38. כנס צאצאי אהרן שלוש 2009 התהוות - יוזם יחיד - וועדה מארגנת (ועד משפחתי), בשאיפה שתהיה מורכבת מנציגי כל הענפים, הדור הוותיק והדור הצעיר - קשר בדוא"ל להעברת מסרים שוטפים, קשר טלפוני לקביעת פגישות וישיבות לקבלת החלטות ולהצגת תוצרים - פרוטוקול משוגר באימייל יום לאחר הישיבה
39. כנס צאצאי אהרן שלוש 2009 מימון - נשלחו מכתבים בדואר ובדוא"ל על הכוונה לקיים כנס משפחתי - חברי הוועד דירבנו את בני המשפחה בטלפונים - ההיענות גדלה ככל שמועד הכנס התקרב - כל בית אב שלח צ'ק על סך 750 ש"ח - הצ'קים הופקדו בחשבון בנק שנקרא "קרן צאצאי אהרן שלוש" - שלושה מורשי חתימה פחות פעילים היו אחראים על תזרים המזומנים בחשבון
40. כנס צאצאי אהרן שלוש 2009 תוצרים - בעברית עם תרגום לאנגלית - לחדש, לא להשתמש בחומרים מוכרים
Editor's Notes
סיפורה של המשפחה מתחיל עם עלייתה ארצה מצפון אפריקה באמצע המאה ה-19. אברהם שלוש ואשתו שמחה מגיעים עם ילדיהם באוניית מפרש לחופי חיפה, שם תוקפת סערה את אחת מסירות ההורדה. שניים מהילדים – יוסף ואליהו – טובעים, ונותרים הבן אהרן והבנות רבקה וחנה. אברהם מוביל את המשפחה ליפו, ושם היא משתקעת.
לאחר מות אביו, אהרן תופס את מקומו כראש השבט. הוא עושה חיל כצורף וחלפן כספים, ורוכש אדמות בחולות שמצפון ליפו, במטרה שביום מן הימים תיבנה שכונה יהודית מחוץ לחומות.
ואכן, לימים מוקמת על קרקעותיו שכונת נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו. הוא גם מקים את ביתו בשכונה. בתמונה: אהרן שלוש יושב בפתח ביתו עם שלושת בניו – יעקב, אברהם חייים ויוסף אליהו (הקרוי על שם אחיו של אהרן שטבעו ביום עליית המשפחה ארצה).
בית שלוש עדיין עומד על תילו ברחוב שלוש שבנווה צדק, אם כי הוא כבר לא בבעלות המשפחה.
בחזרה לראשית המאה העשרים – ילדיו של אהרן יוצאים מביתו ומקימים משפחות משל עצמם בשכונות הראשונות של תל אביב. הם גם פועלים ברוח המורשת של אביהם ועושים רבות לפיתוחה של העיר.
המשפחה הלכה וגדלה. גם דור הנכדים השפיע מאוד על עיצובה הכלכלי והתרבותי של תל אביב. הייתה חשיבות רבה לשמירה על הקשר המשפחתי ולערכים שהמשפחה ייצגה. לכן, הדורות הבאים של המשפחה גם כן שמרו על קשר גם עם קרובי משפחה רחוקים.
שמירת הקשר המשפחתי הגיעה לשיאה בשנת 1971, כשצאצאי אהרן שלוש החליטו לערוך סדר פסח משותף. כמעט מאתיים איש התכנסו במלון שרתון בתל אביב כדי לשמר את הקשר המשפחתי.
זה היה האירוע הראשון של צאצאי אהרן שלוש. הושם דגש על מה שילווה את משתתפי הסדר בעתיד, ולכן חולקו לכל המשתתפים עותקים של חוברת ובה סיפורים מתולדות המשפחה, כמו גם מזכרות שעוצבו במיוחד לציון האירוע.
מסורת סדרי הפסח השתרשה. מדי שנתיים נערך סדר שלושי בבית מלון. בכל סדר סיפרו ותיקי השבט את תולדות המשפחה וחולקו עוד חוברות.
סדרי הפסח השלושיים היו חריגים יחסית באותה תקופה, ואף דווח עליהם בעיתונות.
כתבות בעיתון, אירועים משפחתיים אחרים (חתונות, חגיגות בר-מצווה ועוד), וכמובן, האתרים ההיסטוריים הקשורים במשפחה (בנווה-צדק, בפרט) – כל אלה סייעו בחיזוק השייכות המשפחתית בין סדרי הפסח השלושיים, לאורך השנים.
סייעו בכך גם בני המשפחה שהחליטו להעלות את הסיפור המשפחתית על הכתב, ובכל דור יש יותר כותבים.
השבט הלך וגדל, ומסורת סדרי הפסח המשפחתיים נאלצה להיקטע מטעמים לוגיסטיים.אולם, עדיין נערכו אירועים משפחתיים מדי פעם בפעם שבהם צויין הקשר המשפחתי הרחב, ובפרט חתונות שנערכו בבית שלוש ועליות לתורה בבית כנסת שלוש.
בשנת 2004 כמה מבני המשפחה החליטו לעשות שימוש בבית (שהפך למעין גלריה) כדי לערוך בו כנס משפחתי. זה היה חידוש של מסורת הכינוסים המשפחתיים, אם כי הוחלט לא לקיים את הכנס בפסח, אלא בסוכות.
