1. הצעת החוק שכרמל ורוברט אילטוב חתומים עליה<br />דברי הסבר – מקיף מאוד<br />בוועידה לשינוי אקלים שהתקיימה בקופנהגן בדצמבר 2009 הצהיר נשיא המדינה, שמעון פרס, כי quot;
עד שנת 2020 ממשלת ישראל מתכוונת לעשות את מירב המאמצים כדי להגיע להפחתה של 20% בפליטת גזי החממה של ישראל בהשוואה לתרחיש של עסקים כרגילquot;
.<br /> בשני העשורים האחרונים מוכר הצורך האוניברסאלי לקדם את תחום ייצור החשמל ממקורות מתחדשים ולפתחו כאמצעי ממשי להפחתת פליטות גזי החממה. מדינות רבות משקיעות בפיתוח משק אנרגיה מתחדשת בשל עליית מחירי האנרגיה הפוסילית המתכלה והתלות בספקיה, ומתוך שיקולי איכות סביבה ובראשם פליטת גזי החממה לאטמוספרה, הנגרמת, בין היתר, מייצור חשמל באמצעים קונבנציונאליים ואשר תורמת להתחממות כדור הארץ ולהאצת משבר אקלים עולמי. מדינות רבות פועלות לגיבוש מדיניות להסדרת התחום, תוך קביעת יעדי ייצור מוגדרים, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי.<br />בחודש ינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל על יעד מנחה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020 ויעד ביניים של 5% לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במהלך שנת 2014. יישום החלטה זאת נתקל בקשיים וחסמים, בין היתר בשל ריבוי משרדי הממשלה אשר מעורבים בתהליכי קידום החלטת הממשלה. על כל פנים, ידוע כי אחוז ניכר מהחלטות הממשלה אינן מקויימות ובתחום בעל חשיבות לאומית זה קיים צורך להסדיר את מעמדו החוקי של התחום אשר יוצר זכויות הן לציבור בכללותו והן ליצרני החשמל ממקורות מתחדשים.<br />קיימים מאפיינים המייחדים את ישראל ומדגישים ביתר שאת את הצורך בקידום ייצור חשמל ממקורות מתחדשים בה. ראשית, התנאים הסביבתיים מתאימים ביותר לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ואנרגיה סולארית בפרט. שנית, בישראל יש תחזית לעלייה ניכרת ועקבית בביקוש לחשמל הנובעת מגידול האוכלוסייה ומצרכי הפיתוח של המשק. שלישית, התלות במקורות האנרגיה המתכלה וחוסר הביטחון באספקתה הנובע ממיקומה הגיאופוליטי הבעייתי הייחודי של ישראל. <br />ישראל נהנית ממוניטין בינלאquot;
מ כמי שפיתחה את הטכנולוגיה המעשית שאפשרה את הקמתן של תחנות הכח התרמו-סולאריות הראשונות בעולם ואולם בתחום הישגי ייצור החשמל הסולארי נמצאת הרחק מאחרי המדינות המפותחות. <br />בכדי לעמוד ביעדי ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, יש לאתר את הכשלים המעכבים את הפיתוח והייצור בתחום. בראש ובראשונה, יש לשנות את האופן שבו ייצור חשמל ממקורות מתחדשים מוסדר. ככלל, הסדרת נושא בעל חשיבות ציבורית עקרונית, חברתית וכלכלית בחקיקה, תתרום להשגת יציבות ולוודאות בתחום האנרגיה המתחדשת; שני אלו – וודאות ויציבות – מהווים תנאי הכרחי למשיכת משקיעים לתחום ולפתיחתו היעילה לשוק מימון בנקאי ומוסדי. <br />שוק פעיל וממוסד של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עתיד להעסיק אלפי מועסקים במשרות חדשות ובנוסף עתיד לזמן אל התחום השקעות ויזמות אשר יאיצו פיתוח מקומי של פתרונות טכנולוגיים והמצאות ולישראל יתרון יחסי בשדה זה של מחקר, פיתוח וחדשנות. <br />נוכח האמור, עיגון פיתוח תחום ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בחקיקה ראשית נחוץ על מנת לאפשר למדינת ישראל ליהנות מיתרונותיה הבולטים של האנרגיה המתחדשת – הפחתת פליטת גזי החממה, הפחתת התלות במקורות אנרגיה מתכלים ושיפור באיכות האוויר, בצד פיתוחים טכנולוגיים שעשויים לייצר מוקדי רווח לעסקים, הגדלת הייצוא הטכנולוגי והאצת הפיתוח התעסוקתי והכלכלי.<br />הצעת חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, התשעquot;
