקדים שונים בעיר, כאשר משתתפים בו מעל ל 300- יוצרים עם מוגבלויות מישראל ומחו"ל בכל תחומי האומנויות. עיריית ירושלים הקימה את המחלקה לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים )צמי"ד( באגף חברה, מנהל תרבות חברה ופנאי, במטרה לקדם את נושא שעות הפנאי של אנשים עם מוגבלות בתחומי חברה, תרבות וספורט, תוך דגש על שילוב בקהילה. בעיריית ירושלים הוקמה יחידה לטיפול בצרכים הייחודים של אנשים עם מוגבלות )שט"י(, שמבין מטרותיה המרכזיות: פיתוח שירותים ומענים בקהילה בתחום הטיפול הפרטני והקהילתי, התעסוקה, המגורים ותרבות הפנאי. על כל אלה ועוד ראויים עיריית ירושלים והעומד בראשה, מר ניר ברקת, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של ירושלים עיר מובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014 . חלק ב’ 43
באקה אל גרבייה באקה אל גרבייה היא דוגמא לשינוי העובר על החברה הערבית בתפיסה ובהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית, ההולכת ופותחת את שעריה לאנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט. באקה אל גרבייה בולטת במיוחד ביחס לערים ערביות אחרות. העירייה פועלת לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית, ומעודדת אותם לצאת לשוק העבודה החופשי ואף הקימה לצורך כך מרכז מיוחד. באקה אל גרבייה עושה רבות למען שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ונותנת דגש על צרכי המשפחות בקהילה. בבאקה אל גרבייה פועל בית ספר לחינוך מיוחד, הקולט כ 60- ילדים עם מוגבלות שכלית מרשויות מקומיות בסביבתה, מעבר לילדי העיר. בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת הארכת יום לימודים לילדים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה מתקיימות פעילויות משותפות במסגרת החינוך הפורמלי לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות: • פרויקט חקלאות המשלב ילדים מבתי ספר לחינוך מיוחד ובתי ספר רגילים. • שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בשיעורי ספורט בבתי ספר רגילים. • שילוב תלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד עם בית ספר רגיל, לאורך כל השנה, בנושא אומנות ובסדנאות טבחות. • הצגת מחזה על השונה בפני בתי ספר לחינוך הרגיל. בבאקה אל גרבייה משולבים שלושה ילדים בעלי מוגבלות שכלית בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. בבאקה אל גרבייה פועל מועדון לבוגרים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת דיור, "פרח שלבי", לאנשים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה מכללה אקדמית לחינוך, "אלקאסמי", אשר חרטה על דגלה הכרה בכך שאנשים עם מוגבלות מהווים חלק אינטגרלי מהחברה. בשנת 2013 התקיים במכללה יום העיון הראשון מסוגו במגזר הערבי על אנשים עם צרכים מיוחדים. בבאקה אל גרבייה פועל מע"ש, ובמסגרתו העירייה פועלת להוצאת אנשים לתעסוקה נתמכת. כיום משולבים שישה אנשים עם מוגבלות שכלית בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. בשנת 2013 נפתח מרכז תעסוקתי שנועד להכשיר 20 אנשים עם מוגבלות שכלית קלה לתעסוקה בשוק החופשי. בבאקה אל גרבייה מופעל פרויקט "שמש", שנועד לשקם משפחות שלהן ילדים עם מוגבלות. במסגרת הפרויקט ההורים מקבלים הדרכה וליווי ותכניות העשרה. על כל אלה ועוד, ראויים עיריית באקה אל גרבייה והעומד בראשה, עו"ד מורסי אבו מוך, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של באקה אל גרבייה עיר מובילה מבין הערים הערביות בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014 . 44 חלק ב’
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי
חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי

Recommended

Dámaso Alonso (4ºB)
Dámaso Alonso (4ºB)Dámaso Alonso (4ºB)
Dámaso Alonso (4ºB)
kafir14
 
Even - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Even - 30% de descoto em todos os EmpreendimentosEven - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Even - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Imóveis Mais Rio
 
Пазнай сваю Радзiму
Пазнай сваю РадзiмуПазнай сваю Радзiму
Пазнай сваю Радзiму
Anna Kniazhevich
 
Pagina
PaginaPagina
Pagina
Windark Spik
 
Mentefacto El Valor Estetico
Mentefacto El Valor EsteticoMentefacto El Valor Estetico
Mentefacto El Valor Estetico
nydiastella15
 
1 cuestionario
1 cuestionario1 cuestionario
1 cuestionario
BRENDADENNISSE
 
PSICOLOGÍA DEL COLOR
PSICOLOGÍA DEL COLORPSICOLOGÍA DEL COLOR
PSICOLOGÍA DEL COLOR
andreanavam
 
Publicadores
PublicadoresPublicadores
Publicadores
brenda68
 

Recommended

Dámaso Alonso (4ºB)
Dámaso Alonso (4ºB)Dámaso Alonso (4ºB)
Dámaso Alonso (4ºB)
kafir14
 
Even - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Even - 30% de descoto em todos os EmpreendimentosEven - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Even - 30% de descoto em todos os Empreendimentos
Imóveis Mais Rio
 
Пазнай сваю Радзiму
Пазнай сваю РадзiмуПазнай сваю Радзiму
Пазнай сваю Радзiму
Anna Kniazhevich
 
Pagina
PaginaPagina
Pagina
Windark Spik
 
Mentefacto El Valor Estetico
Mentefacto El Valor EsteticoMentefacto El Valor Estetico
Mentefacto El Valor Estetico
nydiastella15
 
1 cuestionario
1 cuestionario1 cuestionario
1 cuestionario
BRENDADENNISSE
 
PSICOLOGÍA DEL COLOR
PSICOLOGÍA DEL COLORPSICOLOGÍA DEL COLOR
PSICOLOGÍA DEL COLOR
andreanavam
 
Publicadores
PublicadoresPublicadores
Publicadores
brenda68
 
99polls
99polls99polls
99polls
gu9tsal
 
Evaluación institucional
Evaluación institucionalEvaluación institucional
Evaluación institucional
Nayra Linares
 
Zigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtionZigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtion
nannu31
 
Benchmarking
BenchmarkingBenchmarking
Benchmarking
Jonathan Calderón Pastén
 
Hoja249
Hoja249Hoja249
Hoja249
Ramon Pineda
 
Taimede okoloogia
Taimede okoloogiaTaimede okoloogia
Taimede okoloogia
markiza2005
 
Linguistic Project Presentation
Linguistic Project PresentationLinguistic Project Presentation
Linguistic Project Presentation
startalk
 
Malalties minoritàries
Malalties minoritàriesMalalties minoritàries
Malalties minoritàries
BeaLaus
 
Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15
smartcooper
 
על המרכז למוגבלויות
על המרכז למוגבלויות על המרכז למוגבלויות
על המרכז למוגבלויות
Alexa Neville
 
על המרכז-למוגבלויות
על המרכז-למוגבלויות על המרכז-למוגבלויות
על המרכז-למוגבלויות
Alexa Neville
 
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptxגאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
MichaelPatlan1
 
מעורבות חברתית
מעורבות חברתיתמעורבות חברתית
מעורבות חברתית
mimiazriel
 
קורים ברשת
קורים ברשתקורים ברשת
קורים ברשת
Ilana Tamir
 
שירות נגיש לכל - ורדה שמש
שירות נגיש לכל - ורדה שמששירות נגיש לכל - ורדה שמש
שירות נגיש לכל - ורדה שמש
National Library of Israel
 
שילוב קשישים בגינות קהילתיות
שילוב קשישים בגינות קהילתיותשילוב קשישים בגינות קהילתיות
שילוב קשישים בגינות קהילתיות
The Jerusalem Institute for Israel Studies
 
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוךמה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
Chanan Rubens
 
בית רשת
בית רשתבית רשת
בית רשת
AshdodSlides
 
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
mjbinstitute
 
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשתארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
netanel stern
 

More Related Content

Viewers also liked

Evaluación institucional
Evaluación institucionalEvaluación institucional
Evaluación institucional
Nayra Linares
 
Zigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtionZigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtion
nannu31
 
Taimede okoloogia
Taimede okoloogiaTaimede okoloogia
Taimede okoloogia
markiza2005
 
Linguistic Project Presentation
Linguistic Project PresentationLinguistic Project Presentation
Linguistic Project Presentation
startalk
 
Malalties minoritàries
Malalties minoritàriesMalalties minoritàries
Malalties minoritàries
BeaLaus
 
Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15
smartcooper
 

Viewers also liked (9)

99polls
99polls99polls
99polls
 
Evaluación institucional
Evaluación institucionalEvaluación institucional
Evaluación institucional
 
Zigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtionZigbee wireless home autoamtion
Zigbee wireless home autoamtion
 
Benchmarking
BenchmarkingBenchmarking
Benchmarking
 
Hoja249
Hoja249Hoja249
Hoja249
 
Taimede okoloogia
Taimede okoloogiaTaimede okoloogia
Taimede okoloogia
 
Linguistic Project Presentation
Linguistic Project PresentationLinguistic Project Presentation
Linguistic Project Presentation
 
Malalties minoritàries
Malalties minoritàriesMalalties minoritàries
Malalties minoritàries
 
Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15Smartcooper joan f presentacion 10x15
Smartcooper joan f presentacion 10x15
 

Similar to חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי

מעורבות חברתית
מעורבות חברתיתמעורבות חברתית
מעורבות חברתית
mimiazriel
 
קורים ברשת
קורים ברשתקורים ברשת
קורים ברשת
Ilana Tamir
 

Similar to חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי (11)

על המרכז למוגבלויות
על המרכז למוגבלויות על המרכז למוגבלויות
על המרכז למוגבלויות
 
על המרכז-למוגבלויות
על המרכז-למוגבלויות על המרכז-למוגבלויות
על המרכז-למוגבלויות
 
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptxגאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
גאווה ומוגבלות- מצגת על הקבוצה והנגשת מוגבלויות- אוקטובר 22.pptx
 
מעורבות חברתית
מעורבות חברתיתמעורבות חברתית
מעורבות חברתית
 
קורים ברשת
קורים ברשתקורים ברשת
קורים ברשת
 
שירות נגיש לכל - ורדה שמש
שירות נגיש לכל - ורדה שמששירות נגיש לכל - ורדה שמש
שירות נגיש לכל - ורדה שמש
 
שילוב קשישים בגינות קהילתיות
שילוב קשישים בגינות קהילתיותשילוב קשישים בגינות קהילתיות
שילוב קשישים בגינות קהילתיות
 
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוךמה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
מה חושבים תושבי חבל אילות על חינוך
 
בית רשת
בית רשתבית רשת
בית רשת
 
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
Smadar Somekh and Aya Almog Better Together Neighborhood Intervention 2018-07_10
 
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשתארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
ארגונים שמושיטים יד דרך הרשת
 

חוברת מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית 2014 סופי

  • 1. מדד ההכללה* ה- II של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה פברואר 2014 *הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז inclusion
  • 2. חלק א': עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כתיבה ועריכה: ד"ר שירלי ורנר, האוניברסיטה העברית, ירושלים הסקר בוצע על ידי מכון המחקר ב.י ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב חלק ב': מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל כתיבה ועריכה: עו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, ועו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים ניהול ועריכה: סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים תודה מיוחדת לראשי הערים ואגפי הרווחה והחינוך בעיריות על שיתוף הפעולה עריכה לשונית - אסנת גזית עריכה גרפית - לימור עציון www.graphlim.com הבאה לדפוס: אבי מספין, דובר אקים דפוס: קובי רן אקים ישראל, תל אביב, 2014
  • 3. דבר אקים ישראל 3 שלום רב, כל אדם הינו יצירה חד פעמית שאין שני לה, ולכל אדם זכות מלאה לחיות ככל האדם בקהילתו. ערך כבוד האדם, חירותו וזכויותיו ברור לרובנו, אך מימוש ערך זה, ובו הזכות לחיים עצמאיים ושילוב בקהילה, תלוי ביחסה של החברה כלפי האנשים, ובמידה רבה גם ביחסם של ראשי השלטון המקומי. בינואר 2013 השיקה עמותת אקים את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. מדד ההכללה הנו מדד חברתי משולב, שנועד לבחון, מדי שנה, הן את עמדות הציבור הרחב והן את מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 מצאנו כי ישנם הבדלים משמעותיים ביחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת אנשים עם מוגבלות פיזית )יחס שלילי יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית(. כמו כן, מצאנו כי ישנם פערים במידת ההכללה של האנשים בערים, הן במתן שירותים )נבדק האם קיים רצף שירותים( והן בטיב השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות שכלית, מבחינת הכללה של האנשים בתעסוקה בשוק חופשי, בפנאי במתנ"סים, בדיור בקהילה ובחינוך. כמו כן, ציינו את שלוש הערים אשדוד, רעננה ודימונה כערים המובילות בישראל במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. במדד ההכללה ה- II לשנת 2014 , אשר ממצאיו מפורטים בחוברת זו, בחנו את עמדות הציבור, תוך השוואתן לאלו מהשנה שעברה, וכן ערכנו השוואה בין משתתפים בסקר אשר נשאלו באופן ישיר על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת משתתפים אשר נשאלו באופן עקיף על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, כלומר נשאלו כיצד לדעתם אדם אחר היה מתייחס לאדם עם מוגבלות שכלית. בעמדות הציבור במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , בהשוואה לאלו של מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 , אנו עדים לנסיגה מסוימת: בשנת 2014 אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנת 2013 . פחות אנשים בציבור השנה, לעומת השנה הקודמת, אמרו כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד סברו שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת. בנוסף, הממצא הבולט ביותר בסקר שנערך בקרב הציבור היה כי ישנם הבדלים משמעותיים בין עמדותיהן של שתי הקבוצות שהשתתפו בסקר: כאשר אנשים נשאלו מה לדעתם עמדותיו ויחסו של אדם אחר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, הם הביעו עמדות שליליות יותר מאשר אלו אשר נשאלו בקבוצה השנייה באשר לעמדותיהם שלהם. כך, למשל, 81% מהאנשים השיבו שהיו רוצים להיות שכנים של אדם עם מוגבלות שכלית לעומת 64% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה להיות שכן של אדם עם מוגבלות שכלית. כן 83% מהאנשים השיבו שהיו רוצים לקבל שירות מאדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 75% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה לקבל שירות מאדם עם מוגבלות שכלית. התמונה המצטיירת מסקר זה אפוא היא שאנשים סוברים כי הלך הרוח הציבורי הינו שלילי יותר מעמדותיהם שלהם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ואף ייתכן שעמדותיהם האמתיות שלהם עצמם, אותן הם אינם חושפים באופן גלוי, הן שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. בכל מקרה, תמונה זו מראה, לצערנו, כי הדרך להכללה ולקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית עדיין ארוכה. כמו כן, אוששו גם בשנה זו הממצאים הבאים: קיים קשר ישיר בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ועמדות חיוביות. ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חיוביות יותר. נמצא גם כי ככל שלמשיב יש ידע
  • 4. רב יותר בתחום המוגבלות השכלית, כך הוא הביע עמדות חיוביות יותר. ממצאים אלו מחזקים את מסקנותינו ממדד ההכללה ה- I לשנת 2013 ואף נותנים להם מימד נוסף: לצורך שינוי עמדותיו של הציבור ישנו צורך בחשיפתו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית - הן בהיכרות אישית והן בידע. בהזדמנות זו, אנו מברכים את שר החינוך, הרב שי פירון, על השקת התכנית "האחר הוא אני" כנושא מרכז במערכת החינוך. אנו מאמינים כי לצד תכנית חינוכית חשובה זו, יש לפעול ביתר שאת להכללתם הלכה למעשה של ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך הרגילה ולחשיפה של הציבור בכללותו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית. ובאשר לחלק השני של מדד ההכללה – מדיניות השלטון המקומי: מסקר הערים במדינת ישראל ל 2014- , ברור כי לרשויות המקומיות תפקיד חשוב בפתיחת דלתות הקהילה המקומית לאנשים עם מוגבלות ולמאבק בתופעת ה-) NIMBY )Not In My Back Yard , אשר עדיין, לצערנו, קיימת במקומות שונים. הנה, גם השנה אנו עדים להתבטאות קשה, מצד ראש עיר בישראל, ביחס לקיומן של מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות. מידת ההכללה של הערים בישראל נבחנה השנה, בדומה לשנה שעברה, תוך התייחסות לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית )חינוך, דיור, תעסוקה ופנאי(; והשני - מידת ההכללה של האנשים בקהילה המקומית - כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה בשוק העבודה החופשי, פעילויות פנאי במתנ"ס הקהילתי ותכניות קהילתיות וחינוכיות מיוחדות. אנו מברכים את העיר ירושלים, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 נמצאה כמובילה בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. אנו מברכים גם את העיר באקה אל גרבייה, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 נמצאה כמובילה מבין הערים הערביות בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ירושלים ובאקה אל גרבייה מצטרפות לאשדוד, רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה ה- II בשנת 2014 בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה המקומית. זה המקום להעלות על נס את פועלו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, מאיר כהן, על עשייתו בתחום הכללת אנשים עם מוגבלות בקהילה. כאשר כיהן כראש העיר דימונה בשנת 2013 , נבחרה העיר בראשותו של השר כהן לעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ברכותינו לראש העיר ירושלים, מר ניר ברקת, ולראש העיר באקה אל גרבייה, עוה"ד מורסי אבו מוך. כמו כן, ברכותינו לראש העיר רעננה, מר זאב בילסקי, לראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, ולראש העיר דימונה, מר בנימין ביטון - על הובלתם במדד ההכללה ה- .II לסיום, אנו מבקשים להודות מקרב לב לד"ר שירלי ורנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על בניית שאלון המחקר, ניתוח הנתונים וכתיבת ממצאי המחקר; למכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב, על עריכת סקר עמדות הציבור; ולכל ראשי הערים ולעובדי אגפי הרווחה והחינוך בעיריות, אשר שיתפו עמנו פעולה. כן תודתנו נתונה לעו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, לעו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים, וללאה ברקמן פורת, מנהלת אגף סנגור קהילתי באקים, על ביצוע מדד ההכללה ברשויות המקומיות. 4 , סיגל פרץ יהלומי מנכ"לית אקים ישראל , עמי אילון יו"ר אקים ישראל
  • 5. חלק א: עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תקציר מחקר - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית המחקר ממצאי המחקר נספח חלק א' - שאלוני עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חלק ב: מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל רקע קריטריונים לבחינת ההכללה בערים ממצאי מדד ההכללה בערים נספח חלק ב' - שאלון עיריות להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית 9 12 14 22 39 40 42 51 תוכן עניינים 5