א – 2011 <br />פרק א': מטרת החוקמטרת החוק1.מטרתו של חוק זה היא קביעת יעדים לאומיים מחייבים לייצור חשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים וקביעת הכלים ולוח הזמנים ליישומם, על-מנת להביא לניצול משאבי הטבע הלא מתכלים בתהליכי ייצור החשמל, לסייע בהפחתת פליטת גזי החממה וזיהום האוויר, להפחית את התלות במקורות אנרגיה מתכלים ולעודד יזמות בתחום ייצור החשמל הפרטי ממקורות מתחדשים.פרק ב': פרשנותהגדרות2.(א)בחוק זה –quot;
אנרגיה מתחדשתquot;
–אנרגיה שהמקור ליצירתה הוא בין השאר, שמש, רוח, מים או פסולת, ולמעט דלק פוסיליquot;
חוק משק החשמלquot;
– חוק משק החשמל, התשנquot;
ו – 1996;quot;
רישיוןquot;
– רישיון הניתן לפי חוק משק החשמל; quot;
הרשותquot;
– הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל כהגדרתה בחוק משק החשמל;quot;
השרquot;
– שר התשתיות הלאומיות;פרק ג': יעדים לאומיים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשתיעדים לאומיים 3.(א)שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מתוך סך צורכי החשמל במדינת ישראל יהיה לפחות בהיקף המפורט להלן: (1)עד תום שנת [2014] – [5%];(2)עד תום שנת [2020] – [10%];(3) עד תום שנת [2025] – [% 15]; (ב) השר יקבע מדיניות למתן רישיונות ומכסות להפעלת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, על פי סוגי הטכנולוגיות השונים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת.(ג)הרשות תקבע הסדרות, אמות מידה ותעריפים אשר יאפשרו הקמת מתקני ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם למדיניות שקבע השר על-פי סquot;
ק (ב). תכנית ודיווחים שנתיים4.(א)תוקם ועדה בין-משרדית שבראשה יעמוד מנכquot;
ל משרד התשתיות הלאומיות וחבריה יהיו מנכquot;
ל משרד האוצר, מנכquot;
ל משרד הפנים, מנכquot;
ל המשרד להגנת הסביבה, מנכquot;
ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויוquot;
ר הרשות, אשר תגבש, לגבי כל שנה, תכנית שנתית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בה יפורטו הפעולות לביצוע לשם עמידה ביעדים השנתיים, תוך התייחסות, בין היתר, לסוגי מקורות האנרגיה המתחדשת ולמיקומם הגיאוגרפי. הועדה תקיים ישיבות עבודה באופן תדיר וישיבות מעקב מדי ששה חודשים, לכל המאוחר, בהן תעקוב אחר ביצוע התכנית שקבעה. (ב)השר יגיש לכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון אודות היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ואודות העמידה ביעדים המפורטים בחוק זה ובתוכניות שגובשו על פיו.פרק ד': תקנות רישוי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשתרישיון לייצור חשמל 5.בתוך שלושה חודשים מיום כניסת חוק זה לתוקפו, השר יתקין תקנות אשר יסדירו את התנאים למתן רישיון לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. פרק ה': שונותביצוע ותקנות 6.השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.<br />חומר כללי <br />בחינת האנרגיה מתחדשת כתופעה חברתית-כלכלית-סביבתית, להבדיל ממרכיב בסל האנרגיה המסורתי, בין היתר מן השיקולים הבאים:<br />• מקורותיה מצויים בצורך להחליף את מקורות האנרגיה המסורתיים, המזהמים והמתכלים, אשר פוגעים באדם ובסביבה;<br />• המימון לה מושת על הציבור בחשבונות החשמל ויוצר quot;