  • 6.
  • 7. חלק א' עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ד"ר שירלי ורנר – בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים מכון מחקר: ב.י ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב
  • 8.
  • 9. תקציר המחקר- עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית מחקרים בעולם מראים כי החסם המשמעותי ביותר בפני שילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה נובע מסטיגמות, דעות קדומות, בורות ועמדות שליליות של הציבור הרחב כלפי אוכלוסייה זו. רוב הציבור אינו מודע לטווח היכולות של אנשים עם מוגבלות שכלית ואינו מודע לאפשרות ולצורך לשלבם בקהילה. בשנת 2013 אקים יזמה פיתוחו של מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד ההכללה מדרג את עמדות הציבור הרחב בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאים שונים )רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד(. בשנה הראשונה למחקר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית נבחנו תוך השוואה לעמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית. מממצאי המחקר עלה כי יחס החברה כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שלילי יותר מאשר יחסה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית, וייתכן כי הדבר נובע מחוסר הבנת המגבלה השכלית ודעות קדומות לגביה. תוצאות אלה פורסמו בהרחבה במדד ההכללה ה- I של אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013 . עוד עלה מממצאי מדד הכללה ה- I לשנת 2013 כי 67% מהמשיבים לא ידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית, רבע מהם חשבו שהאדם עלול להיות אגרסיבי כלפיהם, כשליש סברו שכדאי שאנשים עם מוגבלות שכלית יגורו במסגרות נפרדות ומחצית מהם העדיפו שלא להיות חברים של אדם כזה. כמו כן, עלה כי לצד אנשים שחשבו כי ודאי שמגיע לאנשים עם מוגבלות שכלית להשתתף בפעילות במתנ"סים, רבים חשבו כי אין להם כל זכות להצביע בבחירות. תחושות של דחק חברתי, פחד, מתח וחוסר הבנה בלטו בממצאים. ממצא בולט ומסכם של מדד הכללה ה- I לשנת 2013 היה הקשר הישיר בין היכרות ויחסים עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין עמדות חיוביות. כלומר, ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית וידע סובייקטיבי רב יותר על מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית היו חיוביות יותר. בשנת 2014 , במדד ההכללה ה- II המתפרסם כאן, בחנה אקים את עמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, הן בהשוואה לממצאי מדד ההכללה ה- I לשנת 2013 והן בהשוואה בין עמדות הנבדקות באופן ישיר לעומת עמדות הנבדקות באופן עקיף )השלכתי(. לצורך כך ערכה אקים, באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב, סקר עמדות בקרב מדגם אקראי מייצג של 607 אנשים במגזר היהודי והערבי. נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר בראיון טלפוני בעברית, רוסית וערבית. גרסה אחת העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר ישיר – כלומר המשתתף נשאל מה יחסו שלו לאדם עם מוגבלות שכלית )"גרסה ישירה"(. הגרסה השנייה העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר השלכתי – כלומר המשתתף במחקר נשאל באשר לדעתו על יחסו של אדם אחר לאנשים עם מוגבלות שכלית )"גרסה השלכתית"(. בהשוואה בין ממצאי הסקר לשנת 2013 לסקר זה לשנת 2014 עולה כי קיימת נסיגה מסוימת בעמדות הציבור השנה לעומת השנה שעברה. כלומר, ב 2014- הביעו הנסקרים דעות שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביחס לשנת 2013 . עוד עולה מממצאי הסקר כי ישנו הבדל משמעותי בין עמדות משתתפי הסקר בגרסה הישירה לעומת הגרסה ההשלכתית, כאשר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שליליות יותר בגרסה ההשלכתית, בפרט במרכיבי המחשבות, הרגשות וההתנהגות. חלק א’ 9
  • 10. 1. מרכיב המחשבות: השוואה בין 2013 ל 2014- : רק כמחצית מהמשתתפים, 58% , דיווחו השנה שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. זאת לעומת 74% אשר דיווחו בשנה שעברה כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. במענה לשאלות הקשורות למסוכנות של אדם עם מוגבלות שכלית, כרבע מהנשאלים - בשנת 2014 ובשנת 2013 ללא הבדל - השיבו כי יחששו שאדם עם מוגבלות שכלית מסוכן ועלול להיות אגרסיבי כלפיהם. כ 43%- השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: ממצא שבלט בסקר הוא הדחק החברתי כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. מתוך התשובות עולה כי מרבית המשיבים אינם יודעים כיצד לפעול באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, 54% לא ידעו מה אדם עם מוגבלות שכלית מצפה מהם ו 39%- דיווחו כי לא יידעו כיצד לענות לו. ממצאים אלו מחריפים בגרסה ההשלכתית, שבה 56% דיווחו כי לא יידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית. 2. מרכיב הרגשות: השוואה בין 2013 ל 2014- : הממצא הבולט בהקשר זה הוא ההבדל הקיים בתחושת הלחץ ממפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית. השנה דיווחו 14.5% מהמשיבים כי יחושו לחץ בסיטואציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, זאת לעומת 8.3% אשר דיווחו אשתקד כי ירגישו רגש זה. באשר לרגשות אחרים לגביהם נשאלו המשיבים )כגון עצבנות, בושה ומתח(, לא נמצאו הבדלים משמעותיים השנה לעומת השנה שעברה. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: הממצאים מצביעים על כך שמרבית המשיבים הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר הם נשאלו באופן ישיר. יחד עם זאת, כאשר נשאלו באופן עקיף, ניתן לראות ביטוי למידה רבה יותר של רגשות שליליים ורגשות שמעידים על דחק חברתי באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית. ההבדלים בין הגרסה הישירה להשלכתית נמצאו באשר לכלל הרגשות, ובהם דחייה, עצבנות, בושה, לחץ, חוסר נוחות ורחמים. כך למשל, 14.5% מהמשיבים דיווחו כי ירגישו לחץ במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 30% בגרסה ההשלכתית, ו 5%- מהמשיבים ירגישו דחייה במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 25.7% בגרסה ההשלכתית. 3. מרכיב ההתנהגות השוואה בין 2013 ל 2014- : ההבדלים הבולטים במרכיב ההתנהגות בין הסקר בשנת 2013 לסקר השנה נמצאו בשני רכיבים: בשנה שעברה 10% מהמשיבים ציינו כי יתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית, בעוד שהשנה 18% ציינו כי יתרחקו מאותו אדם. בנוסף, 8% מהמשיבים ציינו בשנת 2013 כי ימצאו תירוץ לעזוב את מקום המפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 16.3% בשנת 2014 . השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על התנהגות הימנעותית או מתרחקת כאשר נעשה שימוש בשאלון ההשלכתי. לדוגמא, בעוד ש 16%- מהמשיבים טענו כי ימצאו תירוץ לעזוב את האדם עם המוגבלות השכלית באם יפנה אליהם בגרסה הישירה, 43% מהמשתתפים טענו כך בגרסה ההשלכתית. 10 חלק א’
  • 11. 4. מרכיב הקרבה החברתית מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כאן בלטו הבדלים בין הקרבה החברתית השנה לעומת השנה שעברה, ויותר מכך - בין אנשים שנשאלו באופן ישיר לדעתם לבין אנשים שנשאלו באופן השלכתי. השוואה בין 2013 ל 2014- : השנה אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנה שעברה. כך למשל, פחות אנשים הביעו רצון להיות שכנים: חלק א’ 11 81.2% השנה לעומת 85.6% שנה שעברה. השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית: במרכיב הקרבה החברתית בלטו במיוחד ההבדלים בין הגרסה ההשלכתית לישירה. הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על רצון למרחק חברתי כאשר נעשה שימוש בשאלון השלכתי. לדוגמא, בעוד ש 81%- מהמשתתפים הביעו רצון להיות שכנים לאדם עם מוגבלות שכלית בגרסה הישירה, רק 64% הביעו רצון זה בגרסה ההשלכתית. 5. זכויות אנשים עם מוגבלות שכלית הממצאים הקשורים לתפיסת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מצביעים על כך שרובם המכריע של המשיבים ) 87% ( סוברים כי אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה ובמתנ"ס כמו כל אחד אחר. לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים אשר ענו על שאלון השנה לעומת השנה שעברה או בין הגרסה הישירה לעומת ההשלכתית. יחד עם זאת, בנוגע לזכות להצביע בבחירות: רק 67% סברו כי צריכה להיות לאנשים עם מוגבלות שכלית הזכות להצביע בבחירות. 6. היכרות אישית וידע בתחום המוגבלות השכלית 67% מהמשיבים דיווחו כי יש להם היכרות וידע על אדם עם מוגבלות שכלית. 57% דיווחו כי היו רוצים לקבל עוד מידע על אדם עם מוגבלות שכלית. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע או ההיכרות בין השנה לשנה שעברה או בין הגרסה ההשלכתית והישירה. בחינה נוספת נעשתה באשר לבחינת העמדות בהתאם למשתני רקע. הנתון הבולט ביותר בהקשר זה הצביע על כך שככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם בעל מוגבלות שכלית, כך תפיסת העמדות הייתה חיובית יותר. קשר חיובי נמצא גם בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשיב ועמדותיו. ככל שלמשיב ידע רב יותר על אנשים עם מוגבלות שכלית, כך הוא דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי. בנוסף, נמצא קשר בין הרצון לקבלת ידע על מוגבלות שכלית ובין ידע קיים או היכרות מוקדמת: כך, אנשים אשר דיווחו כי יש להם ידע על מוגבלות שכלית או היכרות עם אנשים עם מוגבלות שכלית, ציינו כי הם מעוניינים בידע נוסף בתחום זה. עמדותיהם של אנשים אלו, אשר ביקשו לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית, הינן באופן מובהק חיוביות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
  • 12. המחקר המחקר נעשה תוך שימוש במדגם מייצג אקראי של 607 מרואיינים בני 18 ומעלה ) 509 במגזר היהודי ו 98- במגזר הערבי(. במחקר נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר במסגרת ראיון טלפוני בעברית, רוסית וערבית )ראה נספחים(. הגרסה הישירה כללה תיאור מפורט של אדם בן 30 עם מוגבלות שכלית. המשתתף מתבקש לדמיין סיטואציה בה הוא נמצא במקום ציבורי והבחור עם המוגבלות השכלית פונה אליו בשאלה )ראה נספח(. לאחר שמיעת תיאור המקרה, המשתתף עונה על שאלות אשר מודדות את האופן שבו הוא עצמו היה מרגיש, חושב או מתנהג בסיטואציה המתוארת; כלומר, מרכיב המחשבות, מרכיב הרגשות ומרכיב ההתנהגות בעמדות. הגרסה ההשלכתית הינה דומה, אולם בה מתואר בחור בשם יוסי אשר נמצא בסיטואציה בה בחור עם מוגבלות שכלית פונה אליו במקום ציבורי. לכלל שאלות המחקר מתבקש המשתתף לענות מה הוא חושב שיוסי היה מרגיש, חושב או כיצד יוסי היה מתנהג בסיטואציה המתוארת. ההנחה הינה כי התשובות אשר המשתתף נותן לגבי יוסי בעצם משקפות את תפיסת המשתתף עצמו הלכה למעשה או תפיסתו לגבי הלך הרוח הציבורי, גם אם היא אינה כדעתו שלו. שיטת המדידה: הספרות המחקרית מצביעה על כך שלעיתים תכופות קיימים קשיים במדידת עמדות, לאור הרצון של משיבים במחקרים לרצייה חברתית ולדיווח על עמדות חיוביות יותר מאלו שמוחזקות על ידם בפועל ) Loo, 2011 (. חוקרים מרכזיים בתחום העמדות הבחינו בין כלי מדידה ישירים לכלי מדידה השלכתיים )או עקיפים(. בשימוש בכלי מדידה ישירים, אשר הינם רווחים יותר במחקרים, מטרת המחקר ואופן ניסוח השאלות מחדדים למשתתפים שהחוקרים מעוניינים למדוד את עמדותיהם. באופן זה נמדדו עמדות במחקר אשר נערך בשנת 2013 . לעומת כלים אלו, כלי מדידה עקיפים כוללים שיטות השלכתיות Antonak & Livneh, 2001( (. בשיטות אלו המשתתפים אינם מודעים לכך שהחוקר מודד את העמדות שלהם, ועל כן כלים מסוג זה מהווים אלטרנטיבה טובה בכדי להגיע למדידה מדויקת יותר של עמדות ) .)McCaughey & Strohmer, 2005 בנוסף, כלי זה יש בו כדי לשקף הלך רוח כללי של הציבור כפי שהוא נתפס בראיית המשתתף בסקר. אחת ממטרות הסקר אשר נערך השנה ואשר ממצאיו מוצגים בדוח זה, הינה לערוך השוואה בין עמדותיהם של משתתפים המשיבים לשאלון מחקר המנוסח באופן ישיר, לעומת שאלון המנוסח באופן השלכתי. זאת בנוסף להשוואה בין עמדות הציבור בסקר זה לעומת הסקר שנערך בשנה שעברה. שתי גרסאות השאלון כללו 64 שאלות, אשר התחלקו לשלושה חלקים: 1. תגובה לפנייה של אדם עם מוגבלות שכלית: בתחילת הראיון המראיין מבקש מהמשיב לתאר לעצמו סיטואציה שבה הוא נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע, כאשר בחור בן 30 עם מוגבלות שכלית פונה אליו בשאלה. המשתתפים התבקשו להשיב על מספר שאלות המיועדות למדוד את תגובתם אל הבחור: מחשבותיהם ) 12 פריטים(, תחושותיהם ) 17 פריטים(, התנהגותם ) 7 פריטים( ומידת נכונותם לקרבה חברתית עם הבחור ) 4 פריטים(. בגרסה ההשלכתית המראיין מבקש מהמשתתף לתאר סיטואציה אודות אדם בשם יוסי, אשר נמצא במקום ציבורי כפי שתואר לעיל ונפגש עם אותו בחור אשר תואר לעיל. בכלל הפריטים המשתתף מתבקש להשיב לפי הצורה שבה הוא צופה את תגובתו של יוסי. ההנחה הינה כי התשובות לגרסה ההשלכתית בעצם מייצגות את תפיסת המשתתף עצמו או את דעתו על הלך הרוח של הציבור. תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא ו 5- = במידה רבה מאוד. 12 חלק א’
  • 13. 2.זכויות: המשתתפים התבקשו לדרג את הסכמתם לכל אחת משבע שאלות המתייחסות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, כמו הזכויות להשתתף בפעילות פנאי, להסכים לטיפול רפואי, להתחתן, להצביע ולקיים יחסי מין. גם בפריטים אלו נוסחו השאלות באופן ישיר או באופן השלכתי, על פי שתי הגרסאות. חלק א’ 13 תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא ו 5- = במידה רבה מאוד. 3. רקע דמוגרפי: חלק זה כלל מידע אודות מין, גיל, השכלה, רמת דתיות, הכנסה, היכרות אישית עם אדם עם מוגבלות שכלית ומידת ידע לגבי מוגבלות שכלית.
  • 14. ממצאי המחקר היכרות וידע בתחום המוגבלות השכלית: מבין המשתתפים, 67% דיווחו כי הם מכירים אישית אדם עם מוגבלות שכלית. בנוסף, 67% דיווחו על כך שיש להם ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה. מבין המשתתפים בעלי הידע ברמה הבינונית עד גבוהה, 12% דיווחו שהידע שלהם הינו מבן משפחה, 23% מהיכרות אישית אחרת, 20% דרך למידה ו- 30% רכשו ידע באופנים אחרים, כגון עבודה, אינטרנט, התנדבות, טלוויזיה ועוד. מבין המשתתפים, 57% היו מעוניינים לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע הסובייקטיבי בין משתתפים אשר ענו לגרסה השלכתית, לעומת משתתפים שענו לגרסה הישירה, וכן לעומת התשובות שניתנו בשנה הקודמת. נמצאו הבדלים במידת הרצון של המשתתפים לרכוש ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית בהתאם למידת הידע הסובייקטיבי שהם דיווחו עליו. כך, 45% מהמשתתפים אשר דיווחו שיש להם מידה רבה או רבה מאוד של ידע, דיווחו על רצון לידע נוסף במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 34% מקרב אלו שדיווחו על מידה בינונית של ידע ו 24%- מקרב אלו שדיווחו על מידה מועטה של ידע. מרכיב המחשבות: כפי שניתן לראות בתרשים 1, יותר ממחצית מהמשתתפים )כ 58%- ( דיווחו שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית, 86% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה ידידותי ו 67%- סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה מעניין. יחד עם זאת, 71% סברו כי לאדם זה יכולת נמוכה, 71% סברו כי הוא איטי וכשליש מהמשתתפים חשבו שהוא עשוי להיות מסוכן או אגרסיבי ) 32% (. בהתאם לכך, 43% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית זקוק למסגרת נפרדת ו 54%- סברו כי הם אינם יודעים למה אדם זה מצפה מהם. הבדלים בין מדד ההכללה הקודם לזה שבשנה הנוכחית נמצאו בשני פריטים. ראשית, פחות אנשים בציבור בשנה זו לעומת הקודמת דיווחו על כך שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית - 58% השנה לעומת 74% בשנה שעברה. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד דיווחו על כך שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת: כ 43%- השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת. הבדלים בין הגרסה ההשלכתית לגרסה הישירה נמצאו בארבעה פריטים. אנשים אשר השיבו לגרסה ההשלכתית דיווחו שאנשים עם מוגבלות שכלית הינם פחות מעניינים, יותר ילדותיים, יותר איטיים. במיוחד בולט ההבדל בין הגרסה הישירה לגרסה ההשלכתית באחוז המשתתפים אשר אינם יודעים כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית: 39% מהמשתתפים בגרסה הישירה, לעומת 56% מהמשתתפים בגרסה ההשלכתית. 14 חלק א’
  • 15. אשמח להכיר* 90 80 70 60 50 40 30 20 10 חלק א’ 15 תרשים 1 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים קוגנטיביים מסגרת נפרדת* לא יודע מה מצפה לא יודע לענות+ ניראה ידידותי איטי+ יכולת נמוכה ילדותי+ אגרסיבי מסוכן מעניין+ 0 2014 2013 השלכתי אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 מרכיב הרגשות: תרשים 2 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו שהרגישו כל אחד מהייחוסים הרגשיים במידה בינונית, במידה רבה או במידה רבה מאוד. באופן כללי, הממצאים המוצגים מצביעים על כך שבמרכיב הרגשי, המשתתפים במחקר הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. ניתן לראות כי עבור מרבית פריטי הרגשות השלילים )מצוברח, מדוכא, חוסר נוחות(, פחות מ 18%- מהמשתתפים סברו שירגישו רגש זה. הרגשות השלילים ביותר באו לידי ביטוי ברחמים, לחץ, חוסר אונים וחוסר נוחות. במרבית פריטי הרגשות לא נמצאו הבדלים בעמדות הציבור בין שנת 2013 לשנת המחקר הנוכחית. הבדלים נמצאו באשר ללחץ - הציבור דיווח על תחושה רבה יותר של לחץ השנה ) 14.5% ( לעומת השנה הקודמת ) 8.3% (. לעומת זאת, נמצאו הבדלים בולטים בכל הדיווחים על הרגשות השליליים, בין המשתתפים בגרסה הישירה למשתתפים בגרסה ההשלכתית: כאשר נעשה שימוש בגרסה ההשלכתית, ייחוסים רגשיים שליליים יותר נמצאו בכל הפריטים )בושה, פחד, אשמה, ביישנות, עצבנות, לחץ, דחייה, מתוח, נבוך, חוסר אונים וחוסר נוחות(. ממצאים אלו מעידים על דחק חברתי גדול יותר כאשר אנשים נשאלים באופן עקיף על רגשותיהם - דבר אשר מאפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה כנה יותר.
  • 16. חוסר נוחות+ חוסר אונים+ פחד+ לחץ+ עצבנות+ 80 70 60 50 40 30 20 10 2014 2013 השלכתי מרכיב ההתנהגות: תרשים 3 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אדם עם מוגבלות שכלית. בשלושה מפריטי ההתנהגות נמצאו הבדלים בשאלון אשר הועבר בשנה זו בהשוואה לשנה הקודמת. אחוזים רבים יותר של משתתפים בשנה זו דיווחו על כך שיתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית ) 18% השנה לעומת 10% בשנה קודמת(, ימשיכו להתעסק בענייניהם ) 13.6% לעומת 6.3% ( וימצאו תירוץ לעזוב את הסיטואציה ) 16.3% השנה לעומת 8% בשנה קודמת(. כפי שניתן לראות בתרשים 3, מיעוט המשתתפים דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר נעשה שימוש בגרסה הישירה. יחד עם זאת, יותר אנשים דיווחו על התנהגות זו כאשר נעשה שימוש בתיאור המקרה בגרסה השלכתית. כך, לדוגמא, נמצא כי 33.8% מהמשתתפים היו מתרחקים מאדם עם מוגבלות שכלית )לעומת 18.1% שנשאלו בגרסה הישירה(, 29% היו "עושים עצמם" לא שומעים )לעומת 8.4% שנשאלו בגרסה הישירה(, 34% היו שוקעים בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון )לעומת 13.6% שנשאלו בגרסה הישירה(, 36.3% היו ממשיכים להתעסק בדבר מה אחר )לעומת 8.9% שנשאלו בגרסה הישירה(, ו 43%- היו מוצאים תירוץ לעזוב )לעומת 16% שדיווחו על כך בגרסה הישירה(. 16 חלק א’ תרשים 2 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים שליליים רגשיים מדוכא+ מצוברח+ רחמים+ מתוח+ נבוך+ אשמה+ בישנות+ בושה+ דחיה+ 0 אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