קופה ציבוריתquot;
, המחייבת קביעת מדיניות לחלוקתה והיא יכולה לשמש איפוא מכשיר לקידום מדיניות חברתית-כלכלית;<br />• מקורות אנרגיה מתחדשת עתידים לשנות את פניה של הכלכלה המוכרת ומרכבי יסוד של עלויות ייצור, הובלה וכיוצquot;
ב, של מוצרים וסחורות, עתידים להשתנות עם המעבר לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים;<br />• היא נגישה לציבור הרחב והרכב הגופים היזמיים והחברות הפעילות בה שונה לגמרי ממשק האנרגיה המסורתי, שרגיל למספר מצומצם של שחקנים;<br />• הגשמת יעדי הייצור שקבעה הממשלה (החלטה 4450), עתיד ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים, במקום בו הם נדרשים ביותר, בפריפריה ולחזק את ההתיישבות החקלאית שסובלת ממשבר קשה ומתמשך;<br />• הטכנולוגיה להגשמתה נמצאת בשלבי פיתוח ולמדינת ישראל, שהיא כבר מותג מצוינות בתחום, פוטנציאל אדיר להובלה בינלאquot;
מ;<br />• יישומה בפועל עובר דרך מספר רב של משרדי ממשלה ולא פחות מחמש רשויות מאשרות, שחלקן החלו רק לאחרונה ללמוד את התחום ואלו שלמדו יצרו מערכת סבוכה של בירוקרטיה וסרבול המעכבים את כניסתה של ישראל לתחום.<br />האנרגיה המתחדשת של ימנו ובייחוד המתקנים הפוטו וולטאים מהווים שינוי תפישה, תפקיד ייצור החשמל עובר לצרכן הקצה. שינוי זה הנו מרכיב במהפכה רחבה יותר בתפישת האנרגיה בכלל והוא כרוך בנושא החסכון וההתייעלות, הבית הירוק והחכם ורשתות החשמל החכמות של העתיד.<br />בכל אלו מיועד למח הישראלי בפרט ולישראל בכלל תפקיד מרכזי. ישראל יכולה וחייבת להצטרף למאמץ הבינלאquot;
מ לשינוי עולם האנרגיה, הן בהשתתפות בנטל ייצור החשמל והן בחדשנות ומוquot;
פ. כל עיכוב וחסם מותירים כיום את ישראל מאחור.<br />יש הטוענים כי יש להתמקד במוquot;
פ בלבד ולהניח לייצור היקר. התשובה לכך היא כי בלית יישום נרחב של טכנולוגיות לא ייווצרו הצורך והטעות, שהם אבות החדשנות. חדשנות ומצוינות מצריכים שוק מקומי ולהמחשה ניתן להציג את ההיי-טק הישראלי שהתפתח רבות בזכות התקיימותו של שוק מקומי וערני של תעשייה ביטחונית. חברות הזנק יקומו ויפרחו לצד שוק מקומי ערני שידרוש פתרונות.<br />יש הטוענים כי יש לגשת לחסכון בחשמל תחילה. התשובה לכך הנה כי דווקא בקשר שבין החסכון לייצור מצוי הפוטנציאל הגדול ביותר ודי בעובדה כי היכן שמותקן גג-סולארי מתחילים לעסוק בחשמל וגם לחסוך בחשמל, בכדי להאיר את קצהו של פוטנציאל זה. המשכו מצוי ביכולת לרתום את הכנסות הייצור לעידוד החינוך ולחסכון.<br />יש גם הטוענים כי במקום לייבא פנלים סולאריים יקרים מסין ולעודד כלכלות זרות עquot;
ח כיס צרכני החשמל, יש להמתין לירידת המחירים הצפוייה ממילא. לכך יש להשיב כי מדינת ישראל חייבת להיות שותפה למאמץ הבינלquot;
מ להחלפת מקורות אנרגיה מזהמים ולא תוכל להביט מן הצד, עד שהתנאים יתאימו לה. אם כך ייעשה לא רק שנשב בצד, אלא גם נוותר בצד.<br />האנרגיה המתחדשת מהווה אתגר לאומי לכלכלה ולחברה בישראל. ניצני המצויינות והחדשנות כבר החלו לתת אותותיהם וחברות הזנק ישראליות החלו quot;
משנות את העולםquot;