  • 17. תרשים 3 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על הגשת עזרה, לעומת התנהגות המנעותית או מתרחקת חלק א’ 17 תשקע במשהו אחר+ תעשה עצמך לא שומע+ תמצא תרוץ לעזוב*+ תתעסק בעניינך*+ תיזום המשך שיחה תשאל אם צריך דבר+ תתרחק+* 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 2014 2013 השלכתי אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על התנהגות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 מרכיב הקרבה החברתית: מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כפי שניתן לראות בתרשים 4, נמצאו הבדלים בשלושה פריטים בשנה זו בהשוואה לאשתקד, כאשר פחות משתתפים השנה הביעו רצון להיות שכנים, להיות חברים או לעבוד באותו חדר עם אדם בעל מוגבלות שכלית. באשר לגרסאות השאלון, משתתפים אשר השיבו על גרסה השלכתית, בהשוואה למשתתפים אשר השיבו לשאלון בגרסה הישירה - דיווחו על רצון נמוך יותר להיות שכנים ) 64% לעומת 81% (, לקבל שירות בבית קפה ) 75% לעומת 83% ( או לעבוד באותו חדר עם אדם עם מוגבלות שכלית ) 72% לעומת 81% (.
  • 18. תרשים 4 - אחוז המשיבים הרוצים קרבה חברתית לעבוד באותו חדר+* שירות בבית הקפה+ חבר* שכן+* 100 80 60 40 20 0 אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על קרבה חברתית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014 זכויות אנשים עם מוגבלות שכלית תרשים 5 מציג את אחוז המשתתפים אשר לא תמכו במספר סוגי זכויות לאנשים עם מוגבלות שכלית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד. התמיכה הרבה ביותר הייתה בפעילות פנאי במתנ"ס ובהסכמה לכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית יש זכויות שוות כמו לכל אדם אחר. התמיכה הנמוכה ביותר הייתה בזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית להוליד ילדים, להסכים לטיפול רפואי או להצביע בבחירות. בכל השאלות הנוגעות לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית לא נמצאו הבדלים בין עמדות הציבור השנה לעומת שנה שעברה. באשר להבדלים בין הגרסאות, נמצא הבדל בפריט אחד בלבד, כאשר יותר אנשים אשר השיבו לגרסה השלכתית הביעו חוסר תמיכה בכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית זכויות שוות ככל אחד אחר, בהשוואה למשתתפים שהשיבו לגרסה הישירה. 18 חלק א’ 2014 2013 השלכתי
  • 19. תרשים 5 - אחוז המשיבים אשר לא תמכו בכל זכות טיפול רפואי פעילות פנאי במתנ”ס להתחתן יחסי מין להצביע ילדים להוליד זכויות שוות ככל אחד+ אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על חוסר תמיכה בכל זכות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד + מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 חלק א’ 19 2014 2013 השלכתי
  • 20. הבדלים בעמדות ובזכויות לפי משתני רקע: בשלב זה בדקנו אם קיימים הבדלים במרכיבי העמדות השונים )המרכיב הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגות ההימנעותית והמתרחקת, קרבה חברתית ותפיסת זכויות( כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית על פי משתני הרקע. מגדר - הן בגרסה הישירה והן בגרסה ההשלכתית, ההבדל היחיד שנמצא בין גברים לנשים היה במרכיב תפיסת הזכויות, כאשר נשים דיווחו על תפיסת זכויות באופן שלילי יותר מאשר גברים. מגזר - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בין משתתפים מהמגזר היהודי לעומת המגזר הערבי. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי היו שליליות יותר מאלו של משתתפים מהמגזר היהודי. כמו כן, נמצאו הבדלים במרכיב ההתנהגות המתרחקת, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי היו שליליות יותר מאלו של משתתפים מהמגזר היהודי. רמת הכנסה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים במרכיבי העמדות השונים על פי רמת ההכנסה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר לבעלי הכנסה ממוצעת היו עמדות חיוביות יותר מאשר בעלי הכנסה נמוכה או גבוהה. גיל - הן בגרסה ההשלכתית והן בגרסה הישירה נמצא קשר בין גיל המשתתף והמרכיב הקוגניטיבי, כמו גם המרכיב של תפיסת הזכויות. כך שככל שהמשתתף מבוגר יותר, כך הוא מדווח על תפיסה שלילית יותר, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת ירידה בתמיכה בזכויות. בגרסה ההשלכתית נמצא גם קשר בין גיל הנבדק לתפיסת קרבה חברתית, כך שמשתתפים אשר היו מבוגרים יותר דיווחו על פחות רצון לקרבה חברתי. השכלה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בעמדות על פי רמת ההשכלה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי - נמצא כי משתתפים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית החזיקו בעמדות פחות חיוביות לעומת משתתפים בעלי השכלה תיכונית או גבוהה מתיכונית. היכרות מוקדמת - הן בגרסה ההשלכתית והן בגרסה הישירה, נמצאו הבדלים במרכיב הקרבה החברתית בין משתתפים שלהם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין משתתפים ללא היכרות זו, כאשר משתתפים שלהם היכרות עם אדם בעל מוגבלות שכלית דיווחו על יותר רצון לקרבה חברתית מאשר משתתפים ללא היכרות. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר משתתפים שלהם היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית דיווחו על רמה נמוכה יותר של ייחוסים קוגניטיביים שליליים מאשר משתתפים ללא היכרות מסוג זה. ידע סובייקטיבי בתחום המוגבלות השכלית – בגרסה הישירה נמצא קשר בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשתתף ועמדותיו במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב הקרבה החברתית, כך שככל שלמשתתף תפיסת ידע רבה יותר, כך הוא גם דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ויותר רצון לקרבה חברתית. בגרסה ההשלכתית לא נמצא קשר בין ידע סובייקטיבי לבין אף אחד ממרכיבי העמדות. רצון לקבל יותר ידע על מוגבלות שכלית - בשתי גרסאות השאלון נמצאו הבדלים בקרבה חברתית על פי רצון המשתתפים לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית. נמצא כי משתתפים בעלי רצון מועט או חוסר רצון לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית העידו על רצון רב יותר למרחק חברתי )פחות רצון לקרבה(. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים גם במרכיב הקוגניטיבי, כאשר הייחוסים הקוגניטיביים של משתתפים שלהם רצון רב לידע נוסף היו פחות שליליים מאשר אלו של משתתפים בעלי רצון מועט יותר לידע בתחום. 20 חלק א’
  • 22. סקר אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013 : גרסה א' - ישירה שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו. אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה 1. בן כמה אתה? למי שלא ענה: 1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך 18-21 1 29-22 2 34-30 3 39-35 4 44-40 5 49-45 6 54-50 7 59-55 8 64-60 9 69-65 10 +70 11 12 לא להקריא: מסרב 22 נספח חלק א’ 2. מין? 1 גבר 2 אישה 3. מהי השכלתך? 1 עממית או פחות 2 תיכונית חלקית 3 תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות 4 תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות 5 על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית( 6 תואר אקדמי חלקי 7 תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון 8 תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא 9 לא להקריא: מסרב
  • 23. אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה: אתה נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור בן 30 שיש לו מוגבלות שכלית ופונה אליך בשאלה. לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל , ניהול כספים ועוד. לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי: נספח חלק א’ 23 באיזו מידה אתה תרגיש אם הבחור יפנה אליך במקום ציבורי? רגשות: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 4. בושה 9 5 4 3 2 1 5. רגוע 9 5 4 3 2 1 6. רחמים 9 5 4 3 2 1 7. פחד 9 5 4 3 2 1 8. שלווה 9 5 4 3 2 1 9. אשמה 9 5 4 3 2 1 10 . ביישנות 9 5 4 3 2 1 11 . נינוח 9 5 4 3 2 1 12 . עצבנות 9 5 4 3 2 1 13 . לחץ 9 5 4 3 2 1 14 . מצוברח 9 5 4 3 2 1 15 . מדוכא 9 5 4 3 2 1 16 . דחייה 9 5 4 3 2 1 17 . מתוח 9 5 4 3 2 1 18 . חוסר אונים 9 5 4 3 2 1 19 . נבוך 9 5 4 3 2 1 20 . חוסר נוחות 9 5 4 3 2 1
  • 24. לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארנו לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי באיזו מידה אתה: לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור אשר תואר. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך אתה תתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי. 24 נספח חלק א’ במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 21 . תשמח להכיר את הבחור 9 5 4 3 2 1 22 . תחשוב שהוא נראה ידידותי 9 5 4 3 2 1 23 . תחשוב שתוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח 9 5 4 3 2 1 24 . תחשוב שהוא בחור מענין 9 5 4 3 2 1 25 . תחשוב שלא תדע איך לענות לבחור 9 5 4 3 2 1 26 . לא תדע מה הבחור מצפה ממך 9 5 4 3 2 1 27 . תחשוש שהבחור מסוכן לאחרים 9 5 4 3 2 1 28 . תחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה 9 5 4 3 2 1 29 . תחשוב שהבחור נראה ילדותי 9 5 4 3 2 1 30 . תחשוב שהבחור איטי 9 5 4 3 2 1 31 . תחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך 9 5 4 3 2 1 32 . תחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת 9 5 4 3 2 1
  • 25. נספח חלק א’ 25 באיזו מידה אתה: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 33 . תתרחק ממנו 9 5 4 3 2 1 34 . תעשה את עצמך לא שומע 9 5 4 3 2 1 35 . תשקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד 9 5 4 3 2 1 36 . תמשיך להתעסק בעניינך 9 5 4 3 2 1 37 . תמצא תרוץ לכך שעליך לעזוב 9 5 4 3 2 1 38 . תשאל אם הוא צריך דבר נוסף 9 5 4 3 2 1 39 . תיזום את המשך השיחה 9 5 4 3 2 1 באיזו מידה לדעתך תהיה מוכן לכול אחד מהדברים הבאים: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 40 . להיות שכן של הבחור 9 5 4 3 2 1 41 . להיות חבר של הבחור 9 5 4 3 2 1 42 . לקבל מהבחור שירות בבית קפה 9 5 4 3 2 1 43 . לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה 9 5 4 3 2 1
  • 26. באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית. כלל לא מסכים לא כל כך מסכים באמצע די מסכים מסכים בהחלט לא להקריא: מסרב 44 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או בחוגי ספורט 9 4 3 3 2 1 45 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר 9 4 3 3 2 1 46 . לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן 9 4 3 3 2 1 47 . יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים יחסי מין 9 4 3 3 2 1 48 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות 9 4 3 3 2 1 49 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם 9 4 3 3 2 1 50 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר 9 4 3 3 2 1 לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד 51 . האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית? 1. לא 2. כ ן 52 . אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר ( 53 . האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כ ן 54 א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי? 26 נספח חלק א’
  • 27. 55 . באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית? 1. כלל לא או במידה מועטה מאוד 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54 ( 56 . מה מקור הידע ? 1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה( 3. למידה 4. אחר - 57 . באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב 58 . מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים 2. חי עם בן זוג עם ילדים 3. חי ללא בן זוג בלי ילדים 4. חי ללא בן זוג עם ילדים 5. לא להקריא: מסרב להשיב 59 . ארץ לידה: 1. יליד אסיה/אפריקה 2. יליד אירופה/אמריקה 3. יליד ברה”מ/ חבר העמים 4. יליד ישראל, אב יליד ישראל 5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה 6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה 7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים 8. לא להקריא: מסרב להשיב נספח חלק א’ 27
  • 28. 60 .למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות( 61 . האם אתה : 1. יהודי 2. מוסלמי 3. נוצרי 4. דרוזי 9. לא להקריא: מסרב להשיב 62 . האם אתה רואה את עצמך כ: 1. חרדי )דתי אדוק( 2. דתי 3. מסורתי-דתי 4. מסורתי-לא דתי 5. חילוני 6. לא יהודי 7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין 8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב 63 . ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא: 1. הרבה מתחת לממוצע 2. מעט מתחת לממוצע 3. כמו הממוצע 4. מעט מעל הממוצע 5. הרבה מעל הממוצע 6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ 7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי 64 . מהו שם הישוב בו אתה גר? תודה רבה על שיתוף הפעולה 28 נספח חלק א’
  • 29. שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו. אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה נספח חלק א’ 29 אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013 : גרסה ב' - השלכתי 1. בן כמה אתה? למי שלא ענה: 1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך 18-21 1 29-22 2 34-30 3 39-35 4 44-40 5 49-45 6 54-50 7 59-55 8 64-60 9 69-65 10 +70 11 12 לא להקריא: מסרב 2. מין? 1 גבר 2 אישה 3. מהי השכלתך? 1 עממית או פחות 2 תיכונית חלקית 3 תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות 4 תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות 5 על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית( 6 תואר אקדמי חלקי 7 תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון 8 תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא 9 לא להקריא: מסרב
  • 30. אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה: יוסי נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור בן 30 שיש לו מוגבלות שכלית ופונה ליוסי בשאלה. לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל, ניהול כספים ועוד. לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי: באיזו מידה לדעתך יוסי ירגיש אם הבחור יפנה אליו במקום ציבורי? רגשות: 30 נספח חלק א’ במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 4. בושה 9 5 4 3 2 1 5. רגוע 9 5 4 3 2 1 6. רחמים 9 5 4 3 2 1 7. פחד 9 5 4 3 2 1 8. שלווה 9 5 4 3 2 1 9. אשמה 9 5 4 3 2 1 10 . ביישנות 9 5 4 3 2 1 11 . נינוח 9 5 4 3 2 1 12 . עצבנות 9 5 4 3 2 1 13 . לחץ 9 5 4 3 2 1 14 . מצוברח 9 5 4 3 2 1 15 . מדוכא 9 5 4 3 2 1 16 . דחייה 9 5 4 3 2 1 17 . מתוח 9 5 4 3 2 1 18 . חוסר אונים 9 5 4 3 2 1 19 . נבוך 9 5 4 3 2 1 20 . חוסר נוחות 9 5 4 3 2 1
  • 31. לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי לדעתך באיזו מידה יוסי: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 21 . ישמח להכיר את הבחור 9 5 4 3 2 1 22 . יחשוב שהוא נראה ידידותי 9 5 4 3 2 1 23 . יחשוב שיוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח 9 5 4 3 2 1 24 . יחשוב שהוא נראה בחור מענין 9 5 4 3 2 1 25 . יחשוב שהוא לא יודע איך לענות לבחור 9 5 4 3 2 1 26 . לא תדע מה הבחור מצפה ממך 9 5 4 3 2 1 27 . יחשוש שהבחור מסוכן לאחרים 9 5 4 3 2 1 28 . יחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה 9 5 4 3 2 1 29 . יחשוב שהבחור נראה ילדותי 9 5 4 3 2 1 30 . יחשוב שהבחור איטי 9 5 4 3 2 1 31 . יחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך 9 5 4 3 2 1 32 . יחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת 9 5 4 3 2 1 לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך יוסי יתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי. נספח חלק א’ 31
  • 32. לדעתך באיזו מידה יוסי: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 33 . יתרחק ממנו 9 5 4 3 2 1 34 . יעשה את עצמו לא שומע 9 5 4 3 2 1 35 . ישקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד 9 5 4 3 2 1 36 . ימשיך להתעסק בעניינו 9 5 4 3 2 1 37 . ימצא תרוץ לכך שעליך לעזוב 9 5 4 3 2 1 38 . ישאל אם הוא צריך דבר נוסף 9 5 4 3 2 1 39 . יזום את המשך השיחה 9 5 4 3 2 1 באיזו מידה לדעתך יוסי מוכן לכול אחד מהדברים הבאים: במידה מועטה מאד או כלל לא במידה מעטה במידה בינונית במידה רבה במידה רבה מאוד לא להקריא: מסרב 40 . להיות שכן של הבחור 9 5 4 3 2 1 41 . להיות חבר של הבחור 9 5 4 3 2 1 42 . לקבל מהבחור שירות בבית קפה 9 5 4 3 2 1 43 . לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה 9 5 4 3 2 1 32 נספח חלק א’
  • 33. באיזו מידה לדעתך יוסי היה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית. כלל לא מסכים לא כל כך מסכים באמצע די מסכים מסכים בהחלט לא להקריא: מסרב 44 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או בחוגי ספורט 9 4 3 3 2 1 45 . אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר 9 4 3 3 2 1 46 . לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן 9 4 3 3 2 1 47 . יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים יחסי מין 9 4 3 3 2 1 48 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות 9 4 3 3 2 1 49 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם 9 4 3 3 2 1 50 . לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר 9 4 3 3 2 1 לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד 51 . האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית? 1. לא 2. כ ן 52 . אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר ( 53 . האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כ ן 54 א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי? נספח חלק א’ 33