. מאות רבות של יוזמות כבר הפכו לאתרים סולאריים המייצרים חשמל והמהפכה הסולארית רק בתחילתה.<br />צפוי כי בתוך שנים ספורות ישתנה עולם האנרגיה ודרושה מנהיגות לאומית בכדי להוביל את ישראל לעולם זה.<br />אנרגיה סולארית<br />רקע – חומר כללי על סוגי אנרגיות .<br />מרבית האנרגיה המשמשת את האדם מופקת מדלק מאובן [1] כ-37% מהאנרגיה באה משריפת נפט, 25% משריפת פחם ו-23% משריפת גז טבעי, כלומר 85% מן האנרגיה מגיעה ממקורות מאובנים. אנרגיה גרעינית מספקת 6% נוספים מהצריכה האנושית, שריפת ביו מסה (בעיקר הפיכת אשפה למקור אנרגיה) מספקת 4%, תחנות כוח הידרואלקטריות מספקות עוד 3% ואילו כל שאר האנרגיות המתחדשות - אנרגיית השמש על שני סוגי התחנות המנצלות אותה, אנרגיית הרוח, האנרגיה הגיאותרמית ודלק ביולוגי, מספקים פחות מאחוז אחד מהצריכה העולמית.<br />בהרצאה שנשא במאי 2009 באוניברסיטת בר-אילן, לרגל קבלת תואר דquot;
ר של כבוד, תיאר חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1998, פרופ' וולטר קוהן, את המצב וקרא להפסיק את השיעבוד לנפט שהולך להגמר, לפחם שמזהם ולאנרגיה הגרעינית שעלולה ליפול בידי משטרים לא טובים, ולהתמקד באנרגיית השמש ואנרגיית הרוח. quot;
קרינת השמש שנופלת על כדור הארץ בשעה, יכולה להספיק לכל התצרוכת השנתית של כל האנושות.quot;
<br />אנרגיה סולארית <br />אנרגיה סולרית היא אנרגיה שמקורה בקרינה ישירה מן השמש. אנרגיה זו נמצאת בשפע, בכמויות העולות בהרבה על התצרוכת האנושית<br />קיימות מספר טכנולוגיות נפוצות המנצלות אנרגיית שמש:<br />שימוש בדודי שמש לחימום מים<br />מתקן חימום למים באמצעות אנרגיה סולרית. על־פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש, ואכן כ־95% מבתי האב משתמשים בדוד שמש לחימום המים ובכך חוסכים כ־3-4 אחוז מתצרוכת החשמל.<br />תא פוטו-וולטאי<br />מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש לחשמל על בסיס האפקט הפוטו אלקטרי. <br />טורבינה סולארית<br />מתקן הממיר קרינת השמש לקיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל.<br />המרה תרמו-חשמלית<br />המרת החום ישירות לאנרגיה חשמלית על ידי שימוש בצמד מתכות. הפרשי חום בין המתכות גורמים להיווצרות זרם חשמלי היוצא מהן, ולהפך, העברת חשמל במתכות עשויה לגרום להתקררות המתכת האחת בעוד השנייה מתחממת. יעילות מערכות אלו קטנה יחסית.<br />אנרגיית רוח <br />טורבינות רוח ממירות את אנרגיית הרוח לחשמל <br />בשיטה זו משתמשים באנרגיית רוח להפעלת מדחפים אשר ממירים את האנרגיה לחשמל. טורבינת רוח מודרנית כיום מאפשרת לספק חשמל לכ-2,000 משקי בית. בעבר השתמשו בטחנות רוח בהולנד ובארצות השפלה על מנת לטחון חיטה לקמח ולשאוב מי-ים אשר הציפו את אזורי השפלה. דנמרק הינה חלוצה בהקמת טורבינות רוח, ונכון לשנת 2004 כ-20% מהחשמל במדינה זו יוצר באמצעות טורבינות רוח. במדינות הסקנדינביות השימוש בטורבינות רוח נפוץ ביותר וקיימות בה חוות טורבינות בים, במרחק של מספר קילומטרים מהחוף במים רדודים.<br />החסרונות העיקריים בשיטה זו הן: פגיעה בנוף, רעש וסכנה לפגיעה בבעלי כנף. בטורבינות חדשות יותר בעיות אלה קטנו: טורבינות רבות מוצבות בים, והטורבינות המיוצרות כיום הן גדולות יותר ולכן מעטות יותר ויוצרות פחות quot;
רעש נופיquot;