  • 34. 55 . באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית? 1. כלל לא או במידה מועטה מאוד 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54 ( 56 . מה מקור הידע ? 1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה( 3. למידה 4. אחר - 57 . באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא 2. במידה מועטה 3. במידה בינונית 4. במידה רבה 5. במידה רבה מאוד 9. לא להקריא: מסרב להשיב 58 . מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים 2. חי עם בן זוג עם ילדים 3. חי ללא בן זוג בלי ילדים 4. חי ללא בן זוג עם ילדים 5. לא להקריא: מסרב להשיב 59 . ארץ לידה: 1. יליד אסיה/אפריקה 2. יליד אירופה/אמריקה 3. יליד ברה”מ/ חבר העמים 4. יליד ישראל, אב יליד ישראל 5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה 6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה 7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים 8. לא להקריא: מסרב להשיב 34 נספח חלק א’
  • 35. 60 .למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות( 61 . האם אתה : 1. יהודי 2. מוסלמי 3. נוצרי 4. דרוזי 9. לא להקריא: מסרב להשיב 62 . האם אתה רואה את עצמך כ: 1. חרדי )דתי אדוק( 2. דתי 3. מסורתי-דתי 4. מסורתי-לא דתי 5. חילוני 6. לא יהודי 7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין 8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב 63 . ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא: 1. הרבה מתחת לממוצע 2. מעט מתחת לממוצע 3. כמו הממוצע 4. מעט מעל הממוצע 5. הרבה מעל הממוצע 6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ 7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי 64 . מהו שם הישוב בו אתה גר? תודה רבה על שיתוף הפעולה נספח חלק א’ 35
  • 36.
  • 37. חלק ב' מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל סמנכ"לית אקים, עו"ד שירלי גלאור מרכזת מרכז המידע באקים, עו"ד נועה ביתן
  • 38.
  • 39. רקע ”מדינות שהן צדדים לאמנה זו מכירות בזכות השווה של כל האנשים עם מוגבלויות לחיות בקהילה, עם אותן אפשרויות בחירה ככל האחרים, ותנקוטנה אמצעים בני-תועלת והולמים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות הנאה מלאה מזכות זו, שילוב מלא בקהילה והשתתפות מלאה בה” מתוך אמנת האו"ם בדבר זכויות לאנשים עם מוגבלות, סעיף 19 בשנת 2012 אשררה מדינת ישראל את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. האמנה נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, לחיות חיים מלאים בתוך הקהילה תוך השתתפות מלאה בה. למדינת ישראל עוד דרך ארוכה ליישום מלא של האמנה בתחומי הדיור, התעסוקה והחינוך. גם כיום, שילובם והכלתם של אנשים עם מוגבלות שכלית בחיי היישוב והקהילה מציפים דעות קדומות וסטיגמות אשר קיימות בקרב הציבור, כפי שבא לידי ביטוי במחקרעמדות הציבור. עמדות אלו מביאות לא אחת למאבקים קשים כנגד הקמת מסגרות רווחה לאנשים עם מוגבלות שכלית. לרשות המקומית ולעומד בראשה יש השפעה מכרעת על מאבקים ועל מידת ההכללה של הרשות המקומית את תושביה עם המוגבלות השכלית. ראש העיר צריך להיות האדם שמנהיג את קהילתו להכללה של האנשים עם המוגבלות בקהילתו בכל תחומי החיים ולשמש פה עבורם. ואכן אנו עדים לראשי רשויות הדואגים כי בתחומי העיר או היישוב עליו הם מופקדים יוקמו מגוון ורצף שירותים לאנשים עם המוגבלות השכלית תושבי העיר, ולעיתים גם הסביבה ואנו עדים לפעילות חשיפה והטמעה של עמדות חיובית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביישוב. אולם מנגד, אנו עדיין עדים למקרים בהם ראש רשות מקומית מביע בפומבי התנגדות נחרצת להקמת מסגרות דיור בקהילה ביישובו. על רקע האמור לעיל, יזמה אקים בשנת 2013 מדד ראשון מסוגו, אשר נועד לבחון את מידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים במדינת ישראל. מידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים נמדדה תוך התייחסות לשני רכיבים מרכזיים – הראשון הוא פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, והשני הוא שילובם של האנשים עצמם, הפעילויות, המסגרות והשירותים בתוך הקהילה המקומית ופעילות למען הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. פעולות אלו מבוצעות ע"י אגפי הרווחה והחינוך בכל עירייה, בהובלה של ראש העיר. שותפים לעשייה החשובה גם משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קרן של"ם, עמותות הפועלות בתחום, מנהיגים מקומיים נוספים, המתנ"סים העירוניים ועוד, כאשר, כאמור, כל הנושא מנוהל ע"י השלטון המקומי. בחודש ינואר 2013 פרסמנו לראשונה את ממצאי מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל, ומצאנו שלוש ערים מובילות ביחס לערים אחרות: אשדוד, רעננה, ודימונה )כל אחת ביחס לערים עם מספר תושבים דומה(. מצאנו כי אין קשר הכרחי בין המצב הסוציו-אקונומי של העיר לבין מידת ההכללה של האנשים. מצאנו כי לראש העיר ולמדיניותו ביחס לשונה וביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, יש השפעה ישירה על מצבם של האנשים ושל בני משפחותיהם בתוך הקהילה. השנה שמנו את הדגש על השילוב בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הכללה בשוק העבודה החופשי, דיור בקהילה, תמיכה במשפחות, פעילות פנאי במתנ”סים ופעילות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. שנת 2013 עמדה בסימן בחירות ברשויות המקומיות, ובחודש אוקטובר נבחרו ראשי הערים לחמש השנים הקרובות. לראשי הערים תפקיד משמעותי ביותר להכללתם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, בקהילה המקומית. ראשי הערים יוכלו לקבל מידע במדד זה אודות המצב הרצוי בהכללת תושבי עירם אשר בעלי מוגבלות שכלית, ויוכלו לפעול לשיפור המצב בהתאם. חלק ב’ 39
  • 40. קריטריונים לבחינת ההכללה בערים בהתאם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנן 75 ערים בישראל, מתוכן 11 ערים ערביות. כ 75%- מכלל תושבי ישראל מתגוררים בערים - מאילת בדרום ועד לקריית שמונה בצפון )הנתונים נכונים לדצמבר 2012 (. בחודש נובמבר 2013 הפיצה אקים שאלונים משני סוגים לכל 75 ראשי הערים בישראל. 1. שאלון מלא – שאלון זה מבוסס על השאלון שנשלח לערים בשנה שעברה. השאלון שונה ועודכן בהתאם למדדים שיפורטו להלן, והוא נשלח לכל הערים שלא השיבו בשנת 2012 . 2. שאלון עדכון – שאלון מקוצר אשר נועד לבדוק האם חלו שינויים במתן השירותים הניתנים לאנשים ובפעילות להטמעת עמדות חיוביות ולשילובם של האנשים בקהילה. שאלון זה נשלח לכל הערים שהשיבו בשנת 2012 . ההשוואה בין הערים נעשתה על פי הקריטריונים הבאים: 1. שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית פתיחה והפעלה של שירותים ומסגרות עבור אנשים )ילדים ובוגרים( עם מוגבלות שכלית, תושבי העיר: • מעון יום שיקומי לגילאי 0-3 • גני ילדים • בתי ספר לחינוך מיוחד • מסגרת "יום שהות ארוך" לילדי הגנים ובתי הספר • מפעל תעסוקה • מרכז יום לאנשים במצב סיעודי בני 21+ • מועדון חברתי לבוגרים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית הינם בבחינת מחויבות של העיר לתושביה, בוודאי בערים הגדולות במדינת ישראל, ובהתאם ניתן המשקל לקריטריון זה במדד. 2. דיור בקהילה קיומן או היעדרן של מסגרות דיור בקהילה )דירות והוסטלים( בעיר, כ"מראה" לסובלנות וקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר. לצערנו, פתיחת מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית עדיין נתקלת בהתנגדות מצד תושבי העיר, שלעיתים אף מגובה על ידי ראש הרשות המקומית. לפיכך ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה. 3. הכללה במערכת החינוך הכללת ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך במדינת ישראל )הן בכיתות קטנות בבתי ספר רגילים והן כשילוב פרטני בכיתות רגילות( עדיין קיימת במידה מועטה ביותר בארץ, בשונה ממדינות נאורות בעולם. במחקר של מכון המחקר בכנסת, אשר נעשה בשנת 2011 על פי יוזמת אקים, התברר כי מתוך 9,879 ילדים עם מוגבלות שכלית הלומדים במערכת החינוך, רק 443 ילדים משולבים בבתי ספר או בכיתות רגילות. יתרה מכך, בניגוד למגמה הכללית של עלייה בשיעור השילוב בחינוך, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. נתונים אלו קיבלו משנה תוקף בתשובות שקיבלנו מהערים בנושא זה, לפיהן השילוב של ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך הוא אפסי. הכללת ילדים עם מוגבלות שכלית הינה יעד אליו יש לשאוף, והוא אפשרי )קיימים מודלים מוצלחים בעולם לשילוב, כדוגמת מודל ההכללה של ניו ברונסוויק בקנדה(, ולרשות המקומית תפקיד משמעותי בפתיחת 40 חלק ב’