ופחות הפרעה לציפורים. כמו כן מהירות סיבוב הלהבים קטנה. לפי חלק מהדעות הסכנה לפגיעה בציפורים היא מזערית וקטנה בהרבה יחסית למפגעים אחרים לציפורים כמו גורדי שחקים בעלי חלונות זכוכית לדוגמה. אך מאחר שלעתים נפגעות ציפורים מוגנות הושקעו מאמצים בכימותה והקטנתה בישראל שבה עוברות פעמיים בשנה כחצי מיליארד ציפורים, עשויה סכנה זו להיות משמעותית.<br />בישראל הוקמו טורבינות רוח בגולן ברכס חזקה, ליד היישוב אלוני הבשן ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע. טורבינות אלה מספקות פחות מאחוז מצריכת החשמל בישראל. יש חילוקי דעות באשר לפוטנציאל של אנרגיה זו בישראל אך בכל מקרה לישראל אין פוטנציאל רוח גבוה יחסית למדינות אחרות.<br />אנרגיית מים <br />סכר גאות ושפל בשפך נהר הראנס בצפון צרפת תנועת המים הנובעת מאידוי וירידת גשמים, הבדלים בקליטת חום השמש בקווי הרוחב השונים, מזרמים תת-מימיים, וממחזורי גאות ושפל אוצרת בחובה אנרגיה רבה. ניתן לנצל זרימת נהרות, מפלי מים, גלי ים והפרשי גאות ושפל בחופי הימים, על מנת ליצור חשמל. בתהליכים אלו המים הזורמים מניעים מדחפים שממירים את האנרגיה הקינטית לאנרגיה חשמלית.<br />שיטות אלו שימושיות במיוחד במדינות בהן ישנן נהרות גדולים בעלי זרימת מים חזקה. אולם, נעשו גם ניסיונות ביפן להפקת חשמל באמצעות רפסודות האוצרות את אנרגיית הגלים ונבנו מתקנים בחוף המערבי של ארצות הברית ובארצות הסקנדינביות לניצול הזרם הנובע מהפרשי החום והקור הניכרים בין שכבות המים השונות. בצפון צרפת נחנכה בשפך נהר הראנס, בשנת 1966 תחנת הכוח לה ראנס, שהיא בעצם סכר גאות ושפל, שבה קבועות 24 טורבינות דו כיווניות. כל אחת בהספק של 10.3 מגה-ואט בזמן שיא (240 מגהואט לכל התחנה), כך שבאופן ממוצע מספקת התחנה 68 מגהואט שעה. כמו כן הוקמו בכמה מקומות בעולם כמה טורבינות ניסיוניות שמנצלות את זרימת המים בנהרות בזמן הגיאות והשפל.<br />בישראל נבנה בתחילת שנות ה-40 מפעל כוח בנהריים על ידי פנחס רוטנברג אשר הפיק את החשמל הנדרש לאזור הצפון ועד לעיר חיפה כמו גם לעיר אירביד וסביבתה בעזרת אנרגיית מים. במלחמת העצמאות התחנה נכבשה בידי חיילים עיראקים ונהרסה. כמו כן, בשנות החמישים החלו לעבד תכניות לייצור חשמל מטורבינות מים בתעלת הימים, שהייתה אמורה לזרום מהים התיכון או מים סוף לים המלח, תוך ניצול הפרשי הגבהים הגדולים. בדיקות הראו שאין לתוכנית כדאיות כלכלית, למרות ההשקעות העצומות שכבר גויסו לשם כך מיהודי התפוצות, והתוכנית ננטשה. החל מ-1992 החלה לפעול תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה על הירדן סמוך למצד עתרת, בעלת תפוקה של כ-2.5 מגהוואט לשעה.<br />מומחים רבים הציעו במשך השנים למדינת ישראל לבנות תחנות כוח המנצלות את גלי הים לאורך החוף הארוך שלה. בשנת 2004 אנשי אקדמיה הדגימו בפני מנכquot;
ל משרד התשתיות דגם מוקטן המפיק חשמל מגלים וסתרו טענות קודמות אשר גרסו כי אין מספיק אנרגיה בגלי הים שלאורך חופי הארץ, כדי להצדיק הקמת תחנה כזו. משרד התשתיות הוציא מכרז לבדיקת כדאיות והיתכנות, אולם בסופו של דבר נערכה בדיקה שתוצאותיה הראו על העדר כדאיות כלכלית.<br />אנרגיה גאותרמית <br />סכמה של הסביבה האופיינית לתחנת כוח גאותרמית המקור לאנרגיה גאותרמית הוא החום הטבעי האצור בתוך כדור הארץ מתחת למעטה קרום כדור הארץ. מקור החום הוא בתהליכי פרוק רדיואקטיביים המתחוללים בליבת כדור הארץ. האזורים בעולם בהם האנרגיה הגאותרמית זמינה הם האזורים הפעילים מבחינה טקטונית. החום עולה לפני השטח באזורים בעלי פעילות וולקנית. ישנם מקומות בהם הזרם הגאותרמי יוצא מן האדמה בעצמו כמו בגייזרים. בדרך כלל צריך לקדוח באר אל המאגר התת-קרקעי. רוב תחנות הכוח ליצור חשמל ממקורות גאותרמים משתמשים בקיטור ומחזירים את המים החמים ללא שימוש חזרה לאדמה. בשנת 1999 יוצרו ברחבי העולם כ-6 גיגה-ואט חשמל בעזרת אנרגיה גיאו-תרמית. אחת המדינות הבולטות בשימוש באנרגיה זו היא איסלנד, שכמחצית מצורכי האנרגיה שלה מסופקים ממקורות גיאותרמים.