  • 41. כיתות חינוך מיוחד או בהחלטה על שילוב במסגרת ועדת השמה. מציאות זו הובאה במסגרת הקריטריונים אותם בחנו במערכת החינוך, כאשר ניתן ניקוד מיוחד לעיר המשלבת מעל ל 10%- מהילדים עם המוגבלות השכלית, תושבי העיר. 4. תעסוקה בקהילה תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בכלל, ועם מוגבלות שכלית בפרט, הינה אחד הנושאים הנמצאים על סדר היום של מדינת ישראל, לאור שיעור ההעסקה הנמוך של עובדים עם מוגבלות בישראל לעומת מדינות ה- .OECD לעיר ולתושביה, ובוודאי לרשות המקומית, תפקיד חשוב בפתיחת דלתות המעסיקים להעסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, הן בעידוד הוצאת אנשים עם מוגבלות שכלית מהמע"ש לעבודה בשוק העבודה החופשי, והן בעידוד המפעילים את מרכזי התעסוקה לעשות כן. לפיכך, ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה. דגש מיוחד ניתן במדד על "דוגמא אישית" של העירייה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, דהיינו - העסקתם על ידי העירייה. 5. פעילות פנאי בקהילה בעבר פעילות הפנאי של אנשים עם מוגבלות שכלית התקיימה במועדונים אשר ייוחדו למטרה זו. בשנים האחרונות בולטת מגמה של פעילות פנאי קהילתית בכלל ופעילות פנאי במתנ"סים בפרט. אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של פעילות פנאי הנעשית בתוך הקהילה ביחד ולצד אנשים ללא מוגבלות לקבלת השונה גם בתחומים אחרים - ומכאן החשיבות שניתנה לקריטריון זה במדד. 6. נופשונים נופשונים הם אחד האמצעים העומדים לרשות העירייה, לתמיכה במשפחות אשר מתמודדות יום יום ושעה שעה עם האתגרים הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות שכלית בבית המשפחה. משפחות אלו זקוקות יותר מכל לצאת לחופשה בעצמן ולהשאיר את ילדם במקום בו ישנה השגחה וטיפול מקצועיים. לכן ניתן לקריטריון זה משקל משמעותי, בהתאם למספר הלינות שהקצתה הרשות המקומית ביחס למספר האנשים עם המוגבלות השכלית הגרים בבית המשפחה. 7. פעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות ומאבק בתופעת ה- NIMBY פעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית הינה מאבני היסוד לקבלת האחר בקהילה. בהקשר זה שמנו את הדגשים על הקמת פארק נגיש לאנשים עם מוגבלות, שיהווה מקום מפגש לכלל הקהילה, הקמת ועדת היגוי עירונית לנושא אנשים עם מוגבלות בעיר, פעילות לעידוד תעסוקה בשוק החופשי, פסטיבל סרטים החושף את עולמם של אנשים עם מוגבלות, תיאטרון קהילתי המשתף שחקנים עם מוגבלות שכלית לצד אנשים ללא מוגבלות, להקות משותפות, פרויקט "שמש" ועוד. דגש מיוחד וספציפי ניתן גם לפעילות פורמלית ובלתי פורמלית במערכת החינוך, להטמעת עמדות חיוביות כלפי ילדים עם מוגבלות שכלית, לדוגמא: פעילות משותפת של בתי הספר לחינוך מיוחד עם בתי ספר רגילים, פעילות מיוחדת בתנועות נוער עם אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית, להקות נוער משותפות ועוד. כפי שעולה ממדד זה וממדד ההכללה ה- I לשנת 2013 , קיים מתאם בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ובין דעות חיוביות עליו. אין ספק כי היכרות זו, מן הראוי שתתחיל במערכת החינוך על רבדיה השונים. 8. אשר לערים הערביות, הקריטריונים שלעיל נבדקו תוך השוואה ובחינה של ערים אלו בהשוואה לערים הערביות. חלק ב’ 41
  • 42. ממצאי מדד ההכללה בערים הממצאים שלהלן מתייחסים ל 66- ערים במדינת ישראל, אשר שאלונים התקבלו ממחלקות הרווחה והחינוך שלהן, ואשר המידע לגביהן הושלם על ידי רכזי הסניגור המרחביים באקים. התשובות נבדקו, אומתו מול מידע צולב והושלמו לפי הצורך. להלן ממצאי מדד ההכללה ה- II לשנת 2014 : העיר ירושלים נמצאה כעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. העיר באקה אל גרבייה נמצאה כעיר המובילה במידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית מבין הערים הערביות. הערים אשדוד, רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ה- I להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013 , נמצאו כערים מובילות גם במדד ההכללה ה- II לשנת 2014 . ירושלים העיר ירושלים, לה מספר התושבים עם המוגבלות השכלית הגדול במדינה )כ 3,600- אנשים, ילדים ובוגרים, עם מוגבלות שכלית, המהווים למעלה מ 10%- מכלל האנשים עם המוגבלות השכלית בישראל(, מעניקה רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחתם. עיריית ירושלים שמה דגש רב על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט בקהילה, וכן על שילוב בחינוך. העירייה מקצה משאבים כספיים ואנושיים למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה והטמעת עמדות חיוביות כלפיהם. ירושלים מקיימת מערכת חינוך ענפה בעיר למען פעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת מעונות יום שיקומיים, גנים לילדים עם מוגבלות שכלית ובתי ספר לילדים עם מוגבלות שכלית. בירושלים מופעלות 21 מסגרות "יום שהות ארוך" לילדים עם מוגבלות שכלית בכל רמות התפקוד. ירושלים היא העיר בה שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית המשולבים - הן בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים והן כשילוב יחידני - הוא הגבוה ביותר במדינה, ועומד על 10% מכלל הילדים עם המוגבלות השכלית בעיר. בירושלים 114 מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדגש על דירות בקהילה, ובהן גרים 807 אנשים עם מוגבלות שכלית. במהלך שנת 2013 נפתחו 9 דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית. ירושלים תומכת במשפחות אשר להן בן משפחה עם מוגבלות שכלית הגר בבית, ומוציאה לנופשונים. בשנת 2013 הקצתה מחלקת הרווחה בירושלים 6,000 לינות ל 567- אנשים עם מוגבלות שכלית. 42 חלק ב’
  • 43. ירושלים חרטה על דגלה את קידום נושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית: • בירושלים 6 מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית. במסגרתן, כ 450- אנשים עם מוגבלות שכלית מועסקים בשוק החופשי, כאשר השמתם מתבצעת ע“י העמותות אלווין, שק“ל, שיח סוד, עלי שיח ובית יעקב. לדוגמא: 48% מהאנשים הנמצאים במסגרות התעסוקה של אלווין ושל שק“ל נמצאים בשוק העבודה החופשי. במסגרות אלו האנשים מועסקים בין היתר בכנסת ישראל, בית החולים הדסה עין כרם ועוד. • בעיריית ירושלים מועסקים כעובדי עירייה מן השורה, 35 עובדים עם מוגבלות ו 9- אנשים עם מוגבלות שכלית )במסגרת תכנית תעסוקה נתמכת(. • בירושלים הוקצה מבנה עירוני להקמת מרכז לגמלאים עם מוגבלות שכלית. • עיריית ירושלים מעניקה עדיפות במכרזי העירייה למציעים המעסיקים אנשים עם מוגבלות. • אות המעסיק מוענק על ידי ראש עיריית ירושלים למעסיקים המצטיינים בהעסקת אנשים עם מוגבלות. • בירושלים מופעל פורום עירוני בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. • בירושלים מופעל מרכז מידע לבוגרים עם מוגבלות בתחום התעסוקה. עיריית ירושלים מקיימת פעילויות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל ועם מוגבלות שכלית בפרט. בשנת 2013 התקיים פסטיבל בינלאומי בשם "שק"ל יוצרים מציאות", לסרטים המאתגרים את נושא המוגבלות. כמו כן, התקיים הפסטיבל "יוצרים צמי"ד", שבו הועלו מעל 60 מופעים במוקדים שונים בעיר, כאשר משתתפים בו מעל ל 300- יוצרים עם מוגבלויות מישראל ומחו"ל בכל תחומי האומנויות. עיריית ירושלים הקימה את המחלקה לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים )צמי"ד( באגף חברה, מנהל תרבות חברה ופנאי, במטרה לקדם את נושא שעות הפנאי של אנשים עם מוגבלות בתחומי חברה, תרבות וספורט, תוך דגש על שילוב בקהילה. בעיריית ירושלים הוקמה יחידה לטיפול בצרכים הייחודים של אנשים עם מוגבלות )שט"י(, שמבין מטרותיה המרכזיות: פיתוח שירותים ומענים בקהילה בתחום הטיפול הפרטני והקהילתי, התעסוקה, המגורים ותרבות הפנאי. על כל אלה ועוד ראויים עיריית ירושלים והעומד בראשה, מר ניר ברקת, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של ירושלים עיר מובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014 . חלק ב’ 43
  • 44. באקה אל גרבייה באקה אל גרבייה היא דוגמא לשינוי העובר על החברה הערבית בתפיסה ובהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית, ההולכת ופותחת את שעריה לאנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט. באקה אל גרבייה בולטת במיוחד ביחס לערים ערביות אחרות. העירייה פועלת לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית, ומעודדת אותם לצאת לשוק העבודה החופשי ואף הקימה לצורך כך מרכז מיוחד. באקה אל גרבייה עושה רבות למען שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ונותנת דגש על צרכי המשפחות בקהילה. בבאקה אל גרבייה פועל בית ספר לחינוך מיוחד, הקולט כ 60- ילדים עם מוגבלות שכלית מרשויות מקומיות בסביבתה, מעבר לילדי העיר. בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת הארכת יום לימודים לילדים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה מתקיימות פעילויות משותפות במסגרת החינוך הפורמלי לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות: • פרויקט חקלאות המשלב ילדים מבתי ספר לחינוך מיוחד ובתי ספר רגילים. • שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בשיעורי ספורט בבתי ספר רגילים. • שילוב תלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד עם בית ספר רגיל, לאורך כל השנה, בנושא אומנות ובסדנאות טבחות. • הצגת מחזה על השונה בפני בתי ספר לחינוך הרגיל. בבאקה אל גרבייה משולבים שלושה ילדים בעלי מוגבלות שכלית בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. בבאקה אל גרבייה פועל מועדון לבוגרים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת דיור, "פרח שלבי", לאנשים עם מוגבלות שכלית. בבאקה אל גרבייה מכללה אקדמית לחינוך, "אלקאסמי", אשר חרטה על דגלה הכרה בכך שאנשים עם מוגבלות מהווים חלק אינטגרלי מהחברה. בשנת 2013 התקיים במכללה יום העיון הראשון מסוגו במגזר הערבי על אנשים עם צרכים מיוחדים. בבאקה אל גרבייה פועל מע"ש, ובמסגרתו העירייה פועלת להוצאת אנשים לתעסוקה נתמכת. כיום משולבים שישה אנשים עם מוגבלות שכלית בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. בשנת 2013 נפתח מרכז תעסוקתי שנועד להכשיר 20 אנשים עם מוגבלות שכלית קלה לתעסוקה בשוק החופשי. בבאקה אל גרבייה מופעל פרויקט "שמש", שנועד לשקם משפחות שלהן ילדים עם מוגבלות. במסגרת הפרויקט ההורים מקבלים הדרכה וליווי ותכניות העשרה. על כל אלה ועוד, ראויים עיריית באקה אל גרבייה והעומד בראשה, עו"ד מורסי אבו מוך, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של באקה אל גרבייה עיר מובילה מבין הערים הערביות בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014 . 44 חלק ב’