<br />ביו-דלקים <br />קנה סוכר מהם אפשר להפיק ביו-אתנול ערך מורחב – דלק ביולוגי <br />מקור אנרגיה מתחדשת נוסף נובע מניצול חומרים אורגנים הנוצרים במהלך גידול צמחים ותהליכי רקבון של פסולת. שימוש באנרגיה זו מתבססת על הפקת דלק אלכוהולי וביודיזל מגידולים חקלאיים, הפקת גז מתאן ממטמנות ויצירת קיטור באמצעות שריפת פסולת וחומרים אורגניים. יתרונם העיקרי של הביו-דלקים נמצא באופן בו הם משפיעים על מחזור הפחמן בטבע. בעוד דלקים מאובנים מוסיפים פחמן למחזור, וגורמים לעליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, ביו-דלקים רק מגלגלים את הפחמן בתוך המחזור דרך צמחים-דלק-פחמן דו-חמצני באטמוספירה-צמחים, וחוזר חלילה.<br />בישראל קיימת בעיה לגדל גידולים לצורך הפקת אנרגיה, בשל המחסור במים, עם זאת ישנה הפקה של גז מתאן במטמנות.<br />ביו דיזל - מנוע הדיזל הראשון של רודולף דיזל שהומצא ב-1892 הונע בביו דיזל שהופק משמן בוטנים. כיום, ניתן להפיק שמנים ממספר רב של צמחים וליצור מהם חומר בעירה המתפקד בדומה לסולר לאחר תהליך עיבוד מסוים. כיום משתמשים בפתרונות מסוג אלו במכוניות מירוץ, בהן גורם הביטחון חשוב ביותר, מכיוון שהביו-דיזל אינו מתלקח. עלות ההפקה של ליטר דלק באמצעי זה זול מאשר הפקת דלק מנפט ובארצות הברית הוא עומד כיום על חצי דולר לליטר. לאחרונה האיחוד האירופי החליט לקדם את הפתרון הזה באמצעות הקלות במיסים ובגרמניה צריכת הביודיזל עומדת על 3% מצריכת הדיזל הכוללת.<br />דלק מבוסס אלכוהול - דלק הביו-אתנול שיוצר מתירס תדלק את הדגמים הראשונים של מכוניות פורד. לצורך ייצור הדלק קנה הנרי פורד שטחים גדולים לייצור תירס, ושיווק אתנול בשם quot;
גזוהולquot;
, אך מחירי הבנזין הנמוכים דחקו אותו מהשוק. כיום, אתנול מופק מתירס בהיקף גדול יחסית בקנדה, בברזיל ובארצות הברית, ומשווק בתערובות שונות של אתנול ובנזין, השימוש בו רב בארצות כמו ברזיל, שבדיה, ארצות הברית. כך בברזיל ביו-אתנול המופק מקני סוכר מתדלק כ- 50% מהרכבים. בארצות הברית מגיע היקף השיווק של ביו אתנול שמיוצר מתירס, ל- 1.5 מיליארד גלון לשנה. שבדיה היא אחת המדינות שדוחפות לעבור לאתנול, והיא בתהליך של העברת כלי הרכב השונים לנסיעה בתחליף דלק זה.<br />הפקת גז בתהליכי ריקבון - בשיטה זו של הפקת אנרגיה מפסולת, מפיקים גז מתאן שהינו תוצר לוואי של מטמנות או שפכים. בתהליך שריפת המתאן ניתן להפיק חשמל באופן היוצר זיהום סביבתי נמוך יותר ביחס לזיהום הנוצר בעת שימוש בדלק מאובנים. בישראל במזבלת חירייה מפיקים גז מתאן ומובילים אותו בצינורות לשם הפעלת מפעל קרוב.<br />הבעיה העיקרית בייצור ביו-דיזל וביו-אתנול היא תפיסת קרקעות שבהם היו אמורים לגדל מזון לבני אדם. כתוצאה מהקצאת גידולים כמו תירס וקנה סוכר לייצור אתנול חלה עליית תלולה במחירי גידולים אלו למאכל. בארצות מעוטות משקעים ברור שאין הגיון כלכלי בגידולים אלו, שכן להפיק ליטר של אתנול מגידולי קרקע יש להשקיע כמאה ליטרים של מים.<br />